להלן הפוסט השני מפרק 17 בספרי השני ‘מִלכּוד המצוינות‘ העוסק בניהול פחדים, מקורם ומיגורם.
לקריאת הפוסט הראשון קליק כאן.
בפוסט הראשון עסקנו בצעדים הראשונים במיגור הפחדים שלנו:
1. הבנה שהפחדים הם שקר של האגו שלנו ולא להאמין לו
2. להשתמש בנוסחת מה בתוך כדי להתמודד עם הפחדים בצעדים קטנים, תוך פירוקם לפחדים קטנים
3. מתן לגיטימציה לטעויות ולהרשות לעצמינו לטעות כחלק מלמידה הכרחית לכל צמיחה והתפתחות.
בפוסט זה נצלול לגורמים המנטליים של הפחדים וניתן עוד כלים פרקטיים להתמודד עם הפחדים שלנו:
“לקבל ולשחרר את הצורך המופרז בשליטה ובוודאות כדי להתגבר על פחדים
כבר ציינתי שהפחד נובע גם מצורך מופרז בוודאות ובשליטה, במציאות חיים בה קיומם מוגבל. האגו זקוק להם בכל מחיר וזורע בקִרבנו פחד, כאילו שהוא יאפשר לנו יותר ודאות ושליטה. כמובן שלא כך הוא והתוצאה של הפחד היא שיתוק וחוסר התמודדות או, ליתר דיוק, בריחה והימנעות. הדבר דומה לניסיון לברוח מהצל שלנו. בריחה מהתמודדות עם שינויים מנוגדת לטבע, אשר כל חי וצומח בו שואף לצמוח ולהתפתח; לכן היא מובילה לשלל רגשות שליליים נוספים ולעיתים גם לדיכאון. יתרה מכך, היכנעות לפחדים מיתרגמת להרגל כרוני, שממנו קשה עוד יותר להיחלץ; היא הופכת את תוצאות ההימנעות לעובדה שהיא הרבה יותר חזקה ממחשבה.
למשל, אם אני חושש לדבר בחברה ונמנע משיחות, ברְבות השנים אני הופך לאחד כזה שלא מדבר בפומבי. זו אמונה ותפישה הווייתית מוצקה. ברנה בראון Brene Brown התפרסמה בהרצאת TED, במהלכה היא נתנה לגיטימציה למצבי פגיעוּת, Vulnerability, אותה הגדירה כ”אומץ להיראות ולהתמודד כאשר אין לנו שליטה על התוצאות”.
הסופרת, אנאיס נין, אמרה באותו הקשר, כי “החיים מתכווצים או מתרחבים ביחס לאומץ של האדם”. בעיניי, אומץ מתחיל ביכולת לקבל את עצמנו ואת נסיבות חיינו גם בחוסר ודאות. למרות הפחד שמצב זה מעורר, אומץ משמעו להעז להראות חולשה, הן כלפי עצמנו והן כלפי חוץ, לקבל את חולשותינו ולהתמודד עמן.
אני מוצא שרבים מלקוחותיי מתקשים לקבל נסיבות שליליות בחייהם ושהדבר מהווה מקור תקיעות ענק. הקבלה הנדרשת היא גם של הפחד, בלי להדחיק אותו. זאת, משום ש”אינכם יכולים לשנות שום דבר עד שאתם מוכנים לקבל את הכל”, כולל את הפחד, וגם “אתם יכולים להשיג כל דבר בחיים כל עוד אתם לא זקוקים לו”. אכן, כשאנו זקוקים לשליטה ולוודאות, ואלה אינם בנמצא, אנו נתקעים. או אז, הרגשות המעורבים שם, לפעמים עמוק בקרבנו, כוללים בעיקר את הפחד.
לקבל את הפחד וכך לפוגג אותו
What you resist – persists, אומר המשפט המפורסם באנגלית. לכן, כשאנו מתנגדים לפחד ולנסיבות שיצרו אותו אנו דווקא מנציחים אותו. אולי האתגר הגדול ביותר בתרגול אי התנגדות, שחרור וקבלה הוא להתמודד עם נסיבות חיים בריאותיות קשות שאינן בנות שינוי. כך, למשל, מותה בטרם עת של אסנת זוגתי עכב מחלה קשה היווה עבורי שיעור חשוב בקבלה, שאִפשר לי לא לתת ליָגון להכניע אותי ולהמשיך בחיי לעבר שיאים חדשים, שאחד מהם הוא ספר זה.
האתגר כאן היה פשוט, לכאורה, אם כי מורכב ליישום: האוטומט מושך לצער, בכי, יגון, עוגמת נפש, רחמים עצמיים ואומללות. ברם, מעבר לצורך הלגיטימי לתת להם ביטוי, אין בכך כל טעם, כי כל אלה לא יחזירו את אסנת, אלא רק יורידו אותי עוד מתחת לקו ויפגעו בי. לכן, כשהתחברתי לאני הגבוה שלי, הבנתי שגם אם רגשותיי הם אנושיים וטבעיים, עדיף להשלים ולקבל אותם כדי שאוכל להתקדם מעבר להם.
שאלתי את עצמי, מה אסנת הייתה רוצה ממני עכשיו. התשובה עלתה בבירור: שאתגבר על היגון, שאהיה חזק, שאמשיך בדרכי, שיהיה לי את הכוח לשמש גם אמא לילדים שלנו, אותם היא אהבה כל כך. במשפט אחד: שאמצֵה את חיי עד תומם לטובת משפחתנו ולטובת הכלל. כשבחרתי בכך בכל יום מחדש, הצלחתי לקבל את רוע הגזירה, לעלות מעל הקו ולהמשיך בחיי. זִכרה תמיד איתי, כמובן, אך הוא דווקא מדרבן אותי כעת קדימה.
אם אשוב אל הדיון בפחד, אדגיש כי לא כל פחד הוא שלילי. פחדים עוזרים לנו להימנע מסיכונים מיותרים ולשמור על קיומנו. אך כל זאת, רק אם אנו שוקלים את הפחד בעיניים רציונליות ומפוקחות, מהאני הגבוה, ולא מהאוטומט של האגו.
סיכום של מבחר הכלים להתמודד עם הפחד ולהתגבר עליו
לקראת סיום, אציג סיכום של מבחר הכלים אותם הזכרתי, על מנת להחליש את עוצמת הפחדים ולמגרם. יישום הכלים נעשה באמצעות ‘נוסחת מה בתוך‘, גם עליה אחזור בקצרה להלן:
- ראשית, עלינו לקבל את עובדת היותנו בני אדם עם פחדים. זה אנושי, זה לגיטימי ומאוד בסיסי בהווייתנו כבני אדם פגיעים, בעלי פחדים.
- יתרה מכך, אפשר לקבל את חוסר ההצלחה או הטעות מראש ולשאול, מה יקרה אם כך וכך. מכנים זאת ‘התסריט הרע ביותר שעלול להתרחש’. לרוב, נגלה שהשד אינו נורא כל כך. נחווה רגשית את תוצאת הטעות האפשרית וכך, נוכל להתמודד טוב יותר עם הפחד שבבסיסה.
- להבין שלרוב הפחד מגיע מהאגו, הוא אינו רציונלי ואינו אמיתי. במצב כזה, הוא מעודד בריחה והימנעות אוטומטיים. שימו לב, שהאגו הוא חלקלק ומתוחכם. פעמים רבות הוא יבצע רציונליזציה שקרית של המצב. זאת, כמו במשחק המילים של רציונליזציה באנגלית, Rationalize = Rational Lies, קרי, שקרים הגיוניים; משמע האגו משקר לנו דרך ההיגיון, לכאורה. לכן, החיבור לאני הגבוה שלנו חיוני, כדי להתמודד בהצלחה עם האגו ולקבל החלטות רק מהחלק הנאור שלנו.
- לשחרר את הצורך בשליטה ובוודאות בנסיבות החיים שאינן בנות שליטה.
- שינוי הפוקוס מהפחד עצמו לְמה יקרה כאשר נתגבר עליו.
- זיהוי המחשבות שבבסיס הפחד ושינוין בעזרת אפר”ת.
- התמודדות עם הפחד בצעדים קטנים או אפילו פירוק הפחד הגדול המשתק לפחדים קטנים. דארל רוטרפורד אמר בהקשר זה, כי “הדרך היחידה להשתחרר מהפחד היא לעבור דרכו”. כמו כן, פחד = דחף בהיפוך אותיות. אם כן, כדאי שנהפוך את הפחד לדחף כמנוע וכמניע להתמודדות ולהצלחה.
- בהמשך לסעיף 7, להעז, לקחת סיכונים מחושבים, לצעוד אל הפחד בצעדים קטנים אך נחושים, לעבור אותו, להגשים ולהצליח.
- לא לחשוש לטעות, להכיר בהבדל בין כישלון לטעות, להבין שלא כל טעות היא כישלון ולהיות נכונים לטעות.
- ההכרה בפגיעוּת כלגיטימית, כמו גם בטעויות, ואפילו בכך שחיוני לטעות בדרך להצלחה.
- חזון, ייעוד, משמעות ומימוש עצמי, הם כוחות מרוממים שמסייעים להתגבר על הפחד, כמו גם תשוקה והתלהבות. לכן, חשוב לעורר אותם ולהיכנס למצב ההוויה שלהם לפני כל התמודדות עם פחדים, כפי שאראה בדיון בכלי ‘מודל ההוויה‘ בפרק 20. אפשר גם להכריז על החזון קבל עם ועדה. כך עשיתי, על מנת להתגבר על הפחדים שהתעוררו עם כתיבת ספרי הראשון. זה עזר לי לצאת לדרך ולהשלים את המשימה.[1]
- התמודדות עם הפחד היא כמו שריר: ככל שמתרגלים יותר, כך מקטינים את השפעתו.
- לבסוף, יישום הכלים האלה נעשה, כמו תמיד, באמצעות ‘נוסחת מה בתוך‘: מודעות לפחד, למהותו למקורותיו, התבוננות בו כשהוא צץ בחיי היומיום, בחירה שלא לתת לו לנהל אותנו בנקודות ההתבוננות באמצעות הכלים האמורים ותרגול שלהם בצעדים קטנים, עד להחלשת עוצמת הפחד.
סיכום הדיון בפחד מפיו של נלסון מנדלה:
לסיכום הדיון בפחד בפרק זה, אביא את מילותיו של נלסון מנדלה, מנאום ההכתרה שלו לנשיאות דרום אפריקה בשנת 1994, כפי שציטט מספרה של מריאן וויליאמסון ‘בחזרה לאהבה’:
“הפחד העמוק ביותר שלנו אינו מפני חוסר היכולת. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה. האור, ולא הצד האפל שבנו הוא שמעורר בנו חרדות. כל אחד מאיתנו שואל את עצמו: מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר? למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה? אנחנו ילדים של אלוהים. כשאנחנו בוחרים לשחק את המשחק בקטן אנחנו לא משרתים את העולם. אין שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו רק כדי שאחרים ירגישו בנוח בחברתנו. נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו. כל אחד מאיתנו נושא את הקסם הזה בתוכו. כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח, באופן בלתי מודע, אנחנו מאפשרים לאחרים לעשות אותו הדבר. כאשר אנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים”.
מנדלה דיבר על הפחד משינוי, מהבעה עצמית וממימוש עצמי. בעוד שכל אלה אנושיים ונורמליים, הם ביטוי של האגו. אם אורשה לפרש את דבריו, מנדלה הציע להתחבר לאני הגבוה שלנו ודרכו להתגבר על הפחד.
[1] את חזוני כתבתי בשנת 2006 ומאז שיניתי אותו אך במעט, ראו כאן בקליק.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
