עומס או לחץ/סטרס? מה ההבדל ואיך לנהל?

משבר בעסק ומשבר בקריירה

הרבה אנשים אומרים: “אני בלחץ, בסטרס, אני לחוץ, מלחיצים אותי, או איזה לחץ!”.איך להסיר דאגה?

זה מאפיין במיוחד מצבים משבריים אישיים או גלובליים, כמו משבר וירוס הקורונה ב-2020.

אז קודם כל חשוב להבין שכל התבטאות במילים מחוללת את מה שאומרים ויוצרת את התחושות שאנו מבטאים, לטוב או לרע. ראה למשל את השימוש השגוי במילה “אבל” שכתבתי עליו בפוסט נפרד.

הסיבה פשוטה: המוח הלא-מודע שלנו, מחשב העל שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שומע זאת שוב ושוב וכמו הקלטה על טייפ, הוא קולט את המצבים שאנו מבטאים ואח”כ “מנגן”/יוצר אותם בפועל בחיים שלנו. כתבתי על זה בהרחבה בפרק 6 בספר שלי “להתרגל להצליח”.

כלומר, מספיק לומר (או לחשוב) את המילה “לחץ” כדי לחולל עוד לחץ!
וכפי שנראה מיד, יש לכך השלכות הרסניות על יכולת ההגשמה שלנו.

השימוש השגוי במילה לחץ

הרבה פעמים אנו משתמשים במילה “לחץ” אבל בכלל לא מתכוונים ללחץ במשמעות האמיתית של המילה.
אבן שושן מגדיר לחץ (הגדרה מס’ 5) כ”[בלשון הדיבור] מַצָּב שֶׁל מֶתַח וּמְצוּקָה נַפְשִׁיִּים: הוּא מְחַכֶּה לְתוֹצְאוֹת הַבְּחִינָה, לָכֵן הוּא בְּלַחַץ”. אנו מכירים את המילה המקבילה באנגלית – Stress – והרבה פעמים גם משתמשים בה – “אני בסטרס”.

המילה שלרוב מתאימה יותר כדי לתאר מצבי “לחץ” היא “עומס“. אבן שושן מגדיר עומס (הגדרה מס’ 2) כ”נֵטֶל, מַעֲמָסָה: הָיִיתִי זָקוּק לִמְנוּחָה מֵעֹמֶס הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּטְלָה עָלַי.”

 

ההבדל בין משמעות שתי המילים בולט:

עומס” הוא אובייקטיבי. משמעותו היא לא בהכרח שלילית. עומס בהחלט יכול להיות גם חיובי. פגשתי בחיי לא מעט אנשים שאוהבים עומס: להיות עסוקים, להיות בתנועה, בעשייה, בתקשורת אינטנסיבית עם הסביבה ובהגשמה, או אפילו עומס מחשבתי ולאו דווקא פיזי. אנו גם אומרים: “אנשים מצליחים הם אנשים עמוסים או עסוקים”. אנשים כאלו אוהבים לעבוד בקצב מוגבר, מחשבותיהם רודפות זו את זו, האדרנלין שלהם גבוה ונותן להם כוח ודחיפה להשיג תוצאות בלתי רגילות. התשוקה, הייעוד והחזון שלהם דוחפים אותם להישגים בלתי רגילים וכל הוויית העומס שלהם היא חיובית.

מאידך, “לחץ” הוא סובייקטיבי והפרשנות שאנו נותנים לו היא שלילית. הוא מבטא “מתח ומצוקה נפשיים” כפי שמגדיר אבן שושן. בשפה שלי, לחץ מוריד מתחת לקו. ו”מתחת לקו” הוא מצב הוויה שפוגע ביכולת שלנו להגשים, לשגשג, להצליח ולהרוויח.

מסקנת ביניים לגבי השימוש במילה לחץ

אם כך, במקום לומר “אני לחוץ” ולשדר לסביבה ובעיקר למוח הלא-מודע שלי מסר שלילי, פרשנות שלילית של המצב שפוגעת בתוצאות ובביצועים שלי (ראה את הפוסט שלי שמסביר זאת על מודל אפר”ת), הבה נשתמש במילה האובייקטיבית עומס – “אני עמוס” – וניתן צ’אנס לפרשנות החיובית של המצב שלנו כדי שנחולל את המציאות המועדפת עלינו, דווקא במשמעות החיובית של המצב האובייקטיבי שאנו נתונים בו.

כלים להמרת לחץ בעומס

אז ראשית, בואו נשתמש יותר במילים “אני עמוס” במקום “אני לחוץ”.

שנית, אפשר לפרש את הנסיבות האובייקטיביות שמסביבנו (העובדות) בצורה חיובית יותר דרך שימוש במודל אפר”ת (ראה גם עמ’ 178 בספר שלי “להתרגל להצליח“). גם בחירה בפוקוס על חצי הכוס המלאה תסייע לנו להמיר לחץ בעומס.

שלישית, “לחץ” הוא פרדיגמה שלא משרתת אותנו (ראה גם פרק 13 בספר). זיהוי הפרדיגמה התוקעת המדויקת יאפשר לשנות אותה באמצעות הכלי שאלון מיפוי פרדיגמות. למשל, במקום הפרדיגמה האוטומטית התוקעת שמחוללת לחץ – “אין לי מספיק זמן כדי לעשות את כל מה שאני רוצה ולכן אני לא אצליח” – אפשר להגדיר פרדיגמה אחרת, חיובית ומאפשרת – “אני מקדם את מטרותיי בזו אחר זו בהדרגה ובונה את ההצלחה שלי מיום ליום”.

או, במקום “המצב הבריאותי והכלכלי עקב וירוס הקורונה מדאיג אותי” לבחור בפרדיגמה – “אני מתמקד בכאן ועכשיו, מעודד מזה שאני בסדר ומחפש יותר ויותר דרכים לשפר עוד את מצבי”.

באמצעות חזרה עקבית על הפרדיגמה החדשה (בחירה, בממ”מ שלנו) בכל פעם שהישנה עולה באופן אוטומטי, אנו יוצרים שינוי הדרגתי חיובי במוח הלא מודע שלנו ומאפשרים לו לתמוך ביכולת שלנו להגשים ולשגשג.

מודל מלכוד המצוינות

הצגתי את המודל בפוסט נפרד. בקצרה, הרבה פעמים בבסיסו של הלחץ נמצאת האמונה המגבילה “אני לא טוב מספיק”, שגורמת לפרפקציוניזם, שיוצר קושי בניהול זמן, וכך נוצרים מצבי הלחץ.

או, שבבסיס יושבת האמונה המגבילה “לא אוהבים/מעריכים אותי”, שגורמת להרגל הרע של ריצוי, שיוצר קושי בניהול זמן, וכך מחולל את מצבי הלחץ.

הדרך כאן לצאת מהלחץ מתחילה בסילוק האמונה המגבילה שבמקור. הכלי הכי טוב שאני מכיר לסילוק אמונות מגבילות כאלו (ומשתמש בו בתוכניות האימון שלי) הוא מתודולוגיית הכבשים.

כלים נוספים להמיר לחץ בעומס

הרבה פעמים לחץ נגזר מדאגה: מה יהיה? האם אני אתגבר על הקשיים שלי? מה יקרה אם יפטרו אותי? ואם שוב לא אגמור את החודש? וכך הלאה…
הפתרון שאני מציע ללחץ כזה הוא להמיר דאגה בסקרנות. ראה את הפוסט הנפרד שכתבתי על דאגה.
במקום הצורך בוודאות ובשליטה במקומות שהם אינם ניתנים להשגה (למשל – לגבי העתיד), הבא נעשה כמיטב יכולתנו ואז נשחרר ונסתכל בסקרנות כלפי העתיד כדי לראות איך הדברים מסתדרים לשביעות רצוננו. ולרוב הם אכן מסתדרים. אז למה לדאוג ולרדת מתחת לקו?
גם כאן שינוי המחשבות באמצעות נוסחת מה בתוך הוא כלי מעולה ליישום יציאה מלחץ.

כלי נוסף הוא מדיטציה.
היכולת לחסן את עצמנו באמצעות מדיטציה בפני ההשפעה של נסיבות שליליות עלינו (שבשפת העם השגויה אנו מכנים – לחצים) עוזרת מאד להישאר מעל הקו. יש המון מחקרים על השפעתה החיובית של המדיטציה על הבריאות, השלווה, ההגשמה והאושר שלנו. ככל שמודטים יותר, כך אנו מפתחים עוד ועוד יכולות להתמודד עם נסיבות שלילות (לחצים). אני יכול להעיד על כך אישית כמודט מאז 2006 בכל בוקר.

