14 אפריל, 2012 // 9:21 @ חגי שלו
לא, זו לא טעות.
כך לדוגמה אם נולדתי פחדן או עם נטייה להשמנה, זה נובע מגֵנים מסוימים, או תכונות אופי, שהן מולדות ולא ניתנו לשינוי.
אז זהו, שלא!
25 דצמבר, 2011 // 10:07 @ חגי שלו
בפוסט קודם למדת את החשיבות של זיהוי פרדיגמות ושינוי אלו שלא משרתות אותך בחייך.
ראית שם שהדרך לעבוד עם פרדיגמות היא:
את סעיף 1 הסברתי בפוסט הקודם.
בפוסט זה אני נותן לך שאלון למיפוי פרדיגמות שיאפשר לך לבצע את סעיפים 2 ו-3 לעיל.
היישום הוא זהה לפיתוח אישי כללי ולאימון עסקי.
24 דצמבר, 2011 // 3:15 @ חגי שלו
לכולנו יש ניסיון חיים ודעות מבוססות על כל דבר מסביבנו. ניסיון ודעות אלו קובעים את שגרת חיינו ואת ההרגלים שסיגלנו לעצמינו.
האם עצרת פעם לבחון הרגלים אלו?
האם שאלת את עצמך פעם האם ההרגלים הללו משרתים אותך ומקדמים אותך בדרך אל המטרות שלך?
מרבית האנשים לא עושים זאת וחיים באוטומט הכולל לא מעט הרגלים שפוגעים ביכולותיהם להצליח ולהשיג את יעדיהם.
מהו אחד הגורמים העיקריים שתוקעים אותנו בדרך לשינוי?
אלו הן הפרדיגמות, שמודעות אליהן יכולה להוציא אותנו מהקופסה ולגרום לשינוי חיובי, לעיתים ברגע, כמו השינוי שאני חוויתי.
בפוסט זה אציג את הפרדיגמות ככלי מרכזי ליישום שינוי ולהשיג תוצאות.
1 אוקטובר, 2011 // 8:44 @ חגי שלו
פעם, המושג "שינוי קריירה" לא היה קיים.
הורינו החליטו בגיל צעיר מה הם רוצים לעשות, או לפעמים החיים הובילו אותם לעיסוק מסוים, והם התמידו בו כל חייהם. המחשבה "לשנות" אפילו לא עלתה וכולם היו מרוצים (או שיש לומר "השלימו") עם (מר?) גורלם… כן, מבחינה זו החיים פעם היו הרבה יותר פשוטים…
אבל היום זו אופרה אחרת לגמרי…
17 מאי, 2011 // 12:23 @ חגי שלו
כשאנו ניצבים מול אתגרים משמעותיים בחיינו אנו מקבלים לא אחת "רגליים קרות".
הרהורי כפירה וויתור עולים בנו באופן אוטומטי ומשתקים אותנו. הספק מכה בנו במלוא עוזו ולא אחת מכניע אותנו… "טוב, אולי בפעם אחרת" אנו אומרים לעצמנו וחוזרים לאזור הנוחות…
במאמר זה אראה במשל מה הדרך המנטאלית להתגבר על החששות והדחיינות כדי לממש יעדים נועזים…
"להפוך את הפחד לדחף ואת הרעש לשער לחיים חדשים" (אנונימי)
13 מרץ, 2011 // 4:30 @ חגי שלו
אני מאד אוהב משלים. משלים הם המעט שמחזיק את המרובה, הם תמיד מאירים את הנמשל מכיוונים נוספים והם קליטים וזכירים…
אז הנה משל נפלא שמתאר בצורה כוללת את התהליך של הצבת יעדים והגשמתם…
9 ינואר, 2011 // 5:14 @ חגי שלו
בתוכניות האימון העסקי שלי אני רואה שוב ושוב בעלי עסקים ויזמים שמגיעים לאימון מתוך מצוקה.
הם אינם אוהבים את מה שקורה בחיים שלהם ויודעים שהם מסוגלים ליותר. אבל כאב בלבד אינו יכול לדחוף אנשים לשינוי משמעותי ולפריצת דרך. כפי שמעידה האמרה הנ"ל של מייקל בקוויט, נדרש גם חזון ברור שמספק השראה וכוח משיכה לעתיד טוב יותר.
בתחום האימון ידועים 2 כוחות שמניעים אנשים לבצע שינוי: הכוח הדוחף (away from) והכוח המושך (towards). בעוד שהכוח הדוחף מוגבל בהשפעתו, הכוח המושך חזק בהרבה והוא זה שמניע בעלי עסקים לבצע פריצות דרך מעוררות השתאות.
אסביר:
[קרא עוד...]
13 דצמבר, 2010 // 12:00 @ חגי שלו
הנה מקרה אמיתי של מייל שכתבה לי לקוחה שלי בשם רעות (שם בדוי).
בטוחני שכל אחד יוכל לראות את עצמו כאן באי אלו מצבים בחייו.
להלן המייל של רעות ותשובתי:
היי חגי
עובר עלי שבוע "מאתגר" והיום היה יום שהתחיל עם הרבה "אתגרים" שלא עמדתי בהם בצורה טובה במיוחד. לא הצלחתי לכוון שאלות של הזדמנות וההרגשה הכללית ממש לא טובה… לא מצליחה להביא מחשבות חיוביות והרגש כרגע מנצח אותי. אני כמובן גם מרגישה שאני נכשלת אצלך מכיוון שאני לא מצליחה לגרום לשינוי במצב וזה כמו מעגל כזה.
1 דצמבר, 2010 // 5:25 @ חגי שלו
"מוטיבציה היא הכל. אתה יכול לעשות עבודה של שני אנשים, אבל אתה לא יכול להיות 2 אנשים. במקום זאת, עליך לעורר השראה באדם הבא בשרשרת הניהול ולגרום לו לעורר השראה באנשים שלו" (לי אייקוקה, יו"ר קרייזלר לשעבר).
ניהול מתוך סמכות במאה ה-21 זה אאוט.
בעבר, ה"חוזה" בין מעסיק לעובד אמר: "אתה תיתן לי את הזמן והכישורים שלך ואני אגיד לך מה לעשות ואשלם לך תמורת זאת". העובדים הסתפקו בשכר סביר ובתחושת ביטחון בתעסוקה וזה היה די והותר כדי להניע אותם לעשות את עבודתם היטב…
5 נובמבר, 2010 // 5:41 @ חגי שלו
מה קצה גבול יכולתו של האדם? עד לאן אנו יכולים להפליג בחלומות וברצונות שלנו?
זו אחת השאלות שעולות תדיר בתוכניות האימון העסקי שלי.
כיום, לאחר שנות עבודה רבות בתחום, התשובה שלי היא חד משמעית, כפי שמרמזת הכותרת:
 |
