טיפ קצר ואפקטיבי להמיר רגשות שליליים ברגשות חיוביים

Girl Free

כבני אדם אנחנו יצורים רגשיים.
רגשות חיוביים משפיעים עלינו לטוב (מעל הקו)
ורגשות שליליים פוגעים ביכולותינו ובהצלחה שלנו (מתחת לקו).
בסרטון הבא (1:56 דק’) אני נותן טיפ קצר ואפקטיבי איך לעלות מעל הקו – להמיר רגשות שליליים ברגשות חיוביים:

להמשך קריאה

איך להתמודד עם נסיבות קשות שפוגעות בהצלחה שלנו

איך להשתחרר מהסבל ואיך להתמודד עם הנסיבות

כבני אדם, אנחנו מאד נסיבתייםאיך להשתחרר מהסבל ואיך להתמודד עם הנסיבות

בנסיבות אני מתכוון לכל אותם גורמים מסביבנו שמאד משפיעים עלינו, אך לנו אין השפעה ישירה ולרוב גם לא עקיפה עליהם.

לא אחת אנו שומעים סיפורים ותירוצים מאנשים מסביבנו, למה זה לא הזמן המתאים, למה הם מאד רוצים אבל יש משהו או מישהו שמעכב אותם, בצד הבטחות שיום אחד…

לצערי, “הבטחות” אלו לרוב אינן מתממשות, כי הבאג הוא בתפיסה שלנו של אותן כנסיבות מעכבות.

אנשים כאלו לרוב נשארים תקועים בעסק מדשדש או בעבודה לא מספקת, לעיתים כל החיים…

אם גם אתה כזה (לפעמים  😉 ), בוודאי תרצה לגלות איך לצאת מהתקיעות ה

להמשך קריאה

פוסט 7/7 – להתחבר לשותף הסמוי שלך שקובע את התוצאות שלך

המוח המודע והמוח הלא מודע, תת מודע

ב-6 הפוסטים הקודמים סקרתי עבורך את חשיבות המוח הלא-מודע בקביעת התוצאות שלך בחיים ואת מגוון הדרכים לגשת אליו וליצור בו שינויים, על אף שאינו נגיש בדרכים קונבנציונליות.המוח המודע והמוח הלא מודע, תת מודע

בפוסט הקודם ראינו את חשיבות הדמיון כאמצעי נגיש לגשת למוח הלא-מודע שלך ולעשות שינויים חיוביים בתכנות השלילי שהוטמע בו בילדותך ולאורך חייך.

היום אשלים עבורך את הסקירה על הדמיון ואסכם את סדרת הפוסטים כולה. להזכירך ש-7 פוסטים אלו הם פרק אחד בספר שלי “להתרגל להצליח” בו אני מציג את השיטה היישומית המלאה שפיתחתי לביצוע שינויים במוח הלא-מודע ולחבר אותם לתוצאות פרקטיות בחיים.

 

 

ארבעת המשפטים שאני לוחש לילדיי לפני השינה

כבר עמדת על אהבתי לחינוך ילדים באופן שמתכנת את המוח הלא-מודע שלהם להצלחה. הנה טיפ חשוב לכך שלמדתי מרובין שארמה:

רובין שארמה ממליץ לומר לילדים בדקות שלפני השינה מסרים מעצימים ובוני אמונה פנימית. כאשר הילדים נמצאים במצב רגיעה ואפילו חצי רדומים, הלא-מודע שלהם נפתח בהדרגה וזו הזדמנות מצוינת להטמיע בו מסרים חיוביים שישרתו נאמנה את הילדים בהמשך חייהם.

ארבעת המשפטים ששארמה ממליץ להגיד לילדים לפני השינה הם

“תוכל לעשות כל מה שאתה רוצה בחיים”;
“האמן באמונה שלמה במה שאתה רוצה”;
“בצע במצוינות את מה שאתה מאמין בו”;
 ואחרון חביב, שחשוב לא פחות מהאחרים – “אבא אוהב אותך!”.
האהבה היא הרגש החיובי החזק ביותר בעולם, וכאשר אנו ממזגים אותה עם כל פעולה חיובית, נוצר מומנטום מקדם שמניע ומביא אותנו לגבהים חדשים.

כיום ילדיי גדולים, אך בצעירותם לחשתי על אוזניהם מילות קסם אלו לפני השינה, ואני בטוח שבכך הטבעתי במוחם פרדיגמות, שתסייענה להם לגדול לבוגרים מצליחים הבטוחים ביכולותיהם.

 

איך שוברים שיאים בספורט?

כבר עידן ועידנים שתוצאות מצטיינות בספורט אינן רק פונקציה של כישרון ואימון פיזי. הסיפור ההיסטורי הבא ממחיש היטב עד כמה השימוש בדמיון לא רק שאינו נופל מ”עשייה אמיתית” אלא לחלוטין חיוני על מנת לייצר תוצאות יוצאות מהכלל:

במשך שנים מקובל היה לחשוב שבלתי אפשרי לבן תמותה לרוץ מייל בפחות מארבע דקות. רצים רבים נכשלו במאמציהם לעשות זאת שנה אחר שנה. עד שרץ סקוטי בשם רוג’ר באניסטר עשה זאת לראשונה ב-6 במאי 1954 – הוא גמא את המייל ב-3:59.4 דקות. העולם כולו הביט בהשתאות על הפלא. מה שעשה את ההבדל בין באניסטר לרבים וטובים שניסו זאת לפניו היה הדמיון. הוא חלם ודמיין ללא הרף איך הוא חוצה את סרט הסיום והשעון מראה 3:59. שוב ושוב הוא בנה לעצמו חיזיון יציב בדמיון, תמונה מנטלית של רגע הסיום: רץ, חוצה את הקו, השעון מורה 3:59 דקות, שיא חדש!

ואז, כשהחיזיון הוטמע במוח הלא-מודע שלו, באניסטר הוציא אותו אל הפועל גם במציאות – הוא אכן רץ את המייל בפחות מ- 4 דקות! אם כך, באניסטר השתמש בדמיונו כדי לשנות במוח הלא-מודע שלו את הפרדיגמה הרווחת, שלא ניתן לרוץ מייל בפחות מארבע דקות, ואז גם ביצע זאת הלכה למעשה. זוהי הוכחה נוספת לחשיבותו של כוח הדמיון בתכנות הלא מודע להגשמה.

 

רגע היסטורי

זה היה רגע היסטורי שבו נשברה אחת מהאמונות המגבילות החזקות ביותר לגבי הפוטנציאל האנושי. כי שנה לאחר מכן, 37 רצים נוספים רצו מייל בפחות מארבע דקות; ולאחר שנה נוספת יותר מ-300 רצים עשו זאת גם הם. ללמדנו, ש”הכל בראש” ושלצד המנטלי שלנו יש וטו מכריע על היכולות הפיזיות, לטוב ולרע.

מחסום ארבע הדקות בריצת המייל היה לא יותר מאשר מחסום פסיכולוגי. ודי היה שאדם אחד ינפץ את הפרדיגמה ויראה לאחרים מה באמת אפשרי, כדי שגם שאר הרצים ישנו את האמונה המגבילה שלהם וישיגו גם הם את “הבלתי אפשרי”. באניסטר שינה לכל הרצים האחרים את מה שהיה אפשרי בעיניהם. אגב, השיא בריצת המייל במועד כתיבת ספר זה הוא 3:43 דקות, הרחק מאותו מחסום פסיכולוגי של ארבע דקות.

זה מזכיר לי שוב את האמרה של הנרי פורד: “אם אתה מאמין שאתה יכול או אתה מאמין שאתה לא יכול, בשני המקרים אתה צודק“.

כיום, השימוש בדמיון הינו אחד משיטות האימון המקובלות בספורט ומשמש כלי מרכזי בכל יצירת מציאות, לרבות בעולם הרפואה, כחלק משיטות הריפוי. כאדם ספורטיבי, המעורה במגוון ענפי ספורט, דעתי היא שההבדל בין המקום הראשון לצמודים לו במקומות הבאים הוא בעיקר הבדל מנטלי. מי שמנצח אינו בהכרח הספורטאי המוכשר או המאומן ביותר, אלא זה עם הביטחון העצמי, הדימוי העצמי והאמונה בעצמו החזקים ביותר. וכאן חשיבותו הגדולה של הדמיון ביצירת תוצאות יוצאות מן הכלל, בספורט ובכל תחום אחר.

 

2 דגשים ליישום דמיון מודרך בהצלחה

הנה שני דגשים לגבי הדרך ליישם דמיון מודרך כדי ליצור שינוי במוח הלא-מודע:

הדגש הראשון: המוח הלא-מודע אינו מבין את המילה “לא”. “אל תפחד” מתפרש על ידו כ”פחד”. אם אומר לך “אל תחשוב על בננה צהובה”, מן הסתם דווקא תראה בדמיונך בננה צהובה. לכן, הסוגסטיות למוח הלא-מודע חייבות להיות חיוביות. למשל “הייה אמיץ” במקום “אל תפחד”.

הדגש השני: המוח הלא-מודע אינו מבדיל בין דמיון למציאות. כל דמיון מתפרש על ידו כאילו הוא קורה במציאות. האם היה לך פעם “חלום רטוב”? או חלום מפחיד שהתעוררת ממנו שטוף זיעה קרה ובהלמות לב מואצת? קל לראות שלדמיון בלבד יש השפעות פיזיולוגיות זהות לחוויות דומות במציאות, דבר ששוב מוכיח את כוחו של הדמיון ביצירת מציאות.

 

ואיינשטיין גם לקינוח הפוסט והסדרה כולה

כעת, בוודאי כבר ברור לך מדוע איינשטיין אמר שדמיון חשוב יותר מידע; מכיוון שכל פעולת הגשמה ראוי לה שתתחיל בדמיון. הדמיון יוצר, מוטמע במוח הלא-מודע ורותם אותו לטובתנו, מחולל וסולל את הדרך להגשמה. כילדים ידענו לדמיין, אך כמבוגרים מיומנות זו נשכחה, נדחקה בהשפעת החינוך והתרבות שספגנו כל חיינו, וכך איבדנו את מקור היצירה העיקרי שלנו.

לכן, תרגול טוב עבורך הוא להפעיל את דמיונך, לתרגל את השימוש בו ולהקדיש לו זמן בעת מנוחה ורגיעה בתוך סדר היום האינטנסיבי שלך. הנה כמה נקודות כאלו שבהן אני מפעיל את דמיוני וממליץ גם לך לאמן בהן את שריר הדמיון שלך: דקות לפני ההירדמות ומיד עם ההתעוררות, בעת הפסקות יזומות במהלך היום, כגון: הליכה לשירותים או מזיגת כוס מים או הכנת קפה, ובעת המְתנות שונות (לפגישה, לרופא, בתורים וכדומה). אם מתאפשר לך לעצום את עיניך, אפילו לדקה או שתיים – זה עדיף, אך גם בעיניים פקוחות אפשר לדמיין בקלות לאחר שמתאמנים בכך. הזדמנות נוספת לירידה לגלי אלפא והפעלת הדמיון היא מנוחת צהריים קצרה. גם כשזמני קצר, 10-15 דקות של רגיעה ודמיון מעוררות, ממריצות וטומנות במוח הלא-מודע שלי זרעים של הצלחה. אימון הדמיון וכיוונו למטרותיך היא אחת מהפעולות החשובות ביותר להצלחתך. בפרק 9 גם תלמד איך להבְנות נקודות התבוננות כאלו.

כאן באפשרותך לקרוא איך יוצרים מציאות רצויה תוך שילוב המחשבות והרגשות הנכונים

 

אסכם פוסט זה ואת הסדרה כולה באמרה נוספת של איינשטיין: “המוח האינטואיטיבי שלנו הוא מתנה קדושה והמוח הרציונלי הוא משרת נאמן. אנו יצרנו חברה שחולקת כבוד למשרת אך שכחה את המתנה“.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

ואם ברצונך לקבל את הדבר האמיתי, את הספר “להתרגל להצליח” המלא, הכולל את השיטה המלאה שפיתחתי לגשת למוח הלא-מודע וליצור בו שינויים חיוביים, ולרבות הכלים ליישם זאת, אני מזמין אותך לקבל את הספר ישירות ממני עד הבית בהנחה בלינק הזה.

לא בטוח שאתה כבר מוכן לקרוא את כל הספר? הנה כאן באפשרותך לקבל את 3 הפרקים הראשונים שלו בחינם.

לחילופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

“שינוי”:

פוסט 6/7 – איך להשיג תוצאות בחיים באמצעות הדמיון

איך להשתמש בדמיון כדי להצליח בחיים

“ההיגיון יביא אותך מנקודה אחת לאחרת, הדמיון יביא אותך לכל מקום”איך להשתמש בדמיון כדי להצליח בחיים

את המשפט שבכותרת אמר מישהו שקשה לחשוד בו שהיה לא פרקטי, האדם שנבחר להיות “איש המאה ה-20” של השבועון Time – אלברט איינשטיין. הוא גם אמר מהו לדעתו סדר החשיבות של השניים: “דמיון חשוב יותר מידע; ידע הוא מוגבל, הדמיון – אינסופי”.

כדאי בהחלט להקשיב לו, כי איינשטיין התפרסם בכך שידע למצות את מקסימום הפוטנציאל המנטאלי שלו, את המודע ואת הלא-מודע כאחד, כדי להגיע להישגיו המרשימים במדע. אכן, איינשטיין היה בעל כישורים יוצאי דופן לא רק בכל מה שקשור לפיזיקה. הוא שם את האצבע בדיוק על המקום הנכון בכל מה שקשור לתהליכי שינוי וצמיחה – הדמיון. או כפי שוולט דיסני הגדיר זאת מאוחר יותר: “אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה“.

היום אנו ממשיכים עם סדרת הפוסטים על מסתרי המוח הלא-מודע שלנו, ונעסוק בפוסט זה, ה-6 בסדרה, בחשיבות הדמיון כיוצר המציאות האולטימטיבי שלנו; והכל כציטוט ישיר של פרק 6 בספר שלי “להתרגל להצליח”.

להמשך קריאה

הדמיון והאינטואיציה – הדומיין של המוח הלא-מודע. פוסט 5/7.

הדמיון והאינטואיציה - חשיבותם בפעולות המוח הלא מודע (תת-מודע)

לפני שאנו ממשיכים בסדרת הפוסטים על מסתרי המוח הלא-מודע, המביאה לך את פרק 6 מהספר שלי הדמיון והאינטואיציה - חשיבותם בפעולות המוח הלא מודע (תת-מודע) “להתרגל להצליח” במלואו, הנה סיכום ביניים לנקודות החשובות שהעליתי ב-4 הפוסטים הראשונים בסדרה זו עד כה.

כשאתה קורא את הסיכום, בבקשה זכור לא להאשים את כוח הרצון שלך ביכולותיו המוגבלות להוביל אותך להגשמת מטרותיך:

סיכום ביניים

להמשך קריאה

השיטות המתוחכמות לגשת למוח הלא-מודע. פוסט 4/7

איך לגשת למוח הלא-מודע - תת-מודע - וליצור בו שינויים

בפוסט הקודם התחוור לנו לצערנו שהמוח הלא מודע שלנו אינו נגיש ולכן לכאורה נדונו לחיות עם התכנות איך לגשת למוח הלא-מודע - תת-מודע - וליצור בו שינויים השלילי שספגנו בילדותנו עד שארית ימינו. בפוסט 3 גם למדנו את הצד המדעי של גלי המוח, ומה הייחודיות והחשיבות של כל טווח גלים.

בפוסט זה, ה-4 במספר בסדרה המביאה לך בשלמותו את פרק 6 בספר שלי להתרגל להצליח, נתחיל להציג פתרונות למצב האנומלי שחווינו בפוסטים הקודמים.

אז מה בכל זאת יכולים המבוגרים לעשות על מנת לגשת ללא-מודע שלהם?

להמשך קריאה

נכנסים יותר עמוק למסתרי המוח הלא-מודע – פוסט 3/7

איך פועל המוח המודע והמוח הלא-מודע / תת-מודע

בפוסט הקודם היכרנו את חלקי המוח, המודע והלא-מודע, וראינו שדווקא הלא-מודע הוא מחשב העל האמיתיאיך פועל המוח המודע והמוח הלא-מודע / תת-מודע שלנו שקובע 95% מהתוצאות שלנו.

מכאן ברור שעל מנת לשלוט בתוצאות שלנו בחיים עלינו לעצור ולשנות את התכנות השלילי המוטמע במוח הלא-מודע שלנו.

האם זה אפשרי? על כך בפוסט זה, ה-3 במספר מתוך 7 פוסטים המביאים לך את פרק 6 במלואו, מתוך הספר שלי “להתרגל להצליח“:

להמשך קריאה

למה חשוב לך להכיר את המוח הלא-מודע שלך ומה תפקידו בהצלחה שלך – 2/7

סדרה של פוסטים על חשיבות המוח הלא-מודע / תת-מודע בהצלחה ובהגשמה | מה ההבדל בין חומר לרוח

סדרה של פוסטים על חשיבות המוח הלא-מודע / תת-מודע בהצלחה ובהגשמה בפוסט הראשון בסדרה של 7 פוסטים המביאה לך כלשונו את פרק 6 בספרי הראשון “להתרגל להצליח” היכרנו את המבנה הבסיסי של המוח שלנו, את תפקודו כ”יער עד” ואת תפקידנו כ”סוללי שבילים” ביער זה. ה”שבילים” הם ההרגלים שלנו, וראינו את הקושי הטבעי לסלול במוח שבילים חדשים – “רוצה אבל זה לא יוצא”. ללמדך שכוח הרצון במוח המודע אינו מספיק לרכישת הרגלים חדשים טובים יותר.

אם כך, בצד המוח המודע, מי בעצם אחראי ליכולתנו להשיג יעדים, לצמוח ולשגשג? מה מידת השליטה שיש לנו על מוחנו שלנו? ואיך נסביר את המופע השכיח של “רוצה אבל זה לא יוצא”?

להמשך קריאה

השותף הסמוי שקובע את התוצאות שלך – 1/7

פרק 6 מהספר להתרגל להצליח על המוח התת-מודע

פרק 6 מהספר להתרגל להצליח על המוח התת-מודע

אחד הפרקים החשובים בספר שלי “להתרגל להצליח” הוא פרק 6. אלו 20 עמודים שמתארים בפירוט את עוצמתו של המוח הלא-מודע שלנו ואת חשיבותו ביכולתנו להשתנות ובקביעת התוצאות שאנו מפיקים בחיים.

מפאת חשיבותו, החלטתי להביא את פרק 6 כלשונו בבלוג שלי בסדרה של 7 פוסטים שמתחילים כאן ועכשיו:

 

ועוד לפני הציטוט מהספר, הנה סרטון קצר מתוך הקורס הדיגיטלי שלי, שמתאר כמה מהעובדות החשובות לגבי המוח הלא-מודע (16 דק’):

 

ועכשיו לציטוט מהספר:

“בפרקים הקודמים עסקתי במהות השינוי ובתנאים הדרושים ליצירתו. בפרק זה אתחיל לעסוק בשאלה כיצד יוצרים שינוי ומהי נקודת המוצא לביצועו. תכיר את השותף הסמוי שלך שהוא המקור למרבית התקיעויות שלך בחיים.

 

תלמד איך עובד המוח שלך, מהו אותו חלק במוח שמשפיע יותר מכל על התוצאות שתוכל להשיג ומדוע אתה חייב ליצור את השינויים קודם כל בו. לבסוף, תגלה איך לגשת לחלק זה של המוח על מנת ליצור בו את השינויים שיאפשרו לך להגיע אל היעדים שאתה רוצה להשיג.

 

המוח של המוח

אצל רובנו מתקשרת המילה “מוח” עם מרכז שליטה ובקרה על התהליכים שמתרחשים בגוף. המוח, כולנו יודעים, הוא בעצם “הבוס”. הוא זה שמשגר את הפקודות המאפשרות לנו להרים את היד כשאנו מחליטים על כך, ללחוץ על דוושת הבלמים כשאנו מזהים סכנה בכביש וגם לבצע מהלכים מעט מורכבים יותר הקשורים בדמיון – כמו למשל לדמיין מה יקרה אם נשכח את יום ההולדת של בן/בת הזוג שלנו 😆 .

אבל מה אם בעצם יש מרכז שליטה גם למוח עצמו – המוח של המוח? מה אם מרכז הבקרה הזה חסוי, פועל מאחורי הקלעים, ואין לנו ממש גישה אליו? פרק זה עוסק במסתורין של פעילות המוח, ובצורה בה הוא משפיע על ההרגלים והבחירות להם אנו עדים בחיינו. ראוי לציין שהמחקר המדעי של המוח הוא צעיר יחסית והתקדם מאוד רק מסוף המאה ה-20, עם התפתחות נוספת במערכות ההדמיה החדישות, כדוגמת CT ו-MRI (Magnetic Resonance Imaging). לכן מתגלות תגליות חדשות על המוח חדשות לבקרים, לעתים תוך ניפוץ פרדיגמות ישנות שהיו מקובלות עד לאותה נקודת זמן.

 

ואם אתה מעדיף מודל בסיסי להדגמת הרעיון בסרטון קצר, הנה זה כאן (9:53 דק’):

 

מה בין המוח לפייסבוק

האינטואיציה של רובנו מצביעה על קשר בין גודלו של המוח לבין יכולת התפקוד שלו. משפטים כמו “שכל של ציפור”, “ראש קטן” ואחרים מצביעים על מגבלה ביכולות המוחיות, הנמצאות ביחס ישיר לגודל המוח. היום מקובל לחשוב שהנחה זו שגויה: מחקרים וניתוחים שבדקו מוחות רבים, בהם גם כאלו שבעליהם היו גאונים מוצהרים בחייהם (איינשטיין, למשל), מצביעים שהגודל לא קובע! מה שכן קובע הוא מספר הסינפסות, הקישורים שיש בין תאי העצב במוח, הנקראים נוירונים. מספר הנוירונים במוח הוא כמאה מיליארד (10 בחזקת 11), כאשר לכל תא יש כ-1,000 סינפסות המחברות אותו לתאים אחרים באמצעות זרמים חשמליים. חישוב מהיר מגלה שיש לנו כ-10 בחזקת 14 סינפסות במוח ממוצע. ללא ספק זוהי רשת אדירה בתוך כ-1.5 ק”ג של “תאים אפורים”, בשטח שגודלו כאגרוף.

