כמה מדהים זה לראות על עצמי דברים שאני מלמד.
בפעם המי יודע כמה נוכחתי על בשרי עד כמה הראייה שלנו היא סובייקטיבית.
מעשה שהיה כך היה:
לפני כשבוע, חברי יגיל שלח לי מייל עם הזמנה לרכיבת אופניים ובשורת הנושא הוא כתב בפירוש “ביום שלישי”.
מכיוון שכמה ימים קודם שוחחנו על רכיבה ביום שישי, התפיסה המקובעת שלי סירבה לקלוט את “יום שלישי” בכותרת וכל הזמן הייתי משוכנע שמדובר ביום שישי.
וכך, במשך כל התכתובת של כמה מיילים הלוך ושוב, נשארתי בקיבעוני.
רק כשחברי הפנה את תשומת ליבי במפורש שמדובר ביום שלישי, נפל לי האסימון ויצאתי מהקיבעון!
אכן, אמר כבר ג’ק קנפילד בספרו “מרק עוף לנשמה”:
“אנו לא רואים דברים כמו שהם, אלא כמו שאנחנו”…
הנה סיפור אמיתי נוסף שקרה בלב ים (מתוך ספרו של סטיבן קובי – 7 הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד):
שתי אוניות מלחמה שנשלחו למשימת אימונים בשייטת נמצאו בלב ים במהלך תמרונים במשך כמה ימים ובתנאי מזג אויר קשים.
אני שירתתי על אניית המפקד והייתי בעמדת השמירה על גשר הפיקוד כשירד הלילה.
הראות הייתה מוגבלת בשל הערפל הסמיך, ומשום כך נשאר רב החובל על הגשר כדי לפקוח עין על כל הפעילויות.
זמן קצר אחרי שירדה החשכה, דיווח השומר מכנף הגשר: “אור בכיוון לימין החרטום.”
“האם קבוע או נע לאחור?” קרא הקפטן.
“קבוע, המפקד,” ענה השומר, ופירושו של דבר שהינו בנתיב התנגשות מסוכן עם הספינה ההיא.
רב החובל הורה לקשר, “אותת לספינה: אנו בנתיב התנגשות, מייעץ שתשנה נתיב ב-20 מעלות.”
האיתות שהתקבל מן הספינה אמר: “מייעץ לכם לשנות נתיב ב-20 מעלות.”
רב החובל אמר: “שלח מסר בזו הלשון: “אני המפקד, שנו נתיב ב-20 מעלות!”
“אני מלח בדרגת רב”ט, כדאי לך לשנות כיוון ב-20 מעלות.” הייתה התשובה.
חמתו של רב החובל בערה. הוא התפרץ: “שגר הוראה, אני אניית מלחמה. שנה נתיב ב-20 מעלות”!!
והתשובה שהתקבל באיתות הייתה: “אני המגדלור”!
למותר לציין ששינינו נתיב…
אין ספק שהסיפור מעורר חיוך!
כמה פעמים קורה שאנחנו חושבים שמה שאנו רואים ו/או יודעים זה מה שזה, ולא יתכן, ממש לא אפשרי, שיהיה משהו אחר או נוסף? האומנם???
אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
“משלים”:
2 מחשבות על “מה הקשר בין טיול אופניים לאוניית מלחמה בלב ים?”
הסיפור של המגדלור מופיע בתחילת ספרו המצוין של סטיבן קובי “שבעת ההרגלים”.
תודה רבה מיכאל!