בעולם הדינמי שבו אנו חיים והצורך התמידי שלנו לשנות ולהשתנות לאור הנסיבות המתחלפות תדיר, מעניין לבדוק מה אומר המדע על היכולת שלנו להשתנות ומהם העקרונות לשינוי אפקטיבי.
ב-TED בדקו זאת לגבי תרגול פיזי ורכישת מיומנויות בתחומים כמו ספורט, נגינה, ריקוד וגם נהיגה.
הנה הסרטון הקצר שלהם עם הממצאים (4:49 דק’) ובעקבותיו הניתוח שלי מה אנו יכולים להסיק מכך לגבי שינויים מנטליים, באמונות, ברגשות ובהרגלים שלנו:
לימדו אותנו מגיל צעיר שידע הוא כוח. אמרו לנו מגיל אפס – שאם תלמד – תצליח!
אז זהו, שזה כבר לא כל-כך מדויק כיום…
אמנם ידע הוא חשוב וחיוני להצלחה, אך כמה אנשים שאתה מכיר הם מלומדים אבל לא מצליחים?
מבלי להיכנס כאן להגדרה של הצלחה, אומר זאת בקצרה כך: ידע, או מודעות, הם תנאי הכרחי להצלחה, אך אינם תנאי מספיק להצליח…
הידע היום זמין לכל אחד ללא הגבלה
זוכר את חידוני הטריוויה של פעם? היום הם כבר אינם רלבנטיים… כי כל ילד בן 4 יודע להקיש בסמארטפון שלו שאלה ולקבל את התשובה אחרי שניות… אז לשם מה לטרוח ולזכור כל-כך הרבה פריטי מידע בזיכרון?
לכן, רכישת ידע אינה אתגר יותר. בעזרת מיומנויות חיפוש פשוטות אפשר להשיג כל מידע, כי האינטרנט מלא בתכנים הזמינים להשגה לכל אחד, בכל מדיה ובכל זמן.
רוב הסדנאות והקורסים אינם מביאים אותך להצלחה
דוגמה טובה לכך הן שלל הסדנאות והקורסים הזמינים היום בתחום של התפתחות אישית, שפע והצלחה. מבלי להיכנס לפרטים של שפע הקורסים הקיימים, אפשר לומר שרובם מלמדים ידע, או מודעות, שזה מאותו השורש – י.ד.ע. נכון, הרחבת המודעות היא חשובה, אך האם היא מחוללת הצלחה? לרוב לא…
האמונה ברקע היא אותה מנטרה שקיבלנו מהורינו: “אם אני אלמד ואפתח את המודעות שלי, אז אוכל גם להצליח”.
אז זהו, שיש פער בין הלמידה של דברים ליישום שלהם… בוא נתחיל לפרק זאת למרכיבים…
האתגר האמיתי הוא לא רכישת הידע, אלא היישום שלו
בעקבות האמונה שידע הוא כוח ומאפשר לנו להצליח, רובינו סבורים שאם נלמד גם נוכל ליישם את הידע הזה. ואם נפרוט זאת יותר נאמר שידע מאפשר לבצע יותר בחירות שמקדמות אותנו בחיים.
אם כך, האתגר האמיתי שלנו הוא לבחור יותר בחירות שמקדמות אותנו ביום יום להשיג את מטרותינו ולהצליח. לכן, האתגר האמיתי דווקא אינו לרכוש ידע, שכאמור זמין בקלות, אלא ליישם תכלס את הידע – לבחור יותר לצאת מהאוטומט שמנהל אותנו. למשל: כולם יודעים שכדי לרזות צריך לעשות 2 דברים: לאכול במידה ובצורה בריאה, ולהתאמן יותר. אך האם הידיעה הפשוטה הזו מאפשרת לאנשים גם ליישם אותה? התשובה היא לרוב שלילית! אפשר לומר שהידיעה הזו לרוב דווקא יוצרת תסכול, בגלל חוסר היכולת ליישם אותה!
יישום הידע מותנה ביכולת לשנות את ההרגלים במוח הלא מודע שלנו
הקושי ביישום קשור למבנה מערכת ההפעלה האנושית שלנו. וכדי להיות יותר ספציפי – האתגר הוא ליצור שינוי פרמננטי במוח הלא-מודע, מחשב העל שלנו שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שאינו נגיש לשינוי בדרכים קונבנציונליות מטעמים הישרדותיים. כי כל ההרגלים שלנו מאוחסנים במוח הלא-מודע, וללא שינוי שם – רצון טוב בלבד דומה למלחמה של דון קישוט בתחנות הרוח…
זה נראה כמלכוד 22 קלאסי… אך אל דאגה – יש פתרון!
המרכיב הנסתר לשינוי בכל הרגל שלא משרת אותך
אמרנו קודם שהאשליה של כל הלומדים השקדניים היא שידע יאפשר להם לבצע יותר בחירות טובות בחיים שלהם. מכיוון שאנו מתנהלים באוטומט(בקבלה אומרים שאנו 90% מהזמן באוטומט), לרוב אין בכוחה של מודעות מפותחת להגדיל את יכולת הבחירה שלנו, אלא להגדיל דווקא את רמת התסכול שלנו, מה שנקרא בסלג “רוצה אבל זה לא יוצא”.
אז מה אם כך חסר כדי לתרגם מודעות ליותר בחירות שמקדמות אותנו בחיים?
בשתי מילים – התבוננות עצמית. רק אם נוכל להתבונן בעצמנו בזמן אמיתי בעת שאנו מתנהלים באוטומט, נוכל גם לבצע בחירה אחת קטנה בכל פעם, בחירה אשר מקדמת אותנו קצת כדי לשנות כל הרגל אוטומטי – נקודתית. חזרה על בחירה זו שוב ושוב, תרגולה, תטמיע בהדרגה את ההרגל החדש במוח הלא-מודע שלנו, בדומה לכל הרגל אחר שרכשנו בחיינו: נהיגה, קרוא וכתוב, רכיבה על אופניים, צחצוח שיניים, נגינה, ועוד.
והבשורה הטובה היא שלכולנו יש את המיומנות הזו. כך שחזרה על פעולות קטנות באופן מודע, שכל אחת בעצמה אינה בעייתית ואינה קשה ליישום, “מטפטפת” שינוי קטן למוח הלא-מודע שלנו, ובעזרת התמדה חוזרת ונשנית הופכת לאורך זמן להרגל חדש, טוב יותר, שהפעם משרת אותנו ומקדם אותנו סוף-סוף להצלחה.
כמו שאמר רבי עקיבא ומאוחר יותר צ’רצ’יל: “אין הטיפה חוצבת בסלע בעוצמתה, אלא בהתמדתה”.
והתנאי לכך הוא יישום מרכיב ההתבוננות העצמית החסר לרוב בתפיסה הבסיסית שלנו, בין מודעות לבחירה: מודעות – התבוננות עצמית – בחירה, שלאחריה מגיע התרגול, המאפשר את הטמעת המודעות במוח הלא-מודע, ובעקבותיה את הפיכת ההרגל הסורר להרגל חדש שמשרת אותנו טוב יותר בדרך להצלחה.
אמור מעתה שהסיבה לכך שידע כיום אינו מספיק להצלחה היא שמודעות בלבד אינה מאפשרת בחירה, אלא אם נוסף ביניהן מרכיב נוסף – ההתבוננות העצמית. וזהו הדגש שליבשיטה המלאה שפיתחתי לשינויים בכל הרגל שלא משרת אותך, לא כמרכיב ידע בלבד, אלא כשיטה מלאה, פרקטית ויישומית, לשינוי ולהצלחה.
ומילה על הדרכים המתוחכמות ליצור שינוי במוח הלא-מודע שלנו
יש המון שיטות לגישה מתוחכמת למוח הלא-מודע, שמבטיחות שינויים מהירים בו, לפעמים גם מידיים. בין שיטות אלו אפשר למנות: היפנוזה, מדיטציה, NLP, תטה הילינג, מוח אחד, ועוד ועוד… מבלי לבקר שיטות מעולות אלו שאת חלקן גם למדתי, אומר זאת כך: רוב השיטות הן מורכבות ומצריכות מיומנויות מורכבות שרוב הלומדים אותן אינם בקיאים בהן מספיק על מנת לאפשר ללקוחותיהם ליצור שינוי פרמננטי מהיר במוח הלא-מודע שלהם.
ואם חוזרים לדרך שכל אדם רכש הרגלים בכל חייו באמצעות בחירה, חזרה ותרגול שלהם במוח המודע שלו עד שהוטמעו במוח הלא-מודע, היתרון של הדרך שהתוויתי לעיל, גם אם לא זוהרת ומיידית, הוא ברור: כל אדם יכול ליישם אותה כדי להפוך מודעות לבחירות שמקדמות אותו בחייו להצלחה!
פוסט זה הוא טעימה מהשיטה המלאה שפיתחתי ליצור שינויים בכל ההרגלים, האמונות והרגשות שלנו (המוטמעים במוח הלא-מודע) כדי להצליח בקריירה ובעסקים.
אולי הדבר שאני הכי שומע מלקוחותיי באימון עסקי ובאימון לשינוי קריירה הוא שלל סיבות ותירוצים מדוע:
“אי אפשר, זה לא הזמן, אני לא יכול, קודם ש…, אין לי מספיק (כסף, זמן, תמיכה…), אני לא יודע, אני לא מספיק טוב בשביל…” ועוד ועוד…
לכל אלו אני קורה נסיבות. נסיבות הן גורמים מחוצה לנו, שבהחלט קיימים במציאות ומסכנים את ההצלחה, אך הם בהחלט מגבלות שאפשר להתמודד איתן ולהתגבר עליהן. אם תבדקו כל אדם מצליח שהשיג הישגים משמעותיים בחייו, תגלו שתמיד היו שם נסיבות תוקעות, אך הוא לא נכנע להן ופעל בנחרצות, בנחישות ובהתמדה כדי לפרוץ את מגבלותיהן ולהתגבר עליהן.
את זה אני מכנה להיות אַל-עַל נסיבתי, וזה ללא ספק אחד המאפיינים הבולטים של אנשים מצליחים.
אז כדי לתת לכם השראה ומוטיבציה להתמודד עם הנסיבות בחיים שלכם, הנה סרטון מדהים – “איך להצליח בעסקים” – שיראה לכם איך להיות אַל-עַל נסיבתיים ויעניק לכם עוצמה ונחישות לפעול ולממש את הפוטנציאל המעולה שטמון בכם:
בפוסט זה אני מאיר איך לרכוש את הרגל ההתבוננות העצמית שאין למרבית בני האדם והוא כה חיוני לשינוי ההרגלים האחרים שלנו, בליווי דוגמאות של יישום נוסחת מה בתוך כולה. ובסרטון האחרון להלן אני מסכם את כל הסדנה.
שלושת הסרטונים בפוסט זה פותחים את חלקה השני של הסדנה, העוסק “במערכת ההפעלה האנושית” וכיצד היא תומכת בהשגת תוצאות בחיים. חלק זה מתמקד באיך לבצע שינויים חיוביים באמונות, בהרגלים וברגשות שלנו, כדי לתמוך ביכולת שלנו להצליח בעסקים ובקריירה וגם להרוויח.
בסרטון ה-16 מתחילה המנה העיקרית של הסדנה: אני מתחיל להיכנס עמוק ל”מערכת ההפעלה האנושית” כדי לגלות ולהדגים איך היא פועלת, ואיך נוכל ליצור בה את השינויים המתאימים כדי לרתום אותה לטובתנו ולהצלחתנו. ובסרטון זה המחשה מאלפת שתשאיר אתכם פעורי פה!
פוסט זה הוא קטע מהספר שלי “להתרגל להצליח” מעובד לפוסט.
החיים שלנו וההצלחות שאנו חווים הם פונקציה של הרבה דברים, ובראש וראשונה של השאלות שאנו שואלים את עצמנו.
יש 2 סוגים עיקריים של שאלות, שההבדל ביניהן תהומי בהשפעה על היכולת שלנו להצליח:
“למה? למה כובע, עף לגובה”
אני זוכר את הביטוי הזה שהיה מקובל כאשר הייתי ילד, המתייחס לחוסר הטעם שבשאלה “לָמָה“. זהו מאפיין נוסף השייך לתחום שמתחת לקו. אנחנו נוהגים לשאול הרבה שאלות “לָמָה”. אין הכוונה כאן לשאלות “לָמָה” הבאות לחקור ולעמוד על הגורמים והסיבות לתופעות. שאלות כאלו הן מבורכות ומהוות את הבסיס למחקר המדעי; למשל, השאלה ששאל ניוטון: “למה התפוח נופל מהעץ ישר לאדמה?”.
אני מתכוון כאן לשאלות “למה” מסוג אחר, שהן לצערי נפוצות יותר במקומותינו, כגון: למה התיק הזה פה באמצע החדר? למה אתה לא מסוגל לבוא הביתה בזמן? למה החדר לא מסודר? למה אני כזה אידיוט? למה אני לא מסוגל לעשות פעם אחת את הדברים כמו שצריך?
שאלות “למה” כאלו הן שאלות תוכחה, שאלות “חופרות”, שמחפשות אשמה; הן ממקדות אותנו בעבר, בדברים שאיננו יכולים לשנות וכמובן מעוררות התנגדות של הנשאל. הן בעצם שאלות רטוריות, שהתשובה להן אינה חשובה. גם כאן, לפי עיקרון הפוקוס, ההתמקדות באשמה ובעבר, וההתנגדות שהן מעוררות, מונעות דיאלוג מפרה שמקדם פתרון ולכן הן מאפיין של מתחת לקו. מיד נראה מהן השאלות הנכונות לשאול.
שאלות אפשרות והזדמנות
שאלות הרבה יותר טובות לנו ומקדמות להצלחה, הן שאלות “מה ואיך” (שאני קורא להן שאלות אפשרות והזדמנות) בניגוד לשאלות “למה”. אני מאמין שאין רע בלי טוב ושאלות “מה ואיך” מאוד עוזרות למצוא את הטוב גם במצבים קשים. למשל, כאשר הנסיבות אינן לרוחנו נשאל: מה אני יכול לעשות עם זה? איך אני יכול להתמודד עם זה? מה למדתי מזה? מה טוב בזה? מה זה מאפשר לי? איך אני מתמודד עם זה? איך אני פותר את זה?
בעיקר אני אוהב את השאלה “מה טוב בזה?” שמאפשרת לנו לשנות פוקוס במהירות, לחפש (ולמצוא) את האפשרויות וההזדמנויות החיוביות גם בנסיבות שליליות. נסה זאת, שאלת “מה טוב בזה?” עובדת מצוין.
הלן קלר אמרה: “תמיד כאשר דלת אחת נסגרת, נפתחת דלת אחרת טובה יותר ממנה. הבעיה בנו בני האדם, שאנו כל כך עסוקים בבהייה בדלת הסגורה, כך שאיננו מבחינים בדלת החדשה שנפתחה“.
הפוקוס שלך קובע את התוצאות שלך
אם כך, במקום ההתמקדות האוטומטית בחצי הכוס הריקה כתוצאה מנסיבות שליליות ספציפיות ושאילת שאלות “למה“, חפש את החיובי ואת ההתמודדות, שאל את עצמך שאלות אפשרות והזדמנות: איך אני מתגבר על הבעיה? מה אני יכול לעשות כעת כדי לשפר את הנסיבות? מה טוב במצב החדש שנוצר? מה הוא מאפשר לי? האם אוכל להוציא מתוק מעז ואיך אעשה זאת?
ברגע שאתה מפנה את הפוקוס שלך מהבעיה אל פתרונות אפשריים, אתה מחליף את הקושי בהזדמנות. אתה מזהה יותר טוב הזדמנויות, שתמיד ישנן בסביבתך. אתה שובר פרדיגמות תוקעות ומאמץ פרדיגמות מאפשרות, ופתאום הבלתי אפשרי הופך לאפשרי. כי תמיד, ממש תמיד, כשאנו מחפשים פתרונות אנו גם מוצאים אותם. לעתים זה קורה מיד, לעתים לאחר זמן. לפי פיזיקת הקוונטים, יש לנו בכל רגע אינסוף אפשרויות זמינות לבחירתנו ולכן במקום להתמקד בבעיה חפש את הפתרון. וכך אתה משנה את המחשבות והפרשנות לחיוביות יותר, והרגשות גם הם אוטומטית הופכים לחיוביים. זהו ניצול נבון של מודל אפר”ת – בחירה בשינוי הפוקוס, הגישה וסוג השאלות שאתה שואל את עצמך (“מה ואיך” במקום “למה”), כדי ליצור שינוי במחשבות ולעלות מעל הקו.
אי אפשר, או איך אפשר?
לסיום, הנה דוגמה ליישום הכלי הזה של שאלות בעבודתי עם לקוחותיי: כשלקוח שלי אומר לו “אי אפשר”, אני עושה איתו את התרגיל הפשוט הבא: אני רושם את המילים “אי אפשר” על דף נייר, ואז מוסיף את האות כף סופית “ך” בצמוד למילה “אי”. כך, במקום “אי אפשר”, פתאום כתוב “איך אפשר”. וכקינוח אני מוסיף סימן שאלה בסוף – “איך אפשר?”. שינוי קטן זה עושה ללקוח WOW גדול בשינוי הפוקוס שלו ממה שלא אפשרי עבורו, למה שכן אפשרי. זהו שינוי פרדיגמה מיידי שפותח אפשרויות אחרות ומחולל בקרב הלקוח טרנספורמציה.
ולסיכום, הנה סרטון קצר שמסכם את הכל וגם מוסיף:
נסו ותיהנו! 😆
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה. אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
לקוחה שאלה אותי: איך אני מפסיקה לסבול כל כך ממה שקורה לי בחיים?
הנה תשובתי המקוצרת:
“זו שאלת מיליון ה-$. אנשים מחפשים את השחרור מהסבל אלפי שנים. כתשובה מקוצרת, השתמשי בכללים הבאים:
1. אין טוב ורע בעולם
2. יש רק נסיבות ופרשנות סובייקטיבית שלהן ע”י בני האדם, פרשנות חיובית או שלילית.
דע”ש יגידו שאלימות זה טוב, אני אגיד שזה רע. אנשים בעולם יגידו שישראל אימפריאליסטית, אחרים יגידו שאנו מגיני העולם המערבי מפני האיסלאם הקיצוני. אנשים יגידו אוי ואבוי שאני חולה ואחרים יבינו שהמחלה היא טריגר והזדמנות לשינוי.
3. את יכולה לפרש נסיבות לשלילה – דרך השריטות (=פרשנות אישית שלילית ואוטומטית של הנסיבות), או לטובה, דרך האני הגבוה (=רוח האדם, נפש האדם, הנשמה, המודעות).
4. ככל שתהיי מודעת יותר לפרשנויות השליליות שלך, כך תביני שהן אוטומטיות, לא תאמיני להן ולא תיפלי בהן.
5. כשיש נסיבות שליליות (=דברים לא נעימים מסביבך שאין לך שליטה עליהם), פשוט קבלי אותן בלי לקחת ללב, בלי לרדת מתחת לקו, בלי להתנגד אליהן.
6. חפשי איך להפעיל את ה-ממ”מ (=מחשבות, מילים, מעשים) שלך בדרך בונה ומקדמת, כך שתהיי “מעל הקו” מבחינה רגשית, כולל להתמודד בהצלחה עם הנסיבות השליליות.
בסדרה של 3 סרטונים קצרים, אני חושף את עיקרי השיטה שלי לצאת מתקיעות בעסק או בקריירה, להיפטר מהרגלים שהורסים לך את החיים ולסלק את המכשולים המנטליים שמחבלים בעשייה שלך ומשאירים אותך בלי הגשמה ובלי כסף.
בסרטון ה-1 אני מציג מודל קצר ומאיר עיניים, שמדגים מה הסדר הנכון של הפעולות להתרגל להצליח.
שים לב, בכלל לא מדובר במה תעשה אלא בדבר אחר לגמרי. ולא חשוב אם אתה שכיר או עצמאי – התשובה עבורך כאן בסרטון (3:14):
לקוחה כתבה לי בשבוע שעבר על כך שהיא מנסה לקדם את המשימות שלה.
כתבתי לה בתשובה:
“אל “תנסי” דברים. זו שפה לא מעצימה. כמו להגיד “אבל” אחרי משפט חיובי. זה מבטל את כל המשפט החיובי ומשדר למוח הלא-מודע שלך חוסר מסוגלות.
לנסות זה אומר להשאיר פתח לא להצליח. כאילו להצטדק מראש – “אבל לפחות ניסיתי…”
את הדברים החשובים בחיים אנו לא מנסים. אנו פשוט עושים. גם את עשית דברים בחייך בהחלטה שאת מצליחה בהם ויהי מה. כך כל תינוק לומד ללכת!
אכן, האנשים המצליחים בעולם לא מנסים, אלא פשוט עושים! לכן, דלגי על לנסות והגיעי ישר אל “לעשות”. גמירות הדעת בכך תסייע לך גם להגשים ולהצליח.”
והנה עוד דוגמה, אמיתית לגמרי:
לקוחה (אחרת):
“היי חגי! קיוויתי להתקשר ולשוחח אך לא הצלחתי. אני מיישמת את הדברים והולך בסדר. אשתדל ליצור קשר מחר. תודה וערב טוב”
תשובתי אליה:
“ערב טוב א’ ותודה על העדכון.
ראי, אחד משניים: או 1) שאת מיישמת את הדברים ומרגישה שאת מתקדמת ואין לך קושי/שאלות, או 2) ששיחה איתי תוכל לסייע לך.
אם 1) הוא המצב, אין צורך שנשוחח.
אך אם 2) רלבנטי, כדאי שנשוחח. במקרה כזה אני מפנה את תשומת לבך לשפת הנסיבות שהשתמשת בה, מהאגו, שאני מציע להסיר:
“קיוויתי” “לא הצלחתי” “אשתדל”. זו שפה תוקעת ואני מזמין אותך לוותר על התנסחויות אלו.
כי ממה נפשך, כל היום לא מצאת 10 דק’ לשוחח איתי?
כידוע, זו לא מחויבות לתהליך במיטבה. לכן, רק אם המצב הוא 2), אני מציע שתשני את החשיבה והשפה, תתחברי לאני הגבוה שלך ותחליטי שאת מדברת איתי ויהי מה, הערב או מחר. תודה וחג שמח!”
ותשובת הלקוחה:
“תודה על המשוב המפורט. מקבלת את ההערות. אתקשר (ולא אשתדל) מחר!”
הסרטון הקצר הבא ממחיש את המסוגלות הגבוהה של בני האדם בבהירות (5:05 דק’):
ועוד וידאו עם פירוט עקרון המחויבות, מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (50 דק’):
ועכשיו:
מה אתה מנסה ולא עושה? מה אתה רוצה אבל זה לא יוצא?
שאל את עצמך מה נדרש כדי להעלות את רמת המחויבות שלך כדי לעשות, כפי שכבר עשית המון פעמים בחייך.
אני מזמין אותך להעלות את רמת המחויבות שלך לדברים שחשובים לך בחייך. לא: רוצה, מתכוון ואפילו לא מחויב…
אלא מבטיח! להיות בהבטחה לעשות את מה שבאמת חשוב לך בחייך! כמו למשל, ההבטחה שלך לילדים שלך… כי כמו במטוס, כדאי לך לשים את “מסיכת החמצן” קודם כל לעצמך!
בתקופת שנה זו לפני 10 שנים יצאתי מחושך לאור, מעבדות לחירות, ויצרתי לי ולמשפחתי חיים חדשים. עזבתי את המוכר והידוע שהתיישן והתאבן. ויתרתי על נוחות ושגרה שהפכו להתפלשות בביצה טובענית. לאחר שנים רבות שבהן בניתי ערי מסכנות לפרעה ואכלתי הרבה מרור, יצאתי למדבר כדי לחפש ארץ חדשה, ארץ אבות, המורשת האהובה, שהיא גם הייעוד האמיתי שלי.
אבל מסתבר שיש קשר ישיר בין התשובה לשאלה הזו, לבין ההתפתחות שלנו בני האדם.
כן, נוכל ללמוד המון מהדרך שבה לובסטרים גדלים על הצמיחה בטבע ועל דרך הצמיחה שלנו, בני האדם, בהיותנו חלק בלתי נפרד מהטבע.
בסרטון הקצרצר הבא מסביר הרב ד”ר אברהם טוורסקי את הקשר בין הדברים. כדאי מאד להקשיב לו, יש כאן תובנה חשובה מאד עבורך (1:37 דקות):
הנה כמה אמירות מפתח מתוך הסרטון עם פרשנות שלי:
הגירוי שהלובסטר זקוק לו כדי לגדול הוא תחושת חוסר הנוחות.
כשבני האדם מרגישים לא בנוח אנו לרוב מחפשים תרופות ומשככים חיצוניים כדי להרגיש בנוח. אבל כל אלו הם פתרונות קוסמטיים, כי הפתרון האמיתי לחוסר הנוחות הוא פנימי, ומחייב שינוי פנימי.
תקופות של לחץ הן תקופות שמסמנות צורך בשינוי שממנו נוכל לצמוח, אם נתעל את הלחץ למקומות הנכונים.
באזור הנוחות, כשאין לחץ, גם אין צמיחה. No Pain, No Gain. שם הכל מוכר וידוע ומאד “נוח”. כל כך נוח שבא לזנוח ואפילו לברוח! ואז כל כך משעמם שם שמתחיל ללחוץ, כי באזור הנוחות אנו לא ממצים את הפוטנציאל שלנו, ובטבע כל מה שלא צומח, מתפתח וגדל, קמל ונובל. כך גם בני האדם הם לעיתים “מתים מהלכים” באזור הנוחות שלהם, וכמהים לשינוי ולצמיחה, שאותה יש להביא רק מבפנים.
לא אחת בני האדם נקלעים למשברים באזור הנוחות, כי הסביבה משתנה והם אינם משתנים. אך בעוד שמשבר יכול להתרחש באזור הנוחות, הפתרון שלו הוא לעולם מחוץ לאזור הנוחות. הרבה מאד מהצמיחות הכי מרשימות של בני האדם קרו בעתות משבר. יש אפילו כאלו האומרים שמשבר הוא חיוני לבצע פריצת דרך!
כזו הייתה גם חווית השינוי שלי, שבה חשתי לחץ רב בתוך “השריון” המגן לכאורה של מקום עבודה מסודר ומשכורת שמנה. וגם, כמו הלובסטר, נאלצתי להסיר את השריון הזה כדי לממש את הייעוד האמיתי שלי, לצמוח ולשגשג.
שאלו גם אתם את עצמכם האם אתם באזור הנוחות שלכם? האם לוחץ לכם באזור הנוחות? האם אתם כמהים לשינוי, לצמיחה ולהתפתחות? אם כן, למדו מהלובסטר וקחו יוזמה להשיל את מעטה ההגנה שלכם ולבנות לכם חדש, גדול ורחב יותר, כדי שתוכלו לצמוח בתוכו ולממש את ייעודכם.
ואם אתם רוצים מלווה מקצועי ומנוסה שיסייע לכם לבצע את השינוי שלכם, תנו קליק על הלינקים הבאים וגלו איך אוכל לסייע לכם בעסקים או בקריירה.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה. אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?
דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.