לפני שאנו ממשיכים בסדרת הפוסטים על מסתרי המוח הלא-מודע, המביאה לך את פרק 6 מהספר שלי “להתרגל להצליח” במלואו, הנה סיכום ביניים לנקודות החשובות שהעליתי ב-4 הפוסטים הראשונים בסדרה זועד כה.
כשאתה קורא את הסיכום, בבקשה זכור לא להאשים את כוח הרצון שלך ביכולותיו המוגבלות להוביל אותך להגשמת מטרותיך:
בעולם הדינמי שבו אנו חיים והצורך התמידי שלנו לשנות ולהשתנות לאור הנסיבות המתחלפות תדיר, מעניין לבדוק מה אומר המדע על היכולת שלנו להשתנות ומהם העקרונות לשינוי אפקטיבי.
ב-TED בדקו זאת לגבי תרגול פיזי ורכישת מיומנויות בתחומים כמו ספורט, נגינה, ריקוד וגם נהיגה.
הנה הסרטון הקצר שלהם עם הממצאים (4:49 דק’) ובעקבותיו הניתוח שלי מה אנו יכולים להסיק מכך לגבי שינויים מנטליים, באמונות, ברגשות ובהרגלים שלנו:
נאיביות היא גישה פשוטה, לא מתוחכמת וישירה. לכאורה, אין בגישה כזו לעשות נזק. אך בעולם מורכב, מתוחכם, מלא אינטרסים ואנשים שלא בוחלים בשום אמצעי לנצל אחרים, נאיביות היא מקור לנפילות. כי אמונה עיוורת באחרים, גורמת לנאיבים לטעות בבחירות שלהם.
לעיתים נאיביות גם מובילה לחוסר טאקט, אמירה של דברים פוגעים ללא כוונה לפגוע, שמביכים ונוגעים בנקודות רגישות של אנשים אחרים; כמו להגיד “המלך עירום”. התנהלות כזאת כדאי לשקול, כי לעיתים היא מעוררת אנטגוניזם באחרים ו”מזמינה צרות”.
אנשים נאיביים לרוב אוהבים לדבר הרבה ואומרים דברים שעדיף שלא יאמרו. כך, הם גם מזמינים ביקורת של אחרים, וגם מכאן לא צומחת טובה…
סייג לחוכמה שתיקה
נאיביות אינה מעידה על אינטליגנציה נמוכה.
אני רואה אותה כהרגל ששורשיו חיוביים, וכמו כל הרגל, לשיטתי הוא ניתן לשינוי.
מה שנדרש הוא כוונון של הכוונה הטובה והגישה החיובית של הנאיבי כדי להיות יותר רגיש חברתית ולשקול את אשר יוצא מפיו, במקום הנטייה האוטומטית “להשפריץ” את טוב ליבו ללא מחשבה.
בהתאם, ההנחיה הראשונית שלי לנאיבי היא שקול מראש את אשר אתה רוצה להגיד; סוף מעשה במחשבה תחילה. עצור לפני שאתה מדבר, חשוב על מה שברצונך לומר ובדוק:
האם מה שאני עומד לומר הוא במקום וחיוני?
האם הוא מוסיף תועלת לנאמר ולדיון?
האם דבריי עלולים לפגוע במישהו?
שנו רבותינו ש”גם אוויל מחריש – חכם ייחשב” וגם ש”מים שקטים חודרים עמוק”. אכן, לא חייבים לדבר הרבה כדי לעשות ולהפיץ טוב. מרק טווין צוטט: “הייתי כותב מכתב קצר יותר, אך לא היה לי את הזמן לכך”. ללמדנו שדווקא לדבר קצר ולעניין זה אתגר למין האנושי.
הסרטון הבא על הדרך שבה סוקרטס סינן את אשר הוא בחר לשמוע, ממחיש זאת היטב:
לאנשים אחרים יש אינטרסים
הנאיבי נוטה לקבל כל דבר כאמת. לכן חשוב לשקול ולא לקבל כל דבר כמובן מאיליו, ולא להאמין בצורה עיוורת לכל מה שאנשים אומרים.
כדאי לשאול: מה האינטרסים של הצד השני? האם יש לו מניעים נסתרים? האם הוא החתול שתפקידו לשמור על השמנת?
וגם לשקול מראש: מה הוא רוצה? מה חשוב לו? מה הוא אוהב? איך אני יכול להיענות לו בדרך שלא תפגע בי? ובמקביל: מה חשוב לי? על מה אני לא מוכן לוותר? איך אני משכנע אותו?
כך, נאיביות לעיתים מובילה לריצוי, גם זה מתוך כוונה טובה, שמובילה לוויתור על העצמי ולתעדף רצונות של אחרים על פני רצונותיי שלי. למשל, ניתן למצוא אנשים נאיביים שמקדישים את כל כולם לעבודה שאינם אוהבים, רק כדי לזכות בהכרה ובהוקרה, שלא תמיד מגיעות…
לצערי, יותר מדי מקומות עבודה מנצלים את העובדים הנאיביים והמרצים עד שלאחרונים נמאס מכך, ואז הם נפגעים ולעיתים גם נשברים…
אם כך, יציאה מהנאיביות כרוכה בהכרה שלאנשים אחרים מסביב יש מניעים מנוגדים לשלך, לרוב נסתרים. אני ממליץ לנאיבי לחפש את המניעים הללו ולהיות מודע אליהם, כמו גם לאפשרות שאחרים בסביבתם עלולים לנצל את הנאיביות שלך.
“אני לא מספיק טוב”
לפעמים מה שיושב עמוק במוח הלא-מודע של הנאיבי היא האמונה המגבילה השכיחה ש”אני לא מספיק טוב”.
בה בשעה שהנאיבי רוצה להצליח, האמונה המגבילה הזו מנהלת אותו ברקע וגורמת לו לתחושה שדווקא אינו מצליח מספיק, ולכן הוא מנסה לבלוט. כך הוא מדבר יותר (מדי), פחות שוקל את מילותיו ואומר דברים שעדיף שלא יאמרו. לעיתים זה דווקא פועל בדיוק ההפך, ומוביל להסתגרות ולביישנות.
כך או כך, לאמונה המגבילה “אני לא מספיק טוב” יש עוד השלכות רבות בשרשרת ההרגלים והרגשות שהיא מחוללת, כפי שהצגתי במודל שפיתחת “מלכוד המצוינות” (שאגב, הוא הספר הבא שאני כותב!).
הנחיות לנאיבי ליצירת שינוי בגישתו
הנה סיכום של הדרכים להתמודד עם הנאיביות ולהקטין את השפעתה והנזקים שהיא גורמת (שאת חלקם כבר הזכרתי לעיל):
שקול מראש את אשר אתה רוצה להגיד. אל תרחיב ותאריך בדיבור. דבר פחות ולעניין. זה מזכיר לי ציטוט נוסף מפיו של מרק טווין: “עדיף לשמור על שתיקה ולהיראות אידיוט, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה” 😆
זכור שלאחרים בסביבתך יש אינטרסים, לעיתים מנוגדים לשלך, ולכן אל תקבל כל מה שאתה שומע כמובן מאיליו ואל תאמין בצורה עיוורת לכל מה שנאמר לך.
אל תרצה אחרים. כמו במטוס, שים קודם את מסיכת החמצן לעצמך לפני שאתה נותן אותה לאחרים.
אם יש לך את האמונה המגבילה “אני לא מספיק טוב”, היה מודע אליה ונהל אותה. בהקשר זה אני ממליץ לקרוא וליישם את הספר “לרא/עות את הכבשים” מאת ידידתי הטובה רחי ורטהיימר. אני נעזר במתודולוגיה הנפלאה שלה המדגימה איך להשתחרר מאמונות מגבילות כמעט בכל תוכנית אימון שאני מנחה.
אל תהסס לומר “שקרים לבנים” וזה כולל לעיתים גם לא לומר את כל האמת. היה ערמומי מהבחינה החיובית של המילה.
את תחשוש לעיתים להיות קצת מניפולטיבי. אבן שושן מגדיר מניפולטיבי כך: נְקִיטַת תַּכְסִיס עָרְמָה אוֹ תַּחְבּוּלָה לְהַשָּׂגַת יִתְרוֹן כָּלְשֶׁהוּ. רק הישמר לא לפגוע באחרים.
אל תהיה צנוע בצורה מוגזמת, כי אחרים בסביבתך ינצלו זאת. בשום פנים ואופן אל תקטין את עצמך. זכור שהסביבה תמיד תעשה לך דיסקאונט ולכן אפילו כדאי לך לעיתים להגזים קצת.
העז, צא מאזור הנוחות, אל תחשוש ללכת למקומות שאינם מוכרים לך. החששות שתוקעים אותך הם לרוב אינם אמיתיים, אלא תוצאה של הנאיביות שלך. והדרך להעז יותר היא בצעדים קטנים, אך מתמידים ונחושים! זכור – אין הביישן למד!
והיישום? כמו כל דבר בשיטתי, היישום מבוסס על הנוסחה לשינוי שפיתחתי – “נוסחת מה בתוך” – שמוסברת כאן בפוסט, ביתר פירוט במדריך שהוצאתי, ובמלוא הפירוט בספר שכתבתי.
אסיים עם האמרה הבאה, שלא מצאתי למי היא מיוחסת: “שיפוט טוב רוכשים מניסיון. ניסיון רוכשים משיפוט גרוע”. אל תחשוש לנסות ולטעות, כי אם תלמד מטעויותיך, תצבור ניסיון, תוכל להשתפר, להתפתח ולשגשג!
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה. אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
לימדו אותנו מגיל צעיר שידע הוא כוח. אמרו לנו מגיל אפס – שאם תלמד – תצליח!
אז זהו, שזה כבר לא כל-כך מדויק כיום…
אמנם ידע הוא חשוב וחיוני להצלחה, אך כמה אנשים שאתה מכיר הם מלומדים אבל לא מצליחים?
מבלי להיכנס כאן להגדרה של הצלחה, אומר זאת בקצרה כך: ידע, או מודעות, הם תנאי הכרחי להצלחה, אך אינם תנאי מספיק להצליח…
הידע היום זמין לכל אחד ללא הגבלה
זוכר את חידוני הטריוויה של פעם? היום הם כבר אינם רלבנטיים… כי כל ילד בן 4 יודע להקיש בסמארטפון שלו שאלה ולקבל את התשובה אחרי שניות… אז לשם מה לטרוח ולזכור כל-כך הרבה פריטי מידע בזיכרון?
לכן, רכישת ידע אינה אתגר יותר. בעזרת מיומנויות חיפוש פשוטות אפשר להשיג כל מידע, כי האינטרנט מלא בתכנים הזמינים להשגה לכל אחד, בכל מדיה ובכל זמן.
רוב הסדנאות והקורסים אינם מביאים אותך להצלחה
דוגמה טובה לכך הן שלל הסדנאות והקורסים הזמינים היום בתחום של התפתחות אישית, שפע והצלחה. מבלי להיכנס לפרטים של שפע הקורסים הקיימים, אפשר לומר שרובם מלמדים ידע, או מודעות, שזה מאותו השורש – י.ד.ע. נכון, הרחבת המודעות היא חשובה, אך האם היא מחוללת הצלחה? לרוב לא…
האמונה ברקע היא אותה מנטרה שקיבלנו מהורינו: “אם אני אלמד ואפתח את המודעות שלי, אז אוכל גם להצליח”.
אז זהו, שיש פער בין הלמידה של דברים ליישום שלהם… בוא נתחיל לפרק זאת למרכיבים…
האתגר האמיתי הוא לא רכישת הידע, אלא היישום שלו
בעקבות האמונה שידע הוא כוח ומאפשר לנו להצליח, רובינו סבורים שאם נלמד גם נוכל ליישם את הידע הזה. ואם נפרוט זאת יותר נאמר שידע מאפשר לבצע יותר בחירות שמקדמות אותנו בחיים.
אם כך, האתגר האמיתי שלנו הוא לבחור יותר בחירות שמקדמות אותנו ביום יום להשיג את מטרותינו ולהצליח. לכן, האתגר האמיתי דווקא אינו לרכוש ידע, שכאמור זמין בקלות, אלא ליישם תכלס את הידע – לבחור יותר לצאת מהאוטומט שמנהל אותנו. למשל: כולם יודעים שכדי לרזות צריך לעשות 2 דברים: לאכול במידה ובצורה בריאה, ולהתאמן יותר. אך האם הידיעה הפשוטה הזו מאפשרת לאנשים גם ליישם אותה? התשובה היא לרוב שלילית! אפשר לומר שהידיעה הזו לרוב דווקא יוצרת תסכול, בגלל חוסר היכולת ליישם אותה!
יישום הידע מותנה ביכולת לשנות את ההרגלים במוח הלא מודע שלנו
הקושי ביישום קשור למבנה מערכת ההפעלה האנושית שלנו. וכדי להיות יותר ספציפי – האתגר הוא ליצור שינוי פרמננטי במוח הלא-מודע, מחשב העל שלנו שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שאינו נגיש לשינוי בדרכים קונבנציונליות מטעמים הישרדותיים. כי כל ההרגלים שלנו מאוחסנים במוח הלא-מודע, וללא שינוי שם – רצון טוב בלבד דומה למלחמה של דון קישוט בתחנות הרוח…
זה נראה כמלכוד 22 קלאסי… אך אל דאגה – יש פתרון!
המרכיב הנסתר לשינוי בכל הרגל שלא משרת אותך
אמרנו קודם שהאשליה של כל הלומדים השקדניים היא שידע יאפשר להם לבצע יותר בחירות טובות בחיים שלהם. מכיוון שאנו מתנהלים באוטומט(בקבלה אומרים שאנו 90% מהזמן באוטומט), לרוב אין בכוחה של מודעות מפותחת להגדיל את יכולת הבחירה שלנו, אלא להגדיל דווקא את רמת התסכול שלנו, מה שנקרא בסלג “רוצה אבל זה לא יוצא”.
אז מה אם כך חסר כדי לתרגם מודעות ליותר בחירות שמקדמות אותנו בחיים?
בשתי מילים – התבוננות עצמית. רק אם נוכל להתבונן בעצמנו בזמן אמיתי בעת שאנו מתנהלים באוטומט, נוכל גם לבצע בחירה אחת קטנה בכל פעם, בחירה אשר מקדמת אותנו קצת כדי לשנות כל הרגל אוטומטי – נקודתית. חזרה על בחירה זו שוב ושוב, תרגולה, תטמיע בהדרגה את ההרגל החדש במוח הלא-מודע שלנו, בדומה לכל הרגל אחר שרכשנו בחיינו: נהיגה, קרוא וכתוב, רכיבה על אופניים, צחצוח שיניים, נגינה, ועוד.
והבשורה הטובה היא שלכולנו יש את המיומנות הזו. כך שחזרה על פעולות קטנות באופן מודע, שכל אחת בעצמה אינה בעייתית ואינה קשה ליישום, “מטפטפת” שינוי קטן למוח הלא-מודע שלנו, ובעזרת התמדה חוזרת ונשנית הופכת לאורך זמן להרגל חדש, טוב יותר, שהפעם משרת אותנו ומקדם אותנו סוף-סוף להצלחה.
כמו שאמר רבי עקיבא ומאוחר יותר צ’רצ’יל: “אין הטיפה חוצבת בסלע בעוצמתה, אלא בהתמדתה”.
והתנאי לכך הוא יישום מרכיב ההתבוננות העצמית החסר לרוב בתפיסה הבסיסית שלנו, בין מודעות לבחירה: מודעות – התבוננות עצמית – בחירה, שלאחריה מגיע התרגול, המאפשר את הטמעת המודעות במוח הלא-מודע, ובעקבותיה את הפיכת ההרגל הסורר להרגל חדש שמשרת אותנו טוב יותר בדרך להצלחה.
אמור מעתה שהסיבה לכך שידע כיום אינו מספיק להצלחה היא שמודעות בלבד אינה מאפשרת בחירה, אלא אם נוסף ביניהן מרכיב נוסף – ההתבוננות העצמית. וזהו הדגש שליבשיטה המלאה שפיתחתי לשינויים בכל הרגל שלא משרת אותך, לא כמרכיב ידע בלבד, אלא כשיטה מלאה, פרקטית ויישומית, לשינוי ולהצלחה.
ומילה על הדרכים המתוחכמות ליצור שינוי במוח הלא-מודע שלנו
יש המון שיטות לגישה מתוחכמת למוח הלא-מודע, שמבטיחות שינויים מהירים בו, לפעמים גם מידיים. בין שיטות אלו אפשר למנות: היפנוזה, מדיטציה, NLP, תטה הילינג, מוח אחד, ועוד ועוד… מבלי לבקר שיטות מעולות אלו שאת חלקן גם למדתי, אומר זאת כך: רוב השיטות הן מורכבות ומצריכות מיומנויות מורכבות שרוב הלומדים אותן אינם בקיאים בהן מספיק על מנת לאפשר ללקוחותיהם ליצור שינוי פרמננטי מהיר במוח הלא-מודע שלהם.
ואם חוזרים לדרך שכל אדם רכש הרגלים בכל חייו באמצעות בחירה, חזרה ותרגול שלהם במוח המודע שלו עד שהוטמעו במוח הלא-מודע, היתרון של הדרך שהתוויתי לעיל, גם אם לא זוהרת ומיידית, הוא ברור: כל אדם יכול ליישם אותה כדי להפוך מודעות לבחירות שמקדמות אותו בחייו להצלחה!
פוסט זה הוא טעימה מהשיטה המלאה שפיתחתי ליצור שינויים בכל ההרגלים, האמונות והרגשות שלנו (המוטמעים במוח הלא-מודע) כדי להצליח בקריירה ובעסקים.
האם עצרת פעם לחשוב מהם השלבים בהם נקטת עד כה בחייך כדי לפתח מיומנות ויכולת בכל תחום?
מהו הסדר של 4 הדברים שבו פעלת ומה קרה לך במערכת ההפעלה האנושית שלך עד שלמדת לרכוב על אופניים, לנהוג ברכב, ללמוד קרוא וכתוב, לצחצח שיניים, לנגן, לרקוד, ללכת(!), לשיר שיר בע”פ, ועוד ועוד… ???
והשאלה הכי חשובה: אחרי שתגלה את 4 השלבים האלו, איך תוכל להיעזר בהם כדי לפתח את עצמך עוד הלאה, לרכוש מיומנויות ויכולות שאתה מת שיהיו לך, כמו להמיר את ההרגלים המקפחים שלך בהרגלים מנצחים?
אז הנה הם 4 השלבים הללו ובעקבותיהם הסבר שלי איך ליישם אותם הלכה למעשה בחיים שלך בתחומים הכי מאתגרים עבורך:
השלב ה-1 – אי כשירות לא מודעת Unconscious Incompetence
אל תיתן לשם הסתום הזה לבלבל אותך, פשוט כך מכנים זאת אנשי המקצוע…
העיקרון פשוט – בתחילה אינך יודע איך לבצע משהו ואינך יודע שאינך יודע אותו, או שאינך יודע איך לרכוש את הידע הזה. למשל, כשאתה עול ימים אינך יודע מאות ואולי אלפי דברים, ואינך יודע איך לרכוש אותם: לרכוב על אופניים, לצחצח שיניים, לסדר פזל, לקרוא, וכדומה. לפחות חלקם נראים לך אז כדברים בלתי אפשריים לביצוע…
במצב זה עלולים לחוות תקיעות ולעיתים גם חוסר אונים. חשוב על כל הדברים שאתה חולם עליהם ושאינך יודע איך להשיג אותם או שנראה לך בלתי אפשרי להשיגם, ואולי אפילו ניסית לבצע אותם אינספור פעמים בעבר ולא הצלחת, אז יש לך שם טראומה ש”זה בלתי אפשרי עבורי”: להיכנס לכושר, לרזות, לאזן את התקציב ואת חשבון הבנק, להרוויח יותר כסף, להחליף מקום עבודה, לפתוח עסק, לרסן את הכעסים שלך, לוותר על הפרפקציוניזם, להיות פחות ביקורתי, לעבוד פחות שעות, ועוד ועוד…
השלב ה-2 – אי כשירות מודעת Conscious Incompetence
כאן עדיין לא רכשת את המיומנות הדרושה, אך יש לך כבר את המודעות מה אינך יודע וברצונך ללמוד. למשל, אם ברצונך ללמוד לנהוג, עשית כבר בדיקה איך לומדים לנהוג ובחרת במורה שילמד אותך. בשלב זה גם נעלמת התקיעות וחוסר האונים, ויש לך אור בקצה המנהרה – מה הדרך שברצונך לצעוד בה, כולל ההחלטה להתחיל לצעוד בה.
בשלב יש עדיין חששות ואולי אפילו פחדים, כמו גם ספקות “האם אצליח בזה?”. חשוב לדעת שרמת המוטיבציה שלך והתשוקה לרכוש את המיומנות, היא זו שתקבע יותר מהכל אם תצליח. כי בפוטנציה, יש לך את היכולת לרכוש כל מיומנות!
השלב ה-3 – כשירות מודעת Conscious Competence
בשלב זה אתה מתחיל לפעול כדי לרכוש וליישם את הידע. כאן אתה פותח בצעדים הראשונים לתרגל את הדברים, שלב אחרי שלב. בהתחלה זה קשה ומצריך תשומת לב דקדקנית לכל פעולה. זהו השלב הכי מאתגר, כי פה הכי קל להתייאש ולוותר…
אם נמשיך את דוגמת לימוד הנהיגה, אז כאן אתה לוקח את השיעורים הראשונים ומתמודד עם כל משימה בנפרד: ללמוד על כל השעונים והכפתורים, ללמוד להעביר הילוכים, מה מראות לך המראות ובאיזו מראה להתבונן בכל מצב, מהן הדוושות ואיך להשתמש בהן, וכדומה.
חשוב להבין כאן מה מתרחש בשלב זה במערכת ההפעלה האנושית. כתבתי על כך בהרחבה בפרק 6 בספר שלי להתרגל להצליח: כל מיומנות וכל הרגל נרכשים באמצעות חזרה ותרגול במוח המודע עד שהם מוטמעים במוח הלא-מודע שלנו, ואז הם “מנגנים” אוטומטית. המוח המודע יודע לבצע רק דבר אחד בכל פרק זמן נתון, אך הלא-מודע יכול לבצע מיליון פעולות במקביל. לכן, האתגר של כל אדם הוא להעביר כמה שיותר מיומנויות מהמוח המודע אל המוח הלא-מודע, ובכך להקל על המוח המודע ולאפשר לו להתמקד בכל רגע נתון במשימות הקריטיות שרלבנטיות לאדם עכשיו. זה מה שקורה בעת התרגול בשלב ה-3.
בדוגמת הנהיגה, כאשר חוזרים על כל הפעולות הדרושות במוח המודע בהתמדה ובעקביות, הן מוטמעות לבסוף במוח הלא-מודע כהרגל הנהיגה, ואז הנהיגה מתופעלת מהמוח הלא-מודע והמודע פנוי כדי לעשות פעולות אחרות בזמן הנהיגה, כמו חשיבה על דברים אחרים, דיבור בטלפון וכדומה. זה נרכש בשלב ה-3 ובא לידי ביטוי רק בשלב ה-4 כמוסבר להלן.
כדי להבין את מלוא המשמעות של הטמעה במוח הלא-מודע, מומלץ לראות את הסרטון הזה.
כמה זמן יש לחזור על הפעולה במודע כדי להטמיעה בלא-מודע? התשובה הקצרה היא 30-66 יום. אך זה עשוי לקחת יותר זמן. הנה כאן הסבר מלא על כך.
לסיכום, בשלב ה-3 אנו חוזרים על פעולות במוח המודע בהתמדה ובעקביות וכך מטפטפים בהדרגה את היכולת המודעת לתוך המוח הלא-מודע, עד שהפעולות המודעות הופכות להרגל לא-מודע. ואז אנו עוברים לשלב ה-4:
השלב ה-4 – כשירות לא מודעת Unconscious Competence
בשלב זה ההרגל הוטמע במוח הלא-מודע שלך. אתה עולה על האופניים ורוכב ללא תשומת לב לשאלה איך לרכוב; נוהג ברכב “על אוטומט” ומשלב בין כל הפעולות הדרושות לנהיגה אופטימלית “ללא מגע יד אדם”; קם בבוקר ומצחצח את שיניך בלי צורך לחשוב ולתכנן את זה; מנגן על כלי הנגינה החביב עליך תוך כדי ביצוע דברים אחרים במוח המודע שלך, וכך הלאה…
זהו אוטומט חדש שהושתל בלא-מודע ופועל אוטומטית ללא מאמץ ותשומת לב מיוחדת. זו השאיפה של כל אדם שלומד משהו חדש. לוקח זמן לחזור, לשנן ולתרגל עד שדברים מודעים מוטמעים במוח הלא-מודע והופכים להרגל חדש. מלקולם גלדוול טוען שצריך ליישם כל פעולה במשך 10,000 שעות עד שהיא הופכת למיומנות לא מודעת. לאורך כל ספרו, The Story of Success, גלדוול מזכיר שוב ושוב את “כלל 10,000 השעות”, בטענה כי המפתח להצלחה בכל תחום, במידה רבה, הוא עניין של תרגול משימה ספציפית בסך כולל של כ-10,000 שעות. וההסבר לכך הוא פיתוח “כשירות לא מודעת”.
לפני כמה שנים, כשעברתי אני את סף ה-10,000 שעות בליווי אנשים בצמתי שינוי להצלחה, הבנתי במלואו את חוק 10,000 השעות של גלדוול: פתאום העבודה שלי קיבלה מימד אחר, הכל קליל יותר, הכל יוצא “ומנגן” בצורה טבעית, באיכות הדרושה ובזמן המתאים. פתאום אני יודע לתת ללקוח את העצה הנכונה בדיוק כשהוא צריך אותה, האינטואיציה עובדת בצורה מושלמת, ההרצאות מועברות הכי טוב שאפשר בכלל בלי הכנה, והכתיבה קולחת ללא מאמץ…
זהו הסימן שאני פועל ממקום של כשירות לא מודעת והמוח הלא-מודע, מחשב העל שלי, תפס את הפיקוד ועושה זאת בצורה מושלמת!
ואיך כל זה יכול להועיל לך בחיים שלך?
לגבי כל מיומנות והרגל שברצונך לרכוש, התנהגותי, מנטלי או רגשי, אם תעבור בסבלנות, בהתמדה ובנחישות את כל 4 השלבים הללו, תצליח להטמיע אותם במוח הלא-מודע שלך, ואז הם ינגנו אוטומטית עבורך מעתה ואילך “ללא מגע יד אדם”, בדיוק כמו שלעולם לא תשכח איך לנהוג, לרכוב על אופניים, לקרוא ולכתוב, ועוד מאות מיומנויות שרכשת בימי חייך.
חשוב מאד להבין שיש לך את היכולת לכך, כי כמו שלמדת לנהוג למשל, כך תוכל גם להתמיד בספורט, למגר את הדחיינות, להיות חיובי יותר לעצמך וכלפי אחרים בסביבתך, להתפקס על מה שחשוב לך בחיים, להפסיק לכעוס ולרטון, לאהוב יותר את עצמך ואת הזולת, לשלוט במזון שנכנס לפיך, ועוד עשרות הרגלים טובים אחרים שכיום אתה נמצא בהם בשלב הראשון בלבד – לא יודע שאפשר לשנות אותם.
כי כל שלב מ-4 השלבים שאתה מתקדם בו, מקדם אותך לשלב ה-4 הוא החלום הרטוב שלך – הרגלים טובים שמנגנים אוטומטית ועוזרים לך להשיג את מטרותיך, לשגשג ולהצליח!
בפוסט זה אני מאיר איך לרכוש את הרגל ההתבוננות העצמית שאין למרבית בני האדם והוא כה חיוני לשינוי ההרגלים האחרים שלנו, בליווי דוגמאות של יישום נוסחת מה בתוך כולה. ובסרטון האחרון להלן אני מסכם את כל הסדנה.
שלושת הסרטונים בפוסט זה פותחים את חלקה השני של הסדנה, העוסק “במערכת ההפעלה האנושית” וכיצד היא תומכת בהשגת תוצאות בחיים. חלק זה מתמקד באיך לבצע שינויים חיוביים באמונות, בהרגלים וברגשות שלנו, כדי לתמוך ביכולת שלנו להצליח בעסקים ובקריירה וגם להרוויח.
בסרטון ה-16 מתחילה המנה העיקרית של הסדנה: אני מתחיל להיכנס עמוק ל”מערכת ההפעלה האנושית” כדי לגלות ולהדגים איך היא פועלת, ואיך נוכל ליצור בה את השינויים המתאימים כדי לרתום אותה לטובתנו ולהצלחתנו. ובסרטון זה המחשה מאלפת שתשאיר אתכם פעורי פה!
הדאגה היא פרשנות אישית ושלילית של המציאות (מחשבה) שמורידה מתחת לקו ופוגעת ביכולת שלנו לתפקד באפקטיביות.
לשון אחרת: היעדר היכולת של מרבית בני האדם להתמודד עם חוסר הוודאות הכרוך בחיים דינמיים ומשתנים במציאות הנוכחית שלנו, מעורר דאגות, שמובילות לחרדות, לדיכאון ולפגיעה אנושה ביכולת התפקוד היומיומית.
קודם כל לדעת שדאגה מגיעה מהאגו, שתפקידו לשמור על ההישרדות שלנו. מצד שני, יש לנו גם אני גבוה, והדרך ליציאה מדאגה קשורה ליכולת להתחבר אליו (ראה גם פרק 13 בספר שלי).
בדרך זו אנו מבינים שדאגה היא תפילה למה שאנו לא רוצים, או ריבית שאנו משלמים על הלוואות שלא לקחנו, ובעזרת מודעות-התבוננות עצמית-בחירה יכולים להתחיל ולתרגל יציאה ממנה דרך חיבור לאני הגבוה.
–
דאגה היא פרדיגמה שלא משרתת אותנו
דאגות הן פרדיגמה מחשבתית. חשש מהעתיד. פוקוס על מה שלא טוב, על משהו רע שעלול לקרות. פרדיגמת חצי הכוס הריקה. בהתאם, משנים אותן דרך טכניקת שינוי פרדיגמות (ראה גם פרק 13 בספר שלי).
הנה העקרונות הבסיסיים לשינוי הפרדיגמה:
מה הפרדיגמה הנוכחית? למשל: אני חושש מהעתיד ומחוסר הוודאות בקשר לעתידי הכלכלי.
מה הפרדיגמה החדשה שאני בוחר? למשל: אני מתמקד בהווה, מחפש ומרחיב בהדרגה את אפשרויות התעסוקה שלי. או: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי להתקדם ולשפר את המצב? זהו עוד אחד מכלי המפתח שאני מלמד – שאלות אפשרות והזדמנות.
תחשבו על זה! תחשבו על כל הדאגות שלכם בחודש האחרון או בשנה האחרונה – כמה מהן באמת התממשו? אז זהו, שאנו דואגים יותר מידי! זה מנגנון הישרדותי אוטומטי שמחולל דאגות וחששות שלעולם לא תתממשנה! ומה שטוב לרגע חירום בו עלינו להחליט Fight or Flight לא נכון לניהול חיים שלמים של דאגה!
אז קודם כל, בואו נהיה מודעים לזה! ואח”כ בואו נבין את חוקי הייקום ואיך להתנהל לפיהם:
החיים שלנו מלאים בנסיבות שאין לנו שליטה עליהן.
במציאות, האדם המצוי נכנע לנסיבה ולעוד נסיבה, בלי בעצם שום סיבה. במילים אחרות, אנו מתנגדים לנסיבות שליליות שאיננו באמת יכולים לשלוט בהן בצורה ישירה: דעות של אנשים בסביבתנו שאיננו מסכימים איתן, העבר שלנו, מחלות, מזג האוויר, מדיניות הממשלה, המצב הכלכלי הכללי, ועוד…
אנו זקוקים לוודאות ושליטה בכל דבר בחיים, וכשאין לנו אותן (טוב, אנו עוד לא אלוהים 😆 ), אנחנו מתנגדים למצב ולמציאות.
האוטומט שלנו עובד ככה שכל התנגדות כזו מתורגמת לדאגה: מה יהיה? איך אני אתגבר על זה? מה יקרה אם…?
ולכן, בואו נקבל את מה שאיננו יכולים לשנות. לקבל זה לא אומר להשלים עם זה. אך אתה לא יכול לשנות שום דבר עד שאתה מוכן לקבל את הכל.
כך, קודם קבל את הנסיבות השליליות, אפילו שאתה לא אוהב אותן, ואח”כ חפש את הדרך להתמודד איתן. שחרר את הצורך הבלתי מתפשר לשליטה ולוודאות, הבן שאינך שולט בנסיבות ואז קבל אותן.
או אז ההתמודדות עם הנסיבות היא לא ממקום של פחד ואי וודאות, אלא ממקום של זה מה יש ועכשיו הפוקוס עובר לאיך אני יכול להתמודד עם זה במיקוד שליטה פנימי מלא.
גישה זו משנה את הפוקוס מדאגה להתמודדות ופעולה, ובהתאם מעלה אותנו מעל הקו.
הודיה – גישת השחרור האולטימטיבית
ל”תודה” יש כוח רב שהוכר ע”י כל הדתות והתורות הרוחניות. כך לדוגמה “מודה אני” היא המצווה הראשונה על הבוקר ביהדות. הודיה מפקסת אותנו על מה שיש, על חצי הכוס המלאה ומשנה את הפרשנות האוטומטית השלילית לחיובית, באופו מיידי.
כלי נוסף להתמודדות עם דאגות: חשוב מה התסריט הרע ביותר שעלול לקרות? worst case scenario? ואז קבל אותו, חשוב איך תוכל להתמודד איתו, מצא את הדרך לכך, ותוכל לשחרר את הדאגה…
עוד כלי זו החזרה לרגע הזה, לרגע ההווה, במקום להפליג במחשבות לעתיד, שמחוללת דאגה. חוזרים לרגע ההווה באמצעות הטכניקות הבאות:
מדיטציה, או התמקדות בנשימות לכמה דקות. רצוי לשאוף את האוויר כאילו ללב, לדמיין זאת, עם רגשות אהבה וחמלה. או לחשוב על הנשימה כמחברת לנשמה, לשדה האינסופי, ליקום, לאלוהות, או לכל יישות עליונה שאתה מאמין בה.
תנוחות פתוחות שמשפיעות בצורה חיובית על המצב המנטלי שלנו.
ואחרון חביב: המר דאגה בסקרנות. במקום: מה יהיה? סמוך על היקום ועל עצמך ואמור לעצמך: אני סקרן לראות איך הדברים יסתדרו לטובה (בדיוק כפי שהם הסתדרו לטובה המון פעמים בעבר…).
זכור: כבר 4 מיליארד שנה מתקיים אותו הכלל בכדור הארץ והוא עוד ימשיך להתקיים: גם מחר תזרח השמש!
לסיכום:
דאגה היא מצב הווייתי שנובע מחוסר וודאות. היא מורידה מתחת לקו ופוגעת בהצלחה וב- well being שלנו.
הדרך להתמודד איתה היא קודם כל דרך ויתור הצורך בשליטה, קבלת המציאות, הנסיבות, חוסר הוודאות וחוסר היכולת שלנו לשלוט באופן מלא בעתיד.
לאחר הקבלה נפתח הפתח להתמודדות, למיצוי הפוטנציאל שלנו ולהצליח להתגבר על הנסיבות במיקוד שליטה פנימי מלא. מגוון הכלים שסקרתי בפוסט זה, כמו גם שאר הפוסטים בבלוג זה ובעיקר הספר שלי “להתרגל להצליח” נותנים את המתכון המלא להתמודד עם דאגה בהצלחה.
ב ה צ ל ח ה !!!
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה. אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
לקוחה שאלה אותי: איך אני מפסיקה לסבול כל כך ממה שקורה לי בחיים?
הנה תשובתי המקוצרת:
“זו שאלת מיליון ה-$. אנשים מחפשים את השחרור מהסבל אלפי שנים. כתשובה מקוצרת, השתמשי בכללים הבאים:
1. אין טוב ורע בעולם
2. יש רק נסיבות ופרשנות סובייקטיבית שלהן ע”י בני האדם, פרשנות חיובית או שלילית.
דע”ש יגידו שאלימות זה טוב, אני אגיד שזה רע. אנשים בעולם יגידו שישראל אימפריאליסטית, אחרים יגידו שאנו מגיני העולם המערבי מפני האיסלאם הקיצוני. אנשים יגידו אוי ואבוי שאני חולה ואחרים יבינו שהמחלה היא טריגר והזדמנות לשינוי.
3. את יכולה לפרש נסיבות לשלילה – דרך השריטות (=פרשנות אישית שלילית ואוטומטית של הנסיבות), או לטובה, דרך האני הגבוה (=רוח האדם, נפש האדם, הנשמה, המודעות).
4. ככל שתהיי מודעת יותר לפרשנויות השליליות שלך, כך תביני שהן אוטומטיות, לא תאמיני להן ולא תיפלי בהן.
5. כשיש נסיבות שליליות (=דברים לא נעימים מסביבך שאין לך שליטה עליהם), פשוט קבלי אותן בלי לקחת ללב, בלי לרדת מתחת לקו, בלי להתנגד אליהן.
6. חפשי איך להפעיל את ה-ממ”מ (=מחשבות, מילים, מעשים) שלך בדרך בונה ומקדמת, כך שתהיי “מעל הקו” מבחינה רגשית, כולל להתמודד בהצלחה עם הנסיבות השליליות.
אני שמח לבשר שלאחר תשומת לב ומחשבות רבות, בחרתי בשם הספר:
“להתרגל להצליח” – הדרך האפקטיבית להגשמה עסקית.
מסתבר שזה כמו לידה, ולא פשוט לתת שם לרך הנולד 😉
אני חייב לתת את הקרדיט לחברתי המופלאה בת-חן שפירא, שבבוקר שישי אחד ישבה איתי כשעה ורבע עד שהשם נולד מפיה. תודה בת-חן!
ובמקביל, שקד בני דניאל המוכשר על העיצוב הראשוני של הכריכה לגרסה האינטרנטית, והרי היא לפניכם.
פרק 10 של הספר (מתוך 14) נמצא לקראת סיום ואני מאיץ את תוכניות השיווק. בדצמבר אשתתף ביריד הספרים האינטרנטי להגשמה – יוזמה ייחודית של חבריי לעט ושלי ובינואר אצא בקמפיין המימון להפקת הספר.
בקרוב מאד גם אשחרר להפצה בחינם את פרק 3, שנותן ערך מוסף אדיר לכל יזם ובעל עסק.
תודה רבה לכולכם על הפרגון והתמיכה!
אתם הרוח הגבית שמדרבנת אותי להוציא את הספר לאור!
וזה יקרה בסביבות האביב, כאשר כבר בינואר אפשר יהיה להתחיל ולהזמין את הספר בהנחה.
ואם ברצונך לגשת לעיקר ולראות רק את הסרטונים של הנוסחה עצמה, הנה הם:
ואם ברצונך שאדריך אותך אישית בביצוע השינויים שלך, נא ליצור קשר לקביעת פגישת היכרות לאימון עסקי, או אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המשולב לאימון עסקי, בה אלווה אותך צעד צעד בביצוע שינוי לפי הנוסחה.
“כשאתה משנה את הדרך שבה אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים” (ד”ר ווין דיאר).
בעבודתי באימון עסקי גיליתי תבנית שחוזרת על עצמה בכל תהליך שינוי. מטרת פוסט זה היא לפרט את התבנית, שאני קורא לה “נוסחת מה בתוך”®, ולסלול בכך דרך לכל אדם ובעל עסק ליישם שינויים בדרך קלה יותר.