השבוע קיבלתי מייל עדכון מלקוח שליוויתי עד לא מזמן באימון עסקי. עירון וינר הגיע אלי עם חלום לייצר אסלה מהפכנית. באותו הזמן עבד עירון כעורך דין שכיר והיה מתוסכל מעבודתו. ליוויתי את עירון בתהליך משולב שכלל חיזוק הביטחון העצמי שלו והתעוזה, בצד תכנון המיזם שלו והמעבר לעסוק בו. בזכות זאת יצא עירון לדרך לממש את חלומו.
באישורו של עירון, אני מביא להלן את המייל שלו אלי בשלמותו, כדי להמחיש את האתגרים הניצבים בפני היזם, בצד המרכיבים הנדרשים לדעתי מיזם כדי להצליח. אמנם דרכו של עירון לממש את חלומו עוד ארוכה, אך בזכות מרכיבים אלו אני חוזה לו עתיד מזהיר.
עדכון מינואר 2022: עירון בסופו של דבר פתח עסק אחר, הוא אכן מצליח ומאושר, והוא מספר על כך בפודקאסט הזה.
אולי הדבר שאני הכי שומע מלקוחותיי באימון עסקי ובאימון לשינוי קריירה הוא שלל סיבות ותירוצים מדוע:
“אי אפשר, זה לא הזמן, אני לא יכול, קודם ש…, אין לי מספיק (כסף, זמן, תמיכה…), אני לא יודע, אני לא מספיק טוב בשביל…” ועוד ועוד…
לכל אלו אני קורה נסיבות. נסיבות הן גורמים מחוצה לנו, שבהחלט קיימים במציאות ומסכנים את ההצלחה, אך הם בהחלט מגבלות שאפשר להתמודד איתן ולהתגבר עליהן. אם תבדקו כל אדם מצליח שהשיג הישגים משמעותיים בחייו, תגלו שתמיד היו שם נסיבות תוקעות, אך הוא לא נכנע להן ופעל בנחרצות, בנחישות ובהתמדה כדי לפרוץ את מגבלותיהן ולהתגבר עליהן.
את זה אני מכנה להיות אַל-עַל נסיבתי, וזה ללא ספק אחד המאפיינים הבולטים של אנשים מצליחים.
אז כדי לתת לכם השראה ומוטיבציה להתמודד עם הנסיבות בחיים שלכם, הנה סרטון מדהים – “איך להצליח בעסקים” – שיראה לכם איך להיות אַל-עַל נסיבתיים ויעניק לכם עוצמה ונחישות לפעול ולממש את הפוטנציאל המעולה שטמון בכם:
בפוסט זה אני מאיר איך לרכוש את הרגל ההתבוננות העצמית שאין למרבית בני האדם והוא כה חיוני לשינוי ההרגלים האחרים שלנו, בליווי דוגמאות של יישום נוסחת מה בתוך כולה. ובסרטון האחרון להלן אני מסכם את כל הסדנה.
שלושת הסרטונים בפוסט זה פותחים את חלקה השני של הסדנה, העוסק “במערכת ההפעלה האנושית” וכיצד היא תומכת בהשגת תוצאות בחיים. חלק זה מתמקד באיך לבצע שינויים חיוביים באמונות, בהרגלים וברגשות שלנו, כדי לתמוך ביכולת שלנו להצליח בעסקים ובקריירה וגם להרוויח.
בסרטון ה-16 מתחילה המנה העיקרית של הסדנה: אני מתחיל להיכנס עמוק ל”מערכת ההפעלה האנושית” כדי לגלות ולהדגים איך היא פועלת, ואיך נוכל ליצור בה את השינויים המתאימים כדי לרתום אותה לטובתנו ולהצלחתנו. ובסרטון זה המחשה מאלפת שתשאיר אתכם פעורי פה!
ב-3 הסרטונים בפוסט זה אני משלים את עקרונות התכנון העסקי האפקטיבי: איך לתכנן נכון את העסק או הקריירה שלך בדרך שתמקסם את היכולת שלך להשיג את היעדים בהצלחה.
אחרי שסקרתי איך בונים חזון בסרטון 9, כאן אני פורט ומתאר את שאר המרכיבים של תוכנית עסקית אפקטיבית: היעדים, האסטרטגיה ואבני הדרך. צפה בסרטון וגלה את דרך התכנון האידאלית לתכנן את העסק או הקריירה שלך. וכדי לעזור לך בזה, הנה לינק לטופס תכנון שתוכל להוריד ולהשתמש בו לתכנון העסקי שלך:
בסרטון הבא אני מציג מודל ייחודי שפיתחתי והופך את החינוך שקיבלנו על פיו! לא עוד: תעבוד קשה, כדי שתוכל לעשות כסף, ואז תוכל להיות עשיר. זו לא הנוסחה להצלחה! אז מהי כן הנוסחה הנכונה? התשובה בסרטון הבא.
כולם מכירים את הביטוי: “מילים בוראות מציאות“. הסרטון הקצרצר הבא (2:55 דק’) של רוזין רוזנבלום ממחיש זאת נהדר:
אם כך, כשאנו מדברים על המחויבות שלנו לדברים מסוימים, אנו יוצרים בכך את המציאות שלנו.
ואכן, במודל הממ”מ שפיתחתי המילים הן אחד משלושת גורמי המפתח שיוצרים את המציאות שלנו.
לכן, מפליא לשמוע איך אנשים מתבטאים בהסתייגות ובזהירות יתר, אך בכל זאת מצפים שיקרו להם דברים טובים בחיים מבלי שיצטרכו להתחייב אליהם ולפעול כדי להשיגם.
דוגמאות שכיחות לך הן מילים כמו: אולי, אנסה, אשתדל, אבדוק, אראה, ייתכן, קשה, לא יכול, לא מאמין, בלתי אפשרי, ועוד ועוד…
המוקש העיקרי בדרך להצלחה בתוכניות האימון שלי הוא ללא ספק היעדר מחויבות מספקת של הלקוח, שבאה לידי ביטוי בעיקר במילים ובמחשבות שלו.
“מחכים למשיח” שר שלום חנוך כבר לפני שנים. אבל “משיח לא בא, משיח אפילו לא מטלפן…” הוא מוסיף כל כך בצדק. “כי משיח נמצא כבר בתוכך, אך הוא ישן” אני מוסיף. כן, יש לנו את התקווה הכמוסה הזו שמשיח יבוא, אך היא סוס טרויאני בתוכינו שמטרפד את היכולת שלנו להשיג תוצאות בכל תחומי החיים.
בפוסט זה אגדיר את הרמות השונות של המחויבות שאנשים מבטאים במילים שלהם ואמחיש מה רמת המחויבות הנדרשת כדי להגיע ליעדים שלנו, להתרגל להצליח וגם להרוויח.
רצון הוא הרמה הכי נמוכה של מחויבות. אמירה שגורה בפינו היא: “אני רוצה אבל זה לא יוצא”.
כי כולם רוצים: להצליח, להרוויח, להיות מקובלים, לזכות בהערכה, לשגשג בכל תחומי החיים, ועוד.
השאלה היא מה אנו מוכנים לעשות כדי להשיג את מה שאנו רוצים. וכאן אנו מעלים שלל נסיבות ותירוצים מדוע אני רוצה אבל זה לא יוצא: זה בגלל שאני צעיר מדי, מבוגר מדי, זה לא הזמן המתאים, בכלל אין לי מספיק זמן עכשיו, וגם אין לי מספיק כסף, זה בגלל אשתי, הבוס, המדינה, יוקר המחיה, ההורים שלי, וכך הלאה…
“מחרכך” אנו אומרים. באנגלית זה נשמע “יותר טוב”: some time, some where, some body, some what, some how…
גישה זו נטולה מיקוד שליטה פנימי שהוא אחד המאפיינים הבולטים של אנשים מצליחים.
הנרי פורד אמר: “אם אתה מאמין שאתה יכול או אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק!“. אכן, זה הכל עניין של הפרדיגמה שלנו שיושבת בבסיס תפיסת המציאות שלנו.
כוונה
אכן, רצון בלבד אינו מהווה רמה מספקת של מחויבות כדי להשיג תוצאות.
הרמה הבאה היא כוונה. אם אני אומר לך: “אני רוצה לבוא אליך מתישהו”, ברור לשנינו שהסיכוי שזה יקרה הוא קלוש. אך אם אני אומר לך: “אני מתכוון לבוא אליך בשבוע הבא”, פה כבר רמת המחויבות שלי גבוהה יותר ויש סיכוי טוב יותר שאכן אעמוד בכוונתי.
אך עדיין, זה די שברירי ושלל נסיבות החיים עלולות לשבש את כוונתי, ותמיד יש נסיבות כאלו… האמריקאים מגדירים זאת נפלא: Shit happens!
המאמן הראשון שלי, טל רונן, אמר שבמציאות שלנו מרבית האנשים פועלים לפי הנוסחה השגויה הבאה: אין תוצאות + סיפור טוב = יש תוצאות
למשל: “איחרתי כי היה פקק תנועה”. נשמע טוב, אהה? אך מה האמת? שכל בוקר יש את אותו פקק והבוקר פשוט יצאתי 5 דקות מאוחר יותר וזה עשה את ההבדל? או שלא בדקתי בוויז קודם את זמן ההגעה המשוער? כמובן, תמיד יכולות להיות נסיבות בלתי צפויות, אך לרוב אפשר להיערך אליהן מראש, כמו לתכנן להגיע 15 דקות לפני המועד. נכון, זה מצריך מחויבות הרבה מעבר לכוונה.
ועדיין, הביטוי: “הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות” מעיד על הפער בין כוונה ליכולת הביצוע שלה.
מחויבות
כהמשך לדוגמה “אני רוצה לבוא אליך”, אם אני אומר: “אני מתחייב להגיע אליך מחר” זה כבר נשמע הרבה יותר רציני מאשר סתם מתכוון. אנשים לא אוהבים להתחייב ואם הם בכל זאת מתחייבים זה מעיד על גמירות דעת והחלטה ברורה.
יחד עם זאת שלל נסיבות החיים עלולות לטרפד גם את המחויבות שלנו. כמה פעמים התחייבנו ולא עמדנו במחויבות שלנו? אולי המחויבות הבולטת ביותר היא תחת החופה: “אעבוד ואכבד ואזון ואפרנס ואכלכל ואלביש…”. האמנם אנו עומדים במחויבות זו? שיעורי הגירושין ההולכים וגדלים הם עדות חיה שלא כל כך…
רמת המחויבות הגבוהה ביותר שיש
אכן, גם מחויבות אינה מהווה רמה מספקת כדי לסייע לנו לעמוד במילתנו.
אם כך, מהי רמת המחויבות הגבוהה יותר, שאם נבטא אותה במילים היא גם תגדיל את יכולתנו להשיגה?
הבטחה!
למילים “אני מבטיח” יש כוח רב הרבה מעבר למחויבות.
הנה הגדרה מצוינת של מחויבות העל הזו מפיו של אברהם לינקולן:
“מחויבות היא מה שהופך הבטחה למציאות. אלה המילים שמדברות בהעזה את כוונותיך והפעולות שמדברות בקול רם יותר מן המילים. זה ליצור את הזמן כשאין זמן. מחויבות היא החומר ממנו עשוי האופי, העוצמה לשנות את פני הדברים. זה הניצחון היומי של אינטגריטי על הסקפטיות“.
כשאני אומר: “אני מבטיח לבוא אליך מחר” אני מביע במילים שלי את המחויבות המקסימלית האפשרית. זה כמו “אני נשבע”. זו לקיחת אחריות מלאה גם לממש את הבטחתי.
וזה הקשר בין אחריות למחויבות על: כשרמת האחריות שלי גבוהה, במיקוד שליטה פנימי מלא, אני גם יכול להבטיח ולעמוד במילתי.
הציטוט הבא של דיפאק צ’ופרה הנו אקורד סיום נהדר לפוסט זה:
“אחריות משמעותה לא להאשים אף אחד או שום דבר במצבכם, כולל לא את עצמכם, בכך שקיבלתם את הנסיבות הללו, האירוע הזה, הבעיה הזו. משמעות האחריות הינה היכולת להגיב באופן יצירתי על המצב כמות שהוא עכשיו“.
בשפה שלי אני קורה לזה להיות אַל-עַל נסיבתי. וזהו אחד ההבדלים המשמעותיים בין אנשים שמתקדמים בחיים ורק רוצים להצליח, לבין אנשים מחוייבים ואחראים שגם מממשים את רצונותיהם ומצליחים!
הסרטון הבא ממחיש זאת מצוין:
וגם הפוסט הבא של קווין טרודו מאיר עיניים, מדגים מה זה להיות במיקוד שליטה פנימי מלא ובעיקר עד כמה זה יכול לסייע לך להשיג את מטרותיך:
לכן, אם ברצונך לשגשג ולהצליח, הבא את רמת המחויבות שלך לרמה של הבטחה, בכוח עילוי שהוא גבוה מכוח היירוט של הנסיבות שלך. ואם זה נראה לך קשה מידי, חשוב מה כהורה אתה מוכן לעשות למען הילדים שלך וכייל את ההבטחה שלך לעצמך, לעסק שלך או לקריירה שלך, לאותה רמה של מחויבות. כי כמו במטוס: כדי להיות מסוגל לתת את המקסימום למשפחה שלך, עליך לשים את “מסיכת החמצן” קודם כל לעצמך.
ורק זו דרגת ההבטחה המתאימה שתמריא אותך ליעדים שברצונך להשיג!
פוסט זה הוא קטע מהספר שלי “להתרגל להצליח” מעובד לפוסט.
החיים שלנו וההצלחות שאנו חווים הם פונקציה של הרבה דברים, ובראש וראשונה של השאלות שאנו שואלים את עצמנו.
יש 2 סוגים עיקריים של שאלות, שההבדל ביניהן תהומי בהשפעה על היכולת שלנו להצליח:
“למה? למה כובע, עף לגובה”
אני זוכר את הביטוי הזה שהיה מקובל כאשר הייתי ילד, המתייחס לחוסר הטעם שבשאלה “לָמָה“. זהו מאפיין נוסף השייך לתחום שמתחת לקו. אנחנו נוהגים לשאול הרבה שאלות “לָמָה”. אין הכוונה כאן לשאלות “לָמָה” הבאות לחקור ולעמוד על הגורמים והסיבות לתופעות. שאלות כאלו הן מבורכות ומהוות את הבסיס למחקר המדעי; למשל, השאלה ששאל ניוטון: “למה התפוח נופל מהעץ ישר לאדמה?”.
אני מתכוון כאן לשאלות “למה” מסוג אחר, שהן לצערי נפוצות יותר במקומותינו, כגון: למה התיק הזה פה באמצע החדר? למה אתה לא מסוגל לבוא הביתה בזמן? למה החדר לא מסודר? למה אני כזה אידיוט? למה אני לא מסוגל לעשות פעם אחת את הדברים כמו שצריך?
שאלות “למה” כאלו הן שאלות תוכחה, שאלות “חופרות”, שמחפשות אשמה; הן ממקדות אותנו בעבר, בדברים שאיננו יכולים לשנות וכמובן מעוררות התנגדות של הנשאל. הן בעצם שאלות רטוריות, שהתשובה להן אינה חשובה. גם כאן, לפי עיקרון הפוקוס, ההתמקדות באשמה ובעבר, וההתנגדות שהן מעוררות, מונעות דיאלוג מפרה שמקדם פתרון ולכן הן מאפיין של מתחת לקו. מיד נראה מהן השאלות הנכונות לשאול.
שאלות אפשרות והזדמנות
שאלות הרבה יותר טובות לנו ומקדמות להצלחה, הן שאלות “מה ואיך” (שאני קורא להן שאלות אפשרות והזדמנות) בניגוד לשאלות “למה”. אני מאמין שאין רע בלי טוב ושאלות “מה ואיך” מאוד עוזרות למצוא את הטוב גם במצבים קשים. למשל, כאשר הנסיבות אינן לרוחנו נשאל: מה אני יכול לעשות עם זה? איך אני יכול להתמודד עם זה? מה למדתי מזה? מה טוב בזה? מה זה מאפשר לי? איך אני מתמודד עם זה? איך אני פותר את זה?
בעיקר אני אוהב את השאלה “מה טוב בזה?” שמאפשרת לנו לשנות פוקוס במהירות, לחפש (ולמצוא) את האפשרויות וההזדמנויות החיוביות גם בנסיבות שליליות. נסה זאת, שאלת “מה טוב בזה?” עובדת מצוין.
הלן קלר אמרה: “תמיד כאשר דלת אחת נסגרת, נפתחת דלת אחרת טובה יותר ממנה. הבעיה בנו בני האדם, שאנו כל כך עסוקים בבהייה בדלת הסגורה, כך שאיננו מבחינים בדלת החדשה שנפתחה“.
הפוקוס שלך קובע את התוצאות שלך
אם כך, במקום ההתמקדות האוטומטית בחצי הכוס הריקה כתוצאה מנסיבות שליליות ספציפיות ושאילת שאלות “למה“, חפש את החיובי ואת ההתמודדות, שאל את עצמך שאלות אפשרות והזדמנות: איך אני מתגבר על הבעיה? מה אני יכול לעשות כעת כדי לשפר את הנסיבות? מה טוב במצב החדש שנוצר? מה הוא מאפשר לי? האם אוכל להוציא מתוק מעז ואיך אעשה זאת?
ברגע שאתה מפנה את הפוקוס שלך מהבעיה אל פתרונות אפשריים, אתה מחליף את הקושי בהזדמנות. אתה מזהה יותר טוב הזדמנויות, שתמיד ישנן בסביבתך. אתה שובר פרדיגמות תוקעות ומאמץ פרדיגמות מאפשרות, ופתאום הבלתי אפשרי הופך לאפשרי. כי תמיד, ממש תמיד, כשאנו מחפשים פתרונות אנו גם מוצאים אותם. לעתים זה קורה מיד, לעתים לאחר זמן. לפי פיזיקת הקוונטים, יש לנו בכל רגע אינסוף אפשרויות זמינות לבחירתנו ולכן במקום להתמקד בבעיה חפש את הפתרון. וכך אתה משנה את המחשבות והפרשנות לחיוביות יותר, והרגשות גם הם אוטומטית הופכים לחיוביים. זהו ניצול נבון של מודל אפר”ת – בחירה בשינוי הפוקוס, הגישה וסוג השאלות שאתה שואל את עצמך (“מה ואיך” במקום “למה”), כדי ליצור שינוי במחשבות ולעלות מעל הקו.
אי אפשר, או איך אפשר?
לסיום, הנה דוגמה ליישום הכלי הזה של שאלות בעבודתי עם לקוחותיי: כשלקוח שלי אומר לו “אי אפשר”, אני עושה איתו את התרגיל הפשוט הבא: אני רושם את המילים “אי אפשר” על דף נייר, ואז מוסיף את האות כף סופית “ך” בצמוד למילה “אי”. כך, במקום “אי אפשר”, פתאום כתוב “איך אפשר”. וכקינוח אני מוסיף סימן שאלה בסוף – “איך אפשר?”. שינוי קטן זה עושה ללקוח WOW גדול בשינוי הפוקוס שלו ממה שלא אפשרי עבורו, למה שכן אפשרי. זהו שינוי פרדיגמה מיידי שפותח אפשרויות אחרות ומחולל בקרב הלקוח טרנספורמציה.
ולסיכום, הנה סרטון קצר שמסכם את הכל וגם מוסיף:
נסו ותיהנו! 😆
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה. אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
זהו הפוסט ה-2 מתוך 8 פוסטים, בהם אני מציג סדרה של 26 סרטונים קצרים מתוך הסדנה שלי “מתרגלים להצליח” כפי שהוקלטה חי בפני קהל. אורך הסדנה כ-4 שעות ואורך כל הפלייליסט כ-157 דקות.
בסדנה ובסרטונים אני מציג ומתרגל את השיטה שפיתחתי איך לבצע שינויים מנטליים כדי להשיג תוצאות בעסקים ובקריירה. הסדנה מתאימה לכל יזם, בעל עסק, מנהל ושכיר.
בפלייליסט זה אני פורש בפניך את כל הסדנה, סרטון אחרי סרטון.
בפוסט זה וב-7 הפוסטים הבאים, אני מציג סדרה של 26 סרטונים קצרים מתוך הסדנה שלי “מתרגלים להצליח” כפי שהוקלטה חי בפני קהל. אורך הסדנה כ-4 שעות ואורך כל הפלייליסט כ-157 דקות.
בסדנה ובסרטונים אני מציג ומתרגל את השיטה שפיתחתי איך לבצע שינויים מנטליים כדי להשיג תוצאות בעסקים ובקריירה. הסדנה מתאימה לכל יזם, בעל עסק, מנהל ושכיר.
בפלייליסט זה אני פורש בפניך את כל הסדנה, סרטון אחרי סרטון.
קל לראות, כפי שמוכיחה הדוגמה לעיל, שתרגול בפועל של כל פעולה לאורך זמן יוצר שביל חדש במוח = קשר חשמלי חדש בין נוירונים.
אך מפתיע לגלות שזה קורה גם רק מצפייה בלבד במישהו אחר שמבצע את הפעולה.
וזה גם מדעי!
ד”ר דויד המילטון מתאר בפוסט את מערכת ה-MNS – Mirror Neuron System, שתפקידה לגרום לנו לחקות תופעות שאנו רואים בסביבתנו.
מערכת זו יוצרת קשרים בין נוירונים התומכים ביכולת שלנו לבצע פעולות שאנו צופים בהן.
וזה נכון גם לגבי התנהגויות אנושיות!
לדוגמה, מערכת זו משקפת הבעות פנים של אנשים אחרים ומעוררת את המוח שלנו ליצור את המחשבות והרגשות שגורמים להבעות אלו.
למשל – חיוך.
חשבו מה זה אומר על האווירה במקומות העבודה, או בבית ובמערכת היחסים הזוגית שמשליכה על הילדים (למשל, ילדים להורים מכים הופכים למבוגרים מכים), ואפילו על צפייה בטלוויזיה בחדשות רעות כאלו או אחרות.
אכן, האדם הוא תבנית נוף מולדתו ואנו נעשים כמו הסביבה שבה אנו חיים, לטוב או לרע.
אז למה שלא נבחר לטוב???
אנו מכירים את התופעה שלדמות משהו בדמיון יוצר שינוי נירולוגי מאד קרוב לביצועו בפועל.
ובכן, עכשיו מתברר שזה גם קורה רק מצפייה בלבד במישהו שמבצע פעולה.
אפשר להשתמש ביכולת של ה-MNS לצרכי למידה ודיוק של כל פעולה. למשל – בספורט מקצועני.
רק חשוב לצפות במקצוען / מומחה כדי ללמוד איך לעשות זאת נכון!
אפשר כמובן לצפות גם בוידאו וד”ר המילטון אומר שמספיקות לכך רק כמה שניות של וידאו שרץ בלופ.
למשל, כדי לשפר את הגשת מכת הפתיחה שלו בטניס הוא חזה 3,000 פעם בוידאו בן 5 שניות שרץ בלופ בו אנדי מארי הגיש סרף.
עכשיו, אם לך יש הרגלים רעים שברצונך לשנות, אני מזמין אותך לקנות את הספר שלי “להתרגל להצליח“, שמדריך איך להמיר את ההרגלים המקפחים שלך בהרגלים מנצחים, כדי להצליח יותר בעסק, בניהול ובקריירה.
באוקטובר 2016 נסעתי כסופר ביחד עם קבוצת סופרים ליריד הספרים הגדול בעולם בפרנקפורט כדי למכור את הספר שלי לעולם.
הספר שלי “להתרגל להצליח” יצא לאור עד כה בישראל בלבד וכעת, כחלק מחזונילסייע למיליונים בעולם להתרגל להצליח וגם להרוויח, אני שוקד על הפצתו במדינות ובשפות נוספות.
במהלך נועז במשך 4 ימים, הסתובבתי בין אלפי הביתנים ביריד, מכתת רגליים מבוקר עד ערב, ופונה לנציגים של כ-150 ביתנים רלבנטיים באופן שמזכיר את שיטת המכירות מדלת-לדלת. יצאתי מפרנקפורט עם ערימת תובנות אותם אני משתף בפוסט זה.
הנה קטע מפרק 11 בספר שלי “להתרגל להצליח“, מעובד לפוסט:
ד”ר חדווה בראונשטיין-ברקוביץ, ראש התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית במכללה האקדמית ת”א, אמרה: “כשאתה בעבודה שמתאימה לך מסיבות פנימיות (שאינן מטעמים כמו כסף) תחושת הסיפוק נותנת לך כוח להתמודד עם סוגים שונים של מתח ומחזקת את העמידות והחוסן הנפשי“.
ד”ר בראונשטיין-ברקוביץ מתייחסת לסיפוק הנובע מ”סיבות פנימיות” שמחזקות ומחסנות אותנו בעת התמודדות עם אתגרים ומאפשרות לנו להתמיד ולהצליח.
מהן ה”סיבות הפנימיות” הללו?
ראשית, בואו ונשים לב מה הן לא כוללות: “שאינן מטעמים כמו כסף”. כמובן, אין שום רע בכסף; לגיטימי ביותר לשאוף ולעמול עבורו ומאז שהכסף הומצא הוא ללא ספק אחד מהמניעים והמנועים של צמיחה ושגשוג בכלכלה. עם זאת – לא על הכסף לבדו יצליח האדם. שאיפה לכסף לבדה אינה מהווה מאיץ מספיק לתוצאות, אומרת לנו ד”ר בראונשטיין-ברקוביץ.
אז מהן ה”סיבות הפנימיות” הללו שמסייעות לנו להצליח?
מחקר שנערך ב-MIT שופך אור על כך. המחקר, תחת הכותרת – “האמת המפתיעה על מה שמניע אותנו“, בדק מה מניע את בני האדם לעשייה ולהישגים ועד כמה תמורה כספית ממריצה להשיג תוצאות. על פי המחקר, כשמדובר בעבודה הדורשת יותר מאשר מיומנויות מכניות, כזו שמצריכה לא רק מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות אלא גם חשיבה יצירתית, תגמול כספי גדול יותר גורם לביצועים נמוכים יותר. כן, זו לא טעות! אנו חיים תחת המחשבה שככל שמשלמים לנו יותר כך גם יש לנו מניע חזק יותר לעשייה, והנה המחקרים מראים שכלל זה נכון רק לגבי מיומנויות מכניות בסיסיות.
מה כן משפר ביצועים ותורם לשביעות רצון בעבודה במשימות מורכבות יותר?
על פי המחקר שלושה דברים: עצמאות בעבודה (Autonomy), שאיפה להצטיינות (Mastery) ומטרה ראויה, תכלית ערכית (Purpose). המכנה המשותף שלהם הוא ה”סיבות הפנימיות”, ה”למה”: מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים? מה חשוב לנו להגשים ואיך זה מתחבר לערכים שלנו, ל-DNA, למה שמדליק אותנו ולתועלת שאנו רוצים להביא לבני אדם אחרים ולעולם? מה התשוקה שלנו בעבודה?
הנה סרטון קצר שבו אני מדגיש את חשיבות הערכים כבסיס להגשמה (4:05 דק’):
וספציפית לגביך:
מה נועדת לעשות? מה אתה אוהב לעשות? מה מרגש אותך? מה מלהיב אותך? כל אלו הם גורמים המניעים לאורך זמן לפעולה הרבה יותר מכסף. אני חש זאת היטב על בשרי בעת שאני כותב שורות אלו בשעת לילה מאוחרת. לכן, כבעלי עסקים וכמנהלים שחותרים לשגשוג, הצלחה וכסף, כדאי שנתחבר ל”סיבות הפנימיות” שלנו כי כך נוכל להגשים טוב יותר את מטרותינו ובסופו של יום גם להרוויח יותר.
אדגיש שוב – אין שום רע בשאיפה לעשות כסף; רק שהכסף לא צריך להיות המטרה, אלא הוא לעולם התוצאה של עשייה המתבססת על עצמאות בעבודה, שאיפה להצטיינות ותכלית ערכית ראויה. כאשר אנו פועלים ממניעים אלו, נוכל להביא תועלת רבה להמון אנשים והתוצאה הבלתי נמנעת כמעט תהיה תמורה כספית שנקבל מהם. כבר עמדתי בספר זה על כך שאנו בראש וראשונה יצורים אמוציונליים המונעים על ידי רגשות. אכן, החיבור הרגשי הוא הדלק, המנוע והמניע שלנו להגשמה ולהישגים. זה נכון לגבי עבודה כמו גם בכל תחום אחר. היזכר לדוגמה מה אתה מוכן לעשות למען זוגתך כשאתה מאוהב בה או מה את מוכנה כאם להקריב למען ילדיך.
הסרטון הקצר הבא ממחיש זאת מצוין:
דוגמאות
דוגמאות מצוינות מהתחום העסקי לכך שכסף אינו מהווה מניע לעשייה הם כל הפרויקטים חובקי עולם כמו ויקיפדיה, לינוקס ודומיהם. אפשר לראות שם אנשים מוכשרים ומבריקים התורמים מזמנם, ממרצם ומידיעותיהם כדי לעשות למען החברה ללא תמורה. כאדם המתנדב לארגונים כמו “פעמונים” ו”קרן שמש”, אני יכול להעיד כמה סיפוק יש בעשייה התנדבותית. בכלל, יש מגמה מתחזקת בעולם להרים תרומה חברתית למען הקהילה; כל התקהלות חברתית סביב מטרה מסוימת היא דוגמה טובה לגורמים הערכיים המניעים את בני האדם. יתרה מכך, בשנים האחרונים נולד המושג “עסק חברתי” וכיום ברור שאין סתירה בין גישה חברתית-סביבתית ורווחים כספיים. נהפוך הוא, העסקים המצליחים ביותר לרוב משלבים ביניהם היטב.
קונפוציוס אמר על זה: “מצא את נקודת התשוקה שלך, הפוך אותה למקצוע ולא תצטרך לעבוד יום נוסף בחייך“!
המסקנה
יש המון עובדים שמתהלים בעולם הזה כ”מתים חיים“. זהו ביטוי שמשקף את ה”מוות” המנטלי שלהם, שנובע מחוסר עניין, חוסר משמעות וחוסר התאמה לעבודה שהם עושים. בפשטות, הם מכלים את חייהם רק כדי להתקיים, להכניס כסף, ולבזבז אותו במעט הזמן שנשאר להם מחוץ לזמן העבודה, בתקווה שכך ישיגו אושר.
לא כך החיים שלנו אמורים להיות! אני יודע זאת מניסיון אישי, כי פעם גם אני הייתי מת מהלך. השינוי התעסוקתי שעשיתי, מציאת הייעוד שלי, והמשמעות בעיסוק החדש שלי, כולם “החיו” אותי מחדש ושדרגו את חיי בעשרות מונים!
עכשיו, אם גם אתה עובד בעבודה שלא מעניינת אותך רק כדי להתפרנס, עצור! זה לא חייב להיות ככה! יש גם דרך אחרת. אל תוותר על מיצוי הפוטנציאל שלך וזה הזמן כדי לעשות מעשה, לבצע שינוי, ולהיות חלק מהגל הגדול ששוטף את העולם ממש ברגעים אלו.
מה התשוקה שלך? מה החלום שלך שאתה רוצה להגשים? מה מלהיב אותך? אם יש לך חיבור רגשי למטרה מרתקת ומאתגרת, שאתה רוצה ואפילו משתוקק להשיג,