בכל אחד יש משהו מיוחד שמחכה לפרוץ לעולם | מה הייחודיות שלך?

בכל אדם יש משהו מיוחד

העולם מלא אנשים רגילים שעושים דברים בלתי רגילים. בכל אדם יש משהו מיוחד

לפעמים אנו מסתכלים על אנשים שהצליחו וקשה לנו לראות את הגורמים להצלחתם; אך קל לנו לראות את התשוקה שלהם ולא תמיד ברור לנו מהיכן היא מגיעה.

בשעה שיש המון גורמים להצלחה, שקצרה היריעה למנות כאן, יש גורם אחד מרכזי שמניע ומחולל את כל שאר הגורמים:

אנשים שהצליחו מצאו את הייחודיות שלהם בעולם, הם מצאו את המתנה שיש להם לתת לאחרים (כפי שידידתי אודליה יקיר קוראת לה), הם יודעים מה הייעוד שלהם כאן על פני האדמה, והם פעלו כדי לממש אותו.

 

הסרטון הבא מארח את אלוף העולם לדיבור בפני קהל לשנת 2014, Dananjaya Hettiarachchi, שב-7:53 דקות קצרות, משעשעות אך עמוקות, מציג מדוע בכל אחד יש משהו מיוחד ומה צריך כדי לעורר את המשהו המיוחד הזה. אל תחמיצו! אפשר לבחור בתרגום לעברית, אך זה באנגלית פשוטה שכל אחד מבין:

להמשך קריאה

וידאו להשראה – להתגבר על הנסיבות בעסק או בקריירה

גורמי ההצלחה בחיים

אולי הדבר שאני הכי שומע מלקוחותיי באימון עסקי ובאימון לשינוי קריירה הוא שלל סיבות ותירוצים מדוע: גורמי ההצלחה בחיים

“אי אפשר, זה לא הזמן, אני לא יכול, קודם ש…, אין לי מספיק (כסף, זמן, תמיכה…), אני לא יודע, אני לא מספיק טוב בשביל…” ועוד ועוד…

לכל אלו אני קורה נסיבות.
נסיבות הן גורמים מחוצה לנו, שבהחלט קיימים במציאות ומסכנים את ההצלחה, אך הם בהחלט מגבלות שאפשר להתמודד איתן ולהתגבר עליהן. אם תבדקו כל אדם מצליח שהשיג הישגים משמעותיים בחייו, תגלו שתמיד היו שם נסיבות תוקעות, אך הוא לא נכנע להן ופעל בנחרצות, בנחישות ובהתמדה כדי לפרוץ את מגבלותיהן ולהתגבר עליהן.

את זה אני מכנה להיות אַל-עַל נסיבתי, וזה ללא ספק אחד המאפיינים הבולטים של אנשים מצליחים.

אז כדי לתת לכם השראה ומוטיבציה להתמודד עם הנסיבות בחיים שלכם, הנה סרטון מדהים – “איך להצליח בעסקים” – שיראה לכם איך להיות אַל-עַל נסיבתיים ויעניק לכם עוצמה ונחישות לפעול ולממש את הפוטנציאל המעולה שטמון בכם:

להמשך קריאה

איך להשתחרר מהסבל?

איך להשתחרר מהסבל ואיך להתמודד עם הנסיבות

לקוחה שאלה אותי: איך להשתחרר מהסבל ואיך להתמודד עם הנסיבות
איך אני מפסיקה לסבול כל כך ממה שקורה לי בחיים?

 

הנה תשובתי המקוצרת:

“זו שאלת מיליון ה-$. אנשים מחפשים את השחרור מהסבל אלפי שנים.
כתשובה מקוצרת, השתמשי בכללים הבאים:

1. אין טוב ורע בעולם

2. יש רק נסיבות ופרשנות סובייקטיבית שלהן ע”י בני האדם, פרשנות חיובית או שלילית.

דע”ש יגידו שאלימות זה טוב, אני אגיד שזה רע.
אנשים בעולם יגידו שישראל אימפריאליסטית,
אחרים יגידו שאנו מגיני העולם המערבי מפני האיסלאם הקיצוני.
אנשים יגידו אוי ואבוי שאני חולה ואחרים יבינו שהמחלה היא טריגר והזדמנות לשינוי.

3. את יכולה לפרש נסיבות לשלילה – דרך השריטות
(=פרשנות אישית שלילית ואוטומטית של הנסיבות),
או לטובה, דרך האני הגבוה (=רוח האדם, נפש האדם, הנשמה, המודעות).

4. ככל שתהיי מודעת יותר לפרשנויות השליליות שלך,
כך תביני שהן אוטומטיות, לא תאמיני להן ולא תיפלי בהן.

5. כשיש נסיבות שליליות (=דברים לא נעימים מסביבך שאין לך שליטה עליהם), פשוט קבלי אותן בלי לקחת ללב, בלי לרדת מתחת לקו, בלי להתנגד אליהן.

6. חפשי איך להפעיל את ה-ממ”מ (=מחשבות, מילים, מעשים) שלך בדרך בונה ומקדמת,
כך שתהיי “מעל הקו” מבחינה רגשית, כולל להתמודד בהצלחה עם הנסיבות השליליות.

הכלים שלימדתי אותך והשיטה של “להתרגל להצליח” שאת מתרגלת יעזרו לך ביישום. 

זה ישחרר אותך. בלי להבין את זה ובלי לשאול מדוע זה עובד כך.
ככה זה עובד. אלו חוקי היקום. תשתמשי בהם נכון ותזכי לשחרור מהסבל.”

עד כאן תשובתי.

 

אם אתה שואל את עצמך:
ואיך מיישמים כל זאת הלכה למעשה?

התשובה המלאה בספרי “להתרגל להצליח”, זמין בכל חנויות הספרים הפיזיות והדיגיטליות
וניתן לרכישה גם כאן בקליק קטן על הלינק, מודפס, דיגיטלי או קולי. 

יותר מ-3,000 ספרים כבר נמכרו! קח כאן את הספר שלך!

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“פיתוח אישי”:

4 המילים שהביאו את המדליה לירדן ג’רבי

המצב המנטלי של ירדן ג'רבי הביא לה את המדליה

במודל הממ”מ שלי אני אומר שיש 3 ממים שיוצרים את המם הרביעית – היא המציאות.

3 הממים הן: מחשבות, מילים ומעשים.

הנה דוגמה קלסית איך המם של המחשבות והמם של המילים מובילות למם של המעשים ויוצרות מציאות חדשה, גם היא במם – מדליה:

להמשך קריאה

מהם גורמי ההצלחה בחיים?

גורמי ההצלחה בחיים

בסדרה של סרטונים קצרים מהרצאה שהעברתי אני מביא כמה מגורמי ההצלחה המרכזיים שמסייעים לנו לצלוח את אתגרי החיים ולהצליח:

להמשך קריאה

למה אנשים אופטימיים חיים 7 שנים יותר?

עקרון הפוקוס ובמה אנו מתמקדים

מהו הפוקוס האוטומטי שלנו בני האדם? במה הורגלנו להתמקד בחיינו? עקרון הפוקוס ובמה אנו מתמקדים

במה אנו מבחינים ובמה אנו לא מבחינים?

ומה הקשר של כל זה להצלחה שלנו בחיים?

 

 

הנה סרטון קצר המדגים ניסוי שעשיתי בהרצאה לקהל של מנהלים (2:22 דקות):

 

 

אכן, החינוך שקיבלנו והתרבות שבתוכה אנו חיים לימדו אותנו להתמקד בדברים הלא נכונים בחיים: בבעיות, בקשיים ובמה שלא עובד, בנקודות השחורות. מנהל ממוצע קם בכל יום עם הפוקוס על הבעיות שיש בארגון/במחלקה/בצוות שלו והוא מאמין באמונה שלמה שהמיקוד בבעיות אלו גם יסייע לו לפתור אותן.

 

אז זהו, שזה בדיוק ההיפך…

כי המיקוד בבעיות מגדיל אותן, כי עיקרון הפוקוס עובד כך שמה שאנו מתמקדים בו גדל, וכל השאר לא קיים. ואם אני מתמקד בבעיות, מערכת ההפעלה שלי בנויה ומעוצבת כך, שאינני יכול לראות את האפשרויות וההזדמנויות.
כמה משובים חיוביים מקבל עובד ממוצע במהלך עבודתו וכמה משובים שליליים? ולמה גורמים לו משובים שליליים ומה מאפשרים משובים חיוביים? אלו שאלות רטוריות שכל עובד יודע את התשובות עליהן.

החינוך שקיבלנו מלמד אותנו להתמקד בבעיות, כדי לפתור אותן כמובן. אך האם התמקדות דווקא בחוזקות שלנו, במה שעובד לנו טוב, הגדלה שלו וחיזוקו, לא ישרתו אותנו טוב יותר? האם חיפוש האפשרויות וההזדמנויות בחיים שלנו, להבדיל מהבעיות, לא יאפשר לנו לזהות אותן ביתר קלות, לממש אותן, וכך להתגבר על הבעיות בדרך אחרת, טובה יותר?

 

גם אלו הן שאלות רטוריות, ואני מאמין באמונה שלמה שהתשובה להן היא – “כן”!

אבי בנימין זכרו לברכה נהג היה לומר:
“כל אחד עובר ליד המזל שלו, יש מי שמרים אותו ויש מי שלא מרים אותו”.
אכן, רוב בני האדם אינם מרימים את המזל שלהם, כי פשוט אינם מזהים אותו! הם כל כך שרויים וממוקדים בבעיות שלהם, שכלל אינם מבחינים במזל הזה…
היותם מתחת לקו מעקרת את האפשרות שלהם לנצל את ההזדמנויות.

 

וזו אחת הסיבות המרכזיות לאי מיצוי הפוטנציאל האנושי:

שימוש אוטומטי שגוי בעיקרון הפוקוס, בדרך של התמקדות דווקא במה שלא עובד בחיינו.

בנוסף, מחקרים מראים שאנשים אופטימיים חיים 7 שנים יותר! זה כמעט 10% מהחיים שלנו!
מדוע? כי הם אינם נגררים לאוטומט, אלא מתמקדים דווקא בחיובי בחייהם ובמה שעובד וכך נמצאים יותר מעל הקו.

הנה זה כאן בסרטון קצר (3:41 דק’):

אז הנה לכם סיבה נוספת לחפש תמיד את חצי הכוס המלאה ולהימנע מההרגל האוטומטי: לבקר, לשפוט, להאשים ולקטר על כל הנסיבות בעולם, שאת רובן, אגב, איננו יכולים לשנות, כי אין לנו השפעה ישירה או עקיפה עליהם.

אז מה טעם להרגיש צודקים? נכון, בואו נהיה חכמים!

רוצה לרכוש עוד כלים דומים להצלחתך וגם לגלות איך מיישמים אותם?
הנה כאן בלינק מעבר לקליק השיטה הטובה ביותר לכך

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

תפסיק לנסות ותתחיל לעשות! | חגי שלו, פתיחת עסק והקמת עסק

איך ליצור דימוי עצמי מנצח של משווק ומוכר מצליח

זהו פוסט זריז, קצר ולעניין: איך ליצור דימוי עצמי מנצח של משווק ומוכר מצליח

לקוחה כתבה לי בשבוע שעבר על כך שהיא מנסה לקדם את המשימות שלה.

כתבתי לה בתשובה:

“אל “תנסי” דברים.
זו שפה לא מעצימה.
כמו להגיד “אבל” אחרי משפט חיובי.
זה מבטל את כל המשפט החיובי ומשדר למוח הלא-מודע שלך חוסר מסוגלות.

לנסות זה אומר להשאיר פתח לא להצליח.
כאילו להצטדק מראש – “אבל לפחות ניסיתי…”

את הדברים החשובים בחיים אנו לא מנסים. אנו פשוט עושים.
גם את עשית דברים בחייך בהחלטה שאת מצליחה בהם ויהי מה.
כך כל תינוק לומד ללכת!

אכן, האנשים המצליחים בעולם לא מנסים, אלא פשוט עושים!
לכן, דלגי על לנסות והגיעי ישר אל “לעשות”.
גמירות הדעת בכך תסייע לך גם להגשים ולהצליח.”

 

והנה עוד דוגמה, אמיתית לגמרי:

לקוחה (אחרת):

“היי חגי! קיוויתי להתקשר ולשוחח אך לא הצלחתי. אני מיישמת את הדברים והולך בסדר. אשתדל ליצור קשר מחר. תודה וערב טוב”

 

תשובתי אליה:

“ערב טוב א’ ותודה על העדכון.

ראי, אחד משניים: או 1) שאת מיישמת את הדברים ומרגישה שאת מתקדמת ואין לך קושי/שאלות, או 2) ששיחה איתי תוכל לסייע לך.

אם 1) הוא המצב, אין צורך שנשוחח.

אך אם 2) רלבנטי, כדאי שנשוחח. במקרה כזה אני מפנה את תשומת לבך לשפת הנסיבות שהשתמשת בה, מהאגו, שאני מציע להסיר:

“קיוויתי” “לא הצלחתי” “אשתדל”. זו שפה תוקעת ואני מזמין אותך לוותר על התנסחויות אלו.

כי ממה נפשך, כל היום לא מצאת 10 דק’ לשוחח איתי?

כידוע, זו לא מחויבות לתהליך במיטבה. לכן, רק אם המצב הוא 2), אני מציע שתשני את החשיבה והשפה, תתחברי לאני הגבוה שלך ותחליטי שאת מדברת איתי ויהי מה, הערב או מחר. תודה וחג שמח!”

ותשובת הלקוחה:

“תודה על המשוב המפורט. מקבלת את ההערות. אתקשר (ולא אשתדל) מחר!”

 

הסרטון הקצר הבא ממחיש את המסוגלות הגבוהה של בני האדם בבהירות (5:05 דק’):

 

ועוד וידאו עם פירוט עקרון המחויבות, מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (50 דק’):

 

ועכשיו:

מה אתה מנסה ולא עושה?
מה אתה רוצה אבל זה לא יוצא?

שאל את עצמך מה נדרש כדי להעלות את רמת המחויבות שלך כדי לעשות, כפי שכבר עשית המון פעמים בחייך.

אני מזמין אותך להעלות את רמת המחויבות שלך לדברים שחשובים לך בחייך.
לא: רוצה, מתכוון ואפילו לא מחויב…

אלא מבטיח!
להיות בהבטחה לעשות את מה שבאמת חשוב לך בחייך!
כמו למשל, ההבטחה שלך לילדים שלך…
כי כמו במטוס, כדאי לך לשים את “מסיכת החמצן” קודם כל לעצמך!

רוצה לעשות בדרך הכי טובה כדי להגשים ולשגשג?
תן קליק על הלינק אם אתה רוצה לעשות בקריירה שלך או אתה רוצה לעשות בעסק שלך.

לחלופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“אינטליגנציה רגשית”:

הטעות הקריטית של הורים (ומורים) בחינוך ילדים

איך להצליח בחיים

כמי שעוסק וחוקר המון את גורמי ההצלחה בעסקים ובקריירה, אני רואה המון באגים ב”מערכת ההפעלה” שלנו איך להצליח בחיים בבגרות, שמקורם מהילדות.

וכאן הכל מתחיל בחינוך שקיבלנו מהורינו וממחנכינו, שאותו לצערנו כבר לא נוכל לשנות  😥

 

עם זאת, כהורים וכמחנכים בעצמנו היום, נוכל להשפיע בגדול על ההצלחה של ילדינו, לכשיגדלו.

 

ולכן, על אף שזה חורג לכאורה מעולם ההצלחה שלנו כבוגרים, זהו הדבר החשוב ביותר שיש לי לומר להורים בינינו (1:38 דק’):

 

 

 

כהורים וכמורים אנו צריכים לנהוג בילדינו כמו כוהנים בבית מקדש. בכל פעם שאנו פורקים את לחצינו, תסכולינו וכעסינו על ילדינו, אנו מלבישים עליהם את כל הטעויות שעשו הורינו איתנו. כך אנו נשמעים בדיוק כמו ההורים שלנו, בעיני עצמנו ובעיני אחרים שמכירים אותנו, ומנציחים את השושלת הלא מפוארת של חינוך לקוי להצלחה מדור לדור.

הנה עוד דוגמה מאירת עיניים (1:44 דק’):

הדוגמה בסרטון היא לגבי מנהלים, אך היישום זהה גם להורים ולמורים!

והנה אותה הגברת בשינוי אדרת מפיה של חן מילר, מורה דגולה בישראל:

 

וסדגורו בנימה מבודחת אבל קולעת:

 

ולסיום הסרטונים בנושא, הקשר בין אהבה להיאחזות attachment, שרבים מההורים לוקים בה.

כוונותיהם טובות, אך המימוש שגוי:

 

אז מה עושים?

הכתבה הבאה ב”הארץ” שתורגמה מהניו יורק טיימס מציגה פתרונות אפשריים – לחץ כאן (מצריך מנוי).

בנוסף, הנה דעתי האישית:

  1. מבינים שהתנהגות שלילית כלפי ילדינו פוגעת בהם וביכולת שלהם להצליח כמבוגרים. “התנהגות שלילית” היא כל מה שמוריד אותם מתחת לקו.
  2. לוקחים אחריות על התגובות שלנו כלפי הילדים ולומדים איך להישאר מעל הקו בעצמנו. זה מחייב אימון והתפתחות אישית של כל הורה!
  3. מוותרים על הדרך שמרבית הורינו ומורינו נהגו בה – לגרום לרגשות אשם בקרב ילדינו. אני קורא לזה “חרקירי פולני”  😆
  4. נמנעים מלהלביש את חרדותינו על הילדים ולומדים להבליג על סיכונים סבירים שהם לוקחים, תוך מתן עידוד, תמיכה וחינוך לתעוזה.
  5. מרשים להם לטעות ומלמדים אותם בפרגון ובאהדה איך להימנע מהטעות הבאה.
  6. מגלים כלפיהם אהבה ללא פשרות ומעודדים את ייצר הסקרנות שלהם ללמוד ולהתפתח, גם אם זה במחיר של לקיחת סיכונים (מחושבים…)!
  7. מאמינים בהם וביכולותיהם! יודעים שמתחת לכל ילד מופרע יש ילד חכם עם קשיים, רגישים לקשיים שלהם, חושבים עליהם טוב ואומרים להם טוב, וכך מפעילים את אפקט פיגמליון החיובי!

זה אולי נשמע מוזר, אבל “המקצוע” הראשון של כל הורה הוא כמובן להיות הורה ושל כל מורה הוא לגדל ילדים מצליחים. אך משום מה כמעט אף הורה לא לומד איך להיות הורה טוב, והמורים לעיתים עסוקים בעצמם במקום בילדים! מקור הלמידה העיקרי של הילד הוא ההורה והמורה שלו, וכאן אנו נוטים לחזור על אותם הרגלים אוטומטיים שליליים שרכשנו אנו מהורינו. למזלנו, לעיתים אנו גם לומדים מהטעויות של הורינו ומחליטים החלטה נחושה חיובית שלא לחזור בחינוך ילדינו על אותן הטעויות…

אני מאחל לכם הורות טובה ומצליחה!

 

עכשיו, להיות הורה מוצלח מתחיל בלהיות אדם מוצלח.
וכאן נכנסים לתמונה החיים המודרניים, על שלל הלחצים שלהם
בעבודה, בפרנסה, בדיור ועוד ועוד…
בחיים האלו אנו נדרשים ליכולת מדהימה להתאים את עצמנו לסביבה המשתנה כל הזמן,
רק שרובנו לא ממש יודעים איך להתמודד עם שינויים
ולכן לא תמיד מצליחים לממש את התוכניות שלנו ולעתים אפילו נתקעים,
וזה משפיע מאד על הילדים שלנו… 

אז אם מה שעובר עליך בעסק או בקריירה שלך משפיע לשלילה על הילדים שלך וברצונך לשנות את זה,
קבל כאן בחינם את המדריך שלי איך להתמודד בהצלחה עם שינויים בחיים
או, קבל כאן בחינם את 3 הפרקים הראשונים מהספר שלי
(אפשר לקבל גם את שניהם  😆 )

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן בתגובות למטה לכל שאלה שיש לך.

ניצחון הרוח על החומר

עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

כבר הבאתי פה בעבר פוסטים של ד”ר המילטון, שהוא אחד החוקרים המשמעותיים ביותר בנושא הקשר מנטלי-פיזי. עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

היום אני מבקש להביא לכם תרגום של פוסט קצר שלו שנותן תמונת-על של הקשר הכל-כך חשוב הזה, עם כמה מילות נוספות שלי לאחר הפוסט. התרגום של לורן רוזנמן:

 

“כשעזבתי את תעשיית התרופות בשנת 1999, המחקרים בנושא גוף-נפש היו בתחילת דרכם. כיום המחקרים הרבים הוכיחו מעל לכל ספק כי למחשבות, לאמונות ולרגשות יש קשר ישיר לשינויים הביולוגיים, הפיזיים ואף הגנטיים הקורים בגופנו. וכשאני אומר שינויים גנטיים, אינני מתכוון לשינוי הגנים שלנו, אלא לשינוי כפתור ההפעלה של הגנים שלנו מגן פעיל לגן לא פעיל. למשל, גן יכול להפוך מפעיל ללא פעיל כתוצאה ממה שאתה מתמקד בו.

 

לדוגמא: החשיבה על דבר מה הגורם לך ללחץ, מפעילה את גן הלחץ שלך, שכתוצאה מכך יכול להוביל להיצרות של עורקיך. לעומת זאת, המחשבה על אדם שאתה אוהב, מפעילה גנים שונים לחלוטין, שכתוצאה מכך יכולים דווקא להרחיב את עורקיך.

האמונה כי תרופה מסויימת יכולה לעזור לך, תגרום לה להשפיע עליך לטובה. האמונה כי התרופה לא תועיל לך, תשלול בחלקה ולעיתים במלואה את יעילות התרופה עבורך. תרופה יקרה יותר תשפיע טוב יותר מהעתק זול יותר של אותה התרופה, בשל אמונתנו כי תרופה יקרה יותר היא גם טובה יותר.

הפעלת הדמיון שאתה אוכל, תוריד את תחושת הרעב ע”י איתות למוח כי הנך שבע. לדמות שהנך מזיז את שריריך באופן שוטף גורמת לשינויים בחיווט המוח ומחזקת את השרירים הלכה למעשה. שימת לב לנשימה שלך, גורמת לשינויי מבנה במוחך כך שקל לך יותר למצוא שלווה בתוך כאוס היום-יום.

הדמייה של דברים שמחים משנה את הכימיה במוחך וגורמת לך להרגיש טוב יותר. לעומת זאת, המחשבה על מה שמפחיד אותך מפעילה את מרכזי הפחד במוח שלך.

המחשבה על הזזת היד שלך משכנעת את המוח כי אתה אכן מזיז אותה. זוהי תובנה ממדעי המוח שמביאה תועלות לאלפי נפגעי שבץ מוחי ולספורטאים.

טייס אף יכול היה להטיס מטוס בעזרת מוחו אם היה קיים ממשק בין ההגאים למכשיר הקורא את פעילות מוחו.

אין ספק אם כך, כי המוח שלך משפיע רבות על גופך. היכולת לגרום למוח שלך לעבוד לטובתך, היא תוצאה של מה שאתה מתמקד בו. וזו פונקציה של אימון, בדיוק כפי שאתה לומד כל מיומנות חדשה באמצעות אימון.

 

לסיכום, זו התובנה שברצוני להעביר לך היום בנוגע לקשר בין המוח לגוף, כדי להגדיל את האמונה שלך ביכולתך:

אכן יש לך את היכולת להביא לשינוי חיובי בבריאותך על ידי התמקדות בדברים החיוביים בחייך.”

הנה לינק לפוסט המקורי באתר של ד”ר המילטון (שכנראה שונה על ידו אחרי שתרגמנו אותו)

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

עד כאן הפוסט המתורגם והנה כמה מילים שלי:

ההתמקדות של הרפואה בטיפול בסימפטומים חייבת לעבור שינוי, שכן היא אינה מצליחה לעצור ובוודאי לא למנוע את המגיפות של העידן המודרני. הנה כאן כמה רעיונות איך יראה הרופא העתידי:

 

מה שאני הכי אוהב בפוסט של ד”ר המילטון הוא הפשטות של גורמי החיבור העיקריים בין נפש-גוף שהוא מזכיר:

  1. עיקרון הפוקוס – מה שאתה מתמקד בו משפיע על בריאותך
  2. האמונה במשהו מגדילה את הסיכוי שלו להתרחש בפועל – אפקט הפלסבו. קיים האפקט ההפוך – הנוסבו, nocebo – שאומר שחוסר אמונה במשהו מקטינה את הסיכוי שלו להתרחש, או אפילו אמונה במשהו שלילי מגדילה את הסיכוי שהשלילי יתרחש. הנה כאן עוד פוסט של ד”ר המילטון שסוקר זאת
  3. הדמיון משפיע על הפיזיות שלנו
  4. מחשבה יוצרת רגשות שמשפיעים על הגוף

לגבי השפעת הדמיון, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית כדי להתמודד עם סרטן:

 

אכן, ככל שהשנים עוברות, מצטברים יותר ויותר מחקרים המאמתים את הקשרים הללו. כאן ד”ר המילטון לא מפרט אותם, אך תוכלו למצוא את חלקם בפוסט הזה וגם בפוסט הזה שלו.

גם ד”ר ברוס ליפטון חוקר את השפעת המינד שלנו על הגוף ולאחרונה שמעתי אותו אומר שאפילו לגבי גורמי מחלות כמו סרטן, השפעת הגנטיקה היא 10% לכל היותר וכל השאר הם השפעות הסביבה ובעיקר ההתנהלות המנטלית שלנו. הנה סרטון קצר שלו שמסביר את העניין מצוין:

אכן, זה נותן לנו הרבה חומר למחשבה ומציב את המין האנושי בפני אתגר עצום: לצאת מהאוטומט שרובינו מנהלים בו את חיינו ומוביל אותנו לכשלים הפיזיים שאנו חווים במחלות המתרבות דווקא עם הקידמה (לב, סרטן, סוכרת, אלצהיימר וכדומה), באמצעות שליטה וניהול פרואקטיביים של הצד המנטלי שלנו.

הדרך היא בעיני לא רק הרחבת המודעות, אלא בעיקר הגדלת יכולת הבחירה באופ”ק (אפקטיביות, פרודוקטיביות וקונסטרוקטיביות) חיובי, כדי ליצור שינוי חיובי קבוע בממ”מ שלנו (מחשבות, מילים ומעשים).

בדוק באתר זה איך אוכל לסייע לך ליצור את השינוי החיובי הקבוע שלך ולחבר אותו לתוצאות בעסקך ובקריירה שלך.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה אומר המדע על החיבור בין בני האדם

איך בני האדם מחוברים במרחב?

תורות מודעות רבות אומרות לנו שאנו בני האדם מחוברים זה לזה. האם בני האדם מחוברים זה לזה?

לקביעה זו יש השלכה עצומה על הדרך שבה אנו מתנהלים בחיינו ועל הצלחתנו והצלחת האנשים הקרובים לנו.

האומנם אנו מחוברים זה אל זה?

כשנתקלתי בתוצאות הניסוי שערך ד”ר דויד המילטון על כך הבנתי שלא מדובר רק בתורות מודעות אלא במדע צרוף. מכיוון שאני כל הזמן מחפש תימוכין במדע לתופעות כביכול מיסטיות שאיננו יודעים להסביר אותן, מיהרתי להעלות כאן בבלוג את תוצאות הניסוי שערך ד”ר המילטון.

 

אז הנה הפוסט שלו מיום 15/8/15 מובא כאן בתרגום חופשי של לורן רוזנמן ושלי

“מאמר זה הינו בנושא הקישוריות ההדדית בין בני האדם או כיצד אנו מחוברים במרחב.

הפיסיקה הקוואנטית מורה לנו שמצבו של חלקיק אחד במרחב מתואם עם מצבו של חלקיק אחר ללא קשר למרחק ביניהם (וכעת גם ללא קשר לזמן). מחקרים רבים הוכיחו גם מתאם בין המצב הפיסיולוגי או הנוירולוגי של שני אנשים אפילו אם הם מרוחקים האחד מהשני.

 

בסמינר שהנחיתי לאחרונה בו עסקנו בקישוריות בין בני אדם, אחת המשתתפות, אן, הציעה כי נבצע ניסוי בעצמנו, מאחר ובשלב זה של הסמינר חברי הקבוצה התחברו היטב ביניהם. במקרה היה לי מוניטור קרדיולוגי איתי, מכשיר ששמו emWave של חברת Heartmath. אן הציעה שנחבר משתתף אחד בקבוצה אל המכשיר ונמדוד את פעימות ליבו, בה בעת ששאר חברי הקבוצה ‘ישלחו’ לו אהבה וכוונות טובות מחדר אחר.

הנה סרטון של חברת Heartmath שממחיש את המחקרים שלהם לגבי השפעת תחושות הלב על התפקוד של בני האדם ועל הקישוריות ביניהם:

 

רבקה הייתה המשתתפת שהתנדבה להתחבר אל המוניטור. ישבתי איתה בחדר הלימוד בזמן ששאר חברי הקבוצה התקבצו בחדר האוכל, ומשם ‘שלחו’ לרבקה את כוונותיהם.

כאשר החלטנו לראשונה לבצע את הניסוי, כוונתנו הייתה פשוט לבדוק אם הקבוצה תצליח באופן קולקטיבי להתמקד בצורה חיובית ברבקה ואנו נראה שינוי במקצב הלב שלה כפי שיימדד ע”י המוניטור. הנחתי כי הקבוצה תתמקד ברבקה תוך כדקה. לא ידעתי שאן הציעה לקבוצה לשנות דברים.

 

מאוחר יותר אמרה לי אן: “הנחתי כי אתה מקובע מידי על תוצאת הניסוי, והחלטתי לנסות דבר מה שונה ממה שחשבת שנעשה”.

 

הניסוי

הם החליטו לעשות ניסוי בסגנון של ‘הדלקה/כיבוי/הדלקה’, ובו ‘ישלחו’ לרבקה אהבה ואמפטיה, יפסיקו, ואז יעשו זאת שוב. אן סקרה את התהליך שתכננה לקבוצה במשך זמן מה (כ-9 דקות), בו היא הסבירה להם כי יעשו מעין מדיטציה של אהבה ואמפטיה המכוונת לרבקה במשך 2 דקות, או ישלחו רגשות אלו באופן דומה שבו ירגישו הכי נוח. מדיטציית האהבה-אמפטיה הזו היא סוג של מדיטציה טיבטית-בודהיסטית שידועה כ-“מטה” (‘Metta’). מדיטציה זו ידועה כבעלת מגוון רחב של יתרונות בריאותיים. לאחר מכן, קבעה אן, הם יפסיקו למשך דקה בה הם יסיטו את הפוקוס שלהם מרבקה ויתרכזו במשהו מלחיץ מחייהם הפרטיים. לאחר דקה זו הם יירגעו במשך 15 שניות ואז יתרכזו מחדש בשליחת אנרגיה האהבה והאמפטיה לרבקה למשך 2 דקות נוספות.

 

לאורך כל הזמן הזה, רבקה פשוט עצמה את עיניה ונרגעה. ישבתי לצידה ועשיתי את אותו הדבר. לאחר תום הזמן, הקבוצה שבה לחדר הלימוד.

 

היינו המומים מהתוצאות

קצב הלב של רבקה היה מתואם בצורה מדוייקת ביותר עם מצב הקבוצה [ח”ש – בבלוג שלו בלינק הזה מציג ד”ר המילטון את הגרפים שפלט המכשיר]. קצב הלב של רבקה בדקות הראשונות של ‘משלוח’ האהבה והאמפטיה ע”י הקבוצה, התחזק בצורה דרמטית וברורה.

 

על מנת להבין, אסביר מה המכשיר מודד: הוא מודד את ההבדלים בקצב הלב כאשר שואפים אוויר וכאשר נושפים אותו החוצה. ברוב המקרים, קצב הלב עולה מעט כאשר שואפים אוויר ויורד מעט כאשר מוציאים את האוויר. ההבדלים בין קצב הלב בשאיפה לקצב הלב בנשיפה נקרא “השתנות מקצב הלב” (HRV). כאשר ההשתנות היא קבועה ויציבה אנו מתייחסים לכך בצורה חיובית כ”עקביות” – Coherence, ויש לכך יתרונות רבים.

 

בדקות בהן הקבוצה ‘שלחה’ אהבה ואמפטיה לרבקה (מהדקה ה- 9) הייתה עלייה גדולה ב- Coherence של מקצב ליבה.

כשהקבוצה הפסיקה באחת ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה לרבקה אחרי 2 דקות (אחרי 11 דקות מההתחלה) ניתן לראות בתוצאות המכשיר ירידה חדה ב- Coherence של מקצב הלב שלה, במשך הדקה בה הקבוצה ניתקה את עצמה מרבקה (מהדקה ה- 11 ועד הדקה ה 12 ו-15 שניות). כשחזרה הקבוצה ‘לשלוח’ אהבה ואמפטיה שוב נחזתה עלייה ב- Coherence מקצב הלב של רבקה.

אני מוצא שהתזמון המדוייק עד רמת השנייה די מדהים. הסינכרוניזציה בין כוונות הקבוצה למקצב הלב של רבקה אירע מיד.

 

עם זאת, שתי הדקות האחרונות בניסוי לא היו מתואמות היטב כמו שתי הדקות הראשונות, וה- Coherence במקצב הלב של רבקה נמשך כדקה וחצי מתוך שתי הדקות.

יכולות להיות מספר סיבות לכך, אך רק חזרה על הניסוי באותו האופן אולי עם יותר התחלות/הפסקות בתהליך תוכיח בוודאות את מה שראינו.

 

מה זה אומר לנו?

בהנחה שראינו קישוריות הדדית אמיתית, מה בעצם זה אומר לנו? זה אומר לנו שאנחנו הרבה יותר מקושרים עם הסביבה הקרובה אלינו ממה שאנחנו חושבים. זה מצביע על כך שיכולות להיות לנו השפעות בריאותיות טובות על אהובינו גם אם איננו במחיצתם. מספיק שנחשוב עליהם בליבנו ובמחשבותינו באמפתיה ובחיבה, כדי להשפיע על מצבם לטובה, כפי שמוכיחה ה- Coherence שנמדדה אצל רבקה.

מחקרים על אמפתיה ראה כאן בלינק.

 

לעומת זאת, מה קורה כאשר אנו לעיתים תכופות מתוסכלים בחיינו? האם יש לנו אז השפעה שלילית מרומזת על אלו שאנו מוציאים עליהם את התסכול שלנו? אולי כן ואולי לא, אינני בטוח, כי למען האמת לא בדקנו את הצד השלילי של הדברים. הקבוצה לא שלחה רגשות שליליים לרבקה, אלא פשוט הסירה ממנה את הפוקוס.

תחושת הבטן שלי אומרת כי לרגשות חיוביים ולכוונות אוהבות יש כוח חזק הרבה יותר מאלו המבוססים על פחד. אילו לא היה זה כך, אני בספק אם המין האנושי היה שורד זמן כה רב.

 

כמו כן, נראה כי לקישוריות הדדית יש כוח רב יותר כאשר יש קשר ריגשי בין אנשים. קשר זה חייב להיות חם, אמפתי, אוהב ואדיב. מקריאה של ניסויים אחרים, הייתי אומר שאמפתיה היא המפתח שממנו נוצרים רגשות חיוביים וכוונות אוהבות.

אני אישית חושב, שהאנשים בחיינו ירוויחו הרבה יותר מכך שנחשוב עליהם באור החיובי ביותר. זה עלול להיות מאוד קשה, במיוחד לאור העובדה שיש לנו לעיתים הרבה השגות כלפי אנשים מסוימים, אך גם זה כמו כל דבר הינו בר שיפור אם מתאמנים עליו. אולי עצם האמונה כי כוונותינו יכולות לעזור לאחרים יהווה עבורנו מוטיבציה להתאמן על כך.

 

רגשות חיוביים מיטיבים גם איתך

חברת – Heartmath אומרת כי: “כאשר אנו עוברים לרגש חיובי במכוון, מקצבי הלב מיד משתנים. שינוי במקצבי הלב, מכאוטי לעקבי – Coherence, מייצר שרשרת של שינויים נוירולוגיים, הורמונאליים וביוכימיים חיוביים המיטיבים עם הגוף כולו. הירידה בלחץ – Stress היא מיידית ונשארת לזמן רב“.

להמחשת משפט זה בכלל, ולקשר שבין הלב שלנו למוח, הנה עוד סרטון קצר שלהם:

 

לכן, הנה הצעתי הפשוטה: נסה לראות את הטוב באנשים. אתה לעולם לא יכול לדעת מה קורה בחייהם (או קרה בעברם) הגורם להם להתנהג באופן בו הם מתנהגים. בשל כך, תן לרעיון הפשוט לראות את הטוב באנשים להנחות אותך בחייך!”

עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.

בפוסט אחר שלו על חיבור בין בני האדם הוא כותב בסיכום:

“Overall, I think research is showing us that we are much more deeply connected than we have imagined and that love, empathy, and other states that make us feel connected tend to reveal and strengthen this deep connection. It is my personal belief that we are all connected, all of us, and that we are family, brothers and sisters seemingly separated but never actually apart. I believe that our prayers matter, our hopes for the best for each other are important, and that maybe, just maybe, love really is the answer.”

 

ואני מדגיש ואומר:

מעבר לזה, מומלץ לצפות בסרטון הבא ששודר בחדשות כאן 11:

אם הסרטון נראה חתוך אפשר לראותו במלואו כאן – https://www.facebook.com/kan.news/videos/285096605449584

כל זה נכון גם לגבי כל מי ששולח ליקיריו אהבה וחמלה ומתמקד בלראות את הטוב שבהם.

יש מחקרים רבים שמראים איך מדיטציית אהבה וחמלה מועילה גם לנשוא המדיטציה עצמה!
אם כך, זה WIN-WIN להתייחס לאחרים בצורה חיובית, גם למתייחס וגם למושא התייחסותו. וזה כל כך פשוט, אז בואו פשוט ניישם זאת!

 

לקראת סיום הנה פוסט של ידידה שמתארת ניסוי מדעי לאיתור קישוריות בייקום בכלל ובין בני אדם בפרט:

הלינק למאמר המקורי עם המחקר ב”הארץ” הוא כאן – https://www.haaretz.co.il/…/.premium.HIGHLIGHT-1.9670622
ובכתב העת המחקרי באנגלית כאן – https://www.aanda.org/component/article?access=doi&doi=10.1051/0004-6361/202039590.

 

ולפני סיום, עוד סרטון של Heartmath שממחיש את הקשר בין הקוהרנטיות האנושית לבין הטבע וכדור הארץ:

 

אהה, אתה עלול לומר, קל להגיד אבל קשה לבצע!

אז זהו, שזה לא כל כך קשה כמו שזה נראה.

המתודולוגיה שפיתחתי מלמדת בצורה מובנית ושיטתית איך לעשות זאת.

הספר “להתרגל להצליח” הוא המדריך השלם לביצוע שינויים מנטליים שמניבים תוצאות ריאליות בחיים.

לחץ כאן כדי לרכוש אותו ותתחיל להתרגל להצליח.

ואם ברצונך לעיין בו קודם, אז הנה לינק להורדת 3 הפרקים הראשונים של הספר במתנה:

https://www.hagaishalev.com/book/my-gift

 

אהבת? מומלץ להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות שלך

הפילטרים שמעוותים את המציאות שלנו

רוב בני האדם סבורים שמה שהם רואים בעיניהם היא מציאות צרופה, עובדה מוכחת. כנ”ל לגבי שמיעה, ריח ועוד. אין טעות גדולה מזו. כי למעשה, החושים שלנו קולטים מציאות אובייקטיבית והמוח שלנו מפרש אותה בדרך מאד סובייקטיבית, אשר תלויה מאד ב”מערכת ההפעלהלשנות את המציאות שאתה רואה כדי להתרגל להצליח האישית שלנו.

למשל, אם ניקח 2 אנשים שונים ונבקש את חוות דעתם לעניין כלשהו, מה הסיכוי שלשניהם תהייה אותה הדעה? האין זה סביר שבמגוון הפרמטרים: גבוה-נמוך, טוב-רע, יפה-מכוער, כבד-קל, יקר-זול ועוד כהנה הערכות – הדעות שלהם תהיינה שונות?

עד כמה הדברים שאנו קולטים בחושינו ומפרשים כך או אחרת הם אכן מציאות צרופה?

 

למעשה, קיימים לכל אדם לפחות 3 פילטרים שמעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלו. הנה הרחבה על כך הלקוחה מפרק 3 בספר שלי “להתרגל להצליח“:

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות

עוד לפני ציטוט מהספר, הנה וידאו מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי שעוסק ב-3 הפילטרים:

 

ועכשיו לציטוט מהספר:

“שים לב כמה פרטי מידע קולטים חושיך מדי שנייה. עצור לרגע את קריאתך והפנה את תשומת לבך לחושים שלך, בזה אחר זה: מה אתה קולט? מה אתה שומע? מה אתה רואה? מה אתה מריח? מה אתה חש? מה הטעמים בפיך? שים לב לכמות הפריטים הרבה.

החושים שלנו קולטים אלפי פרטי מידע בשנייה. את רובם קולט המוח הלא-מודע בעוד המוח המודע שלנו קולט אך ורק סדר גודל של עשרה פרטי מידע בשנייה. אילו פרטי מידע הוא קולט? נכון, הוא קולט את פרטי המידע בהם אנחנו עוסקים כעת, את אלו בהם אנו מתמקדים ברגע זה.

 

למעשה, מערכת ההפעלה האנושית מעוצבת כך שאנו כל הזמן משמיטים מידע שהחושים שלנו קולטים. מדוע? כי המוח המודע שלנו יודע לעבד רק דבר אחד בכל רגע נתון. לכן, אם כל המידע הזה יכנס למוח המודע שלנו, נוצף במידע ולא נוכל לתפקד. אכן, כך נבראנו ועוצבנו בידי האבולוציה או הבורא: רק מה שאנו מתמקדים בו חודר לתודעה שלנו וממלא אותה, וכל השאר “לא קיים”.

זהו אם כן פילטר אחד שמסנן את המידע שאנו קולטים ואני מכנה אותו – עקרון הפוקוס. ניתן לראות את עקרון הפוקוס כעיוות של המציאות העובדתית והאובייקטיבית – פילטר שמסנן את המציאות ומאפשר רק לחלק מסוים ממנה לחדור לתודעתנו. [ח”ש – הרחבה על עיקרון הפוקוס ראה בפרק 3 בספר].

  

הנה סרטון קצר מהרצאה שלי שמרחיב עוד על עקרון הפוקוס:

 

יתרה מכך, קיימים עוד שני פילטרים שגם הם מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו:

פילטר אחד הוא המוגבלות של החושים שלנו. החושים שלנו אינם קולטים את כל הפרטים של המציאות המוכרת לנו כיום. לדוגמה, אנחנו רואים רק חלק קטן מספקטרום תדרי האור ושומעים רק חלק מתדרי הקול. בין התדרים שבהם חושינו אינם מבחינים נמצאים תדרי האור: אולטרה סגול, קרני רנטגן וקרני גמא, וטווח תדרי השמע של כלבים, לווייתנים, וחיות נוספות.

גם חוש הריח שלנו מוגבל יחסית לחיות. למעשה, אם נבחן חוש אחר חוש, נראה שאיננו קולטים את כל המציאות האובייקטיבית של העולם, אלא רק חלק ממנה, חלק קטן מאוד. כלומר, יש מציאות שקורית שם בחוץ ואנחנו כלל לא קולטים אותה.

 

הפילטר השני קובע כך: אנחנו נוטים לקלוט דברים שהם בהלימה להשקפת העולם שלנו ולא לקלוט דברים שאינם בהלימה להשקפת העולם שלנו. אלו בעצם הפרדיגמות שלנו שמבעדן אנו תופסים את המתרחש בעולם.

פעמים רבות אנו רואים זאת בהערכתנו לאנשים אחרים. הדרך שבה אנו תופסים אותם מכתיבה את מה שאנו רואים לגביהם. למשל, אם יש לך פרדיגמה שפלוני הוא מוצלח, תראה אז במעשיו “הוכחות” רבות לכך שתחזקנה פרדיגמה זו. מאידך, אדם אחר עשוי לחשוב שאותו פלוני הוא דווקא לא יוצלח, וגם הוא יוכל “להוכיח” זאת ב”עובדות” מתאימות לגבי התנהגותו הלא-יוצלחית של פלוני.

 

פילטר זה דומה לעקרון הפוקוס, אך שונה ממנו בכך שלא מדובר רק בהיבט טכני של התמקדות, אלא גם בהיבט תודעתי עמוק יותר, הקשור למערכת האמונות ולהשקפת העולם שלנו.

דוגמה נוספת לפילטר השני היא הדימוי העצמי שלנו: אנשים עם דימוי עצמי נמוך, נוטים לראות את עצמם כבלתי מסוגלים לבצע פעולות הקשורות במימוש עצמי, כמו למשל – פתיחת עסק חדש. לעומתם, אנשים עם דימוי עצמי גבוה, נוטים יותר לראות את עצמם כמסוגלים לבצע את אותן הפעולות.

על כך אמר הנרי פורד: אם אתה מאמין שאתה יכול, או אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק.

 

“אנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנו רואים אותו כמו שאנחנו” (אנאיס נין)

אם כך, כבני אדם השקפות העולם שלנו שונות; כל אחד “מרכיב משקפיים” שונים שדרכם הוא רואה את העולם אחרת מאחרים; “המשקף” שדרכו אנחנו רואים את העולם הוא שקובע את חוויית המציאות שלנו.

השאלה היא עם אילו “משקפיים” אנו יוצאים לעולם מדי יום, איך הם עוצבו ואיך נוכל לשנות אותם, כך שהם ישרתו אותנו טוב יותר כדי להצליח ולשגשג. על כך, בהמשך הפרק.

 

שלושת הפילטרים שסקרתי כאן מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו, פשוטו כמשמעו. אנחנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנחנו רואים אותו כמו שאנחנו. בעיניי, זהו אחד הדברים המופלאים בעולם; אנשים שונים רואים דברים זהים באופן אחר, הם נותנים משמעויות שונות לאותן עובדות. אחד יאמר: “יש ירידות בשוק, זה זמן למכור”; השני דווקא יגיד: “זו הזדמנות נדירה, זה הזמן לקנות”. פלוני רואה בהתרחשות מסוימת משבר, אלמוני רואה בה הזדמנות. אחד רואה כישלון, בעוד השני רואה דווקא הצלחה.

תאר לך שכל האנשים היו רואים ומפרשים את המציאות באופן זהה – העולם היה מקום מאוד משעמם לחיות בו, הלא כן? זהו אם כן אחד הדברים היפים בעולם: לכל אחד יש את שלושת הפילטרים, וכל אדם משתמש בהם אחרת ולכן רואה מציאות אחרת; פרשנות סובייקטיבית למציאות אובייקטיבית.

בפרק קט”ו בתהילים כתוב: “עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו“. אכן, כולנו רואים ושומעים. אך אין זאת אומרת שזה גם מה שנקלט בתודעה שלנו, כי שלושת הפילטרים מסננים, מעוותים ומשפיעים על המציאות שאנו חווים.”

עד כאן המובאה מהספר “להתרגל להצליח“.

 

ולפני הסיכום, הנה מה שנחשב בעיני לאחד העיוותים הגדולים ביותר שעשו 3 הפילטרים הללו לתודעה האנושית. אם נוסיף לכך שיקולים פוליטיים מכוונים (להבדיל מהפילטרים שהם אוטומטיים ואינם מכוונים), נגיע לדעתי לאחת הטעויות הגדולות שעשו מנהיגים בארץ ובעולם לפחות בעידן המודרני, שיהיה לצערי בכייה לדורות:

 

ועכשיו אל המסקנה:

רוב בני האדם אינם מודעים ל-3 הפילטרים הללו. אנו לא מבינים איך אחרים אינם רואים או שומעים את מה שאנו רואים או שומעים. אנו לא מבינים איך פספסנו הזדמנויות. אנו לא מודעים לכך שאם נשנה את הגישה והשקפת העולם שלנו – את הפילטרים שלנו – נוכל גם לשנות את המציאות שאנו חווים לטובתנו, כך שנפיק תוצאות טובות יותר בחיים שלנו.

 

לפני סיום, הנה ציטוט של מקרה מדהים שמסכם פוסט זה, כפי שכתב פרופ’ יורם יובל בתוכניתו “נפלאות התבונה”:

“בשנת 1984, כשהיא היתה בת 22, עברה הסטודנטית ג’ניפר תומפסון אונס אכזרי באיומי סכין בדירה שלה בברלינגטון, צפון קרולינה. בזמן האונס היא ניסתה לשנן לעצמה ולזכור היטב את מראה פניו של התוקף שלה, כדי שתוכל לזהות אותו מאוחר יותר. עוד באותו יום, בעזרת חוקרי המשטרה, היא הרכיבה קלסתרון של האנס כפי שזכרה אותו. על סמך הקלסתרון הזה הראו לה החוקרים צילום של רונלד קוטון, צעיר שחור עם עבר פלילי. “זה האיש”, היא אמרה. לאחר מכן, כשהוא עמד לפניה עם חשודים אחרים במסדר זיהוי חי, היא זיהתה את קוטון בוודאות מלאה. תומפסון אמרה מאוחר יותר, “קשה לי לתאר את השנאה ואת הזעם שחשתי כלפי האיש הזה”. קוטון נעצר, נשפט, הורשע, ונידון למאסר עולם.

בשנת 1987 התוודה בובי פול, שהיה אסיר באותו בית סוהר שבו ריצה קוטון את מאסר העולם שלו, שהוא זה שביצע את האונס. במשפט החוזר שנערך אז, התבקשה ג’ניפר תומפסון לזהות את פול. היא הצהירה בשבועה, מעל דוכן העדים, “מעולם לא ראיתי אותו. אין לי מושג מי האיש הזה”. קוטון המשיך לטעון שהוא חף מפשע, אבל זה לא עזר לו. הוא נשאר בכלא. חלפו עוד 8 שנים. בשנת 1995, בעזרת טכנולוגיות DNA חדשות, התברר בצורה חד-משמעית שבובי פול הוא אכן האנס. קוטון שוחרר מן הכלא לאחר שריצה בו 11 שנות מאסר.

לאחר השחרור שלו, קוטון נפגש עם תומפסון בכנסייה. היא סיפרה על הפגישה: “פשוט בכיתי. הסתכלתי עליו ואמרתי, ‘אם אגיד לך שוב ושוב, בכל דקה ובכל שעה של חיי, שאני מצטערת, האם תצליח לסלוח לי?’ והוא עשה את מה שלא יכולתי להעלות בדעתי. הוא התחיל לבכות בעצמו, ואמר ‘כבר סלחתי לך לפני שנים, ג’ניפר’.” בסופו של דבר השניים כתבו יחד ספר. עד היום הם מופיעים יחד ומספרים את סיפורם לשופטים, חוקרים, וסתם אנשים.”

פילטרים אנושיים שמעוותים את תפיסת המציאות, כבר אמרנו? וכל מילה נוספת מיותרת!

 

אסיים באמרת הנושא של פרק 3 בספר:

“כשאתה משנה את הדרך בה אתה מסתכל על הדברים, הדברים עליהם אתה מסתכל משתנים”
ד”ר וויין דיאר

 

רוצה לדעת איך לשנות לטובה את הדרך שאתה מסתכל על הדברים?

בשביל זה אתה צריך לקרוא את הספר המלא, או לפחות להתחיל עם 3 הפרקים הראשונים שלו, שניתנים להורדה בחינם מהאתר הזה. לחץ כאן, והקורס הדיגיטלי המשולב שיאפשר לך את היישום של הכל.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

איך האהבה מועילה לבריאות ולהצלחה שלך?

היום אני מביא פוסט אורח מתורגם מאנגלית של אחד מהמדענים שאני עוקב אחריו בדבקות כבר מאז 2009. ד”ר הקשר בין הורמון האהבה אוקסיטוסין לבריאות והצלחה דיוויד המילטון (PhD) הוא מדען-כימאי שחוקר את הקשר בין נפש לגוף. הממצאים שהוא מביא במחקריו מאירים איך הצד המנטלי שלנו משפיע על יכולותינו הפיזיות. בפוסט זה סוקר ד”ר המילטון 6 עובדות על השפעתו החיובית של הורמון האוקסיטוסין על היכולות שלנו.

 

הנה הפוסט במלואו והסיכום שלי לאחריו:

להמשך קריאה

מה הקשר בין הצד המנטלי של בני האדם למימד הפיזי והריאלי שלהם?

מצא-את-ייעודך-מטרה

אחד התחומים שמרתקים אותי הוא המחקר המדעי שבודק כיצד מחשבות, רגשות ואמונות משפיעות על הפיזיות שלנו ועל התפקוד היומיומי.מצא-את-ייעודך-מטרה

כיום יש יותר ויותר מדענים שחוקרים תחומים אלו והתוצאות של המחקרים שלהם מדהימות בקשר החזק נפש-גוף שהן חושפות. לא, אין כאן הפתעות, אך בהחלט המון חומר למחשבה איך כל אחד ואחת מאיתנו יכול להשתמש בממצאים אלו כדי לשפר את בריאותו וחייו.

הפעם אני מציג תוצאות של מחקרים שסוקר ד”ר דויד המילטון, מדען-כימאי שאני עוקב אחריו כבר הרבה שנים.

את התוצאות הללו הוא מציג במקומות רבים: במאמרים, בספריו, בפוסטים באתר שלו ובהרצאותיו. אספתי את כולם כאן כדי להגיש לך בפוסט זה את עיקריי הממצאים ואת מסקנותיהם, כדי שתוכל לשפר את התוצאות שלך בכל המישורים של חייך. בגלל ריבוי המקורות וכדי לשמור על פשטות, לא ציינתי אותם כאן.

לגבי כל מחקר, אני מציג קודם כל את המסקנה בכותרת ולאחר מכן את פרוט המחקר ועוד כמה מילים שלי:

 

הדמיון משנה את מבנה המוח

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד: החוקרים הזמינו מספר נחקרים לנגן כמה צלילים על פסנתר ב-5 אצבעות לאורך 5 ימים ברציפות, במשך שעתיים כל יום. החוקרים הבחינו בגדילה של החלקים הקשורים לשרירי האצבעות במוח. החוקרים קבעו שהמוח הוא כמו שריר: כאשר האדם משתמש במוח הוא גדל. החוקרים לקחו קבוצה נוספת של אנשים, אך במקום לנגן את הצלילים פיזית, הנחקרים בקבוצה השנייה רק דמיינו את הצלילים בראשם. כאשר חקרו את השינוי במוחם של הנחקרים בקבוצה השנייה, גילו תוצאות דומות לנחקרים בקבוצה הראשונה: החלק במוח הקשור לשרירי האצבעות גדל רק מעצם המחשבה על נגינה.

ח.ש. – זה ההסבר המדעי מדוע חזון (תמונה עתידית אידאלית) וחשיבה בדמיון על המטרות, מפתחים את המוח וגורמים לו לפעול לקידום מטרות אלו.

 

הדמיון יכול לשנות את מבנה המוח, כמו גם את הפיזיות של הגוף

מחקר שנערך במכון לאונרד להנדסת מכונות: מחקר דומה למחקר שנערך בהרווארד, רק שבמקום להשתמש ב-5 אצבעות כמו במחקר הקודם, הנחקרים התבקשו להשתמש אך ורק בזרת. הנחקרים הורו למתוח את הזרת במשך 15 דקות, 5 ימים בשבוע למשך 3 חודשים. הנחקרים נבדקו בתום 3 החודשים, והתגלה כי ממוצע הגידול בכוח של האצבע שנרכש אצל הנחקרים הוא 53%. קבוצה נוספת של נחקרים התבקשה לדמיין שהם מותחים את הזרת, מבלי להזיז אותה פיזית. קבוצת הנחקרים השנייה רכשה גידול של 35% בכוח בזרת, מבלי להזיז אותה כלל.

ח.ש. – אפשר לקחת את זה לפעולות להשגת היעדים שלך. דמיון בונה את המסוגלות הפיזית להשיג אותם!

 

לאמונה ולתודעה יש השפעה אמיתית וממשית על המוח והגוף

מחקר הפלסבו: חוקרים לקחו אספירין רגיל, ארזו אותו כך שייראה יקר יותר, בצד אספירין שנראה פשוט וזול יותר. 2 סוגי האספירין ניתנו לקבוצה של נשים שסבלו מכאבים. המחקר גילה שהאספירין אשר נארז כך שייראה יקר יותר השפיע בצורה יעילה יותר על קבוצת הנבחנות, למרות ששתי החבילות הכילו את אותו האספירין בדיוק. אצל הנבדקות התרחש אפקט הפלסבו: האמונה של הנבחנות כי האספירין “היוקרתי יותר” יהיה יותר טוב גרמה לו להשפיע על גופן בצורה חיובית יותר. כמו כן, באותו המחקר לקחו כדורי פלסבו (כדורים אשר נראים כמו אספירין, אך אינם מכילים כימיקלים ומשככי כאבים) וגם אותם מיינו לכדורים אשר נארזו באריזה יוקרתית בצד כדורים אשר נראו ככדורי אספירין רגילים ופשוטים. אותה התוצאה התרחשה גם במקרה הזה, רק שבחלק זה של המחקר הנחקרים כלל לא קיבלו אספירין אמיתי, אלא כדורים אשר רק גרמו להם להאמין שהם לוקחים אספירין.

יתרה מכך, בפוסט אחר אומר ד”ר המילטון שאפילו אם החולים יודעים שקיבלו פלסבו, יש לתרופת הדמה השפעה חיובית על הבריאות שלהם. הנה כאן אסופה של מחקרים בנושא זה.

ח.ש. – האמור לעיל מוכיח את חשיבות האמונה להשגת תוצאות. פיתוח אמונה בלתי מתפשרת ביכולתך להשיג ולשגשג הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה!

יתרה מכך, לגבי השפעת האמונה על הגוף, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית על מנת להתמודד עם סרטן:

גישה חיובית לחיים בריאה יותר לגוף מאשר גישה שלילית

מחקר אחד גילה כי אנשים בעלי גישה אופטימית לחיים חיים בממוצע 7.5 שנים יותר מאנשים בעלי גישה פסימית לחיים.

מחקר נוסף ערך ניסוי לגבי מחלת השפעת: חוקרים לקחו קבוצה של נבדקים וחילקו אותם לכאלו בעלי גישה חיובית ולכאלו בעלי גישה שלילית לחיים, על פי סט של פרמטרים. לשתי הקבוצות הזריקו וירוס של שפעת. את הנבדקים שמו בבידוד ובכל פעם שהם השתעלו או התעטשו הם התבקשו לשמור את ליחתם במטפחת. בסוף המחקר בדקו את ליחתם וגילו כי האנשים אשר הוגדרו בתחילת המחקר כבעלי גישה חיובית יצרו פחות ליחה במהלך מחלתם מאלו אשר הוגדרו כאנשים בעלי גישה שלילית.

ד”ר דויד המילטון אומר בפוסט הבא שנדיבות מעוררת את ייצור הורמון האוקסיטוצין, אשר מצידו תורם לבריאות הלב.
הנה המלצתו החמה בסיכום הפוסט, בתרגום חופשי שלי:
“הנה עצתי הקטנה לשמירה על בריאותכם: גילוי אהבה, אמפטיה וחמלה, סבלנות והקשבה לאחר כשהוא זקוק לקשב, חיבוק אנשים, ועוד אנשים, ושוב, לומר לאנשים שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם, וגילוי נדיבות. עשו את כל אלה בקביעות וכך תעשו גם לעצמכם טוב (ח.ש. – בריאותית)”.

אם כך – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

יתרה מכך, בפוסט הבא מדגים ד”ר המילטון שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

 

לסגנון החיים שאותו בוחר האדם, חיובי או שלילי, יש השפעה על בריאותו. כמו כן, גישה של חמלה ואהבה עשויה להגן על הלב מפני מחלות

חוקרים לקחו 150 זוגות נשואים וביקשו מכל זוג בנפרד לבחור נושא מחיי הנישואים שלהם ולדון בו במשך כ-30 דקות. הדיונים צולמו ונצפו על ידי החוקרים. החוקרים חילקו את הזוגות למספר קבוצות על בסיס איכות הקשר ביניהם. הקבוצה הקיצונית מצד אחד כללה זוגות בעלי קשר שלילי ועוין זה אל זה, בעוד הקבוצה הקיצונית השנייה כללה זוגות בעלי חמלה והבנה אחד כלפי השני. החוקרים גילו שחברי הקבוצה בעלי היחס העוין נטו יותר לחלות במחלות לב לעומת אלו בקבוצת היחס החיובי.

ח.ש. – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

 

המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של אזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד

מחקר שנעשה באוניברסיטת צ’ורון: במחקר קיבלו מתנדבים זריקות של קפססין (החומר החריף המצוי בפלפל חריף) בידיהם או בכפות רגליהם, ועליהם היה לתאר את רמת הכאב שלהם על פי סקלה. בהמשך הניסוי, הזריקו למתנדבים עוד לפני הקפססין, חומר מרדים כביכול, באותו האזור בו הזריקו להם מאוחר יותר קפססין. המתנדבים חשבו כי זהו חומר מרדים אמיתי אך למעשה זה היה פלסיבו. החוקרים מצאו כי כאשר קיבל המתנדב, לדוגמא, חומר מרדים בידו השמאלית והקפססין הוזרק לו בשתי הידיים, הוא חש כאב קטן יותר בידו השמאלית, למרות שלא קיבל חומר מרדים אמיתי בידו זו. המחקר הראה כי למרות שהמתנדבים לא קיבלו משכך כאבים אמיתי, עצם העובדה שהם התרכזו באזור בו  ניתן הפלסיבו וחשבו שהמקום הורדם, גרם להם להפחית את רמת הכאב המדווח באותו האזור.

עוד על מסקנת המחקר: המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של איזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד. כאשר האדם מתרכז באזור ספציפי בגוף (כמו לדוגמא יד שמאל כפי שראו במחקר) הוא מפעיל את החלק במוח המתייחס לאותו איזור ומשנה את ההרכב הכימי של האזור הזה בגופו.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

האדם יכול לשפר את התפקוד של איברים מסוימים בגופו באמצעות המחשבה בלבד

במחקר זה נבדקו אנשים שעברו שבץ, חלקם בתקופה שקרובה למחקר וחלקם כמה שנים לפני כן, והיו מוגבלים בתנועותיהם. כל הנבדקים השתתפו בפיזיותרפיה ארבע פעמים בשבוע, כאשר מחצית מהנבדקים התבקשו גם לדמיין את עצמם מניעים את אחד האיברים בגופם באופן קבוע, 3-4 פעמים בשבוע, מחוץ לזמן הפיזיותרפיה. לדוגמא: אם הנבדק התבקש לדמיין תנועה בידו הימנית, הוא דמיין שהוא משתמש ביד ימין (אוכל, מעביר דפים בספר וכו’). החוקרים גילו כי הנבדקים אשר בנוסף לפיזיותרפיה דמיינו את עצמם מתפקדים באופן מלא באיבר המוגבל שלהם, שיפרו את התפקוד שלהם באותו איבר של הגוף, יותר מהנבדקים אשר עברו פיזיותרפיה בלבד.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

6 דרכים בהן המוח לא יודע להבחין בין דמיון ומציאות

במאמר הזה סוקר ד”ר דויד המילטון את 6 הדרכים:

  1. אמונה
  2. לחץ
  3. נדיבות
  4. אכילה
  5. תנועה
  6. המערכת החיסונית

הוא אומר שמחקרים מראים שדמיון בנושאים אלו יוצרים אפקט פיזי זהה למצבי חיים אמיתיים!

 

ולפני הסיכום, הנה הדרך בה ד”ר ברוס ליפטון, שגם הוא מדען, מסביר את ההבדל בין רוח לחומר בעזרת מודל האנרגיה שלקוח מפיסיקת הקוונטים:

 

סיכום

בפוסט מאוחר יותר, מביא ד”ר המילטון תוצאות של מחקרים נוספים ואומר בבירור:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

וגם בפוסט הזה הוא מתאר ומדגים על הקשר בין חומר לרוח.

וואו! כשמסתכלים על כל המחקרים הללו כמקשה אחת, עולה בבירור המסקנה שהיכולות המנטליות שלנו בפיקודו של המוח הן הרבה יותר חזקות ממה שניתן לשער מלכתחילה!

החשיבות של היכולות המנטליות שלנו מקבלת משנה תוקף. הכל בעצם מתחיל מהמחשבות, האמונות והתפיסות שלנו. אם נשלוט בהן, נוכל לשלוט הרבה יותר טוב במציאות שאנו חווים ובתוצאות שאנו מפיקים. האתגר הוא כמובן להיות מסוגלים לעשות זאת, לצאת מהאוטומט שמנהל את חיינו ולקחת שליטה על המערכת המנטלית שלנו. הקושי הוא שרוב בני האדם לא יודעים כיצד לעשות זאת, פשוט מכיוון שאיש לא לימד אותם לעשות זאת.

חישבו על כל שנות הלימוד והחינוך שקיבלנו. מסתבר שאת הדבר החשוב ביותר להצלחתנו לא לימדו אותנו: כיצד לצאת מהאוטומט, ולנהל ולנווט את המימד המנטלי שלנו לכיוונים שיניבו לנו את התוצאות שאנו רוצים.

ואם המוח שלנו יכול לעשות את כל הדברים המופלאים המתוארים במחקרים הללו, מדוע שלא יוכל לעשות עבורנו את הפעולות שכה חשוב לנו לעשות בכדי לשגשג ולהצליח?

אם ברצונך ללמוד איך לעשות זאת, אני מזמין אותך להכיר את הספר שכתבתי “להתרגל להצליח”, בלחיצה כאן על הלינק.

 

אהבת? אני מזמין אותך ל”לייק”. מומלץ גם להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה קצה גבול היכולת שלך?

קצה גבול היכולת האנושית

אם חשבת שעשית כל מה שביכולתך בכל תחום כדי להצליח, הסרטון המדהים הזה יגרום לך לחשוב על זה שנית…

כבני אדם תוכנתנו לחשוב בקטן, לפחד ולא לדעת את יכולתנו האמיתית.

דורות של הורים שחוששים ודואגים לילדיהם העבירו להם זאת יום -יום, מבלי שהתכוונו לכך כלל, וחוזר חלילה – הילדים העבירו זאת כהורים לילדיהם הם.

נתקלתי בזה בפעם הראשונה בשרות הצבאי בצנחנים, שם מלמדים אותך ומוכיחים לך שאתה יכול ומסוגל להשיג הרבה יותר ממה שאתה חושב.

לאחר מכן ראיתי זאת שוב ושוב על עצמי, בהתמודדויות שנראו כבלתי אפשריות, למשל בשינוי הקריירה שלי.

ומאז 2006 אני בתפקיד המאמן שבסרטון: מעודד, תומך, מלהיב ונותן השראה להמוני בעלי עסקים ומשני קריירה שלא האמינו לאן הם מסוגלים להגיע.

על זה נאמר: “יגעת, מצאת, תאמין!”.

והנה עוד סרטון מדהים של השראה צרופה על נער שעשה מעל ומעבר ממה שציפו ממנו:

 

אני מזמין אותך לבדוק איך אוכל להיות המאמן שלך כדי להשיג דברים “בלתי אפשריים” בעסק שלך או בשינוי הקריירה שלך. כי “כל יעד עסקי אפשרי” בעיני.

זה היה אפשרי בשבילי, זה אפשרי גם בשבילך!

הנה כאן בקליק מעבר ללינק סיפור נוסף של השראה על התמודדות עם גבול האפשר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

כישלון או טעות? מה הגישה הנכונה לאי-הצלחה שתביא את ההצלחה?

מה ההבדל בין טעות לכישלון?

מכירים את הביטוי: מילים בוראות מציאות? אכן, המילים שלנו משפיעות מאד על המציאות ומכאן גם על התוצאות שלנו.

מה ההבדל בין טעות לכישלון?
לראות אי הצלחה כטעות ולא ככישלון

אחת המילים שהכי משפיעות היא המילה “כישלון“.

בדרך כלל, אנו משתמשים במילה “כישלון” יותר מידי ושלא במקומה.

למשל, אנו אומרים: “נכשלתי בבחינה”.

לא כל טעות היא כישלון.

אני מעדיף להחליף את המילה “כישלון” במילה “טעות”.

בואו נבין מדוע זה חשוב:

להמשך קריאה

מאיפה היה לך האומץ? איך לעשות שינוי קריירה באמצע החיים?

אומץ לשינוי קריירה

מאז השינוי שלי ב-2005 ובעיקר לאחר ההוצאה לאור של הספר שלי – להתרגל להצליח, שואלים אותי רבים:

אומץ לשינוי קריירה
כל שינוי הוא אתגר

“מאיפה היה לך את האומץ לעזוב משרה טובה והכנסה נדיבה, ללא אלטרנטיבה תעסוקתית?”

בפוסט זה אענה על השאלה ואתן לך השראה להתמודד ביתר הצלחה עם שינויים בחייך.

 

 

זה בכלל לא האומץ

האמת, בכלל לא הרגשתי אמיץ בעת שבחודש נובמבר 2005 החלטתי להתפטר מעבודתי כמעט בהחלטה של רגע. הייתי כל כך עסוק בתסכול, כאב וחוסר אונים, שפשוט הייתי חייב לברוח מהם, רחוק ככל האפשר. השנתיים הקודמות, ובעיקר החודשיים האחרונים, כל כך השפיפו אותי, שהייתי חייב להשתחרר מעניבת החנק של המציאות האומללה שהייתי בתוכה.
מסתבר, שכשאדם מאד לא מאושר בהווה שלו, הוא מוכן “למעשי התאבדות” רק כדי לברוח מהכאב. כתבתי על כך בעבר בפוסט הכאב דוחף אותך עד שהחזון שלך מושך אותך, שמסביר היטב את הרעיון.

כך, מצאתי את עצמי ללא עבודה, אבל עם חופש לנשמה וסקרנות כלפי מה צופן לי העתיד. כמובן, גם לא מעט פחדים היו שם. כמפרנס עיקרי במשפחתי שתלוי בהכנסה השוטפת למחייה, חששתי מה יקרה כאשר יאזלו חסכונותיי. אך שוב, הבריחה מהכאב היתה מטרתי העיקרית והיא האפילה, בשלב זה, על הפחד.

 

אין הפחדן למֵד

אם כך, תסכול וכאב הם דרך מצוינת להתגבר על הפחדים, לקבל בּוּסט רגעי של אומץ, להחליט ברגע, ולהתחיל שינוי משמעותי.

רגע אח”כ, צריך משאבים אחרים כדי להמשיך את תהליך השינוי. הנה כמה מאלו שאני השתמשתי בהם באותם ימים של חוסר וודאות וחיפוש דרכי בקריירה:

תעוזה

אבן שושן מגדיר תעוזה כ”גבורה נפשית”. האמת, כולנו גיבורים. לכולנו יש “סיפורי גבורה” כתוצאה מאירועים שחווינו במהלך חיינו. כולנו ידענו בעבר להתחבר לרוח האדם שבנו ולעשות דברים מופלאים, גם אם קטנים ורגעיים. לרוב, אלו לא נראים לנו כמעשי גבורה. “בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום” אנו נוהגים לומר…

הרעיון שלי פשוט: התמקדו באפשרות, בהזדמנות, במה שעובד בחייכם, בחצי הכוס המלאה. זהו “עיקרון הפוקוס“, עליו אני מרחיב בפרק 3 בספר שלי. במקום לעסוק בפחדים, התמקדו במה לעשות כדי לשפר את מצבכם. גישה זו היא תעוזה במיטבה, היא מחוללת “סיפורי גבורה“. זהו גם המאפיין של אנשים מצליחים, לכולנו יש את זה, ובאפשרותנו להתחבר לעוצמה זו של רוח שאדם שלנו באמצעות עיקרון הפוקוס.

 

שבירת פרדיגמות

כתבתי על פרדיגמות וחשיבותן בתהליך השינוי בפוסט לבצע שינוי עם פרדיגמות חדשות. כאן אני רוצה לשתף בפרדיגמה אחת מרכזית שתקעה אותי. רק כששחררתי אותה,  נפתח לי פתח רחב לשינוי, דרכו גם מצאתי תעצומות נפש לבצעו הלכה למעשה.

כשכיר, עם מנטליות של שכיר, הייתי מאד תלוי במשכורת הדשנה שלי (מעל 30,000 ש”ח לחודש עם רכב ותוספות נדיבות, ביוקר המחיה של שנת 2005). הפרדיגמה שתקעה אותי היתה: “עד שאני לא מוצא מקור הכנסה חלופי באותו סדר הגודל אני לא עושה שינוי”. קל לראות שאין כמעט מצב לשנות עיסוק ולפתוח עסק חדש עם הכנסה מידית כזו.  ולכן, רק כאשר שיניתי את הפרדיגמה ואמרתי לעצמי: “זה בסדר לאכול את החסכונות בטווח הקצר כדי שאוכל למצוא את ייעודי ולפתח מקור הכנסה חלופי”  – הפכתי למוכן מנטלית להתמודד עם השינוי.

מה הפרדיגמה התוקעת שלכם? היעזרו בכלי שאלון מיפוי פרדיגמות שבבלוג שלי כדי לשנות אותה.

 

האדם מחפש משמעות

ספרו של ויקטור פרנקל “האדם מחפש משמעות” נתן לי אנרגיה ותנופה. הבנתי שללא משמעות חדשה בקריירה שלי אתקשה לפעול ולחזור למעגל העבודה. לכן, כאשר גיליתי את הייעוד שלי כארבעה חודשים לאחר שסיימתי את עבודתי כשכיר, רווח לי מאד וחיי התמלאו בתוכן חדש. תוכן זה, ההכרה שהייעוד שלי הוא לאפשר לאנשים מסביבי למצות את הפוטנציאל העסקי שלהם כדי להרוויח יותר כסף,  עזר לי מאד  להתמקד בעשייה אפקטיבית שהניבה תוצאות. ייעוד היא מילה מורכבת, אך שורשית ובסיסית. היום, ברור לי שלכל אדם יש ייעוד בחיים ואחד האתגרים הגדולים שלנו זה למצוא אותו. בדיוק לשם כך פיתחתי את התהליך “מצא את ייעודך“.

וזו גם עצתי למי מיכם שמתברבר בחייו בכלל ובקריירה שלו בפרט. חפשו את המשמעות בחיים שלכם, את הייעוד, את ה”מה” שידליק אתכם, שייתן לכם את התעוזה להתגבר על הפחדים ולהשיג תוצאות יוצאות מהכלל. זה המתכון לפיו אנשים רגילים עושים דברים בלתי רגילים. אני מאד מזדהה עם אמרתו של ניטשה שרלבנטית כאן מאד:  “מי שיש לו בעבור מה לחיות יכול לסבול כל איך“.

 

תמיכה מהסביבה

3 גורמים תמכו בי בימי השינוי הראשונים וסייעו לי מאד לעבור את התקופה הקשה:

  • אסנת זוגתי היתה לצידי ותמכה בי. היא הזכירה לי את יכולותיי, את הישגיי בעבר והאמינה ביכולתי להתגבר על המשבר ולא לוותר. “תודה אסנתי”, כבר אמרתי?  😀
  • הקפתי את עצמי באנשים שחוו שינוי כמוני וידענו לתמוך ולהעצים איש את רעהו. דווקא המקום של לתמוך באחרים ולסייע להם נותן לנו לעיתים עוצמות מופלאות.
  • ניתקתי את עצמי מתלאות העולם והתמקדתי בתכנים מעצימים. מדובר בספרים, תוכניות וחומרים שונים שאספתי באינטרנט, בכתב, באודיו ובוידאו. כולם נתנו לי השראה, פתחו לי אופקים ללמידה חדשה, והכניסו אותי עמוק לתהליך מרתק של התפתחות אישית, צמיחה וגדילה.

אלו אם כן כמה דרכים כדי לאזור אומץ ולהתמודד בהצלחה בנתיבי השינוי שלכם.

 

ולפני סיום, כמה טיפים איך לבצע שינוי קריירה שקשה לך לעשות אותו, שנתתי בראיון לגלי צהל (3:38 דק’):

 

אסיים פוסט זה עם אמרתו של גנדי, איתה גם בחרתי לפתוח את הפרק הראשון בספרי: “היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם“.

באפשרותך לקרוא את סיפור שינוי הקריירה המלא שלי בפרקים הראשונים של הספר שלי שניתנים להורדה בחינם בלינק הזה.

קרא עוד באתר זה על אימון לשינוי קריירה – איך אוכל לסייע לך לעשות שינוי קריירה כמו שאני עשיתי.

 

הספר המודפס או הדיגיטלי בהנחה ניתנים לרכישה בלינק הזה – לחץ כאן לרכישת הספר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

היום, לפני 9 שנים, הכל התחיל…

מתאונה לשינוי ופריצת דרך

היום לפני 9 שנים התחילה תקופת השינויים המואצת בחיי.מתאונה לשינוי ופריצת דרך

לראשונה בחיי הובלתי כפצוע באמבולנס לאחר תאונת דרכים עם הווספה האדומה שלי במחלף הסירה. האירוניה היא שהייתי בדרך לראיון עבודה, כן באותו תחום שבו עבדתי וכבר קצתי בו.

בתאונה שברתי את מפרק עצם הבריח, עברתי ניתוח ושיקום הכתף.

ירדתי מהווספה אחרי 22 שנה ובהמשך אותה שנה “ירדתי” גם מהמקצוע שלי – רו”ח וסמנכ”ל כספים, גם כן אחרי 22 שנה.

למדתי מאז שהכל אפשרי, גם בשיקום פיזי מהיר וגם בביצוע שינויים בקריירה ובחיים, והגשמת הייעוד שלי.

הרבה פעמים, שינויים מתחילים באירועים מכוננים, כמו התאונה ההיא היום לפני 9 שנים. אירוע שלילי, שבסופו של דבר היה פתח לשדרוג החיים!

ומכאן גם נולד הספר, שמסכם את התובנות וההתנסויות ב-9 השנים הללו למתודולוגיה סדורה ובדוקה לביצוע שינוי מנטלי כדי להפיק תוצאות בעסק.

פרקים ראשונים במתנה ללקוחותיי ולקוראי הבלוג שלי!

הספר “להתרגל להצליח” השלים בהצלחה פרויקט השקה!  

הספר ניתן לרכישה בהנחה עד הבית + בונוס בלינק הזה – לחץ כאן לרכישת הספר

 

להמשך קריאה

התנגדות – הגישה האוטומטית שתוקעת את ההצלחה

להתמקד בחצי הכוס המלאה

אני מבקש לשתף אתכם בסיפור אישי אמיתי שלי, שמחד חשף חולשות ופגיעות שלי, ומאידך אפשר לי למידה וצמיחה שלא הייתי מוותר עליהן.

ובכדי להכניס אתכם לקונטקסט העניין, אפתח בציטוט קצר מתוך הספר “להתרגל להצליח” שעליו אני שוקד בימים אלו, וקורם אט אט עור וגידים:

להתמקד בחצי הכוס המלאה

לא על שכלי לבדו

“השינוי שלי מרציונליות למודעות לא קרה בין לילה. כשהתחלתי לאמן אנשים בקיץ 2006 הייתי עוד רק רציונלי.

חמוש בפרדיגמות העבר, לקחתי את מיומנויות האימון שאך זה למדתי, ובעיקר את הקונקרטיות שבהן כמו תכנון עסקי, והתחלתי ליישם אותן. קודם כל עם עצמי, בעסק שאך זה הקמתי, ובמקביל גם עם הלקוחות שאט אט השגתי.

כאדם חרוץ ושקדן, הייתי בטוח שהצלחתי מובטחת. אבל זה לא עבד לי. התוצאות שלי ברמה האישית וגם אלו של לקוחותיי הראשונים בוששו להגיע.

ולא הבנתי מדוע. מה היה חסר בפעולות שלי ובשיטת האימון שלי כדי לאפשר לי וללקוחותיי לפרוץ דרך?

או אז התחלתי לרדת בהדרגה לשורש העניין.

בתקופה זו הייתי כל הזמן בתוך מסגרת אימונית, כחלק מקורסי האימון שעברתי. וכך, התחלתי לקבל משובים ממאמניי שמילות המפתח בהן היו: “שחרר, קבל, זרום“. בתחילה לא הבנתי מה רוצים ממני. ואז חדרה בי אט אט ההכרה שאני פועל אך ורק ממקום רציונלי ומתעלם משאר המרכיבים ב”מערכת ההפעלה האנושית” שלי.

כך, התחלתי יותר ויותר להכיר בחשיבות הגורמים ההווייתיים היושבים בבסיס פעולותיי. איך התפיסה שלי וה”תכנות” שעברתי ב-46 שנותיי מחבלים במעשיי. הבנתי שיש חוסר הלימה בין אותו תכנות במוח הלא-מודע שלי, מחשב העל האמיתי במוחי, לבין רצונותיי, כפי שהם משתקפים במוח המודע שלי.

במקביל, התחלתי לשנות בהדרגה את הפוקוס בשיטת האימון שלי – מגישה שנסמכה בעיקר על יעדים ומדדים, לשיטה המשלבת גם הרבה אימון הווייתי, מנטלי והתנהגותי.”

עד כאן הציטוט מפרק מס’ 2 בספר. ועכשיו, בהקשר זה, לחשיפה ראשונה של מקרה אמיתי מאד לא נעים שקרה לי לפני כמה שנים:

 

האימון של שושי לא הצליח

לא תמיד אני מצליח לחולל שינוי אצל לקוחותיי. כל כך הרבה גורמים מעורבים כאן שקשה תמיד לדעת את הסיבות. למרות שאני מכיר כבר חלק משמעותי מהן וגם יודע בדר”כ למנוע אותן, לא אכנס כאן לניתוח העניין. רק אומר שאחוז ההצלחה של לקוחותיי הוא כ-70%, והסיבות העיקריות לאי-הצלחה של תוכנית אימון עסקי הן חוסר פתיחות ומחויבות מספקת של הלקוח לתהליך.

תוכנית האימון העסקי של שושי (שם בדוי) לא הצליחה. לא אכנס לסיבות, כי הן אינן חשובות לענייננו. אומר רק שעשיתי כל שביכולתי כדי ששושי תצליח, לרבות להקדיש לה זמן מעל ומעבר, לתת לה הנחה משמעותית במחיר, ועוד.
באותם זמנים נהגתי לעבוד דרך מט”י ר”ג, בעיקר כדי לאפשר ללקוחות מסוימים שלא יכלו לעמוד בתעריפים שלי, בכל זאת לעבוד איתי. כך גם היה עם שושי.
ולמרות הכל, שושי לא הגיעה לתוצאות המצופות.

כמה שבועות לאחר סיום האימון, קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה ממנהל המט”י: “שושי התלוננה עליך. אתה  נחשד בהתנהגות עסקית בלתי הולמת והתלונה כרגע מועברת לבדיקת התמ”ת”. נדהמתי! תחושה לא נעימה של כישלון אפפה אותי, הבטן שלי התכווצה והתמלאה ב”פרפרים”…
למען ההגינות אציין שהיו דברים בגו בתלונה של שושי, אך הם היו לכאורה, סרסו את הכוונות האמיתיות שלי, והתעלמו במפגיע מכל מאמציי והשתדלויותיי הכנות לסייע לשושי בכל דרך שיכולתי. וגם כאן לא אכנס לפרטים, כי זה לא מן העניין, רק אומר שהתלונה היתה על רקע מקצועי טהור, לא משהו שקשור להטרדה מינית וכיוצ”ב.

שושי כנראה נפגעה ממני עמוקות, מבלי שהתכוונתי לכך כלל וכלל.
שיחת הבהרה עם שושי שקיימתי לא שפכה אור נוסף והעניין נקלע למבוי סתום….

 

מכתב מנהל המט”י

הפרשה המשיכה להתגלגל. אני מסרתי את גרסתי, הדגשתי את המוניטין הטוב שהיה לי עד כה במט”י, עד כדי כך שהומלצתי על ידם ללקוחות שפנו לקבל חונך מטעמם, ובמקביל המקרה נבדק ע”י התמ”ת.

ואז הופתעתי בשנית, עם קבלת המכתב הבא ממנהל המט”י:

התנגדות חוסמת שינוי

 

הייתי בשוק!

מייד עלתה והציפה אותי התמרמרות עזה: “לא רק שהתלונה מופרכת, הם עוד מעזים לחרוץ משפט בצורה חד-צדדית ולגזול ממני 4,110 ש”ח שמגיעים לי כדין?”.

ואז ההתנגדות האוטומטית: “אני אגיע עד בג”ץ אם צריך, כדי לטהר את שמי ולהגיע למשפט צדק!”

 

ובכל זאת, קיבלתי והשלמתי עם רוע הגזירה

לאחר התגובה הראשונית שהביעה זעם ותסכול, התחלתי לחשוב על כל העניין בהגיון. הנה המחשבות שעברו אז בראשי:

“התבונן בתגובה האוטומטית שלך וחשוב בהגיון: חוץ מהעניין העקרוני והאבדן הכספי, מה הטעם ביציאה למלחמה? רק כדי להשביע את רעבונו של האגו, להכרה ולניצחון? כמה בזבוז זמן ואנרגיות שליליות מעורבות כאן וכמה השפעה רעה תהייה להן עליך בחודשים הבאים? ואם העניין יצא לתקשורת, או לפחות לדפי האינטרנט, לך תדע איך הדברים יתפרשו ולך תוכיח ש”אין לך אחות”. ובתכלס, מדובר כאן בכסף, רק בכסף, שבא והולך, ולא יעשה אותי עשיר יותר…”.

אתם כבר מבינים להיכן זרמו הדברים. קורס לניהול קארמי שהשתתפתי בו באותו מועד עזר לי להחליט סופית: “שחרר, קבל, זרום“…

 

מה למדתי מהמקרה ומה באפשרותך ללמוד

וכאן החיבור לראשית הפוסט. סוף סוף הפנמתי את השיעור העיקרי שלמדתי מאז השינוי הגדול שעברתי ב-2005.איך לקבל, לשחרר ולהשיג את מה שאתה רוצה בחיים

החלטתי להתמקד בחצי הכוס המלאה. ויתרתי על האגו, ויתרתי על השליטה ועל ההתנגדות האוטומטית למצב שלא מצא חן בעיני, בלשון המעטה.
כיום, מפרספקטיבה של כמה שנים, אין לי ספק שנהגתי נכון. המלחמה לא שווה את הסבל והאבדן הכרוך בה.
השאלה הרלבנטית אז היתה – מה נכון עבורי בטווח הארוך: התנגדות ועשיית צדק, עם הסיכון שאולי הוא לא יעשה והסבל הרב בדרך, או ויתור, קבלה, זניחת העבר, התמקדות בהווה והליכה לקראת עתיד טוב שאני רוצה ליצור לעצמי. בחרתי בלהיות חכם, ולאו דווקא צודק. הסתפקתי בצדק הפנימי שלי, לפיו הייתי שלם עם כל מעשיי.

ועוד משהו שיניתי בעקבות המקרה:
הפסקתי לעבוד עם המט”י. הכתובת היתה על הקיר. זה היה הזמן לעשות קפיצת מדרגה בביטחון העצמי והמקצועי שלי. לבטוח בכוחי להצליח ולהתפרנס גם ללא המסגרת החמימה והנוחה של המט”י. והתוצאות לא איחרו לבוא: ההכנסות שלי לא רק שלא קטנו, אלא גדלו בצורה משמעותית. הרווחתי בחזרה את ה-4,000 ש”ח כפל כפליים.
כן, יצא מתוק מעז!

ומכאן אליך, ואל המסר העיקרי שלי בעקבות המקרה:
כבני אדם יש לנו התנגדות אוטומטית לכל מצב שאינו לרוחנו. עד כדי כך אוטומטית, שבניסוי פשוט של התנגדות עם לקוחותיי אני מוכיח ש-99% מהם לוקים בה. התנגדות זו מורידה אותנו מתחת לקו, מכניסה אותנו למצב תגובתי, ואז אנו פועלים ממניעים רגשיים ולא רציונליים. זה המקום שבדר”כ אנו מצטערים עליו, בדיעבד, כי התנגדות אוטומטית מוציאה מאיתנו רוע ושליליות חריגים בעוצמתם.

קרא גם על פרדוקס הקבלה בפוסט אחר בבלוג שלי.

והנה כאן בסרטון הקצר המחשה של ההתנגדות האוטומטית המובנית בכל אדם כפי שצולמה בהרצאה שלי (3:55 דק’):

 

הנה מה שאני מציע, במקום תגובה אוטומטית שלילית:

ראשית, היה מודע לנטייה האוטומטית להתנגד, לירידה מתחת לקו ולהשלכות השליליות שלה, התבונן בעצמך בזמן אמיתי כאשר ההתנגדות עולה, ובחר במה שטוב בשבילך בטווח הארוך.

שנית, קודם כל קבל את עובדות המקרה. אין זאת אומרת שעליך להשלים עם הדברים, אך קבלתם היא חיונית, כי: א) הם כבר קרו ולא תוכל לשנות עובדות שכבר קרו, ו- ב) רק ממקום של קבלה תוכל לחשוב בצורה רציונלית ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורך בטווח הארוך.

שלישית, ותר על האגו, ותר על הצורך בשליטה ועל הצורך לדעת את כל הפרטים. שחרר את ה-Attachment שלך מהנושא, כי כפי שאמר אקהרד טולה בספרו “ארץ חדשה”: “אי התנגדות, חוסר שיפוטיות, ואי היקשרות הם שלושת ההיבטים של חירות אמיתית…“.

 

בהקשר זה של היקשרות (או היאחזות) הינה עצה מעולה וחכמה:

רביעית ואחרונה, עדיף תמיד להתמקד בשיעור שכל קושי או אתגר באים ללמד אותנו ולא בקושי עצמו: ללמוד את השיעור ולהפיק לקחים ממקום נטול אגו. כי המטרה העיקרית שלנו היא להתפתח ולצמוח כבני אדם. וכן, לרוב גם אפשר להוציא מתוק מעז!

ולסיום, הנה אמרה נוספת בנושא, הפעם שלי:
מה שלא עובד בכוח ובמוח עובד בנוח. שחרר, תן לזה מנוח, והוא יגיע נינוח”  😉 ~חגי שלו.

פוסט זה הינו קטע מעובד לבלוג שלי מתוך פרק 13 (עמ’ 252) בספר שלי “להתרגל להצליח“.

לחץ כאן לרכישת הספר בהנחה מאתר זה

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“אינטליגנציה רגשית”:

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי