חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
279
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

חגי, אני מרגישה עייפה ויש עלי עומס כבד…

מאת:

חגי שלו

לאחרונה, התחלתי לעבוד עם נועה (שם בדוי) באימון עסקי.

הנה מה שנועה כתבה לי היום, כבר אחרי מפגש אחד, ותשובתי אליה.

לא נגעתי, זה אותנטי לגמרי, ובטוחני שכל מי שהתחיל בשינוי כלשהו בחייו  חווה זאת.

אז הנה שיעור אמיתי איך להתמודד עם ההתנגדות הטבעית שלנו לשינוי:

המייל של נועה אלי:

שלום חגי,
מה קורה איתי:
אני נמצאת בתקופה לא כל כך טובה.
מרגישה פיזית מאוד עייפה וגם כשאני ישנה זה לא מספיק.
יש לי חשש שאני מעמיסה על עצמי יותר מידי
(זאת הבעיה העיקרית אצלי וחלק מהסיבה לכך שחליתי).

אני משתפת אותך בכך כיוון שאנחנו בתחילתו של תהליך אימון עסקי שיילך ויהיה יותר ויותר אינטנסיבי.
ואם אני כך עכשיו … מה יהיה אח”כ?

בעצם אני שוקלת לדחות את העניין במספר שבועות,
לא מתאים לי להיות עייפה ושפוכה…
אני אמורה לבוא עם אנרגיות מטורפות לכל פגישה,
כי בעצם אני מגשימה משהו שרציתי זה זמן רב,
וגם מצאתי את האדם הנכון.

כפי שאמרתי לך יש עלי כרגע הרבה עומס פיזי ונפשי.
אני רוצה לעשות את הדברים נכון.
נכון מבחינתי זה קודם כל שאני ארגיש טוב…
אז מה דעתך?…

שבת שלום,
נועה

נ.ב.
אני ממשיכה לתרגל כל הזמן
ובסוף שבוע הבא אצא לחופשה קצרה לטעינת מצברים.

 

ותשובתי לנועה:

נועה יקרה,

כל מה שקורה לך הוא טבעי לגמרי!
כמו כל אדם, את לא עשויה ממקשה אחת.
יש לך אגו, ויש לך נשמה/נפש/רוח/אני גבוה.
הנשמה שלך רוצה שינוי והאגו שלך מתנגד לשינוי.
זו אחת המשימות של האגו בחיים.
הוא רוצה לשמור על הסטטוס קוו.
כי כל שינוי הוא איום על ההישרדות וסכנה (עלק…), ותפקיד האגו הוא “לשמור עליך”.

מצד שני, הנשמה שלך רוצה שינוי.
לכן באת אלי מלכתחילה לאימון עסקי.
האתגר הוא לא לתת לאגו לגבור על הנשמה, שהיא האני האמיתי שלך.
עוד על כך בפוסטים המצ”ב.
[ח.ש. – ראו לינקים לפוסטים בתגובה שלי בתחתית הדף]

לכן, אל תתרגשי מאנרגיה נמוכה.
אל תרגישי לא טוב שאינך נלהבת לאימון העסקי.
זו התוצאה של עבודת הגיס החמישי של האגו שלך.
כפי שאני בטוח שאת יודעת, המצב הפיסי שלנו הוא התוצאה של המחשבות שלנו.
הדרך לאנרגיה ועוצמה לא עוברת בלנוח דווקא,
אלא בכוונון המחשבות והפוקוס שלנו לדברים שחשובים לנו ומקדמים אותנו בחיים.
אם תשלטי במחשבות שלך, תשלטי גם באנרגיה שלך ובבריאות שלך.
אני אלמד אותך איך לשלוט במחשבות שלך ומכאן ייפתח הפתח לשיפור.

עכשיו יש לך 2 ברירות:
להיכנע לאגו, לוותר ולהישאר בסטאטוס קוו,
או לגייס את הכוחות של הנשמה שלך לתהליך.
לחכות בסבלנות, לעשות את העבודה כפי שאנחה אותך,
צעד אחרי צעד, תוך שיפור מתמיד והשגת שליטה על המחשבות,
ומכאן גם על הגוף שלך ועל התחושות שלך.
כי זה הסדר הנכון: ספיריט => מינד => גוף.

מה שאת חווה עכשיו אינו סימן לאח”כ.
ה- ‘אח”כ’ יהיה הרבה יותר טוב.
כי את תלמדי לשלוט במינד שלך ומכאן גם על המחשבות שלך והגוף שלך.

לכן, אני מזמין אותך לא לוותר.
אני מזמין אותך לבטוח בי ולהמשיך בדרך שהנפש שלך בחרה בה מלכתחילה.
אל תתני לאגו להשבית את השמחה.
בואי נמשיך עוד כמה מפגשים ותראי איך את מתקדמת.

“עומס” הוא דבר סובייקטיבי.
האגו מפרש אותו כ”לא לעשות כלום”.
אבל דווקא אנשים עמוסים הם אנרגטיים מאד.
כך אני לדוגמה כאשר אני בתוך עשייה מטורפת להגשים את החזון שלי,
וכותב לך ביום שישי בערב.
כי הנשמה שלי היא השולטת, וכתיבה לך בערב שבת אינה עומס, אלא עשייה ונתינה ברוכה ותורמת.
וזה נותן לי אנרגיה.
זכרי את הסדר: הנפש שולטת במינד, והמינד שולט בגוף וברגשות.
אם תשלטי במינד באמצעות הנפש, תשלטי בחייך ובהרגשתך.
ואת זה אני אלמד אותך.

אז אני מזמין אותך לא לוותר.
אני יודע שזה לא פשוט,
אבל אני בטוח שאת יכולה לגייס את תעצומות הנפש ולהמשיך.
כי מכאן זה לא יהיה יותר אינטנסיבי,
אלא רק ילך וישתפר, ואז גם תרגישי טוב יותר…
השעה החשוכה ביותר היא השעה לפני הזריחה!

באהבה גדולה,
חגי

[ח.ש. – בתגובות לפוסט זה בתחתית העמוד, פרסמתי את המשך העלילה – תכתובות נוספות שהיו לי עם נועה מאז זו שלעיל, בתהליך האימון העסקי שלה.
הכל אותנטי, לא נגעתי, פרט לשינוי מספר פרטי זיהוי כדי לשמור על הפרטיות של נועה.
שוב, המקרה הוא כל כך אופייני, מתאים לכל כך הרבה אנשים, כך שבטוחני שכל אחד יוכל לראות בו את עצמו וללמוד ממנו.
בפרט, שימו לב לשיפור המדהים ב”טון” של נועה ובעובדות במשך חודש ימים בלבד!] 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “אינטליגנציה רגשית”:

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

17 מחשבות על “חגי, אני מרגישה עייפה ויש עלי עומס כבד…

  1. לכל מי שמעוניין בהמשך העלילה, הנה נועה במייל נוסף מאתמול 7/9/12.
    הנה המייל של נועה, ותשובתי לאחריו:

    היי חגי
    לא הייתי ליד מייל כבר כמה ימים,למעשה מאז פגישתנו האחרונה ועד לפני שעתיים.
    הייתי בחופשה בדרום – שקט, ניתוק, רגיעה.
    אבל היית איתי כל הזמן.
    אני מיישמת את מה בתוך כל הזמן [לא חוכמה אני בחופשה].
    היו מספר פעמים שבהם בדקתי את עצמי והייתי בדאגה כי לא ידעתי איך אחזור,
    או שחברתי [איתה נסעתי] לא שיתפה איתי פעולה.
    ראיתי זאת בזמן שזה קורה ולא נתנתי לזה להעיב על מצב רוחי.
    נהנתי מאוד, רקדתי, שרתי, שמחתי ובעיקר נרגעתי – הים עושה לי את זה.
    חזרתי הביתה ובמקומות שקודם הייתי מתפוצצת, היה לי שקט.
    ויכולתי לפעול מראש אחרת.
    כי בחרתי אחרת
    סופ שבוע רגוע ונעים
    נועה

    ותשובתי:

    הי נועה,
    גאה בך מאד!
    חופשה או לא, החיים תמיד מאתגרים!
    והדרך שבה לקחת אותם השבוע היא בדיוק הדרך הנכונה.
    ובכלל, חשוב מאד איך חוזרים מהחופשה, ואת חזרת אחלה!
    אז קבלי קרדיט גדול לקראת השבת,
    והמשיכי את העבודה הטובה שאת עושה.
    כי מודעות ==> התבוננות ==> בחירה הוא השלד של כל שינוי והפתח לחיים טובים יותר!
    באהבה,
    חגי

  2. והנה הפרק הבא בתהליך האימון של נועה מיום 14/9/12:

    היי חגי
    משתפת אותך במה שקורה לי.
    קשה להגיד שאני ממש מצליחה לדבר מחוץ לשריטה.
    היו מספר ארועים שבהם נסחפתי ולא עצרתי בזמן.
    אני רואה את הנולד אבל לא משכילה לנהוג אחרת.
    אני מודעת ועם זאת נופלת לבור פעם אחר פעם.
    שתהיה שבת שלום,
    נועה

    ותשובתי לנועה:

    נועה יקרה,
    לא נורא, לא תמיד דברים הולכים וזזים מייד.
    יש שם כנראה אגוז קשה לפיצוח,
    משהו חרוט חזק מהילדות…
    אל תוותרי!
    תמיד המשיכי להתבונן, גם אחרי שדברים כבר קרו.
    גם אם זה בדיעבד, כשאת מסתכלת שלא עצרת, וזה כבר מאוחר מידי לשנות את המציאות…
    אך בעצם, לעולם לא מאוחר מידי להתבונן על האירוע מהעתיד.
    זה עלול להיות מתסכל, אבל אל תלכי לשם.
    לא להאשמות ושיפוטיות.
    אלא להחלטה/בחירה בדיעבד שבפעם הבאה אני אתפוס את השריטה יותר בזמן אמיתי.
    כך, מפעם לפעם תקצרי את ההתבוננות בדיעבד ותקהי את השריטה.
    מפעם לפעם, יותר ויותר תצליחי גם לבלום מעט את ההתפרצות ולשקם אותה מהר יותר.
    זה יכול לקחת זמן, אבל בסוף זה עובד!
    זהו תהליך האבולוציה.
    תרגול בהתמדה ונחישות יביא את המזור.
    לכי על זה.
    שלך באהבה,
    חגי

  3. והפרק הרביעי בתכתובת עם נועה מיום 21/9/12, והפעם בנימה חיובית:

    היי חגי
    בקר טוב
    התגעגעתי ואני רוצה לשתף
    למרות ששושנה נמצאת בבית ומבחינתה כאילו הכל בסדר וחזר לקדמותו,
    אצלי הכל בסדר.
    אני מרגישה רוב הזמן מעל הקו.
    לא נכנסת לפינות הקטנות,
    עושה את ענייני,
    נהנית ומרגישה בסך הכל רגועה.
    זה שהיא לא מצליחה להקפיץ אותי אומר לי שאני לא סתם נמצאת בשליטה
    אלא באמת מקבלת את המצב ואותה עם רמת היכולת שלה לזמן נתון זה.
    זה משהו שלא היה קודם.
    קודם,יכולתי לראות את הקושי שלה אבל מיד לאחר מכן הוספתי ….אבל….היא לא כך וכך…
    והיום, יש בי מעיין השלמה [אני מקווה שאני לא מקדימה את המאוחר] שזה מה שיש
    ומבחינתי זה הרבה.
    אני מקווה שההרגשה הזו תמשך ותתעצם ותתן לי את הכוח לפעול ממקום של תובנות חדשות ואני אגיע להחלטות הנכונות לגבי הנושאים הקריטיים שעל הפרק.

    ולגבי העבודה:
    היום אחרי הרבה זמן, מספר חודשים, שלא כתבתי, הצלחתי לכתוב פוסט.
    אני כל הזמן חושבת על הDOING .
    לפעמים זה מלחיץ אותי ולפעמים זה מלהיב אותי.

    שיהיה סוף שבוע רגוע ושקט,
    נועה.

    ותשובתי לנועה:

    נפלא נועה!
    זו התפתחות אישית במיטבה!
    שושנה היא כבר לא “נסיבות” בשבילך,
    אלא את מחליטה איך את תופשת אותה, מי היא בעינייך.
    את זו שקובעת את המציאות שלך.
    זה נותן המון עוצמה.
    את בדרך הנכונה.
    המשיכי לתרגל מודעות ==> התבוננות ==> בחירה,
    וכך תמשיכי להתחזק.
    האסטרטגיה מצויינת: להקטין את השפעת הנסיבות עוד יותר ולקבל החלטה צלולה.
    רק זכרי שזה עוד עלול להיות גרוע יותר לפני שזה יהיה טוב יותר.
    כך אנו בני האדם. יום אסל ויום בסל.
    רק לא להתרגש מזה…

    לגבי העבודה:
    אני מציע שתתחילי לתרגל שם את מה שאת עושה עם שושנה.
    זה בדיוק אותו מרשם.
    גם כאן האתגר הוא לא לקחת ללב, לא לשפוט, לא להיכנס לשריטה, להירגע.
    חיבוק גדול ושבת שלום,
    חגי

  4. והפרק החמישי מהערב עם מייל של נועה אלי:

    היי חגי
    לא הגעתי למחשב בעצם מאז פגישתנו
    היום אני רק מציצה ומקווה שמחר אשב על הדברים בצורה רצינית ועניינית
    סה”כ רוב הזמן אני מעל הקו
    פעילה עושה ומזיזה את עצמי כאשר אני מרגישה חנוקה או מתחת לקו
    בבקר ערב כיפור הרגשתי כך
    ובמקום לבכות על מר גורלי
    הבנתי שאני לא יכולה לשנות את המצב
    אבל יכולה לשנות את המקום בו אני נמצאת
    לכן נסעתי לצפון, לאימי ,יחד עם בני
    והיה נהדר !
    השינוי עשה לי טוב.

    ביי,
    נועה

  5. ועדכון מספר 6 מנועה נכון להיום 5/10/12:

    היי חגי,

    אני מרגישה רוב הזמן מעל הקו.
    היו מספר אירועים שהיוו אתגר רגשי
    ועמדתי בו יפה.
    אתמול הרגשתי עייפות פיזית שנמשכה גם בבקר.
    קשרתי את זה לאירועים שקרו.
    משהו מוזר קורה לי אני כאילו לא מרגישה
    אז או שאני מדחיקה או שאני מצליחה לבחור אחרת.
    כלומר לבחור לא לתת לאירועים לזעזע את עולמי כמו קודם.

    שתהיה שבת שלום וחג שמח או יותר נכון
    מועדים לשמחה!

    נועה

    ותשובתי לנועה:

    הי נועה,
    טוב מאד!
    אני לא חושב שאת מדחיקה,
    הדחקה היא טיפול בסימפטום ולאורך זמן אינה פותרת את הבעיה.
    את למדת לטפל במקור, במחשבות, בשריטות, בפוקוס.
    את שינית את הגישה שלך.
    את למדת לשחרר, להרפות, לא להתנגד, לא לקחת ללב.
    וכעת את רואה את התוצאות.
    אני מאד גאה בך ומאמין ביכולתך כעת למנף זאת להצלחה בעסק.
    זה השלב הבא בעבודה שלנו.
    שלך ובשבילך,
    חגי

  6. תכתובת מספר 7 מהערב:

    היי חגי
    אני יושבת ומנסה לעבוד על התוכנית.

    לגבי מוסדות אפשריים להרצאות,
    כרגע אני חושבת על …. [הפרטים הושמטו כדי לשמור על הפרטיות – ח.ש.]
    לגבי דרך הפנייה ואיך להציג את עצמי- אני מרגישה קושי .
    נכנסתי לכמה אתרים של … והלב שלי התחיל לפעום- מפחד.
    כאילו, מי אני ומה אני ומה אני יכולה להציע?
    האם בכלל יש לי מסר ומה אני יכולה לחדש?
    בקיצור התחלתי להילחץ…
    נועה

    ותשובתי:

    הי נועה,
    קחי הרבה אויר, את בעיצומו של תהליך שינוי!
    זה המקום בו יוצאים מאזור הנוחות, לוקחים סיכונים (מחושבים) ומזעזעים את האגו…
    הפחד הוא לא יותר מאשר קרב ההישרדות של האגו כדי לשמור על הסטטוס קוו.
    זוכרת את ההתכתבות הראשונה שלנו?
    זה בדיוק אותו הדבר!
    אז זה היה לגבי השינוי ב-Being ועכשיו זה השינוי ב-Doing.
    אל תתרגשי, קחי הרבה אויר, ושני את המחשבות והפוקוס שלך:
    התמקדי במה שעשית, בהצלחות שלך עם עצמך ועם מטופלים,
    במוצר שלך, בכתבה האחרונה עליך ובשאר החוזקות שלך.
    הזכירי לעצמך את החזון שלך, את כל מה שיש לך לתת לעולם.

    והכי חשוב, לא להתרגש מקצת פחד.
    זכרי:
    מי שלא לוקח סיכון לא מעז,
    מי שלא מעז לא מנסה,
    מי שלא מנסה לא טועה,
    ומי שלא טועה לא מצליח.
    זו דרכה של ההצלחה, ותוואי זה מעורר חששות…
    אז הכל טבעי ונורמלי.
    והאני הגבוה שלך הוא זה שיעביר אותך בבטחה בנתיב ההגשמה.
    שלך בהערכה רבה וחיבוק אמיץ,
    חגי

    • ועדכון נוסף, הפעם בסימן “מתחת לקו”:

      היי חגי
      אני די שפופה, עייפה ומצוברחת
      מלאה ב”דברים שצריך לעשות”
      לא ממש ניהנת
      לחוצה ממה יהיה
      דואגת
      מחכה שיגיע השינוי
      חייבת לצאת מהבית הזה
      מודאגת מרגישה שכולם תלויים בי
      ולא יודעים להיות עצמאיים
      רוצה שקט
      רוצה לבד
      הרגשתי צורך לשתף
      תודה שאתה שם בצד השני
      נועה.

      ותשובתי לנועה:

      הי נועה,
      OK, אז הוא קפץ לביקור, האגו…
      מכירה אותו?
      תני “לו” את תשומת הלב.
      חלקית.
      ואל תתרגשי.
      יש גם ימים כאלו.
      ואז חזרי לעוצמה שלך.
      לזו שכבר עשתה שינוי.
      לזו שלא מוכנה ללכת לאחור.
      לזו שלא מוכנה לוותר.
      גם לא לאגו העקשן.

      ואז תוכלי לחזור לשלוט על המחשבות שלך.
      לחזור לצלילות.
      ולשקול את צעדייך בהתאם.
      ואם ההחלטה היא לצאת מהבית, בסדר,
      אז תכנני איך זה הולך לקרות.

      ועוד משהו.
      אני מזהה שיפוטיות בקולך.
      כלפי כל הסובבים אותך וכלפי עצמך.
      לא טוב!
      שיפוטיות היא מקור תקיעות ענק.
      שחררי כאן. וותרי על זה.
      התמקדי בעצמך ובמה שאת יכולה לעשות ולא באחרים –
      כמה שהם “לא בסדר”.

      באהבה ובהצלחה,
      חגי

  7. תכתובת מס’ 9 מתחילה עם מייל די קשה מנועה ב011/10/12:

    היי חגי
    העניין הוא שעם המצב הנפשי הגיע המצב הפיזי ובגדול
    מעבר לעייפות, מוטשות והרגשת אין כוח
    כולי פורחת
    מה שלא היה לי כבר זמן רב
    העור שלי שורף ובוער
    ואני יודעת שזה קשור לשינוי שאני עוברת
    אבל כיוון שהתחלתי גם דיאטה חריפה
    אני חוששת שזה יכול להחמיר את המצב.

    המצב בבית לא השתנה
    אני מרגישה שאני חייבת לצאת מכאן
    ומהר
    מקווה שתפילותיי תעננה
    תודה שאתה מקשיב
    נועה

    ותשובתי לנועה:

    הי נועה,
    הרגעי, שחררי, הרפי, לא בלחץ…
    יום אסל יום בסל.
    היום בסל, מחר אסל.
    הכי חשוב לא להתרגש מכלום, גם לא מפריחה.
    שליטה במחשבות וברגשות היא הפתרון.
    לא לתת לרצון להיפרד ממנו להוריד אותך מתחת לקו.
    הפתרון יגיע.
    מכאן, יתחיל השינוי.
    הפציצי עצמך במודעות.
    והוסיפי קורטוב סבלנות.
    זה אף פעם לא מזיק…
    שלך ובשבילך,
    חגי

    ומייל עדכון נוסף מנועה, הפעם בסימן “אסל” מ-12/10/12:

    היי חגי
    שמחה לבשר שאני קוראת את המייל שלך רק עכשיו
    אבל עשיתי בדיוק מה שאמרת מבלי לקרוא
    היום בבקר פשוט עשיתי הרפייה קטנה
    והבנתי שהכל בידיים שלי או יותר נכון בראש שלי
    מרגע שעשיתי את הסוויצ’
    הכל התהפך
    ההרגשה והיחס של הסביבה כולל ובעיקר בעלי
    זה פשוט מדהים כל פעם מחדש איך שזה עובד
    היה לי יום טוב
    למרות שהוא היה מלא ועסוק
    ניהנתי מהעשייה
    תודה שאתה שם בשבילי
    זה נותן לי הרגשת ביטחון
    ואני גם מרגישה שאני יכולה לספר לך ולשפוך ללא שיפוט
    אלא להפך
    אז תודה!
    נ.ב. לגבי הפריחה-עדיין יש
    נראה בימים הקרובים אם זה ישתפר…
    אז שבת שלום
    נועה

    ותשובתי:

    איחוליי יקרה!
    את מטמיעה את הטכניקות מצוין!
    עכשיו את גם רואה שהשיטה עובדת,
    וכן, אנחנו יוצרים את המציאות שלנו,
    לרע וגם כמובן לטוב.
    יש לך את היכולת ואת הידע איך לעשות זאת,
    וזו העוצמה האמיתית והחירות האינסופית.
    לא עוד תלות מוחלטת בנסיבות,
    אלא פרואקטיביות ויוזמה להתמודד עם הכל.
    ומכאן תבוא ההתפתחות והצמיחה.
    נצלי את השיפור והמשיכי עם העשייה העסקית.
    מחכה לקבל את המשך תוכנית היעדים שלך.
    והחלמה מהירה מהפריחה.
    באהבה והערכה רבה,
    שלך,
    חגי

  8. עדכון מס’ 10, האמביוולנטיות במיטבה, עם המשך השיפור המתמיד.
    וכן – עוברים יותר ויותר ל- Doing:

    היי חגי
    שיפרתי את הברושור לאור שיחתנו שולחת לבדיקה
    עבדתי על אבני הדרך-טעון שיפור לטיפולך
    נראה עדיין לוט בערפל
    מקווה שברגע שאתחיל לעבוד על האתר העניינים יתחילו להתבהר
    יש המון עבודה
    ואני מוצאת את עצמי נקרעת בין כל המטלות שיש לעשות
    אז אני יודעת ….ביבי סטפס…

    בבית המצב טוב יותר, האמת השתנה מקצה לקצה
    אני מבלבלת את היוצרות
    הבנזוג שלי מעל הקו פעיל, עושה ,מצב רוחו טוב
    וגם שלי
    אני הרבה יותר סלחנית אליו
    ורוצה בקרבתו
    האמביוולנטיות בהתגלמותה
    נראה שכשהוא מראה סימני חיים ומוטיבציה
    זה מה שעושה לי את זה
    אך כמו שאמרתי קודם אני גם עובדת
    גם אמא במשרה מלאה שכולם רוצים בקרבתה ולשאול את דעתה
    מנהלת את הבית
    מודאגת ממצב כלכלי
    לוקחת אחריות על הכל
    גם איפה שאני לא רוצה
    ואין לי מקום שקט לעבוד בו אז אני עושה את הכל ממרכז הבית
    בקיצור אני לחוצה
    אבל מעל הקו

    נ.ב. מצטערת על אתמול
    השיחה הייתה טובה
    ביי
    נועה

    ותשובתי לנועה:

    נועה יקרה,
    טוב מאד. את מתקדמת בעקביות וזה מעולה!
    זכרי שהדרך שלנו היא כמו מת”א לחיפה ברכב בלילה.
    רואים רק 50 מטר קדימה, וככול שמתקדמים רואים עוד ועוד…
    אבל כל הזמן הכיוון ברור – אנחנו נוסעים לחיפה!

    אבני הדרך הן אחלה. תמיד כדאי שהחודשיים הבאים יהיו מפורטים,
    וכל תוכנית היא בסיס לשינויים, כך שכל הזמן לשפר ולעדכן.

    האמביוולנטיות שלך היא טבעית – האגו מול האני הגבוה.
    השאלה היא למי מהם את מקשיבה.
    זה מה שיקבע את התוצאות שלך.
    השתמשי בכל מה שלמדנו כדי להתחבר לאני הגבוה שלך.
    זה יביא אותך להצלחה.
    ועם השיפור ההווייתי העשייה שלך תתרבה ותהיה אפקטיבית יותר.
    זו הדינמיות של התהליך.

    לחץ הוא פרדיגמה, תפיסה ואמונה.
    הוא תוצאה של הפרשנות, של המחשבות.
    שני אותן ותתגברי על הלחץ.
    חוץ מזה, הלחץ שלך לא מסוכן, כי את עדיין מעל הקו.
    כלומר, הוא אפילו עוזר ותומך בעשייה.
    שמרי על כך ותגיעי רחוק!

    באהבה רבה ובאמונה ביכולתך,
    חגי

  9. ותהליך ההתפתחות העסקי של נועה עובר יותר ויותר ל-Doing.
    כך זה בדר”כ: לאחר שאנו משיגים תוצאות בהתפתחות האישית – Being,
    נוצרת התשתית ההווייתית המתאימה כדי לבצע פריצת דרך תכלס בעסק.

    עדכון מס’ 11 מנועה היום:

    היי חגי
    שיתוף:
    התחלתי לחזור לפעילות
    נכנסתי לפורומים ,מה שהייתי עושה קודם
    מודה שהיה לי קשה לכתוב אבל עשיתי זאת
    כתבתי פוסט בבלוג שלי ברשת “כמוני” אחרי 5 חודשים של שקט
    וכבר קבלתי תגובות.
    הקשבתי לקרן כהן בוובינר-היא תותחית – מפת הדרכים לשיווק
    יצרתי קשר איתם ועוד מספר מקומות לגבי אפיון ובניית אתר
    הקשבתי לנוגה וידר איך למכור. גם היא תותחית.
    וזה האיר לי כמה דברים
    מצא חן בעייני הסלוגן [הושמט לשמירה על הפרטיות – ח”ש] ואני משתמשת בו,
    וכרגע בונה מצגת חדשה עם הכותרת הזו [חידוש של המצגת הישנה]
    בקיצור אני פעילה.

    לגבי המצב הרגשי
    הוא הפכפך
    יום כן, יום לא, יום למה לא…
    לא ממש סגורה על עצמי
    אבל הכיוון הוא חיובי
    מתרגלת את “מה בתוך”
    והכבשים מתערבבות להן
    כמובן שהשאיפה היא לכבשה הסגולה, אך אני מסתפקת גם בלבנה…

    מקווה להתחיל את מפגשי המכירה בינינו
    שבת שלום
    נועה

    ותשובתי הקצרצרה:

    מעולה נועה!
    אין לי הרבה מה להגיד,
    רק שתמשיכי כך!
    וכמובן, אני גאה בך מאד!
    שלך ובשבילך,
    חגי

  10. בפגישה מס’ 7 עם נועה אמש, התגלו בקיעים בהוויה שלה שגרמו לנסיגה באנרגיה של נועה וביכולת הביצועית שלה. בפגישה חזרנו על כמה עקרונות שכבר למדנו וגם חידשנו ביישום כמה עקרונות נוספים: שחרור, קבלה, אי-היקשרות, אי-שיפוטיות, אי התנגדות, והשלמה עם העבר.

    לאחר המפגש, כתבה לי נועה את המייל הבא (כרגיל, לא נגעתי):

    היי חגי
    רציתי להודות לך על השיחה היום
    אני יודעת את הדברים
    אך זקוקה לתזכורות
    ואתה נתת לי תזכורות עם גיבויים לתובנות וחיזוקים להחלטות
    אני מרגישה טוב יותר
    כבר לא עייפה
    יש קצת יותר שקט
    אז תודה שאתה שם בשבילי
    וגם אם לפעמים אני חוששת שאני מתעסקת קצת יותר מידי ב-BEING במקום ב-DOING
    אני סומכת עליך שתוביל אותי אל פריצת דרך עסקית וכלכלית
    לילה טוב
    נועה.

    ותשובתי:

    תודה רבה על המשוב נועה יקרה!
    אני מאד מאמין בך!
    התפקיד שלי הוא להזכיר לך תמיד את היכולות האמיתיות שלך!
    באהבה,
    חגי

  11. והעדכון הבא מנועה הערב. עוברים יותר ויותר למימוש העסקי:

    היי חגי
    שבוע קשה עבר על כוחותינו
    ראש גוף נפש וכל השאר
    אך זה לא מנע ממני להמשיך הלאה ולעשות את מה שצריך לעשות
    פגשתי את הרו”ח ונרשמתי כעוסק
    האישור יגיע בדואר
    נפגשתי עם מישהי לגבי האתר-עדיין לא בטוחה
    הקשבתי לרוב השיחות המוקלטות
    קבלתי הרבה
    אני מרגישה שכרגע חסר לי החלק הפרקטי
    הייתי עסוקה בעניינים האישיים והם בעצם גורמים מעקבים
    אבל גם יש הרגשה של תהליך חזק ומשמעותי שיפתח בפניי דלתות
    המעבר נראה עכשיו יותר מוחשי, למרות שאני רק בתחילת הדרך.
    להתראות מחר,
    נועה

  12. בצד ההתקדמות ב-Doing האתגרים המנטליים נמשכים.
    את המייל הבא קיבלתי מנועה הערב:

    היי חגי
    משתפת אותך בהגיגיי
    בימים האחרונים אני מרגישה לחוצה, עמוסה ופיזית עייפה ולא מרגישה טוב
    בגלל שהמחלה שחליתי בה הגיעה מתוך אי התייחסות שלי לעצמי
    אני נמצאת כל הזמן בדיאלוג עם עצמי
    לעד כמה אני יכולה
    והיכולה הזה הוא העניין
    אני לא אדם רגיל שמעמיס על עצמו ואז נח בסופ”ש ומשלים שעות
    אצלי האיזון בין מנוחה לפעולה הוא מאוד דק
    ועלי להיות על המשמר כל הזמן
    לכל אדם בר דעת העומס שאני חווה עכשיו הוא קשה ואפילו בלתי נסבל
    הבית, הפרידה, העבודה,הקמת עסק, הקושי הכלכלי, הבעל האוטיסט, המשפחה שלו שמתעלמת ממני, מעבר הבית שלא מתאפשר, ועוד…
    כל זה זו חוויה ארוכה של קושי מתמשך
    ואני מנסה לתפקד
    להיות בפוקוס
    ולעשות זאת תוך כדי שמירה על רוגע ושקט נפשי, תוך כדי פעילות גופנית ושמירה על דיאטה בריאה
    קשה לי מאוד
    אני לא מנסה לחפש הנחות
    אני לא מנסה לתת תירוצים
    אני רוצה להיות נאמנה לעצמי ולתורה שלי
    ומה שהיא אומרת לי זה
    תרגיעי
    קחי קצת פסק זמן
    במאמץ הדברים לא יעשו
    אני רק אהיה מתוסכלת מזה שאני עושה ולא יוצא מזה שום דבר
    אז מה שאני אומרת הוא שאני לוקחת לעצמי פסק זמן בסופ”ש
    לנוח לנשום להיות עם הילדים
    ובעיקר להירגע
    בשבוע הבא
    נמשיך בכוחות מחודשים
    נשמע כאילו אני מבקשת רשות
    אולי…
    שבת שלום,
    נועה

    ותשובתי לנועה:

    נועה יקרה,
    הכל לגיטימי וסביר.
    את מכירה את עצמך הכי טוב, ומה שטוב לך – רק את יודעת.
    אני סומך עליך ב-100%. את לא אחת שנכנעת לנסיבות…
    אם את זקוקה להרפיה, קחי אותה.
    מצאי את האיזון הדק בין כל הממדים שאת חווה.
    אני בטוח שאת לא מוותרת על התהליך ופריצת הדרך העסקית.
    כי את כבר ממש בפתחה, כפי שראינו אתמול בפגישה.
    קחי את פסק הזמן, נוחי, הירגעי, שום דבר לא קריטי.
    זה יאפשר לך לחזור בכוחות מחודשים.
    יש לך את כל ה”רשות” ממני.
    באהבה ובפרגון גדול,
    חגי

  13. מזמן לא עדכנתי על התקדמות תהליך האימון של נועה.
    אז הנה מייל שלה מהיום.
    בצד אתגרים יומיומיים, נועה התייצבה מבחינה מנטלית ורגשית,
    וזה יצר בסיס טוב להתפתחויות עסקיות.
    אז נועה פעילה ומקדמת את העסק שלה,
    ואפשר כבר לראות תוצאות ראשונות בשטח.
    הנה המייל של נועה אלי:

    מזמן לא דברנו
    אני מאוד עסוקה עם העבודה ועובדת שעות נוספות.
    זו מן תקופה כזו
    ובינתיים עושה תוכניות ומקדמת את העסק…

    השבוע עשיתי מספר טלפונים להרצאות.
    אחת בחיפה, ביקשה שאעביר לה פקס עם הפרטים
    והייתי רוצה עזרה בניסוח הפקס שיהיה אטרקטיבי ומכירתי.
    ועם מוסד אחר בכפר שמריהו סגרתי הרצאה במחיר של 500 שח.
    אז למרות האתגרים ביום-יום אני בעשייה ופעולה.
    אני שולחת לך את אפשרויות הלוגו ואשמח לדעת מה דעתך,
    אני עדיין לא סגורה על הצבעים.

    וחוץ מזה, רציתי לשתף אותך!
    היום נכנסתי לכתבה שכתבו עלי
    ולהפתעתי הרבה היו 48,000 לייקים
    ובנוסף 117 שיתופים!!!
    זה נשמע לי המון.
    אשמח לעזרתך איך להשתמש בזה כדי לקדם אותי שיווקית.

    שתהיה שבת שלום!

  14. ונועה ממשיכה עם המיקוד ב- Doing במייל הקצר הבא מהערב.
    ככה זה כשאנו מעל לקו. יש חוסן מנטלי שמאפשר מיקוד בעשייה והתקדמות עקבית בתוצאות שאנו משיגים:

    היי חגי
    מה שלומך?
    שולחת אליך את הצעת המחיר להרצאה אחרי תיקונים
    כמו כן את הלוגו והברושור-שיעבור עוד “טיפול” ע”י זוהר.
    בשבוע הבא אתחיל לעבוד עם זוהר על האתר.
    תודה ושבת שלום
    נועה

    • ומכתב סיכום האימון של נועה מיום 6/4/13, מסכם את התהליך ונותן תמונת מצב היכן נועה היום:

      פגשתי את חגי שלו לפני כחצי שנה. הגעתי אליו כשברצוני להגשים את החלום שלי ולהקים עסק עצמאי. בעבר ניסית לעשות זאת לבד ללא הצלחה יתרה.

      פגשתי אדם נעים ורגיש שעזר לי להבין את העכבות שהיו לי בחיים ועצרו מבעדי להתקדם. תוך כדי הליווי של חגי, התהפכו חיי והיה לי צורך בליווי אישי יותר מאשר עסקי. חגי ידע לגרום לי להבין מה החסמים שהיו לי ולהגיע להחלטות שנמנעתי מהם בגלל הפחדים.
      הוא היווה משענת ושיקף. הוא ענה לי בכל פעם שהייתי זקוקה לתשובה בטלפון במייל או פנים אל פנים.

      הגעתי אליו בתקופה לא פשוטה בחיי והוא “הרים” אותי, חיזק ותמך. ותוך כדי כך עזר לי להאמין בהגשמת החלום ובנינו יחד את עמודי התווך שלו.
      היום ניצני העסק כבר החלו לבצבץ ואני מתחילה לקבל מטופלים ולהעביר הרצאות.

      אני מאוד מודה על ההזדמנות לפגוש אדם מקסים, אמין ומורה דגול, שהייתה לי הזכות להכיר ולפגוש.

כתוב/כתבי תגובה