בספרי השני מִלכּוד המצוינות אני מקדיש חלק נכבד לניהול הרגשות שלנו.
בהיותם מקור לפעולות, לאושר ולהפקת התוצאות שאנו רוצים,
לניהול הרגשות חלק מכריע בניהול חיינו ובניתובם למחוזות הרצויים לנו.
בצד ניהול אנרגיה, מודל מעל הקו, ניהול הפחדים ורגשות שליליים אחרים,
אני מקדיש בפרק 7 גם תת-פרק לדיכאון.
הנה כאן ציטוט מלא מהספר מעובד לפוסט:
“מגפת הדיכאון, נתונים בסיסיים
אין ספק שלצד הסטרס והפחד, גורם משמעותי נוסף מתחת לקו הוא הדיכאון.
בראשית שנת 2021, כתבו הפסיכולוג, איתן תמיר, והביבליותרפיסטית, סמדר שטינברג, באתר tipulpsychology.co.il:
“טיפול בכדורים נגד דיכאון נמצא במגמת עלייה חדה בשיעור המשתמשים בארצות הברית.
נתונים עדכניים מדברים על צמיחה של מאות אחוזים תוך חמש שנים.
גם אצלנו בישראל התמונה דומה, אנחנו בעלייה דרמטית.
העלייה החדה בתרופות מרשם נוגדות דיכאון בולטת בקרב מטופלים ללא אבחנה פסיכיאטרית כלשהי”.
הגדרה של דיכאון ועוד נתונים מדאיגים
במקום אחר מצאתי, שהשימוש בתרופות נוגדות דיכאון גדל בארצות הברית פי ארבעה בין השנים 2000 ל-2014.
כבר בשנת 2010, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, כי תשעה אחוזים מהאוכלוסייה בדיכאון.
סביר להניח, שכיום נתון זה גבוה עוד יותר.
לפי אתר קופת החולים הכללית, “דיכאון הוא הפרעה פסיכיאטרית ששייכת לקבוצה של הפרעות המכונות ‘הפרעות במצב הרוח’.
המונח המקצועי באנגלית הוא Major Depressive Disorder ובעברית, הוא מכונה לפעמים דיכאון קליני.
מדובר בתופעה נפשית נפוצה, המתבטאת באחד או יותר מהתסמינים הבאים:
מצב רוח ירוד במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין, תחושות אשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושה של ירידת אנרגיה כללית וירידה בריכוז.
ניתן לסבול מדיכאון בצורה קלה וקצרה או, לחלופין, בצורה ממושכת וחמורה, שעלולה אפילו לסכן חיים.
הבעיה יכולה להיות כרונית או מאורע חד־פעמי או תופעה שבאה והולכת.
כך או כך, מחלת הדיכאון גורמת לפגיעה משמעותית ביכולת של הפרט לתפקד בחיי היומיום ולירידה משמעותית באיכות החיים שלו.
דיכאון הוא הפרעה שכיחה מאוד, במיוחד בקרב מבוגרים: שיעור הסובלים מדיכאון עומד על 4.4 אחוזים מאוכלוסיית העולם.
לפי נתונים שפרסם הקולג’ המלכותי של הפסיכיאטרים בבריטניה, אחת מכל חמש נשים ואחד מכל עשרה גברים עתידים לסבול מדיכאון בשלב מסוים של החיים”.
מקור הדיכאון
אני יכול להמשיך עם נתונים נוספים, אך בטוחני שהנקודה הובהרה: דיכאון הוא מגיפה לכל דבר, המהווה מקור תקיעות מרכזי בחייהם של בני אדם.
מניסיוני, מעגל השוטה של מִלכּוד המצוינות בהחלט עלול לגרום לדיכאון.
במילים אחרות, לדיכאון יש מקור מנטלי; הוא לא נוצר מאוויר.
לכן, הבנת שורשיו של הדיכאון תפתח גם את הפתח למיגורו מהיסוד.
כך, למשל, תחושת חוסר האונים הכרוכה ב”רוצה וזה לא יוצא”, עלולה לגרום לתסכול, לוויתור ולקורבנות.
גם הקושי להתמודד מול נסיבות קשות עלול לייאש.
מכאן הדרך לדיכאון עלולה להיות קצרה.
שימו לב שאיני מתיימר לאבחן כאן דיכאון, אלא להציג תרחישים אפשריים בלבד להיווצרותו.
הבעיה היא, שלפי האמור באתר קופת החולים הכללית “רק שיעור קטן מהסובלים מדיכאון בעולם מטופלים.
מהו השיעור הזה? ההערכות נעות בין עשרה אחוזים ל־25 אחוז (הנתונים משתנים ממדינה למדינה).
למה אחוז כה נמוך?
כנראה בגלל חוסר מודעות לבעיה ובגלל היעדרו של מערך טיפול מתאים”.
יתרה מכך, הטיפול השכיח והקל מבוסס על תרופות נוגדות דיכאון.
הבעייתיות בתרופות לטיפול בדיכאון
בעוד שבטווח הקצר, לרוב, יש בתרופות ערך רב לסובלים מדיכאון, הבעיה היא שבדרך כלל הם מסתפקים בכך.
כלומר, הסובלים מדיכאון, לעתים קרובות, אינם מחפשים לסלק את מקורו ודי להם בכדורים, המטפלים בסימפטום בלבד.
אילולא היו לחלקם השפעות לוואי מזיקות ותועלת תנודתית, ניתן היה לומר שנטילת כדורים בקביעות ולעתים, לכל החיים, עשויה להיות פתרון מיטבי.
ברם, לרוב זה אינו המצב. בלי להעמיק בכך, בדיקותיי העלו את הבעיות האפשריות הבאות בקשר לכדורים נוגדי דיכאון:
1) לחלקם יש תופעות לוואי קלות או חמורות.
2) לעתים, דרוש זמן על מנת למצוא את התרופה המתאימה, הניסוי והטעיה הכרוכים בכך מתישים ומונעים הקלה בטווח הקצר ולפעמים גם בטווח הבינוני.
3) לעתים, לאחר שימוש ממושך בתרופה, השפעתה המסייעת פגה והדיכאון עלול להחמיר.
תמיר ושטינברג מציינים באתר האמור, מספר מחקרים עדכניים, המציגים תופעות שליליות של התרופות נוגדות הדיכאון.
כך או כך, אם אפשר לזהות את מקור הדיכאון ולטפל בו מהשורש, מדוע להסתפק בטיפול בסימפטום בעזרת כדורים?
לצערי זו תופעה המאפיינת רבים בעידן הנוכחי.
כיום, יש כדורים לטיפול בכל בעיה.
זהו הפתרון הקל ביותר.
בלי לשלול את התועלת שבכדורים ואת ההקלה שהם יוצרים בתסמינים שליליים, מעטים מפנימים שלכל תוצאה יש סיבה, גם אם היא אינה נראית לעין.
לטפל במקור הדיכאון
הקשר בין סיבה לבין תוצאה הוא אחד העקרונות לפיהם פועל היקום.
כדי להיפטר מהתוצאה, מן הראוי להבין מה סיבתה, ולסלקה.
אני ממליץ לאמץ גישה זו בכל תחום חיים.
גם לענייננו, טיפולים פסיכותרפיים, אימוניים ואחרים עשויים לטפל במקור לדיכאון ולסלקו.
ברמת המוּדעוּת, הכרת מִלכּוד המצוינות והמעגל הזדוני שהוא מחולל, מאפשרת להבין את השרשרת השלילית שהוא יוצר, וכך לפתוח פתח לשינוי ולמיגור המלכוד.
זאת, כפי שאראה החל בפרק 11.
למרות שלא כללתי את הדיכאון כמרכיב ברור במִלכּוד המצוינות, הוא חבוי לכל אורכו ובכל חלק ממנו.
לכן, החלשת מעגל הכזבים של המלכוד ופירוקו, עשויים לצמצם מאוד גם את היווצרות הדיכאון ממקורו.”
עד כאן הציטוט מפרק 7 ב- מִלכּוד המצוינות.
אוסיף ואומר, שמעבר לדיכאון ומבלי להמעיט מחומרתו,
היכולת שלנו לנהל את כלל הרגשות שלנו, כולל סטרס, כעסים, תסכולים, פחדים, דאגות, אכזבות ודומיהם,
היא גורם מפתח כדי לחיות חיים טובים, מאושרים ובריאים יותר.
פרטים נוספים על מִלכּוד המצוינות כאן בקליק על הלינק.
הכלי העיקרי לפיתוח אינטליגנציה רגשית כאן בקליק
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