הדרך שבה אני התחלתי למדוט וממליץ עליה ללקוחותיי היא דרך האתר המצוין הזה למדיטציות מונחות. אם תשלבו במדיטציה גם התמקדות בנשימות שלכם תוך שאיפת האוויר ללב (כביכול), תוכלו להפוך את המדיטציה להרבה יותר אפקטיבית בסילוק הלחץ שלכם.

והכלי האחרון חביב – ההתנגדות. או ליתר דיוק – שחרור ההתנגדות האוטומטית שיש לנו כמעט לכל דבר בחיים.
כתבתי על כך רבות כבר בכמה פוסטים וגם בספר שלי בפרק 13. אנו מתנגדים בצורה אוטומטית לכל מה שמסביבנו: לאנשים (בני/בנות זוג, הורים, ילדים, בוסים, כפיפים), לנסיבות שאינן לרוחנו ואיננו יכולים לשנותן (כמו מזג האוויר, המצב במדינה, הכלכלה, הממשלה וכד’), התנגדות לעבר שכמובן כבר איננו בר שינוי, ועוד ועוד…
התנגדות למה שאיננו יכולים לשנות משולה לדפיקת הראש בקיר. נכון, זה לא עוזר, רק גורם לכאב ראש…

אחד הגורמים הכי משמעותיים ללחץ הוא ההתנגדות למה שאיננו יכולים לשנות.
היכולת לשחרר את ההתנגדות הזו (כלומר, לקבל את מה שאיננו יכולים לשנות ללא שיפוטיות), תפתח לנו פתח ענק לשחרר לחצים ולהתמודד יותר בקלות עם אתגרי החיים.

 

לסיכום:

כדאי להיות מודעים להבדל בין עומס אובייקטיבי, שיכול להיות חיובי, לבין לחץ סובייקטיבי, שאנו מחוללים לעיתים רק במילים שלנו וכך פוגעים פגיעה אנושה ביכולת שלנו להצליח.

מעבר למודעות זו, אם גם נבחר בשלל הכלים שאני מציג לעיל ומפורטים ביתר הרחבה בספר שלי, כדי להמיר לחץ בעומס, נוכל לשפר מהותית את התפקוד שלנו, את ההצלחה שאנו חווים, וכמובן גם את האושר שלנו.

 

והנה הרחבת העקרונות של פוסט זה לניהול אנרגיה בכלל, דרך סרטון מהקורס הדיגיטלי היישומי שלי (22 דק’):

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המעשי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

שאלות שכל אדם מצליח שואל את עצמו | שאלות אפשרות והזדמנות, מה ואיך

שאלות אפשרות והזדמנות, איך להגדיל את יכולת הבחירה

פוסט זה הוא קטע מהספר שלי “להתרגל להצליח” מעובד לפוסט. שאלות אפשרות והזדמנות

החיים שלנו וההצלחות שאנו חווים הם פונקציה של הרבה דברים, ובראש וראשונה של השאלות שאנו שואלים את עצמנו.

יש 2 סוגים עיקריים של שאלות, שההבדל ביניהן תהומי בהשפעה על היכולת שלנו להצליח:

 

“למה? למה כובע, עף לגובה”

אני זוכר את הביטוי הזה שהיה מקובל כאשר הייתי ילד, המתייחס לחוסר הטעם שבשאלה “לָמָה“.  זהו מאפיין נוסף השייך לתחום שמתחת לקו. אנחנו נוהגים לשאול הרבה שאלות “לָמָה”. אין הכוונה כאן לשאלות “לָמָה” הבאות לחקור ולעמוד על הגורמים והסיבות לתופעות. שאלות כאלו הן מבורכות ומהוות את הבסיס למחקר המדעי; למשל, השאלה ששאל ניוטון: “למה התפוח נופל מהעץ ישר לאדמה?”.

אני מתכוון כאן לשאלות “למה” מסוג אחר, שהן לצערי נפוצות יותר במקומותינו, כגון: למה התיק הזה פה באמצע החדר? למה אתה לא מסוגל לבוא הביתה בזמן? למה החדר לא מסודר? למה אני כזה אידיוט? למה אני לא מסוגל לעשות פעם אחת את הדברים כמו שצריך?

שאלות “למה” כאלו הן שאלות תוכחה, שאלות “חופרות”, שמחפשות אשמה; הן ממקדות אותנו בעבר, בדברים שאיננו יכולים לשנות וכמובן מעוררות התנגדות של הנשאל. הן בעצם שאלות רטוריות, שהתשובה להן אינה חשובה. גם כאן, לפי עיקרון הפוקוס, ההתמקדות באשמה ובעבר, וההתנגדות שהן מעוררות, מונעות דיאלוג מפרה שמקדם פתרון ולכן הן מאפיין של מתחת לקו. מיד נראה מהן השאלות הנכונות לשאול.

 

שאלות אפשרות והזדמנות

שאלות הרבה יותר טובות לנו ומקדמות להצלחה, הן שאלות “מה ואיך” (שאני קורא להן שאלות אפשרות והזדמנות) בניגוד לשאלות “למה”. אני מאמין שאין רע בלי טוב ושאלות “מה ואיך” מאוד עוזרות למצוא את הטוב גם במצבים קשים. למשל, כאשר הנסיבות אינן לרוחנו נשאל: מה אני יכול לעשות עם זה? איך אני יכול להתמודד עם זה? מה למדתי מזה? מה טוב בזה? מה זה מאפשר לי? איך אני מתמודד עם זה? איך אני פותר את זה?

בעיקר אני אוהב את השאלה “מה טוב בזה?” שמאפשרת לנו לשנות פוקוס במהירות, לחפש (ולמצוא) את האפשרויות וההזדמנויות החיוביות גם בנסיבות שליליות. נסה זאת, שאלת “מה טוב בזה?” עובדת מצוין.

הלן קלר אמרה: “תמיד כאשר דלת אחת נסגרת, נפתחת דלת אחרת טובה יותר ממנה. הבעיה בנו בני האדם, שאנו כל כך עסוקים בבהייה בדלת הסגורה, כך שאיננו מבחינים בדלת החדשה שנפתחה“.

 

הפוקוס שלך קובע את התוצאות שלך

אם כך, במקום ההתמקדות האוטומטית בחצי הכוס הריקה כתוצאה מנסיבות שליליות ספציפיות ושאילת שאלות “למה“, חפש את החיובי ואת ההתמודדות, שאל את עצמך שאלות אפשרות והזדמנות: איך אני מתגבר על הבעיה? מה אני יכול לעשות כעת כדי לשפר את הנסיבות? מה טוב במצב החדש שנוצר? מה הוא מאפשר לי? האם אוכל להוציא מתוק מעז ואיך אעשה זאת?

ברגע שאתה מפנה את הפוקוס שלך מהבעיה אל פתרונות אפשריים, אתה מחליף את הקושי בהזדמנות. אתה מזהה יותר טוב הזדמנויות, שתמיד ישנן בסביבתך. אתה שובר פרדיגמות תוקעות ומאמץ פרדיגמות מאפשרות, ופתאום הבלתי אפשרי הופך לאפשרי.
כי תמיד, ממש תמיד, כשאנו מחפשים פתרונות אנו גם מוצאים אותם. לעתים זה קורה מיד, לעתים לאחר זמן. לפי פיזיקת הקוונטים, יש לנו בכל רגע אינסוף אפשרויות זמינות לבחירתנו ולכן במקום להתמקד בבעיה חפש את הפתרון. וכך אתה משנה את המחשבות והפרשנות לחיוביות יותר, והרגשות גם הם אוטומטית הופכים לחיוביים. זהו ניצול נבון של מודל אפר”תבחירה בשינוי הפוקוס, הגישה וסוג השאלות שאתה שואל את עצמך (“מה ואיך” במקום “למה”), כדי ליצור שינוי במחשבות ולעלות מעל הקו. 

 

אי אפשר, או איך אפשר?

לסיום, הנה דוגמה ליישום הכלי הזה של שאלות בעבודתי עם לקוחותיי:
כשלקוח שלי אומר לו “אי אפשר”, אני עושה איתו את התרגיל הפשוט הבא: אני רושם את המילים “אי אפשר” על דף נייר, ואז מוסיף את האות כף סופית “ך” בצמוד למילה “אי”. כך, במקום “אי אפשר”, פתאום כתוב “איך אפשר”. וכקינוח אני מוסיף סימן שאלה בסוף – איך אפשר?”. שינוי קטן זה עושה ללקוח WOW גדול בשינוי הפוקוס שלו ממה שלא אפשרי עבורו, למה שכן אפשרי. זהו שינוי פרדיגמה מיידי שפותח אפשרויות אחרות ומחולל בקרב הלקוח טרנספורמציה.

 

ולסיכום, הנה סרטון קצר שמסכם את הכל וגם מוסיף:

 

נסו ותיהנו!  😆

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

דאגה זו תפילה למה שאנו לא רוצים | איך להפסיק לדאוג?

משבר בעסק ומשבר בקריירה

נסיבות החיים המאתגרות אותנו כיום מעוררות דאגות בכל תחומי החיים: איך להסיר דאגה?

  • משבר וירוס הקורונה
  • מצב בריאות,
  • המצב הבטחוני
  • המצב הפוליטי
  • כלכלה, קריירה ועסקים
  • ילדים ומשפחה
  •  כסף
  • זוגיות
  • ועוד…

הדאגה היא פרשנות אישית ושלילית של המציאות (מחשבה) שמורידה מתחת לקו ופוגעת ביכולת שלנו לתפקד באפקטיביות.

לשון אחרת: היעדר היכולת של מרבית בני האדם להתמודד עם חוסר הוודאות הכרוך בחיים דינמיים ומשתנים במציאות הנוכחית שלנו, מעורר דאגות, שמובילות לחרדות, לדיכאון ולפגיעה אנושה ביכולת התפקוד היומיומית.

ועוד לא אמרנו שזה בכלל לא כיף וגם לא בריא לחיות בדאגה תמידית

 

אז איך מתמודדים עם דאגה?

הנה המרשם הקצר ב- 1:06 דקות:

 

אומר לנו ידידנו הנזיר הבודהיסטי בפשטות ובתמימות:

  • יש לך בעיה בחיים?
    • לא – אז למה לדאוג?
    • כן – אתה יכול לעשות משהו בקשר לזה?
      • כן – עשה כמיטב יכולתך – אז למה לדאוג?
      • לא – אז למה לדאוג? 😀

ועכשיו ברצינות: איך אפשר להפסיק לדאוג?

קודם כל לדעת שדאגה מגיעה מהאגו, שתפקידו לשמור על ההישרדות שלנו. מצד שני, יש לנו גם אני גבוה, והדרך ליציאה מדאגה קשורה ליכולת להתחבר אליו (ראה גם פרק 13 בספר שלי).

בדרך זו אנו מבינים שדאגה היא תפילה למה שאנו לא רוצים, או ריבית שאנו משלמים על הלוואות שלא לקחנו, ובעזרת מודעות-התבוננות עצמית-בחירה יכולים להתחיל ולתרגל יציאה ממנה דרך חיבור לאני הגבוה.

דאגה היא פרדיגמה שלא משרתת אותנו

דאגות הן פרדיגמה מחשבתית. חשש מהעתיד. פוקוס על מה שלא טוב, על משהו רע שעלול לקרות. פרדיגמת חצי הכוס הריקה. בהתאם, משנים אותן דרך טכניקת שינוי פרדיגמות (ראה גם פרק 13 בספר שלי).

הנה העקרונות הבסיסיים לשינוי הפרדיגמה:

  • מה הפרדיגמה הנוכחית? למשל: אני חושש מהעתיד ומחוסר הוודאות בקשר לעתידי הכלכלי.
  • מה הפרדיגמה החדשה שאני בוחר? למשל: אני מתמקד בהווה, מחפש ומרחיב בהדרגה את אפשרויות התעסוקה שלי. או: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי להתקדם ולשפר את המצב? זהו עוד אחד מכלי המפתח שאני מלמד – שאלות אפשרות והזדמנות.
  • החלפת הפרדיגמה הישנה בחדשה וחזרה עליה ב- ממ”מ (מחשבות, מילים, מעשים) שלך 12 פעמים ביום בנקודות ההתבוננות לפי נוסחת מה בתוך.

93% מהדאגות שלנו הן מיותרות!

תחשבו על זה!
תחשבו על כל הדאגות שלכם בחודש האחרון או בשנה האחרונה – כמה מהן באמת התממשו?
אז זהו, שאנו דואגים יותר מידי! זה מנגנון הישרדותי אוטומטי שמחולל דאגות וחששות שלעולם לא תתממשנה!
ומה שטוב לרגע חירום בו עלינו להחליט Fight or Flight לא נכון לניהול חיים שלמים של דאגה!

אז קודם כל, בואו נהיה מודעים לזה!
ואח”כ בואו נבין את חוקי הייקום ואיך להתנהל לפיהם:

  • החיים שלנו מלאים בנסיבות שאין לנו שליטה עליהן.
  • במציאות, האדם המצוי נכנע לנסיבה ולעוד נסיבה, בלי בעצם שום סיבה. במילים אחרות, אנו מתנגדים לנסיבות שליליות שאיננו באמת יכולים לשלוט בהן בצורה ישירה: דעות של אנשים בסביבתנו שאיננו מסכימים איתן, העבר שלנו, מחלות, מזג האוויר, מדיניות הממשלה, המצב הכלכלי הכללי, ועוד…
  • אנו זקוקים לוודאות ושליטה בכל דבר בחיים, וכשאין לנו אותן (טוב, אנו עוד לא אלוהים 😆 ), אנחנו מתנגדים למצב ולמציאות.
  • האוטומט שלנו עובד ככה שכל התנגדות כזו מתורגמת לדאגה: מה יהיה? איך אני אתגבר על זה? מה יקרה אם…?
  • ולכן, בואו נקבל את מה שאיננו יכולים לשנות. לקבל זה לא אומר להשלים עם זה. אך אתה לא יכול לשנות שום דבר עד שאתה מוכן לקבל את הכל.
  • כך, קודם קבל את הנסיבות השליליות, אפילו שאתה לא אוהב אותן, ואח”כ חפש את הדרך להתמודד איתן. שחרר את הצורך הבלתי מתפשר לשליטה ולוודאות, הבן שאינך שולט בנסיבות ואז קבל אותן.
  • או אז ההתמודדות עם הנסיבות היא לא ממקום של פחד ואי וודאות, אלא ממקום של זה מה יש ועכשיו הפוקוס עובר לאיך אני יכול להתמודד עם זה במיקוד שליטה פנימי מלא.
  • גישה זו משנה את הפוקוס מדאגה להתמודדות ופעולה, ובהתאם מעלה אותנו מעל הקו.

הודיה – גישת השחרור האולטימטיבית

ל”תודה” יש כוח רב שהוכר ע”י כל הדתות והתורות הרוחניות. כך לדוגמה “מודה אני” היא המצווה הראשונה על הבוקר ביהדות.
הודיה מפקסת אותנו על מה שיש, על חצי הכוס המלאה ומשנה את הפרשנות האוטומטית השלילית לחיובית, באופו מיידי.

כלי נוסף להתמודדות עם דאגות:
חשוב מה התסריט הרע ביותר שעלול לקרות? worst case scenario?
ואז קבל אותו, חשוב איך תוכל להתמודד איתו, מצא את הדרך לכך, ותוכל לשחרר את הדאגה…

עוד כלי זו החזרה לרגע הזה, לרגע ההווה, במקום להפליג במחשבות לעתיד, שמחוללת דאגה.
חוזרים לרגע ההווה באמצעות הטכניקות הבאות:

  • מדיטציה, או התמקדות בנשימות לכמה דקות. רצוי לשאוף את האוויר כאילו ללב, לדמיין זאת, עם רגשות אהבה וחמלה. או לחשוב על הנשימה כמחברת לנשמה, לשדה האינסופי, ליקום, לאלוהות, או לכל יישות עליונה שאתה מאמין בה.
  • תנוחות פתוחות שמשפיעות בצורה חיובית על המצב המנטלי שלנו.
  • שינוי המחשבות באמצעות טכניקת אפר”ת.

 

ואחרון חביב:
המר דאגה בסקרנות.
במקום: מה יהיה? סמוך על היקום ועל עצמך ואמור לעצמך: אני סקרן לראות איך הדברים יסתדרו לטובה (בדיוק כפי שהם הסתדרו לטובה המון פעמים בעבר…).

זכור: כבר 4 מיליארד שנה מתקיים אותו הכלל בכדור הארץ והוא עוד ימשיך להתקיים:
גם מחר תזרח השמש!

 

לסיכום:

דאגה היא מצב הווייתי שנובע מחוסר וודאות. היא מורידה מתחת לקו ופוגעת בהצלחה וב- well being שלנו.

הדרך להתמודד איתה היא קודם כל דרך ויתור הצורך בשליטה, קבלת המציאות, הנסיבות, חוסר הוודאות וחוסר היכולת שלנו לשלוט באופן מלא בעתיד.

לאחר הקבלה נפתח הפתח להתמודדות, למיצוי הפוטנציאל שלנו ולהצליח להתגבר על הנסיבות במיקוד שליטה פנימי מלא.
מגוון הכלים שסקרתי בפוסט זה, כמו גם שאר הפוסטים בבלוג זה ובעיקר הספר שלי “להתרגל להצליח” נותנים את המתכון המלא להתמודד עם דאגה בהצלחה.

ב ה צ ל ח ה !!!

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

וידאו – סדנת מתרגלים להצליח – חלק ב’

להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

לחלק א’ של הסדנה לחץ כאן 

ואם ברצונך לקחת את השיטה שלי לכיוון של למידה אישית עם הנחיות מפורטות ממני צעד אחרי צעד איך ליישם אותה, אני מזמין אותך לבדוק את השיעור הפתוח בקורס הדיגיטלי שלי, כאן בקליק על הלינקלהתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

זהו הפוסט ה-2 מתוך 8 פוסטים, בהם אני מציג סדרה של 26 סרטונים קצרים מתוך הסדנה שלי “מתרגלים להצליח” כפי שהוקלטה חי בפני קהל. אורך הסדנה כ-4 שעות ואורך כל הפלייליסט כ-157 דקות.

בסדנה ובסרטונים אני מציג ומתרגל את השיטה שפיתחתי איך לבצע שינויים מנטליים כדי להשיג תוצאות בעסקים ובקריירה. הסדנה מתאימה לכל יזם, בעל עסק, מנהל ושכיר.

בפלייליסט זה אני פורש בפניך את כל הסדנה, סרטון אחרי סרטון.

צפה בהם אחד אחרי השני ותקבל את השיטה המלאה שלי איך “להתרגל להצליח” וגם להרוויח, בהתאם לספר שלי להתרגל להצליח ולדרך בה אני עובד עם בעלי עסקים ומקימי עסקים, מנהלים ומשני קריירה מאז 2006. 1,000 מהם כבר נעזרו בשיטה שלי עד כה כדי להשיג פריצת דרך בעסק שלהם, בניהול או בקריירה.

בסרטון ה-4 (4:27 ד’) אני מציג את העובדות המצערות לגבי הצלחת בעלי העסקים והשכירים:

להמשך קריאה

וידאו – סדנת מתרגלים להצליח – חלק א’

להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

באפשרותך להאזין לאודיו של הסרטון בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק.

בפוסט זה וב-7 הפוסטים הבאים, אני מציג סדרה של 26 סרטונים קצרים מתוך הסדנה שלי “מתרגלים להצליח” כפי שהוקלטה חי בפני קהל. אורך הסדנה כ-4 שעות ואורך כל הפלייליסט כ-157 דקות. להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

בסדנה ובסרטונים אני מציג ומתרגל את השיטה שפיתחתי איך לבצע שינויים מנטליים כדי להשיג תוצאות בעסקים ובקריירה. הסדנה מתאימה לכל יזם, בעל עסק, מנהל ושכיר.

בפלייליסט זה אני פורש בפניך את כל הסדנה, סרטון אחרי סרטון.

צפה בהם אחד אחרי השני ותקבל את השיטה המלאה שלי איך “להתרגל להצליח” וגם להרוויח, בהתאם לספר שלי להתרגל להצליח ולדרך בה אני עובד עם בעלי עסקים ומקימי עסקים, מנהלים ומשני קריירה מאז 2006. 1,000 מהם כבר נעזרו בשיטה שלי עד כה כדי להשיג פריצת דרך בעסק שלהם, בניהול או בקריירה.

באפשרותך גם להאזין לסדנה בפודקאסט שלי בקליק כאן להלן:

הסרטון ה-1 עוסק בבעיה מס’ 1 של האנושות היום ואיך להתמודד איתה.

להמשך קריאה

ארבע תובנות על הצלחה, בעקבות יריד הספרים בפרנקפורט 2016

חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי באוקטובר 2016 נסעתי כסופר ביחד עם קבוצת סופרים ליריד הספרים הגדול בעולם בפרנקפורט כדי למכור את הספר שלי לעולם.

הספר שלי “להתרגל להצליח” יצא לאור עד כה בישראל בלבד וכעת, כחלק מחזוני לסייע למיליונים בעולם להתרגל להצליח וגם להרוויח, אני שוקד על הפצתו במדינות ובשפות נוספות.

במהלך נועז במשך 4 ימים, הסתובבתי בין אלפי הביתנים ביריד, מכתת רגליים מבוקר עד ערב, ופונה לנציגים של כ-150 ביתנים רלבנטיים באופן שמזכיר את שיטת המכירות מדלת-לדלת. יצאתי מפרנקפורט עם ערימת תובנות אותם אני משתף בפוסט זה.

להמשך קריאה

מה מניע אותנו להגשים ולהשיג תוצאות?

מה מניע אותנו להגשים ולהשיג תוצאות?

הנה קטע מפרק 11 בספר שלי “להתרגל להצליח“, מעובד לפוסט: מה מניע אותנו להגשים ולהשיג תוצאות?

ד”ר חדווה בראונשטיין-ברקוביץ, ראש התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית במכללה האקדמית ת”א, אמרה: “כשאתה בעבודה שמתאימה לך מסיבות פנימיות (שאינן מטעמים כמו כסף) תחושת הסיפוק נותנת לך כוח להתמודד עם סוגים שונים של מתח ומחזקת את העמידות והחוסן הנפשי“.

ד”ר בראונשטיין-ברקוביץ מתייחסת לסיפוק הנובע מ”סיבות פנימיות” שמחזקות ומחסנות אותנו בעת התמודדות עם אתגרים ומאפשרות לנו להתמיד ולהצליח.

מהן ה”סיבות הפנימיות” הללו?

ראשית, בואו ונשים לב מה הן לא כוללות: “שאינן מטעמים כמו כסף”. כמובן, אין שום רע בכסף; לגיטימי ביותר לשאוף ולעמול עבורו ומאז שהכסף הומצא הוא ללא ספק אחד מהמניעים והמנועים של צמיחה ושגשוג בכלכלה. עם זאת – לא על הכסף לבדו יצליח האדם. שאיפה לכסף לבדה אינה מהווה מאיץ מספיק לתוצאות, אומרת לנו ד”ר בראונשטיין-ברקוביץ.

אז מהן ה”סיבות הפנימיות” הללו שמסייעות לנו להצליח?

מחקר שנערך ב-MIT שופך אור על כך. המחקר, תחת הכותרת – “האמת המפתיעה על מה שמניע אותנו“, בדק מה מניע את בני האדם לעשייה ולהישגים ועד כמה תמורה כספית ממריצה להשיג תוצאות. על פי המחקר, כשמדובר בעבודה הדורשת יותר מאשר מיומנויות מכניות, כזו שמצריכה לא רק מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות אלא גם חשיבה יצירתית, תגמול כספי גדול יותר גורם לביצועים נמוכים יותר. כן, זו לא טעות! אנו חיים תחת המחשבה שככל שמשלמים לנו יותר כך גם יש לנו מניע חזק יותר לעשייה, והנה המחקרים מראים שכלל זה נכון רק לגבי מיומנויות מכניות בסיסיות.

 

מה כן משפר ביצועים ותורם לשביעות רצון בעבודה במשימות מורכבות יותר?

על פי המחקר שלושה דברים: עצמאות בעבודה (Autonomy), שאיפה להצטיינות (Mastery) ומטרה ראויה, תכלית ערכית (Purpose). המכנה המשותף שלהם הוא ה”סיבות הפנימיות”, ה”למה”: מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים?  מה חשוב לנו להגשים ואיך זה מתחבר לערכים שלנו, ל-DNA, למה שמדליק אותנו ולתועלת שאנו רוצים להביא לבני אדם אחרים ולעולם? מה התשוקה שלנו בעבודה?

הנה סרטון קצר שבו אני מדגיש את חשיבות הערכים כבסיס להגשמה (4:05 דק’):

 

וספציפית לגביך:

מה נועדת לעשות? מה אתה אוהב לעשות? מה מרגש אותך? מה מלהיב אותך? כל אלו הם גורמים המניעים לאורך זמן לפעולה הרבה יותר מכסף. אני חש זאת היטב על בשרי בעת שאני כותב שורות אלו בשעת לילה מאוחרת. לכן, כבעלי עסקים וכמנהלים שחותרים לשגשוג, הצלחה וכסף, כדאי שנתחבר ל”סיבות הפנימיות” שלנו כי כך נוכל להגשים טוב יותר את מטרותינו ובסופו של יום גם להרוויח יותר.

אדגיש שוב – אין שום רע בשאיפה לעשות כסף; רק שהכסף לא צריך להיות המטרה, אלא הוא לעולם התוצאה של עשייה המתבססת על עצמאות בעבודה, שאיפה להצטיינות ותכלית ערכית ראויה. כאשר אנו פועלים ממניעים אלו, נוכל להביא תועלת רבה להמון אנשים והתוצאה הבלתי נמנעת כמעט תהיה תמורה כספית שנקבל מהם. כבר עמדתי בספר זה על כך שאנו בראש וראשונה יצורים אמוציונליים המונעים על ידי רגשות. אכן, החיבור הרגשי הוא הדלק, המנוע והמניע שלנו להגשמה ולהישגים. זה נכון לגבי עבודה כמו גם בכל תחום אחר. היזכר לדוגמה מה אתה מוכן לעשות למען זוגתך כשאתה מאוהב בה או מה את מוכנה כאם להקריב למען ילדיך.

 

הסרטון הקצר הבא ממחיש זאת מצוין:

 

דוגמאות

דוגמאות מצוינות מהתחום העסקי לכך שכסף אינו מהווה מניע לעשייה הם כל הפרויקטים חובקי עולם כמו ויקיפדיה, לינוקס ודומיהם. אפשר לראות שם אנשים מוכשרים ומבריקים התורמים מזמנם, ממרצם ומידיעותיהם כדי לעשות למען החברה ללא תמורה. כאדם המתנדב לארגונים כמו “פעמונים” ו”קרן שמש”, אני יכול להעיד כמה סיפוק יש בעשייה התנדבותית. בכלל, יש מגמה מתחזקת בעולם להרים תרומה חברתית למען הקהילה; כל התקהלות חברתית סביב מטרה מסוימת היא דוגמה טובה לגורמים הערכיים המניעים את בני האדם. יתרה מכך, בשנים האחרונים נולד המושג “עסק חברתי” וכיום ברור שאין סתירה בין גישה חברתית-סביבתית ורווחים כספיים. נהפוך הוא, העסקים המצליחים ביותר לרוב משלבים ביניהם היטב.

קונפוציוס אמר על זה: “מצא את נקודת התשוקה שלך, הפוך אותה למקצוע ולא תצטרך לעבוד יום נוסף בחייך“!

 

המסקנה

יש המון עובדים שמתהלים בעולם הזה כ”מתים חיים“. זהו ביטוי שמשקף את ה”מוות” המנטלי שלהם, שנובע מחוסר עניין, חוסר משמעות וחוסר התאמה לעבודה שהם עושים. בפשטות, הם מכלים את חייהם רק כדי להתקיים, להכניס כסף, ולבזבז אותו במעט הזמן שנשאר להם מחוץ לזמן העבודה, בתקווה שכך ישיגו אושר.

לא כך החיים שלנו אמורים להיות! אני יודע זאת מניסיון אישי, כי פעם גם אני הייתי מת מהלך. השינוי התעסוקתי שעשיתי, מציאת הייעוד שלי, והמשמעות בעיסוק החדש שלי, כולם “החיו” אותי מחדש ושדרגו את חיי בעשרות מונים!

עכשיו, אם גם אתה עובד בעבודה שלא מעניינת אותך רק כדי להתפרנס, עצור!
זה לא חייב להיות ככה! יש גם דרך אחרת. אל תוותר על מיצוי הפוטנציאל שלך וזה הזמן כדי לעשות מעשה, לבצע שינוי, ולהיות חלק מהגל הגדול ששוטף את העולם ממש ברגעים אלו.

 

מה התשוקה שלך? מה החלום שלך שאתה רוצה להגשים? מה מלהיב אותך?
אם יש לך חיבור רגשי למטרה מרתקת ומאתגרת,
שאתה רוצה ואפילו משתוקק להשיג,

תן קליק כאן על הלינק
כי יש לי עבורך את הדרך הכי טובה להגשמה שלך

ואם עדיין לא מצאת את התשוקה והחלום שלך,

“מצא את ייעודך” הוא הפתרון עבורך

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“להתרגל להצליח” מקום 1 ברבי המכר של אמזון!

להתרגל להצליח של חגי שלו מדורג ראשון ברשימת רבי המכר של אמזון

אחרי לילה לבן בו ניהלתי כמו בימים שהייתי סמב”צ בצנחנים את חמל ההשקה באמזון של הספר המקוצר הדיגיטלי “להתרגל להצליח” באנגלית, התפזרו הבוקר הערפילים והספרון התייצב לו בראש רשימת רבי המכר של אמזון בתשלום בקטגוריית Counseling & Psychology > Research ומקום שני ברשימת רבי המכר בתשלום של קטגוריית Physiological Aspects!!!

וואו זו הייתה חתיכת השקעה וחוויה מדהימה!
וכמובן ש”סוף מעשה במחשבה תחילה” והכל היה מתוכנן מראש!

לספר באנגלית קוראים: Getting Used to Success.

הנה צילומי המסך של התוצאות:

להמשך קריאה

הרצאה בפני 300 בעלי עסקים בכנס זרקור לעסקים בירושלים

חגי שלו, אימון עסקי, מרצה בכנס זרקור לעסקים בפני 300 בעלי עסקים
מראה לירושלמים איך להתרגל להצליח וגם להרוויח!

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות שלך

הפילטרים שמעוותים את המציאות שלנו

רוב בני האדם סבורים שמה שהם רואים בעיניהם היא מציאות צרופה, עובדה מוכחת. כנ”ל לגבי שמיעה, ריח ועוד. אין טעות גדולה מזו. כי למעשה, החושים שלנו קולטים מציאות אובייקטיבית והמוח שלנו מפרש אותה בדרך מאד סובייקטיבית, אשר תלויה מאד ב”מערכת ההפעלהלשנות את המציאות שאתה רואה כדי להתרגל להצליח האישית שלנו.

למשל, אם ניקח 2 אנשים שונים ונבקש את חוות דעתם לעניין כלשהו, מה הסיכוי שלשניהם תהייה אותה הדעה? האין זה סביר שבמגוון הפרמטרים: גבוה-נמוך, טוב-רע, יפה-מכוער, כבד-קל, יקר-זול ועוד כהנה הערכות – הדעות שלהם תהיינה שונות?

עד כמה הדברים שאנו קולטים בחושינו ומפרשים כך או אחרת הם אכן מציאות צרופה?

 

למעשה, קיימים לכל אדם לפחות 3 פילטרים שמעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלו. הנה הרחבה על כך הלקוחה מפרק 3 בספר שלי “להתרגל להצליח“:

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות

עוד לפני ציטוט מהספר, הנה וידאו מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי שעוסק ב-3 הפילטרים:

 

ועכשיו לציטוט מהספר:

“שים לב כמה פרטי מידע קולטים חושיך מדי שנייה. עצור לרגע את קריאתך והפנה את תשומת לבך לחושים שלך, בזה אחר זה: מה אתה קולט? מה אתה שומע? מה אתה רואה? מה אתה מריח? מה אתה חש? מה הטעמים בפיך? שים לב לכמות הפריטים הרבה.

החושים שלנו קולטים אלפי פרטי מידע בשנייה. את רובם קולט המוח הלא-מודע בעוד המוח המודע שלנו קולט אך ורק סדר גודל של עשרה פרטי מידע בשנייה. אילו פרטי מידע הוא קולט? נכון, הוא קולט את פרטי המידע בהם אנחנו עוסקים כעת, את אלו בהם אנו מתמקדים ברגע זה.

 

למעשה, מערכת ההפעלה האנושית מעוצבת כך שאנו כל הזמן משמיטים מידע שהחושים שלנו קולטים. מדוע? כי המוח המודע שלנו יודע לעבד רק דבר אחד בכל רגע נתון. לכן, אם כל המידע הזה יכנס למוח המודע שלנו, נוצף במידע ולא נוכל לתפקד. אכן, כך נבראנו ועוצבנו בידי האבולוציה או הבורא: רק מה שאנו מתמקדים בו חודר לתודעה שלנו וממלא אותה, וכל השאר “לא קיים”.

זהו אם כן פילטר אחד שמסנן את המידע שאנו קולטים ואני מכנה אותו – עקרון הפוקוס. ניתן לראות את עקרון הפוקוס כעיוות של המציאות העובדתית והאובייקטיבית – פילטר שמסנן את המציאות ומאפשר רק לחלק מסוים ממנה לחדור לתודעתנו. [ח”ש – הרחבה על עיקרון הפוקוס ראה בפרק 3 בספר].

  

הנה סרטון קצר מהרצאה שלי שמרחיב עוד על עקרון הפוקוס:

 

יתרה מכך, קיימים עוד שני פילטרים שגם הם מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו:

פילטר אחד הוא המוגבלות של החושים שלנו. החושים שלנו אינם קולטים את כל הפרטים של המציאות המוכרת לנו כיום. לדוגמה, אנחנו רואים רק חלק קטן מספקטרום תדרי האור ושומעים רק חלק מתדרי הקול. בין התדרים שבהם חושינו אינם מבחינים נמצאים תדרי האור: אולטרה סגול, קרני רנטגן וקרני גמא, וטווח תדרי השמע של כלבים, לווייתנים, וחיות נוספות.

גם חוש הריח שלנו מוגבל יחסית לחיות. למעשה, אם נבחן חוש אחר חוש, נראה שאיננו קולטים את כל המציאות האובייקטיבית של העולם, אלא רק חלק ממנה, חלק קטן מאוד. כלומר, יש מציאות שקורית שם בחוץ ואנחנו כלל לא קולטים אותה.

 

הפילטר השני קובע כך: אנחנו נוטים לקלוט דברים שהם בהלימה להשקפת העולם שלנו ולא לקלוט דברים שאינם בהלימה להשקפת העולם שלנו. אלו בעצם הפרדיגמות שלנו שמבעדן אנו תופסים את המתרחש בעולם.

פעמים רבות אנו רואים זאת בהערכתנו לאנשים אחרים. הדרך שבה אנו תופסים אותם מכתיבה את מה שאנו רואים לגביהם. למשל, אם יש לך פרדיגמה שפלוני הוא מוצלח, תראה אז במעשיו “הוכחות” רבות לכך שתחזקנה פרדיגמה זו. מאידך, אדם אחר עשוי לחשוב שאותו פלוני הוא דווקא לא יוצלח, וגם הוא יוכל “להוכיח” זאת ב”עובדות” מתאימות לגבי התנהגותו הלא-יוצלחית של פלוני.

 

פילטר זה דומה לעקרון הפוקוס, אך שונה ממנו בכך שלא מדובר רק בהיבט טכני של התמקדות, אלא גם בהיבט תודעתי עמוק יותר, הקשור למערכת האמונות ולהשקפת העולם שלנו.

דוגמה נוספת לפילטר השני היא הדימוי העצמי שלנו: אנשים עם דימוי עצמי נמוך, נוטים לראות את עצמם כבלתי מסוגלים לבצע פעולות הקשורות במימוש עצמי, כמו למשל – פתיחת עסק חדש. לעומתם, אנשים עם דימוי עצמי גבוה, נוטים יותר לראות את עצמם כמסוגלים לבצע את אותן הפעולות.

על כך אמר הנרי פורד: אם אתה מאמין שאתה יכול, או אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק.

 

“אנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנו רואים אותו כמו שאנחנו” (אנאיס נין)

אם כך, כבני אדם השקפות העולם שלנו שונות; כל אחד “מרכיב משקפיים” שונים שדרכם הוא רואה את העולם אחרת מאחרים; “המשקף” שדרכו אנחנו רואים את העולם הוא שקובע את חוויית המציאות שלנו.

השאלה היא עם אילו “משקפיים” אנו יוצאים לעולם מדי יום, איך הם עוצבו ואיך נוכל לשנות אותם, כך שהם ישרתו אותנו טוב יותר כדי להצליח ולשגשג. על כך, בהמשך הפרק.

 

שלושת הפילטרים שסקרתי כאן מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו, פשוטו כמשמעו. אנחנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנחנו רואים אותו כמו שאנחנו. בעיניי, זהו אחד הדברים המופלאים בעולם; אנשים שונים רואים דברים זהים באופן אחר, הם נותנים משמעויות שונות לאותן עובדות. אחד יאמר: “יש ירידות בשוק, זה זמן למכור”; השני דווקא יגיד: “זו הזדמנות נדירה, זה הזמן לקנות”. פלוני רואה בהתרחשות מסוימת משבר, אלמוני רואה בה הזדמנות. אחד רואה כישלון, בעוד השני רואה דווקא הצלחה.

תאר לך שכל האנשים היו רואים ומפרשים את המציאות באופן זהה – העולם היה מקום מאוד משעמם לחיות בו, הלא כן? זהו אם כן אחד הדברים היפים בעולם: לכל אחד יש את שלושת הפילטרים, וכל אדם משתמש בהם אחרת ולכן רואה מציאות אחרת; פרשנות סובייקטיבית למציאות אובייקטיבית.

בפרק קט”ו בתהילים כתוב: “עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו“. אכן, כולנו רואים ושומעים. אך אין זאת אומרת שזה גם מה שנקלט בתודעה שלנו, כי שלושת הפילטרים מסננים, מעוותים ומשפיעים על המציאות שאנו חווים.”

עד כאן המובאה מהספר “להתרגל להצליח“.

 

ולפני הסיכום, הנה מה שנחשב בעיני לאחד העיוותים הגדולים ביותר שעשו 3 הפילטרים הללו לתודעה האנושית. אם נוסיף לכך שיקולים פוליטיים מכוונים (להבדיל מהפילטרים שהם אוטומטיים ואינם מכוונים), נגיע לדעתי לאחת הטעויות הגדולות שעשו מנהיגים בארץ ובעולם לפחות בעידן המודרני, שיהיה לצערי בכייה לדורות:

 

ועכשיו אל המסקנה:

רוב בני האדם אינם מודעים ל-3 הפילטרים הללו. אנו לא מבינים איך אחרים אינם רואים או שומעים את מה שאנו רואים או שומעים. אנו לא מבינים איך פספסנו הזדמנויות. אנו לא מודעים לכך שאם נשנה את הגישה והשקפת העולם שלנו – את הפילטרים שלנו – נוכל גם לשנות את המציאות שאנו חווים לטובתנו, כך שנפיק תוצאות טובות יותר בחיים שלנו.

 

לפני סיום, הנה ציטוט של מקרה מדהים שמסכם פוסט זה, כפי שכתב פרופ’ יורם יובל בתוכניתו “נפלאות התבונה”:

“בשנת 1984, כשהיא היתה בת 22, עברה הסטודנטית ג’ניפר תומפסון אונס אכזרי באיומי סכין בדירה שלה בברלינגטון, צפון קרולינה. בזמן האונס היא ניסתה לשנן לעצמה ולזכור היטב את מראה פניו של התוקף שלה, כדי שתוכל לזהות אותו מאוחר יותר. עוד באותו יום, בעזרת חוקרי המשטרה, היא הרכיבה קלסתרון של האנס כפי שזכרה אותו. על סמך הקלסתרון הזה הראו לה החוקרים צילום של רונלד קוטון, צעיר שחור עם עבר פלילי. “זה האיש”, היא אמרה. לאחר מכן, כשהוא עמד לפניה עם חשודים אחרים במסדר זיהוי חי, היא זיהתה את קוטון בוודאות מלאה. תומפסון אמרה מאוחר יותר, “קשה לי לתאר את השנאה ואת הזעם שחשתי כלפי האיש הזה”. קוטון נעצר, נשפט, הורשע, ונידון למאסר עולם.

בשנת 1987 התוודה בובי פול, שהיה אסיר באותו בית סוהר שבו ריצה קוטון את מאסר העולם שלו, שהוא זה שביצע את האונס. במשפט החוזר שנערך אז, התבקשה ג’ניפר תומפסון לזהות את פול. היא הצהירה בשבועה, מעל דוכן העדים, “מעולם לא ראיתי אותו. אין לי מושג מי האיש הזה”. קוטון המשיך לטעון שהוא חף מפשע, אבל זה לא עזר לו. הוא נשאר בכלא. חלפו עוד 8 שנים. בשנת 1995, בעזרת טכנולוגיות DNA חדשות, התברר בצורה חד-משמעית שבובי פול הוא אכן האנס. קוטון שוחרר מן הכלא לאחר שריצה בו 11 שנות מאסר.

לאחר השחרור שלו, קוטון נפגש עם תומפסון בכנסייה. היא סיפרה על הפגישה: “פשוט בכיתי. הסתכלתי עליו ואמרתי, ‘אם אגיד לך שוב ושוב, בכל דקה ובכל שעה של חיי, שאני מצטערת, האם תצליח לסלוח לי?’ והוא עשה את מה שלא יכולתי להעלות בדעתי. הוא התחיל לבכות בעצמו, ואמר ‘כבר סלחתי לך לפני שנים, ג’ניפר’.” בסופו של דבר השניים כתבו יחד ספר. עד היום הם מופיעים יחד ומספרים את סיפורם לשופטים, חוקרים, וסתם אנשים.”

פילטרים אנושיים שמעוותים את תפיסת המציאות, כבר אמרנו? וכל מילה נוספת מיותרת!

 

אסיים באמרת הנושא של פרק 3 בספר:

“כשאתה משנה את הדרך בה אתה מסתכל על הדברים, הדברים עליהם אתה מסתכל משתנים”
ד”ר וויין דיאר

 

רוצה לדעת איך לשנות לטובה את הדרך שאתה מסתכל על הדברים?

בשביל זה אתה צריך לקרוא את הספר המלא, או לפחות להתחיל עם 3 הפרקים הראשונים שלו, שניתנים להורדה בחינם מהאתר הזה. לחץ כאן, והקורס הדיגיטלי המשולב שיאפשר לך את היישום של הכל.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

איך להצליח בעסקים ולהשיג יעדים מאתגרים – חלק 3/3

חגי שלו מתראיין על ספרו להתרגל להצליח

באפשרותך להאזין לאודיו של ההרצאה בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק.

בראיון שערכה לי בת-חן שפירא, דיברנו על הצלחה, שינויים, מודעות ואיך להגשים, לשגשג ולהשיג יעדים בחיים בכלל ובעסקים, בקריירה ובניהול בפרט.

בחלק שלישי זה של הראיון, שוחחנו על התמודדות עם מצבי משבר, מה הקשר בין מיסטיקה למדע, איך להציב יעדים ולהשיגם, ולמה חשוב שלכל אחד יהיה ייעוד כדי להצליח.

לראות את החלק השני של הראיון לחץ כאן

הנה החלק השלישי של הראיון:

להמשך קריאה

איך להצליח בעסקים ולהשיג יעדים מאתגרים – חלק 1/3

חגי שלו מתראיין על ספרו להתרגל להצליח

באפשרותך להאזין לאודיו של ההרצאה בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק.

בראיון שערכה לי בת-חן שפירא, דיברנו על הצלחה, שינויים, מודעות ואיך להגשים, לשגשג ולהשיג יעדים בחיים חגי שלו מתראיין על ספרו להתרגל להצליח בכלל ובעסקים, בקריירה ובניהול בפרט.

בחלק ראשון זה של הראיון, שוחחנו על הצלחה, מהם גורמי ההצלחה, מה פירוש “להתרגל להצליח” ולמה זה כדאי, מהו האוטומט שרוב בני האדם תקועים בו ואיך להכניס הרבה יותר בחירה בחיים כדי להצליח.

 

הנה החלק הראשון של הראיון:

 

להמשך קריאה

עמית אופיר ממליץ על הספר שלי – להתרגל להצליח

להתרגל להצליח הישר מבית הדפוס

עמית אופיר, מחבר רבי מכר בינלאומיים שמכר כבר יותר ממיליון ספרים בעולם עוד לפני גיל 40, משתף מה הבשורה שיש לדעתו בספר של חגי שלו “להתרגל להצליח”.

הספר מיועד לאנשים בצמתי שינוי, בעסקים, בניהול או בקריירה, ומהווה מדריך מעשי ויישומי איך להמיר הרגלים מקפחים בהרגלים מנצחים כדי להפוך למצליחן ולהרוויח יותר כסף:

לפרטים נוספים על הספר לחץ כאן

לרכישת הספר לחץ כאן

עמית אופיר מראיין את חגי שלו על הספר “להתרגל להצליח”

להתרגל להצליח הישר מבית הדפוס

עמית אופיר, מחבר רבי מכר בינלאומיים שמכר כבר יותר ממיליון ספרים בעולם עוד לפני גיל 40, מראיין אותי ומברר מה הבשורה שיש בספר שלי “להתרגל להצליח” לאנשים בצמתי שינוי, בעסק או בקריירה.

הראיון עונה על השאלות הבאות:

  • מי אתה בכלל חגי שלו ומה יש לך לתת לעולם?
  • איך חזון מוצק תומך ומאפשר הוצאת ספר לאור?
  • מדוע הוצאת ספר היא “הכי קרוב ללידה שיכול להיות לגבר”?
  • איך להבנות שיטות מודעות מופשטות למדריך מעשי ויישומי?
  • מה מייחד אותי, ואיך מחברים בין עולם התכלס העסקי עם העולם המנטלי?
  • מי יכול להיעזר בספר ו”להתרגל להצליח”?

 

לפרטים נוספים על הספר לחץ כאן

לרכישת הספר לחץ כאן

 

לשדרג את מערכת ההפעלה האנושית

מהו האוטומט שלפיו פועלים בני האדם?

פוסט זה הוא קטע מפרק 2 של ספרי “להתרגל להצליח” המעובד לפוסט.

מהו האוטומט שלפיו פועלים בני האדם?

אני מזכיר בכתביי הרבה את עקרון “האוטומט“. בעקרון זה אני מתכוון לדרך שבה פועלת “מערכת ההפעלה האנושית”. הכוונה היא בעיקר להיעדר הבחירה בהתנהלות היום-יומית שלנו: אנו פועלים בהתאם להרגלים (במובן הרחב של המילה) שרכשנו, פרי החינוך, התרבות וההתנסות שלנו בעולם, נעולים בפרדיגמות שלנו ומשוכנעים שזו הדרך הראויה להתנהל בעולם ואין בילתה, אך לא משיגים את התוצאות שאנו רוצים.

 

אז מה עושים עם זה? 

ראשית, הנה המחשה של עיקרון האוטומט בסרטון קצר של 3:53 דקות:

הנה מטפורה חביבה שממחישה היטב את עקרון האוטומט ונותנת פתח איך לצאת ממנו:

כתינוקות בני יום, אנו כמו מחשב חדש שקונים מהחנות: מערכת ההפעלה שלנו הכי חדישה, המחשב מגיב מהר, אין לו באגים, אין לו וירוסים, הכל “דופק” כמו שצריך, פשוט מושלם. בנוסף, המחשב נקי מאפליקציות ודאטה, לגמרי “לוח חלק”. כשאנו מביטים בפעוטות בני שנה עד שלוש שנים לערך, קל לראות כל זאת באנרגיה הבלתי נלאית שלהם, בתעוזה, ביכולות הלמידה המעולות ובמהירות התפיסה שלהם.

או אז הסביבה, בעיקר הורים ומחנכים, מתחילה לטעון ב”מחשב” החדיש אפליקציות ומידע. במקביל נוצרים גם באגים, מתחילות סתירות בין אפליקציות, מופיעים מסכים כחולים ונכנסים וירוסים ושאר מזיקים טכנולוגיים. וכך, מערכת ההפעלה הזו, שעבדה בצורה מושלמת כילדים, מתחילה לקרטע ולזייף.

כתוצאה מכך, בהגיענו לבגרות, מערכת ההפעלה שלנו, כמו במחשב ותיק, כבר אינה עובדת היטב. היא מאטה, נתקעת, מודיעה על שגיאות, מחייבת תחזוקה שוטפת ולעתים גם קורסת ודורשת הפעלה מחדש.

לכן, בכדי להחזיר ל”מחשב” שלנו את יכולותיו משכבר הימים, יש צורך לשדרג את מערכת ההפעלה שלו.

 

באופן מטפורי, זו העבודה שאני עושה עם לקוחותיי וזה מה שנדרש מאיתנו – לשדרג את מערכת ההפעלה האנושית שלנו: להוריד עדכונים חדשים של מערכת ההפעלה, לסתום פרצות בטיחות, לנקות את הווירוסים, לתקן את הבגים, להסיר אפליקציות שאין לנו בהן עוד צורך ולהתקין חדשות, למחוק מידע מיושן שסותם את הזיכרון, ועוד ועוד…

עד כאן האנלוגיה מושלמת והנה החריג: בנמשל לגבי בני האדם, אי אפשר לזרוק את המחשב ולקנות חדש… לכן, הפעולה הכי דרסטית שנוכל לעשות כשאין מנוס, היא לפרמט את הדיסק מחדש.

אם כך, התשובה לתפקוד מיטבי היא בתיקון מערכת ההפעלה, ולא כפי שרבים נוהגים. תאר לך את האבסורד הבא: המחשב המקרטע שלנו אינו מתפקד כהלכה ולא מפיק את הפלטים הרצויים, ואנו תולים את האשמה במוניטור ומחליפים אותו, או – גרוע יותר – לוקחים מרקר ומנסים לצייר על המוניטור את הפלט הרצוי. בדומה לכך נוהגים בני האדם עם ה”פלטים” בחייהם הממשיים. יש לאנשים נטייה לטפל בסימפטום ולא במקור, וזו טעות קשה. במהלך הספר אני מדגים כמה דוגמאות לגישה שגויה זו.

 

במציאות האנושית, הפעולות הדרושות מתמקדות בביצוע שינוי מנטלי מודע שמטרתו לחדש את מערכת ההפעלה האנושית שלנו כקדם: לשקם, לשפץ, לרענן ולהחזיר לה את אותה עוצמה, את אותה היכולת למצות את הפוטנציאל האנושי שלנו, כפי שחווינו כילדים.

איך עושים זאת? בכך עוסק שאר הספר.

רובין שארמה אמר פעם ש”מבוגרים הם ילדים שהתקלקלו”. זו אמירה מצוינת לסיים בה פוסט זה.

רוצה לשדרג את מערכת ההפעלה שלך? הנה ההזדמנות בלינק מעבר לקליק, וכל זה במחיר של ספר!

מעדיף קודם טעימה מהספר? 3 פרקים ראשונים ניתנים להורדה בחינם כאן.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה בין חוקי המדע והמיסטיקה בעולמנו

מה המקור לשינויים מנטליים

שאלה שנשאלתי ותשובתי:

“קראתי בעניין ובהתלהבות את 3 הפרקים החינמיים מספרך וממתין לספר המלא “להתרגל להצליח” שאקבל בהרצאה. הקשר בין המדע למיסטיקה

אם אני מבין נכונה אתה מציג תיאוריה חליפית לתיאוריה של ספר הסוד וחסידיו. על פי הבנתי את הגישה שלך לא היקום ולא חוקי הייקום כמו חוק המשיכה, חוק התגמול ועוד הם שאמורים להביא לנו הצלחה, אלא חוקי היסוד של מערכת ההפעלה האנושית: עקרון המיקוד, עקרון הגישה החיובית ועקרון הרגשות החיוביים מעל הקו והשליליים מתחת לקו, להזכיר כמה מהם.

העקרונות האלה יוצרים מערכת פילטרים שמשפיעה על התפיסה שלנו, והתפיסה שלנו, ולא היקום על חוקיו, היא שאחראית לתוצאות שנשיג בעולם החיצוני.

 

פשוט מאוד, כשנתמקד, נחשוב חיובי, נפרש ונפעל מעל “הקו”, לא נחמיץ את ההזדמנויות הנקרות בדרכנו.
או בניסוח חילופי, לא היקום ולא חוקיו הם האחראים להצלחה או כשלון אלא הסטייט אוף מיינד שלנו, כלומר המוח שלנו. לא היקום הוא שנענה למשאלות לבנו, אלא יכולתנו להבחין ולנצל הזדמנויות.

בפשטות, הצלחה ואי הצלחה אינם תולדה של חוקי היקום אלא של הדרך בה פועלת “מערכת ההפעלה” שלנו, כלומר המוח שלנו.
במקום להיות תלויים ברצונו הטוב של גורם חיצוני אנו תלויים רק בעצמנו.

לכן השאלה היא איך משנים את הסטייט אוף מיינד שלנו ואת זה אני מצפה לשמוע קצת בהרצאה שלך ולקרוא בהמשכו של הספר שלך.

וזה מעלה את השאלה האם תיאוריה שונה תתבטא גם בפרקטיקה שונה. אני מניח שגם אצלך ישחקו תפקיד מרכזי כלים  כמו: חזון, מטרות, יעדים, חשיבה חיובית, דמיון מודרך, שיטות לחקירת מתחת לקו, שלא ברור לי במה הוא שונה מתת המודע, בנוסח NLP, ביירון קטי וכדומה.

מצפה להרצאה ולספר המלא.”

ז.ע.

 

ותשובתי:

“הי ז.ע. ותודה רבה על הגיגיך!

להלן התייחסותי:

אני משתדל לא להיות ביקורתי כלפי קולגות ותורות אחרות ומאמין שלכולן יש מקום. לכן הבן נא את הטון של תשובתי ברוח הזו.

ככלל, הגדרתך נכונה: לכל אחד מאיתנו יש בחירה והשפעה על הדרך שבה הוא יוצר את חייו. יציאה מהאוטומט, להיות מעל הקו, מודעות ובחירה, מגדילים את היכולת ליצור את התוצאות שאנו רוצים וזה לא קסמים, אלא חוקי סיבה ותוצאה פיזיקליים בסיסיים.

עם זאת, קטונתי מלקבוע מהם חוקי היקום. ייקום שמתקיים קרוב ל-14 מיליארד שנה, חייב שייסמך על מערכת חוקים וכללים מדויקת ומורכבת, ולהערכתי, האנושות רק מתחילה לגלות אותם. כמו שלפני 100 ומשהו שנה לטוס היה מדע בדיוני כך כיום תופעות המכונות מיסטיות עלולות להיראות כשרלטנות ושקרים. אנו רואים זאת לאורך כל ההיסטוריה האנושית כי גם ליאונרדו דה וינצ’י הגאון נתפס בזמנו כתימהוני אם לא שקרן.

אני סבור שיש חוקים ביקום שטרם גילינו אותם, וביכולתם להסביר תופעות מיסטיות שאין להן היום הסבר. אני מאמין שבמאה ה-21 האנושות תתקדם צעד גדול ביכולת לזהות ולתעד חוקים אלו בצורה מדעית. לעניות דעתי, המאה ה-21 תהיה מהפכת הרוח, בדומה למהפכה התעשייתית (המאה ה-19) ולמהפכת המידע (המאה ה-20) שקדמו לה.

ד”ר ווין דייר מסביר זאת מילולית כך:

Information Age – עידן המידע של המאה ה-20, כולל את המילים הבאות: In Form, קרי – חומר.
Inspiration Age – עידן הרוח של המאה ה-21, כולל את המילים: Inspire השראה, שמשמעותה In Spirit, קרי רוח.
זהו משחק מילים רב משמעות!

אני מאמין שבמאה 21 יגלה המדע את החוקים המסבירים את התופעות הרוחניות-מיסטיות שאין לנו כרגע הסבר אליהן.

כך למשל אני רואה בחיי ובקרב לקוחותיי תופעות שאינני יכול להסביר אותן, עדיין, ואני משוכנע שיש חוקי מדע ברורים מאחוריהם, שהמדע טרם גילה אותם…

לכן, אני מתייחס בכבוד לחוק המשיכה ולשאר תיאוריות המודעות, ומחכה לראות אם המדע יאושש אותם או יפריח אותם.

ככלל אני מאמין שהוא יאושש אותם, כי גם אם אינני יכול להוכיח אותם, אני חוזה בתופעות שיכולות להיות תוצאה שלהם, בדומה לניוטון שראה בתחילה שכל עצם נופל כלפי האדמה מבלי שהוא הבין מדוע.

כך שיש לדעתי 2 גורמים לתוצאות שאנו מפיקים בחיינו:

  1. ההתנהלות שלנו, עליה אני כותב בספרי
  2. חוקי היקום, אשר את עיקר החלק המיסטי שלהן האנושות עוד לא פענחה.

ולפני סיום, הנה פוסט של אחד המורים הרוחניים שלי, רז הנדלר, אשר שופך אור על השאלה עד כמה המדע מוצק ומהי ההנחה הבסיסית במדע שקצת שכחנו:

 

לבסוף, יש המון תורות. כולן דומות. כולן עוסקות באותו גרעין (לדעתי – אמיתי), וכולן במידה מסוימת אותה גברת בשינוי אדרת. עם זאת, לכולן יש מקום לדעתי וכולן מקדמות את האנושות לקראת יותר מודעות, יותר התפתחות אישית ובגדול גם יותר תוצאות חיוביות שאנו מפיקים בחיינו.

בתוך המסגרת הזו של חוקי היקום, הגלויים והנסתרים, תמיד יש לאדם בחירה והיא החלק הפרואקטיבי שמחולל את התוצאות שאנו חווים.

אחרון חביב, צפויות לך עוד הפתעות בהמשך הספר ובמפגש, כי יש בבסיסם מתודולוגיה ברורה ומוכחת איך להפוך מודעות לתוצאות. כך לדוגמה, עיקר המתודולוגיה שפיתחתי מתחילה רק בפרק 7 של הספר “להתרגל להצליח”.

מצפה להכירך ומאמין שתקבל ערך מוסף רב מהסדנה ומהספר.

ולא אסיים לפני שאשתף בקצת פרספקטיבה לגבי מקומנו בני האדם ביקום המופלא שבו אני חיים:

שלך בידידות ולהתראות,

חגי”

ואוסיף המלצה לקרוא עוד 2 פוסטים חשובים שכתבתי בהקשר זה מה אומר המדע על החיבור בין בני האדם וגם את הפוסט הזה חוק המשיכה – למה דומה מושך דומה ואיך זה קשור לתדרים ולתהודה?

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

גם אני בחרתי “להתרגל להצליח” וגם להרוויח!

אני מזמין גם אותך להתרגל להצליח וגם להרוויח עם הספר הייחודי המציג את השיטה היישומית והמעשית שפיתחתי: להגשים, לשגשג ולהצליח! בוא קח את העותק שלך ותקליק על הלינק עכשיו – http://page.www.hagaishalev.com/book-sale

‎Posted by ‎חגי שלו – מומחה לשינויים עסקיים‎ on‎ שישי 26 יוני 2015

 

להמשך קריאה

תמונות מסדנת מבוא “להתרגל להצליח” 14/10/15

איך להגדיר יעדים פורצי דרך ולהשיג אותם

50 בעלי עסקים ויזמים התקבצו לסדנה בת 4 שעות בהנחיית חגי שלו על עקרונות ההצלחה העסקית בהתאם לספר “להתרגל להצליח”. בסדנה …

‎Posted by ‎חגי שלו – מומחה לשינויים עסקיים‎ on‎ שבת 17 אוקטובר 2015

 

 

 

אהבת? מומלץ להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“שינוי”:

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי