חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
282
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

אבא, המאמן הראשון שלי

מאת:

חגי שלו

ביום 18/8/12 הלך אבי בנימין (בני) לעולמו כשאני ליד מיטתו, מיד לאחר שהזנתי אותו בארוחת ערב טובה.

יומיים אח”כ, ליווינו אות בדרכו האחרונה.

הנה ההספד שקראתי בהלווייתו:

אבי מורי ורבי, אימי היקרה, אחי, משפחה וחברים,

אנו נפרדים היום מאדם יקר.

אבא, אתה היית אור העולם!

תמיד עוזר, מתנדב, תורם.

אין איש במשפחה הרחבה שלא עזרת לו במשהו.

אין אדם שהכיר אותך ולא נתרם ממך.

גם בערוב ימיך, כשמחלתך גברה,

לא ויתרת על ההתנדבות בקפלן ובשי”ל,

שירות ייעוץ לאזרח בעיריית רחובות.

ואין זה מקרה שבחרת ללכת לעולמך,

דווקא במחלקה הגריאטרית בקפלן בה התנדבת.

אני זוכר את חסדך הרב במקרה מיוחד:

הייתי נהג צעיר וחניתי את הטנדר קאדי החדש שלך

בראש הגבעה ברח’ טלר ליד המשרד המיתולוגי.

וכדרכם של צעירים, שכחתי (כנראה) למשוך את בלם היד

והגלגלים לא היו מופנים למדרכה…

עוד לא הספקנו לטפס במדרגות ושמענו טראח גדול,

הקאדי החדש התדרדר במדרון ולמזלנו נתקע מאחורי סאב שוודית חזקה.

לסאב לא קרה מאומה ולטנדר שלנו נמחץ כל הפרונט…

אפילו מילה קטנה של האשמה ותלונה לא שמעתי ממך!

בקור רוח התקשרת לסוכן הביטוח ודאגת לקחת את הרכב למוסך.

זה היה שיעור מכונן עבורי ביחסים בינאישיים.

תודה לך על כך, אבא.

את האומץ, הנחישות והפרואקטיביות שלך,

שאפיינו אותך כל חייך,

לא שכחת גם בשנות מחלתך.

לפני יותר מ-7 שנים חלית.

הרופאים לא נתנו לך שנה לחיות.

אבל אתה, בדרכך, עשית את מה שאתה רוצה.

החלטת בצדק שיש לך עוד כמה דברים לעשות בעולם הזה.

ועשית אותם בגדול:

עד החודשים האחרונים עוד שמרת על איכות חיים טובה!

אני בוכה היום לא מצער, אלא משמחה!

לא הרבה יודעים שלפי הקבלה, שהיא שורש היהדות

האבל לא נועד כדי להצטער על המת.

אלא כדי לשמוח על זה שזכינו לחיות איתך.

כדי לשמוח על הטוב שהענקת לסביבתך,

על זה שבזכותך העולם הוא היום עולם טוב יותר.

אבא, אתה נהגת לומר:

שמחות צריך לעשות, צרות באות לבד.

אז היום, כמצוותך, אני שמח!

אני שמח שזכיתי להיות בנך!

אני שמח שזכיתי ללמוד ממך!

גם ימיך האחרונים, בהם ראיתי אותך בחולשתך,

לא יעיבו על הסמל והגיבור שהיית עבורי!

לימדת אותי מה זו פרואקטיביות, מה זו עצמאות,

ואיך לנהל חיים מלאים, תורמים, ומהנים.

משחר ילדותי היית מורה דגול בשבילי,

הכל למדתי ממך, ובעיקר את אהבת החיים, העשייה, החריצות והיוזמה.

והיום אני ממשיך את דרכך ומלמד זאת אחרים כמקצוע.

תמיד ידעת גם לחיות טוב, שר התרבות של המשפחה:

לטייל, לאכול טוב, לבלות, וכן – לשמוח!

כי נאה דרשת:

שמחות צריך לעשות,

צרות באות לבד.

אבא, אני מבטיח לך לזכור זאת כל חיי!

ולסיום, הנה צרור אמרות שלך שמהוות נר לרגלי,

נותנות לי המון השראה, ואני מבטיח לשמר דרכן את זיכרונך:

  • כל החיים לומדים, בסוף מתים טיפשים
  • להיות עצמאי זה כמו להיות גבאי שוחט ורב בו זמנית
  • כל אדם עובר ליד המזל שלו, יש מי שמרים אותו ויש מי שלא…

אתה, אבא, הרמת את המזל שלך בגדול, וכל הכבוד לך על כך!

נוח על משכבך בשלום אבי.

אתה בליבי לעד.

ונשמתך עוד תמשיך לתרום ולהעצים אותי,

לעזור, לסייע ולתמוך בדרכיך המופלאות,

כי שלו היית, ושלו תישאר!

באהבה רבה ובשמחה שזכיתי להיות בנך,

חגי

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

כתוב/כתבי תגובה