חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
487
פוסטים אחרונים
קטגוריות

מה אנחנו לא יודעים שלא יודעים ואיך זה יעזור לנו לפרוץ דרך

פוסט זה לקוח מתוך פרק 4 בספר שלי “להתרגל להצליח” המעובד לפוסט. בפרק 4 של הספר אני מציג 5 עקרונות בסיסיים לביצוע שינוי מוצלח וכאן בפוסט אני מביא את העיקרון ה-3. הבלוג של חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

מה אנחנו לא יודעים שאנו לא יודעים?

כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה”. מתוך ההגדה של פסח.

בעולם הפיתוח האישי מקובלת ההבחנה בין כמה עולמות ידע*:

  1. מה שאנחנו יודעים (Know)
  2. מה שאנחנו יודעים שאיננו יודעים (Don’t Know)
  3. מה שאנחנו לא יודעים שאיננו יודעים (Don’t Know that Don’t Know)

*לשם פשטות נשתמש בהמשך הפוסט בקיצורים הבאים: K למה שאנו יודעים, DK למה שאנו יודעים שאיננו יודעים, ו- DK DK למה שאיננו יודעים שאיננו יודעים. קיימות כמה גרסאות למודל ידע זה. אני בחרתי בזו שהכי מתאימה לעניינינו.

להבחנה זו משמעות עצומה ביכולת שלנו להשתנות, כפי שנראה להלן, והיא מהווה את אחד העקרונות החשובים לביצוע תהליך שינוי עסקי מוצלח או שינוי קריירה מוצלח.

 

מה שאנו יודעים (K) ממלא את הווייתנו ואת חיי היום-יום שלנו. כאן נמצא הפוקוס שלנו, זהו עולם העבודה שאנו מכירים, פה הפרדיגמות שלנו ובדרך כלל גם אזור הנוחות שלנו.

כאשר אנו מבססים את הממ”מ שלנו (מחשבות, מילים, מעשים) על מה שאנו כבר יודעים, אנו יוצרים שוב ושוב את אותה המציאות המוכרת והידועה לנו. מכאן ברור שעולם הידע הנוכחי שלנו, גדול ככל שיהיה, אינו מייצר שינוי.

גם איינשטיין התייחס לכך באומרו: “העולם שיצרנו, כתוצאה מרמת החשיבה אליה הגענו, יוצר בעיות אותן איננו יכולים לפתור באותה רמת החשיבה אתה יצרנו בעיות אלה”.

גם התחומים שאותם איננו יודעים ומודעים לכך שאיננו יודעים אותם (DK) מציגים פוטנציאל שינוי נמוך יחסית, שינוי שאנו נכנה “שינוי ממעלה ראשונה”.

ראשית, מרבית בני האדם, לאחר שסיימו את לימודיהם הפורמליים בצעירותם, נמנעים מלרכוש ידע חדש משמעותי וכך הם בעצם נשארים בגבולות הידע הקיים שלהם (K).

שנית, גם אלו שמרחיבים דעת ולומדים תדיר, עושים זאת לרוב בגבולות ידועים ומוגדרים, בוודאות יחסית גבוהה ותוך התפתחות למציאות צפויה למדי ומוגבלת.

אין בטענה זו כמובן כדי להקטין את חשיבות הלמידה, שהיא רצויה ומבורכת, אלא רק להכשיר את הקרקע לדרגת השינוי הגדול יותר, “שינוי ממעלה שנייה”, כפי שנראה להלן.

נדגיש, למידה של ידע חדש שאיננו יודעים (DK) מבטאת תהליך רגיל של צמיחה והתפתחות המקובל במקומותינו. יחד עם זאת, תהליך זה לרוב אינו מבטא את מלוא פוטנציאל הצמיחה האנושי.

זאת מכיוון שבדרך כלל הפלח שאיננו יודעים מייצג רק חלק מכלל מה שאיננו יודעים – אותו חלק שאנו יודעים שאיננו יודעים (DK). כך למשל אינני מבין ברפואה, בפיזיקה גרעינית, וגם לא במאות ואלפי תחומים אחרים. עם זאת, אני מודע לכך, ואם חפצה נפשי אלך ואלמד תחומים אלו, תוך ביצוע שינוי נראה לעין ומוגדר למדי.

 

“לדעת את מה שיודעים ולדעת את מה שלא יודעים… זו הידיעה לאמיתה” קונפוציוס

כפי שמדגים התרשים כאן בדף, פוטנציאל השינוי האמיתי מונח באזור הידע השלישי, שאותו איננו יודעים שאיננו יודעים (DK DK). שים לב ששני הפלחים הראשונים (K, DK) מכסים רק שטח קטן מכלל הידע בעולם.

יש עוד חלק עצום של ידע שאותו איננו יודעים, ואיננו יודעים שאיננו יודעים אותו (DK DK). נשמע מסובך? קרא זאת שוב וחשוב כמה פעמים כשגילית (בדרך כלל במקרה) משהו חדש שלא ידעת כלל על קיומו, נפתחו לך פתאום אפשרויות חדשות בלתי צפויות לשינוי, כך שעוצמת השינוי היתה חזקה יותר ובעלת משמעות גדולה יותר על חייך מאשר שינוי ממעלה ראשונה.

 

כך קרה לי כשדי במקרה גיליתי ב-2005 את תחום הפיתוח האישי (Personal Development)

פתאום מצאתי עולם שלם הקרוב ללבי שלא ידעתי כלל על קיומו, העוסק בדרך שבה בני האדם פועלים, באופן שבו הם חושבים, במה שמניע או בולם אותם, במה שמשפיע על יחסיהם עם הסובבים אותם, בגישה שלהם לדברים, בדרך להתגבר על קשיים ואתגרים, ביכולת שלהם להשתנות, ברמת הביטחון העצמי והאמונה ביכולת שלהם, ובסופו של דבר – גם ביכולתם להשיג תוצאות!

גילוי עולם הפיתוח האישי וחקירתו אפשרו לי לבצע פריצת דרך בקריירה ולהפוך ממנהל כספים שכיר למאמן עסקי עצמאי, לפתח את המתודולוגיה שלי ובסופו של דבר גם לכתוב את הספר “להתרגל להצליח“.
ללא ספק “שינוי ממעלה שנייה”.

 

איך יוצרים פריצות דרך

כך גם נעשו פריצות דרך גדולות בהיסטוריה האנושית, למשל כאשר ארכימדס גילה במקרה באמבטיה את הדרך לחשב את המשקל הסגולי, כאשר פלמינג גילה את הפניצילין, או כאשר התפוח נפל על ניוטון מתחת לעץ, מה שהוביל לגילוי חוק הכבידה. מקרים אלו מבטאים גילויים בלתי צפויים, שצצו מתוך אזור הידע השלישי – מה שאנחנו לא יודעים שאיננו יודעים (DK DK).

כלומר, בהיותנו פתוחים ומחויבים לצאת מאזורי ידע מוגדרים, נוכל לגלות עולמות חדשים שלא הכרנו ולא ידענו כלל על קיומם. גילוי זה כשלעצמו מאפשר לנו לפרוץ את גבולות פרדיגמות החיים שלנו ולהכיר מחוזות חדשים שמהווים בסיס חיוני לכל שינוי משמעותי ממעלה שנייה.

הנה סרטון קצרצר (2:11) הממחיש זאת במטפורה חביבה:

חשוב לציין שגישה זו היא מאתגרת עבור מרבית בני האדם, שמבכרים ומעדיפים וודאות. דווקא ממקום של שחרור הצורך בוודאות, מגישה של “לא לדעת”, לעתים אף מכאוס, נולדות התגליות הגדולות באמת ונפתחים פתחים עצומים לשינויים.

 

לפיכך, כדי לבצע שינוי ממעלה שנייה בכלל ופריצת דרך בפרט, יש לבוא ממקום של קבלה, חוסר ידיעה, שחרור ואף כאוס ומשבר, ורק אז לחפש את עולמות הידע שאינך מכיר ואינך יודע שאינך מכיר אותם. דרך מעולה לגלות עולמות אלו היא להסתכל על אנשים “שעשו את זה” וללמוד מהם. 

ושוב, זה דורש פתיחות לשינוי, יציאה מאזור הנוחות ומחויבות להתמיד בדרכי השינוי ללא פשרות!

 

הספר המלא “להתרגל להצליח” מעניין אותך?

קח אותו כאן ותתחיל להתרגל להצליח!
או קח כאן בחינם את 3 הפרקים הראשונים שלו

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

להרשמה לערוץ היוטיוב שלי נא ללחוץ על האייקון:

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

כתיבת תגובה

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי