ניצחון הרוח על החומר

עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

כבר הבאתי פה בעבר פוסטים של ד”ר המילטון, שהוא אחד החוקרים המשמעותיים ביותר בנושא הקשר מנטלי-פיזי. עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

היום אני מבקש להביא לכם תרגום של פוסט קצר שלו שנותן תמונת-על של הקשר הכל-כך חשוב הזה, עם כמה מילות נוספות שלי לאחר הפוסט. התרגום של לורן רוזנמן:

 

“כשעזבתי את תעשיית התרופות בשנת 1999, המחקרים בנושא גוף-נפש היו בתחילת דרכם. כיום המחקרים הרבים הוכיחו מעל לכל ספק כי למחשבות, לאמונות ולרגשות יש קשר ישיר לשינויים הביולוגיים, הפיזיים ואף הגנטיים הקורים בגופנו. וכשאני אומר שינויים גנטיים, אינני מתכוון לשינוי הגנים שלנו, אלא לשינוי כפתור ההפעלה של הגנים שלנו מגן פעיל לגן לא פעיל. למשל, גן יכול להפוך מפעיל ללא פעיל כתוצאה ממה שאתה מתמקד בו.

 

לדוגמא: החשיבה על דבר מה הגורם לך ללחץ, מפעילה את גן הלחץ שלך, שכתוצאה מכך יכול להוביל להיצרות של עורקיך. לעומת זאת, המחשבה על אדם שאתה אוהב, מפעילה גנים שונים לחלוטין, שכתוצאה מכך יכולים דווקא להרחיב את עורקיך.

האמונה כי תרופה מסויימת יכולה לעזור לך, תגרום לה להשפיע עליך לטובה. האמונה כי התרופה לא תועיל לך, תשלול בחלקה ולעיתים במלואה את יעילות התרופה עבורך. תרופה יקרה יותר תשפיע טוב יותר מהעתק זול יותר של אותה התרופה, בשל אמונתנו כי תרופה יקרה יותר היא גם טובה יותר.

הפעלת הדמיון שאתה אוכל, תוריד את תחושת הרעב ע”י איתות למוח כי הנך שבע. לדמות שהנך מזיז את שריריך באופן שוטף גורמת לשינויים בחיווט המוח ומחזקת את השרירים הלכה למעשה. שימת לב לנשימה שלך, גורמת לשינויי מבנה במוחך כך שקל לך יותר למצוא שלווה בתוך כאוס היום-יום.

הדמייה של דברים שמחים משנה את הכימיה במוחך וגורמת לך להרגיש טוב יותר. לעומת זאת, המחשבה על מה שמפחיד אותך מפעילה את מרכזי הפחד במוח שלך.

המחשבה על הזזת היד שלך משכנעת את המוח כי אתה אכן מזיז אותה. זוהי תובנה ממדעי המוח שמביאה תועלות לאלפי נפגעי שבץ מוחי ולספורטאים.

טייס אף יכול היה להטיס מטוס בעזרת מוחו אם היה קיים ממשק בין ההגאים למכשיר הקורא את פעילות מוחו.

אין ספק אם כך, כי המוח שלך משפיע רבות על גופך. היכולת לגרום למוח שלך לעבוד לטובתך, היא תוצאה של מה שאתה מתמקד בו. וזו פונקציה של אימון, בדיוק כפי שאתה לומד כל מיומנות חדשה באמצעות אימון.

 

לסיכום, זו התובנה שברצוני להעביר לך היום בנוגע לקשר בין המוח לגוף, כדי להגדיל את האמונה שלך ביכולתך:

אכן יש לך את היכולת להביא לשינוי חיובי בבריאותך על ידי התמקדות בדברים החיוביים בחייך.”

הנה לינק לפוסט המקורי באתר של ד”ר המילטון (שכנראה שונה על ידו אחרי שתרגמנו אותו)

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

עד כאן הפוסט המתורגם והנה כמה מילים שלי:

ההתמקדות של הרפואה בטיפול בסימפטומים חייבת לעבור שינוי, שכן היא אינה מצליחה לעצור ובוודאי לא למנוע את המגיפות של העידן המודרני. הנה כאן כמה רעיונות איך יראה הרופא העתידי:

 

מה שאני הכי אוהב בפוסט של ד”ר המילטון הוא הפשטות של גורמי החיבור העיקריים בין נפש-גוף שהוא מזכיר:

  1. עיקרון הפוקוס – מה שאתה מתמקד בו משפיע על בריאותך
  2. האמונה במשהו מגדילה את הסיכוי שלו להתרחש בפועל – אפקט הפלסבו. קיים האפקט ההפוך – הנוסבו, nocebo – שאומר שחוסר אמונה במשהו מקטינה את הסיכוי שלו להתרחש, או אפילו אמונה במשהו שלילי מגדילה את הסיכוי שהשלילי יתרחש. הנה כאן עוד פוסט של ד”ר המילטון שסוקר זאת
  3. הדמיון משפיע על הפיזיות שלנו
  4. מחשבה יוצרת רגשות שמשפיעים על הגוף

לגבי השפעת הדמיון, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית כדי להתמודד עם סרטן:

 

אכן, ככל שהשנים עוברות, מצטברים יותר ויותר מחקרים המאמתים את הקשרים הללו. כאן ד”ר המילטון לא מפרט אותם, אך תוכלו למצוא את חלקם בפוסט הזה וגם בפוסט הזה שלו.

גם ד”ר ברוס ליפטון חוקר את השפעת המינד שלנו על הגוף ולאחרונה שמעתי אותו אומר שאפילו לגבי גורמי מחלות כמו סרטן, השפעת הגנטיקה היא 10% לכל היותר וכל השאר הם השפעות הסביבה ובעיקר ההתנהלות המנטלית שלנו. הנה סרטון קצר שלו שמסביר את העניין מצוין:

אכן, זה נותן לנו הרבה חומר למחשבה ומציב את המין האנושי בפני אתגר עצום: לצאת מהאוטומט שרובינו מנהלים בו את חיינו ומוביל אותנו לכשלים הפיזיים שאנו חווים במחלות המתרבות דווקא עם הקידמה (לב, סרטן, סוכרת, אלצהיימר וכדומה), באמצעות שליטה וניהול פרואקטיביים של הצד המנטלי שלנו.

הדרך היא בעיני לא רק הרחבת המודעות, אלא בעיקר הגדלת יכולת הבחירה באופ”ק (אפקטיביות, פרודוקטיביות וקונסטרוקטיביות) חיובי, כדי ליצור שינוי חיובי קבוע בממ”מ שלנו (מחשבות, מילים ומעשים).

בדוק באתר זה איך אוכל לסייע לך ליצור את השינוי החיובי הקבוע שלך ולחבר אותו לתוצאות בעסקך ובקריירה שלך.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

פודקסט – איך לבנות דימוי עצמי מנצח של משווק ומוכר מצליח

איך ליצור דימוי עצמי מנצח של משווק ומוכר מצליח

בראיון לתוכנית “על הדרך” של נחמה שור שוחחנו על אותו חלק בשיווק ובמכירות שכל בעל עסק חייב שיהיה לו, איך ליצור דימוי עצמי מנצח של משווק ומוכר מצליח אבל כמעט אף אחד לא מדבר עליו – הצד המנטלי של השיווק.

כי כשבעל עסק רוצה לשווק בהצלחה את העסק שלו הוא רץ ללמוד כלים לשיווק ומכירה, טכניקות, טיפול בהתנגדויות, תסריטים של שיחות ופגישות מכירה, ועוד כהנה וכהנה פרטים בקשר ל-מה לומר ולעשות.

יאמר מיד, כל אלו חשובים והכרחיים כדי לשווק ולמכור בהצלחה, אך האם הם מספיקים?

התשובה היא שלילית.

אז מה עוד צריך?

להמשך קריאה

הרצאה בפני 300 בעלי עסקים בכנס זרקור לעסקים בירושלים

חגי שלו, אימון עסקי, מרצה בכנס זרקור לעסקים בפני 300 בעלי עסקים
מראה לירושלמים איך להתרגל להצליח וגם להרוויח!

מה אומר המדע על החיבור בין בני האדם

איך בני האדם מחוברים במרחב?

תורות מודעות רבות אומרות לנו שאנו בני האדם מחוברים זה לזה. האם בני האדם מחוברים זה לזה?

לקביעה זו יש השלכה עצומה על הדרך שבה אנו מתנהלים בחיינו ועל הצלחתנו והצלחת האנשים הקרובים לנו.

האומנם אנו מחוברים זה אל זה?

כשנתקלתי בתוצאות הניסוי שערך ד”ר דויד המילטון על כך הבנתי שלא מדובר רק בתורות מודעות אלא במדע צרוף. מכיוון שאני כל הזמן מחפש תימוכין במדע לתופעות כביכול מיסטיות שאיננו יודעים להסביר אותן, מיהרתי להעלות כאן בבלוג את תוצאות הניסוי שערך ד”ר המילטון.

 

אז הנה הפוסט שלו מיום 15/8/15 מובא כאן בתרגום חופשי של לורן רוזנמן ושלי

“מאמר זה הינו בנושא הקישוריות ההדדית בין בני האדם או כיצד אנו מחוברים במרחב.

הפיסיקה הקוואנטית מורה לנו שמצבו של חלקיק אחד במרחב מתואם עם מצבו של חלקיק אחר ללא קשר למרחק ביניהם (וכעת גם ללא קשר לזמן). מחקרים רבים הוכיחו גם מתאם בין המצב הפיסיולוגי או הנוירולוגי של שני אנשים אפילו אם הם מרוחקים האחד מהשני.

 

בסמינר שהנחיתי לאחרונה בו עסקנו בקישוריות בין בני אדם, אחת המשתתפות, אן, הציעה כי נבצע ניסוי בעצמנו, מאחר ובשלב זה של הסמינר חברי הקבוצה התחברו היטב ביניהם. במקרה היה לי מוניטור קרדיולוגי איתי, מכשיר ששמו emWave של חברת Heartmath. אן הציעה שנחבר משתתף אחד בקבוצה אל המכשיר ונמדוד את פעימות ליבו, בה בעת ששאר חברי הקבוצה ‘ישלחו’ לו אהבה וכוונות טובות מחדר אחר.

הנה סרטון של חברת Heartmath שממחיש את המחקרים שלהם לגבי השפעת תחושות הלב על התפקוד של בני האדם ועל הקישוריות ביניהם:

 

רבקה הייתה המשתתפת שהתנדבה להתחבר אל המוניטור. ישבתי איתה בחדר הלימוד בזמן ששאר חברי הקבוצה התקבצו בחדר האוכל, ומשם ‘שלחו’ לרבקה את כוונותיהם.

כאשר החלטנו לראשונה לבצע את הניסוי, כוונתנו הייתה פשוט לבדוק אם הקבוצה תצליח באופן קולקטיבי להתמקד בצורה חיובית ברבקה ואנו נראה שינוי במקצב הלב שלה כפי שיימדד ע”י המוניטור. הנחתי כי הקבוצה תתמקד ברבקה תוך כדקה. לא ידעתי שאן הציעה לקבוצה לשנות דברים.

 

מאוחר יותר אמרה לי אן: “הנחתי כי אתה מקובע מידי על תוצאת הניסוי, והחלטתי לנסות דבר מה שונה ממה שחשבת שנעשה”.

 

הניסוי

הם החליטו לעשות ניסוי בסגנון של ‘הדלקה/כיבוי/הדלקה’, ובו ‘ישלחו’ לרבקה אהבה ואמפטיה, יפסיקו, ואז יעשו זאת שוב. אן סקרה את התהליך שתכננה לקבוצה במשך זמן מה (כ-9 דקות), בו היא הסבירה להם כי יעשו מעין מדיטציה של אהבה ואמפטיה המכוונת לרבקה במשך 2 דקות, או ישלחו רגשות אלו באופן דומה שבו ירגישו הכי נוח. מדיטציית האהבה-אמפטיה הזו היא סוג של מדיטציה טיבטית-בודהיסטית שידועה כ-“מטה” (‘Metta’). מדיטציה זו ידועה כבעלת מגוון רחב של יתרונות בריאותיים. לאחר מכן, קבעה אן, הם יפסיקו למשך דקה בה הם יסיטו את הפוקוס שלהם מרבקה ויתרכזו במשהו מלחיץ מחייהם הפרטיים. לאחר דקה זו הם יירגעו במשך 15 שניות ואז יתרכזו מחדש בשליחת אנרגיה האהבה והאמפטיה לרבקה למשך 2 דקות נוספות.

 

לאורך כל הזמן הזה, רבקה פשוט עצמה את עיניה ונרגעה. ישבתי לצידה ועשיתי את אותו הדבר. לאחר תום הזמן, הקבוצה שבה לחדר הלימוד.

 

היינו המומים מהתוצאות

קצב הלב של רבקה היה מתואם בצורה מדוייקת ביותר עם מצב הקבוצה [ח”ש – בבלוג שלו בלינק הזה מציג ד”ר המילטון את הגרפים שפלט המכשיר]. קצב הלב של רבקה בדקות הראשונות של ‘משלוח’ האהבה והאמפטיה ע”י הקבוצה, התחזק בצורה דרמטית וברורה.

 

על מנת להבין, אסביר מה המכשיר מודד: הוא מודד את ההבדלים בקצב הלב כאשר שואפים אוויר וכאשר נושפים אותו החוצה. ברוב המקרים, קצב הלב עולה מעט כאשר שואפים אוויר ויורד מעט כאשר מוציאים את האוויר. ההבדלים בין קצב הלב בשאיפה לקצב הלב בנשיפה נקרא “השתנות מקצב הלב” (HRV). כאשר ההשתנות היא קבועה ויציבה אנו מתייחסים לכך בצורה חיובית כ”עקביות” – Coherence, ויש לכך יתרונות רבים.

 

בדקות בהן הקבוצה ‘שלחה’ אהבה ואמפטיה לרבקה (מהדקה ה- 9) הייתה עלייה גדולה ב- Coherence של מקצב ליבה.

כשהקבוצה הפסיקה באחת ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה לרבקה אחרי 2 דקות (אחרי 11 דקות מההתחלה) ניתן לראות בתוצאות המכשיר ירידה חדה ב- Coherence של מקצב הלב שלה, במשך הדקה בה הקבוצה ניתקה את עצמה מרבקה (מהדקה ה- 11 ועד הדקה ה 12 ו-15 שניות). כשחזרה הקבוצה ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה שוב נחזתה עלייה ב- Coherence מקצב הלב של רבקה.

אני מוצא שהתזמון המדוייק עד רמת השנייה די מדהים. הסינכרוניזציה בין כוונות הקבוצה למקצב הלב של רבקה אירע מיד.

 

עם זאת, שתי הדקות האחרונות בניסוי לא היו מתואמות היטב כמו שתי הדקות הראשונות, וה- Coherence במקצב הלב של רבקה נמשך כדקה וחצי מתוך שתי הדקות.

יכולות להיות מספר סיבות לכך, אך רק חזרה על הניסוי באותו האופן אולי עם יותר התחלות/הפסקות בתהליך תוכיח בוודאות את מה שראינו.

 

מה זה אומר לנו?

בהנחה שראינו קישוריות הדדית אמיתית, מה בעצם זה אומר לנו? זה אומר לנו שאנחנו הרבה יותר מקושרים עם הסביבה הקרובה אלינו ממה שאנחנו חושבים. זה מצביע על כך שיכולות להיות לנו השפעות בריאותיות טובות על אהובינו גם אם איננו במחיצתם. מספיק שנחשוב עליהם בליבנו ובמחשבותינו באמפתיה ובחיבה, כדי להשפיע על מצבם לטובה, כפי שמוכיחה ה- Coherence שנמדדה אצל רבקה.

מחקרים על אמפתיה ראה כאן בלינק.

 

לעומת זאת, מה קורה כאשר אנו לעיתים תכופות מתוסכלים בחיינו? האם יש לנו אז השפעה שלילית מרומזת על אלו שאנו מוציאים עליהם את התסכול שלנו? אולי כן ואולי לא, אינני בטוח, כי למען האמת לא בדקנו את הצד השלילי של הדברים. הקבוצה לא שלחה רגשות שליליים לרבקה, אלא פשוט הסירה ממנה את הפוקוס.

תחושת הבטן שלי אומרת כי לרגשות חיוביים ולכוונות אוהבות יש כוח חזק הרבה יותר מאלו המבוססים על פחד. אילו לא היה זה כך, אני בספק אם המין האנושי היה שורד זמן כה רב.

 

כמו כן, נראה כי לקישוריות הדדית יש כוח רב יותר כאשר יש קשר ריגשי בין אנשים. קשר זה חייב להיות חם, אמפתי, אוהב ואדיב. מקריאה של ניסויים אחרים, הייתי אומר שאמפתיה היא המפתח שממנו נוצרים רגשות חיוביים וכוונות אוהבות.

אני אישית חושב, שהאנשים בחיינו ירוויחו הרבה יותר מכך שנחשוב עליהם באור החיובי ביותר. זה עלול להיות מאוד קשה, במיוחד לאור העובדה שיש לנו לעיתים הרבה השגות כלפי אנשים מסוימים, אך גם זה כמו כל דבר הינו בר שיפור אם מתאמנים עליו. אולי עצם האמונה כי כוונותינו יכולות לעזור לאחרים יהווה עבורנו מוטיבציה להתאמן על כך.

 

רגשות חיוביים מיטיבים גם איתך

חברת – Heartmath אומרת כי: “כאשר אנו עוברים לרגש חיובי במכוון, מקצבי הלב מיד משתנים. שינוי במקצבי הלב, מכאוטי לעקבי – Coherence, מייצר שרשרת של שינויים נוירולוגיים, הורמונאליים וביוכימיים חיוביים המיטיבים עם הגוף כולו. הירידה בלחץ – Stress היא מיידית ונשארת לזמן רב“.

להמחשת משפט זה בכלל, ולקשר שבין הלב שלנו למוח, הנה עוד סרטון קצר שלהם:

 

לכן, הנה הצעתי הפשוטה: נסה לראות את הטוב באנשים. אתה לעולם לא יכול לדעת מה קורה בחייהם (או קרה בעברם) הגורם להם להתנהג באופן בו הם מתנהגים. בשל כך, תן לרעיון הפשוט לראות את הטוב באנשים להנחות אותך בחייך!”

עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.

בפוסט אחר שלו על חיבור בין בני האדם הוא כותב בסיכום:

“Overall, I think research is showing us that we are much more deeply connected than we have imagined and that love, empathy, and other states that make us feel connected tend to reveal and strengthen this deep connection. It is my personal belief that we are all connected, all of us, and that we are family, brothers and sisters seemingly separated but never actually apart. I believe that our prayers matter, our hopes for the best for each other are important, and that maybe, just maybe, love really is the answer.”

 

ואני מדגיש ואומר:

מעבר לזה, מומלץ לצפות בסרטון הבא ששודר בחדשות כאן 11:

אם הסרטון נראה חתוך אפשר לראותו במלואו כאן – https://www.facebook.com/kan.news/videos/285096605449584

כל זה נכון גם לגבי כל מי ששולח ליקיריו אהבה וחמלה ומתמקד בלראות את הטוב שבהם.

יש מחקרים רבים שמראים איך מדיטציית אהבה וחמלה מועילה גם לנשוא המדיטציה עצמה!
אם כך, זה WIN-WIN להתייחס לאחרים בצורה חיובית, גם למתייחס וגם למושא התייחסותו. וזה כל כך פשוט, אז בואו פשוט ניישם זאת!

 

לקראת סיום הנה פוסט של ידידה שמתארת ניסוי מדעי לאיתור קישוריות בייקום בכלל ובין בני אדם בפרט:

הלינק למאמר המקורי עם המחקר ב”הארץ” הוא כאן – https://www.haaretz.co.il/…/.premium.HIGHLIGHT-1.9670622
ובכתב העת המחקרי באנגלית כאן – https://www.aanda.org/component/article?access=doi&doi=10.1051/0004-6361/202039590.

 

ולפני סיום, עוד סרטון של Heartmath שממחיש את הקשר בין הקוהרנטיות האנושית לבין הטבע וכדור הארץ:

 

אהה, אתה עלול לומר, קל להגיד אבל קשה לבצע!

אז זהו, שזה לא כל כך קשה כמו שזה נראה.

המתודולוגיה שפיתחתי מלמדת בצורה מובנית ושיטתית איך לעשות זאת.

הספר “להתרגל להצליח” הוא המדריך השלם לביצוע שינויים מנטליים שמניבים תוצאות ריאליות בחיים.

לחץ כאן כדי לרכוש אותו ותתחיל להתרגל להצליח.

ואם ברצונך לעיין בו קודם, אז הנה לינק להורדת 3 הפרקים הראשונים של הספר במתנה:

https://www.hagaishalev.com/book/my-gift

 

אהבת? מומלץ להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות שלך

הפילטרים שמעוותים את המציאות שלנו

רוב בני האדם סבורים שמה שהם רואים בעיניהם היא מציאות צרופה, עובדה מוכחת. כנ”ל לגבי שמיעה, ריח ועוד. אין טעות גדולה מזו. כי למעשה, החושים שלנו קולטים מציאות אובייקטיבית והמוח שלנו מפרש אותה בדרך מאד סובייקטיבית, אשר תלויה מאד ב”מערכת ההפעלהלשנות את המציאות שאתה רואה כדי להתרגל להצליח האישית שלנו.

למשל, אם ניקח 2 אנשים שונים ונבקש את חוות דעתם לעניין כלשהו, מה הסיכוי שלשניהם תהייה אותה הדעה? האין זה סביר שבמגוון הפרמטרים: גבוה-נמוך, טוב-רע, יפה-מכוער, כבד-קל, יקר-זול ועוד כהנה הערכות – הדעות שלהם תהיינה שונות?

עד כמה הדברים שאנו קולטים בחושינו ומפרשים כך או אחרת הם אכן מציאות צרופה?

 

למעשה, קיימים לכל אדם לפחות 3 פילטרים שמעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלו. הנה הרחבה על כך הלקוחה מפרק 3 בספר שלי “להתרגל להצליח“:

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות

עוד לפני ציטוט מהספר, הנה וידאו מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי שעוסק ב-3 הפילטרים:

 

ועכשיו לציטוט מהספר:

“שים לב כמה פרטי מידע קולטים חושיך מדי שנייה. עצור לרגע את קריאתך והפנה את תשומת לבך לחושים שלך, בזה אחר זה: מה אתה קולט? מה אתה שומע? מה אתה רואה? מה אתה מריח? מה אתה חש? מה הטעמים בפיך? שים לב לכמות הפריטים הרבה.

החושים שלנו קולטים אלפי פרטי מידע בשנייה. את רובם קולט המוח הלא-מודע בעוד המוח המודע שלנו קולט אך ורק סדר גודל של עשרה פרטי מידע בשנייה. אילו פרטי מידע הוא קולט? נכון, הוא קולט את פרטי המידע בהם אנחנו עוסקים כעת, את אלו בהם אנו מתמקדים ברגע זה.

 

למעשה, מערכת ההפעלה האנושית מעוצבת כך שאנו כל הזמן משמיטים מידע שהחושים שלנו קולטים. מדוע? כי המוח המודע שלנו יודע לעבד רק דבר אחד בכל רגע נתון. לכן, אם כל המידע הזה יכנס למוח המודע שלנו, נוצף במידע ולא נוכל לתפקד. אכן, כך נבראנו ועוצבנו בידי האבולוציה או הבורא: רק מה שאנו מתמקדים בו חודר לתודעה שלנו וממלא אותה, וכל השאר “לא קיים”.

זהו אם כן פילטר אחד שמסנן את המידע שאנו קולטים ואני מכנה אותו – עקרון הפוקוס. ניתן לראות את עקרון הפוקוס כעיוות של המציאות העובדתית והאובייקטיבית – פילטר שמסנן את המציאות ומאפשר רק לחלק מסוים ממנה לחדור לתודעתנו. [ח”ש – הרחבה על עיקרון הפוקוס ראה בפרק 3 בספר].

  

הנה סרטון קצר מהרצאה שלי שמרחיב עוד על עקרון הפוקוס:

 

יתרה מכך, קיימים עוד שני פילטרים שגם הם מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו:

פילטר אחד הוא המוגבלות של החושים שלנו. החושים שלנו אינם קולטים את כל הפרטים של המציאות המוכרת לנו כיום. לדוגמה, אנחנו רואים רק חלק קטן מספקטרום תדרי האור ושומעים רק חלק מתדרי הקול. בין התדרים שבהם חושינו אינם מבחינים נמצאים תדרי האור: אולטרה סגול, קרני רנטגן וקרני גמא, וטווח תדרי השמע של כלבים, לווייתנים, וחיות נוספות.

גם חוש הריח שלנו מוגבל יחסית לחיות. למעשה, אם נבחן חוש אחר חוש, נראה שאיננו קולטים את כל המציאות האובייקטיבית של העולם, אלא רק חלק ממנה, חלק קטן מאוד. כלומר, יש מציאות שקורית שם בחוץ ואנחנו כלל לא קולטים אותה.

 

הפילטר השני קובע כך: אנחנו נוטים לקלוט דברים שהם בהלימה להשקפת העולם שלנו ולא לקלוט דברים שאינם בהלימה להשקפת העולם שלנו. אלו בעצם הפרדיגמות שלנו שמבעדן אנו תופסים את המתרחש בעולם.

פעמים רבות אנו רואים זאת בהערכתנו לאנשים אחרים. הדרך שבה אנו תופסים אותם מכתיבה את מה שאנו רואים לגביהם. למשל, אם יש לך פרדיגמה שפלוני הוא מוצלח, תראה אז במעשיו “הוכחות” רבות לכך שתחזקנה פרדיגמה זו. מאידך, אדם אחר עשוי לחשוב שאותו פלוני הוא דווקא לא יוצלח, וגם הוא יוכל “להוכיח” זאת ב”עובדות” מתאימות לגבי התנהגותו הלא-יוצלחית של פלוני.

 

פילטר זה דומה לעקרון הפוקוס, אך שונה ממנו בכך שלא מדובר רק בהיבט טכני של התמקדות, אלא גם בהיבט תודעתי עמוק יותר, הקשור למערכת האמונות ולהשקפת העולם שלנו.

דוגמה נוספת לפילטר השני היא הדימוי העצמי שלנו: אנשים עם דימוי עצמי נמוך, נוטים לראות את עצמם כבלתי מסוגלים לבצע פעולות הקשורות במימוש עצמי, כמו למשל – פתיחת עסק חדש. לעומתם, אנשים עם דימוי עצמי גבוה, נוטים יותר לראות את עצמם כמסוגלים לבצע את אותן הפעולות.

על כך אמר הנרי פורד: אם אתה מאמין שאתה יכול, או אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק.

 

“אנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנו רואים אותו כמו שאנחנו” (אנאיס נין)

אם כך, כבני אדם השקפות העולם שלנו שונות; כל אחד “מרכיב משקפיים” שונים שדרכם הוא רואה את העולם אחרת מאחרים; “המשקף” שדרכו אנחנו רואים את העולם הוא שקובע את חוויית המציאות שלנו.

השאלה היא עם אילו “משקפיים” אנו יוצאים לעולם מדי יום, איך הם עוצבו ואיך נוכל לשנות אותם, כך שהם ישרתו אותנו טוב יותר כדי להצליח ולשגשג. על כך, בהמשך הפרק.

 

שלושת הפילטרים שסקרתי כאן מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו, פשוטו כמשמעו. אנחנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנחנו רואים אותו כמו שאנחנו. בעיניי, זהו אחד הדברים המופלאים בעולם; אנשים שונים רואים דברים זהים באופן אחר, הם נותנים משמעויות שונות לאותן עובדות. אחד יאמר: “יש ירידות בשוק, זה זמן למכור”; השני דווקא יגיד: “זו הזדמנות נדירה, זה הזמן לקנות”. פלוני רואה בהתרחשות מסוימת משבר, אלמוני רואה בה הזדמנות. אחד רואה כישלון, בעוד השני רואה דווקא הצלחה.

תאר לך שכל האנשים היו רואים ומפרשים את המציאות באופן זהה – העולם היה מקום מאוד משעמם לחיות בו, הלא כן? זהו אם כן אחד הדברים היפים בעולם: לכל אחד יש את שלושת הפילטרים, וכל אדם משתמש בהם אחרת ולכן רואה מציאות אחרת; פרשנות סובייקטיבית למציאות אובייקטיבית.

בפרק קט”ו בתהילים כתוב: “עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו“. אכן, כולנו רואים ושומעים. אך אין זאת אומרת שזה גם מה שנקלט בתודעה שלנו, כי שלושת הפילטרים מסננים, מעוותים ומשפיעים על המציאות שאנו חווים.”

עד כאן המובאה מהספר “להתרגל להצליח“.

 

ולפני הסיכום, הנה מה שנחשב בעיני לאחד העיוותים הגדולים ביותר שעשו 3 הפילטרים הללו לתודעה האנושית. אם נוסיף לכך שיקולים פוליטיים מכוונים (להבדיל מהפילטרים שהם אוטומטיים ואינם מכוונים), נגיע לדעתי לאחת הטעויות הגדולות שעשו מנהיגים בארץ ובעולם לפחות בעידן המודרני, שיהיה לצערי בכייה לדורות:

 

ועכשיו אל המסקנה:

רוב בני האדם אינם מודעים ל-3 הפילטרים הללו. אנו לא מבינים איך אחרים אינם רואים או שומעים את מה שאנו רואים או שומעים. אנו לא מבינים איך פספסנו הזדמנויות. אנו לא מודעים לכך שאם נשנה את הגישה והשקפת העולם שלנו – את הפילטרים שלנו – נוכל גם לשנות את המציאות שאנו חווים לטובתנו, כך שנפיק תוצאות טובות יותר בחיים שלנו.

 

לפני סיום, הנה ציטוט של מקרה מדהים שמסכם פוסט זה, כפי שכתב פרופ’ יורם יובל בתוכניתו “נפלאות התבונה”:

“בשנת 1984, כשהיא היתה בת 22, עברה הסטודנטית ג’ניפר תומפסון אונס אכזרי באיומי סכין בדירה שלה בברלינגטון, צפון קרולינה. בזמן האונס היא ניסתה לשנן לעצמה ולזכור היטב את מראה פניו של התוקף שלה, כדי שתוכל לזהות אותו מאוחר יותר. עוד באותו יום, בעזרת חוקרי המשטרה, היא הרכיבה קלסתרון של האנס כפי שזכרה אותו. על סמך הקלסתרון הזה הראו לה החוקרים צילום של רונלד קוטון, צעיר שחור עם עבר פלילי. “זה האיש”, היא אמרה. לאחר מכן, כשהוא עמד לפניה עם חשודים אחרים במסדר זיהוי חי, היא זיהתה את קוטון בוודאות מלאה. תומפסון אמרה מאוחר יותר, “קשה לי לתאר את השנאה ואת הזעם שחשתי כלפי האיש הזה”. קוטון נעצר, נשפט, הורשע, ונידון למאסר עולם.

בשנת 1987 התוודה בובי פול, שהיה אסיר באותו בית סוהר שבו ריצה קוטון את מאסר העולם שלו, שהוא זה שביצע את האונס. במשפט החוזר שנערך אז, התבקשה ג’ניפר תומפסון לזהות את פול. היא הצהירה בשבועה, מעל דוכן העדים, “מעולם לא ראיתי אותו. אין לי מושג מי האיש הזה”. קוטון המשיך לטעון שהוא חף מפשע, אבל זה לא עזר לו. הוא נשאר בכלא. חלפו עוד 8 שנים. בשנת 1995, בעזרת טכנולוגיות DNA חדשות, התברר בצורה חד-משמעית שבובי פול הוא אכן האנס. קוטון שוחרר מן הכלא לאחר שריצה בו 11 שנות מאסר.

לאחר השחרור שלו, קוטון נפגש עם תומפסון בכנסייה. היא סיפרה על הפגישה: “פשוט בכיתי. הסתכלתי עליו ואמרתי, ‘אם אגיד לך שוב ושוב, בכל דקה ובכל שעה של חיי, שאני מצטערת, האם תצליח לסלוח לי?’ והוא עשה את מה שלא יכולתי להעלות בדעתי. הוא התחיל לבכות בעצמו, ואמר ‘כבר סלחתי לך לפני שנים, ג’ניפר’.” בסופו של דבר השניים כתבו יחד ספר. עד היום הם מופיעים יחד ומספרים את סיפורם לשופטים, חוקרים, וסתם אנשים.”

פילטרים אנושיים שמעוותים את תפיסת המציאות, כבר אמרנו? וכל מילה נוספת מיותרת!

 

אסיים באמרת הנושא של פרק 3 בספר:

“כשאתה משנה את הדרך בה אתה מסתכל על הדברים, הדברים עליהם אתה מסתכל משתנים”
ד”ר וויין דיאר

 

רוצה לדעת איך לשנות לטובה את הדרך שאתה מסתכל על הדברים?

בשביל זה אתה צריך לקרוא את הספר המלא, או לפחות להתחיל עם 3 הפרקים הראשונים שלו, שניתנים להורדה בחינם מהאתר הזה. לחץ כאן, והקורס הדיגיטלי המשולב שיאפשר לך את היישום של הכל.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

איך להצליח בעסקים ולהשיג יעדים מאתגרים – חלק 2/3

חגי שלו מתראיין על ספרו להתרגל להצליח

באפשרותך להאזין לאודיו של ההרצאה בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק.

בראיון שערכה לי בת-חן שפירא, דיברנו על הצלחה, שינויים, מודעות ואיך להגשים, לשגשג ולהשיג יעדים בחיים חגי שלו מתראיין על ספרו להתרגל להצליח בכלל ובעסקים, בקריירה ובניהול בפרט.

בחלק שני זה של הראיון, שוחחנו על רכישת הרגלים מנצחים, איך להתמודד עם שינויים, התמודדות עם שיפוטיות עצמית, מהם מרכיבי ההצלחה, איך להצליח בשיווק ומכירות, ואיך להכניס מוטיבציה לפעולה.

לראות את החלק הראשון של הראיון לחץ כאן

הנה החלק השני של הראיון:

להמשך קריאה

איך להצליח בעסקים ולהשיג יעדים מאתגרים – חלק 1/3

חגי שלו מתראיין על ספרו להתרגל להצליח

באפשרותך להאזין לאודיו של ההרצאה בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק.

בראיון שערכה לי בת-חן שפירא, דיברנו על הצלחה, שינויים, מודעות ואיך להגשים, לשגשג ולהשיג יעדים בחיים חגי שלו מתראיין על ספרו להתרגל להצליח בכלל ובעסקים, בקריירה ובניהול בפרט.

בחלק ראשון זה של הראיון, שוחחנו על הצלחה, מהם גורמי ההצלחה, מה פירוש “להתרגל להצליח” ולמה זה כדאי, מהו האוטומט שרוב בני האדם תקועים בו ואיך להכניס הרבה יותר בחירה בחיים כדי להצליח.

 

הנה החלק הראשון של הראיון:

 

להמשך קריאה

עמית אופיר ממליץ על הספר שלי – להתרגל להצליח

להתרגל להצליח הישר מבית הדפוס

עמית אופיר, מחבר רבי מכר בינלאומיים שמכר כבר יותר ממיליון ספרים בעולם עוד לפני גיל 40, משתף מה הבשורה שיש לדעתו בספר של חגי שלו “להתרגל להצליח”.

הספר מיועד לאנשים בצמתי שינוי, בעסקים, בניהול או בקריירה, ומהווה מדריך מעשי ויישומי איך להמיר הרגלים מקפחים בהרגלים מנצחים כדי להפוך למצליחן ולהרוויח יותר כסף:

לפרטים נוספים על הספר לחץ כאן

לרכישת הספר לחץ כאן

עמית אופיר מראיין את חגי שלו על הספר “להתרגל להצליח”

להתרגל להצליח הישר מבית הדפוס

עמית אופיר, מחבר רבי מכר בינלאומיים שמכר כבר יותר ממיליון ספרים בעולם עוד לפני גיל 40, מראיין אותי ומברר מה הבשורה שיש בספר שלי “להתרגל להצליח” לאנשים בצמתי שינוי, בעסק או בקריירה.

הראיון עונה על השאלות הבאות:

  • מי אתה בכלל חגי שלו ומה יש לך לתת לעולם?
  • איך חזון מוצק תומך ומאפשר הוצאת ספר לאור?
  • מדוע הוצאת ספר היא “הכי קרוב ללידה שיכול להיות לגבר”?
  • איך להבנות שיטות מודעות מופשטות למדריך מעשי ויישומי?
  • מה מייחד אותי, ואיך מחברים בין עולם התכלס העסקי עם העולם המנטלי?
  • מי יכול להיעזר בספר ו”להתרגל להצליח”?

 

לפרטים נוספים על הספר לחץ כאן

לרכישת הספר לחץ כאן

 

טעימה מרוכזת מתמצית הידע והניסיון האישי שלי בשינוי

חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי, בהרצאה

הנה תקציר של כ- 13 דקות מראיון מעולה שנתתי לתוכנית “על התפר” של קי.סי קולג’חגי שלו בהרצאה

קרן כהן היא מראיינת מצוינת ובהחלט הוציאה ממני את המיטב.

הנה הנושאים העיקריים שכיסיתי בתקציר הראיון ומה באפשרותך לקחת מזה לחייך ולהצלחתך:

  • איך נכנסתי לעולם האימון ולמה דווקא בחרתי בו
  • איך להתמודד עם שינוי מאד משמעותי בעיסוק ובחיים בכלל. איך מתמודדים עם ירידה דרסטית בהכנסה?
  • מה זה ה- Being שאני מדבר עליו ומה הקשר בינו לבין הצלחה
  • איך לשלב בין ה- Being וה- Doing ולמה בכלל כדאי לשלב ביניהם?
  • מהי הדרך הכי טובה להשיג תוצאות בחיים?
  • מה קורה לאדם שמפתח את המודעות שלו?
  • מה הקשר בין מודעות לתוצאות בחיים?

להמשך קריאה

לשדרג את מערכת ההפעלה האנושית

מהו האוטומט שלפיו פועלים בני האדם?

פוסט זה הוא קטע מפרק 2 של ספרי “להתרגל להצליח” המעובד לפוסט.

מהו האוטומט שלפיו פועלים בני האדם?

אני מזכיר בכתביי הרבה את עקרון “האוטומט“. בעקרון זה אני מתכוון לדרך שבה פועלת “מערכת ההפעלה האנושית”. הכוונה היא בעיקר להיעדר הבחירה בהתנהלות היום-יומית שלנו: אנו פועלים בהתאם להרגלים (במובן הרחב של המילה) שרכשנו, פרי החינוך, התרבות וההתנסות שלנו בעולם, נעולים בפרדיגמות שלנו ומשוכנעים שזו הדרך הראויה להתנהל בעולם ואין בילתה, אך לא משיגים את התוצאות שאנו רוצים.

 

אז מה עושים עם זה? 

ראשית, הנה המחשה של עיקרון האוטומט בסרטון קצר של 3:53 דקות:

הנה מטפורה חביבה שממחישה היטב את עקרון האוטומט ונותנת פתח איך לצאת ממנו:

כתינוקות בני יום, אנו כמו מחשב חדש שקונים מהחנות: מערכת ההפעלה שלנו הכי חדישה, המחשב מגיב מהר, אין לו באגים, אין לו וירוסים, הכל “דופק” כמו שצריך, פשוט מושלם. בנוסף, המחשב נקי מאפליקציות ודאטה, לגמרי “לוח חלק”. כשאנו מביטים בפעוטות בני שנה עד שלוש שנים לערך, קל לראות כל זאת באנרגיה הבלתי נלאית שלהם, בתעוזה, ביכולות הלמידה המעולות ובמהירות התפיסה שלהם.

או אז הסביבה, בעיקר הורים ומחנכים, מתחילה לטעון ב”מחשב” החדיש אפליקציות ומידע. במקביל נוצרים גם באגים, מתחילות סתירות בין אפליקציות, מופיעים מסכים כחולים ונכנסים וירוסים ושאר מזיקים טכנולוגיים. וכך, מערכת ההפעלה הזו, שעבדה בצורה מושלמת כילדים, מתחילה לקרטע ולזייף.

כתוצאה מכך, בהגיענו לבגרות, מערכת ההפעלה שלנו, כמו במחשב ותיק, כבר אינה עובדת היטב. היא מאטה, נתקעת, מודיעה על שגיאות, מחייבת תחזוקה שוטפת ולעתים גם קורסת ודורשת הפעלה מחדש.

לכן, בכדי להחזיר ל”מחשב” שלנו את יכולותיו משכבר הימים, יש צורך לשדרג את מערכת ההפעלה שלו.

 

באופן מטפורי, זו העבודה שאני עושה עם לקוחותיי וזה מה שנדרש מאיתנו – לשדרג את מערכת ההפעלה האנושית שלנו: להוריד עדכונים חדשים של מערכת ההפעלה, לסתום פרצות בטיחות, לנקות את הווירוסים, לתקן את הבגים, להסיר אפליקציות שאין לנו בהן עוד צורך ולהתקין חדשות, למחוק מידע מיושן שסותם את הזיכרון, ועוד ועוד…

עד כאן האנלוגיה מושלמת והנה החריג: בנמשל לגבי בני האדם, אי אפשר לזרוק את המחשב ולקנות חדש… לכן, הפעולה הכי דרסטית שנוכל לעשות כשאין מנוס, היא לפרמט את הדיסק מחדש.

אם כך, התשובה לתפקוד מיטבי היא בתיקון מערכת ההפעלה, ולא כפי שרבים נוהגים. תאר לך את האבסורד הבא: המחשב המקרטע שלנו אינו מתפקד כהלכה ולא מפיק את הפלטים הרצויים, ואנו תולים את האשמה במוניטור ומחליפים אותו, או – גרוע יותר – לוקחים מרקר ומנסים לצייר על המוניטור את הפלט הרצוי. בדומה לכך נוהגים בני האדם עם ה”פלטים” בחייהם הממשיים. יש לאנשים נטייה לטפל בסימפטום ולא במקור, וזו טעות קשה. במהלך הספר אני מדגים כמה דוגמאות לגישה שגויה זו.

 

במציאות האנושית, הפעולות הדרושות מתמקדות בביצוע שינוי מנטלי מודע שמטרתו לחדש את מערכת ההפעלה האנושית שלנו כקדם: לשקם, לשפץ, לרענן ולהחזיר לה את אותה עוצמה, את אותה היכולת למצות את הפוטנציאל האנושי שלנו, כפי שחווינו כילדים.

איך עושים זאת? בכך עוסק שאר הספר.

רובין שארמה אמר פעם ש”מבוגרים הם ילדים שהתקלקלו”. זו אמירה מצוינת לסיים בה פוסט זה.

רוצה לשדרג את מערכת ההפעלה שלך? הנה ההזדמנות בלינק מעבר לקליק, וכל זה במחיר של ספר!

מעדיף קודם טעימה מהספר? 3 פרקים ראשונים ניתנים להורדה בחינם כאן.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה בין חוקי המדע והמיסטיקה בעולמנו

מה המקור לשינויים מנטליים

שאלה שנשאלתי ותשובתי:

“קראתי בעניין ובהתלהבות את 3 הפרקים החינמיים מספרך וממתין לספר המלא “להתרגל להצליח” שאקבל בהרצאה. הקשר בין המדע למיסטיקה

אם אני מבין נכונה אתה מציג תיאוריה חליפית לתיאוריה של ספר הסוד וחסידיו. על פי הבנתי את הגישה שלך לא היקום ולא חוקי הייקום כמו חוק המשיכה, חוק התגמול ועוד הם שאמורים להביא לנו הצלחה, אלא חוקי היסוד של מערכת ההפעלה האנושית: עקרון המיקוד, עקרון הגישה החיובית ועקרון הרגשות החיוביים מעל הקו והשליליים מתחת לקו, להזכיר כמה מהם.

העקרונות האלה יוצרים מערכת פילטרים שמשפיעה על התפיסה שלנו, והתפיסה שלנו, ולא היקום על חוקיו, היא שאחראית לתוצאות שנשיג בעולם החיצוני.

 

פשוט מאוד, כשנתמקד, נחשוב חיובי, נפרש ונפעל מעל “הקו”, לא נחמיץ את ההזדמנויות הנקרות בדרכנו.
או בניסוח חילופי, לא היקום ולא חוקיו הם האחראים להצלחה או כשלון אלא הסטייט אוף מיינד שלנו, כלומר המוח שלנו. לא היקום הוא שנענה למשאלות לבנו, אלא יכולתנו להבחין ולנצל הזדמנויות.

בפשטות, הצלחה ואי הצלחה אינם תולדה של חוקי היקום אלא של הדרך בה פועלת “מערכת ההפעלה” שלנו, כלומר המוח שלנו.
במקום להיות תלויים ברצונו הטוב של גורם חיצוני אנו תלויים רק בעצמנו.

לכן השאלה היא איך משנים את הסטייט אוף מיינד שלנו ואת זה אני מצפה לשמוע קצת בהרצאה שלך ולקרוא בהמשכו של הספר שלך.

וזה מעלה את השאלה האם תיאוריה שונה תתבטא גם בפרקטיקה שונה. אני מניח שגם אצלך ישחקו תפקיד מרכזי כלים  כמו: חזון, מטרות, יעדים, חשיבה חיובית, דמיון מודרך, שיטות לחקירת מתחת לקו, שלא ברור לי במה הוא שונה מתת המודע, בנוסח NLP, ביירון קטי וכדומה.

מצפה להרצאה ולספר המלא.”

ז.ע.

 

ותשובתי:

“הי ז.ע. ותודה רבה על הגיגיך!

להלן התייחסותי:

אני משתדל לא להיות ביקורתי כלפי קולגות ותורות אחרות ומאמין שלכולן יש מקום. לכן הבן נא את הטון של תשובתי ברוח הזו.

ככלל, הגדרתך נכונה: לכל אחד מאיתנו יש בחירה והשפעה על הדרך שבה הוא יוצר את חייו. יציאה מהאוטומט, להיות מעל הקו, מודעות ובחירה, מגדילים את היכולת ליצור את התוצאות שאנו רוצים וזה לא קסמים, אלא חוקי סיבה ותוצאה פיזיקליים בסיסיים.

עם זאת, קטונתי מלקבוע מהם חוקי היקום. ייקום שמתקיים קרוב ל-14 מיליארד שנה, חייב שייסמך על מערכת חוקים וכללים מדויקת ומורכבת, ולהערכתי, האנושות רק מתחילה לגלות אותם. כמו שלפני 100 ומשהו שנה לטוס היה מדע בדיוני כך כיום תופעות המכונות מיסטיות עלולות להיראות כשרלטנות ושקרים. אנו רואים זאת לאורך כל ההיסטוריה האנושית כי גם ליאונרדו דה וינצ’י הגאון נתפס בזמנו כתימהוני אם לא שקרן.

אני סבור שיש חוקים ביקום שטרם גילינו אותם, וביכולתם להסביר תופעות מיסטיות שאין להן היום הסבר. אני מאמין שבמאה ה-21 האנושות תתקדם צעד גדול ביכולת לזהות ולתעד חוקים אלו בצורה מדעית. לעניות דעתי, המאה ה-21 תהיה מהפכת הרוח, בדומה למהפכה התעשייתית (המאה ה-19) ולמהפכת המידע (המאה ה-20) שקדמו לה.

ד”ר ווין דייר מסביר זאת מילולית כך:

Information Age – עידן המידע של המאה ה-20, כולל את המילים הבאות: In Form, קרי – חומר.
Inspiration Age – עידן הרוח של המאה ה-21, כולל את המילים: Inspire השראה, שמשמעותה In Spirit, קרי רוח.
זהו משחק מילים רב משמעות!

אני מאמין שבמאה 21 יגלה המדע את החוקים המסבירים את התופעות הרוחניות-מיסטיות שאין לנו כרגע הסבר אליהן.

כך למשל אני רואה בחיי ובקרב לקוחותיי תופעות שאינני יכול להסביר אותן, עדיין, ואני משוכנע שיש חוקי מדע ברורים מאחוריהם, שהמדע טרם גילה אותם…

לכן, אני מתייחס בכבוד לחוק המשיכה ולשאר תיאוריות המודעות, ומחכה לראות אם המדע יאושש אותם או יפריח אותם.

ככלל אני מאמין שהוא יאושש אותם, כי גם אם אינני יכול להוכיח אותם, אני חוזה בתופעות שיכולות להיות תוצאה שלהם, בדומה לניוטון שראה בתחילה שכל עצם נופל כלפי האדמה מבלי שהוא הבין מדוע.

כך שיש לדעתי 2 גורמים לתוצאות שאנו מפיקים בחיינו:

  1. ההתנהלות שלנו, עליה אני כותב בספרי
  2. חוקי היקום, אשר את עיקר החלק המיסטי שלהן האנושות עוד לא פענחה.

ולפני סיום, הנה פוסט של אחד המורים הרוחניים שלי, רז הנדלר, אשר שופך אור על השאלה עד כמה המדע מוצק ומהי ההנחה הבסיסית במדע שקצת שכחנו:

 

לבסוף, יש המון תורות. כולן דומות. כולן עוסקות באותו גרעין (לדעתי – אמיתי), וכולן במידה מסוימת אותה גברת בשינוי אדרת. עם זאת, לכולן יש מקום לדעתי וכולן מקדמות את האנושות לקראת יותר מודעות, יותר התפתחות אישית ובגדול גם יותר תוצאות חיוביות שאנו מפיקים בחיינו.

בתוך המסגרת הזו של חוקי היקום, הגלויים והנסתרים, תמיד יש לאדם בחירה והיא החלק הפרואקטיבי שמחולל את התוצאות שאנו חווים.

אחרון חביב, צפויות לך עוד הפתעות בהמשך הספר ובמפגש, כי יש בבסיסם מתודולוגיה ברורה ומוכחת איך להפוך מודעות לתוצאות. כך לדוגמה, עיקר המתודולוגיה שפיתחתי מתחילה רק בפרק 7 של הספר “להתרגל להצליח”.

מצפה להכירך ומאמין שתקבל ערך מוסף רב מהסדנה ומהספר.

ולא אסיים לפני שאשתף בקצת פרספקטיבה לגבי מקומנו בני האדם ביקום המופלא שבו אני חיים:

שלך בידידות ולהתראות,

חגי”

ואוסיף המלצה לקרוא עוד 2 פוסטים חשובים שכתבתי בהקשר זה מה אומר המדע על החיבור בין בני האדם וגם את הפוסט הזה חוק המשיכה – למה דומה מושך דומה ואיך זה קשור לתדרים ולתהודה?

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

גם אני בחרתי “להתרגל להצליח” וגם להרוויח!

אני מזמין גם אותך להתרגל להצליח וגם להרוויח עם הספר הייחודי המציג את השיטה היישומית והמעשית שפיתחתי: להגשים, לשגשג ולהצליח! בוא קח את העותק שלך ותקליק על הלינק עכשיו – http://page.www.hagaishalev.com/book-sale

‎Posted by ‎חגי שלו – מומחה לשינויים עסקיים‎ on‎ שישי 26 יוני 2015

 

להמשך קריאה

תמונות מסדנת מבוא “להתרגל להצליח” 14/10/15

איך להגדיר יעדים פורצי דרך ולהשיג אותם

50 בעלי עסקים ויזמים התקבצו לסדנה בת 4 שעות בהנחיית חגי שלו על עקרונות ההצלחה העסקית בהתאם לספר “להתרגל להצליח”. בסדנה …

‎Posted by ‎חגי שלו – מומחה לשינויים עסקיים‎ on‎ שבת 17 אוקטובר 2015

 

 

 

אהבת? מומלץ להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“שינוי”:

מלכוד המצוינות – המנגנון הנסתר שתוקע את ההצלחה ואיך לצאת ממנו

מלכוד המצוינות – המנגנון הנסתר שתוקע את ההצלחה ואיך לצאת ממנו

באפשרותך להאזין לאודיו של ההרצאה בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק.

בעבודתי עם מנהלים, משני קריירה ובעלי עסקים גיליתי תבנית התנהלות שלילית נסתרת החוזרת על עצמה בקרב רבים מהם, שאני קורא לה “מלכוד המצוינות”.

בסרטון תגלה מה התבנית, מהם המאפיינים שלה,

כיצד היא מחבלת ביכולתך להצליח

והכי חשוב – איך לפוגג אותה ולהימנע ממנה.

מדובר במודל חדיש ששופך אור על אחת מהתופעות הכי שכיחות אצל בני אדם שתוקעות את הצלחתם.

המודל מוצג כאן לראשונה ויסייע לך למצות יותר מהפוטנציאל שלך, לצמוח ולהצליח.

להמשך קריאה

האם ניתן להפוך את ההצלחה להרגל? ורדה רזיאל ז’קונט הוציאה ממני את המיטב!

ורדה רזיאל ז'קונט מראיינת את חגי שלו על ספרו להתרגל להצליח

וואי, זה היה חתיכת ראיון אצל ורדה רזיאל ז’קונט ב-103FM! ורדה רזיאל ז'קונט מראיינת את חגי שלו על ספרו להתרגל להצליח

מזמן לא אתגרו אותי כל כך!

לא בכדי יצא לורדה שם של מראיינת חדה כתער והיא אכן הוציאה ממני את המיטב!

הנה, בין היתר, מה ששיתפתי בראיון, מניסיוני ב-32 השנים האחרונות, על הספר שלי “להתרגל להצליח” ובכלל:

  • מהם גורמי ההצלחה?
  • האם כל אחד יכול להצליח?
  • מה המרכיב החסר ברוב תורות המודעות שתוקע שינויים?
  • איך להתגבר על דחיינות?
  • מהי תמצית המתודולוגיה שפיתחתי שעוזרת להתמודד
    עם שינוי בהצלחה?
  • איך לשנות רתיעה משיווק ומכירות כדי לאפשר
    לבעלי עסקים למכור בהצלחה?
  • מה יש בספר “להתרגל להצליח” שהופך אותו למדריך
    כל כך ייחודי  להצלחה? [את זה ורדה אמרה אחרי שקראה את הספר ]

אז הנה ההקלטה של הראיון זמינה עבורך. לחץ ושמע:

ורדה רזיאל ז'קונט מראיינת את חגי שלו

לחץ כאן לפרטים נוספים על הספר “להתרגל להצליח”

לחץ כאן לרכישת הספר

לחץ כאן לקבל במתנה 3 פרקים ראשונים מהספר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן בתגובות לכל שאלה שיש לך.

איך האהבה מועילה לבריאות ולהצלחה שלך?

היום אני מביא פוסט אורח מתורגם מאנגלית של אחד מהמדענים שאני עוקב אחריו בדבקות כבר מאז 2009. ד”ר הקשר בין הורמון האהבה אוקסיטוסין לבריאות והצלחה דיוויד המילטון (PhD) הוא מדען-כימאי שחוקר את הקשר בין נפש לגוף. הממצאים שהוא מביא במחקריו מאירים איך הצד המנטלי שלנו משפיע על יכולותינו הפיזיות. בפוסט זה סוקר ד”ר המילטון 6 עובדות על השפעתו החיובית של הורמון האוקסיטוסין על היכולות שלנו.

 

הנה הפוסט במלואו והסיכום שלי לאחריו:

להמשך קריאה

מה הקשר בין הצד המנטלי של בני האדם למימד הפיזי והריאלי שלהם?

מצא-את-ייעודך-מטרה

אחד התחומים שמרתקים אותי הוא המחקר המדעי שבודק כיצד מחשבות, רגשות ואמונות משפיעות על הפיזיות שלנו ועל התפקוד היומיומי.מצא-את-ייעודך-מטרה

כיום יש יותר ויותר מדענים שחוקרים תחומים אלו והתוצאות של המחקרים שלהם מדהימות בקשר החזק נפש-גוף שהן חושפות. לא, אין כאן הפתעות, אך בהחלט המון חומר למחשבה איך כל אחד ואחת מאיתנו יכול להשתמש בממצאים אלו כדי לשפר את בריאותו וחייו.

הפעם אני מציג תוצאות של מחקרים שסוקר ד”ר דויד המילטון, מדען-כימאי שאני עוקב אחריו כבר הרבה שנים.

את התוצאות הללו הוא מציג במקומות רבים: במאמרים, בספריו, בפוסטים באתר שלו ובהרצאותיו. אספתי את כולם כאן כדי להגיש לך בפוסט זה את עיקריי הממצאים ואת מסקנותיהם, כדי שתוכל לשפר את התוצאות שלך בכל המישורים של חייך. בגלל ריבוי המקורות וכדי לשמור על פשטות, לא ציינתי אותם כאן.

לגבי כל מחקר, אני מציג קודם כל את המסקנה בכותרת ולאחר מכן את פרוט המחקר ועוד כמה מילים שלי:

 

הדמיון משנה את מבנה המוח

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד: החוקרים הזמינו מספר נחקרים לנגן כמה צלילים על פסנתר ב-5 אצבעות לאורך 5 ימים ברציפות, במשך שעתיים כל יום. החוקרים הבחינו בגדילה של החלקים הקשורים לשרירי האצבעות במוח. החוקרים קבעו שהמוח הוא כמו שריר: כאשר האדם משתמש במוח הוא גדל. החוקרים לקחו קבוצה נוספת של אנשים, אך במקום לנגן את הצלילים פיזית, הנחקרים בקבוצה השנייה רק דמיינו את הצלילים בראשם. כאשר חקרו את השינוי במוחם של הנחקרים בקבוצה השנייה, גילו תוצאות דומות לנחקרים בקבוצה הראשונה: החלק במוח הקשור לשרירי האצבעות גדל רק מעצם המחשבה על נגינה.

ח.ש. – זה ההסבר המדעי מדוע חזון (תמונה עתידית אידאלית) וחשיבה בדמיון על המטרות, מפתחים את המוח וגורמים לו לפעול לקידום מטרות אלו.

 

הדמיון יכול לשנות את מבנה המוח, כמו גם את הפיזיות של הגוף

מחקר שנערך במכון לאונרד להנדסת מכונות: מחקר דומה למחקר שנערך בהרווארד, רק שבמקום להשתמש ב-5 אצבעות כמו במחקר הקודם, הנחקרים התבקשו להשתמש אך ורק בזרת. הנחקרים הורו למתוח את הזרת במשך 15 דקות, 5 ימים בשבוע למשך 3 חודשים. הנחקרים נבדקו בתום 3 החודשים, והתגלה כי ממוצע הגידול בכוח של האצבע שנרכש אצל הנחקרים הוא 53%. קבוצה נוספת של נחקרים התבקשה לדמיין שהם מותחים את הזרת, מבלי להזיז אותה פיזית. קבוצת הנחקרים השנייה רכשה גידול של 35% בכוח בזרת, מבלי להזיז אותה כלל.

ח.ש. – אפשר לקחת את זה לפעולות להשגת היעדים שלך. דמיון בונה את המסוגלות הפיזית להשיג אותם!

 

לאמונה ולתודעה יש השפעה אמיתית וממשית על המוח והגוף

מחקר הפלסבו: חוקרים לקחו אספירין רגיל, ארזו אותו כך שייראה יקר יותר, בצד אספירין שנראה פשוט וזול יותר. 2 סוגי האספירין ניתנו לקבוצה של נשים שסבלו מכאבים. המחקר גילה שהאספירין אשר נארז כך שייראה יקר יותר השפיע בצורה יעילה יותר על קבוצת הנבחנות, למרות ששתי החבילות הכילו את אותו האספירין בדיוק. אצל הנבדקות התרחש אפקט הפלסבו: האמונה של הנבחנות כי האספירין “היוקרתי יותר” יהיה יותר טוב גרמה לו להשפיע על גופן בצורה חיובית יותר. כמו כן, באותו המחקר לקחו כדורי פלסבו (כדורים אשר נראים כמו אספירין, אך אינם מכילים כימיקלים ומשככי כאבים) וגם אותם מיינו לכדורים אשר נארזו באריזה יוקרתית בצד כדורים אשר נראו ככדורי אספירין רגילים ופשוטים. אותה התוצאה התרחשה גם במקרה הזה, רק שבחלק זה של המחקר הנחקרים כלל לא קיבלו אספירין אמיתי, אלא כדורים אשר רק גרמו להם להאמין שהם לוקחים אספירין.

יתרה מכך, בפוסט אחר אומר ד”ר המילטון שאפילו אם החולים יודעים שקיבלו פלסבו, יש לתרופת הדמה השפעה חיובית על הבריאות שלהם. הנה כאן אסופה של מחקרים בנושא זה.

ח.ש. – האמור לעיל מוכיח את חשיבות האמונה להשגת תוצאות. פיתוח אמונה בלתי מתפשרת ביכולתך להשיג ולשגשג הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה!

יתרה מכך, לגבי השפעת האמונה על הגוף, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית על מנת להתמודד עם סרטן:

גישה חיובית לחיים בריאה יותר לגוף מאשר גישה שלילית

מחקר אחד גילה כי אנשים בעלי גישה אופטימית לחיים חיים בממוצע 7.5 שנים יותר מאנשים בעלי גישה פסימית לחיים.

מחקר נוסף ערך ניסוי לגבי מחלת השפעת: חוקרים לקחו קבוצה של נבדקים וחילקו אותם לכאלו בעלי גישה חיובית ולכאלו בעלי גישה שלילית לחיים, על פי סט של פרמטרים. לשתי הקבוצות הזריקו וירוס של שפעת. את הנבדקים שמו בבידוד ובכל פעם שהם השתעלו או התעטשו הם התבקשו לשמור את ליחתם במטפחת. בסוף המחקר בדקו את ליחתם וגילו כי האנשים אשר הוגדרו בתחילת המחקר כבעלי גישה חיובית יצרו פחות ליחה במהלך מחלתם מאלו אשר הוגדרו כאנשים בעלי גישה שלילית.

ד”ר דויד המילטון אומר בפוסט הבא שנדיבות מעוררת את ייצור הורמון האוקסיטוצין, אשר מצידו תורם לבריאות הלב.
הנה המלצתו החמה בסיכום הפוסט, בתרגום חופשי שלי:
“הנה עצתי הקטנה לשמירה על בריאותכם: גילוי אהבה, אמפטיה וחמלה, סבלנות והקשבה לאחר כשהוא זקוק לקשב, חיבוק אנשים, ועוד אנשים, ושוב, לומר לאנשים שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם, וגילוי נדיבות. עשו את כל אלה בקביעות וכך תעשו גם לעצמכם טוב (ח.ש. – בריאותית)”.

אם כך – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

יתרה מכך, בפוסט הבא מדגים ד”ר המילטון שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

 

לסגנון החיים שאותו בוחר האדם, חיובי או שלילי, יש השפעה על בריאותו. כמו כן, גישה של חמלה ואהבה עשויה להגן על הלב מפני מחלות

חוקרים לקחו 150 זוגות נשואים וביקשו מכל זוג בנפרד לבחור נושא מחיי הנישואים שלהם ולדון בו במשך כ-30 דקות. הדיונים צולמו ונצפו על ידי החוקרים. החוקרים חילקו את הזוגות למספר קבוצות על בסיס איכות הקשר ביניהם. הקבוצה הקיצונית מצד אחד כללה זוגות בעלי קשר שלילי ועוין זה אל זה, בעוד הקבוצה הקיצונית השנייה כללה זוגות בעלי חמלה והבנה אחד כלפי השני. החוקרים גילו שחברי הקבוצה בעלי היחס העוין נטו יותר לחלות במחלות לב לעומת אלו בקבוצת היחס החיובי.

ח.ש. – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

 

המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של אזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד

מחקר שנעשה באוניברסיטת צ’ורון: במחקר קיבלו מתנדבים זריקות של קפססין (החומר החריף המצוי בפלפל חריף) בידיהם או בכפות רגליהם, ועליהם היה לתאר את רמת הכאב שלהם על פי סקלה. בהמשך הניסוי, הזריקו למתנדבים עוד לפני הקפססין, חומר מרדים כביכול, באותו האזור בו הזריקו להם מאוחר יותר קפססין. המתנדבים חשבו כי זהו חומר מרדים אמיתי אך למעשה זה היה פלסיבו. החוקרים מצאו כי כאשר קיבל המתנדב, לדוגמא, חומר מרדים בידו השמאלית והקפססין הוזרק לו בשתי הידיים, הוא חש כאב קטן יותר בידו השמאלית, למרות שלא קיבל חומר מרדים אמיתי בידו זו. המחקר הראה כי למרות שהמתנדבים לא קיבלו משכך כאבים אמיתי, עצם העובדה שהם התרכזו באזור בו  ניתן הפלסיבו וחשבו שהמקום הורדם, גרם להם להפחית את רמת הכאב המדווח באותו האזור.

עוד על מסקנת המחקר: המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של איזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד. כאשר האדם מתרכז באזור ספציפי בגוף (כמו לדוגמא יד שמאל כפי שראו במחקר) הוא מפעיל את החלק במוח המתייחס לאותו איזור ומשנה את ההרכב הכימי של האזור הזה בגופו.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

האדם יכול לשפר את התפקוד של איברים מסוימים בגופו באמצעות המחשבה בלבד

במחקר זה נבדקו אנשים שעברו שבץ, חלקם בתקופה שקרובה למחקר וחלקם כמה שנים לפני כן, והיו מוגבלים בתנועותיהם. כל הנבדקים השתתפו בפיזיותרפיה ארבע פעמים בשבוע, כאשר מחצית מהנבדקים התבקשו גם לדמיין את עצמם מניעים את אחד האיברים בגופם באופן קבוע, 3-4 פעמים בשבוע, מחוץ לזמן הפיזיותרפיה. לדוגמא: אם הנבדק התבקש לדמיין תנועה בידו הימנית, הוא דמיין שהוא משתמש ביד ימין (אוכל, מעביר דפים בספר וכו’). החוקרים גילו כי הנבדקים אשר בנוסף לפיזיותרפיה דמיינו את עצמם מתפקדים באופן מלא באיבר המוגבל שלהם, שיפרו את התפקוד שלהם באותו איבר של הגוף, יותר מהנבדקים אשר עברו פיזיותרפיה בלבד.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

6 דרכים בהן המוח לא יודע להבחין בין דמיון ומציאות

במאמר הזה סוקר ד”ר דויד המילטון את 6 הדרכים:

  1. אמונה
  2. לחץ
  3. נדיבות
  4. אכילה
  5. תנועה
  6. המערכת החיסונית

הוא אומר שמחקרים מראים שדמיון בנושאים אלו יוצרים אפקט פיזי זהה למצבי חיים אמיתיים!

 

ולפני הסיכום, הנה הדרך בה ד”ר ברוס ליפטון, שגם הוא מדען, מסביר את ההבדל בין רוח לחומר בעזרת מודל האנרגיה שלקוח מפיסיקת הקוונטים:

 

סיכום

בפוסט מאוחר יותר, מביא ד”ר המילטון תוצאות של מחקרים נוספים ואומר בבירור:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

וגם בפוסט הזה הוא מתאר ומדגים על הקשר בין חומר לרוח.

וואו! כשמסתכלים על כל המחקרים הללו כמקשה אחת, עולה בבירור המסקנה שהיכולות המנטליות שלנו בפיקודו של המוח הן הרבה יותר חזקות ממה שניתן לשער מלכתחילה!

החשיבות של היכולות המנטליות שלנו מקבלת משנה תוקף. הכל בעצם מתחיל מהמחשבות, האמונות והתפיסות שלנו. אם נשלוט בהן, נוכל לשלוט הרבה יותר טוב במציאות שאנו חווים ובתוצאות שאנו מפיקים. האתגר הוא כמובן להיות מסוגלים לעשות זאת, לצאת מהאוטומט שמנהל את חיינו ולקחת שליטה על המערכת המנטלית שלנו. הקושי הוא שרוב בני האדם לא יודעים כיצד לעשות זאת, פשוט מכיוון שאיש לא לימד אותם לעשות זאת.

חישבו על כל שנות הלימוד והחינוך שקיבלנו. מסתבר שאת הדבר החשוב ביותר להצלחתנו לא לימדו אותנו: כיצד לצאת מהאוטומט, ולנהל ולנווט את המימד המנטלי שלנו לכיוונים שיניבו לנו את התוצאות שאנו רוצים.

ואם המוח שלנו יכול לעשות את כל הדברים המופלאים המתוארים במחקרים הללו, מדוע שלא יוכל לעשות עבורנו את הפעולות שכה חשוב לנו לעשות בכדי לשגשג ולהצליח?

אם ברצונך ללמוד איך לעשות זאת, אני מזמין אותך להכיר את הספר שכתבתי “להתרגל להצליח”, בלחיצה כאן על הלינק.

 

אהבת? אני מזמין אותך ל”לייק”. מומלץ גם להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי