“באופן אישי, אני סבור שכתיבת דברים עוזרת לי להתרכז יותר מאשר שמירתם בראש. ניתן להסתכל באותה צורה על כתיבת היעדים שלך. חלק מהאנשים שומרים את שלהם בראש, אך מחקרים מראים שסביר יותר שנשיג את היעדים שלנו אם נכתוב אותם, שחור על גבי לבן.
מחקר שנערך באוניברסיטה הדומיניקנית של קליפורניה ב-2007, בדק 149 אנשים בגילאים 23 עד 72, מרקעים ותרבויות שונות. מטרת המחקר הייתה להשוות בין מגוון טכניקות ואסטרטגיות המשמשות אותנו להגשמת היעדים שלנו.
קבוצה 1 נתבקשה לחשוב על יעדים שברצונם להגשים במהלך 4 השבועות הבאים, וכן להגדיר את חשיבותם של יעדים אלו. בניגוד אליהם, חברי קבוצה 2, נתבקשו לכתוב את יעדיהם וכן להגדיר את חשיבותם, כפי שעשו חברי קבוצה 1.
קבוצה 3 נתבקשה ללכת אף רחוק יותר. לא רק שהם התבקשו לכתוב את יעדיהם, אלא אף לרשום פעולות אשר ביכולתם לנקוט על מנת להגשים יעדים אלו. קבוצה 4 גם כן כתבו את יעדיהם, גם הגדירו את חשיבותם, גם כתבו צעדים פרקטיים להשגתם, וגם התחייבו לחבר תומך כי יפעלו לנקיטת הצעדים הללו.
קבוצה 5 עשתה את כל שעשתה קבוצה 4, ובנוסף הכינו דוח התקדמות שבועי והציגו אותו לחבר התומך שלהם.
כפי שוודאי ניחשתם חברי קבוצה 5 השיגו את יעדיהם בצורה הרחבה ביותר, בעוד שחברי קבוצה 1 השיגו את החלק הקטן ביותר מהיעדים שהציבו לעצמם. למעשה, קבוצה 5 השיגה 78% יותר מיעדי חברי הקבוצה מאשר קבוצה 1.
כאשר אנו ממוקדים, אנו גם רואים הזדמנויות
אחת המסקנות החשובות ביותר הנובעות ממחקר זה היא הערך המופק מכתיבת היעדים שלנו. כתיבת היעדים עוזרת לנו להתמקדבהם בצורה טובה יותר. אחרת, אנו נוטים לשכוח מהם, במיוחד כאשר אנו נסחפים בשגרת החיים העמוסה. המשמעות של כתיבת היעדים שלנו על דף היא שאנו נוטים לראות אותם לעיתים קרובות יותר, בין אם אנו מעיפים בהם מבט חטוף על שולחן העבודה שלנו, רואים אותם על המקרר כאשר אנו הולכים לקחת אוכל, או אפילו מוצאים אותם מקופלים בתוך התיק או הארנק.
ראיית היעדים שלנו לעיתים קרובות יותר עוזרת לנו להתמקד ולחשוב עליהם יותר. כך, כאשר צצות הזדמנויות המאפשרות לנו להתקרב להגשמתם, יש סיכוי רב יותר שנשים לב אליהן ונפעל בהתאם.
באופן אישי, אני סבור שנקיטת פעולה הוא צעד חשוב גם כן. בכל פעם שאני עורך תרגיל הצבת יעדים בסדנה, אני מעודד אנשים לא רק לרשום את היעדים שלהם, אלא גם להתחייב לנקיטת לפחות פעולה אחת להגשמתם במהלך 3 הימים הקרובים.
זה קל להתלהב אחרי סמינר, בעיקר אם המורה מעורר השראה, אתה רואה אז אפשרויות נוספות ומוקף באנשים דומים לך אשר תומכים בתקוות והשאיפות שלך; אך ברגע שאתה חוזר הביתה אל החיים האמיתיים, המחויבות שלך כלפי היעדים שלך דועכת, והיעד בהדרגה נראה פחות מציאותי וסביר. ואז, זה בטוח וקל יותר להישאר במקום.
אני עשיתי צעד גדול מאוד ב-1999 לאחר שהשתתפתי בסמינר של 4 ימים בשם ‘שחרור הכוח הפנימי’ (Unleash the Power Within), בהנחיית טוני רובינס (Tony Robbins). למחרת הסמינר התפטרתי מעבודתי, כאשר החזון שלי היה להיות סופר ונואם, במקום מדען ומנהל פרויקטים. אם לא הייתי עושה את הצעד כל כך מהר אחרי הסמינר, אם עוד יום או שניים היו עוברים מבלי שעשיתי כלום, אני חושב שהאומץ שלי ודאי היה נעלם והייתי מוצא מספר סיבות מדוע זהו צעד טיפשי לעזוב עבודה מכניסה מאוד עם אופק לקריירה מצליחה, על מנת לרדוף אחר פנטזיה.
אני יכול להגיד לכם כעת, במלוא הכנות, שאחרי כתיבת 7 ספרים, חלק מהם רבי מכר, ונאום מול מאות ואלפי קהלים מרחבי העולם, אני כיום מאד שמח שעשיתי את הצעד הזה, שהתפטרתי מעבודתי והלכתי אחרי החלום שלי.”
עד כאן הפוסט של ד”ר המילטון והנה כמה מילות סיכום שלי:
קל לראות מתוצאות המחקר שכל אחת מהפעולות הבאות מגדילה את הסיכויים שלנו להגשים ולהצליח לעמוד ביעדים, כך שנקודה מס’ 5 מקרבת אותנו הכי הרבה לעמוד ביעדים שהצבנו בפנינו:
חשוב על היעדים והגדר את חשיבותם
כתוב את היעדים והגדר את חשיבותם
כתוב את היעדים, הגדר את חשיבותם, וגם רשום פעולות אשר ביכולתך לנקוט על מנת להגשים יעדים אלו
כמו 3, וגם התחייבות לחבר תומך כי תפעל לנקיטת הצעדים הללו
כמו 4, ובנוסף הכן דוח התקדמות שבועי והצג אותו לחבר התומך שלך.
וכך סיכויי הגשמת היעדים בתבנית הפעולה מס’ 5 גדולים ב-78% מאלו של תבנית הפעולה מס’ 1.
וכדי לסייע לך בכך, הנה מסגרת תכנון חינמית שמתאימה לשלבים 1-3. לחץ כאן לטופס התכנון.
כמו כל תוכנית, גם זו שלי היתה בסיס לשינויים. היו דברים שהגשמתי ואחרים שלא הגשמתי. זו דרכו של עולם ושל מרבית היזמים שהגיעו ליעדים מאתגרים. הדרך הנכונה להתייחס לכך היא להתמקד בהישגים, לקבל את אי-ההצלחות, ללמוד מכך ולהפיק מסקנות לעתיד.
לנוחיותכם, בטבלה מיד לאחר החזון, ריכזתי את היעדים ובצידם הביצוע. עמידה ביעד סומנה בירוק ואי-עמידה באדום. במבט על נראה שכ-60% מהיעדים שלי הושגו השנה. בין אלו שהושגו אפשר לציין גידול של 23% בהכנסותיי, חיזוק המשפך השיווקי שמניב לי כ-20 פניות של לקוחות בחודש, העלאת שכר הטרחה שאני גובה, פתיחת חנות באתר, והרחבה משמעותית של ההתנדבות שלי לסייע לבעלי עסקים שאין ידם משגת לרכוש סיוע עסקי. בין היעדים שלא השגתי: תכננתי לצאת לעולם מעבר לספרון באמזון, הפסקתי זמנית את שיווק סדנת הדגל שלי האביזנס לאחר 8 מחזורים, ולא רצתי מרתון בינואר 2013 בטבריה מכיוון שנפצעתי.
הצבת יעדים ותכנון יושבים בבסיס כל הצלחה. מעטים הם היזמים והעובדים שההצלחה פשוט “קרתה להם”. וגם אם שפר מזלם ונקרתה בדרכם הזדמנות פז, גם אז, מומלץ להתכוונן ולתכנן את הדרך להגשימה, ולא לסמוך רק על המזל הטוב.
וזה מזכיר לי את דבריו של החתול לאליס בארץ הפלאות, לאחר ששאל אותה “לאן את הולכת” והיא ענתה – “לא יודעת”: “אם את לא יודעת לאן את הולכת, כל דרך תיקח אותך לשם…” 😆
כבר כתבתי בבלוג זה על חשיבות התכנון כאן וגם כאן, וכמובן לא אחזור על כך.
היום ברצוני להאיר פן אחר של יסודות התכנון והוא הייעוד (Purpose).
חשתי שאין כמו דוגמה אישית כדי להמחיש את האפקטיביות של כלי התכנון, שאני משתמש בעבודה עם לקוחותיי באימון עסקי, וגם מיישם בעצמי בהצלחה בעסק שלי כבר 6 שנים.
מאז קיבלתי הרבה תגובות מיכם, שאכן הדוגמה שלי מעוררת השראה ועוזרת לכם לתכנן את העסק שלכם.
מעודד מהמשובים החיוביים, אני נענה לאתגר לשתף אתכם גם בביצוע בפועל של התוכנית שלי:
הטופס מסייע לכל יזם ובעל עסק להציב יעדים עסקיים בפשטות ובקלות. במהלך החגים קיבלתי שאלות ופניות שונות בקשר למילוי הטופס. במקביל, קרן כהן מקייסי קולג’ ראיינה אותי בקשר לטופס ובראיון הסברתי והארתי איך למלא את הטופס.
אני שמח להביא בפוסט זה את הראיון בן 13 הדקות. הראיון פורסם במקור בבלוג של קייסי קולג’ – המרכז לקידום עסקים באינטרנט.
אתם מוזמנים להגיב כאן למטה ולהציג לי שאלות בקשר למילוי הטופס בפרט והצבת יעדים בכלל.
הקצב המטורף שבו מתנהלים החיים המודרניים מציב אותנו לא אחת מול אתגר השינוי: העסק תקוע, פוטרנו ממקום עבודה, יש לנו תשוקה לבצע שינוי מקצועי, ועוד… מציאות זו מעמתת אותנו עם הצורך להתמודד עם שינויים משמעותיים. איך עושים זאת ומה חמשת העקרונות לתהליך שינוי מוצלח?
אציג זאת באמצעות חמישה תרשימים, כי הרי תמונה שווה יותר מאלף מילים…
“האדם ההגיוני מתאים את עצמו לתנאים המקיפים אותו. האדם הבלתי הגיוני מתאים את תנאים שמקיפים אותו לעצמו. כל ההתפתחות והקידמה תלויים באדם הבלתי הגיוני” (ג’ורג’ ברנרד שאו)
שני כוחות מנוגדים
תהליך ביצוע של שינוי בכלל ופריצת דרך בפרט מודגם בתרשים 1: הגרף האדום מתאר את ההתנהלות הרגילה שלנו לאורך זמן. מחד, הוא מבטא את העליות והירידות שהן חלק משגרת יומנו. מאידך, יש לו מגמה עולה משמאל לימין, ללמדנו שאנשים מתקדמים בחיים ושככלל הם משיגים תוצאות טובות יותר לאורך ציר הזמן. יחד עם זאת, הגרף האדום לא מבטא שינוי בשגרת יומנו. הוא מניח “עסקים כרגיל” ולכן הוא משקף בצד ימין שלו את “העתיד הצפוי” שלנו. מאידך, כל החלק העליון של התרשים מבטא את השינוי:
אנו רואים כי בעת ביצוע שינוי הגרף הרלבנטי הוא הירוק, שמבטא קפיצה משמעותית וחדה בתוצאות בזמן קצר יחסית. לפתע, העקומה הירוקה משקפת שדה חדש של אפשרויות שמוביל אותנו לעתיד אפשרי ורצוי טוב יותר.
כלומר, בזכות השינוי הצלחנו לעבור לקו גבוה יותר שמבטא תוצאות טובות יותר ואנו מאפשרים עתיד שלא היה בר-ביצוע עד כה.
מעניין לבחון מהם הכוחות העיקריים שפועלים בביצוע שינוי כזה: כוח העילוי, המסייע להגיע לפריצת דרך, הוא המחויבות שלנו. הוא זה שמסייע לנו למצוא את הכוחות ותעצומות הנפש לבצע שינוי. צ’רצ’יל אמר ש”מחיר הגדולה הוא אחריות”. ואכן, לקיחת אחריות על חיינו ומחויבות לבצע שינוי הן מנוף גדול מאד למימוש השינוי. לכל אחד יש את המקרים בחייו בהם “כישלון לא היה אופציה”, בהם הוא מצא בתוך עצמו כוחות כבירים והגיע לתוצאות יוצאות מן הכלל. להורים שבינינו, די להיזכר מה עשינו למען ילדינו…
מאידך, בביצוע שינוי יש גם כוח יירוט שמונע שינוי ומשאיר אותנו בקו השגרה. לכוח זה אני קורא הנסיבות. הנסיבות הם כל אותם “הסיפורים” והתירוצים שאנו מספרים לעצמנו מדוע לא לבצע שינוי. הנה מקבץ לדוגמה: “אני צעיר/מבוגר מדי” “זה לא הזמן המתאים” “אין לי מספיק כסף” “אין לי מספיק זמן” “הבוס לא מאפשר לי” “זה בלתי אפשרי” “במדינה הזאת אי אפשר לעשות עסקים…” הקול הפנימי בדמות האגו ש”דואג” לנו כל כך, אומר את דברו ובולם את השינוי.
הנה מה שאמר ג’ורג’ ברנרד שאו על הנסיבות:
בצורה מאד פשטנית, כל תהליך שינוי מעמת בין המחויבות שלנו והנסיבות. פיזיקאלית, רק כאשר המחויבות חזקה מהנסיבות כוח העילוי גובר והשינוי מתבצע. האתגר של מבצעי השינוי, אם כן, הוא לחזק את המחויבות ולהחליש את הנסיבות עד שהראשון יגבר וידחוף למימוש פריצת הדרך.
כל כך נוח, עד שאין מנוח התרשים השני מבטא את העיקרון שכדי לבצע שינוי חובה לצאת מאזור הנוחות. אזור הנוחות הוא המקום בו אנו מבלים את שגרת יומנו. בו הכל מוכר, ידוע, בטוח ונוח. לכאורה, מקום מצוין להיות בו. אבל, השגרה בסופו של דבר שוחקת. מתחיל לשעמם באזור הנוחות. הנפש מייחלת לשינוי, צמיחה והתפתחות. ברם, כדי להשיג זאת, חובה לצאת מאזור הנוחות. חובה לחשוב, להרגיש ולעשות דברים אחרת. בנוסף, יש להתמודד עם משמעויות נוספות של שינוי: חששות ולעיתים משברים. למרות שמשבר עלול לקרות גם בתוך אזור הנוחות, פתרונו הוא לעולם מחוץ לאזור הנוחות.
ההתלבטות אם לצאת מאזור הנוחות או לא מבטאת דילמה מאד בסיסית אצל בני האדם: מחד, יצר ההישרדות שלנו הוא בסיסי וחזק. עוד מאז שהיינו אדם קדמון וחיינו בקרחת היער ידענו ששם אנו מוגנים. ידענו שכל יציאה מקרחת היער חושפת אותנו לאויבים, לפגעי טבע, לחיות טורפות ולסכנות. ולכן, מיעטנו לצאת מקרחת היער וכשעשינו זאת, זה היה בדרך כלל בקבוצה…
“קרחת היער” המודרנית היא שגרת יומנו – כל הדברים שאנו רגילים ויודעים לעשות.
כאן אנו מרגישים בטוחים וייצר ההישרדות שלנו מסופק.
מאידך, הכל בטבע מצוי בשינוי תמידי; האדם הוא חלק מהטבע ולכן ייצר השינוי טבוע גם בו. ראו את חילופי עונות השנה, יום ולילה, גאות ושפל, המחזוריות בכלכלה ועוד… אפילו אבן המונחת על ראש הר משתנה כל הזמן עם הרוחות והגשמים, גם אם שינויים אלו קטנים ולא מורגשים…
בדומה לטבע, ראו את השינויים שחוללה האנושות במאה השנים האחרונות: במדע, בטכנולוגיה, ברפואה, בתעופה, באינטרנט ועוד ועוד… כל זאת לא היה אפשרי אילולא ייצר השינוי שדחף את בני האדם לייזום, להמציא ולחולל עתיד שפעם היה בלתי אפשרי…
לכן, אמרו מעתה שהישרדות ושינוי לא יכולים לדור בכפיפה אחת ועלינו לבחור ביניהם. כדי שנוכל לבצע שינוי ולהתאים את עצמינו לסביבה המשתנה תדיר, יש להתגבר על ייצר ההישרדות ולצאת מאזור הנוחות. אזכיר עוד שחלק מה”סכנות” שייצר ההישרדות מתריע עליהן בפנינו הן מדומות. מה שהיווה סכנה לפני מאות ואלפי שנים כבר לא מאיים כיום על קיומינו. במילים אחרות, אם נהייה מודעים לסיכונים האמיתיים בחיינו, יקל עלינו לצאת מאזור הנוחות ולבצע שינוי.
אסיים עם מילותיו של רובין שארמה: “מהעבר השני של פחדיך נמצאים החיים הכי טובים שלך”. בחלק השני של המאמר אציג עוד שלושה עקרונות משלימים לביצוע שינוי.
עוד למדנו ש”פשוט זה טוב” ושיש גם דרך להכין תכנית עסקית פשוטה.
בחלק זה אסקור את טופס התכנית העסקית, או תכנית היעדים כפי שאני קורא לה, ואנחה איך למלא אותו. טופס זה משמש אותי עצמי בתכנון העסקי שלי מאז 2006 וכן בתוכניות האימון העסקי של לקוחותיי.
הנה סקירת מרכיבי הטופס ביחד עם הסבר על החזון בסרטון מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (49 דק’):
“הכאב דוחף אותך, עד שהחזון שלך מושך אותך” (מייקל בקוויט) אחת המטרות של תכנית היעדים היא לשמש השראה לדרך ולטעת בנו אנרגיות חיוביות. לשם כך, התכנית צריכה לגעת ברגש שלנו ולעורר בנו התלהבות. זה אומר לעודד אותנו כשקשה ולהניע אותנו לקום בוקר אחר בוקר כדי להגשים את התכנית העסקית שלנו. לכן, יש בטופס לפחות 2 סעיפים שמטרתם לספק לנו את ההשראה להגשמה.
ראשית, שם התוכנית כדאי שיהיה בעל משמעות רגשית עבורנו, שם שיעורר בנו אסוציאציות חיוביות, שם שקל לנו להזדהות איתו. ידוע שהמניע לקנייה אצל אנשים הוא רגשי; במקרה זה אנו רוצים למכור את התכנית העסקית שלנו לעצמנו!
שנית, התכנית מתחילה בהגדרת החזון. החזון הוא הדלק המניע בהגשמה. חזון פירושו לדעת מי אתה, לאן אתה הולך ומה ינחה אותך בדרכך, בהיבט הרחב ביותר. החזון משקף אותך, את כישוריך ואת הווייתך. הוא הצפון, המצפן והמצפון שלך; החלום שלך, שהגשמתו תגרום לך לסיפוק ולאושר. בחזון יש תמיד עשייה למען הזולת, נתינת ערך, ודרך זאת גם אתה מקבל ערך בתמורה. “להיות החברה המצליחה בעולם בתחום X” זה לא חזון, אלא הצהרת אגו. מה אנו נעשה כדי להיות החברה המצליחה בעולם, איזו תועלת נביא, זה החזון. חזון תמיד מניח שהכל אפשרי – אין מגבלות ואין פחדים.
לבסוף, הערכים הם חלק מהחזון. הם עומדים בבסיס החזון, אבני החושן שעליהם מונח מקדש החזון. הערכים מספקים כללי התנהגות בדרך להגשמת החזון.
בסרטון הקצרצר הבא אני סוקר את החשיבות של הערכים בחזון:
“יעד הוא חלום עם deadline” (וורן גרשס) לאחר החזון אנו מגדירים את היעדים. אלו המטרות הספציפיות שאנו רוצים להשיג, בדר”כ בטווח של עד שנה. היעדים משתלבים בחזון, אבל יעד הוא תחום בזמן בעוד שהחזון הוא נצחי וממשיך לספק הכוונה לעתיד, גם לאחר שמשיגים את היעדים שבדרך. “אחת הדרכים להבחין בין יעד לבין חזון, היא השאלה ‘ומה עכשיו?’. חזון מצביע על כיוון ברור לפעילות עתידית, ומסייע בהצבת יעדים חדשים, לאחר שהושגו היעדים שבהווה. ללא חזון, ברגע שהושג היעד, הכל נגמר” (מתוך הספר “קדימה בכל הכוח” מאת קן בלנצ’ד וג’סי סטונר). באנלוגיה למסע בחלל, חזון הוא השמיים/החלל החיצון והיעדים הם הכוכבים שאנו רוצים להגיע אליהם. לא משנה כמה רחוק נטוס ולכמה כוכבים נגיע, תמיד יש עוד שמיים ועוד חלל…
ניטשה אמר ש”מי שיש לו בעבור מה לחיות יכול לסבול כל איך“. בהתאם, לפי עקרונות המתודולוגיה להשגת פריצת דרך, בשלב זה אין אנו עוסקים בדרך להגיע ליעדים, אלא ניגשים ישר למטרות וקובעים אותן תחילה. היעדים צריכים להיות ספציפיים, מדידים ומוגדרים היטב. “להצליח בעסק” זה לא יעד, אלא כוונה כללית בלבד. כשנגיע למועד השגת היעדים אנו צריכים לדעת מעבר לכל ספק אם השגנו את היעד. לפיכך, הגדרות כמותיות (כמה לקוחות, כמה הכנסות, כמה רווח) הן המדד הטוב ביותר.
“אם נכוון לכוכבים לפחות נגיע לשמים” אומר הפתגם. לפיכך, מומלץ להציב יעדים גבוהים ומאתגרים. בעיני, אין דבר כזה “יעדים ריאלים”. “ריאלי” זה שם קוד ל”נמוך” והמלצתי היא להתחבר לרצון האמיתי שלנו ולא לעסוק עדיין בשלב זה בדרך להגשימו.
לסיכום, בשלב זה אנו עוסקים רק ב”מה” ולא ב”איך”. את הגשר בין ההווה לעתיד המאתגר נבנה בשלבי האסטרטגיה ואבני הדרך בהמשך.
האסטרטגיה בשלב השלישי לבניית התכנית העסקית אנו מתחילים לעסוק ב”איך”, אבל בכלליות. אנו שואלים את עצמינו: “איך נגיע ליעדים? מהי מפת הדרכים שלנו?” זוהי התוכנית הרעיונית, תמונת העל. באנאלוגיה לטיסה לחלל, פה אנו מגדירים מה נצטרך לטיסה: חללית, אימונים רלבנטיים, צידה לדרך, ציוד מתאים וכדומה. זה גם המקום להצהיר על המקורות והמשאבים העיקריים למימוש התוכנית. בדר”כ די ב- 8-10 נקודות אסטרטגיות מרכזיות בשלב זה.
כשה”מה” ברור ה”איך” מתברר כעת אנו מגיעים לשלב האחרון והמפורט ביותר. זהו שלב הגדרת אבני הדרך, פרוט ה”איך”. זהו הגשר בין ההווה לעתיד, בין שלב התכנון לשלב ההגעה ליעד. אלו הם השלבים עד להגעה לכוכב הראשון בדרכינו בחלל, החל מבניית החללית וגיוס הצוות, המשך באימונים וקביעת המסלול, וכלה בהמראה ובהגדרת כל שלבי הטיסה.
לאחר שהגדרנו את היעדים בבירור, כאן מתחילה להתברר לנו הדרך להגשים אותם. בטווח של שנה, נפרט לפחות כ- 8-10 אבני דרך בכל חודש. תכנון הדרך יכול להיעשות מהיום עד ליעד, או מהיעד לאחור, או שילוב של שתי הגישות.
חשיבות אבני הדרך היא כפולה: לשמש לנו תוכנית מפורטת לביצוע ולספק מדדי ביניים להשוואה לאורך הדרך כדי לוודא שאנו במסלול. בנוסף, אבני הדרך עוזרות לנו להתגבר על החששות הכל-כך טבעיים ולטעת בנו ביטחון ואמונה. זאת, בכך שהן גורמות לנו להתמקד כל פעם באבן הדרך הבאה, הקרובה יחסית, ולאו דווקא ביעד הסופי, שהוא רחוק ומאיים.
לבסוף, חשוב להדגיש שכל תוכנית עסקית היא בסיס לשינויים. כן רבותי, לא חקקתם אותה בסלע, ובמציאות המודרנית המשתנה תדיר כדאי לשמור על גמישות ולהתאים את תוכניתנו למצב. בד בבד, כדאי להתמיד בנחישות להגיע ליעדים, כי “אנשים לא נכשלים, הם פשוט מפסיקים לנסות” (וורן גרשס).
“כל מה שמוחו של האדם יכול להגות ולהאמין בו הוא גם יכול להשיגו” (נפוליאון היל בספרו “חשוב והתעשר”).
כולנו מודעים לחשיבות התכנון העסקי והצבת יעדים עסקיים. תילי תילים נכתבו על חיוניות התכנית העסקית לעסקים. הנה כאן תוצאות של מחקר אחד מיני רבים. אסתפק רק בלציין שמחקרים מראים שאנשי עסקים מצליחים מתכננים יותר מאחרים. בעל עסק או יזם שאינם מתכננים משולים בעיני לספינה השטה באוקיאנוס מבלי שהחליטה לאיזה נמל יעד היא רוצה להגיע, לא כל שכן קבעה את מסלול השיוט האופטימאלי…
במאמר זה אצטט מדברי מנהל בכיר במשק בזכות האימון העסקי, אסקור איך האימון העסקי משלב בין שביעות רצון העובדים לבין שיפור ביצועי הארגון, ואציג את הדרך המיטבית להטמיע את האימון העסקי בתרבות הארגון ולצרוב אותו בהווייתו.