אינטגריטי, או יושרה בעברית, הוא נושא שכיח בעולמות ההתפתחות האישית.
מדוע?
למה חשוב להיות באינטגריטי?
מדוע חשוב לפעול בהתאם לערכים שלנו ולמהות האנושית הבסיסית שלנו כבני האדם?
ומהי בכלל אותה “מהות בסיסית” ולמה לעזאזל היא כה קריטית?
התשובה הקצרה לחשיבות האינטגריטי היא:
אנו קודם כל בני אדם ערכיים ולכולנו יש בסיס טוב ומיטיב.
הנשמה, ה-Being והערכים שלנו הם סלע קיומנו ויסוד ההוויה שלנו, ולכן משליכים בצורה פרקטית על כל המעשים והתוצאות שאנו מפיקים.
לכן, להיות באינטגריטי, בהלימה עם המקור ההווייתי שלנו, הוא הבסיס לכל הצלחה.
ועכשיו – להסבר המפורט:
חשבת פעם מה מקור החולי?
אקשה ואשאל: מדוע ככל שהאנושות מתפתחת והרפואה משתכללת אנשים חולים יותר במחלות כרוניות?
עניתי על התשובה המלאה לשאלות אלו בספרי מִלכּוד המצוינות ובפוסט הבא.
אשיב גם כאן בקצרה:
החיים המודרניים המורכבים, הסטרס שבו אנו חיים, הצורך להתמודד עם אתגרים שלא נחוו בעבר בכל תחום ובפרט בזוגיות, בהורות, בפרנסה וביחסים, פוגעים במערכת החיסונית שלנו וחושפים אותנו להרבה יותר חולי מאשר בעבר.
הנה עובדה פשוטה שמוכיחה זאת:
“אנו חווים כעת בכדור הארץ את המגיפה הכי גדולה בכל ההיסטוריה האנושית… המגיפה הזו נקראת סרטן. לפני 100 שנה 0.5% מהאמריקאים חלו בסרטן. בשנות ה-50 שיעור זה היה 10%. כיום אחד מכל שני גברים באמריקה יחלה בסרטן במהלך חייו ואחת מתוך שלוש נשים… ארגון הבריאות העולמי פרסם מחקר בו קבע שסטטיסטיקת הסרטן היא טרגית… לדבריו, במשך 20 השנים הבאות, מספר החולים בסרטן יעלה ב-57%… כ-6 מיליון אנשים מתים מסרטן בעולם מידי שנה“. (מתוך סרטו התיעודי עתיר הפרסים של נתן קְרֵין Nathan Crane – “סרטן – הפרספקטיבה האינטגרטיבית; Cancer – The Integrative Perspective“, משנת 2019).
כיום כבר יש הכרה והסכמה רחבה למדי במדע וברפואה שמרבית מקור החולי הוא מנטלי: סטרס, דיכאון ורגשות שליליים אחרים, כשהם נחווים לאורך זמן, פוגעים במערכת החיסונית ומאפשרים למחלות שונות לחדור אלינו או להתפתח בקרבנו, ולפגוע בנו.
במציאות סביבתית שלילית ולחוצה, המאפיינת חלק רחב מהחיים המודרניים בהיעדר מודעות מספקת ויכולת ויסות רגשי, נוצרים במוח דימויים שליליים. כך מחולל המוח כימיה שלילית בדם (חומרים כמו אדרנלין וקורטיזון), שלאורך זמן פוגעת במערכת החיסונית, “מאיימת” על התאים ועלולה לפגוע ביכולת הגוף להיאבק בחולי.
כך, מכיוון שהמַינד והגוף מקצים המון אנרגיה להתמודד עם המציאות המאתגרת והמלחיצה באמצעות מערכת ההגנה החיצונית (fight or flight), דווקא אז, בשעה שאנו הכי זקוקים לה, המערכת החיסונית אינה מקבלת מספיק אנרגיה כדי להתמודד עם ההשפעה הכימית השלילית של הסביבה המלחיצה, על מנת להתגבר על המחלה הממשמשת ובאה.
ואיך כל זה קשור לאינטגריטי / יושרה?
פשוט מאד:
כשאנו לא באינטגריטי עם המהות שלנו, הערכים, האמונות, הטוב הטבעי נטוע בנו, אנו יוצרים קונפליקט הווייתי פנימי שפוגע ברגשותינו, מוריד אותנו מתחת לקו, וכך גם פוגע במערכת החיסונית שלנו וגורם לחולי.
כך לדוגמה מחקרים מראים שפושעים, הבוגדים בערכיהם כולל באינטגריטי שבמקורם, הם אנשים שמועדים יותר לחלות.
מנגד, אנשים מודעים, המתנהלים בהתאם לערכיהם, המיטיבים עם סביבתם, אוהבים, תורמים, נדיבים, חומלים ונמצאים מעל הקו, הם חסינים יותר ובריאים יותר.
זה מתחיל בכך שאנשים מודעים מאבדים פחות אנרגיה בהתמודדות עם אתגרי החיים וכך מתעייפים פחות ופועלים באפקטיביות יתרה. כך גם נשארת להם אנרגיה מספקת לתפעל את המערכת החיסונית שלהם באופן מיטבי.
כי בסופו של דבר הכל אנרגיה והיכולת שלנו לשמר את האנרגיה שלנו היא קריטית כדי לממש, להגשים ולהצליח, וגם לאפשר למערכת החיסונית שלנו לפעול באפקטיביות.
חשוב להבין שבני האדם לא אמורים להיות חולים. גוף האדם נבנה בצורה כה מתוחכמת, כפי שמוכיחה ההישרדות של המין האנושי על פני עשרות אלפי שנים, שהוא מוכשר ומסוגל להתמודד עם כל חולי.
ברם, כאשר המערכת החיסונית נפגעת כתוצאה מכשלים מנטליים, בגלל חוסר ידע ויכולת להתמודד עם מציאות מאתגרת, נפתח פתח לחולי כרוני ואחר להתגנב לגופינו כי שומרי הסף של הגוף אינם שם כדי למנוע את החולי ולסלקו.
אם כך, כשאנו לא באינטגריטי, לא בהלימה לערכים, לאמונות, למהות האמיתית הטובה שלנו כבני אדם, אנו מאבדים יותר אנרגיה, המערכת החיסונית שלנו נפגעת, אנו חולים יותר, פחות אפקטיביים בפעולותינו בכל מישורי החיים ולכן גם לא ממצים את הפוטנציאל שלנו ומשיגים פחות מהיכולות האמיתיות שלנו.
יתרה מכך, קל לראות שכשכל זה מתרחש, מצבינו הנפשי והרגשי נופל עוד יותר וחוזר כבומרנג כדי לחזק עוד יותר את כל מה שמחליש את האינטגריטי. אם כך, מדובר פה במעגל שוטה, לופ מתעצם שלילי, שרבים וטובים שבויים ולכודים בו.
במשפט מסכם אחד: בחוסר אינטגריטי אנו לא ממצים את הפוטנציאל האנושי שלנו ולכן לא משיגים את התוצאות שאנו רוצים.
היבט נוסף של אינטגריטי – להיות המילה שלך
יש עוד ביטוי פשוט יומיומי של אינטגריטי – להיות המילה שלך.
כמה פעמים אנו אומרים משהו, מבטיחים, לעצמנו או לאחרים, ולא מקיימים?
בהיותנו אנשים עם יושרה בסיסית כחלק מערכינו, בכל פעם שאיננו עומדים במילתנו האינטגריטי שלנו נפגע.
זה בא לידי ביטוי בדיסהרמוניה בגוף, ברגשות שליליים, בחוסר נוחות, בתחושת זיוף עצמי, ואפילו בידיעה שאנו בוגדים בערכים שלנו. משמע, חיים בשקר עצמי ומודעים לכך!
לצערי, זו מציאות יומיומית אצל אנשים רבים שיוצרת את אותו אובדן אנרגיה, פגיעה במערכת החיסונית וחולי.
איך לפעול יותר באינטגריטי על מנת לממש ולהצליח?
לאור מה שאמרנו לעיל התשובה גם היא פשוטה:
ראשית, להגדיר חזון וערכים, שבהם לאינטגריטי יש חלק חשוב.
לפעול לפיהם ללא תלות בנסיבות. לשמור על התמדה ועקביות בפעולותינו לפי החזון והערכים שלנו.
להקפיד להיות כמה שיותר מעל הקו וזה אומר לא לתת לאוטומט שלנו לנהל אותנו וכך לבחור יותר, בהלימה לחזון ולערכים.
לשמר את האנרגיה המוגבלת שלנו ולתעל אותה לעשייה חיובית, בגישה חיובית, ערכית שהיא מעבר לאגו שלנו.
השאיפה לרווחה ולכסף היא לגיטימית, אך רק כשהיא תוצאה של הגשמת החזון שלנו, ולא המטרה בעצמה, שלפעמים “מרשה” לנו לפעול שלא באינטגריטי כדי להשיגה בכל מחיר.
במילים אחרות, כאנשים ערכיים ששואפים לטוב בבסיסנו, עלינו לפעול בהלימה עם ערכינו ובהם האינטגריטי. רק אז תהיה הלימה בינם לבין הפעולות שלנו, שתהפוכנה לאפקטיביות הרבה יותר וכך גם נשיג את מטרותינו.
שנית, וזה אפילו יותר בסיסי וישים, לנקוט בגישה של “אומר ועושה”.
להיות המילה שלנו. לא להבטיח את מה שאיננו יכולים לקיים. לשקול את הבטחותינו והצהרותינו מתוך מודעות ללוחות הזמנים ולמשאבים שיש לנו, ולעמוד בהן.
זה מתחיל בדברים קטנים ביום – יום, במחויבות:
לא לאחר ולעמוד בזמנים, להודיע מראש כשאיננו יכולים לקיים את שהבטחנו, לתכנן, לנהל יומן ולעקוב אחריו באדיקות, לעשות פולואפ על דברים שהתחייבנו להם, לתעדף משימות, להיעזר באנשים אחרים ככל האפשר – לבזר ולהאציל, להיות גמישים לשינוי עם השתנות הנסיבות ובלת”מ, ללמוד לנהל את רגשותינו ולא לתת לנסיבות להוריד אותנו, לשמר את האנרגיה שלנו וכך גם את הפרודוקטיביות, להיות מודעים למהות האמיתית שלנו שהיא מעבר לאגו, לוותר על שיפוטיות עצמית, לשנות הרגלים תוקעים כמו דחיינות והימנעות, לא לרצות אחרים, לאהוב את עצמנו ועוד ועוד.
אם כך לחיות באינטגריטי הוא שילוב בין גישה ערכית הווייתית בסיסית לבין רכישת הרגלי חשיבה, הרגלי התנהגות, שינוי אמונות וניהול נכון של רגשותינו.
זו משימה מאתגרת לכל אדם אך היא בהחלט אפשרית ומניבה דיבידנדים רבים להצלחה וחיים באושר פנימי וביחסים מיטביים.
רוצה ללמוד איך לעשות זאת? אימון עסקי או אימון קריירה הן הדרכים שבהן אוכל לסייע לך לחיות באינטגריטי. ולמנהלים בכירים הנה כאן הפיתרון.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.