אם נמשיל את מספר הנוירונים למספר המנויים בפייסבוק, הסינפסות הן הקשרים החברתיים שיש בין המנויים הללו. כלומר, למוח יש “רשת חברתית” בין כל התאים שלו, המקשרת מספר עצום של “חברים” כדי להעביר כמות כמעט בלתי נתפסת של תכנים. וכל אלו מאוחסנים ב”קופסה” קטנה יחסית, ששוקלת כקילוגרם וחצי. מדהים, לא? אגב, בשל הפעילות הענפה של הרשת הזאת, המוח הקטן שלנו צורך 20% מכמות החמצן שאנו נושמים, 30% מהמים שאנו שותים ו-40% מחומרי התזונה (Nutrients) במזון שאנו אוכלים. אכן, את “הילד הקטן” הזה עלינו להזין ולכלכל כל הזמן בכדי שיעבוד בשבילנו.

 

לפלס שביל ביער העד

לקשרים בין הנוירונים ישנה חשיבות גדולה. ככל שמספר הסינפסות בין הנוירונים עולה, כך משתפרת ומואצת התקשורת ביניהם. בכל פעם שאתה לומד משהו חדש, אתה יוצר קשר חדש בין נוירונים במוח. אם אתה מתאמן על מה שלמדת או משנן אותו, אתה מחזק את הקשר החדש שנוצר וגורם לו בהדרגה להפוך לקבוע. קל להמחיש את הנקודה הזו בדרכים רבות: נסה להיזכר כמה קשה היה לך ללמוד נושא חדש במתמטיקה וכמה פשוט הוא הפך אחרי שפתרת תרגילים רבים ששכללו את יכולת ההבנה שלך בו. כל תרגיל כזה משפר את הנגישות לתאי המוח המעבדים את המידע, ויוצר עוד ועוד קשרים בין נוירונים האחראים על לימוד הנושא. כך אנו לומדים לרכוש כל הרגל חדש, כמו לנגן בכלי נגינה חדש או לנהל פעילות ספורטיבית סדירה.

הדבר דומה לפריצת דרך בתוך צמחיה סבוכה של יער-עד. בתחילה, צריך לפלס את השביל במאמץ רב. ואז, בהדרגה, הנתיב נכבש והדרך נסללת, עקב בצד אגודל. וככל שמרבים ללכת בשביל, הנגישות הופכת קלה יותר, עד שהנתיב נסלל במלואו ואפשר לרוץ בו בקלות. באופן דומה, כל הרגל הוא בעצם “שביל” במוח שלנו. בכל פעם שאנו מגיעים לפתחו, אך טבעי ונוח לעבור בשביל הקיים במקום לסלול שביל חדש.

אבל המציאות משתנה תדיר ורבים מהשבילים במוח שלנו, שבעבר הובילו למקווי מים טהורים לשתייה ולרחצה, מובילים היום דווקא למים עכורים. כוחו של ההרגל מוביל אותנו שוב ושוב בשביל המוכר למים עכורים אלו, וגורם לנו לרוב לוותר על האתגר הכרוך בפילוס שביל חדש אל המים החיים, שבכוחות השינוי רק נדדו למקום אחר ביער-העד שלנו.

אם כך, אפשר לומר שלמידת כל דבר חדש, כולל רכישת הרגל חדש, היא כמו סלילת שביל ביער-עד. בתחילה זה קשה, אך מעת שפילסנו את הנתיב ויצרנו את הקשר בין הנוירונים דרך הסינפסות, קל מאוד ללכת בו וההנאה רבה.

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Neuron מציג תובנות חדשות על האופן שבו הנוירונים במוח פועלים, ועשוי לתרום גם לפיתוח של רשתות לומדות מתוחכמות יותר. המחקר נעשה על ידי תלמיד הדוקטורט דוד בניאגוייב ממעבדתם של פרופ’ עידן שגב ופרופ’ מיקי לונדון ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית.

הנה מה שנאמר במאמר בגלובס מיום 20/8/21 בהקשר זה: “היחידה שמשתנה כאשר המוח לומד היא לא התא עצמו אלא נקודת הקשר בין התאים, הסינפסה. ענף של העץ הקודם נח ליד שורש של העץ הבא, ומשדר אליו מידע באמצעות הפרשת חומר כימי… הרשתות הללו הן לא חד-כיווניות. לפעמים מידע שתא [מוח – נוירון] מעביר הלאה חוזר אליו מכיוון אחר. הפידבק הזה מאפשר לרשתות [נוירונים] לחזק או להחליש סינפסות שונות בהתאם לחוויה. סינפסות ש’ירו’ לעיתים קרובות יתחזקו, ואחרות יחלשו. עם הזמן יכולים להיווצר גם קשרים סינפטיים חדשים בין תאי עצב, היכן שלא היה קשר בעבר”.

 

אין כמו תחום הספורט כדי להמחיש עיקרון זה. כנער, הייתי פעיל מאוד ספורטיבית במגוון תחומים. בג’ודו אפילו הגדלתי לעשות וזכיתי במקום השלישי באליפות הארץ בגיל 18 במשקל 62 ק”ג; כן, פעם הייתי במשקל הזה 😀 . בשנות ה-20 לחיי, עוד התאמנתי מדי פעם, אך בשנות ה-30, עם הולדת ילדיי, הפסקתי לחלוטין להתאמן. המפנה הגיע בשנת 1999, בגיל 39. חבר הכניס אותי למסגרת אימון מעולה בגבעתיים בניצוחו של ד”ר (לספורט) אלברטו איילון, אחד מהמאמנים הטובים והמיוחדים בארץ. זו היתה אהבה ממבט ראשון! על אף הקושי להתמיד באימון גופני אינטנסיבי בשעות הערב המאוחרות (21:00), חשתי איך אט אט אני מפלס את דרכי “ביער-העד” שלי עד לקיבוע ההרגל. כיום, כ-16 שנה מאז אותו אימון ראשון, אני מגיע ל-90% מהאימונים, פעמיים בשבוע, ברצון, בהנעה ובהנאה, על אף כמויות הזיעה שאני מגיר שם ואולי בזכותן. זה הפך להיות אחד מההרגלים החיוביים החזקים שלי, שכל סטייה ממנו מעוררת בי אי-נוחות. אכן, לאחר סלילת השביל החדש, קל מאוד ונוח לצעוד בו!

 

יערנים בכל גיל

אחד המעצורים הנפוצים אצל אנשים המגיעים אליי לאימון עסקי הוא פקטור הגיל. “בגילי, להחליף מקצוע?” הם אומרים ואני שומע את החשש בקולם, את ההיסוס לצאת לדרך חדשה ולהתמודד עם קשיים, “בגילם”. הם לא יודעים שאחת התכונות היפות והמועילות של המוח היא היכולת שלו להתפתח ולצמוח בכל גיל. אין הגבלת גיל על יצירת נתיבים חדשים במוח ורכישת כישורים נוספים; ככל שמשקיעים יותר זמן ותשוקה בלמידה ובעשייה חדשה, הדרך נעשית קלה יותר, הנתיב נסלל, ומגיע גם התגמול בדמות ההנאה והסיפוק מהתהליך. בהיבט הזה, המוח הוא כמו שריר, שבהחלט אפשר להחליט לפתח גם בגיל שנחשב “מבוגר”.

זהו בהחלט אתגר – לזכור שבכל שלב בחיינו אנחנו יכולים לחדש, להתפתח ולצמוח. אולי הדוגמה הכי בולטת לאתגר זה הוא נשיא מדינת ישראל לשעבר, שמעון פרס, שגם בשנות ה-90 לחייו תפקד כנשיא מצוין וניהל חיים מלאים בלמידה ובהגשמה.

עכשיו נותר רק לתהות: מה משפיע על היכולת שלנו לסלול שבילים חדשים במוח שלנו? האם כל מה שצריך הוא מצ’טה, נחישות והתמדה, או שיש כאן עוד פקטור נסתר וחמקמק שרוב “סוללי השבילים” לא מכירים? על כך, בהמשך פרק זה.

 

“רוצה אבל זה לא יוצא”

אנחנו עדים לקושי שלנו להגשים לעתים כשאנו מציבים לעצמנו מטרה, מחליטים שחשוב לנו מאוד לממש אותה, מתאמצים, משקיעים זמן, כסף ומאמץ, ואז לעתים משהו נתקע… לפתע ההתלהבות הראשונית דועכת, נמוגה, ומפנה את מקומה לפחד, לספקות ולהיסוסים. הדחיינות משתלטת עלינו ואנו מבטיחים לעצמנו שמחר נפעל בעוצמה רבה יותר על מנת לממש את הבטחתנו… וכך, יום אחר יום, “מחר” הופך לשבוע הבא, לחודש הבא ולרוב גם ל”אף פעם”. היוזמה מתמסמסת. אנו חוזרים לנקודת ההתחלה, מתוסכלים ומאוכזבים, משוכנעים שניסינו אך זה “בלתי אפשרי”. לעתים גם חווינו בהתנסות טראומה, שתחבל בכל ניסיון עתידי לאתגר את עצמנו שוב, כי הרי “כבר ניסינו וזה לא עבד…”.

מי שחווה תהליך דיאטה, או ניסיון להיגמל מהרגל מושרש היטב, לא כל שכן התמכרות, מבין היטב את הפער שבין ההחלטה לביצוע; “רוצה אבל זה לא יוצא” אנו אומרים בסלנג. מצד אחד, קיבלנו החלטה מודעת: להיגמל, לשנות ולפעול; אך מצד שני, היד נשלחת מעצמה אל הסיגריה, אל חפיסת השוקולד, או אל כרטיס האשראי…

מה קורה פה?

מעל פני השטח אנו רואים את הפעילות של המוח המודע שלנו, שהוא למראית עין “המטבחון” שמנהל אותנו. ברם, מוח זה הוא רק קצה הקרחון של הפעילות המוחית הענפה המתרחשת כל הזמן במערכת ההפעלה שלנו; מי שמכיר קרחונים יודע שרוב המסה נמצאת מתחת לפני המים 😉 .

 

אז מי בעצם אחראי ליכולתנו להשיג יעדים, לצמוח ולשגשג? מה מידת השליטה שיש לנו על מוחנו שלנו? ואיך נסביר את המופע השכיח של “רוצה אבל זה לא יוצא”?

על כך ועוד בהמשך סדרת פוסטים זו.” הנה לינק לפוסט ה-2 מתוך 7.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

ואם ברצונך לקרוא את כל פרק 6 וגם את שאר 13 הפרקים בספר “להתרגל להצליח” שיוצרים מכלול שלם של שיטה מעשית ויישומית שתאפשר לך להשיג כל מטרה בחייך, תן כאן עכשיו קליק על הלינק.

לחלופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק

העקרונות לעשות שינוי בכל הרגל לפי Ted-Ed

שינוי הרגלים

בעולם הדינמי שבו אנו חיים והצורך התמידי שלנו לשנות ולהשתנות לאור הנסיבות המתחלפות תדיר, מעניין שינוי הרגלים לבדוק מה אומר המדע על היכולת שלנו להשתנות ומהם העקרונות לשינוי אפקטיבי.

ב-TED בדקו זאת לגבי תרגול פיזי ורכישת מיומנויות בתחומים כמו ספורט, נגינה, ריקוד וגם נהיגה.

הנה הסרטון הקצר שלהם עם הממצאים (4:49 דק’) ובעקבותיו הניתוח שלי מה אנו יכולים להסיק מכך לגבי שינויים מנטליים, באמונות, ברגשות ובהרגלים שלנו:

להמשך קריאה

האם יש דבר כזה להיות טוב מדי? נאיביות

איך להשתחרר מנאיביות

בעולם ההתפתחות האישית מקובל לחשוב שגישה חיובית היא בסיס להצלחה בחיים. איך להשתחרר מנאיביות

ואכן, אנשים אוהבים להיות בחברת אנשים חיוביים ולהתחבר אליהם. מכיוון שקשרים חברתיים מפותחים עוזרים להשיג תוצאות, הקשר בין גישה חיובית להצלחה ברור.

אך לעיתים אנו שומעים ביקורת מאנשים אחרים על פלוני שהוא טוב מדי.

האם יש דבר כזה להיות טוב מדי? האם בשלב מסוים יותר מדי גישה חיובית דווקא פוגעת בהצלחה?

לדעתי התשובה חיובית. קוראים לזה נאיביות, ואני מוצא שאצל רבים מלקוחותיי נאיביות פוגעת בהצלחתם.

 

מה זה נאיביות?

אבן שושן מגדיר נאיביות כ”תָּמִים, תָּם, שֶׁחֲסֵרָה לוֹ חָכְמַת הַחַיִּים, שֶׁאֵינוֹ פִּקֵּחַ וּמְמֻלָּח”.

נאיביות היא גישה פשוטה, לא מתוחכמת וישירה. לכאורה, אין בגישה כזו לעשות נזק. אך בעולם מורכב, מתוחכם, מלא אינטרסים ואנשים שלא בוחלים בשום אמצעי לנצל אחרים, נאיביות היא מקור לנפילות. כי אמונה עיוורת באחרים, גורמת לנאיבים לטעות בבחירות שלהם.

לעיתים נאיביות גם מובילה לחוסר טאקט, אמירה של דברים פוגעים ללא כוונה לפגוע, שמביכים ונוגעים בנקודות רגישות של אנשים אחרים; כמו להגיד “המלך עירום”. התנהלות כזאת כדאי לשקול, כי לעיתים היא מעוררת אנטגוניזם באחרים ו”מזמינה צרות”.

אנשים נאיביים לרוב אוהבים לדבר הרבה ואומרים דברים שעדיף שלא יאמרו. כך, הם גם מזמינים ביקורת של אחרים, וגם מכאן לא צומחת טובה…

 

סייג לחוכמה שתיקה

נאיביות אינה מעידה על אינטליגנציה נמוכה.

אני רואה אותה כהרגל ששורשיו חיוביים, וכמו כל הרגל, לשיטתי הוא ניתן לשינוי.

מה שנדרש הוא כוונון של הכוונה הטובה והגישה החיובית של הנאיבי כדי להיות יותר רגיש חברתית ולשקול את אשר יוצא מפיו, במקום הנטייה האוטומטית “להשפריץ” את טוב ליבו ללא מחשבה.

בהתאם, ההנחיה הראשונית שלי לנאיבי היא שקול מראש את אשר אתה רוצה להגיד; סוף מעשה במחשבה תחילה. עצור לפני שאתה מדבר, חשוב על מה שברצונך לומר ובדוק:

  1. האם מה שאני עומד לומר הוא במקום וחיוני?
  2. האם הוא מוסיף תועלת לנאמר ולדיון?
  3. האם דבריי עלולים לפגוע במישהו?

שנו רבותינו ש”גם אוויל מחריש – חכם ייחשב” וגם ש”מים שקטים חודרים עמוק”.
אכן, לא חייבים לדבר הרבה כדי לעשות ולהפיץ טוב. מרק טווין צוטט: “הייתי כותב מכתב קצר יותר, אך לא היה לי את הזמן לכך”. ללמדנו שדווקא לדבר קצר ולעניין זה אתגר למין האנושי.

הסרטון הבא על הדרך שבה סוקרטס סינן את אשר הוא בחר לשמוע, ממחיש זאת היטב:

 

לאנשים אחרים יש אינטרסים

הנאיבי נוטה לקבל כל דבר כאמת. לכן חשוב לשקול ולא לקבל כל דבר כמובן מאיליו, ולא להאמין בצורה עיוורת לכל מה שאנשים אומרים.

כדאי לשאול: מה האינטרסים של הצד השני? האם יש לו מניעים נסתרים? האם הוא החתול שתפקידו לשמור על השמנת?

וגם לשקול מראש: מה הוא רוצה? מה חשוב לו? מה הוא אוהב? איך אני יכול להיענות לו בדרך שלא תפגע בי?
ובמקביל: מה חשוב לי? על מה אני לא מוכן לוותר? איך אני משכנע אותו?

כך, נאיביות לעיתים מובילה לריצוי, גם זה מתוך כוונה טובה, שמובילה לוויתור על העצמי ולתעדף רצונות של אחרים על פני רצונותיי שלי. למשל, ניתן למצוא אנשים נאיביים שמקדישים את כל כולם לעבודה שאינם אוהבים, רק כדי לזכות בהכרה ובהוקרה, שלא תמיד מגיעות…

לצערי, יותר מדי מקומות עבודה מנצלים את העובדים הנאיביים והמרצים עד שלאחרונים נמאס מכך, ואז הם נפגעים ולעיתים גם נשברים…

אם כך, יציאה מהנאיביות כרוכה בהכרה שלאנשים אחרים מסביב יש מניעים מנוגדים לשלך, לרוב נסתרים. אני ממליץ לנאיבי לחפש את המניעים הללו ולהיות מודע אליהם, כמו גם לאפשרות שאחרים בסביבתם עלולים לנצל את הנאיביות שלך.

 

“אני לא מספיק טוב”

לפעמים מה שיושב עמוק במוח הלא-מודע של הנאיבי היא האמונה המגבילה השכיחה ש”אני לא מספיק טוב”.

בה בשעה שהנאיבי רוצה להצליח, האמונה המגבילה הזו מנהלת אותו ברקע וגורמת לו לתחושה שדווקא אינו מצליח מספיק, ולכן הוא מנסה לבלוט. כך הוא מדבר יותר (מדי), פחות שוקל את מילותיו ואומר דברים שעדיף שלא יאמרו. לעיתים זה דווקא פועל בדיוק ההפך, ומוביל להסתגרות ולביישנות.

כך או כך, לאמונה המגבילה “אני לא מספיק טוב” יש עוד השלכות רבות בשרשרת ההרגלים והרגשות שהיא מחוללת, כפי שהצגתי במודל שפיתחת “מלכוד המצוינות” (שאגב, הוא הספר הבא שאני כותב!).

 

הנחיות לנאיבי ליצירת שינוי בגישתו

הנה סיכום של הדרכים להתמודד עם הנאיביות ולהקטין את השפעתה והנזקים שהיא גורמת (שאת חלקם כבר הזכרתי לעיל):

  1. שקול מראש את אשר אתה רוצה להגיד. אל תרחיב ותאריך בדיבור. דבר פחות ולעניין. זה מזכיר לי ציטוט נוסף מפיו של מרק טווין: “עדיף לשמור על שתיקה ולהיראות אידיוט, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה”  😆
  2. זכור שלאחרים בסביבתך יש אינטרסים, לעיתים מנוגדים לשלך, ולכן אל תקבל כל מה שאתה שומע כמובן מאיליו ואל תאמין בצורה עיוורת לכל מה שנאמר לך.
  3. אל תרצה אחרים. כמו במטוס, שים קודם את מסיכת החמצן לעצמך לפני שאתה נותן אותה לאחרים.
  4. אם יש לך את האמונה המגבילה “אני לא מספיק טוב”, היה מודע אליה ונהל אותה. בהקשר זה אני ממליץ לקרוא וליישם את הספר “לרא/עות את הכבשים” מאת ידידתי הטובה רחי ורטהיימר. אני נעזר במתודולוגיה הנפלאה שלה המדגימה איך להשתחרר מאמונות מגבילות כמעט בכל תוכנית אימון שאני מנחה.
  5. אל תהסס לומר “שקרים לבנים” וזה כולל לעיתים גם לא לומר את כל האמת. היה ערמומי מהבחינה החיובית של המילה.
  6. את תחשוש לעיתים להיות קצת מניפולטיבי. אבן שושן מגדיר מניפולטיבי כך: נְקִיטַת תַּכְסִיס עָרְמָה אוֹ תַּחְבּוּלָה לְהַשָּׂגַת יִתְרוֹן כָּלְשֶׁהוּ. רק הישמר לא לפגוע באחרים.
  7. אל תהיה צנוע בצורה מוגזמת, כי אחרים בסביבתך ינצלו זאת. בשום פנים ואופן אל תקטין את עצמך. זכור שהסביבה תמיד תעשה לך דיסקאונט ולכן אפילו כדאי לך לעיתים להגזים קצת.
  8. העז, צא מאזור הנוחות, אל תחשוש ללכת למקומות שאינם מוכרים לך. החששות שתוקעים אותך הם לרוב אינם אמיתיים, אלא תוצאה של הנאיביות שלך. והדרך להעז יותר היא בצעדים קטנים, אך מתמידים ונחושים! זכור – אין הביישן למד!

והיישום? כמו כל דבר בשיטתי, היישום מבוסס על הנוסחה לשינוי שפיתחתי – “נוסחת מה בתוך” – שמוסברת כאן בפוסט, ביתר פירוט במדריך שהוצאתי, ובמלוא הפירוט בספר שכתבתי.

אסיים עם האמרה הבאה, שלא מצאתי למי היא מיוחסת: “שיפוט טוב רוכשים מניסיון. ניסיון רוכשים משיפוט גרוע”. אל תחשוש לנסות ולטעות, כי אם תלמד מטעויותיך, תצבור ניסיון, תוכל להשתפר, להתפתח ולשגשג!

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

“ידע זה כוח! אם תלמד – תצליח!” – האמנם???

“ידע זה כוח! אם תלמד – תצליח!” – האמנם???

לימדו אותנו מגיל צעיר שידע הוא כוח. שינוי הרגלים
אמרו לנו מגיל אפס – שאם תלמד – תצליח!

אז זהו, שזה כבר לא כל-כך מדויק כיום…

אמנם ידע הוא חשוב וחיוני להצלחה, אך כמה אנשים שאתה מכיר הם מלומדים אבל לא מצליחים?

מבלי להיכנס כאן להגדרה של הצלחה, אומר זאת בקצרה כך:
ידע, או מודעות, הם תנאי הכרחי להצלחה, אך אינם תנאי מספיק להצליח…

 

הידע היום זמין לכל אחד ללא הגבלה

זוכר את חידוני הטריוויה של פעם?
היום הם כבר אינם רלבנטיים… כי כל ילד בן 4 יודע להקיש בסמארטפון שלו שאלה ולקבל את התשובה אחרי שניות… אז לשם מה לטרוח ולזכור כל-כך הרבה פריטי מידע בזיכרון?

לכן, רכישת ידע אינה אתגר יותר. בעזרת מיומנויות חיפוש פשוטות אפשר להשיג כל מידע, כי האינטרנט מלא בתכנים הזמינים להשגה לכל אחד, בכל מדיה ובכל זמן.

 

רוב הסדנאות והקורסים אינם מביאים אותך להצלחה

דוגמה טובה לכך הן שלל הסדנאות והקורסים הזמינים היום בתחום של התפתחות אישית, שפע והצלחה.
מבלי להיכנס לפרטים של שפע הקורסים הקיימים, אפשר לומר שרובם מלמדים ידע, או מודעות, שזה מאותו השורש – י.ד.ע.
נכון, הרחבת המודעות היא חשובה, אך האם היא מחוללת הצלחה?
לרוב לא…

האמונה ברקע היא אותה מנטרה שקיבלנו מהורינו:
“אם אני אלמד ואפתח את המודעות שלי, אז אוכל גם להצליח”.

אז זהו, שיש פער בין הלמידה של דברים ליישום שלהם
בוא נתחיל לפרק זאת למרכיבים…

 

האתגר האמיתי הוא לא רכישת הידע, אלא היישום שלו

בעקבות האמונה שידע הוא כוח ומאפשר לנו להצליח, רובינו סבורים שאם נלמד גם נוכל ליישם את הידע הזה.
ואם נפרוט זאת יותר נאמר שידע מאפשר לבצע יותר בחירות שמקדמות אותנו בחיים.

אם כך, האתגר האמיתי שלנו הוא לבחור יותר בחירות שמקדמות אותנו ביום יום להשיג את מטרותינו ולהצליח.
לכן, האתגר האמיתי דווקא אינו לרכוש ידע, שכאמור זמין בקלות, אלא ליישם תכלס את הידע – לבחור יותר לצאת מהאוטומט שמנהל אותנו.
למשל: כולם יודעים שכדי לרזות צריך לעשות 2 דברים: לאכול במידה ובצורה בריאה, ולהתאמן יותר.
אך האם הידיעה הפשוטה הזו מאפשרת לאנשים גם ליישם אותה?
התשובה היא לרוב שלילית!
אפשר לומר שהידיעה הזו לרוב דווקא יוצרת תסכול, בגלל חוסר היכולת ליישם אותה!

 

יישום הידע מותנה ביכולת לשנות את ההרגלים במוח הלא מודע שלנו

הקושי ביישום קשור למבנה מערכת ההפעלה האנושית שלנו.
וכדי להיות יותר ספציפי – האתגר הוא ליצור שינוי פרמננטי במוח הלא-מודע, מחשב העל שלנו שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שאינו נגיש לשינוי בדרכים קונבנציונליות מטעמים הישרדותיים.
כי כל ההרגלים שלנו מאוחסנים במוח הלא-מודע, וללא שינוי שם – רצון טוב בלבד דומה למלחמה של דון קישוט בתחנות הרוח…

זה נראה כמלכוד 22 קלאסי…
אך אל דאגה – יש פתרון!

 

המרכיב הנסתר לשינוי בכל הרגל שלא משרת אותך

אמרנו קודם שהאשליה של כל הלומדים השקדניים היא שידע יאפשר להם לבצע יותר בחירות טובות בחיים שלהם.
מכיוון שאנו מתנהלים באוטומט (בקבלה אומרים שאנו 90% מהזמן באוטומט), לרוב אין בכוחה של מודעות מפותחת להגדיל את יכולת הבחירה שלנו, אלא להגדיל דווקא את רמת התסכול שלנו, מה שנקרא בסלג “רוצה אבל זה לא יוצא”.

 

אז מה אם כך חסר כדי לתרגם מודעות ליותר בחירות שמקדמות אותנו בחיים?

בשתי מילים – התבוננות עצמית.
רק אם נוכל להתבונן בעצמנו בזמן אמיתי בעת שאנו מתנהלים באוטומט, נוכל גם לבצע בחירה אחת קטנה בכל פעם, בחירה אשר מקדמת אותנו קצת כדי לשנות כל הרגל אוטומטי – נקודתית. חזרה על בחירה זו שוב ושוב, תרגולה, תטמיע בהדרגה את ההרגל החדש במוח הלא-מודע שלנו, בדומה לכל הרגל אחר שרכשנו בחיינו: נהיגה, קרוא וכתוב, רכיבה על אופניים, צחצוח שיניים, נגינה, ועוד.

והבשורה הטובה היא שלכולנו יש את המיומנות הזו. כך שחזרה על פעולות קטנות באופן מודע, שכל אחת בעצמה אינה בעייתית ואינה קשה ליישום, “מטפטפת” שינוי קטן למוח הלא-מודע שלנו, ובעזרת התמדה חוזרת ונשנית הופכת לאורך זמן להרגל חדש, טוב יותר, שהפעם משרת אותנו ומקדם אותנו סוף-סוף להצלחה.

כמו שאמר רבי עקיבא ומאוחר יותר צ’רצ’יל: “אין הטיפה חוצבת בסלע בעוצמתה, אלא בהתמדתה”.

והתנאי לכך הוא יישום מרכיב ההתבוננות העצמית החסר לרוב בתפיסה הבסיסית שלנו, בין מודעות לבחירה:
מודעות – התבוננות עצמית – בחירה, שלאחריה מגיע התרגול, המאפשר את הטמעת המודעות במוח הלא-מודע, ובעקבותיה את הפיכת ההרגל הסורר להרגל חדש שמשרת אותנו טוב יותר בדרך להצלחה.

אמור מעתה שהסיבה לכך שידע כיום אינו מספיק להצלחה היא שמודעות בלבד אינה מאפשרת בחירה, אלא אם נוסף ביניהן מרכיב נוסף – ההתבוננות העצמית.
וזהו הדגש שלי בשיטה המלאה שפיתחתי לשינויים בכל הרגל שלא משרת אותך, לא כמרכיב ידע בלבד, אלא כשיטה מלאה, פרקטית ויישומית, לשינוי ולהצלחה.

את ההסבר התהליכי המלא לכך כתבתי כאן בפוסט ארבעת השלבים ההכרחיים לפתח את היכולות שלך בכל תחום.

 

ומילה על הדרכים המתוחכמות ליצור שינוי במוח הלא-מודע שלנו

יש המון שיטות לגישה מתוחכמת למוח הלא-מודע, שמבטיחות שינויים מהירים בו, לפעמים גם מידיים.
בין שיטות אלו אפשר למנות: היפנוזה, מדיטציה, NLP, תטה הילינג, מוח אחד, ועוד ועוד…
מבלי לבקר שיטות מעולות אלו שאת חלקן גם למדתי, אומר זאת כך:
רוב השיטות הן מורכבות ומצריכות מיומנויות מורכבות שרוב הלומדים אותן אינם בקיאים בהן מספיק על מנת לאפשר ללקוחותיהם ליצור שינוי פרמננטי מהיר במוח הלא-מודע שלהם.

ואם חוזרים לדרך שכל אדם רכש הרגלים בכל חייו באמצעות בחירה, חזרה ותרגול שלהם במוח המודע שלו עד שהוטמעו במוח הלא-מודע, היתרון של הדרך שהתוויתי לעיל, גם אם לא זוהרת ומיידית, הוא ברור:
כל אדם יכול ליישם אותה כדי להפוך מודעות לבחירות שמקדמות אותו בחייו להצלחה!

פוסט זה הוא טעימה מהשיטה המלאה שפיתחתי ליצור שינויים בכל ההרגלים, האמונות והרגשות שלנו (המוטמעים במוח הלא-מודע) כדי להצליח בקריירה ובעסקים.

להרחבה על השיטה, ראה:

הפוסט המקוצר נוסחת מה בתוך (בחינם)
המדריך המקוצר נוסחת מה בתוך (בחינם)
הספר שכתבתי להתרגל להצליח המציג את השיטה המלאה (במחיר של ספר  🙂 ואפילו בהנחה עד הבית)
– או, צור איתי קשר לליווי אישי שלי ללמידת ויישום השיטה באופן מעשי ויישומי כדי שתוכל להשיג את התוצאות שברצונך להשיג בעסק או בקריירה שלך.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

וידאו – אני מזמין אותך למסע מרהיב של 3 דקות בכל הייקום!

כשאנו מתנהלים ביום-יום שלנו אנו בעיקר מרוכזים בעצמנו. הבלוג של חגי שלו, אימון עסקי ומאמן עסקי, מומחה לשינויים

זה מאד טבעי, כי כאן הפוקוס שלנו וכל אחד מאיתנו נמצא במרכז העולם שמסביבו.

אך האם עצרתם פעם להתבונן ולהבין את מלוא המשמעות של העולם העצום שמסביבכם? החל מרמת חלקיקי האטום במיקרו וכלה באיך נראה החלל החיצון?

הנה מצגת מדהימה שתמחיש לכם את מקומכם בייקום ותעביר אתכם ב-3 דקות בלבד דרך כל הייקום! מיד אחרי הסרטון אני אגע במשמעותו ואתן לכם כמה חומרים למחשבה:

פרופורציות רבותי, פרופורציות!

שמתם לב לדמיון המופלא שבין הרמה הסב-אטומית (חלקי האטום) לבין איך נראה החלל החיצון?

ראיתם כמה ריק יש בייקום? וכמה ריק יש באטום? בשניהם יש 99.9999% (ועוד כמה תשיעיות) ריק!
כל המוצקים בייקום הם בעיקר חלל…
נכון, וגם אנו בני האדם, שנראים מאד מוצקים, לכאורה…

ומה זה אומר על המהות של הייקום? ועל המהות שלנו בני האדם?
ומה יש בין חלקיקי המוצק הזה שמרכיב אותנו?
האם אפשר לקשור זאת למושגים כמו רוח האדם, נפש האדם, מודעות או נשמה?

כמובן, לא אוכל לענות על השאלות הללו, אך אני כן מבקש לסייע לכם לקבל קצת פרספקטיבה על הייקום המופלא שבו אנו חיים, המתקיים כבר 14 מיליארד שנים בסדר מופתי, מבלי שהמדע הצליח להסביר עד כה בצורה ברורה את מהותו וחוקיו.

הפרספקטיבה הזו יכולה לסייע לכם כשאתם מתנהלים בתוך שגרת היום-יום ותלאותיו, ומרוכזים בעצמכם. אני ממליץ לגלות קצת ענווה מתוך מודעות שיש כאן משהו נשגב ומופלא שאתם חלק ממנו, גם אם אינכם מבינים אותו, ושיש בכם כנראה יותר מחומר, גוף ומוצקים…

המון חומר למחשבה…  🙄

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

18 כללים לחיים מאושרים

אימון עסקי ומאמן עסקי

הנה רשימה קצרה ועניינית למה שכולנו רוצים להשיג בחיים:אימון עסקי ומאמן עסקי

  1. קבלו ואל תתנגדו למה שאינכם יכולים לשנות בסביבתכם
  2. התמקדו בטוב ובחיובי בחייכם, כי מה שאתם מתמקדים בו גדל
  3. היו אַל-עַל נסיבתיים. אל תתנו לנסיבות שליליות לעצור אתכם
  4. שאלו שאלות “איך ומה” ולא שאלות “למה”

    להמשך קריאה

צירופי מקרים – מיסטיקה או מדע? | הקשר בין המדע לרוח

מאמן עסקי, מכירות לבעלי עסקים

אחת התופעות המדהימות שכל אדם חווה היא צירופי מקרים. מאמן עסקי, מכירות לבעלי עסקים

כמה פעמים כשחשבת על מישהו או משהו הם פתאום הופיעו בחייך או התקשרו אליך?

כמה פעמים אמרת לעצמך” “אילו רק הייתי חושב על מיליון דולר…” כאשר נתקלת בצירוף מקרים מדהים? או כשחווית הבזק של אינטואיציה שעשה לך הבדל משמעותי?

בשנים האחרונות אני עוקב אחר צירופי המקרים בחיים שלי ומתעד אותם. עד כה אספתי כ-50 כאלו שההסתברות להתרחשותן היא כמו זכייה בפרס הראשון בפיס.
צירופי מקרים – האמנם?

ואפילו אפשר להקשות ולשאול:

  • האם יש כאן משהו יותר מצירוף מקרים גרידא?
  • מה זו אינטואיציה ומה ההסבר הרציונלי שלה?
  • והכי חשוב – האם יש כאן חוקיות שנוכל לרתום לטובתנו?

כמי ששנים עוקב וחוקר את הקשר שבין המדע למיסטיקה, אנסה לענות בפוסט זה על שאלות אלו, בכל הצניעות הראויה.

 

המדע עוד לא מפותח דיו כדי להסביר את כל חוקי היקום

וכדי לא להמעיט מחשיבות השאלות שכבר שאלתי הנה עוד שאלה מכוננת:

האם אפשר להסביר תופעות מיסטיות באמצעות המדע?
אולי אפשרי, וזו רק אפשרות, שכמו שלפני יותר מ-100 שנה “לעוף כמו ציפור” ובוודאי “לטוס לחלל” היו פנטזיות מיסטיות, בדיוק כמו שהיום אינטואיציה, הירפאות ממחלות סופניות רק באמצעות התודעה, או צירופי מקרים הן פנטזיות מיסטיות, ושבעצם זה רק עניין של זמן עד שהמדע יגלה את החוקיות שמאפשרת להסביר אותן?

אני מאמין בכל ליבי שזה המקרה, וזה רק עניין של זמן עד שהמדענים יגלו את אותם חוקים שיסבירו בצורה רציונלית את התופעות “המיסטיות” שהיום איננו יודעים להסביר.

כי עם כל הכבוד לקדמה ולטכנולוגיה המדהימה שפיתחה האנושות ב-50 השנה האחרונות, היקום שלנו חי כבר קרוב ל-14 מיליארד שנה, ולא היה לו סיכוי להתקיים כל כך הרבה שנים בלי מערכת חוקים ברורה ומורכבת שתאפשר את ההרמוניה הקיימת בו.
ואנו בני האדם עדיין קטונו מלהבין את המורכבות הזאת ובוודאי שעוד לא גילינו את כל חוקי היקום.

ורק כדי לסבר את האוזן, ראו מה עשתה במאה ה-20 הפיזיקה הקוונטית לחוקים הניוטונים שמשלו בכיפה ללא עורערין מאות בשנים, כאשר התברר שחוקי הברזל שהגדיר ניוטון אינם תקפים ברמה הסב-אטומית.

 

אז מה אומר המדע על תופעות מיסטיות?

קודם כל, הפער בין המדע לרוח הולך ומצטמצם בעקביות. היום זה לא נדיר להגדיר מדען כ”איש מדע ורוח”, כי יותר ויותר מדענים מחפשים יותר ויותר הסברים לתופעות רוחניות-מיסטיות, שכביכול אין להן הוכחות מדעיות. איינשטיין היה אחד המדענים הראשונים שהיה מחובר גם לעולם הרוח.

אני עוקב לפחות אחרי 3 כאלו: גרג בראדן, ד”ר דויד המילטון וד”ר ברוס ליפטון, שמעט מפרי מחקריהם אביא להלן.

הנה כמה מהתיאוריות המדעיות המתפתחות בימים אלו בחדרי חדרים של מעבדות הפיזיקה-כימיה-ביולוגיה:

 

יש יותר מ-4 מימדים ביקום

אנו מכירים את 3 המימדים הסטנדרטיים של אורך, רוחב וגובה, ואם נוסיף אליהם את מימד הזמן, נגיע ל-4 מימדים בלבד.
אגב, זה היה איינשטיין שערער על מימד הזמן כשאמר: “ההבחנה שלנו בין עבר, הווה ועתיד אינה אלא אשליה עיקשת”.

ברם, כיום מתפתחות תיאוריות במדע שקיימים ביקום כ-20 מימדים ויותר, כאשר מרביתם אינם גלויים לנו בני האדם ואיננו יכולים להבחין בהם.
כדי לנסות ולהבין זאת אשתמש ב-3 אנלוגיות:

  1. חישבו על גלי האור שאיננו רואים (גלי רדיו, גלי רנטגן, אינפרה אדום, אולטרה סגול, ועוד), על גלי הקול שאיננו שומעים (שכלבים ודולפינים דווקא כן שומעים), ועל חוש הריח המוגבל שלנו בני האדם (לעומת החיות למשל). האם ייתכן שבאופן דומה גם איננו מבחינים במימדים נוספים שקיימים ביקום?
  2. הנה מטפורה פשוטה שתמחיש את עקרון ריבוי המימדים ביקום:
    נניח שעל הרצפה הולכת נמלה ועל הרצפה מולה מונח כיסא. עוד נניח שהנמלה רואה בדו-מימד בלבד: רק אורך ורוחב. את הגובה הנמלה איננה רואה. לכן, הכיסא מולה נראה בעיני הנמלה כ-4 נקודות שאין ביניהן שום קשר (שהרי את הכיסא המחבר ביניהן היא איננה רואה).
    אם נרים את הכיסא תאמר הנמלה לעצמה: “וואי, היו פה 4 נקודות ופתאום, בבת אחת, כולן נעלמו! איזה צירוף מקרים!”. אכן, כאשר יש מימד נסתר שאיננו חשופים אליו ומחבר 2 אירועים כביכול בלתי תלויים, זה נראה כמובן כצירוף מקרים! אך החיבור בין הנקודות במימד נסתר מאיר ומסביר את הקשר ופתאום אין כאן שום צירוף מקרים!
  3. רק בתחילת המאה ה-16 הוכיחו פרדיננד מגלן וחואן סבסטיאן אלקנו מעבר לכל ספק שכדור הארץ עגול. עד אז רבים סברו שהארץ שטוחה, ואם נפליג מספיק רחוק נגיע לתהום.
    זו שוב דוגמה לראיה מוגבלת במימדיה שרק כאשר מנפצים את הפרדיגמות שבבסיסה, פתאום הבלתי אפשרי הופך לאפשרי.

אם כך, נוכל להסביר צירופי מקרים בקשר בין האירועים הבלתי תלויים כביכול, דרך מימד נסתר מעינינו. אם שנייה לפני שהתקשרתי לחבר שלי הוא הקדים והתקשר אלי, אולי יש בין המחשבות שלנו קשר במימד שאיננו יכולים להבחין בו?

תאוריית ריבוי העולמות

אפילו מעבר לתאוריית ריבוי המימדים, יש במדע היום תאוריות על ריבוי עולמות ביקום המתנהלים במקביל זה לזה. כן, אני יודע, זה נשמע בדיוני לאללה, אבל מדענים חוקרים תיאוריה זו!
הדרך הכי טובה לנסות ולהבין זאת, היא המטפורה הבאה:
נניח שאנו הולכים למתחם סינמה-סיטי שבו עשרות אולמות קולנוע שמשדרים במקביל סרטים שונים על החיים שלנו. אך בניגוד למצב השכיח בו אנו נכנסים לאולם אחד, במטפורה שלנו אנו בוחרים להיכנס, לצאת ושוב להיכנס, לאולמות בהם מקרינים סרטים שונים, הרבה מאד פעמים במהלך הקרנתם.
בכל אולם מוקרן סרט שונה שמתאר את המציאות העכשווית של חיינו. הבחירה שלנו לאיזה אולם להיכנס, היא זו שקובעת את “הסרט” שאנו חווים באותו הרגע בחיינו.
נכון, זה קצת בלתי אפשרי לתפוס זאת…

וכאן מביא ד”ר המילטון פרטים על תאוריית ריבוי העולמות או היקומים

ולסיום תת פרק זה הנה פוסט של אחד המורים הרוחניים שלי, רז הנדלר, אשר שופך אור על השאלה עד כמה המדע מוצק ומהי ההנחה הבסיסית במדע שקצת שכחנו:

מחקרים מדעיים שתומכים בתיאוריות אלו

הנה כמה דוגמאות לתופעות מיסטיות שניתן אולי להסביר באמצעות התיאוריות הללו:

  1. פיזיקת הקוונטים ואפקט המתבונן שהוגדר ע”י נילס בוהר ותלמידיו, לפיו נקבעת התוצאה של ניסוי בהתאם לציפיות המתבונן. לפרטים נוספים לחץ כאן.
  2. ריפוי לא קונבנציונלי בעזרת מחשבות וכוח הלב כפי שמתאר המדען גרג בראדן בוידאו הזה. ראה גם בספרו “המטריצה האלוהית” ובספריו האחרים.
  3. ניסויים של הצבא האמריקאי שהוכיחו שאם מפרידים DNA מאדם למרחק מאות קילומטרים, עדיין מחשבות ורגשות האדם משפיעים על אותו DNA מופרד ומרוחק בעת התרחשותן. הנה כאן תיאור של מחקרים דומים לפי מאמר מ-2017 שמסקנתם היא: הרגשות שלנו מעצבים את ה-DNA שלנו וה-DNA שלנו מעצב את העולם סביבנו, ולכן הרגשות שלנו מעצבים את המציאות שלנו ברמה הפיזית!
  4. חשיבה יכולה להשפיע על תפקוד הגנים שלנו. סיכום מחקרים אחרים של ד”ר דויד המילטון מובאים בלינק הזה ובעיקר בלינק הזה.
  5. מחקריו של ד”ר ברוס ליפטון על הקשר שבין אמונה לתפקוד התא, כמפורט בספרו “הביולוגיה של האמונה”.

 

מחקרים נוספים על תופעות מיסטיות שמשפיעות על החומר:

בפוסט הבא סוקר ד”ר דויד המילטון מגוון רב של מחקרים שגילו השפעה פיזית ומטלית של מגוון תופעות מטאפיזיות.

גם המורה הרוחנית קרן כהן מביאה בבלוג שלה מחקרים הקושרים שבין עצים לבין תודעה ובני אדם:

למי קראת מחבקת עצים

זו כמובן אינה רשימה מלאה, אלא חלק ממגוון המחקרים שנחשפתי אליהם בשנים האחרונות.

 

אז מה המסקנה ואיך נוכל לרתום כל זאת לטובתנו?

אם נחזור לשאלה שבכותרת: צירופי מקרים – מיסטיקה או מדע? נגלה שיותר ויותר מחקרים ותיאוריות במדע מנסים להסביר ולהוכיח שלא מדובר בצירופי מקרים וגם לא במיסטיקה, אלא בחוקים ביקום שהמדע והאנושות עוד לא גילו.

בדיוק כמו שלהעביר אותות רדיו, קול, או ווידאו באוויר היה פעם מדע בדיוני, או להירפא ממחלה ממאירה וחשוכת מרפא היה חלום באספמיה, וכיום המדע והרפואה מתחילים להבין את החוקיות ברקע, כך נוח מאד לאדם הרציונלי להתעלם מתופעות בלתי מוסברות בטענה שהן מיסטיות.

לדעתי הצנועה, בדיוק כמו שבמאה ה-19 התחוללה המהפכה התעשייתית, ובמאה ה-20 מהפכת המידע, כך במאה ה-21 תתרחש לדעתי “מהפכת הרוח”, והמדע יגלה יותר ויותר חוקים שיסבירו את התופעות המיסטיות הללו.

ועד אז, בואו נזכור שאנו לא חייבים להבין את המקור של כל התופעות שאנו חווים על מנת להשתמש בהן. כך למשל, מעטים מבינים איך מייצרים חשמל, או איך עובד המחשב או איך פועלות הרשתות הסלולריות. יחד עם זאת, אין בחוסר הבנה זה כדי למנוע מאיתנו להשתמש בכל אלו לטובתנו.

בצורה דומה, אם אנו יודעים למשל שיש דבר כזה שנקרא אינטואיציה, כפי שמעידים אפילו מנהלי החברות הגדולות בעולם (ראה בסוף המאמר – “הטיפ האחרון”), או שמדיטציה משפרת את איכות חיינו, איננו חייבים להבין מדוע זה כך (כלומר – מה החוקיות המדעית) ובאפשרותנו להשתמש בתופעות אלו, לאמץ אותן בחיינו ולתרגל אותן, כדי לשפר את התוצאות שלנו ואת איכות חיינו.

 

עוד על אינטואיציה ועל הדרך להפעיל אותה, בסרטון הקצר הבא של HeartMath:

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

וידאו – סדנת מתרגלים להצליח – חלק ג’ | הנוסחה הייחודית לבצע כל שינוי מנטלי

להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

לחלק ב’ של הסדנה לחץ כאן להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

ואם ברצונך לקחת את השיטה שלי לכיוון של למידה אישית עם הנחיות מפורטות ממני צעד אחרי צעד איך ליישם אותה, אני מזמין אותך לבדוק את השיעור הפתוח בחינם בקורס הדיגיטלי שלי, כאן בקליק על הלינק.

 

זהו הפוסט ה-3 מתוך 8 פוסטים, בהם אני מציג סדרה של 26 סרטונים קצרים מתוך הסדנה שלי “מתרגלים להצליח” כפי שצולמה חי בפני קהל. אורך הסדנה כ-4 שעות ואורך כל הפלייליסט כ-157 דקות.

בסדנה ובסרטונים אני מציג ומתרגל את השיטה שפיתחתי איך לבצע שינויים מנטליים כדי להשיג תוצאות בעסקים ובקריירה. הסדנה מתאימה לכל יזם, בעל עסק, מנהל ושכיר.

בפלייליסט זה אני פורש בפניך את כל הסדנה, סרטון אחרי סרטון.

צפה בהם אחד אחרי השני ותקבל את השיטה המלאה שלי איך “להתרגל להצליח” וגם להרוויח, בהתאם לספר שלי להתרגל להצליח ולדרך בה אני עובד עם בעלי עסקים ומקימי עסקים, מנהלים ומשני קריירה מאז 2006. 1,000 מהם כבר נעזרו בשיטה שלי עד כה כדי להשיג פריצת דרך בעסק שלהם, בניהול או בקריירה.

בסרטון הבא אני מציג מודל ייחודי שפיתחתי והופך את החינוך שקיבלנו על פיו! לא עוד: תעבוד קשה, כדי שתוכל לעשות כסף, ואז תוכל להיות עשיר. זו לא הנוסחה להצלחה! אז מהי כן הנוסחה הנכונה? התשובה בסרטון הבא.

להמשך קריאה

עומס או לחץ/סטרס? מה ההבדל ואיך לנהל?

משבר בעסק ומשבר בקריירה

הרבה אנשים אומרים: “אני בלחץ, בסטרס, אני לחוץ, מלחיצים אותי, או איזה לחץ!”.איך להסיר דאגה?

זה מאפיין במיוחד מצבים משבריים אישיים או גלובליים, כמו משבר וירוס הקורונה ב-2020.

אז קודם כל חשוב להבין שכל התבטאות במילים מחוללת את מה שאומרים ויוצרת את התחושות שאנו מבטאים, לטוב או לרע. ראה למשל את השימוש השגוי במילה “אבל” שכתבתי עליו בפוסט נפרד.

הסיבה פשוטה: המוח הלא-מודע שלנו, מחשב העל שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שומע זאת שוב ושוב וכמו הקלטה על טייפ, הוא קולט את המצבים שאנו מבטאים ואח”כ “מנגן”/יוצר אותם בפועל בחיים שלנו. כתבתי על זה בהרחבה בפרק 6 בספר שלי “להתרגל להצליח”.

כלומר, מספיק לומר (או לחשוב) את המילה “לחץ” כדי לחולל עוד לחץ!
וכפי שנראה מיד, יש לכך השלכות הרסניות על יכולת ההגשמה שלנו.

השימוש השגוי במילה לחץ

הרבה פעמים אנו משתמשים במילה “לחץ” אבל בכלל לא מתכוונים ללחץ במשמעות האמיתית של המילה.
אבן שושן מגדיר לחץ (הגדרה מס’ 5) כ”[בלשון הדיבור] מַצָּב שֶׁל מֶתַח וּמְצוּקָה נַפְשִׁיִּים: הוּא מְחַכֶּה לְתוֹצְאוֹת הַבְּחִינָה, לָכֵן הוּא בְּלַחַץ”. אנו מכירים את המילה המקבילה באנגלית – Stress – והרבה פעמים גם משתמשים בה – “אני בסטרס”.

המילה שלרוב מתאימה יותר כדי לתאר מצבי “לחץ” היא “עומס“. אבן שושן מגדיר עומס (הגדרה מס’ 2) כ”נֵטֶל, מַעֲמָסָה: הָיִיתִי זָקוּק לִמְנוּחָה מֵעֹמֶס הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּטְלָה עָלַי.”

 

ההבדל בין משמעות שתי המילים בולט:

עומס” הוא אובייקטיבי. משמעותו היא לא בהכרח שלילית. עומס בהחלט יכול להיות גם חיובי. פגשתי בחיי לא מעט אנשים שאוהבים עומס: להיות עסוקים, להיות בתנועה, בעשייה, בתקשורת אינטנסיבית עם הסביבה ובהגשמה, או אפילו עומס מחשבתי ולאו דווקא פיזי. אנו גם אומרים: “אנשים מצליחים הם אנשים עמוסים או עסוקים”. אנשים כאלו אוהבים לעבוד בקצב מוגבר, מחשבותיהם רודפות זו את זו, האדרנלין שלהם גבוה ונותן להם כוח ודחיפה להשיג תוצאות בלתי רגילות. התשוקה, הייעוד והחזון שלהם דוחפים אותם להישגים בלתי רגילים וכל הוויית העומס שלהם היא חיובית.

מאידך, “לחץ” הוא סובייקטיבי והפרשנות שאנו נותנים לו היא שלילית. הוא מבטא “מתח ומצוקה נפשיים” כפי שמגדיר אבן שושן. בשפה שלי, לחץ מוריד מתחת לקו. ו”מתחת לקו” הוא מצב הוויה שפוגע ביכולת שלנו להגשים, לשגשג, להצליח ולהרוויח.

מסקנת ביניים לגבי השימוש במילה לחץ

אם כך, במקום לומר “אני לחוץ” ולשדר לסביבה ובעיקר למוח הלא-מודע שלי מסר שלילי, פרשנות שלילית של המצב שפוגעת בתוצאות ובביצועים שלי (ראה את הפוסט שלי שמסביר זאת על מודל אפר”ת), הבה נשתמש במילה האובייקטיבית עומס – “אני עמוס” – וניתן צ’אנס לפרשנות החיובית של המצב שלנו כדי שנחולל את המציאות המועדפת עלינו, דווקא במשמעות החיובית של המצב האובייקטיבי שאנו נתונים בו.

כלים להמרת לחץ בעומס

אז ראשית, בואו נשתמש יותר במילים “אני עמוס” במקום “אני לחוץ”.

שנית, אפשר לפרש את הנסיבות האובייקטיביות שמסביבנו (העובדות) בצורה חיובית יותר דרך שימוש במודל אפר”ת (ראה גם עמ’ 178 בספר שלי “להתרגל להצליח“). גם בחירה בפוקוס על חצי הכוס המלאה תסייע לנו להמיר לחץ בעומס.

שלישית, “לחץ” הוא פרדיגמה שלא משרתת אותנו (ראה גם פרק 13 בספר). זיהוי הפרדיגמה התוקעת המדויקת יאפשר לשנות אותה באמצעות הכלי שאלון מיפוי פרדיגמות. למשל, במקום הפרדיגמה האוטומטית התוקעת שמחוללת לחץ – “אין לי מספיק זמן כדי לעשות את כל מה שאני רוצה ולכן אני לא אצליח” – אפשר להגדיר פרדיגמה אחרת, חיובית ומאפשרת – “אני מקדם את מטרותיי בזו אחר זו בהדרגה ובונה את ההצלחה שלי מיום ליום”.

או, במקום “המצב הבריאותי והכלכלי עקב וירוס הקורונה מדאיג אותי” לבחור בפרדיגמה – “אני מתמקד בכאן ועכשיו, מעודד מזה שאני בסדר ומחפש יותר ויותר דרכים לשפר עוד את מצבי”.

באמצעות חזרה עקבית על הפרדיגמה החדשה (בחירה, בממ”מ שלנו) בכל פעם שהישנה עולה באופן אוטומטי, אנו יוצרים שינוי הדרגתי חיובי במוח הלא מודע שלנו ומאפשרים לו לתמוך ביכולת שלנו להגשים ולשגשג.

מודל מלכוד המצוינות

הצגתי את המודל בפוסט נפרד. בקצרה, הרבה פעמים בבסיסו של הלחץ נמצאת האמונה המגבילה “אני לא טוב מספיק”, שגורמת לפרפקציוניזם, שיוצר קושי בניהול זמן, וכך נוצרים מצבי הלחץ.

או, שבבסיס יושבת האמונה המגבילה “לא אוהבים/מעריכים אותי”, שגורמת להרגל הרע של ריצוי, שיוצר קושי בניהול זמן, וכך מחולל את מצבי הלחץ.

הדרך כאן לצאת מהלחץ מתחילה בסילוק האמונה המגבילה שבמקור. הכלי הכי טוב שאני מכיר לסילוק אמונות מגבילות כאלו (ומשתמש בו בתוכניות האימון שלי) הוא מתודולוגיית הכבשים.

כלים נוספים להמיר לחץ בעומס

הרבה פעמים לחץ נגזר מדאגה: מה יהיה? האם אני אתגבר על הקשיים שלי? מה יקרה אם יפטרו אותי? ואם שוב לא אגמור את החודש? וכך הלאה…
הפתרון שאני מציע ללחץ כזה הוא להמיר דאגה בסקרנות. ראה את הפוסט הנפרד שכתבתי על דאגה.
במקום הצורך בוודאות ובשליטה במקומות שהם אינם ניתנים להשגה (למשל – לגבי העתיד), הבא נעשה כמיטב יכולתנו ואז נשחרר ונסתכל בסקרנות כלפי העתיד כדי לראות איך הדברים מסתדרים לשביעות רצוננו. ולרוב הם אכן מסתדרים. אז למה לדאוג ולרדת מתחת לקו?
גם כאן שינוי המחשבות באמצעות נוסחת מה בתוך הוא כלי מעולה ליישום יציאה מלחץ.

כלי נוסף הוא מדיטציה.
היכולת לחסן את עצמנו באמצעות מדיטציה בפני ההשפעה של נסיבות שליליות עלינו (שבשפת העם השגויה אנו מכנים – לחצים) עוזרת מאד להישאר מעל הקו. יש המון מחקרים על השפעתה החיובית של המדיטציה על הבריאות, השלווה, ההגשמה והאושר שלנו. ככל שמודטים יותר, כך אנו מפתחים עוד ועוד יכולות להתמודד עם נסיבות שלילות (לחצים). אני יכול להעיד על כך אישית כמודט מאז 2006 בכל בוקר.

הדרך שבה אני התחלתי למדוט וממליץ עליה ללקוחותיי היא דרך האתר המצוין הזה למדיטציות מונחות. אם תשלבו במדיטציה גם התמקדות בנשימות שלכם תוך שאיפת האוויר ללב (כביכול), תוכלו להפוך את המדיטציה להרבה יותר אפקטיבית בסילוק הלחץ שלכם.

והכלי האחרון חביב – ההתנגדות. או ליתר דיוק – שחרור ההתנגדות האוטומטית שיש לנו כמעט לכל דבר בחיים.
כתבתי על כך רבות כבר בכמה פוסטים וגם בספר שלי בפרק 13. אנו מתנגדים בצורה אוטומטית לכל מה שמסביבנו: לאנשים (בני/בנות זוג, הורים, ילדים, בוסים, כפיפים), לנסיבות שאינן לרוחנו ואיננו יכולים לשנותן (כמו מזג האוויר, המצב במדינה, הכלכלה, הממשלה וכד’), התנגדות לעבר שכמובן כבר איננו בר שינוי, ועוד ועוד…
התנגדות למה שאיננו יכולים לשנות משולה לדפיקת הראש בקיר. נכון, זה לא עוזר, רק גורם לכאב ראש…

אחד הגורמים הכי משמעותיים ללחץ הוא ההתנגדות למה שאיננו יכולים לשנות.
היכולת לשחרר את ההתנגדות הזו (כלומר, לקבל את מה שאיננו יכולים לשנות ללא שיפוטיות), תפתח לנו פתח ענק לשחרר לחצים ולהתמודד יותר בקלות עם אתגרי החיים.

 

לסיכום:

כדאי להיות מודעים להבדל בין עומס אובייקטיבי, שיכול להיות חיובי, לבין לחץ סובייקטיבי, שאנו מחוללים לעיתים רק במילים שלנו וכך פוגעים פגיעה אנושה ביכולת שלנו להצליח.

מעבר למודעות זו, אם גם נבחר בשלל הכלים שאני מציג לעיל ומפורטים ביתר הרחבה בספר שלי, כדי להמיר לחץ בעומס, נוכל לשפר מהותית את התפקוד שלנו, את ההצלחה שאנו חווים, וכמובן גם את האושר שלנו.

 

והנה הרחבת העקרונות של פוסט זה לניהול אנרגיה בכלל, דרך סרטון מהקורס הדיגיטלי היישומי שלי (22 דק’):

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המעשי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

רק מה שאתה מחליט לקבל, מתחיל להשתנות

אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

יותר ויותר אנשים אינם משלימים עם מצבים שלא מספקים אותם בחיים והם רוצים שינוי: אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

  • שינוי בזוגיות
  • שינוי בקריירה
  • שינוי במשקל
  • שינוי בתזונה ובפעילות הגופנית
  • שינוי ביחסים
  • שינוי בעסק
  • ועוד, ועוד…

הרבה פעמים, דווקא כשאנו רוצים כל כך לשנות נוצרת תקיעות:
“רוצה אבל זה לא יוצא”!
מכירים את זה?
קוראים לזה “פרדוקס הקבלה” ורוב בני האדם לא מכירים אותו.

בדיוק לשם כך, כדי שתכיר את פרדוקס הקבלה, אני מביא היום פוסט אורח של ד”ר דויד המילטון, מדען סקוטי שחוקר רבות את קשרי גוף-נפש.

ועוד לפני הפוסט, הנה סרטון שלי מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי העוסק בנושא הקבלה (46 דק’):

 

ועכשיו, הנה הפוסט בתרגום חופשי של לורן רוזנמן וכמה תוספות שלי בסופו:

מה שהינך מחליט לקבל, מתחיל להשתנות. זהו פרדוקס הקבלה על קצה המזלג.

חשבתי על כך לראשונה לאחר תאריך היעד הראשון לפרסום ספרי “אהבה עצמית”. עבדתי על הספר (ועל עצמי) במשך 8 חודשים רצופים במהלכן ניסיתי לכתוב את הספר באותו האופן בו כתבתי את שבעת הספרים הקודמים שלי: להתחיל ממקום שבו יש לי ידע קצר או נרחב על הנושא ואז אני ממשיך ומאתר הוכחות מדעיות שיתמכו בנושא זה.

כך כתבתי בעבר על הקשר שכל (Mind) – גוף. ידעתי מלכתחילה, מניסיוני בתקופה בה הייתי מדען בתעשיית התרופות, על אפקט הפלסיבו (תרופת דמה), וכמובן שידעתי כי למדיטציה יש השפעה פיסית ונוירולוגית על בני האדם. כמו כן ידעתי כי אנשים נרפאו ממחלות לעיתים רק בשל אמונה כי יבריאו או בשל שינוי מנטלי. לכן, חיפשתי ומצאתי הוכחות מדעיות לאישור התופעה בכדי שאוכל להגיע לאנשים רבים ולסייע להם להכיר בכח המנטלי האישי הטמון בהם.

עוד כתבתי כך על טוב לב וחמלה. שוב, ידעתי כי טוב לב יכול לעשותינו שמחים יותר וכי החמלה טובה ללב, וכל שעשיתי היה לחשוף את המחקרים ולחלוק אותם באמצעות ספרי.

 

אך לכתוב את הספר “אני אוהב אותי” היה שונה.  ברגע שגיליתי מה בעצם המשמעות של “אהבה עצמית” ובאילו דרכים זה משפיע על חיינו, הבנתי כי עד כה לא ממש הייתה לי אהבה עצמית בחיי. החסך שלי באהבה עצמית גרם לכמה השפעות מאוד שליליות על חיי. הבנתי שכתיבה על “אהבה עצמית” מצריכה אהבה עצמית, ושאני בעצם כותב על אהבה עצמית בניסיון להשיג אהבה עצמית.

העבודה בזיגזג הזה רק חיזקה את הידיעה כי אין לי אהבה עצמית, כי אחרת, מדוע אני מנסה כל כך להשיגה?

לשמחתי, המו”ל שלי (היי האוס) הכיר בצורך שלי בעבודה עצמית, ואיפשר לי לקחת את הזמן. הכרה זו הורידה ממני את הלחץ, ועד מהרה התחלתי לקבל את המקום בו אני נמצא בחיי.

 

בעת זו חוויתי התפתחות משמעותית. ‘קבלה’ הייתה מילת המפתח. לקבל שזה בסדר לא להבריא, לא להיות המאסטר באהבה עצמית, ולא להיות בדרגת סופרים אחרים שאני מכיר. לקבל שזה בסדר שיש לי לא מעט אתגרים אישיים ורגשיים, מפני, שאתם יודעים מה? זה נורמלי ולזה קוראים ‘להיות בן אנוש’.

ברגע שקיבלתי את עצמי הוא הרגע שבו התחלתי להשתנות. ככל שקיבלתי את עצמי יותר, כך השתניתי מהר יותר. זוהי גירסה של  ‘מה שהינך מכיר בו, נעלם’.

הנושא צץ ועלה רבות בסדנאות שלי במיוחד בכל הקשור לירידה במשקל. אנשים מסוימים המעוניינים לאבד ממשקלם וחשים כי אין להם מספיק אהבה עצמית (לא כולם כמובן… כל אחד מאיתנו שונה בדרכו שלו), אינם רוצים לאהוב את עצמם בגלל החשש כי אהבה עצמית תביא אותם לאהוב את עצמם כל כך עד כי לא ירצו להשתנות כלל (כלומר, לא ירצו לרזות). מאחר ואיבוד המשקל היה חשוב להם מאוד, התוצאה הייתה התנגדות לביצוע פעולות שתגרומנה לאהבה עצמית.

בנקודה זו אנו רואים את פרדוקס הקבלה. כאשר הינך מקבל את מי שאתה, ואיך שאתה, ואף מתחיל למצוא משהו טוב ויפה בעצמך, שינוי ספונטני מתחיל. השטף הזה של אהבה עצמית נותן לך השראה לשינוי. אנו מתחילים לעשות בחירות בריאות יותר.

במקום שאהבה עצמית תוביל לאי איבוד במשקל בשל העובדה כי נוח לנו בעורנו, היא בעצם מובילה לאיבוד משקל. החשוב הוא, שאיבוד המשקל לא יהווה ניסיון להפוך למישהו שאותו תאהב יותר, אלא מתחיל ממישהו אותו אתה אוהב עכשיו, בדיוק כמו שאתה.

כך עובד פרדוקס הקבלה.

 

אהה, דע בבקשה כי אני די מכליל פה כאשר אני נוגע בנושא המשפיע על אנשים רבים. אני יודע שיש גם אחרים המגדירים את עצמם כבעלי משקל עודף, והם דווקא מהווים דוגמה והשראה של אהבה עצמית. כלומר, משקל עודף כשלעצמו לא בהכרח מעיד על פחות אהבה עצמית. זו דוגמה רלוונטית רק לחלק מהאנשים.

אם טרם קראת את ספרי “אני אוהב אותי” ומעוניין בטעימה, אתה יכול לקרוא מעט מספרי בלינק הזה בחינם. כולי תקווה כי תמצא בו משהו שאתה מחפש.”

 

ואני, חגי שלו, מוסיף ואומר:

אכן, מניסיוני בעבודה עם יותר מ-1,000 איש אני מסכים מאד עם קיום הפרדוקס. התנגדות למי שאתה היום, חוסר קבלת המצב הנוכחי (שאגב, הוא עובדה ברורה שלא ניתן להתכחש אליה ברגע זה), הוא מצב של חוסר, של אין מספיק, של “לא בסדר” ושל פוקוס על מה שלא עובד בחייך, וזה תוקע שינוי. כבר כתבתי פוסט על זה בעבר – לקבל או להשתנות, הנותן כלים כיצד לשחרר ולקבל. גם מודל שאלת ההוויה מסביר את הנושא ונותן כלים לשחרר התנגדות ולקבל. אני מזמין אותך לקרוא פוסטים אלו.

בנוסף, הנה פוסט מעמיק יותר על איך לקבל ולשחרר – לחץ כאן

וגם עוד פוסט של ד”ר המילטון העוסק בפרדוקס הקבלה בהקשר לנדיבות kindness וחשיבותה:

דויד המילטון – מלכוד 22 בקשר לנדיבות ולקבלה

 

אסיים באמרה הנפלאה הבאה מתוך תפילה עתיקה:
אלוהים, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאיני יכול לשנות, את האומץ לשנות את הדברים שביכולתי לשנות, ואת החכמה להכיר בהבדל ביניהם“.

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המשולב שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

 

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי