האם יש דבר כזה להיות טוב מדי? נאיביות

איך להשתחרר מנאיביות

בעולם ההתפתחות האישית מקובל לחשוב שגישה חיובית היא בסיס להצלחה בחיים. איך להשתחרר מנאיביות

ואכן, אנשים אוהבים להיות בחברת אנשים חיוביים ולהתחבר אליהם. מכיוון שקשרים חברתיים מפותחים עוזרים להשיג תוצאות, הקשר בין גישה חיובית להצלחה ברור.

אך לעיתים אנו שומעים ביקורת מאנשים אחרים על פלוני שהוא טוב מדי.

האם יש דבר כזה להיות טוב מדי? האם בשלב מסוים יותר מדי גישה חיובית דווקא פוגעת בהצלחה?

לדעתי התשובה חיובית. קוראים לזה נאיביות, ואני מוצא שאצל רבים מלקוחותיי נאיביות פוגעת בהצלחתם.

 

מה זה נאיביות?

אבן שושן מגדיר נאיביות כ”תָּמִים, תָּם, שֶׁחֲסֵרָה לוֹ חָכְמַת הַחַיִּים, שֶׁאֵינוֹ פִּקֵּחַ וּמְמֻלָּח”.

נאיביות היא גישה פשוטה, לא מתוחכמת וישירה. לכאורה, אין בגישה כזו לעשות נזק. אך בעולם מורכב, מתוחכם, מלא אינטרסים ואנשים שלא בוחלים בשום אמצעי לנצל אחרים, נאיביות היא מקור לנפילות. כי אמונה עיוורת באחרים, גורמת לנאיבים לטעות בבחירות שלהם.

לעיתים נאיביות גם מובילה לחוסר טאקט, אמירה של דברים פוגעים ללא כוונה לפגוע, שמביכים ונוגעים בנקודות רגישות של אנשים אחרים; כמו להגיד “המלך עירום”. התנהלות כזאת כדאי לשקול, כי לעיתים היא מעוררת אנטגוניזם באחרים ו”מזמינה צרות”.

אנשים נאיביים לרוב אוהבים לדבר הרבה ואומרים דברים שעדיף שלא יאמרו. כך, הם גם מזמינים ביקורת של אחרים, וגם מכאן לא צומחת טובה…

 

סייג לחוכמה שתיקה

נאיביות אינה מעידה על אינטליגנציה נמוכה.

אני רואה אותה כהרגל ששורשיו חיוביים, וכמו כל הרגל, לשיטתי הוא ניתן לשינוי.

מה שנדרש הוא כוונון של הכוונה הטובה והגישה החיובית של הנאיבי כדי להיות יותר רגיש חברתית ולשקול את אשר יוצא מפיו, במקום הנטייה האוטומטית “להשפריץ” את טוב ליבו ללא מחשבה.

בהתאם, ההנחיה הראשונית שלי לנאיבי היא שקול מראש את אשר אתה רוצה להגיד; סוף מעשה במחשבה תחילה. עצור לפני שאתה מדבר, חשוב על מה שברצונך לומר ובדוק:

  1. האם מה שאני עומד לומר הוא במקום וחיוני?
  2. האם הוא מוסיף תועלת לנאמר ולדיון?
  3. האם דבריי עלולים לפגוע במישהו?

שנו רבותינו ש”גם אוויל מחריש – חכם ייחשב” וגם ש”מים שקטים חודרים עמוק”.
אכן, לא חייבים לדבר הרבה כדי לעשות ולהפיץ טוב. מרק טווין צוטט: “הייתי כותב מכתב קצר יותר, אך לא היה לי את הזמן לכך”. ללמדנו שדווקא לדבר קצר ולעניין זה אתגר למין האנושי.

הסרטון הבא על הדרך שבה סוקרטס סינן את אשר הוא בחר לשמוע, ממחיש זאת היטב:

 

לאנשים אחרים יש אינטרסים

הנאיבי נוטה לקבל כל דבר כאמת. לכן חשוב לשקול ולא לקבל כל דבר כמובן מאיליו, ולא להאמין בצורה עיוורת לכל מה שאנשים אומרים.

כדאי לשאול: מה האינטרסים של הצד השני? האם יש לו מניעים נסתרים? האם הוא החתול שתפקידו לשמור על השמנת?

וגם לשקול מראש: מה הוא רוצה? מה חשוב לו? מה הוא אוהב? איך אני יכול להיענות לו בדרך שלא תפגע בי?
ובמקביל: מה חשוב לי? על מה אני לא מוכן לוותר? איך אני משכנע אותו?

כך, נאיביות לעיתים מובילה לריצוי, גם זה מתוך כוונה טובה, שמובילה לוויתור על העצמי ולתעדף רצונות של אחרים על פני רצונותיי שלי. למשל, ניתן למצוא אנשים נאיביים שמקדישים את כל כולם לעבודה שאינם אוהבים, רק כדי לזכות בהכרה ובהוקרה, שלא תמיד מגיעות…

לצערי, יותר מדי מקומות עבודה מנצלים את העובדים הנאיביים והמרצים עד שלאחרונים נמאס מכך, ואז הם נפגעים ולעיתים גם נשברים…

אם כך, יציאה מהנאיביות כרוכה בהכרה שלאנשים אחרים מסביב יש מניעים מנוגדים לשלך, לרוב נסתרים. אני ממליץ לנאיבי לחפש את המניעים הללו ולהיות מודע אליהם, כמו גם לאפשרות שאחרים בסביבתם עלולים לנצל את הנאיביות שלך.

 

“אני לא מספיק טוב”

לפעמים מה שיושב עמוק במוח הלא-מודע של הנאיבי היא האמונה המגבילה השכיחה ש”אני לא מספיק טוב”.

בה בשעה שהנאיבי רוצה להצליח, האמונה המגבילה הזו מנהלת אותו ברקע וגורמת לו לתחושה שדווקא אינו מצליח מספיק, ולכן הוא מנסה לבלוט. כך הוא מדבר יותר (מדי), פחות שוקל את מילותיו ואומר דברים שעדיף שלא יאמרו. לעיתים זה דווקא פועל בדיוק ההפך, ומוביל להסתגרות ולביישנות.

כך או כך, לאמונה המגבילה “אני לא מספיק טוב” יש עוד השלכות רבות בשרשרת ההרגלים והרגשות שהיא מחוללת, כפי שהצגתי במודל שפיתחת “מלכוד המצוינות” (שאגב, הוא הספר הבא שאני כותב!).

 

הנחיות לנאיבי ליצירת שינוי בגישתו

הנה סיכום של הדרכים להתמודד עם הנאיביות ולהקטין את השפעתה והנזקים שהיא גורמת (שאת חלקם כבר הזכרתי לעיל):

  1. שקול מראש את אשר אתה רוצה להגיד. אל תרחיב ותאריך בדיבור. דבר פחות ולעניין. זה מזכיר לי ציטוט נוסף מפיו של מרק טווין: “עדיף לשמור על שתיקה ולהיראות אידיוט, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה”  😆
  2. זכור שלאחרים בסביבתך יש אינטרסים, לעיתים מנוגדים לשלך, ולכן אל תקבל כל מה שאתה שומע כמובן מאיליו ואל תאמין בצורה עיוורת לכל מה שנאמר לך.
  3. אל תרצה אחרים. כמו במטוס, שים קודם את מסיכת החמצן לעצמך לפני שאתה נותן אותה לאחרים.
  4. אם יש לך את האמונה המגבילה “אני לא מספיק טוב”, היה מודע אליה ונהל אותה. בהקשר זה אני ממליץ לקרוא וליישם את הספר “לרא/עות את הכבשים” מאת ידידתי הטובה רחי ורטהיימר. אני נעזר במתודולוגיה הנפלאה שלה המדגימה איך להשתחרר מאמונות מגבילות כמעט בכל תוכנית אימון שאני מנחה.
  5. אל תהסס לומר “שקרים לבנים” וזה כולל לעיתים גם לא לומר את כל האמת. היה ערמומי מהבחינה החיובית של המילה.
  6. את תחשוש לעיתים להיות קצת מניפולטיבי. אבן שושן מגדיר מניפולטיבי כך: נְקִיטַת תַּכְסִיס עָרְמָה אוֹ תַּחְבּוּלָה לְהַשָּׂגַת יִתְרוֹן כָּלְשֶׁהוּ. רק הישמר לא לפגוע באחרים.
  7. אל תהיה צנוע בצורה מוגזמת, כי אחרים בסביבתך ינצלו זאת. בשום פנים ואופן אל תקטין את עצמך. זכור שהסביבה תמיד תעשה לך דיסקאונט ולכן אפילו כדאי לך לעיתים להגזים קצת.
  8. העז, צא מאזור הנוחות, אל תחשוש ללכת למקומות שאינם מוכרים לך. החששות שתוקעים אותך הם לרוב אינם אמיתיים, אלא תוצאה של הנאיביות שלך. והדרך להעז יותר היא בצעדים קטנים, אך מתמידים ונחושים! זכור – אין הביישן למד!

והיישום? כמו כל דבר בשיטתי, היישום מבוסס על הנוסחה לשינוי שפיתחתי – “נוסחת מה בתוך” – שמוסברת כאן בפוסט, ביתר פירוט במדריך שהוצאתי, ובמלוא הפירוט בספר שכתבתי.

אסיים עם האמרה הבאה, שלא מצאתי למי היא מיוחסת: “שיפוט טוב רוכשים מניסיון. ניסיון רוכשים משיפוט גרוע”. אל תחשוש לנסות ולטעות, כי אם תלמד מטעויותיך, תצבור ניסיון, תוכל להשתפר, להתפתח ולשגשג!

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

בכל אחד יש משהו מיוחד שמחכה לפרוץ לעולם | מה הייחודיות שלך?

בכל אדם יש משהו מיוחד

העולם מלא אנשים רגילים שעושים דברים בלתי רגילים. בכל אדם יש משהו מיוחד

לפעמים אנו מסתכלים על אנשים שהצליחו וקשה לנו לראות את הגורמים להצלחתם; אך קל לנו לראות את התשוקה שלהם ולא תמיד ברור לנו מהיכן היא מגיעה.

בשעה שיש המון גורמים להצלחה, שקצרה היריעה למנות כאן, יש גורם אחד מרכזי שמניע ומחולל את כל שאר הגורמים:

אנשים שהצליחו מצאו את הייחודיות שלהם בעולם, הם מצאו את המתנה שיש להם לתת לאחרים (כפי שידידתי אודליה יקיר קוראת לה), הם יודעים מה הייעוד שלהם כאן על פני האדמה, והם פעלו כדי לממש אותו.

 

הסרטון הבא מארח את אלוף העולם לדיבור בפני קהל לשנת 2014, Dananjaya Hettiarachchi, שב-7:53 דקות קצרות, משעשעות אך עמוקות, מציג מדוע בכל אחד יש משהו מיוחד ומה צריך כדי לעורר את המשהו המיוחד הזה. אל תחמיצו! אפשר לבחור בתרגום לעברית, אך זה באנגלית פשוטה שכל אחד מבין:

להמשך קריאה

וידאו – סדנת מתרגלים להצליח – חלק ו’

להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

לחלק ה’ של הסדנה לחץ כאן להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

ואם ברצונך לקחת את השיטה שלי לכיוון של למידה אישית עם הנחיות מפורטות ממני צעד אחרי צעד איך ליישם אותה, אני מזמין אותך לבדוק את השיעור הפתוח בחינם בקורס הדיגיטלי שלי, כאן בקליק על הלינק.

 

זהו הפוסט ה-6 מתוך 8 פוסטים, בהם אני מציג סדרה של 26 סרטונים קצרים מתוך הסדנה שלי “מתרגלים להצליח” כפי שצולמה חי בפני קהל. אורך הסדנה כ-4 שעות ואורך כל הפלייליסט כ-157 דקות.

בסדנה ובסרטונים אני מציג ומתרגל את השיטה שפיתחתי איך לבצע שינויים מנטליים כדי להשיג תוצאות בעסקים ובקריירה. הסדנה מתאימה לכל יזם, בעל עסק, מנהל ושכיר.

בפלייליסט זה אני פורש בפניך את כל הסדנה, סרטון אחרי סרטון.

צפה בהם אחד אחרי השני ותקבל את השיטה המלאה שלי איך “להתרגל להצליח” וגם להרוויח, בהתאם לספר שלי להתרגל להצליח ולדרך בה אני עובד עם בעלי עסקים ומקימי עסקים, מנהלים ומשני קריירה מאז 2006. 1,000 מהם כבר נעזרו בשיטה שלי עד כה כדי להשיג פריצת דרך בעסק שלהם, בניהול או בקריירה.

שלושת הסרטונים בפוסט זה פותחים את חלקה השני של הסדנה, העוסק “במערכת ההפעלה האנושית” וכיצד היא תומכת בהשגת תוצאות בחיים. חלק זה מתמקד באיך לבצע שינויים חיוביים באמונות, בהרגלים וברגשות שלנו, כדי לתמוך ביכולת שלנו להצליח בעסקים ובקריירה וגם להרוויח.

בסרטון ה-16 מתחילה המנה העיקרית של הסדנה: אני מתחיל להיכנס עמוק ל”מערכת ההפעלה האנושית” כדי לגלות ולהדגים איך היא פועלת, ואיך נוכל ליצור בה את השינויים המתאימים כדי לרתום אותה לטובתנו ולהצלחתנו. ובסרטון זה המחשה מאלפת שתשאיר אתכם פעורי פה!

להמשך קריאה

וידאו – איך להפוך מ”מת מהלך” ל”חי מצליח”

מה מניע אותנו להגשים ולהשיג תוצאות?

מכיר את המונח “מת מהלך” walking dead? 

נשמע כמו סרט אימה  אבל לא זו הכוונה 

ביטוי זה מתייחס לאדם שחי את חייו ללא תכלית, כאילו היה מת: חסר חשק, עייף, קודר ואולי אפילו מדוכא.איך להשתחרר מהסבל

מסתבר שחלקים גדולים מהאוכלוסייה הם כאלו.

נתונים לגבי ארה”ב מראים ש-80% לא מרוצים ממקום עבודתם ו-40% מדוכאים. נתון מזעזע! והמספרים אצלנו דומים…

למה זה כך?

פשוט מאד, מכיוון שמרבית האנשים לא ממצים את הפוטנציאל שלהם,

חיים בשגרה משעממת תוך ידיעה ברורה שהם מסוגלים ליותר,

אבל הם מ פ ח ד י ם . . .

וכך אין תחושת משמעות ושאיפת ההתפתחות שקיימת בכל אדם

נחנקת… אין דרייב בחיים… אין למה לחיות….

ובעולם שלנו כל מה שלא צומח וגדל, קמל ונובל…

כן, לא רק הצמחים, גם בני האדם. זה חוק טבע.

סרטון ההשראה הנפלא הבא מסביר זאת נהדר בדקות ספורות:

עכשיו, אם רק נדמה לך שאתה “מת מהלך”

ע צ ו ר !!!

זה כמו לנסוע באין כניסה כשמשאית דוהרת מולך!

יכול להיות שנסיבות החיים שלך הביאו אותך לכך, אז מה?

כי תמיד תמיד יש לך בחירה איך להתמודד עם נסיבות אלו.

קרוב לוודאי שיש 2 סיבות עיקריות למצבך זה. כן, רק שתיים:

  1. אתה עובד בעבודה שלא מתאימה לך ושאינך אוהב –
    אתה לא יודע מה הייעוד האמיתי שלך בחיים. או,
  2. הרגלים תוקעים ופחדים משתקים עוצרים אותך…

כך או כך, החיים שלך שווים הרבה יותר מדיכאון ואפילו יותר מקיבעון ודכדוך תמידיים,

ולכל תקיעות יש פיתרון!

אני יודע זאת כי פעם הייתי גם 1 וגם 2 – ובכל זאת יצאתי מזה!

היום אני מסייע לאנשים טובים שמדשדשים בעסק או בקריירה

לחיות, לפרוח ולשגשג, בדרך הרבה יותר קלה מזו שאני עברתי.

אין חכם כבעל ניסיון 

אז אל תוותר על החיים הטובים שמגיעים גם לך!

זה הכל בידיים שלך ומגיע לך ליהנות מהחיים, באמת, לא רק בחופשות!

אם אתה שכיר – הדרך לשינוי מתחילה כאן בקליק קטן על הלינק

כי החיים עוברים חביבי וזה הזמן לחיות אותם, כדי לא להצטער

על ערש דווי על כל החלומות שלא מימשת כשהיית עוד צעיר!

ואם אתה עצמאי – הדרך לשינוי מתחילה כאן בקליק קטן על הלינק

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“שינוי”:

ארבע תובנות על הצלחה, בעקבות יריד הספרים בפרנקפורט 2016

חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי באוקטובר 2016 נסעתי כסופר ביחד עם קבוצת סופרים ליריד הספרים הגדול בעולם בפרנקפורט כדי למכור את הספר שלי לעולם.

הספר שלי “להתרגל להצליח” יצא לאור עד כה בישראל בלבד וכעת, כחלק מחזוני לסייע למיליונים בעולם להתרגל להצליח וגם להרוויח, אני שוקד על הפצתו במדינות ובשפות נוספות.

במהלך נועז במשך 4 ימים, הסתובבתי בין אלפי הביתנים ביריד, מכתת רגליים מבוקר עד ערב, ופונה לנציגים של כ-150 ביתנים רלבנטיים באופן שמזכיר את שיטת המכירות מדלת-לדלת. יצאתי מפרנקפורט עם ערימת תובנות אותם אני משתף בפוסט זה.

להמשך קריאה

4 המילים שהביאו את המדליה לירדן ג’רבי

המצב המנטלי של ירדן ג'רבי הביא לה את המדליה

במודל הממ”מ שלי אני אומר שיש 3 ממים שיוצרים את המם הרביעית – היא המציאות.

3 הממים הן: מחשבות, מילים ומעשים.

הנה דוגמה קלסית איך המם של המחשבות והמם של המילים מובילות למם של המעשים ויוצרות מציאות חדשה, גם היא במם – מדליה:

להמשך קריאה

מהם גורמי ההצלחה בחיים?

גורמי ההצלחה בחיים

בסדרה של סרטונים קצרים מהרצאה שהעברתי אני מביא כמה מגורמי ההצלחה המרכזיים שמסייעים לנו לצלוח את אתגרי החיים ולהצליח:

להמשך קריאה

למה אנשים אופטימיים חיים 7 שנים יותר?

עקרון הפוקוס ובמה אנו מתמקדים

מהו הפוקוס האוטומטי שלנו בני האדם? במה הורגלנו להתמקד בחיינו? עקרון הפוקוס ובמה אנו מתמקדים

במה אנו מבחינים ובמה אנו לא מבחינים?

ומה הקשר של כל זה להצלחה שלנו בחיים?

 

 

הנה סרטון קצר המדגים ניסוי שעשיתי בהרצאה לקהל של מנהלים (2:22 דקות):

 

 

אכן, החינוך שקיבלנו והתרבות שבתוכה אנו חיים לימדו אותנו להתמקד בדברים הלא נכונים בחיים: בבעיות, בקשיים ובמה שלא עובד, בנקודות השחורות. מנהל ממוצע קם בכל יום עם הפוקוס על הבעיות שיש בארגון/במחלקה/בצוות שלו והוא מאמין באמונה שלמה שהמיקוד בבעיות אלו גם יסייע לו לפתור אותן.

 

אז זהו, שזה בדיוק ההיפך…

כי המיקוד בבעיות מגדיל אותן, כי עיקרון הפוקוס עובד כך שמה שאנו מתמקדים בו גדל, וכל השאר לא קיים. ואם אני מתמקד בבעיות, מערכת ההפעלה שלי בנויה ומעוצבת כך, שאינני יכול לראות את האפשרויות וההזדמנויות.
כמה משובים חיוביים מקבל עובד ממוצע במהלך עבודתו וכמה משובים שליליים? ולמה גורמים לו משובים שליליים ומה מאפשרים משובים חיוביים? אלו שאלות רטוריות שכל עובד יודע את התשובות עליהן.

החינוך שקיבלנו מלמד אותנו להתמקד בבעיות, כדי לפתור אותן כמובן. אך האם התמקדות דווקא בחוזקות שלנו, במה שעובד לנו טוב, הגדלה שלו וחיזוקו, לא ישרתו אותנו טוב יותר? האם חיפוש האפשרויות וההזדמנויות בחיים שלנו, להבדיל מהבעיות, לא יאפשר לנו לזהות אותן ביתר קלות, לממש אותן, וכך להתגבר על הבעיות בדרך אחרת, טובה יותר?

 

גם אלו הן שאלות רטוריות, ואני מאמין באמונה שלמה שהתשובה להן היא – “כן”!

אבי בנימין זכרו לברכה נהג היה לומר:
“כל אחד עובר ליד המזל שלו, יש מי שמרים אותו ויש מי שלא מרים אותו”.
אכן, רוב בני האדם אינם מרימים את המזל שלהם, כי פשוט אינם מזהים אותו! הם כל כך שרויים וממוקדים בבעיות שלהם, שכלל אינם מבחינים במזל הזה…
היותם מתחת לקו מעקרת את האפשרות שלהם לנצל את ההזדמנויות.

 

וזו אחת הסיבות המרכזיות לאי מיצוי הפוטנציאל האנושי:

שימוש אוטומטי שגוי בעיקרון הפוקוס, בדרך של התמקדות דווקא במה שלא עובד בחיינו.

בנוסף, מחקרים מראים שאנשים אופטימיים חיים 7 שנים יותר! זה כמעט 10% מהחיים שלנו!
מדוע? כי הם אינם נגררים לאוטומט, אלא מתמקדים דווקא בחיובי בחייהם ובמה שעובד וכך נמצאים יותר מעל הקו.

הנה זה כאן בסרטון קצר (3:41 דק’):

אז הנה לכם סיבה נוספת לחפש תמיד את חצי הכוס המלאה ולהימנע מההרגל האוטומטי: לבקר, לשפוט, להאשים ולקטר על כל הנסיבות בעולם, שאת רובן, אגב, איננו יכולים לשנות, כי אין לנו השפעה ישירה או עקיפה עליהם.

אז מה טעם להרגיש צודקים? נכון, בואו נהיה חכמים!

רוצה לרכוש עוד כלים דומים להצלחתך וגם לגלות איך מיישמים אותם?
הנה כאן בלינק מעבר לקליק השיטה הטובה ביותר לכך

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

תפסיק לנסות ותתחיל לעשות! | חגי שלו, פתיחת עסק והקמת עסק

איך ליצור דימוי עצמי מנצח של משווק ומוכר מצליח

זהו פוסט זריז, קצר ולעניין: איך ליצור דימוי עצמי מנצח של משווק ומוכר מצליח

לקוחה כתבה לי בשבוע שעבר על כך שהיא מנסה לקדם את המשימות שלה.

כתבתי לה בתשובה:

“אל “תנסי” דברים.
זו שפה לא מעצימה.
כמו להגיד “אבל” אחרי משפט חיובי.
זה מבטל את כל המשפט החיובי ומשדר למוח הלא-מודע שלך חוסר מסוגלות.

לנסות זה אומר להשאיר פתח לא להצליח.
כאילו להצטדק מראש – “אבל לפחות ניסיתי…”

את הדברים החשובים בחיים אנו לא מנסים. אנו פשוט עושים.
גם את עשית דברים בחייך בהחלטה שאת מצליחה בהם ויהי מה.
כך כל תינוק לומד ללכת!

אכן, האנשים המצליחים בעולם לא מנסים, אלא פשוט עושים!
לכן, דלגי על לנסות והגיעי ישר אל “לעשות”.
גמירות הדעת בכך תסייע לך גם להגשים ולהצליח.”

 

והנה עוד דוגמה, אמיתית לגמרי:

לקוחה (אחרת):

“היי חגי! קיוויתי להתקשר ולשוחח אך לא הצלחתי. אני מיישמת את הדברים והולך בסדר. אשתדל ליצור קשר מחר. תודה וערב טוב”

 

תשובתי אליה:

“ערב טוב א’ ותודה על העדכון.

ראי, אחד משניים: או 1) שאת מיישמת את הדברים ומרגישה שאת מתקדמת ואין לך קושי/שאלות, או 2) ששיחה איתי תוכל לסייע לך.

אם 1) הוא המצב, אין צורך שנשוחח.

אך אם 2) רלבנטי, כדאי שנשוחח. במקרה כזה אני מפנה את תשומת לבך לשפת הנסיבות שהשתמשת בה, מהאגו, שאני מציע להסיר:

“קיוויתי” “לא הצלחתי” “אשתדל”. זו שפה תוקעת ואני מזמין אותך לוותר על התנסחויות אלו.

כי ממה נפשך, כל היום לא מצאת 10 דק’ לשוחח איתי?

כידוע, זו לא מחויבות לתהליך במיטבה. לכן, רק אם המצב הוא 2), אני מציע שתשני את החשיבה והשפה, תתחברי לאני הגבוה שלך ותחליטי שאת מדברת איתי ויהי מה, הערב או מחר. תודה וחג שמח!”

ותשובת הלקוחה:

“תודה על המשוב המפורט. מקבלת את ההערות. אתקשר (ולא אשתדל) מחר!”

 

הסרטון הקצר הבא ממחיש את המסוגלות הגבוהה של בני האדם בבהירות (5:05 דק’):

 

ועוד וידאו עם פירוט עקרון המחויבות, מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (50 דק’):

 

ועכשיו:

מה אתה מנסה ולא עושה?
מה אתה רוצה אבל זה לא יוצא?

שאל את עצמך מה נדרש כדי להעלות את רמת המחויבות שלך כדי לעשות, כפי שכבר עשית המון פעמים בחייך.

אני מזמין אותך להעלות את רמת המחויבות שלך לדברים שחשובים לך בחייך.
לא: רוצה, מתכוון ואפילו לא מחויב…

אלא מבטיח!
להיות בהבטחה לעשות את מה שבאמת חשוב לך בחייך!
כמו למשל, ההבטחה שלך לילדים שלך…
כי כמו במטוס, כדאי לך לשים את “מסיכת החמצן” קודם כל לעצמך!

רוצה לעשות בדרך הכי טובה כדי להגשים ולשגשג?
תן קליק על הלינק אם אתה רוצה לעשות בקריירה שלך או אתה רוצה לעשות בעסק שלך.

לחלופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“אינטליגנציה רגשית”:

לצאת מעבדות לחירות בעבודה ובקריירה

איך לעשות שינוי קריירה וליצור חיים חדשים

שיתוף אישי ערב ליל הסדר 2016 של פוסט שפרסמתי בפייסבוק:

בתקופת שנה זו לפני 10 שנים יצאתי מחושך לאור, מעבדות לחירות, ויצרתי לי ולמשפחתי חיים חדשים. איך לעשות שינוי קריירה וליצור חיים חדשים
עזבתי את המוכר והידוע שהתיישן והתאבן.
ויתרתי על נוחות ושגרה שהפכו להתפלשות בביצה טובענית.
לאחר שנים רבות שבהן בניתי ערי מסכנות לפרעה ואכלתי הרבה מרור, יצאתי למדבר כדי לחפש ארץ חדשה, ארץ אבות, המורשת האהובה, שהיא גם הייעוד האמיתי שלי.

להמשך קריאה

הטעות הקריטית של הורים (ומורים) בחינוך ילדים

איך להצליח בחיים

כמי שעוסק וחוקר המון את גורמי ההצלחה בעסקים ובקריירה, אני רואה המון באגים ב”מערכת ההפעלה” שלנו איך להצליח בחיים בבגרות, שמקורם מהילדות.

וכאן הכל מתחיל בחינוך שקיבלנו מהורינו וממחנכינו, שאותו לצערנו כבר לא נוכל לשנות  😥

 

עם זאת, כהורים וכמחנכים בעצמנו היום, נוכל להשפיע בגדול על ההצלחה של ילדינו, לכשיגדלו.

 

ולכן, על אף שזה חורג לכאורה מעולם ההצלחה שלנו כבוגרים, זהו הדבר החשוב ביותר שיש לי לומר להורים בינינו (1:38 דק’):

 

 

 

כהורים וכמורים אנו צריכים לנהוג בילדינו כמו כוהנים בבית מקדש. בכל פעם שאנו פורקים את לחצינו, תסכולינו וכעסינו על ילדינו, אנו מלבישים עליהם את כל הטעויות שעשו הורינו איתנו. כך אנו נשמעים בדיוק כמו ההורים שלנו, בעיני עצמנו ובעיני אחרים שמכירים אותנו, ומנציחים את השושלת הלא מפוארת של חינוך לקוי להצלחה מדור לדור.

הנה עוד דוגמה מאירת עיניים (1:44 דק’):

הדוגמה בסרטון היא לגבי מנהלים, אך היישום זהה גם להורים ולמורים!

והנה אותה הגברת בשינוי אדרת מפיה של חן מילר, מורה דגולה בישראל:

 

וסדגורו בנימה מבודחת אבל קולעת:

 

ולסיום הסרטונים בנושא, הקשר בין אהבה להיאחזות attachment, שרבים מההורים לוקים בה.

כוונותיהם טובות, אך המימוש שגוי:

 

אז מה עושים?

הכתבה הבאה ב”הארץ” שתורגמה מהניו יורק טיימס מציגה פתרונות אפשריים – לחץ כאן (מצריך מנוי).

בנוסף, הנה דעתי האישית:

  1. מבינים שהתנהגות שלילית כלפי ילדינו פוגעת בהם וביכולת שלהם להצליח כמבוגרים. “התנהגות שלילית” היא כל מה שמוריד אותם מתחת לקו.
  2. לוקחים אחריות על התגובות שלנו כלפי הילדים ולומדים איך להישאר מעל הקו בעצמנו. זה מחייב אימון והתפתחות אישית של כל הורה!
  3. מוותרים על הדרך שמרבית הורינו ומורינו נהגו בה – לגרום לרגשות אשם בקרב ילדינו. אני קורא לזה “חרקירי פולני”  😆
  4. נמנעים מלהלביש את חרדותינו על הילדים ולומדים להבליג על סיכונים סבירים שהם לוקחים, תוך מתן עידוד, תמיכה וחינוך לתעוזה.
  5. מרשים להם לטעות ומלמדים אותם בפרגון ובאהדה איך להימנע מהטעות הבאה.
  6. מגלים כלפיהם אהבה ללא פשרות ומעודדים את ייצר הסקרנות שלהם ללמוד ולהתפתח, גם אם זה במחיר של לקיחת סיכונים (מחושבים…)!
  7. מאמינים בהם וביכולותיהם! יודעים שמתחת לכל ילד מופרע יש ילד חכם עם קשיים, רגישים לקשיים שלהם, חושבים עליהם טוב ואומרים להם טוב, וכך מפעילים את אפקט פיגמליון החיובי!

זה אולי נשמע מוזר, אבל “המקצוע” הראשון של כל הורה הוא כמובן להיות הורה ושל כל מורה הוא לגדל ילדים מצליחים. אך משום מה כמעט אף הורה לא לומד איך להיות הורה טוב, והמורים לעיתים עסוקים בעצמם במקום בילדים! מקור הלמידה העיקרי של הילד הוא ההורה והמורה שלו, וכאן אנו נוטים לחזור על אותם הרגלים אוטומטיים שליליים שרכשנו אנו מהורינו. למזלנו, לעיתים אנו גם לומדים מהטעויות של הורינו ומחליטים החלטה נחושה חיובית שלא לחזור בחינוך ילדינו על אותן הטעויות…

אני מאחל לכם הורות טובה ומצליחה!

 

עכשיו, להיות הורה מוצלח מתחיל בלהיות אדם מוצלח.
וכאן נכנסים לתמונה החיים המודרניים, על שלל הלחצים שלהם
בעבודה, בפרנסה, בדיור ועוד ועוד…
בחיים האלו אנו נדרשים ליכולת מדהימה להתאים את עצמנו לסביבה המשתנה כל הזמן,
רק שרובנו לא ממש יודעים איך להתמודד עם שינויים
ולכן לא תמיד מצליחים לממש את התוכניות שלנו ולעתים אפילו נתקעים,
וזה משפיע מאד על הילדים שלנו… 

אז אם מה שעובר עליך בעסק או בקריירה שלך משפיע לשלילה על הילדים שלך וברצונך לשנות את זה,
קבל כאן בחינם את המדריך שלי איך להתמודד בהצלחה עם שינויים בחיים
או, קבל כאן בחינם את 3 הפרקים הראשונים מהספר שלי
(אפשר לקבל גם את שניהם  😆 )

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן בתגובות למטה לכל שאלה שיש לך.

ניצחון הרוח על החומר

עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

כבר הבאתי פה בעבר פוסטים של ד”ר המילטון, שהוא אחד החוקרים המשמעותיים ביותר בנושא הקשר מנטלי-פיזי. עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

היום אני מבקש להביא לכם תרגום של פוסט קצר שלו שנותן תמונת-על של הקשר הכל-כך חשוב הזה, עם כמה מילות נוספות שלי לאחר הפוסט. התרגום של לורן רוזנמן:

 

“כשעזבתי את תעשיית התרופות בשנת 1999, המחקרים בנושא גוף-נפש היו בתחילת דרכם. כיום המחקרים הרבים הוכיחו מעל לכל ספק כי למחשבות, לאמונות ולרגשות יש קשר ישיר לשינויים הביולוגיים, הפיזיים ואף הגנטיים הקורים בגופנו. וכשאני אומר שינויים גנטיים, אינני מתכוון לשינוי הגנים שלנו, אלא לשינוי כפתור ההפעלה של הגנים שלנו מגן פעיל לגן לא פעיל. למשל, גן יכול להפוך מפעיל ללא פעיל כתוצאה ממה שאתה מתמקד בו.

 

לדוגמא: החשיבה על דבר מה הגורם לך ללחץ, מפעילה את גן הלחץ שלך, שכתוצאה מכך יכול להוביל להיצרות של עורקיך. לעומת זאת, המחשבה על אדם שאתה אוהב, מפעילה גנים שונים לחלוטין, שכתוצאה מכך יכולים דווקא להרחיב את עורקיך.

האמונה כי תרופה מסויימת יכולה לעזור לך, תגרום לה להשפיע עליך לטובה. האמונה כי התרופה לא תועיל לך, תשלול בחלקה ולעיתים במלואה את יעילות התרופה עבורך. תרופה יקרה יותר תשפיע טוב יותר מהעתק זול יותר של אותה התרופה, בשל אמונתנו כי תרופה יקרה יותר היא גם טובה יותר.

הפעלת הדמיון שאתה אוכל, תוריד את תחושת הרעב ע”י איתות למוח כי הנך שבע. לדמות שהנך מזיז את שריריך באופן שוטף גורמת לשינויים בחיווט המוח ומחזקת את השרירים הלכה למעשה. שימת לב לנשימה שלך, גורמת לשינויי מבנה במוחך כך שקל לך יותר למצוא שלווה בתוך כאוס היום-יום.

הדמייה של דברים שמחים משנה את הכימיה במוחך וגורמת לך להרגיש טוב יותר. לעומת זאת, המחשבה על מה שמפחיד אותך מפעילה את מרכזי הפחד במוח שלך.

המחשבה על הזזת היד שלך משכנעת את המוח כי אתה אכן מזיז אותה. זוהי תובנה ממדעי המוח שמביאה תועלות לאלפי נפגעי שבץ מוחי ולספורטאים.

טייס אף יכול היה להטיס מטוס בעזרת מוחו אם היה קיים ממשק בין ההגאים למכשיר הקורא את פעילות מוחו.

אין ספק אם כך, כי המוח שלך משפיע רבות על גופך. היכולת לגרום למוח שלך לעבוד לטובתך, היא תוצאה של מה שאתה מתמקד בו. וזו פונקציה של אימון, בדיוק כפי שאתה לומד כל מיומנות חדשה באמצעות אימון.

 

לסיכום, זו התובנה שברצוני להעביר לך היום בנוגע לקשר בין המוח לגוף, כדי להגדיל את האמונה שלך ביכולתך:

אכן יש לך את היכולת להביא לשינוי חיובי בבריאותך על ידי התמקדות בדברים החיוביים בחייך.”

הנה לינק לפוסט המקורי באתר של ד”ר המילטון (שכנראה שונה על ידו אחרי שתרגמנו אותו)

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

עד כאן הפוסט המתורגם והנה כמה מילים שלי:

ההתמקדות של הרפואה בטיפול בסימפטומים חייבת לעבור שינוי, שכן היא אינה מצליחה לעצור ובוודאי לא למנוע את המגיפות של העידן המודרני. הנה כאן כמה רעיונות איך יראה הרופא העתידי:

 

מה שאני הכי אוהב בפוסט של ד”ר המילטון הוא הפשטות של גורמי החיבור העיקריים בין נפש-גוף שהוא מזכיר:

  1. עיקרון הפוקוס – מה שאתה מתמקד בו משפיע על בריאותך
  2. האמונה במשהו מגדילה את הסיכוי שלו להתרחש בפועל – אפקט הפלסבו. קיים האפקט ההפוך – הנוסבו, nocebo – שאומר שחוסר אמונה במשהו מקטינה את הסיכוי שלו להתרחש, או אפילו אמונה במשהו שלילי מגדילה את הסיכוי שהשלילי יתרחש. הנה כאן עוד פוסט של ד”ר המילטון שסוקר זאת
  3. הדמיון משפיע על הפיזיות שלנו
  4. מחשבה יוצרת רגשות שמשפיעים על הגוף

לגבי השפעת הדמיון, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית כדי להתמודד עם סרטן:

 

אכן, ככל שהשנים עוברות, מצטברים יותר ויותר מחקרים המאמתים את הקשרים הללו. כאן ד”ר המילטון לא מפרט אותם, אך תוכלו למצוא את חלקם בפוסט הזה וגם בפוסט הזה שלו.

גם ד”ר ברוס ליפטון חוקר את השפעת המינד שלנו על הגוף ולאחרונה שמעתי אותו אומר שאפילו לגבי גורמי מחלות כמו סרטן, השפעת הגנטיקה היא 10% לכל היותר וכל השאר הם השפעות הסביבה ובעיקר ההתנהלות המנטלית שלנו. הנה סרטון קצר שלו שמסביר את העניין מצוין:

אכן, זה נותן לנו הרבה חומר למחשבה ומציב את המין האנושי בפני אתגר עצום: לצאת מהאוטומט שרובינו מנהלים בו את חיינו ומוביל אותנו לכשלים הפיזיים שאנו חווים במחלות המתרבות דווקא עם הקידמה (לב, סרטן, סוכרת, אלצהיימר וכדומה), באמצעות שליטה וניהול פרואקטיביים של הצד המנטלי שלנו.

הדרך היא בעיני לא רק הרחבת המודעות, אלא בעיקר הגדלת יכולת הבחירה באופ”ק (אפקטיביות, פרודוקטיביות וקונסטרוקטיביות) חיובי, כדי ליצור שינוי חיובי קבוע בממ”מ שלנו (מחשבות, מילים ומעשים).

בדוק באתר זה איך אוכל לסייע לך ליצור את השינוי החיובי הקבוע שלך ולחבר אותו לתוצאות בעסקך ובקריירה שלך.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה אומר המדע על החיבור בין בני האדם

איך בני האדם מחוברים במרחב?

תורות מודעות רבות אומרות לנו שאנו בני האדם מחוברים זה לזה. האם בני האדם מחוברים זה לזה?

לקביעה זו יש השלכה עצומה על הדרך שבה אנו מתנהלים בחיינו ועל הצלחתנו והצלחת האנשים הקרובים לנו.

האומנם אנו מחוברים זה אל זה?

כשנתקלתי בתוצאות הניסוי שערך ד”ר דויד המילטון על כך הבנתי שלא מדובר רק בתורות מודעות אלא במדע צרוף. מכיוון שאני כל הזמן מחפש תימוכין במדע לתופעות כביכול מיסטיות שאיננו יודעים להסביר אותן, מיהרתי להעלות כאן בבלוג את תוצאות הניסוי שערך ד”ר המילטון.

 

אז הנה הפוסט שלו מיום 15/8/15 מובא כאן בתרגום חופשי של לורן רוזנמן ושלי

“מאמר זה הינו בנושא הקישוריות ההדדית בין בני האדם או כיצד אנו מחוברים במרחב.

הפיסיקה הקוואנטית מורה לנו שמצבו של חלקיק אחד במרחב מתואם עם מצבו של חלקיק אחר ללא קשר למרחק ביניהם (וכעת גם ללא קשר לזמן). מחקרים רבים הוכיחו גם מתאם בין המצב הפיסיולוגי או הנוירולוגי של שני אנשים אפילו אם הם מרוחקים האחד מהשני.

 

בסמינר שהנחיתי לאחרונה בו עסקנו בקישוריות בין בני אדם, אחת המשתתפות, אן, הציעה כי נבצע ניסוי בעצמנו, מאחר ובשלב זה של הסמינר חברי הקבוצה התחברו היטב ביניהם. במקרה היה לי מוניטור קרדיולוגי איתי, מכשיר ששמו emWave של חברת Heartmath. אן הציעה שנחבר משתתף אחד בקבוצה אל המכשיר ונמדוד את פעימות ליבו, בה בעת ששאר חברי הקבוצה ‘ישלחו’ לו אהבה וכוונות טובות מחדר אחר.

הנה סרטון של חברת Heartmath שממחיש את המחקרים שלהם לגבי השפעת תחושות הלב על התפקוד של בני האדם ועל הקישוריות ביניהם:

 

רבקה הייתה המשתתפת שהתנדבה להתחבר אל המוניטור. ישבתי איתה בחדר הלימוד בזמן ששאר חברי הקבוצה התקבצו בחדר האוכל, ומשם ‘שלחו’ לרבקה את כוונותיהם.

כאשר החלטנו לראשונה לבצע את הניסוי, כוונתנו הייתה פשוט לבדוק אם הקבוצה תצליח באופן קולקטיבי להתמקד בצורה חיובית ברבקה ואנו נראה שינוי במקצב הלב שלה כפי שיימדד ע”י המוניטור. הנחתי כי הקבוצה תתמקד ברבקה תוך כדקה. לא ידעתי שאן הציעה לקבוצה לשנות דברים.

 

מאוחר יותר אמרה לי אן: “הנחתי כי אתה מקובע מידי על תוצאת הניסוי, והחלטתי לנסות דבר מה שונה ממה שחשבת שנעשה”.

 

הניסוי

הם החליטו לעשות ניסוי בסגנון של ‘הדלקה/כיבוי/הדלקה’, ובו ‘ישלחו’ לרבקה אהבה ואמפטיה, יפסיקו, ואז יעשו זאת שוב. אן סקרה את התהליך שתכננה לקבוצה במשך זמן מה (כ-9 דקות), בו היא הסבירה להם כי יעשו מעין מדיטציה של אהבה ואמפטיה המכוונת לרבקה במשך 2 דקות, או ישלחו רגשות אלו באופן דומה שבו ירגישו הכי נוח. מדיטציית האהבה-אמפטיה הזו היא סוג של מדיטציה טיבטית-בודהיסטית שידועה כ-“מטה” (‘Metta’). מדיטציה זו ידועה כבעלת מגוון רחב של יתרונות בריאותיים. לאחר מכן, קבעה אן, הם יפסיקו למשך דקה בה הם יסיטו את הפוקוס שלהם מרבקה ויתרכזו במשהו מלחיץ מחייהם הפרטיים. לאחר דקה זו הם יירגעו במשך 15 שניות ואז יתרכזו מחדש בשליחת אנרגיה האהבה והאמפטיה לרבקה למשך 2 דקות נוספות.

 

לאורך כל הזמן הזה, רבקה פשוט עצמה את עיניה ונרגעה. ישבתי לצידה ועשיתי את אותו הדבר. לאחר תום הזמן, הקבוצה שבה לחדר הלימוד.

 

היינו המומים מהתוצאות

קצב הלב של רבקה היה מתואם בצורה מדוייקת ביותר עם מצב הקבוצה [ח”ש – בבלוג שלו בלינק הזה מציג ד”ר המילטון את הגרפים שפלט המכשיר]. קצב הלב של רבקה בדקות הראשונות של ‘משלוח’ האהבה והאמפטיה ע”י הקבוצה, התחזק בצורה דרמטית וברורה.

 

על מנת להבין, אסביר מה המכשיר מודד: הוא מודד את ההבדלים בקצב הלב כאשר שואפים אוויר וכאשר נושפים אותו החוצה. ברוב המקרים, קצב הלב עולה מעט כאשר שואפים אוויר ויורד מעט כאשר מוציאים את האוויר. ההבדלים בין קצב הלב בשאיפה לקצב הלב בנשיפה נקרא “השתנות מקצב הלב” (HRV). כאשר ההשתנות היא קבועה ויציבה אנו מתייחסים לכך בצורה חיובית כ”עקביות” – Coherence, ויש לכך יתרונות רבים.

 

בדקות בהן הקבוצה ‘שלחה’ אהבה ואמפטיה לרבקה (מהדקה ה- 9) הייתה עלייה גדולה ב- Coherence של מקצב ליבה.

כשהקבוצה הפסיקה באחת ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה לרבקה אחרי 2 דקות (אחרי 11 דקות מההתחלה) ניתן לראות בתוצאות המכשיר ירידה חדה ב- Coherence של מקצב הלב שלה, במשך הדקה בה הקבוצה ניתקה את עצמה מרבקה (מהדקה ה- 11 ועד הדקה ה 12 ו-15 שניות). כשחזרה הקבוצה ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה שוב נחזתה עלייה ב- Coherence מקצב הלב של רבקה.

אני מוצא שהתזמון המדוייק עד רמת השנייה די מדהים. הסינכרוניזציה בין כוונות הקבוצה למקצב הלב של רבקה אירע מיד.

 

עם זאת, שתי הדקות האחרונות בניסוי לא היו מתואמות היטב כמו שתי הדקות הראשונות, וה- Coherence במקצב הלב של רבקה נמשך כדקה וחצי מתוך שתי הדקות.

יכולות להיות מספר סיבות לכך, אך רק חזרה על הניסוי באותו האופן אולי עם יותר התחלות/הפסקות בתהליך תוכיח בוודאות את מה שראינו.

 

מה זה אומר לנו?

בהנחה שראינו קישוריות הדדית אמיתית, מה בעצם זה אומר לנו? זה אומר לנו שאנחנו הרבה יותר מקושרים עם הסביבה הקרובה אלינו ממה שאנחנו חושבים. זה מצביע על כך שיכולות להיות לנו השפעות בריאותיות טובות על אהובינו גם אם איננו במחיצתם. מספיק שנחשוב עליהם בליבנו ובמחשבותינו באמפתיה ובחיבה, כדי להשפיע על מצבם לטובה, כפי שמוכיחה ה- Coherence שנמדדה אצל רבקה.

מחקרים על אמפתיה ראה כאן בלינק.

 

לעומת זאת, מה קורה כאשר אנו לעיתים תכופות מתוסכלים בחיינו? האם יש לנו אז השפעה שלילית מרומזת על אלו שאנו מוציאים עליהם את התסכול שלנו? אולי כן ואולי לא, אינני בטוח, כי למען האמת לא בדקנו את הצד השלילי של הדברים. הקבוצה לא שלחה רגשות שליליים לרבקה, אלא פשוט הסירה ממנה את הפוקוס.

תחושת הבטן שלי אומרת כי לרגשות חיוביים ולכוונות אוהבות יש כוח חזק הרבה יותר מאלו המבוססים על פחד. אילו לא היה זה כך, אני בספק אם המין האנושי היה שורד זמן כה רב.

 

כמו כן, נראה כי לקישוריות הדדית יש כוח רב יותר כאשר יש קשר ריגשי בין אנשים. קשר זה חייב להיות חם, אמפתי, אוהב ואדיב. מקריאה של ניסויים אחרים, הייתי אומר שאמפתיה היא המפתח שממנו נוצרים רגשות חיוביים וכוונות אוהבות.

אני אישית חושב, שהאנשים בחיינו ירוויחו הרבה יותר מכך שנחשוב עליהם באור החיובי ביותר. זה עלול להיות מאוד קשה, במיוחד לאור העובדה שיש לנו לעיתים הרבה השגות כלפי אנשים מסוימים, אך גם זה כמו כל דבר הינו בר שיפור אם מתאמנים עליו. אולי עצם האמונה כי כוונותינו יכולות לעזור לאחרים יהווה עבורנו מוטיבציה להתאמן על כך.

 

רגשות חיוביים מיטיבים גם איתך

חברת – Heartmath אומרת כי: “כאשר אנו עוברים לרגש חיובי במכוון, מקצבי הלב מיד משתנים. שינוי במקצבי הלב, מכאוטי לעקבי – Coherence, מייצר שרשרת של שינויים נוירולוגיים, הורמונאליים וביוכימיים חיוביים המיטיבים עם הגוף כולו. הירידה בלחץ – Stress היא מיידית ונשארת לזמן רב“.

להמחשת משפט זה בכלל, ולקשר שבין הלב שלנו למוח, הנה עוד סרטון קצר שלהם:

 

לכן, הנה הצעתי הפשוטה: נסה לראות את הטוב באנשים. אתה לעולם לא יכול לדעת מה קורה בחייהם (או קרה בעברם) הגורם להם להתנהג באופן בו הם מתנהגים. בשל כך, תן לרעיון הפשוט לראות את הטוב באנשים להנחות אותך בחייך!”

עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.

בפוסט אחר שלו על חיבור בין בני האדם הוא כותב בסיכום:

“Overall, I think research is showing us that we are much more deeply connected than we have imagined and that love, empathy, and other states that make us feel connected tend to reveal and strengthen this deep connection. It is my personal belief that we are all connected, all of us, and that we are family, brothers and sisters seemingly separated but never actually apart. I believe that our prayers matter, our hopes for the best for each other are important, and that maybe, just maybe, love really is the answer.”

 

ואני מדגיש ואומר:

מעבר לזה, מומלץ לצפות בסרטון הבא ששודר בחדשות כאן 11:

אם הסרטון נראה חתוך אפשר לראותו במלואו כאן – https://www.facebook.com/kan.news/videos/285096605449584

כל זה נכון גם לגבי כל מי ששולח ליקיריו אהבה וחמלה ומתמקד בלראות את הטוב שבהם.

יש מחקרים רבים שמראים איך מדיטציית אהבה וחמלה מועילה גם לנשוא המדיטציה עצמה!
אם כך, זה WIN-WIN להתייחס לאחרים בצורה חיובית, גם למתייחס וגם למושא התייחסותו. וזה כל כך פשוט, אז בואו פשוט ניישם זאת!

 

לקראת סיום הנה פוסט של ידידה שמתארת ניסוי מדעי לאיתור קישוריות בייקום בכלל ובין בני אדם בפרט:

הלינק למאמר המקורי עם המחקר ב”הארץ” הוא כאן – https://www.haaretz.co.il/…/.premium.HIGHLIGHT-1.9670622
ובכתב העת המחקרי באנגלית כאן – https://www.aanda.org/component/article?access=doi&doi=10.1051/0004-6361/202039590.

 

ולפני סיום, עוד סרטון של Heartmath שממחיש את הקשר בין הקוהרנטיות האנושית לבין הטבע וכדור הארץ:

 

אהה, אתה עלול לומר, קל להגיד אבל קשה לבצע!

אז זהו, שזה לא כל כך קשה כמו שזה נראה.

המתודולוגיה שפיתחתי מלמדת בצורה מובנית ושיטתית איך לעשות זאת.

הספר “להתרגל להצליח” הוא המדריך השלם לביצוע שינויים מנטליים שמניבים תוצאות ריאליות בחיים.

לחץ כאן כדי לרכוש אותו ותתחיל להתרגל להצליח.

ואם ברצונך לעיין בו קודם, אז הנה לינק להורדת 3 הפרקים הראשונים של הספר במתנה:

https://www.hagaishalev.com/book/my-gift

 

אהבת? מומלץ להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות שלך

הפילטרים שמעוותים את המציאות שלנו

רוב בני האדם סבורים שמה שהם רואים בעיניהם היא מציאות צרופה, עובדה מוכחת. כנ”ל לגבי שמיעה, ריח ועוד. אין טעות גדולה מזו. כי למעשה, החושים שלנו קולטים מציאות אובייקטיבית והמוח שלנו מפרש אותה בדרך מאד סובייקטיבית, אשר תלויה מאד ב”מערכת ההפעלהלשנות את המציאות שאתה רואה כדי להתרגל להצליח האישית שלנו.

למשל, אם ניקח 2 אנשים שונים ונבקש את חוות דעתם לעניין כלשהו, מה הסיכוי שלשניהם תהייה אותה הדעה? האין זה סביר שבמגוון הפרמטרים: גבוה-נמוך, טוב-רע, יפה-מכוער, כבד-קל, יקר-זול ועוד כהנה הערכות – הדעות שלהם תהיינה שונות?

עד כמה הדברים שאנו קולטים בחושינו ומפרשים כך או אחרת הם אכן מציאות צרופה?

 

למעשה, קיימים לכל אדם לפחות 3 פילטרים שמעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלו. הנה הרחבה על כך הלקוחה מפרק 3 בספר שלי “להתרגל להצליח“:

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות

עוד לפני ציטוט מהספר, הנה וידאו מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי שעוסק ב-3 הפילטרים:

 

ועכשיו לציטוט מהספר:

“שים לב כמה פרטי מידע קולטים חושיך מדי שנייה. עצור לרגע את קריאתך והפנה את תשומת לבך לחושים שלך, בזה אחר זה: מה אתה קולט? מה אתה שומע? מה אתה רואה? מה אתה מריח? מה אתה חש? מה הטעמים בפיך? שים לב לכמות הפריטים הרבה.

החושים שלנו קולטים אלפי פרטי מידע בשנייה. את רובם קולט המוח הלא-מודע בעוד המוח המודע שלנו קולט אך ורק סדר גודל של עשרה פרטי מידע בשנייה. אילו פרטי מידע הוא קולט? נכון, הוא קולט את פרטי המידע בהם אנחנו עוסקים כעת, את אלו בהם אנו מתמקדים ברגע זה.

 

למעשה, מערכת ההפעלה האנושית מעוצבת כך שאנו כל הזמן משמיטים מידע שהחושים שלנו קולטים. מדוע? כי המוח המודע שלנו יודע לעבד רק דבר אחד בכל רגע נתון. לכן, אם כל המידע הזה יכנס למוח המודע שלנו, נוצף במידע ולא נוכל לתפקד. אכן, כך נבראנו ועוצבנו בידי האבולוציה או הבורא: רק מה שאנו מתמקדים בו חודר לתודעה שלנו וממלא אותה, וכל השאר “לא קיים”.

זהו אם כן פילטר אחד שמסנן את המידע שאנו קולטים ואני מכנה אותו – עקרון הפוקוס. ניתן לראות את עקרון הפוקוס כעיוות של המציאות העובדתית והאובייקטיבית – פילטר שמסנן את המציאות ומאפשר רק לחלק מסוים ממנה לחדור לתודעתנו. [ח”ש – הרחבה על עיקרון הפוקוס ראה בפרק 3 בספר].

  

הנה סרטון קצר מהרצאה שלי שמרחיב עוד על עקרון הפוקוס:

 

יתרה מכך, קיימים עוד שני פילטרים שגם הם מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו:

פילטר אחד הוא המוגבלות של החושים שלנו. החושים שלנו אינם קולטים את כל הפרטים של המציאות המוכרת לנו כיום. לדוגמה, אנחנו רואים רק חלק קטן מספקטרום תדרי האור ושומעים רק חלק מתדרי הקול. בין התדרים שבהם חושינו אינם מבחינים נמצאים תדרי האור: אולטרה סגול, קרני רנטגן וקרני גמא, וטווח תדרי השמע של כלבים, לווייתנים, וחיות נוספות.

גם חוש הריח שלנו מוגבל יחסית לחיות. למעשה, אם נבחן חוש אחר חוש, נראה שאיננו קולטים את כל המציאות האובייקטיבית של העולם, אלא רק חלק ממנה, חלק קטן מאוד. כלומר, יש מציאות שקורית שם בחוץ ואנחנו כלל לא קולטים אותה.

 

הפילטר השני קובע כך: אנחנו נוטים לקלוט דברים שהם בהלימה להשקפת העולם שלנו ולא לקלוט דברים שאינם בהלימה להשקפת העולם שלנו. אלו בעצם הפרדיגמות שלנו שמבעדן אנו תופסים את המתרחש בעולם.

פעמים רבות אנו רואים זאת בהערכתנו לאנשים אחרים. הדרך שבה אנו תופסים אותם מכתיבה את מה שאנו רואים לגביהם. למשל, אם יש לך פרדיגמה שפלוני הוא מוצלח, תראה אז במעשיו “הוכחות” רבות לכך שתחזקנה פרדיגמה זו. מאידך, אדם אחר עשוי לחשוב שאותו פלוני הוא דווקא לא יוצלח, וגם הוא יוכל “להוכיח” זאת ב”עובדות” מתאימות לגבי התנהגותו הלא-יוצלחית של פלוני.

 

פילטר זה דומה לעקרון הפוקוס, אך שונה ממנו בכך שלא מדובר רק בהיבט טכני של התמקדות, אלא גם בהיבט תודעתי עמוק יותר, הקשור למערכת האמונות ולהשקפת העולם שלנו.

דוגמה נוספת לפילטר השני היא הדימוי העצמי שלנו: אנשים עם דימוי עצמי נמוך, נוטים לראות את עצמם כבלתי מסוגלים לבצע פעולות הקשורות במימוש עצמי, כמו למשל – פתיחת עסק חדש. לעומתם, אנשים עם דימוי עצמי גבוה, נוטים יותר לראות את עצמם כמסוגלים לבצע את אותן הפעולות.

על כך אמר הנרי פורד: אם אתה מאמין שאתה יכול, או אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק.

 

“אנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנו רואים אותו כמו שאנחנו” (אנאיס נין)

אם כך, כבני אדם השקפות העולם שלנו שונות; כל אחד “מרכיב משקפיים” שונים שדרכם הוא רואה את העולם אחרת מאחרים; “המשקף” שדרכו אנחנו רואים את העולם הוא שקובע את חוויית המציאות שלנו.

השאלה היא עם אילו “משקפיים” אנו יוצאים לעולם מדי יום, איך הם עוצבו ואיך נוכל לשנות אותם, כך שהם ישרתו אותנו טוב יותר כדי להצליח ולשגשג. על כך, בהמשך הפרק.

 

שלושת הפילטרים שסקרתי כאן מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו, פשוטו כמשמעו. אנחנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנחנו רואים אותו כמו שאנחנו. בעיניי, זהו אחד הדברים המופלאים בעולם; אנשים שונים רואים דברים זהים באופן אחר, הם נותנים משמעויות שונות לאותן עובדות. אחד יאמר: “יש ירידות בשוק, זה זמן למכור”; השני דווקא יגיד: “זו הזדמנות נדירה, זה הזמן לקנות”. פלוני רואה בהתרחשות מסוימת משבר, אלמוני רואה בה הזדמנות. אחד רואה כישלון, בעוד השני רואה דווקא הצלחה.

תאר לך שכל האנשים היו רואים ומפרשים את המציאות באופן זהה – העולם היה מקום מאוד משעמם לחיות בו, הלא כן? זהו אם כן אחד הדברים היפים בעולם: לכל אחד יש את שלושת הפילטרים, וכל אדם משתמש בהם אחרת ולכן רואה מציאות אחרת; פרשנות סובייקטיבית למציאות אובייקטיבית.

בפרק קט”ו בתהילים כתוב: “עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו“. אכן, כולנו רואים ושומעים. אך אין זאת אומרת שזה גם מה שנקלט בתודעה שלנו, כי שלושת הפילטרים מסננים, מעוותים ומשפיעים על המציאות שאנו חווים.”

עד כאן המובאה מהספר “להתרגל להצליח“.

 

ולפני הסיכום, הנה מה שנחשב בעיני לאחד העיוותים הגדולים ביותר שעשו 3 הפילטרים הללו לתודעה האנושית. אם נוסיף לכך שיקולים פוליטיים מכוונים (להבדיל מהפילטרים שהם אוטומטיים ואינם מכוונים), נגיע לדעתי לאחת הטעויות הגדולות שעשו מנהיגים בארץ ובעולם לפחות בעידן המודרני, שיהיה לצערי בכייה לדורות:

 

ועכשיו אל המסקנה:

רוב בני האדם אינם מודעים ל-3 הפילטרים הללו. אנו לא מבינים איך אחרים אינם רואים או שומעים את מה שאנו רואים או שומעים. אנו לא מבינים איך פספסנו הזדמנויות. אנו לא מודעים לכך שאם נשנה את הגישה והשקפת העולם שלנו – את הפילטרים שלנו – נוכל גם לשנות את המציאות שאנו חווים לטובתנו, כך שנפיק תוצאות טובות יותר בחיים שלנו.

 

לפני סיום, הנה ציטוט של מקרה מדהים שמסכם פוסט זה, כפי שכתב פרופ’ יורם יובל בתוכניתו “נפלאות התבונה”:

“בשנת 1984, כשהיא היתה בת 22, עברה הסטודנטית ג’ניפר תומפסון אונס אכזרי באיומי סכין בדירה שלה בברלינגטון, צפון קרולינה. בזמן האונס היא ניסתה לשנן לעצמה ולזכור היטב את מראה פניו של התוקף שלה, כדי שתוכל לזהות אותו מאוחר יותר. עוד באותו יום, בעזרת חוקרי המשטרה, היא הרכיבה קלסתרון של האנס כפי שזכרה אותו. על סמך הקלסתרון הזה הראו לה החוקרים צילום של רונלד קוטון, צעיר שחור עם עבר פלילי. “זה האיש”, היא אמרה. לאחר מכן, כשהוא עמד לפניה עם חשודים אחרים במסדר זיהוי חי, היא זיהתה את קוטון בוודאות מלאה. תומפסון אמרה מאוחר יותר, “קשה לי לתאר את השנאה ואת הזעם שחשתי כלפי האיש הזה”. קוטון נעצר, נשפט, הורשע, ונידון למאסר עולם.

בשנת 1987 התוודה בובי פול, שהיה אסיר באותו בית סוהר שבו ריצה קוטון את מאסר העולם שלו, שהוא זה שביצע את האונס. במשפט החוזר שנערך אז, התבקשה ג’ניפר תומפסון לזהות את פול. היא הצהירה בשבועה, מעל דוכן העדים, “מעולם לא ראיתי אותו. אין לי מושג מי האיש הזה”. קוטון המשיך לטעון שהוא חף מפשע, אבל זה לא עזר לו. הוא נשאר בכלא. חלפו עוד 8 שנים. בשנת 1995, בעזרת טכנולוגיות DNA חדשות, התברר בצורה חד-משמעית שבובי פול הוא אכן האנס. קוטון שוחרר מן הכלא לאחר שריצה בו 11 שנות מאסר.

לאחר השחרור שלו, קוטון נפגש עם תומפסון בכנסייה. היא סיפרה על הפגישה: “פשוט בכיתי. הסתכלתי עליו ואמרתי, ‘אם אגיד לך שוב ושוב, בכל דקה ובכל שעה של חיי, שאני מצטערת, האם תצליח לסלוח לי?’ והוא עשה את מה שלא יכולתי להעלות בדעתי. הוא התחיל לבכות בעצמו, ואמר ‘כבר סלחתי לך לפני שנים, ג’ניפר’.” בסופו של דבר השניים כתבו יחד ספר. עד היום הם מופיעים יחד ומספרים את סיפורם לשופטים, חוקרים, וסתם אנשים.”

פילטרים אנושיים שמעוותים את תפיסת המציאות, כבר אמרנו? וכל מילה נוספת מיותרת!

 

אסיים באמרת הנושא של פרק 3 בספר:

“כשאתה משנה את הדרך בה אתה מסתכל על הדברים, הדברים עליהם אתה מסתכל משתנים”
ד”ר וויין דיאר

 

רוצה לדעת איך לשנות לטובה את הדרך שאתה מסתכל על הדברים?

בשביל זה אתה צריך לקרוא את הספר המלא, או לפחות להתחיל עם 3 הפרקים הראשונים שלו, שניתנים להורדה בחינם מהאתר הזה. לחץ כאן, והקורס הדיגיטלי המשולב שיאפשר לך את היישום של הכל.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה בין חוקי המדע והמיסטיקה בעולמנו

מה המקור לשינויים מנטליים

שאלה שנשאלתי ותשובתי:

“קראתי בעניין ובהתלהבות את 3 הפרקים החינמיים מספרך וממתין לספר המלא “להתרגל להצליח” שאקבל בהרצאה. הקשר בין המדע למיסטיקה

אם אני מבין נכונה אתה מציג תיאוריה חליפית לתיאוריה של ספר הסוד וחסידיו. על פי הבנתי את הגישה שלך לא היקום ולא חוקי הייקום כמו חוק המשיכה, חוק התגמול ועוד הם שאמורים להביא לנו הצלחה, אלא חוקי היסוד של מערכת ההפעלה האנושית: עקרון המיקוד, עקרון הגישה החיובית ועקרון הרגשות החיוביים מעל הקו והשליליים מתחת לקו, להזכיר כמה מהם.

העקרונות האלה יוצרים מערכת פילטרים שמשפיעה על התפיסה שלנו, והתפיסה שלנו, ולא היקום על חוקיו, היא שאחראית לתוצאות שנשיג בעולם החיצוני.

 

פשוט מאוד, כשנתמקד, נחשוב חיובי, נפרש ונפעל מעל “הקו”, לא נחמיץ את ההזדמנויות הנקרות בדרכנו.
או בניסוח חילופי, לא היקום ולא חוקיו הם האחראים להצלחה או כשלון אלא הסטייט אוף מיינד שלנו, כלומר המוח שלנו. לא היקום הוא שנענה למשאלות לבנו, אלא יכולתנו להבחין ולנצל הזדמנויות.

בפשטות, הצלחה ואי הצלחה אינם תולדה של חוקי היקום אלא של הדרך בה פועלת “מערכת ההפעלה” שלנו, כלומר המוח שלנו.
במקום להיות תלויים ברצונו הטוב של גורם חיצוני אנו תלויים רק בעצמנו.

לכן השאלה היא איך משנים את הסטייט אוף מיינד שלנו ואת זה אני מצפה לשמוע קצת בהרצאה שלך ולקרוא בהמשכו של הספר שלך.

וזה מעלה את השאלה האם תיאוריה שונה תתבטא גם בפרקטיקה שונה. אני מניח שגם אצלך ישחקו תפקיד מרכזי כלים  כמו: חזון, מטרות, יעדים, חשיבה חיובית, דמיון מודרך, שיטות לחקירת מתחת לקו, שלא ברור לי במה הוא שונה מתת המודע, בנוסח NLP, ביירון קטי וכדומה.

מצפה להרצאה ולספר המלא.”

ז.ע.

 

ותשובתי:

“הי ז.ע. ותודה רבה על הגיגיך!

להלן התייחסותי:

אני משתדל לא להיות ביקורתי כלפי קולגות ותורות אחרות ומאמין שלכולן יש מקום. לכן הבן נא את הטון של תשובתי ברוח הזו.

ככלל, הגדרתך נכונה: לכל אחד מאיתנו יש בחירה והשפעה על הדרך שבה הוא יוצר את חייו. יציאה מהאוטומט, להיות מעל הקו, מודעות ובחירה, מגדילים את היכולת ליצור את התוצאות שאנו רוצים וזה לא קסמים, אלא חוקי סיבה ותוצאה פיזיקליים בסיסיים.

עם זאת, קטונתי מלקבוע מהם חוקי היקום. ייקום שמתקיים קרוב ל-14 מיליארד שנה, חייב שייסמך על מערכת חוקים וכללים מדויקת ומורכבת, ולהערכתי, האנושות רק מתחילה לגלות אותם. כמו שלפני 100 ומשהו שנה לטוס היה מדע בדיוני כך כיום תופעות המכונות מיסטיות עלולות להיראות כשרלטנות ושקרים. אנו רואים זאת לאורך כל ההיסטוריה האנושית כי גם ליאונרדו דה וינצ’י הגאון נתפס בזמנו כתימהוני אם לא שקרן.

אני סבור שיש חוקים ביקום שטרם גילינו אותם, וביכולתם להסביר תופעות מיסטיות שאין להן היום הסבר. אני מאמין שבמאה ה-21 האנושות תתקדם צעד גדול ביכולת לזהות ולתעד חוקים אלו בצורה מדעית. לעניות דעתי, המאה ה-21 תהיה מהפכת הרוח, בדומה למהפכה התעשייתית (המאה ה-19) ולמהפכת המידע (המאה ה-20) שקדמו לה.

ד”ר ווין דייר מסביר זאת מילולית כך:

Information Age – עידן המידע של המאה ה-20, כולל את המילים הבאות: In Form, קרי – חומר.
Inspiration Age – עידן הרוח של המאה ה-21, כולל את המילים: Inspire השראה, שמשמעותה In Spirit, קרי רוח.
זהו משחק מילים רב משמעות!

אני מאמין שבמאה 21 יגלה המדע את החוקים המסבירים את התופעות הרוחניות-מיסטיות שאין לנו כרגע הסבר אליהן.

כך למשל אני רואה בחיי ובקרב לקוחותיי תופעות שאינני יכול להסביר אותן, עדיין, ואני משוכנע שיש חוקי מדע ברורים מאחוריהם, שהמדע טרם גילה אותם…

לכן, אני מתייחס בכבוד לחוק המשיכה ולשאר תיאוריות המודעות, ומחכה לראות אם המדע יאושש אותם או יפריח אותם.

ככלל אני מאמין שהוא יאושש אותם, כי גם אם אינני יכול להוכיח אותם, אני חוזה בתופעות שיכולות להיות תוצאה שלהם, בדומה לניוטון שראה בתחילה שכל עצם נופל כלפי האדמה מבלי שהוא הבין מדוע.

כך שיש לדעתי 2 גורמים לתוצאות שאנו מפיקים בחיינו:

  1. ההתנהלות שלנו, עליה אני כותב בספרי
  2. חוקי היקום, אשר את עיקר החלק המיסטי שלהן האנושות עוד לא פענחה.

ולפני סיום, הנה פוסט של אחד המורים הרוחניים שלי, רז הנדלר, אשר שופך אור על השאלה עד כמה המדע מוצק ומהי ההנחה הבסיסית במדע שקצת שכחנו:

 

לבסוף, יש המון תורות. כולן דומות. כולן עוסקות באותו גרעין (לדעתי – אמיתי), וכולן במידה מסוימת אותה גברת בשינוי אדרת. עם זאת, לכולן יש מקום לדעתי וכולן מקדמות את האנושות לקראת יותר מודעות, יותר התפתחות אישית ובגדול גם יותר תוצאות חיוביות שאנו מפיקים בחיינו.

בתוך המסגרת הזו של חוקי היקום, הגלויים והנסתרים, תמיד יש לאדם בחירה והיא החלק הפרואקטיבי שמחולל את התוצאות שאנו חווים.

אחרון חביב, צפויות לך עוד הפתעות בהמשך הספר ובמפגש, כי יש בבסיסם מתודולוגיה ברורה ומוכחת איך להפוך מודעות לתוצאות. כך לדוגמה, עיקר המתודולוגיה שפיתחתי מתחילה רק בפרק 7 של הספר “להתרגל להצליח”.

מצפה להכירך ומאמין שתקבל ערך מוסף רב מהסדנה ומהספר.

ולא אסיים לפני שאשתף בקצת פרספקטיבה לגבי מקומנו בני האדם ביקום המופלא שבו אני חיים:

שלך בידידות ולהתראות,

חגי”

ואוסיף המלצה לקרוא עוד 2 פוסטים חשובים שכתבתי בהקשר זה מה אומר המדע על החיבור בין בני האדם וגם את הפוסט הזה חוק המשיכה – למה דומה מושך דומה ואיך זה קשור לתדרים ולתהודה?

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

איך האהבה מועילה לבריאות ולהצלחה שלך?

היום אני מביא פוסט אורח מתורגם מאנגלית של אחד מהמדענים שאני עוקב אחריו בדבקות כבר מאז 2009. ד”ר הקשר בין הורמון האהבה אוקסיטוסין לבריאות והצלחה דיוויד המילטון (PhD) הוא מדען-כימאי שחוקר את הקשר בין נפש לגוף. הממצאים שהוא מביא במחקריו מאירים איך הצד המנטלי שלנו משפיע על יכולותינו הפיזיות. בפוסט זה סוקר ד”ר המילטון 6 עובדות על השפעתו החיובית של הורמון האוקסיטוסין על היכולות שלנו.

 

הנה הפוסט במלואו והסיכום שלי לאחריו:

להמשך קריאה

מה הקשר בין הצד המנטלי של בני האדם למימד הפיזי והריאלי שלהם?

מצא-את-ייעודך-מטרה

אחד התחומים שמרתקים אותי הוא המחקר המדעי שבודק כיצד מחשבות, רגשות ואמונות משפיעות על הפיזיות שלנו ועל התפקוד היומיומי.מצא-את-ייעודך-מטרה

כיום יש יותר ויותר מדענים שחוקרים תחומים אלו והתוצאות של המחקרים שלהם מדהימות בקשר החזק נפש-גוף שהן חושפות. לא, אין כאן הפתעות, אך בהחלט המון חומר למחשבה איך כל אחד ואחת מאיתנו יכול להשתמש בממצאים אלו כדי לשפר את בריאותו וחייו.

הפעם אני מציג תוצאות של מחקרים שסוקר ד”ר דויד המילטון, מדען-כימאי שאני עוקב אחריו כבר הרבה שנים.

את התוצאות הללו הוא מציג במקומות רבים: במאמרים, בספריו, בפוסטים באתר שלו ובהרצאותיו. אספתי את כולם כאן כדי להגיש לך בפוסט זה את עיקריי הממצאים ואת מסקנותיהם, כדי שתוכל לשפר את התוצאות שלך בכל המישורים של חייך. בגלל ריבוי המקורות וכדי לשמור על פשטות, לא ציינתי אותם כאן.

לגבי כל מחקר, אני מציג קודם כל את המסקנה בכותרת ולאחר מכן את פרוט המחקר ועוד כמה מילים שלי:

 

הדמיון משנה את מבנה המוח

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד: החוקרים הזמינו מספר נחקרים לנגן כמה צלילים על פסנתר ב-5 אצבעות לאורך 5 ימים ברציפות, במשך שעתיים כל יום. החוקרים הבחינו בגדילה של החלקים הקשורים לשרירי האצבעות במוח. החוקרים קבעו שהמוח הוא כמו שריר: כאשר האדם משתמש במוח הוא גדל. החוקרים לקחו קבוצה נוספת של אנשים, אך במקום לנגן את הצלילים פיזית, הנחקרים בקבוצה השנייה רק דמיינו את הצלילים בראשם. כאשר חקרו את השינוי במוחם של הנחקרים בקבוצה השנייה, גילו תוצאות דומות לנחקרים בקבוצה הראשונה: החלק במוח הקשור לשרירי האצבעות גדל רק מעצם המחשבה על נגינה.

ח.ש. – זה ההסבר המדעי מדוע חזון (תמונה עתידית אידאלית) וחשיבה בדמיון על המטרות, מפתחים את המוח וגורמים לו לפעול לקידום מטרות אלו.

 

הדמיון יכול לשנות את מבנה המוח, כמו גם את הפיזיות של הגוף

מחקר שנערך במכון לאונרד להנדסת מכונות: מחקר דומה למחקר שנערך בהרווארד, רק שבמקום להשתמש ב-5 אצבעות כמו במחקר הקודם, הנחקרים התבקשו להשתמש אך ורק בזרת. הנחקרים הורו למתוח את הזרת במשך 15 דקות, 5 ימים בשבוע למשך 3 חודשים. הנחקרים נבדקו בתום 3 החודשים, והתגלה כי ממוצע הגידול בכוח של האצבע שנרכש אצל הנחקרים הוא 53%. קבוצה נוספת של נחקרים התבקשה לדמיין שהם מותחים את הזרת, מבלי להזיז אותה פיזית. קבוצת הנחקרים השנייה רכשה גידול של 35% בכוח בזרת, מבלי להזיז אותה כלל.

ח.ש. – אפשר לקחת את זה לפעולות להשגת היעדים שלך. דמיון בונה את המסוגלות הפיזית להשיג אותם!

 

לאמונה ולתודעה יש השפעה אמיתית וממשית על המוח והגוף

מחקר הפלסבו: חוקרים לקחו אספירין רגיל, ארזו אותו כך שייראה יקר יותר, בצד אספירין שנראה פשוט וזול יותר. 2 סוגי האספירין ניתנו לקבוצה של נשים שסבלו מכאבים. המחקר גילה שהאספירין אשר נארז כך שייראה יקר יותר השפיע בצורה יעילה יותר על קבוצת הנבחנות, למרות ששתי החבילות הכילו את אותו האספירין בדיוק. אצל הנבדקות התרחש אפקט הפלסבו: האמונה של הנבחנות כי האספירין “היוקרתי יותר” יהיה יותר טוב גרמה לו להשפיע על גופן בצורה חיובית יותר. כמו כן, באותו המחקר לקחו כדורי פלסבו (כדורים אשר נראים כמו אספירין, אך אינם מכילים כימיקלים ומשככי כאבים) וגם אותם מיינו לכדורים אשר נארזו באריזה יוקרתית בצד כדורים אשר נראו ככדורי אספירין רגילים ופשוטים. אותה התוצאה התרחשה גם במקרה הזה, רק שבחלק זה של המחקר הנחקרים כלל לא קיבלו אספירין אמיתי, אלא כדורים אשר רק גרמו להם להאמין שהם לוקחים אספירין.

יתרה מכך, בפוסט אחר אומר ד”ר המילטון שאפילו אם החולים יודעים שקיבלו פלסבו, יש לתרופת הדמה השפעה חיובית על הבריאות שלהם. הנה כאן אסופה של מחקרים בנושא זה.

ח.ש. – האמור לעיל מוכיח את חשיבות האמונה להשגת תוצאות. פיתוח אמונה בלתי מתפשרת ביכולתך להשיג ולשגשג הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה!

יתרה מכך, לגבי השפעת האמונה על הגוף, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית על מנת להתמודד עם סרטן:

גישה חיובית לחיים בריאה יותר לגוף מאשר גישה שלילית

מחקר אחד גילה כי אנשים בעלי גישה אופטימית לחיים חיים בממוצע 7.5 שנים יותר מאנשים בעלי גישה פסימית לחיים.

מחקר נוסף ערך ניסוי לגבי מחלת השפעת: חוקרים לקחו קבוצה של נבדקים וחילקו אותם לכאלו בעלי גישה חיובית ולכאלו בעלי גישה שלילית לחיים, על פי סט של פרמטרים. לשתי הקבוצות הזריקו וירוס של שפעת. את הנבדקים שמו בבידוד ובכל פעם שהם השתעלו או התעטשו הם התבקשו לשמור את ליחתם במטפחת. בסוף המחקר בדקו את ליחתם וגילו כי האנשים אשר הוגדרו בתחילת המחקר כבעלי גישה חיובית יצרו פחות ליחה במהלך מחלתם מאלו אשר הוגדרו כאנשים בעלי גישה שלילית.

ד”ר דויד המילטון אומר בפוסט הבא שנדיבות מעוררת את ייצור הורמון האוקסיטוצין, אשר מצידו תורם לבריאות הלב.
הנה המלצתו החמה בסיכום הפוסט, בתרגום חופשי שלי:
“הנה עצתי הקטנה לשמירה על בריאותכם: גילוי אהבה, אמפטיה וחמלה, סבלנות והקשבה לאחר כשהוא זקוק לקשב, חיבוק אנשים, ועוד אנשים, ושוב, לומר לאנשים שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם, וגילוי נדיבות. עשו את כל אלה בקביעות וכך תעשו גם לעצמכם טוב (ח.ש. – בריאותית)”.

אם כך – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

יתרה מכך, בפוסט הבא מדגים ד”ר המילטון שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

 

לסגנון החיים שאותו בוחר האדם, חיובי או שלילי, יש השפעה על בריאותו. כמו כן, גישה של חמלה ואהבה עשויה להגן על הלב מפני מחלות

חוקרים לקחו 150 זוגות נשואים וביקשו מכל זוג בנפרד לבחור נושא מחיי הנישואים שלהם ולדון בו במשך כ-30 דקות. הדיונים צולמו ונצפו על ידי החוקרים. החוקרים חילקו את הזוגות למספר קבוצות על בסיס איכות הקשר ביניהם. הקבוצה הקיצונית מצד אחד כללה זוגות בעלי קשר שלילי ועוין זה אל זה, בעוד הקבוצה הקיצונית השנייה כללה זוגות בעלי חמלה והבנה אחד כלפי השני. החוקרים גילו שחברי הקבוצה בעלי היחס העוין נטו יותר לחלות במחלות לב לעומת אלו בקבוצת היחס החיובי.

ח.ש. – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

 

המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של אזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד

מחקר שנעשה באוניברסיטת צ’ורון: במחקר קיבלו מתנדבים זריקות של קפססין (החומר החריף המצוי בפלפל חריף) בידיהם או בכפות רגליהם, ועליהם היה לתאר את רמת הכאב שלהם על פי סקלה. בהמשך הניסוי, הזריקו למתנדבים עוד לפני הקפססין, חומר מרדים כביכול, באותו האזור בו הזריקו להם מאוחר יותר קפססין. המתנדבים חשבו כי זהו חומר מרדים אמיתי אך למעשה זה היה פלסיבו. החוקרים מצאו כי כאשר קיבל המתנדב, לדוגמא, חומר מרדים בידו השמאלית והקפססין הוזרק לו בשתי הידיים, הוא חש כאב קטן יותר בידו השמאלית, למרות שלא קיבל חומר מרדים אמיתי בידו זו. המחקר הראה כי למרות שהמתנדבים לא קיבלו משכך כאבים אמיתי, עצם העובדה שהם התרכזו באזור בו  ניתן הפלסיבו וחשבו שהמקום הורדם, גרם להם להפחית את רמת הכאב המדווח באותו האזור.

עוד על מסקנת המחקר: המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של איזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד. כאשר האדם מתרכז באזור ספציפי בגוף (כמו לדוגמא יד שמאל כפי שראו במחקר) הוא מפעיל את החלק במוח המתייחס לאותו איזור ומשנה את ההרכב הכימי של האזור הזה בגופו.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

האדם יכול לשפר את התפקוד של איברים מסוימים בגופו באמצעות המחשבה בלבד

במחקר זה נבדקו אנשים שעברו שבץ, חלקם בתקופה שקרובה למחקר וחלקם כמה שנים לפני כן, והיו מוגבלים בתנועותיהם. כל הנבדקים השתתפו בפיזיותרפיה ארבע פעמים בשבוע, כאשר מחצית מהנבדקים התבקשו גם לדמיין את עצמם מניעים את אחד האיברים בגופם באופן קבוע, 3-4 פעמים בשבוע, מחוץ לזמן הפיזיותרפיה. לדוגמא: אם הנבדק התבקש לדמיין תנועה בידו הימנית, הוא דמיין שהוא משתמש ביד ימין (אוכל, מעביר דפים בספר וכו’). החוקרים גילו כי הנבדקים אשר בנוסף לפיזיותרפיה דמיינו את עצמם מתפקדים באופן מלא באיבר המוגבל שלהם, שיפרו את התפקוד שלהם באותו איבר של הגוף, יותר מהנבדקים אשר עברו פיזיותרפיה בלבד.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

6 דרכים בהן המוח לא יודע להבחין בין דמיון ומציאות

במאמר הזה סוקר ד”ר דויד המילטון את 6 הדרכים:

  1. אמונה
  2. לחץ
  3. נדיבות
  4. אכילה
  5. תנועה
  6. המערכת החיסונית

הוא אומר שמחקרים מראים שדמיון בנושאים אלו יוצרים אפקט פיזי זהה למצבי חיים אמיתיים!

 

ולפני הסיכום, הנה הדרך בה ד”ר ברוס ליפטון, שגם הוא מדען, מסביר את ההבדל בין רוח לחומר בעזרת מודל האנרגיה שלקוח מפיסיקת הקוונטים:

 

סיכום

בפוסט מאוחר יותר, מביא ד”ר המילטון תוצאות של מחקרים נוספים ואומר בבירור:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

וגם בפוסט הזה הוא מתאר ומדגים על הקשר בין חומר לרוח.

וואו! כשמסתכלים על כל המחקרים הללו כמקשה אחת, עולה בבירור המסקנה שהיכולות המנטליות שלנו בפיקודו של המוח הן הרבה יותר חזקות ממה שניתן לשער מלכתחילה!

החשיבות של היכולות המנטליות שלנו מקבלת משנה תוקף. הכל בעצם מתחיל מהמחשבות, האמונות והתפיסות שלנו. אם נשלוט בהן, נוכל לשלוט הרבה יותר טוב במציאות שאנו חווים ובתוצאות שאנו מפיקים. האתגר הוא כמובן להיות מסוגלים לעשות זאת, לצאת מהאוטומט שמנהל את חיינו ולקחת שליטה על המערכת המנטלית שלנו. הקושי הוא שרוב בני האדם לא יודעים כיצד לעשות זאת, פשוט מכיוון שאיש לא לימד אותם לעשות זאת.

חישבו על כל שנות הלימוד והחינוך שקיבלנו. מסתבר שאת הדבר החשוב ביותר להצלחתנו לא לימדו אותנו: כיצד לצאת מהאוטומט, ולנהל ולנווט את המימד המנטלי שלנו לכיוונים שיניבו לנו את התוצאות שאנו רוצים.

ואם המוח שלנו יכול לעשות את כל הדברים המופלאים המתוארים במחקרים הללו, מדוע שלא יוכל לעשות עבורנו את הפעולות שכה חשוב לנו לעשות בכדי לשגשג ולהצליח?

אם ברצונך ללמוד איך לעשות זאת, אני מזמין אותך להכיר את הספר שכתבתי “להתרגל להצליח”, בלחיצה כאן על הלינק.

 

אהבת? אני מזמין אותך ל”לייק”. מומלץ גם להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה קצה גבול היכולת שלך?

קצה גבול היכולת האנושית

אם חשבת שעשית כל מה שביכולתך בכל תחום כדי להצליח, הסרטון המדהים הזה יגרום לך לחשוב על זה שנית…

כבני אדם תוכנתנו לחשוב בקטן, לפחד ולא לדעת את יכולתנו האמיתית.

דורות של הורים שחוששים ודואגים לילדיהם העבירו להם זאת יום -יום, מבלי שהתכוונו לכך כלל, וחוזר חלילה – הילדים העבירו זאת כהורים לילדיהם הם.

נתקלתי בזה בפעם הראשונה בשרות הצבאי בצנחנים, שם מלמדים אותך ומוכיחים לך שאתה יכול ומסוגל להשיג הרבה יותר ממה שאתה חושב.

לאחר מכן ראיתי זאת שוב ושוב על עצמי, בהתמודדויות שנראו כבלתי אפשריות, למשל בשינוי הקריירה שלי.

ומאז 2006 אני בתפקיד המאמן שבסרטון: מעודד, תומך, מלהיב ונותן השראה להמוני בעלי עסקים ומשני קריירה שלא האמינו לאן הם מסוגלים להגיע.

על זה נאמר: “יגעת, מצאת, תאמין!”.

והנה עוד סרטון מדהים של השראה צרופה על נער שעשה מעל ומעבר ממה שציפו ממנו:

 

אני מזמין אותך לבדוק איך אוכל להיות המאמן שלך כדי להשיג דברים “בלתי אפשריים” בעסק שלך או בשינוי הקריירה שלך. כי “כל יעד עסקי אפשרי” בעיני.

זה היה אפשרי בשבילי, זה אפשרי גם בשבילך!

הנה כאן בקליק מעבר ללינק סיפור נוסף של השראה על התמודדות עם גבול האפשר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי