לקיחת אחריות היא דבר נפלא. יזמים עם אחריות גבוהה גם בדרך כלל מצליחים יותר.
יחד עם זאת, לאחריות גבוהה נלווים לפעמים גם סממנים שליליים, שדווקא תוקעים.
מהם אותם סממנים ומה לעשות כדי להימנע מהם?
התשובה בסרטון שלפניכם (2:34 דק’):
–
אז ראשית, אחריות איננה “אשמה”. זו טעות קלאסית בתרבות שלנו. כשאני שואלים “מי אחראי על התיק הזה פה בכניסה?”, הפרשנות האוטומטית היא שמשהו פה לא בסדר ומחפשים את האשם…
אבן שושן מפרש אחריות כ”נְכוֹנוּת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב עִקָּרוֹן מוּסָרִי אוֹ חֶבְרָתִי”. קל לראות שאין כאן דבר וחצי דבר על אשמה…
גם השפה האנגלית מלמדת אותנו ש- Responsibility מורכבת משתי מילים: Response + Ability, ללמדנו שאחריות פירושה היכולת לבחור בתגובה.
אז הנה כי כן אחריות גבוהה אין לה שום קשר לאשמה. ולכן, המקום שבו אנו היזמים מפרשים אחריות גבוהה כהאשמה וכשיפוטיות עצמית, אינה אלה הרגל מגונה של התרבות (הפולנית :-)) שממנה ינקנו (וגיליתי, אגב, שגם מרוקאים הם “פולנים” בהיבט זה). ככזה, עלינו להוקיע אותו ולהפנים שביקורתיות עצמית, שיפוטיות והאשמה, הם אחד ההרגלים שרבים מאיתנו תקועים בהם וגורמים רק לירידה “מתחת לקו” הרגשי שלנו ולתקיעות עסקית.
אז אמרו מעתה שאחריות עצמית גבוהה היא טובה וחיוניות, כל עוד היא מתועלת ליצירת עתיד טוב יותר דרך פרואקטיביות ויוזמה!
–
גם כשקורה דבר רע, שאלו את עצמכם:
מה אני יכול לעשות בקשר לכך? איך אני יכול להתמודד עם זה? מה אני למד מזה? איך אוכל למנוע זאת בעתיד?
אלו שאלות אפשרות והזדמנות (“מה” ו-“איך”) שעדיפות על השאלות האוטומטיות “למה”.
אם ברצונך ליישם אחריות גבוהה ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.
–
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
“אינטליגנציה רגשית”:
