תפריט
חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
291
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

"אני מתעוררת לא טוב בבוקר – מה אפשר לעשות בקשר לכך?"

מאת:

חגי שלו

לקוחה שלי בשם יולי (שם בדוי) כתבה אלי את הדברים הבאים לאחר המפגש הראשון בתוכנית האימון העסקי שלנו. עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

במפגש זה אני עובר עם הלקוחה על 3/4 ספר ומלמד אותה את השיטה המלאה שלי איך לעשות שינויים מנטליים שמניבים תוצאות עסקיות.

הפוסט מוקדש לשאלה של הלקוחה ולתשובתי אליה. הפוסט עוסק בקבלה – איך לקבל דברים שאינם בשליטתנו. הוא מתאר מצב די שכיח אצל הרבה משפחות – התארגנות הבוקר, בעיקר אם גם יש ילדים.

התארגנות הבוקר אצל מרבית האנשים היא קשה, בעיקר בגלל שהם לא קמים ל"יום חלומותיהם" ושנת הלילה היא אזור הנוחות שלהם. חוסר שינה ולחצי הלו"ז עוד מקשים יותר על הקימה וההתארגנות וכך אנו חווים מריבות והתחלת היום על "רגל שמאל". וזהו "תכנות" שלילי של כל היום שלנו!

יחד עם זאת, תשובתי ליולי נכונה לאינספור מצבים אחרים דומים במהלך היום. עם קצת דמיון, תמצא כאן הנחיות חשובות איך לנהל את היום-יום שלך בצורה נינוחה ובריאה הרבה יותר.

 

המייל של יולי:

"התחלתי את הבוקר 'על רגל שמאל'. אף על פי שזכרתי את העצות הטובות שלך ורציתי להיות עם גישה חיובית יותר, נכשלתי פעם אחר פעם.

לא בצורה דרמתית אבל יצאו ממני מילים שבמודע ידעתי שזה טעות אך לא הצלחתי לעצור אותן ולקבל החלטה טובה יותר.

נראה לי שבהתארגנות של הבוקר, במיוחד אם אני לא מתעוררת טוב, זה הזמן הקשה ביותר. אז נשארתי עם הרגשה די "נאחסית".

כרגע קשה לי לראות איך אני מצליחה לשנות את התחושות.

אולי אני צריכה לתכנן ממש את הבקרים כדי שלא יהיו "טריגרים"? מצד שני, זה יהיה מאד קשה ליישום.

הטריגרים למשל זה שלוקח לבן זוגי ולילדים המון זמן להתארגן ואני רוצה שהם יצאו במהירות כדי שאוכל להתחיל את היום ומצד שני אני לא ממש עוזרת בהכנות כי התפקוד שלי בבוקר, מבחינה פיזית, גרוע ממש.

זה גורם לי לעצבנות. ועוד יותר אחרי שהם עוזבים וכל הבית הפוך. הבלאגן סביבי מפריע לי לריכוז ולנחת אבל זו תהיה טעות להשקיע זמן רב בסידור כי יש דברים דחופים יותר."

 

ותשובתי ליולי:

"הי יולי ותודה על השיתוף.

אם תסתכלי על סימניית הכלים שמנחה אותך איך ליישם את "נוסחת מה בתוך", תוכלי לראות שלפני כל בחירה כתוב קבלה.

לדעתי את לא מקבלת:

  • שלפעמים (או תמיד) קשה לך בבוקר
  • ש"התפקוד שלי בבוקר, מבחינה פיזית, גרוע ממש" (זו גם שיפוטיות עצמית שאינה תורמת)
  • ש"נכשלתי פעם אחר פעם"
  • ש"יצאו ממני מילים שבמודע ידעתי שזו טעות" (זו גם שיפוטיות עצמית שאינה תורמת)
  • ש"לבן זוגי ולילדים לוקח המון זמן להתארגן"
  • ש"אני רוצה שהם יצאו במהירות כדי שאוכל להתחיל את היום"
  • ש"אני לא ממש עוזרת בהכנות" (זו גם שיפוטיות עצמית שאינה תורמת)
  • ש"כל הבית הפוך"
  • וש"יש דברים דחופים יותר"

רוב הדברים הנ"ל אינם בשליטתך. כלומר, את אינך יכולה למנוע אותם.

לכן, עדיף לך לקבל אותם. לא לעשות אותם לא בסדר, לא לשפוט ולבקר, כולל לא את עצמך.

כי אי הקבלה שלך מקשה ולא עוזרת לך, מכיוון שזו בעצם התנגדות לדברים שאינך יכולה לשנות, כרגע.

וכך, אי הקבלה שלך מורידה אותך מתחת לקו ותוקעת.

לכן, עבדי קודם כל על לקבל את הדברים שאינם בשליטתך, גם אם הם אינם מוצאים חן בעינייך.

שלך ובשבילך,

חגי"

 

ובתכתובת המשך ירדתי יותר לעומק איך לבצע את הקבלה:

הנה שאלותיה הנוספות של יולי ותשובותיי אליה, אחת לאחת:

לגבי הקבלה – אם אני יודעת שההתנהלות שלי בבוקר בעייתית, למה עלי לקבל את זה?

כי כעת זה המצב. כך עובדת מערכת ההפעלה שלך. זה האוטומט שלך בשלב זה. אם לא תקבלי אותו, את מכחישה את קיומו, ממוקדת במה שלא עובד, את מתחת לקו ולא מסוגלת לשנות, כמו שהיה הבוקר. לשון אחרת – אי אפשר שלא לקבל עובדה ברורה. זה כמו שתגידי ביום גשם שלא יורד גשם. זה תוקע.

אני מבינה שהשיפוטיות לא מועילה מידית אבל אם אקבל את זה אז יש סיכוי גדול שלא אחתור לשינוי… לא כך?

יש הבדל בין לקבל עובדה בחייך שאינה מוצאת חן בעינייך לבין להשלים איתה. לקבל זה לא אומר להשלים איתה ולוותר על השינוי.

נהפוך הוא, לקבל אומר שאת מכירה בזה, לא שופטת את זה, לא עושה את זה לא בסדר, מבינה שכרגע כך את פועלת, ומכאן שמה את הפוקוס על השינוי בהווה אל העתיד בגישה חיובית ובשאלות אפשרות והזדמנות. זה יצור לך את המוטיבציה החיובית לשינוי.

ממקום של מתחת לקו אין אנרגיה לעשות שינוי. זו טעות רווחת שאם אני אשפוט את עצמי אני אשתנה.

זה החינוך שקיבלנו. אבל האם זה עבד עלינו כילדים? האם זה עובד עליך כאישה בוגרת?

התשובה היא לא! עובדה שכבר שנים הגישה השיפוטית שלך לא יוצרת אצלך שינוי ולכן הגיעה הזמן לוותר עליה.

ואולי זו שאלה אפילו יותר פילוסופית… הרי רגש השיפוטיות הוא טבעי וקיים בכולם. אולי יש לו תפקיד כלשהו?

קודם כל מי אמר שרגש השיפוטיות העצמית הוא טבעי? כי כך כולנו חונכנו? כי כך הטמיעו במוח הלא מודע שלנו? האם אין אנשים לא שיפוטיים? האין הם מצליחים יותר מאנשים שיפוטיים?

לכן זה לא עניין של טבעי. זה עניין של הרגל קלוקל שכיח שנובע מחינוך לקוי.

תפקידה של השיפוטיות הוא רק לסייע לך לדעת מה את לא רוצה. אבל משם, הפוקוס חייב להיות על מה את כן רוצה.

ולכן, כשעולה השיפוטיות האוטומטית, נכון לשחרר אותה, לקבל את המצב ומשם לחתור לשינוי תוך ויתור על השיפוטיות.

כי כאשר שיפוטיות נמשכת לאורך זמן היא תוקעת, כאמור לעיל.

נכון להיום מרגיש לי די טכני ולא זורם ושלם להגיד לעצמי לא לבקר את עצמי כשאני לא מתנהלת נכון

בדיוק. זה האוטומט שלך ולכן הוא מתנגד לשינוי ומספר לך סיפורים שזה לא נכון ואת כן צריכה לשפוט את עצמך. אבל זו אשליה!

זה מנגנון מתוחכם שנועד להשאיר אותך באזור הנוחות ולעצור כל שינוי.

זו התוכנה במוח הלא מודע שלך שאת רוצה לשנות, וההתנגדות לשינוי שאת מתארת לעיל היא הביטוי שלה.

"מרגיש לי די טכני ולא זורם ושלם" = אני מעדיפה להישאר באזור הנוחות. אך שם אין שינוי!

אם את מתמודדת עם ההרגשה הלא טבעית הזו ופועלת לפי השיטה שלימדתי אותך, תרגישי לא בנוח, לא טבעי, אבל תקדמי שינוי חיובי בעצמך וזה העיקר, הלא כן?

 

ועוד כמה נקודות כדי להתחיל את הבוקר "ברגל ימין":

  • סוף מעשה במחשבה תחילה. אפשר לתכנת את עצמנו עוד בעת השכיבה לישון כדי לתפקד בצורה חיובית בעת הקימה בבוקר. בעת ההירדמות לדמיין את הקימה השלווה וההתנהלות החיובית בבוקר.
    המוח הלא-מודע שלנו פתוח אז לתכנות ותכנון הקימה מראש זורע בו כוונות טובות לגביה. כך, המוח הלא-מודע, מחשב העל שלנו, עובד בלילה כדי ליצור לנו חווית קימה חיובית.
  • באופן דומה, יצירת כוונה חיובית רגע לפני סגמנט הפעילות הבא עשויה לשפר אותו. למשל, רגע לפני שאני קם לומר לעצמי "שאני הולך לקום בצורה הכי חיובית שאני יכול". או, רגע לפני שאני מעיר את הילדים לחשוב שאני הולך לעשות זאת "בצורה הכי נעימה וחביבה שאני יכול".
    למותר לציין שכשאני חיובי כלפי הילדים יש סיכויים טובים יותר שגם הם יגיבו אליי בחיוביות, ואז, במקום לופ רגשי שלילי עשוי להיווצר לופ חיובי. אין מילים לתאר את חשיבות הלופ החיובי גם לבריאותם הנפשית של הילדים ולהצלחתם בחיים.
    Abraham-Hicks מכנים גישה זו Segment Intending וזהו אחד הכלים שהם ממליצים עליו.
  • עוד כלי שלהם ברוח הדברים הנ"ל הוא: "האין זה יהיה נחמד אם…?". והכוונה היא לרכך את הגישה השלילית מראש ע"י השאלה הזו. למשל: "האין זה יהיה נחמד אם היום אהיה חיובית וחביבה במהלך כל הבוקר? או – שאקח יותר אחריות על הילדים ואתרום את חלקי להעביר את הבוקר מהר ובכיף?".
  • תכנון המחשבות מראש בשיטת אפר"ת גם הוא כלי מעולה.

אני מאחל לך בקרים נהדרים שיבטיחו לך ימים נהדרים!

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות "לייק", להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה "שינוי הרגלים":

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתוב/כתבי תגובה