פוסט אורח של ד”ר דויד המילטון, המביא תוצאות מחקרים המדגימים את ההשפעה רחבת ההיקף של גישה חיובית על החיים.
התרגום לעברית נעשה בעזרת בינה מלאכותית. הפוסט המקורי כאן בלינק.
בפוסט המקורי באנגלית גם תמצאו מראי מקום לחלק מהמחקרים המובאים בפוסט..
הכוח מאריך החיים של גישה חיובית
“האם גישה חיובית יכולה לעזור לנו לחיות זמן רב יותר?
נראה שכן—לפי היקף מחקר גדל על איך צורת החשיבה שלנו משפיעה על בריאות ורווחה.
נתחיל עם מחקר מרתק (אם כי קצת דוחה) אחד. חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון נתנו ל-193 מתנדבים בריאים טיפות אף המכילות וירוסים של הצטננות או שפעת. לפני כן, הסגנון הרגשי של כל אדם הוערך—בעיקרון, האם היתה להם השקפה חיובית או שלילית יותר על החיים. אנשים עם סגנון רגשי חיובי נוטים להתמודד עם לחצי החיים בצורה רגועה יותר. אלה עם סגנון שלילי נוטים יותר להרגיש תסכול, חרדה או לחץ בתגובה לאותם אירועים.
לאחר לקיחת הטיפות, כולם הוכנסו לבידוד למשך המחקר. בכל יום, החוקרים אספו ושקלו את הטישו המשומש של המשתתפים—כן, באמת! על ידי חיסור המשקל היבש של הטישו מהסך הכל, הם יכלו לחשב כמה ריר כל אדם ייצר. (לא עבודת החלומות, אני מדמיין, אבל דרך יעילה באופן מפתיע למדוד חומרת תסמינים).
והתוצאות? פוקחות עיניים. משתתפים עם הסגנון הרגשי החיובי ביותר ייצרו הרבה פחות ריר והיו להם פחות תסמינים באופן כללי. בעוד שלא כולם חלו, אלה עם סגנון רגשי שלילי היו בסבירות גבוהה יותר לחלות בנגיף מאשר אלה עם סגנון חיובי.
המסקנה? הסגנון הרגשי שלנו משחק תפקיד גדול בהרבה בבריאות ממה שאולי נבין. מבט חיובי יכול להיות מגן בריאותי.
והקשר הזה בין גישה ובריאות חורג בהרבה מהצטננות רגילה…
גישה ואריכות ימים
במרפאת מאיו, מחקר של 30 שנה של 447 אנשים מצא שלאופטימיים היה סיכון נמוך בערך ב-50% למוות מוקדם בהשוואה לפסימיים. החוקרים הסיקו, בבוטות: “הנפש והגוף מקושרים, ולגישה יש השפעה על התוצאה הסופית—מוות.”
מחקר ארוך טווח אחר בייל עקב אחר 660 אנשים מעל גיל 50. הוא בחן כיצד הגישות שלנו כלפי הזדקנות משפיעות על בריאותנו ואפילו על תוחלת החיים שלנו. המשתתפים נשאלו האם הם הסכימו עם הצהרות כמו, “דברים ממשיכים להחמיר כשאני מתבגר,” או, “ככל שמתבגרים, נעשים פחות מועילים.” אלה שלא הסכימו עם ההצהרות השליליות—שראו את ההזדקנות בצורה חיובית יותר—חיו בממוצע 7.5 שנים יותר מאלה עם התפיסות השליליות ביותר של הזדקנות.
באופן דומה, מחקר הולנדי של 999 אנשים מעל גיל 65 מצא קשר גומלין חזק בין אופטימיות ואריכות ימים. לא רק שאנשים אופטימיים חיו זמן רב יותר—היה להם גם סיכון נמוך ב-77% למחלות לב.
מה קורה כאן? המדע מאחורי זה
מדוע ההשפעות האלה קיימות?
גורם גדול אחד הוא לחץ. צורת חשיבה חיובית לעתים קרובות אומרת שאנו מגיבים לאותם אתגרים עם פחות לחץ.
תארו לעצמכם שני אנשים תקועים בפקק בדרך לאירוע חשוב. האחד עם צורת חשיבה שלילית עלול להרגיש כועס, חרד, ולהתלונן שוב ושוב, מלא במחשבות איזה אסון זה. תגובת הלחץ שלו נכנסת לפעולה: קצב הלב עולה, לחץ הדם עולה, המוח מתערפל. תגובה זו, למרות שהיא מועילה בסכנה, הופכת מזיקה אם זה הדפוס הנפוץ.
עכשיו שקלו את האדם עם צורת חשיבה חיובית יותר. הוא עלול להרגיש מעט עצבני, אבל הוא מקבל את המצב. הוא נשאר רגוע מספיק כדי לחשוב בבהירות—אולי אפילו לזהות מסלול חלופי. גופו נשאר רגוע יותר, ומוחו חד יותר.
כאשר התגובה המסתגלת יותר הזו הופכת לנורמה, היא מגנה על הגוף מפני הנזק ארוך הטווח שמגיע עם לחץ כרוני: סיכון מוגבר למחלות לב, שבץ ועוד. בקיצור, חיוביות לא רק מרגישה טוב יותר. היא טובה יותר—למוח, לגוף ואפילו לתוחלת החיים שלכם.
רוצים להיות חיוביים יותר? הנה 3 הצעות:
- תרגלו טוב לב
טוב לב, או נדיבות, הוא תרופה עוצמתית ללחץ. בעוד שלחץ מפעיל את מערכת “הילחם או ברח”, טוב לב מפעיל את ההיפך שלה: הצד המרגיע, המחבר של מערכת העצבים שלנו.
מרגישים מתוחים או מוצפים? נסו לעשות משהו טוב לב. תתעניינו במישהו, הציעו עידוד, שלחו הודעה מתחשבת, או עזרו לשכן. ואם אנשים הם גורמי הלחץ שלכם, שחקו עם הרעיון שלעולם לא תדעו עם מה אנשים מתמודדים מאחורי דלתות סגורות. אולי אתם יכולים להתייחס לזה בעצמכם. בכל מקרה, אפילו מחוות קטנות יכולות לשנות את הנוף הרגשי שלנו—ולמסגר מחדש את האופן שבו אנו רואים את לחצי החיים. - תספרו את ברכותיכם
הכרת תודה יכולה לחווט מחדש את המוח לאורך זמן. צורת החשיבה שלנו היא, במובנים רבים, הרגל. צורת חשיבה שלילית היא פשוט הרגל של סריקה אחר בעיות או ציפייה לגרוע מכל.
אבל הרגלים יכולים להשתנות. כתיבת 5-10 דברים שאתם אסירי תודה עליהם כל יום עוזרת לאמן את המוח שלכם לשים לב למה שהולך טוב. עם תרגול, אנו מתחילים לנטות יותר לכיוון האור מאשר הצל. - אמרו “אני אתמודד עם זה”
תרגישו את הפחד ועשו זאת בכל מקרה. סוזן ג’פרס מעודדת אותנו לומר את 4 המילים האלה בכל פעם שאנו מתמודדים עם משהו קשה: אני אתמודד עם זה. זהו ביטוי פשוט, אך עוצמתי. זה מזכיר לנו את יכולתנו להתמודד. וככל שאנו מתרגלים זאת יותר, כך אנו מתחילים לזכור עד כמה פעמים התמודדנו עם דברים בעבר—מה שבונה ביטחון לעתיד.
סיכום
חיוביות, נראה, באמת עושה את זה. לא בצורה רכה של “פשוט תחשבו מחשבות שמחות”—אלא בצורה רציונלית, מדעית, משפרת חיים.
כמובן, אף אחד לא חיובי כל הזמן. לפעמים, קצת אנחה מסייעת לריפוי. ואנשים רבים משתמשים במעט שליליות כסוג של שריון רגשי—להתכונן למכשולים או לרכך אכזבה. יש גם בזה ערך.
אבל בסך הכל, המחקר ברור: לאורך זמן, צורת חשיבה חיובית נוטה להיות פחות מלחיצה, מסתגלת יותר, וטובה יותר לבריאותנו.
וזה אולי פשוט ייתן לנו כמה שנים בריאות נוספות על הפלנטה הזו.”
עד כאן תרגום המאמר.
ואני מוסיף: שווה לנסות, מה יש לנו להפסיד?
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
