בעולם הדינמי שבו אנו חיים והצורך התמידי שלנו לשנות ולהשתנות לאור הנסיבות המתחלפות תדיר, מעניין 
ב-TED בדקו זאת לגבי תרגול פיזי ורכישת מיומנויות בתחומים כמו ספורט, נגינה, ריקוד וגם נהיגה.
הנה הסרטון הקצר שלהם עם הממצאים (4:49 דק’) ובעקבותיו הניתוח שלי מה אנו יכולים להסיק מכך לגבי שינויים מנטליים, באמונות, ברגשות ובהרגלים שלנו:
אחת התופעות המדהימות שכל אדם חווה היא צירופי מקרים. 
כמה פעמים כשחשבת על מישהו או משהו הם פתאום הופיעו בחייך או התקשרו אליך?
כמה פעמים אמרת לעצמך” “אילו רק הייתי חושב על מיליון דולר…” כאשר נתקלת בצירוף מקרים מדהים? או כשחווית הבזק של אינטואיציה שעשה לך הבדל משמעותי?
בשנים האחרונות אני עוקב אחר צירופי המקרים בחיים שלי ומתעד אותם. עד כה אספתי כ-50 כאלו שההסתברות להתרחשותן היא כמו זכייה בפרס הראשון בפיס.
צירופי מקרים – האמנם?
ואפילו אפשר להקשות ולשאול:
כמי ששנים עוקב וחוקר את הקשר שבין המדע למיסטיקה, אנסה לענות בפוסט זה על שאלות אלו, בכל הצניעות הראויה.
וכדי לא להמעיט מחשיבות השאלות שכבר שאלתי הנה עוד שאלה מכוננת:
האם אפשר להסביר תופעות מיסטיות באמצעות המדע?
אולי אפשרי, וזו רק אפשרות, שכמו שלפני יותר מ-100 שנה “לעוף כמו ציפור” ובוודאי “לטוס לחלל” היו פנטזיות מיסטיות, בדיוק כמו שהיום אינטואיציה, הירפאות ממחלות סופניות רק באמצעות התודעה, או צירופי מקרים הן פנטזיות מיסטיות, ושבעצם זה רק עניין של זמן עד שהמדע יגלה את החוקיות שמאפשרת להסביר אותן?
אני מאמין בכל ליבי שזה המקרה, וזה רק עניין של זמן עד שהמדענים יגלו את אותם חוקים שיסבירו בצורה רציונלית את התופעות “המיסטיות” שהיום איננו יודעים להסביר.
כי עם כל הכבוד לקדמה ולטכנולוגיה המדהימה שפיתחה האנושות ב-50 השנה האחרונות, היקום שלנו חי כבר קרוב ל-14 מיליארד שנה, ולא היה לו סיכוי להתקיים כל כך הרבה שנים בלי מערכת חוקים ברורה ומורכבת שתאפשר את ההרמוניה הקיימת בו.
ואנו בני האדם עדיין קטונו מלהבין את המורכבות הזאת ובוודאי שעוד לא גילינו את כל חוקי היקום.
ורק כדי לסבר את האוזן, ראו מה עשתה במאה ה-20 הפיזיקה הקוונטית לחוקים הניוטונים שמשלו בכיפה ללא עורערין מאות בשנים, כאשר התברר שחוקי הברזל שהגדיר ניוטון אינם תקפים ברמה הסב-אטומית.
קודם כל, הפער בין המדע לרוח הולך ומצטמצם בעקביות. היום זה לא נדיר להגדיר מדען כ”איש מדע ורוח”, כי יותר ויותר מדענים מחפשים יותר ויותר הסברים לתופעות רוחניות-מיסטיות, שכביכול אין להן הוכחות מדעיות. איינשטיין היה אחד המדענים הראשונים שהיה מחובר גם לעולם הרוח.
אני עוקב לפחות אחרי 3 כאלו: גרג בראדן, ד”ר דויד המילטון וד”ר ברוס ליפטון, שמעט מפרי מחקריהם אביא להלן.
הנה כמה מהתיאוריות המדעיות המתפתחות בימים אלו בחדרי חדרים של מעבדות הפיזיקה-כימיה-ביולוגיה:
אנו מכירים את 3 המימדים הסטנדרטיים של אורך, רוחב וגובה, ואם נוסיף אליהם את מימד הזמן, נגיע ל-4 מימדים בלבד.
אגב, זה היה איינשטיין שערער על מימד הזמן כשאמר: “ההבחנה שלנו בין עבר, הווה ועתיד אינה אלא אשליה עיקשת”.
ברם, כיום מתפתחות תיאוריות במדע שקיימים ביקום כ-20 מימדים ויותר, כאשר מרביתם אינם גלויים לנו בני האדם ואיננו יכולים להבחין בהם.
כדי לנסות ולהבין זאת אשתמש ב-3 אנלוגיות:
אם כך, נוכל להסביר צירופי מקרים בקשר בין האירועים הבלתי תלויים כביכול, דרך מימד נסתר מעינינו. אם שנייה לפני שהתקשרתי לחבר שלי הוא הקדים והתקשר אלי, אולי יש בין המחשבות שלנו קשר במימד שאיננו יכולים להבחין בו?
אפילו מעבר לתאוריית ריבוי המימדים, יש במדע היום תאוריות על ריבוי עולמות ביקום המתנהלים במקביל זה לזה. כן, אני יודע, זה נשמע בדיוני לאללה, אבל מדענים חוקרים תיאוריה זו!
הדרך הכי טובה לנסות ולהבין זאת, היא המטפורה הבאה:
נניח שאנו הולכים למתחם סינמה-סיטי שבו עשרות אולמות קולנוע שמשדרים במקביל סרטים שונים על החיים שלנו. אך בניגוד למצב השכיח בו אנו נכנסים לאולם אחד, במטפורה שלנו אנו בוחרים להיכנס, לצאת ושוב להיכנס, לאולמות בהם מקרינים סרטים שונים, הרבה מאד פעמים במהלך הקרנתם.
בכל אולם מוקרן סרט שונה שמתאר את המציאות העכשווית של חיינו. הבחירה שלנו לאיזה אולם להיכנס, היא זו שקובעת את “הסרט” שאנו חווים באותו הרגע בחיינו.
נכון, זה קצת בלתי אפשרי לתפוס זאת…
וכאן מביא ד”ר המילטון פרטים על תאוריית ריבוי העולמות או היקומים
ולסיום תת פרק זה הנה פוסט של אחד המורים הרוחניים שלי, רז הנדלר, אשר שופך אור על השאלה עד כמה המדע מוצק ומהי ההנחה הבסיסית במדע שקצת שכחנו:
הנה כמה דוגמאות לתופעות מיסטיות שניתן אולי להסביר באמצעות התיאוריות הללו:
מחקרים נוספים על תופעות מיסטיות שמשפיעות על החומר:
בפוסט הבא סוקר ד”ר דויד המילטון מגוון רב של מחקרים שגילו השפעה פיזית ומטלית של מגוון תופעות מטאפיזיות.
גם המורה הרוחנית קרן כהן מביאה בבלוג שלה מחקרים הקושרים שבין עצים לבין תודעה ובני אדם:
זו כמובן אינה רשימה מלאה, אלא חלק ממגוון המחקרים שנחשפתי אליהם בשנים האחרונות.
אם נחזור לשאלה שבכותרת: צירופי מקרים – מיסטיקה או מדע? נגלה שיותר ויותר מחקרים ותיאוריות במדע מנסים להסביר ולהוכיח שלא מדובר בצירופי מקרים וגם לא במיסטיקה, אלא בחוקים ביקום שהמדע והאנושות עוד לא גילו.
בדיוק כמו שלהעביר אותות רדיו, קול, או ווידאו באוויר היה פעם מדע בדיוני, או להירפא ממחלה ממאירה וחשוכת מרפא היה חלום באספמיה, וכיום המדע והרפואה מתחילים להבין את החוקיות ברקע, כך נוח מאד לאדם הרציונלי להתעלם מתופעות בלתי מוסברות בטענה שהן מיסטיות.
לדעתי הצנועה, בדיוק כמו שבמאה ה-19 התחוללה המהפכה התעשייתית, ובמאה ה-20 מהפכת המידע, כך במאה ה-21 תתרחש לדעתי “מהפכת הרוח”, והמדע יגלה יותר ויותר חוקים שיסבירו את התופעות המיסטיות הללו.
ועד אז, בואו נזכור שאנו לא חייבים להבין את המקור של כל התופעות שאנו חווים על מנת להשתמש בהן. כך למשל, מעטים מבינים איך מייצרים חשמל, או איך עובד המחשב או איך פועלות הרשתות הסלולריות. יחד עם זאת, אין בחוסר הבנה זה כדי למנוע מאיתנו להשתמש בכל אלו לטובתנו.
בצורה דומה, אם אנו יודעים למשל שיש דבר כזה שנקרא אינטואיציה, כפי שמעידים אפילו מנהלי החברות הגדולות בעולם (ראה בסוף המאמר – “הטיפ האחרון”), או שמדיטציה משפרת את איכות חיינו, איננו חייבים להבין מדוע זה כך (כלומר – מה החוקיות המדעית) ובאפשרותנו להשתמש בתופעות אלו, לאמץ אותן בחיינו ולתרגל אותן, כדי לשפר את התוצאות שלנו ואת איכות חיינו.
עוד על אינטואיציה ועל הדרך להפעיל אותה, בסרטון הקצר הבא של HeartMath:
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
יותר ויותר אנשים אינם משלימים עם מצבים שלא מספקים אותם בחיים והם רוצים שינוי: 
הרבה פעמים, דווקא כשאנו רוצים כל כך לשנות נוצרת תקיעות:
“רוצה אבל זה לא יוצא”!
מכירים את זה?
קוראים לזה “פרדוקס הקבלה” ורוב בני האדם לא מכירים אותו.
בדיוק לשם כך, כדי שתכיר את פרדוקס הקבלה, אני מביא היום פוסט אורח של ד”ר דויד המילטון, מדען סקוטי שחוקר רבות את קשרי גוף-נפש.
ועוד לפני הפוסט, הנה סרטון שלי מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי העוסק בנושא הקבלה (46 דק’):
ועכשיו, הנה הפוסט בתרגום חופשי של לורן רוזנמן וכמה תוספות שלי בסופו:
“מה שהינך מחליט לקבל, מתחיל להשתנות. זהו פרדוקס הקבלה על קצה המזלג.
חשבתי על כך לראשונה לאחר תאריך היעד הראשון לפרסום ספרי “אהבה עצמית”. עבדתי על הספר (ועל עצמי) במשך 8 חודשים רצופים במהלכן ניסיתי לכתוב את הספר באותו האופן בו כתבתי את שבעת הספרים הקודמים שלי: להתחיל ממקום שבו יש לי ידע קצר או נרחב על הנושא ואז אני ממשיך ומאתר הוכחות מדעיות שיתמכו בנושא זה.
כך כתבתי בעבר על הקשר שכל (Mind) – גוף. ידעתי מלכתחילה, מניסיוני בתקופה בה הייתי מדען בתעשיית התרופות, על אפקט הפלסיבו (תרופת דמה), וכמובן שידעתי כי למדיטציה יש השפעה פיסית ונוירולוגית על בני האדם. כמו כן ידעתי כי אנשים נרפאו ממחלות לעיתים רק בשל אמונה כי יבריאו או בשל שינוי מנטלי. לכן, חיפשתי ומצאתי הוכחות מדעיות לאישור התופעה בכדי שאוכל להגיע לאנשים רבים ולסייע להם להכיר בכח המנטלי האישי הטמון בהם.
עוד כתבתי כך על טוב לב וחמלה. שוב, ידעתי כי טוב לב יכול לעשותינו שמחים יותר וכי החמלה טובה ללב, וכל שעשיתי היה לחשוף את המחקרים ולחלוק אותם באמצעות ספרי.
אך לכתוב את הספר “אני אוהב אותי” היה שונה. ברגע שגיליתי מה בעצם המשמעות של “אהבה עצמית” ובאילו דרכים זה משפיע על חיינו, הבנתי כי עד כה לא ממש הייתה לי אהבה עצמית בחיי. החסך שלי באהבה עצמית גרם לכמה השפעות מאוד שליליות על חיי. הבנתי שכתיבה על “אהבה עצמית” מצריכה אהבה עצמית, ושאני בעצם כותב על אהבה עצמית בניסיון להשיג אהבה עצמית.
העבודה בזיגזג הזה רק חיזקה את הידיעה כי אין לי אהבה עצמית, כי אחרת, מדוע אני מנסה כל כך להשיגה?
לשמחתי, המו”ל שלי (היי האוס) הכיר בצורך שלי בעבודה עצמית, ואיפשר לי לקחת את הזמן. הכרה זו הורידה ממני את הלחץ, ועד מהרה התחלתי לקבל את המקום בו אני נמצא בחיי.
בעת זו חוויתי התפתחות משמעותית. ‘קבלה’ הייתה מילת המפתח. לקבל שזה בסדר לא להבריא, לא להיות המאסטר באהבה עצמית, ולא להיות בדרגת סופרים אחרים שאני מכיר. לקבל שזה בסדר שיש לי לא מעט אתגרים אישיים ורגשיים, מפני, שאתם יודעים מה? זה נורמלי ולזה קוראים ‘להיות בן אנוש’.
ברגע שקיבלתי את עצמי הוא הרגע שבו התחלתי להשתנות. ככל שקיבלתי את עצמי יותר, כך השתניתי מהר יותר. זוהי גירסה של ‘מה שהינך מכיר בו, נעלם’.
הנושא צץ ועלה רבות בסדנאות שלי במיוחד בכל הקשור לירידה במשקל. אנשים מסוימים המעוניינים לאבד ממשקלם וחשים כי אין להם מספיק אהבה עצמית (לא כולם כמובן… כל אחד מאיתנו שונה בדרכו שלו), אינם רוצים לאהוב את עצמם בגלל החשש כי אהבה עצמית תביא אותם לאהוב את עצמם כל כך עד כי לא ירצו להשתנות כלל (כלומר, לא ירצו לרזות). מאחר ואיבוד המשקל היה חשוב להם מאוד, התוצאה הייתה התנגדות לביצוע פעולות שתגרומנה לאהבה עצמית.
בנקודה זו אנו רואים את פרדוקס הקבלה. כאשר הינך מקבל את מי שאתה, ואיך שאתה, ואף מתחיל למצוא משהו טוב ויפה בעצמך, שינוי ספונטני מתחיל. השטף הזה של אהבה עצמית נותן לך השראה לשינוי. אנו מתחילים לעשות בחירות בריאות יותר.
במקום שאהבה עצמית תוביל לאי איבוד במשקל בשל העובדה כי נוח לנו בעורנו, היא בעצם מובילה לאיבוד משקל. החשוב הוא, שאיבוד המשקל לא יהווה ניסיון להפוך למישהו שאותו תאהב יותר, אלא מתחיל ממישהו אותו אתה אוהב עכשיו, בדיוק כמו שאתה.
כך עובד פרדוקס הקבלה.
אהה, דע בבקשה כי אני די מכליל פה כאשר אני נוגע בנושא המשפיע על אנשים רבים. אני יודע שיש גם אחרים המגדירים את עצמם כבעלי משקל עודף, והם דווקא מהווים דוגמה והשראה של אהבה עצמית. כלומר, משקל עודף כשלעצמו לא בהכרח מעיד על פחות אהבה עצמית. זו דוגמה רלוונטית רק לחלק מהאנשים.
אם טרם קראת את ספרי “אני אוהב אותי” ומעוניין בטעימה, אתה יכול לקרוא מעט מספרי בלינק הזה בחינם. כולי תקווה כי תמצא בו משהו שאתה מחפש.”
אכן, מניסיוני בעבודה עם יותר מ-1,000 איש אני מסכים מאד עם קיום הפרדוקס. התנגדות למי שאתה היום, חוסר קבלת המצב הנוכחי (שאגב, הוא עובדה ברורה שלא ניתן להתכחש אליה ברגע זה), הוא מצב של חוסר, של אין מספיק, של “לא בסדר” ושל פוקוס על מה שלא עובד בחייך, וזה תוקע שינוי. כבר כתבתי פוסט על זה בעבר – לקבל או להשתנות, הנותן כלים כיצד לשחרר ולקבל. גם מודל שאלת ההוויה מסביר את הנושא ונותן כלים לשחרר התנגדות ולקבל. אני מזמין אותך לקרוא פוסטים אלו.
בנוסף, הנה פוסט מעמיק יותר על איך לקבל ולשחרר – לחץ כאן
וגם עוד פוסט של ד”ר המילטון העוסק בפרדוקס הקבלה בהקשר לנדיבות kindness וחשיבותה:
דויד המילטון – מלכוד 22 בקשר לנדיבות ולקבלה
אסיים באמרה הנפלאה הבאה מתוך תפילה עתיקה:
“אלוהים, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאיני יכול לשנות, את האומץ לשנות את הדברים שביכולתי לשנות, ואת החכמה להכיר בהבדל ביניהם“.
ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המשולב שלי כאן בקליק על הלינק.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
כבר הבאתי פה בעבר פוסטים של ד”ר המילטון, שהוא אחד החוקרים המשמעותיים ביותר בנושא הקשר מנטלי-פיזי. 
היום אני מבקש להביא לכם תרגום של פוסט קצר שלו שנותן תמונת-על של הקשר הכל-כך חשוב הזה, עם כמה מילות נוספות שלי לאחר הפוסט. התרגום של לורן רוזנמן:
“כשעזבתי את תעשיית התרופות בשנת 1999, המחקרים בנושא גוף-נפש היו בתחילת דרכם. כיום המחקרים הרבים הוכיחו מעל לכל ספק כי למחשבות, לאמונות ולרגשות יש קשר ישיר לשינויים הביולוגיים, הפיזיים ואף הגנטיים הקורים בגופנו. וכשאני אומר שינויים גנטיים, אינני מתכוון לשינוי הגנים שלנו, אלא לשינוי כפתור ההפעלה של הגנים שלנו מגן פעיל לגן לא פעיל. למשל, גן יכול להפוך מפעיל ללא פעיל כתוצאה ממה שאתה מתמקד בו.
לדוגמא: החשיבה על דבר מה הגורם לך ללחץ, מפעילה את גן הלחץ שלך, שכתוצאה מכך יכול להוביל להיצרות של עורקיך. לעומת זאת, המחשבה על אדם שאתה אוהב, מפעילה גנים שונים לחלוטין, שכתוצאה מכך יכולים דווקא להרחיב את עורקיך.
האמונה כי תרופה מסויימת יכולה לעזור לך, תגרום לה להשפיע עליך לטובה. האמונה כי התרופה לא תועיל לך, תשלול בחלקה ולעיתים במלואה את יעילות התרופה עבורך. תרופה יקרה יותר תשפיע טוב יותר מהעתק זול יותר של אותה התרופה, בשל אמונתנו כי תרופה יקרה יותר היא גם טובה יותר.
הפעלת הדמיון שאתה אוכל, תוריד את תחושת הרעב ע”י איתות למוח כי הנך שבע. לדמות שהנך מזיז את שריריך באופן שוטף גורמת לשינויים בחיווט המוח ומחזקת את השרירים הלכה למעשה. שימת לב לנשימה שלך, גורמת לשינויי מבנה במוחך כך שקל לך יותר למצוא שלווה בתוך כאוס היום-יום.
הדמייה של דברים שמחים משנה את הכימיה במוחך וגורמת לך להרגיש טוב יותר. לעומת זאת, המחשבה על מה שמפחיד אותך מפעילה את מרכזי הפחד במוח שלך.
המחשבה על הזזת היד שלך משכנעת את המוח כי אתה אכן מזיז אותה. זוהי תובנה ממדעי המוח שמביאה תועלות לאלפי נפגעי שבץ מוחי ולספורטאים.
טייס אף יכול היה להטיס מטוס בעזרת מוחו אם היה קיים ממשק בין ההגאים למכשיר הקורא את פעילות מוחו.
אין ספק אם כך, כי המוח שלך משפיע רבות על גופך. היכולת לגרום למוח שלך לעבוד לטובתך, היא תוצאה של מה שאתה מתמקד בו. וזו פונקציה של אימון, בדיוק כפי שאתה לומד כל מיומנות חדשה באמצעות אימון.
לסיכום, זו התובנה שברצוני להעביר לך היום בנוגע לקשר בין המוח לגוף, כדי להגדיל את האמונה שלך ביכולתך:
אכן יש לך את היכולת להביא לשינוי חיובי בבריאותך על ידי התמקדות בדברים החיוביים בחייך.”
הנה לינק לפוסט המקורי באתר של ד”ר המילטון (שכנראה שונה על ידו אחרי שתרגמנו אותו)
בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:
“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”
–
ההתמקדות של הרפואה בטיפול בסימפטומים חייבת לעבור שינוי, שכן היא אינה מצליחה לעצור ובוודאי לא למנוע את המגיפות של העידן המודרני. הנה כאן כמה רעיונות איך יראה הרופא העתידי:
מה שאני הכי אוהב בפוסט של ד”ר המילטון הוא הפשטות של גורמי החיבור העיקריים בין נפש-גוף שהוא מזכיר:
לגבי השפעת הדמיון, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית כדי להתמודד עם סרטן:
אכן, ככל שהשנים עוברות, מצטברים יותר ויותר מחקרים המאמתים את הקשרים הללו. כאן ד”ר המילטון לא מפרט אותם, אך תוכלו למצוא את חלקם בפוסט הזה וגם בפוסט הזה שלו.
גם ד”ר ברוס ליפטון חוקר את השפעת המינד שלנו על הגוף ולאחרונה שמעתי אותו אומר שאפילו לגבי גורמי מחלות כמו סרטן, השפעת הגנטיקה היא 10% לכל היותר וכל השאר הם השפעות הסביבה ובעיקר ההתנהלות המנטלית שלנו. הנה סרטון קצר שלו שמסביר את העניין מצוין:
אכן, זה נותן לנו הרבה חומר למחשבה ומציב את המין האנושי בפני אתגר עצום: לצאת מהאוטומט שרובינו מנהלים בו את חיינו ומוביל אותנו לכשלים הפיזיים שאנו חווים במחלות המתרבות דווקא עם הקידמה (לב, סרטן, סוכרת, אלצהיימר וכדומה), באמצעות שליטה וניהול פרואקטיביים של הצד המנטלי שלנו.
הדרך היא בעיני לא רק הרחבת המודעות, אלא בעיקר הגדלת יכולת הבחירה באופ”ק (אפקטיביות, פרודוקטיביות וקונסטרוקטיביות) חיובי, כדי ליצור שינוי חיובי קבוע בממ”מ שלנו (מחשבות, מילים ומעשים).
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
תורות מודעות רבות אומרות לנו שאנו בני האדם מחוברים זה לזה. 
לקביעה זו יש השלכה עצומה על הדרך שבה אנו מתנהלים בחיינו ועל הצלחתנו והצלחת האנשים הקרובים לנו.
כשנתקלתי בתוצאות הניסוי שערך ד”ר דויד המילטון על כך הבנתי שלא מדובר רק בתורות מודעות אלא במדע צרוף. מכיוון שאני כל הזמן מחפש תימוכין במדע לתופעות כביכול מיסטיות שאיננו יודעים להסביר אותן, מיהרתי להעלות כאן בבלוג את תוצאות הניסוי שערך ד”ר המילטון.
אז הנה הפוסט שלו מיום 15/8/15 מובא כאן בתרגום חופשי של לורן רוזנמן ושלי
“מאמר זה הינו בנושא הקישוריות ההדדית בין בני האדם או כיצד אנו מחוברים במרחב.
הפיסיקה הקוואנטית מורה לנו שמצבו של חלקיק אחד במרחב מתואם עם מצבו של חלקיק אחר ללא קשר למרחק ביניהם (וכעת גם ללא קשר לזמן). מחקרים רבים הוכיחו גם מתאם בין המצב הפיסיולוגי או הנוירולוגי של שני אנשים אפילו אם הם מרוחקים האחד מהשני.
בסמינר שהנחיתי לאחרונה בו עסקנו בקישוריות בין בני אדם, אחת המשתתפות, אן, הציעה כי נבצע ניסוי בעצמנו, מאחר ובשלב זה של הסמינר חברי הקבוצה התחברו היטב ביניהם. במקרה היה לי מוניטור קרדיולוגי איתי, מכשיר ששמו emWave של חברת Heartmath. אן הציעה שנחבר משתתף אחד בקבוצה אל המכשיר ונמדוד את פעימות ליבו, בה בעת ששאר חברי הקבוצה ‘ישלחו’ לו אהבה וכוונות טובות מחדר אחר.
הנה סרטון של חברת Heartmath שממחיש את המחקרים שלהם לגבי השפעת תחושות הלב על התפקוד של בני האדם ועל הקישוריות ביניהם:
רבקה הייתה המשתתפת שהתנדבה להתחבר אל המוניטור. ישבתי איתה בחדר הלימוד בזמן ששאר חברי הקבוצה התקבצו בחדר האוכל, ומשם ‘שלחו’ לרבקה את כוונותיהם.
כאשר החלטנו לראשונה לבצע את הניסוי, כוונתנו הייתה פשוט לבדוק אם הקבוצה תצליח באופן קולקטיבי להתמקד בצורה חיובית ברבקה ואנו נראה שינוי במקצב הלב שלה כפי שיימדד ע”י המוניטור. הנחתי כי הקבוצה תתמקד ברבקה תוך כדקה. לא ידעתי שאן הציעה לקבוצה לשנות דברים.
מאוחר יותר אמרה לי אן: “הנחתי כי אתה מקובע מידי על תוצאת הניסוי, והחלטתי לנסות דבר מה שונה ממה שחשבת שנעשה”.
הם החליטו לעשות ניסוי בסגנון של ‘הדלקה/כיבוי/הדלקה’, ובו ‘ישלחו’ לרבקה אהבה ואמפטיה, יפסיקו, ואז יעשו זאת שוב. אן סקרה את התהליך שתכננה לקבוצה במשך זמן מה (כ-9 דקות), בו היא הסבירה להם כי יעשו מעין מדיטציה של אהבה ואמפטיה המכוונת לרבקה במשך 2 דקות, או ישלחו רגשות אלו באופן דומה שבו ירגישו הכי נוח. מדיטציית האהבה-אמפטיה הזו היא סוג של מדיטציה טיבטית-בודהיסטית שידועה כ-“מטה” (‘Metta’). מדיטציה זו ידועה כבעלת מגוון רחב של יתרונות בריאותיים. לאחר מכן, קבעה אן, הם יפסיקו למשך דקה בה הם יסיטו את הפוקוס שלהם מרבקה ויתרכזו במשהו מלחיץ מחייהם הפרטיים. לאחר דקה זו הם יירגעו במשך 15 שניות ואז יתרכזו מחדש בשליחת אנרגיה האהבה והאמפטיה לרבקה למשך 2 דקות נוספות.
לאורך כל הזמן הזה, רבקה פשוט עצמה את עיניה ונרגעה. ישבתי לצידה ועשיתי את אותו הדבר. לאחר תום הזמן, הקבוצה שבה לחדר הלימוד.
קצב הלב של רבקה היה מתואם בצורה מדוייקת ביותר עם מצב הקבוצה [ח”ש – בבלוג שלו בלינק הזה מציג ד”ר המילטון את הגרפים שפלט המכשיר]. קצב הלב של רבקה בדקות הראשונות של ‘משלוח’ האהבה והאמפטיה ע”י הקבוצה, התחזק בצורה דרמטית וברורה.
על מנת להבין, אסביר מה המכשיר מודד: הוא מודד את ההבדלים בקצב הלב כאשר שואפים אוויר וכאשר נושפים אותו החוצה. ברוב המקרים, קצב הלב עולה מעט כאשר שואפים אוויר ויורד מעט כאשר מוציאים את האוויר. ההבדלים בין קצב הלב בשאיפה לקצב הלב בנשיפה נקרא “השתנות מקצב הלב” (HRV). כאשר ההשתנות היא קבועה ויציבה אנו מתייחסים לכך בצורה חיובית כ”עקביות” – Coherence, ויש לכך יתרונות רבים.
בדקות בהן הקבוצה ‘שלחה’ אהבה ואמפטיה לרבקה (מהדקה ה- 9) הייתה עלייה גדולה ב- Coherence של מקצב ליבה.
כשהקבוצה הפסיקה באחת ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה לרבקה אחרי 2 דקות (אחרי 11 דקות מההתחלה) ניתן לראות בתוצאות המכשיר ירידה חדה ב- Coherence של מקצב הלב שלה, במשך הדקה בה הקבוצה ניתקה את עצמה מרבקה (מהדקה ה- 11 ועד הדקה ה 12 ו-15 שניות). כשחזרה הקבוצה ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה שוב נחזתה עלייה ב- Coherence מקצב הלב של רבקה.
אני מוצא שהתזמון המדוייק עד רמת השנייה די מדהים. הסינכרוניזציה בין כוונות הקבוצה למקצב הלב של רבקה אירע מיד.
עם זאת, שתי הדקות האחרונות בניסוי לא היו מתואמות היטב כמו שתי הדקות הראשונות, וה- Coherence במקצב הלב של רבקה נמשך כדקה וחצי מתוך שתי הדקות.
יכולות להיות מספר סיבות לכך, אך רק חזרה על הניסוי באותו האופן אולי עם יותר התחלות/הפסקות בתהליך תוכיח בוודאות את מה שראינו.
בהנחה שראינו קישוריות הדדית אמיתית, מה בעצם זה אומר לנו? זה אומר לנו שאנחנו הרבה יותר מקושרים עם הסביבה הקרובה אלינו ממה שאנחנו חושבים. זה מצביע על כך שיכולות להיות לנו השפעות בריאותיות טובות על אהובינו גם אם איננו במחיצתם. מספיק שנחשוב עליהם בליבנו ובמחשבותינו באמפתיה ובחיבה, כדי להשפיע על מצבם לטובה, כפי שמוכיחה ה- Coherence שנמדדה אצל רבקה.
מחקרים על אמפתיה ראה כאן בלינק.
לעומת זאת, מה קורה כאשר אנו לעיתים תכופות מתוסכלים בחיינו? האם יש לנו אז השפעה שלילית מרומזת על אלו שאנו מוציאים עליהם את התסכול שלנו? אולי כן ואולי לא, אינני בטוח, כי למען האמת לא בדקנו את הצד השלילי של הדברים. הקבוצה לא שלחה רגשות שליליים לרבקה, אלא פשוט הסירה ממנה את הפוקוס.
תחושת הבטן שלי אומרת כי לרגשות חיוביים ולכוונות אוהבות יש כוח חזק הרבה יותר מאלו המבוססים על פחד. אילו לא היה זה כך, אני בספק אם המין האנושי היה שורד זמן כה רב.
כמו כן, נראה כי לקישוריות הדדית יש כוח רב יותר כאשר יש קשר ריגשי בין אנשים. קשר זה חייב להיות חם, אמפתי, אוהב ואדיב. מקריאה של ניסויים אחרים, הייתי אומר שאמפתיה היא המפתח שממנו נוצרים רגשות חיוביים וכוונות אוהבות.
אני אישית חושב, שהאנשים בחיינו ירוויחו הרבה יותר מכך שנחשוב עליהם באור החיובי ביותר. זה עלול להיות מאוד קשה, במיוחד לאור העובדה שיש לנו לעיתים הרבה השגות כלפי אנשים מסוימים, אך גם זה כמו כל דבר הינו בר שיפור אם מתאמנים עליו. אולי עצם האמונה כי כוונותינו יכולות לעזור לאחרים יהווה עבורנו מוטיבציה להתאמן על כך.
חברת – Heartmath אומרת כי: “כאשר אנו עוברים לרגש חיובי במכוון, מקצבי הלב מיד משתנים. שינוי במקצבי הלב, מכאוטי לעקבי – Coherence, מייצר שרשרת של שינויים נוירולוגיים, הורמונאליים וביוכימיים חיוביים המיטיבים עם הגוף כולו. הירידה בלחץ – Stress היא מיידית ונשארת לזמן רב“.
להמחשת משפט זה בכלל, ולקשר שבין הלב שלנו למוח, הנה עוד סרטון קצר שלהם:
לכן, הנה הצעתי הפשוטה: נסה לראות את הטוב באנשים. אתה לעולם לא יכול לדעת מה קורה בחייהם (או קרה בעברם) הגורם להם להתנהג באופן בו הם מתנהגים. בשל כך, תן לרעיון הפשוט לראות את הטוב באנשים להנחות אותך בחייך!”
עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.
בפוסט אחר שלו על חיבור בין בני האדם הוא כותב בסיכום:
“Overall, I think research is showing us that we are much more deeply connected than we have imagined and that love, empathy, and other states that make us feel connected tend to reveal and strengthen this deep connection. It is my personal belief that we are all connected, all of us, and that we are family, brothers and sisters seemingly separated but never actually apart. I believe that our prayers matter, our hopes for the best for each other are important, and that maybe, just maybe, love really is the answer.”
מעבר לזה, מומלץ לצפות בסרטון הבא ששודר בחדשות כאן 11:
אם הסרטון נראה חתוך אפשר לראותו במלואו כאן – https://www.facebook.com/kan.news/videos/285096605449584
כל זה נכון גם לגבי כל מי ששולח ליקיריו אהבה וחמלה ומתמקד בלראות את הטוב שבהם.
יש מחקרים רבים שמראים איך מדיטציית אהבה וחמלה מועילה גם לנשוא המדיטציה עצמה!
אם כך, זה WIN-WIN להתייחס לאחרים בצורה חיובית, גם למתייחס וגם למושא התייחסותו. וזה כל כך פשוט, אז בואו פשוט ניישם זאת!
לקראת סיום הנה פוסט של ידידה שמתארת ניסוי מדעי לאיתור קישוריות בייקום בכלל ובין בני אדם בפרט:
הלינק למאמר המקורי עם המחקר ב”הארץ” הוא כאן – https://www.haaretz.co.il/…/.premium.HIGHLIGHT-1.9670622
ובכתב העת המחקרי באנגלית כאן – https://www.aanda.org/component/article?access=doi&doi=10.1051/0004-6361/202039590.
ולפני סיום, עוד סרטון של Heartmath שממחיש את הקשר בין הקוהרנטיות האנושית לבין הטבע וכדור הארץ:
אהה, אתה עלול לומר, קל להגיד אבל קשה לבצע!
אז זהו, שזה לא כל כך קשה כמו שזה נראה.
המתודולוגיה שפיתחתי מלמדת בצורה מובנית ושיטתית איך לעשות זאת.
הספר “להתרגל להצליח” הוא המדריך השלם לביצוע שינויים מנטליים שמניבים תוצאות ריאליות בחיים.
לחץ כאן כדי לרכוש אותו ותתחיל להתרגל להצליח.
ואם ברצונך לעיין בו קודם, אז הנה לינק להורדת 3 הפרקים הראשונים של הספר במתנה:
https://www.hagaishalev.com/book/my-gift
אהבת? מומלץ להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
היום אני מביא פוסט אורח מתורגם מאנגלית של אחד מהמדענים שאני עוקב אחריו בדבקות כבר מאז 2009. ד”ר 
הנה הפוסט במלואו והסיכום שלי לאחריו:
אחד התחומים שמרתקים אותי הוא המחקר המדעי שבודק כיצד מחשבות, רגשות ואמונות משפיעות על הפיזיות שלנו ועל התפקוד היומיומי.
כיום יש יותר ויותר מדענים שחוקרים תחומים אלו והתוצאות של המחקרים שלהם מדהימות בקשר החזק נפש-גוף שהן חושפות. לא, אין כאן הפתעות, אך בהחלט המון חומר למחשבה איך כל אחד ואחת מאיתנו יכול להשתמש בממצאים אלו כדי לשפר את בריאותו וחייו.
הפעם אני מציג תוצאות של מחקרים שסוקר ד”ר דויד המילטון, מדען-כימאי שאני עוקב אחריו כבר הרבה שנים.
את התוצאות הללו הוא מציג במקומות רבים: במאמרים, בספריו, בפוסטים באתר שלו ובהרצאותיו. אספתי את כולם כאן כדי להגיש לך בפוסט זה את עיקריי הממצאים ואת מסקנותיהם, כדי שתוכל לשפר את התוצאות שלך בכל המישורים של חייך. בגלל ריבוי המקורות וכדי לשמור על פשטות, לא ציינתי אותם כאן.
לגבי כל מחקר, אני מציג קודם כל את המסקנה בכותרת ולאחר מכן את פרוט המחקר ועוד כמה מילים שלי:
מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד: החוקרים הזמינו מספר נחקרים לנגן כמה צלילים על פסנתר ב-5 אצבעות לאורך 5 ימים ברציפות, במשך שעתיים כל יום. החוקרים הבחינו בגדילה של החלקים הקשורים לשרירי האצבעות במוח. החוקרים קבעו שהמוח הוא כמו שריר: כאשר האדם משתמש במוח הוא גדל. החוקרים לקחו קבוצה נוספת של אנשים, אך במקום לנגן את הצלילים פיזית, הנחקרים בקבוצה השנייה רק דמיינו את הצלילים בראשם. כאשר חקרו את השינוי במוחם של הנחקרים בקבוצה השנייה, גילו תוצאות דומות לנחקרים בקבוצה הראשונה: החלק במוח הקשור לשרירי האצבעות גדל רק מעצם המחשבה על נגינה.
ח.ש. – זה ההסבר המדעי מדוע חזון (תמונה עתידית אידאלית) וחשיבה בדמיון על המטרות, מפתחים את המוח וגורמים לו לפעול לקידום מטרות אלו.
מחקר שנערך במכון לאונרד להנדסת מכונות: מחקר דומה למחקר שנערך בהרווארד, רק שבמקום להשתמש ב-5 אצבעות כמו במחקר הקודם, הנחקרים התבקשו להשתמש אך ורק בזרת. הנחקרים הורו למתוח את הזרת במשך 15 דקות, 5 ימים בשבוע למשך 3 חודשים. הנחקרים נבדקו בתום 3 החודשים, והתגלה כי ממוצע הגידול בכוח של האצבע שנרכש אצל הנחקרים הוא 53%. קבוצה נוספת של נחקרים התבקשה לדמיין שהם מותחים את הזרת, מבלי להזיז אותה פיזית. קבוצת הנחקרים השנייה רכשה גידול של 35% בכוח בזרת, מבלי להזיז אותה כלל.
ח.ש. – אפשר לקחת את זה לפעולות להשגת היעדים שלך. דמיון בונה את המסוגלות הפיזית להשיג אותם!
מחקר הפלסבו: חוקרים לקחו אספירין רגיל, ארזו אותו כך שייראה יקר יותר, בצד אספירין שנראה פשוט וזול יותר. 2 סוגי האספירין ניתנו לקבוצה של נשים שסבלו מכאבים. המחקר גילה שהאספירין אשר נארז כך שייראה יקר יותר השפיע בצורה יעילה יותר על קבוצת הנבחנות, למרות ששתי החבילות הכילו את אותו האספירין בדיוק. אצל הנבדקות התרחש אפקט הפלסבו: האמונה של הנבחנות כי האספירין “היוקרתי יותר” יהיה יותר טוב גרמה לו להשפיע על גופן בצורה חיובית יותר. כמו כן, באותו המחקר לקחו כדורי פלסבו (כדורים אשר נראים כמו אספירין, אך אינם מכילים כימיקלים ומשככי כאבים) וגם אותם מיינו לכדורים אשר נארזו באריזה יוקרתית בצד כדורים אשר נראו ככדורי אספירין רגילים ופשוטים. אותה התוצאה התרחשה גם במקרה הזה, רק שבחלק זה של המחקר הנחקרים כלל לא קיבלו אספירין אמיתי, אלא כדורים אשר רק גרמו להם להאמין שהם לוקחים אספירין.
יתרה מכך, בפוסט אחר אומר ד”ר המילטון שאפילו אם החולים יודעים שקיבלו פלסבו, יש לתרופת הדמה השפעה חיובית על הבריאות שלהם. הנה כאן אסופה של מחקרים בנושא זה.
ח.ש. – האמור לעיל מוכיח את חשיבות האמונה להשגת תוצאות. פיתוח אמונה בלתי מתפשרת ביכולתך להשיג ולשגשג הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה!
יתרה מכך, לגבי השפעת האמונה על הגוף, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית על מנת להתמודד עם סרטן:
–
מחקר אחד גילה כי אנשים בעלי גישה אופטימית לחיים חיים בממוצע 7.5 שנים יותר מאנשים בעלי גישה פסימית לחיים.
מחקר נוסף ערך ניסוי לגבי מחלת השפעת: חוקרים לקחו קבוצה של נבדקים וחילקו אותם לכאלו בעלי גישה חיובית ולכאלו בעלי גישה שלילית לחיים, על פי סט של פרמטרים. לשתי הקבוצות הזריקו וירוס של שפעת. את הנבדקים שמו בבידוד ובכל פעם שהם השתעלו או התעטשו הם התבקשו לשמור את ליחתם במטפחת. בסוף המחקר בדקו את ליחתם וגילו כי האנשים אשר הוגדרו בתחילת המחקר כבעלי גישה חיובית יצרו פחות ליחה במהלך מחלתם מאלו אשר הוגדרו כאנשים בעלי גישה שלילית.
ד”ר דויד המילטון אומר בפוסט הבא שנדיבות מעוררת את ייצור הורמון האוקסיטוצין, אשר מצידו תורם לבריאות הלב.
הנה המלצתו החמה בסיכום הפוסט, בתרגום חופשי שלי:
“הנה עצתי הקטנה לשמירה על בריאותכם: גילוי אהבה, אמפטיה וחמלה, סבלנות והקשבה לאחר כשהוא זקוק לקשב, חיבוק אנשים, ועוד אנשים, ושוב, לומר לאנשים שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם, וגילוי נדיבות. עשו את כל אלה בקביעות וכך תעשו גם לעצמכם טוב (ח.ש. – בריאותית)”.
אם כך – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.
יתרה מכך, בפוסט הבא מדגים ד”ר המילטון שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.
חוקרים לקחו 150 זוגות נשואים וביקשו מכל זוג בנפרד לבחור נושא מחיי הנישואים שלהם ולדון בו במשך כ-30 דקות. הדיונים צולמו ונצפו על ידי החוקרים. החוקרים חילקו את הזוגות למספר קבוצות על בסיס איכות הקשר ביניהם. הקבוצה הקיצונית מצד אחד כללה זוגות בעלי קשר שלילי ועוין זה אל זה, בעוד הקבוצה הקיצונית השנייה כללה זוגות בעלי חמלה והבנה אחד כלפי השני. החוקרים גילו שחברי הקבוצה בעלי היחס העוין נטו יותר לחלות במחלות לב לעומת אלו בקבוצת היחס החיובי.
ח.ש. – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.
מחקר שנעשה באוניברסיטת צ’ורון: במחקר קיבלו מתנדבים זריקות של קפססין (החומר החריף המצוי בפלפל חריף) בידיהם או בכפות רגליהם, ועליהם היה לתאר את רמת הכאב שלהם על פי סקלה. בהמשך הניסוי, הזריקו למתנדבים עוד לפני הקפססין, חומר מרדים כביכול, באותו האזור בו הזריקו להם מאוחר יותר קפססין. המתנדבים חשבו כי זהו חומר מרדים אמיתי אך למעשה זה היה פלסיבו. החוקרים מצאו כי כאשר קיבל המתנדב, לדוגמא, חומר מרדים בידו השמאלית והקפססין הוזרק לו בשתי הידיים, הוא חש כאב קטן יותר בידו השמאלית, למרות שלא קיבל חומר מרדים אמיתי בידו זו. המחקר הראה כי למרות שהמתנדבים לא קיבלו משכך כאבים אמיתי, עצם העובדה שהם התרכזו באזור בו ניתן הפלסיבו וחשבו שהמקום הורדם, גרם להם להפחית את רמת הכאב המדווח באותו האזור.
עוד על מסקנת המחקר: המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של איזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד. כאשר האדם מתרכז באזור ספציפי בגוף (כמו לדוגמא יד שמאל כפי שראו במחקר) הוא מפעיל את החלק במוח המתייחס לאותו איזור ומשנה את ההרכב הכימי של האזור הזה בגופו.
ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.
במחקר זה נבדקו אנשים שעברו שבץ, חלקם בתקופה שקרובה למחקר וחלקם כמה שנים לפני כן, והיו מוגבלים בתנועותיהם. כל הנבדקים השתתפו בפיזיותרפיה ארבע פעמים בשבוע, כאשר מחצית מהנבדקים התבקשו גם לדמיין את עצמם מניעים את אחד האיברים בגופם באופן קבוע, 3-4 פעמים בשבוע, מחוץ לזמן הפיזיותרפיה. לדוגמא: אם הנבדק התבקש לדמיין תנועה בידו הימנית, הוא דמיין שהוא משתמש ביד ימין (אוכל, מעביר דפים בספר וכו’). החוקרים גילו כי הנבדקים אשר בנוסף לפיזיותרפיה דמיינו את עצמם מתפקדים באופן מלא באיבר המוגבל שלהם, שיפרו את התפקוד שלהם באותו איבר של הגוף, יותר מהנבדקים אשר עברו פיזיותרפיה בלבד.
ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.
במאמר הזה סוקר ד”ר דויד המילטון את 6 הדרכים:
הוא אומר שמחקרים מראים שדמיון בנושאים אלו יוצרים אפקט פיזי זהה למצבי חיים אמיתיים!
ולפני הסיכום, הנה הדרך בה ד”ר ברוס ליפטון, שגם הוא מדען, מסביר את ההבדל בין רוח לחומר בעזרת מודל האנרגיה שלקוח מפיסיקת הקוונטים:
בפוסט מאוחר יותר, מביא ד”ר המילטון תוצאות של מחקרים נוספים ואומר בבירור:
“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”
וגם בפוסט הזה הוא מתאר ומדגים על הקשר בין חומר לרוח.
וואו! כשמסתכלים על כל המחקרים הללו כמקשה אחת, עולה בבירור המסקנה שהיכולות המנטליות שלנו בפיקודו של המוח הן הרבה יותר חזקות ממה שניתן לשער מלכתחילה!
החשיבות של היכולות המנטליות שלנו מקבלת משנה תוקף. הכל בעצם מתחיל מהמחשבות, האמונות והתפיסות שלנו. אם נשלוט בהן, נוכל לשלוט הרבה יותר טוב במציאות שאנו חווים ובתוצאות שאנו מפיקים. האתגר הוא כמובן להיות מסוגלים לעשות זאת, לצאת מהאוטומט שמנהל את חיינו ולקחת שליטה על המערכת המנטלית שלנו. הקושי הוא שרוב בני האדם לא יודעים כיצד לעשות זאת, פשוט מכיוון שאיש לא לימד אותם לעשות זאת.
חישבו על כל שנות הלימוד והחינוך שקיבלנו. מסתבר שאת הדבר החשוב ביותר להצלחתנו לא לימדו אותנו: כיצד לצאת מהאוטומט, ולנהל ולנווט את המימד המנטלי שלנו לכיוונים שיניבו לנו את התוצאות שאנו רוצים.
ואם המוח שלנו יכול לעשות את כל הדברים המופלאים המתוארים במחקרים הללו, מדוע שלא יוכל לעשות עבורנו את הפעולות שכה חשוב לנו לעשות בכדי לשגשג ולהצליח?
אהבת? אני מזמין אותך ל”לייק”. מומלץ גם להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
כל אדם ובעל עסק הרוצה להגשים ולהצליח יודע שתכנון הוא חיוני ואף קריטי.
עם זאת, זו ידיעה עמומה בלבד, שלא תמיד יש בכוחה להוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו כדי באמת לתכנן וגם לבצע.
לכן, אני מביא לכם היום תוצאות של מחקר שעוסק בדיוק בכך:
עד כמה כתיבת היעדים שלכם, בתוספת עוד כמה פעולות חשובות, מגדילה את היכולת שלכם גם להשיג אותם?
ולשם כך אני מצטט היום פוסט של ד”ר דויד המילטון, מדען וחוקר מודעות, שאני עוקב אחריו כבר כמה שנים.
אז הנה התרגום המלא של הפוסט מהמקור באנגלית, ולאחריו כמה מילות סיכום שלי:
“באופן אישי, אני סבור שכתיבת דברים עוזרת לי להתרכז יותר מאשר שמירתם בראש. ניתן להסתכל באותה צורה על כתיבת היעדים שלך. חלק מהאנשים שומרים את שלהם בראש, אך מחקרים מראים שסביר יותר שנשיג את היעדים שלנו אם נכתוב אותם, שחור על גבי לבן.
מחקר שנערך באוניברסיטה הדומיניקנית של קליפורניה ב-2007, בדק 149 אנשים בגילאים 23 עד 72, מרקעים ותרבויות שונות. מטרת המחקר הייתה להשוות בין מגוון טכניקות ואסטרטגיות המשמשות אותנו להגשמת היעדים שלנו.
קבוצה 1 נתבקשה לחשוב על יעדים שברצונם להגשים במהלך 4 השבועות הבאים, וכן להגדיר את חשיבותם של יעדים אלו. בניגוד אליהם, חברי קבוצה 2, נתבקשו לכתוב את יעדיהם וכן להגדיר את חשיבותם, כפי שעשו חברי קבוצה 1.
קבוצה 3 נתבקשה ללכת אף רחוק יותר. לא רק שהם התבקשו לכתוב את יעדיהם, אלא אף לרשום פעולות אשר ביכולתם לנקוט על מנת להגשים יעדים אלו. קבוצה 4 גם כן כתבו את יעדיהם, גם הגדירו את חשיבותם, גם כתבו צעדים פרקטיים להשגתם, וגם התחייבו לחבר תומך כי יפעלו לנקיטת הצעדים הללו.
קבוצה 5 עשתה את כל שעשתה קבוצה 4, ובנוסף הכינו דוח התקדמות שבועי והציגו אותו לחבר התומך שלהם.
כפי שוודאי ניחשתם חברי קבוצה 5 השיגו את יעדיהם בצורה הרחבה ביותר, בעוד שחברי קבוצה 1 השיגו את החלק הקטן ביותר מהיעדים שהציבו לעצמם. למעשה, קבוצה 5 השיגה 78% יותר מיעדי חברי הקבוצה מאשר קבוצה 1.
אחת המסקנות החשובות ביותר הנובעות ממחקר זה היא הערך המופק מכתיבת היעדים שלנו. כתיבת היעדים עוזרת לנו להתמקד בהם בצורה טובה יותר. אחרת, אנו נוטים לשכוח מהם, במיוחד כאשר אנו נסחפים בשגרת החיים העמוסה. המשמעות של כתיבת היעדים שלנו על דף היא שאנו נוטים לראות אותם לעיתים קרובות יותר, בין אם אנו מעיפים בהם מבט חטוף על שולחן העבודה שלנו, רואים אותם על המקרר כאשר אנו הולכים לקחת אוכל, או אפילו מוצאים אותם מקופלים בתוך התיק או הארנק.
ראיית היעדים שלנו לעיתים קרובות יותר עוזרת לנו להתמקד ולחשוב עליהם יותר. כך, כאשר צצות הזדמנויות המאפשרות לנו להתקרב להגשמתם, יש סיכוי רב יותר שנשים לב אליהן ונפעל בהתאם.
באופן אישי, אני סבור שנקיטת פעולה הוא צעד חשוב גם כן. בכל פעם שאני עורך תרגיל הצבת יעדים בסדנה, אני מעודד אנשים לא רק לרשום את היעדים שלהם, אלא גם להתחייב לנקיטת לפחות פעולה אחת להגשמתם במהלך 3 הימים הקרובים.
זה קל להתלהב אחרי סמינר, בעיקר אם המורה מעורר השראה, אתה רואה אז אפשרויות נוספות ומוקף באנשים דומים לך אשר תומכים בתקוות והשאיפות שלך; אך ברגע שאתה חוזר הביתה אל החיים האמיתיים, המחויבות שלך כלפי היעדים שלך דועכת, והיעד בהדרגה נראה פחות מציאותי וסביר. ואז, זה בטוח וקל יותר להישאר במקום.
אני עשיתי צעד גדול מאוד ב-1999 לאחר שהשתתפתי בסמינר של 4 ימים בשם ‘שחרור הכוח הפנימי’ (Unleash the Power Within), בהנחיית טוני רובינס (Tony Robbins). למחרת הסמינר התפטרתי מעבודתי, כאשר החזון שלי היה להיות סופר ונואם, במקום מדען ומנהל פרויקטים. אם לא הייתי עושה את הצעד כל כך מהר אחרי הסמינר, אם עוד יום או שניים היו עוברים מבלי שעשיתי כלום, אני חושב שהאומץ שלי ודאי היה נעלם והייתי מוצא מספר סיבות מדוע זהו צעד טיפשי לעזוב עבודה מכניסה מאוד עם אופק לקריירה מצליחה, על מנת לרדוף אחר פנטזיה.
אני יכול להגיד לכם כעת, במלוא הכנות, שאחרי כתיבת 7 ספרים, חלק מהם רבי מכר, ונאום מול מאות ואלפי קהלים מרחבי העולם, אני כיום מאד שמח שעשיתי את הצעד הזה, שהתפטרתי מעבודתי והלכתי אחרי החלום שלי.”
עד כאן הפוסט של ד”ר המילטון והנה כמה מילות סיכום שלי:
קל לראות מתוצאות המחקר שכל אחת מהפעולות הבאות מגדילה את הסיכויים שלנו להגשים ולהצליח לעמוד ביעדים, כך שנקודה מס’ 5 מקרבת אותנו הכי הרבה לעמוד ביעדים שהצבנו בפנינו:
וכך סיכויי הגשמת היעדים בתבנית הפעולה מס’ 5 גדולים ב-78% מאלו של תבנית הפעולה מס’ 1.
וכדי לסייע לך בכך, הנה מסגרת תכנון חינמית שמתאימה לשלבים 1-3. לחץ כאן לטופס התכנון.
וכדי להגיע לשלב 5, אני כאן לשרותך בתוכנית אימון עסקי מתאימה.
אהבת? אני מזמין אותך לעשות “לייק” ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
כן! אומר ד”ר דויד המילטון, PhD, שמתארח היום כאן בבלוג. 
החיבור בין המדע לרוח, בין המינד לגוף, בין התכלס למיסטיקה, תמיד סיקרן ואתגר אותי.
כמי שעשה דרך ארוכה מראיית חשבון hardcore למודעות ועבודה מנטאלית בעצמי (כולל מדיטציה כל בוקר) ועם לקוחותיי, אני עוקב תדיר אחרי שורת מדענים שמחפשים איך המדע יכול להסביר טוב יותר תופעות מטפיסיות שאין להן הסבר נראה לעין.
ד”ר דויד המילטון הוא ללא ספק אחד המבריקים שבהם.
והיום אני מביא כלשונו פוסט שלו שעונה על השאלה בכותרת:
ומכאן, רשות הדיבור לד”ר דויד המילטון, בתרגום חופשי שלי:
–
“כן!
החשיבה עושה זאת 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.
זה בלתי אפשרי בעצם להפריד את החשיבה (mind) שלכם מהגנים שלכם.
כשאתם לומדים משהו חדש, או חושבים על משהו שוב ושוב, המוח יוצר נתיבים עצביים.
נתיבים אלו לא צצים או נמוגים סתם כך באוויר.
הם יוצרים סדרת אירועים שתוצאתם היא ההפעלה או אי-ההפעלה של מאות גנים.
והנה הנקודה:
אירועים אלו מונעים ע”י מה שאתם חושבים עליו!
אם נשים לרגע בצד את הפרטים, אנחנו נשארים עם העובדה שחשיבה גורמת להפעלה או אי-הפעלה של גנים. לזה אני קורא “ממשק המוח (mind) – גנים”.
ניתן לראות זאת גם במדיטציה. מדיטציה עקבית יוצרת שינויים מבניים במוח ובגוף.
הפוקוס המנטאלי של מדיטציה על רעיון או נשימה יוצר אפקט זה על המוח ובעקבותיו גם על הגנים.
מחקר של 8 שבועות שבוצע בהרווארד בקשר מדיטציה, הראה שהיא השפיעה על 1,561 גנים אצל מודטים מתחילים ו-2,219 גנים אצל מודטים מנוסים.
לגבי המתחילים, 874 גנים הופעלו ו-687 גנים כבו.
[זאת, מתוך סך כולל של כ-20,000 גנים שיש לנו! – ח.ש.]
–
ובכן, זה חשוב מפני שאנו גדלים באמונה שהמוח שלנו מוגבל ביכולותיו, ומשמש רק לחשיבה וניתוח של אירועי החיים. אך זוהי גישה לא מעצימה. היא מובילה אותנו לחשוב שאיננו יכולים לסייע לעצמינו [פיזית, באמצעות חשיבה – ח.ש.] ושאיננו יכולים לשנות דבר.
חבר טוב שלי שהה כמה שבועות בבית חולים במהלך השנה האחרונה. בהיותו אדם פרואקטיבי עם נחישות לעשות כל שביכולתו על מנת להחיש את החלמתו, הוא שאל את הרופאים מה הוא יכול לעשות כדי לסייע לעצמו להחלים, ונענה בתשובה: “כלום”.
תשובה זו היא אך ורק תוצאה של הרגל חשיבה המבוסס על הדעה שהמוח הוא חסר יכולות [ריפוי], וקרוב לוודאי שהייתי נותן תשובה זהה אם הייתי נושא באותה הדעה.
למעשה, אפשר לראות את המוח ככוח, כך שהפוקוס שלו יכול לגרום אפקטים ביולוגיים ופיזיולוגיים על המוח עצמו ועל הגוף. בידיעה זו, לעולם אין זה “כלום” שאדם יכול לעשות [לטובת בריאותו באמצעות מוחו].
–
ברמה הכי ברורה, כשאדם חולה, למשל, חשיבה על דברים מלחיצים לא תעזור. כימיקלים של לחץ ייוצרו וינועו במעגלים בגוף. דווקא חשיבה על דברים רגועים עשויה לסייע. בצורה דומה, חשיבה על חיבה טובה ללב. מאידך, חשיבה בעוינות ובאגרסיביות איננה מועילה ללב.
במידת מה כולנו כימאים.
הכימיה של המוח והגוף מגיבה למה שאנחנו מתמקדים בו ולאיך שאנחנו מרגישים.
אם נלמד במה להתמקד לתועלתנו, במידה מסוימת נפעיל ונפסיק כימיה שונה [בגוף שלנו]. אז נוכל לקחת את המיומנויות הכימיות שלנו לרמה חדשה. אני רואה זאת כהתפתחות הגדולה הבאה ברפואת נפש-גוף.
אני מאמין שיש ביכולתנו להשפיע על בריאותנו הרבה יותר מאשר אנו סבורים. אנו רק צריכים להיפטר מהדעה שלמוח אין השפעה על הגוף. אם מישהו מנסה לומר לכם זאת, שאלו אותם אם אי פעם היתה לו פנטזיה מינית.
הסיבה לכך שאני מסביר את המדע של רפואת מוח-גוף היא לפתח באנשים אמונה בעצמם. אני מאמין שאמונה זו יכולה לעשות הבדל אמיתי [בבריאות של בני האדם].
מתן אמון בתרופות וברופא גורמת לתוצאות טובות יותר מאשר אי מתן אמון, כה ברורה היא השפעת האמונה. אז מה בדבר שנלמד להאמין בעצמנו? לא במקום עצה רפואית, כמובן, אלא בנוסף אליה.
–
מה דעתכם שנלמד להתמקד בדברים שאנו מודים עליהם? מה דעתכם שנפתח יותר רגשות אמפטיה וחמלה? אולי נלמד לטפח מחשבות של אהבה וחיבה? אתם כולכם כימאים וזו תהיה כימיה נחמדה ומועילה.
זוהי ההתחלה. והמעט ביותר הוא לעשות משהו חיובי עם המוח שלנו.”
עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.
–
דוגמה נוספת של השפעת המוח על הגוף הוא אפקט הפלסבו:
כאשר נותנים לאנשים תרופת דמה אך אומרים להם שזו תרופה אמיתית, ההשפעה החיובית של “התרופה” על בריאותם מגיעה עד 70%!!! כמובן, מחשבות הריפוי של המוח עושות כאן את העבודה.
בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:
“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”
יתרה מכך, בפוסט הבא אומר ד”ר המילטון שהמחשבות והרגשות שלנו הם מדבקים. הוא מדגים שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.
–
ואני מוסיף ואומר:
אם המוח יכול להשפיע על הגנים, בואו לא נסתפק רק בניצולו להשפעה חיובית על בריאותינו.
בואו נבין שהפוקוס, הגישה והחשיבה שלנו מחוללים את המציאות שלנו.
אז בואו נפנה את המוח שלנו אך ורק למקומות שמקדמים אותנו ומשפרים את התוצאות שלנו!
בואו נבין שבאמצעות המוח שלנו אנו יכולים לשנות תכונות אישיותיות שלנו!
וזו כבר לא פרשנות כזו או אחרת של מיסטיקנים – זה מדע צרוף!
את המקור של הפוסט אפשר לקרוא בלינק הבא:
http://drdavidhamilton.com/?p=1052
ניתן לקרוא עוד על ד”ר דויד המילטון באתר שלו:
אגב, ד”ר המילטון הוא סקוטי במוצאו, ולמי שלא מאומן בהקשבה למבטא סקוטי יהיה קשה מאד להבינו עד הסוף באודיו ובוידאו… 😉
ואם ברצונך לדעת וליישם איך לשנות את החשיבה שלך כדי להשיג תוצאות טובות יותר, יש לי את השיטה ואת התהליך המתאים.
לחץ כאן לפרטים נוספים.
–
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
חגי שלו – מומחה לשינויים עסקיים ; אפטר 11 א’ ת”א 6936212 ; 054-4877725 ; info@hagaishalev.com
כל הזכויות שמורות לחגי שלו.
אין להעתיק, לצטט או לעשות שום שימוש ללא אישור בכתב מבעל הזכויות Copyright 2006-2022 ©
דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.
אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם
בתאום ישירות מול היומן שלי
