חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
331
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

“רוצה אבל זה לא יוצא” – איך להתמודד בהצלחה עם נסיבות ולגבור עליהן

מאת:

חגי שלו

כבר כתבתי על “נסיבות“, משמעותן, כמה הן תוקעות אותנו ואיך לגבור עליהן בקצרה.איך להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. להתגבר על נסיבות כדי להצליח בעסק או בקריירה

 

מהן נסיבות?

הנה ההגדרה של נסיבות בעיניי, בהתאם למה שכתבתי בפוסט הקודם:

ב”נסיבות” אני מתכוון לכל אותם גורמים מסביבנו שמאד משפיעים עלינו, אך לנו אין השפעה ישירה ולרוב גם לא עקיפה עליהם.

לא אחת אנו שומעים סיפורים ותירוצים מאנשים מסביבנו, למה זה לא הזמן המתאים, למה הם מאד רוצים אבל יש משהו או מישהו שמעכב אותם, בצד הבטחות שיום אחד זה יקרה, הם יתגברו על הנסיבות, ישימו את התירוצים בצד והופ יממשו ויגשימו את אשר הבטיחו.

באנגלית זה נשמע מאד טוב:

some day, some time, some how, some where, somebody…

ובעברית בקיצור – מחרכך!

ולפעמים ההבטחות הללו של האנשים הן רק לעצמם, אך גם זה “נחשב”.

לצערי, “הבטחות” אלו לרוב אינן מתממשות, כי הבאג הוא בתפיסה שלנו אותן – כנסיבות מעכבות.

אנשים כאלו לרוב נשארים תקועים בעסק מדשדש או בעבודה לא מספקת, לעיתים כל החיים…

בפוסט זה אני מבקש לפרט ולהוסיף כלים ואמצעים איך להתגבר על הנסיבות.

 

מה יושב בבסיס הנסיבתיות?

מה שנראה על פני השטח אצל אנשים נסיבתיים זוהי הדחיינות.

אך אל תתבלבלו, זה רק קצה הקרחון.

עמוק למטה יושבת תפישה שגויה של העדר מיקוד שליטה פנימי, משמע – מיקוד שליטה חיצוני. תן קליק על הלינק כדי לקרוא את סדרת הפוסטים שכתבתי בנושא.

בקצרה, מיקוד שליטה פנימי פירושו שאני הגורם לתוצאות שאני משיג בחיי, אני קובע את הדרך שבה אני מנהל את החיים שלי וכך משפיע על המציאות שאני חווה.

זו גישה הפוכה מהאוטומט ומקורבנות, גישה שיש בה בחירה, שיקול דעת ובדרך כלל גם אפקטיביות.

למרות שיש נסיבות מעכבות מסביבי, לרבות כאלו שאינני שולט בהן, עדיין תמיד אני יכול לבחור איך להגיב לנסיבות. כל זאת מתקיים לטוב ולרע.

כלומר, אין זאת אומרת שבחירותיי הן תמיד נכונות. אם טעיתי, אני לוקח אחריות לטעות, לומד ממנה, מפיק לקחים, מתקן אותה וממשיך הלאה.

אם כך, מיקוד שליטה חיצוני הוא בדיוק הפוך ממיקוד שליטה פנימי.

אנשים עם מיקוד שליטה חיצוני הם חסרי אונים, עם מסוגלות נמוכה, רואים את עצמם כקורבנות של הנסיבות, מרבים לקטר, להתלונן ולהאשים, אחרים וגם את עצמם.

כך, הם הרבה מתחת לקו, חסרי אנרגיה, וחסרי יכולת לקבל החלטות ולממש את חלומותיהם.

 

הנה כאן בסרטון הבא מתוך התוכנית הדיגיטלית המשולבת שלי לאימון עסקי, אני מרחיב על מיקוד שליטה פנימי ומה שמסביבו:

 

גורמים נוספים לנסיבתיות

כמו בכל דבר, אפשר וקל להאשים את החינוך שקיבלנו. אך זה חסר תועלת כי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.

מה שכן, להורים מביניכם, מומלץ לשים לב לנסיבתיות שלהם בתקשורת שלהם עם ילדיהם. כי ילדים לומדים הכי טוב מדוגמה אישית. ואם ההורה נסיבתי, לרבות אל מול ילדיו, גם הילדים יהיו נסיבתיים, כולל בבגרותם.

כילדים למדנו שאם לא הבאנו את המחברת לכיתה ואמרנו למורה ש”הכלב אכל לי את המחברת” – זה עבד! קראנו לזה אז תירוצים, שהם שם אחר לנסיבתיות. ומאז כשאנו לא מצליחים לבצע משהו, כולל מה שהתחייבנו עליו, יש לנו תירוץ/סיפור טוב, שכביכול פוטר אותנו מאחריות.

אז זהו, שלא ממש. כי את “הסיפורים הטובים” הללו אנו מספרים גם לעצמנו והם לא ממש פותרים בעיות.

מכירים את האנשים הללו שתמיד יש להם “סיבות טובות” מדוע לא עמדו במילתם?

מכירים את התירוצים: היה עומס תנועה, התעוררתי מאוחר, לא הרגשתי טוב, לא הספקתי, קרה לי כך וכך בלתי צפוי…

מבלי להתעלם מהעובדה שלפעמים יש אכן נסיבות שאינן בשליטתנו, האנשים המתרצים תמידית לוקים בשילוב של כמה מהגורמים הבאים: חוסר מחויבות, אי לקיחת אחריות, אי תכנון נכון, חוסר תשומת לב ורגישות לאחרים, דחיינות, מודעות עצמית נמוכה, ועוד.

 

מה שחשוב לשים לב שבעוד לא תמיד אנו עומדים בהתחייבויות שלנו (וזה טבעי ונורמלי בהיקפים נמוכים), האנשים הנסיבתיים עושים זאת בשכיחות רבה ומתרצים בדבריהם המון.

מכיוון שהמילים מחוללות ומילים בוראות מציאות, אזי הנסיבתיים ממשיכים בדבריהם לחולל נסיבות שליליות בחייהם שמזמינות מצידן עוד תירוצים, וחוזר חלילה.

ההסבר הקצר לכך הוא שהמוח הלא מודע שלהם שומע נסיבות ולכן יוצר להם עוד מאותו הדבר – עוד ועוד נסיבות שליליות.

 

כלים להתמודד עם הנסיבות

הנה רשימה חלקית של כלים כאלו, עם הרחבות והסברים בלינקים:

  1. הכלי הבסיסי הוא קודם כל מודעות לנסיבתיות כהרגל מזיק, התבוננות עצמית כשהנסיבתיות מופיעה אוטומטית, ובחירה לוותר עליה. נוסחת מה בתוך שפיתחתי והספר שלי מסבירים ומרחיבים את השיטה. כאן בלינק פירוט רב יותר של השיטה. העיקרון הכללי של השיטה הוא להיות הרבה יותר מעל הקו
  2. פיתוח מיקוד שליטה פנימי מלא. בספר שלי קראתי לזה “להיות אַל-עַל נסיבתי” וזה מתחבר גם לשינוי הפוקוס, מהתמקדות בבעיות לשאלות שמחפשות את הפתרונות
  3. מודעות לכך שנסיבתיות היא מצב הוויה תוקע ונדרש שינוי ה-state of mind או ה-state of being בהתאם לנוסחת ההוויה ושאלת ההוויה
  4. להמיר “אי אפשר” ב- “איך אפשר
  5. להגביר את המחויבות לעצמך ולאחרים, להיות המילה שלך – אומר ועושה!
  6. למגר את הדחיינות
  7. להתכונן ולהיערך מראש למשימות, לתכנון זמן ומשימות ולעמוד בהם
  8. להפסיק לקטר, להתלונן ולהאשים. טוב, לפחות להקטין זאת מאד 🙂

 

איך לנהל נכון את הקטנת הנסיבתיות

בעוד שלכאורה הנסיבות הן חיצונית לנו ואיך לנו השפעה ישירה עליהן ואפילו לרוב לא השפעה עקיפה נראית לעין, כשאנו משנים את עצמנו זה משפיע על הנסיבות שאנו חווים.

קצרה כאן היריעה להסביר זאת, אך תפישת מיקוד השליטה הפנימי מהווה חלק יסודי בה. המיסטיקנים מכנים זאת “חוק המשיכה“.

הרעיון הוא שבעוד שלרוב אין לנו שליטה על הנסיבות, יש לנו תמיד חופש בחירה איך להגיב אליהן, והבחירה שלנו משפיעה על הנסיבות בטווח הארוך.

 

יש אינספור דוגמאות לכך, חלקן טריביאליות:

החלטה לשנות מקום עבודה שאינו מספק אותנו, כמו גם זוגיות, התמודדות עם מחלה קשה, ויתור על שעות שינה כדי להספיק משהו חשוב, לשנות מסלול נסיעה פקוק או את שעת היציאה, לבדוק מראש את העומס בתנועה ולתכנן את שעת היציאה כדי להגיע בזמן, להתפתח ולצמוח כל הזמן, בין אם בדרך של התפתחות אישית או כדי להתקדם בעבודה, ועוד ועוד.

חשוב להדגיש שבחירות אלו אינן “טבעיות” למרבית האנשים ומצריכות מאמץ. הסיבה לכך היא שהאוטומט האנושי מתנגד לשינוי, והנטייה להישאר באזור הנוחות מהסיבה השגויה ששינוי = איום על ההישרדות, הופכת את משימת הבחירה למורכבת.

אפשר להיעזר בכלי נוסף להתמודד עם הקושי לצאת מאזור הנוחות – האגו והאני הגבוה.

 

קיימים 3 שלבים עיקריים שתרגולם יאפשר את מיגור הנסיבתיות בהדרגה:

שלב א’

לקחת אחריות על ההתנהלות שלנו במיקוד שליטה פנימי ולהתחייב לשנות בהדרגה את עצמנו ואת הבחירות שלנו. זו בחירה תודעתית אך גם תרגול יישומי.

זה הבסיס והרחבתי על זה לעיל. כאן המקום להדגיש שזה תהליך אבולוציוני. כלומר, הוא לא מתרחש בבת אחת אלא בהדרגה, ונדרשת פה סבלנות, התמדה ונחישות ביישום.

 

שלב ב’

לרוב, מניסיוני האישי ועם לקוחותיי, כשמתמידים בשלב א’, לאורך זמן הנסיבות שלנו משתנות.

אך אם הנסיבות לא השתנו כלל או לא השתנו דיין, אנו פונים אליהן, ואני מתכוון לבני האנוש שיוצרים את הנסיבות הפוגעות בנו.

אני ממליץ לשוחח איתם בדרך של רתימה, ממקום חיובי, פתוח, כן, רגשי ומאפשר, מתוך כוונה להגיע להסדר / פשרה שיקלו על הנסיבות ויביאו לשינוי המיוחל בהן.

לרוב זה עוזר.

 

שלב ג’

אם אחרי שלב ב’ הנסיבות לא השתפרו בצורה מספקת, אני ממליץ להתנתק מהנסיבות ולחפש נסיבות אחרות, טובות יותר.

לצערי, מרבית האנשים שנתקלים בנסיבות שאינן לרוחם קופצים ישר לשלב ג’ ומדלגים על השלבים הקודמים.

התוצאה של כך היא לרוב שהם עוזבים מקום עבודה ובוס מציק רק כדי להגיע למקום חדש עם בוס מציק אחר, או מתגרשים רק כדי למצוא בן/בת זוג חדשים תואמים לקודם שעזבו.

 

לסיכום, רק גישת מיקוד השליטה המלא, לקיחת 100% אחריות על חיינו, ושימוש ביכולת הבחירה שניתנה לנו, יגרמו לשינוי ההרגלים התוקעים שלנו וכך גם לשיפור בנסיבות החיים שלנו.

על זה אמר ג’ורג’ ברנרד שואו, המחזאי הבריטי הידוע, באחת האמרות העוצמתיות שיש:
“אנשים תמיד מאשימים את נסיבות חייהם, שגרמו להם להיות מי שהם. אני לא מאמין בנסיבות, האנשים שמתקדמים בעולם הם האנשים שקמים ומחפשים את הנסיבות שהם רוצים ואם אינם מוצאים אותן – הם יוצרים אותן”.

 

 

אהבת? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “שינוי הרגלים“:

להרשמה לערוץ היוטיוב שלי נא ללחוץ על האייקון:

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתוב/כתבי תגובה

אהבת את התוכן?
רוצה עוד תכנים בחינם?

רוצה להסתייע בי בשינוי קריירה או בעסק שלך?