הבית » בלוג » גישה חיובית – הכלי לפתוח הזדמנויות בחיים ולחיות חיים ארוכים, מאושרים ובריאים יותר
הפוסט הבא הוא ציטוט מתוך פרק 3 בספר שלי “להתרגל להצליח“, ועוסק באחד הגורמים הכי חשובים להצלחה אישית ועסקית – הגישה:
–
“מילת הקסם – הגישה
עיקרון היסוד השני המשליך על היכולת שלנו להצליח עוסק בגישה שלנו לחיים. אותם ה”משקפיים” שדרכם אנו רואים את העולם – באיזה צבע הם? ורוד או שחור? האם אנו חיוביים ואופטימיים ביחס לנסיבות[1] החיים שלנו או שליליים ופסימיים?
אחת היצירות המופלאות שנכתבו על הגישה של בני האדם היא “מילת הקסם – הגישה[2]“, מאת ארל נייטינגייל (Earl Nightingale), מראשוני העוסקים בפיתוח אישי בארה”ב בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים.
אם נסכם במשפט אחד את האמירה של נייטינגייל – גישה חיובית לחיים היא גורם מפתח ביכולת שלנו להצליח.
‘לא משנה מה תחום העיסוק של האדם, בכל מקרה בו תמצאו אדם מבצע עבודה יוצאת מן הכלל ומשיג תוצאות יוצאות מן הכלל, תמצאו אדם עם גישה חיובית…
קיימים אנשים מצליחים בכל גודל, צורה, גיל וצבע, יש להם רמות שונות של אינטליגנציה וחינוך. אבל יש להם דבר אחד משותף – הם מצפים ליותר טוב מרע בחיים. הם מצפים להצלחה בתדירות יותר גבוהה מאשר לכישלון. והם אכן מצליחים…
גישה נהדרת עושה הרבה יותר מלהדליק אור בעולמנו. זה נראה כאילו שהיא מחוברת באופן קסום למגוון אפשרויות שהיו איכשהו חסרות לפני השינוי. אולי לזה אנשים מתכוונים כשהם אומרים ש’יש לנו מזל’. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מקבלים ‘הזדמנויות’…
כשאתם מתחילים לפתח גישה טובה יותר, אתם צריכים להבין שכבר מיקמתם את עצמכם בין חמשת האחוזים העליונים של האנשים – בין האנשים המצליחים ביותר בעולם…’.
הנה דוגמה מרגשת איך גישה חיובית ואופטימיות יכולות לעשות את היום:
קל לראות מהיכן שואב נייטינגייל את הגישה הנחרצת שהוא מציג. אנו אוהבים לעבוד ולשהות בחברתם של אנשים חיוביים. מכיוון שאנו חיים בחברה אנושית ותלויים באנשים שמסביבנו בחיי היום יום, טבעי הוא שהתקשורת הבינאישית, היחס לסביבה והנתינה של אדם חיובי מעודדים את הזולת לקבל אותו, לשתף איתו פעולה ואף להעניק לו בחזרה. זו תמצית הגורמים להצלחה של אדם חיובי.
יתרה מכך, ד”ר דויד המילטון[4], כימאי שחוקר את השפעת המיינד על הגוף הפיסי בכלל ועל מחלות בפרט, מספר באתר שלו על תוצאות של מחקר אשר מצא שאנשים אופטימיים חיים בממוצע שבע שנים יותר מאנשים פסימיים. אם הם חיים יותר, סביר שאנשים אופטימיים הם בריאים יותר, בעלי אנרגיה ועוצמה רבים יותר, וכך הם בעמדה טובה יותר על מנת לקצור הצלחה בחייהם.
הנה עוד דוגמה להשפעה של גישה חיובית על ההצלחה שלנו, והפעם דרך השאלה הנצחית: מה גורם לאנשים מסוימים להיראות יותר ברי-מזל מאחרים? ריצ’רד וויסמן, פסיכולוג באוניברסיטת הרטפורדשייר באנגליה, מחבר הספר “גורם המזל”, כתב מאמר שפורסם באנגליה בשנת 2003 בנושא המזל[5]:
‘…במשך שנים ראיינתי ועבדתי עם 400 מתנדבים, נשים וגברים שהגדירו את עצמם כ’ברי-מזל’ או כ’חסרי-מזל’. הממצאים הורו בבירור שלדפוסי ההתנהגות של חסרי המזל ולמחשבותיהם השפעה מכרעת על מזלם.
קחו לדוגמא את הנושא של הזדמנויות מקריות. אנשים ברי-מזל פוגשים בהזדמנויות כאלה בעוד שחסרי-מזל אינם פוגשים אותן. לדוגמה, נתתי למתנדבים עיתון ובקשתי מהם לדפדף ולומר לי כמה תמונות מופיעות בתוך העיתון. לחסרי-המזל לקח בממוצע 2 דקות לסיים את המטלה, בעוד שלברי-המזל זה לקח שניות בלבד.
מדוע? משום שבדף השני של העיתון שתלתי מודעה על חצי עמוד באותיות קידוש לבנה: ‘הפסיקו לספור. יש 43 תמונות בעיתון’. מסתבר שחסרי-המזל נטו להחמיץ זאת, כי היו עסוקים בספירה, בעוד שברי-המזל נטו להבחין במודעה.
מבחני אישיות גילו שאנשים חסרי-מזל הם בדרך כלל מתוחים יותר מברי-המזל, ומחקרים מוכיחים כי מתח וחרדה מפריעים לאנשים להבחין בבלתי צפוי. וכך זה גם עם מזל – אנשים חסרי-מזל מחמיצים הזדמנויות כי הם ממוקדים מדי בחיפוש אחר משהו אחר. הם הולכים למסיבות כשתשומת לבם מכוונת למציאת בן זוג ומחמיצים הזדמנות למצוא חברים טובים; הם מעיינים בעיתונים נחושים למצוא עבודה מסוימת ומחמיצים עבודות אחרות. מאידך, ברי-המזל יותר נינוחים ופתוחים ולכן מבחינים יותר טוב בעובדות ולא רק במה שהם מחפשים!
כדי לבחון אם אפשר להשפיע על כמות המזל הטוב שאנשים יתקלו בו בחייהם הקמתי ‘בית ספר למזל’ שלימד אנשים לחשוב ולהתנהג כמו ברי-המזל בהסתמך על העקרונות שעלו ממחקריי. התוצאות היו דרמטיות: 80% מהתלמידים דווחו שהם יותר מאושרים, יותר מרוצים והחשוב מכל, יותר ברי-מזל! קרוליין, למשל, אחרי שסיימה את ‘בית הספר למזל’ עברה את טסט הנהיגה אחרי 3 שנים של ניסיונות כושלים, הפסיקה לחוש מוּעדת לתאונות, והפכה ליותר בטוחה בעצמה’.
אני מאוד מזדהה עם מילים אלו מכיוון שחוויתי זאת בחיי שלי. במשך כ-25 שנה, על אף הכשרתי הפיננסית המקיפה כרואה חשבון וההבנה הרבה בהשקעות ובכספים, לא “עשיתי לביתי” – לא ביצעתי ולו השקעה אחת על מנת להעצים את הוני האישי בעתיד. השמרנות והזהירות מנעו ממני לנצל הזדמנויות רבות שנקרו בדרכי, בהן פשוט לא הבחנתי. לאחר השינוי המנטלי שעברתי, התהפכה הקערה. פתאום ראיתי שלל הזדמנויות להשקעה. ואכן, דווקא בתקופה שבה עדיין נאבקתי להפוך את העיסוק החדש שלי לעסק מכניס ומצליח והפרוטה לא היתה מצויה בכיסי, דווקא אז החלטתי לבצע ארבע השקעות מוצלחות שהעצימו מאוד את הוני. לאחר שהחלטתי לבצע השקעות אלו, גם מצאתי את המקורות הכספיים לבצען.
הנה כי כן, בזכות שינוי הגישה שלי הפכתי מ”חסר-מזל” ל”בר-מזל”.
אמור מעתה שמז”ל הינו ראשי התיבות של המילים: מקום, זמן, לעשות. כלומר להיות במקום הנכון (גם ברמה התודעתית), בזמן הנכון ולעשות את הדברים הנכונים (כולל בחירות מנטליות, כגון פוקוס וגישה חיוביים).
משל מאיר עיניים:
הסרטון הקצרצר הזה ממחיש את עקרון הגישה החיובית מצוין:
אכן, קטונו מלהבין איך העולם שלנו עובד ומלדעת לפרש נסיבות שונות, האם הן חיוביות או שליליות. מה שנותר לנו הוא לקבל את הנסיבות, גם אם בתחילה הן אינן נראות כמיטיבות איתנו, ואז לדבוק בגישה חיובית ולחפש את החיובי בכל נסיבה. כי למטבע תמיד יש 2 צדדים, והכוס החצי ריקה היא גם חצי מלאה. או כמו שאני נוהג לומר: “אין שום סיבה לנסיבה. כדי להצליח עלינו להיות אַל-עַל נסיבתיים“.
גישה חיובית מדבקת
קל לראות שאנשים חיוביים משרים אווירה חיובית ואנשים שליליים משרים אווירה שלילית.
ובכן, זה גם מדעי!
ד”ר דויד המילטון מתאר בפוסט את מערכת ה-MNS – Mirror Neuron System, שתפקידה לגרום לנו לחקות תופעות שאנו רואים בסביבתנו.
מערכת זו משקפת הבעות פנים של אנשים אחרים ומעוררת את המוח שלנו ליצור את המחשבות והרגשות שגורמים להבעות אלו.
למשל – חיוך.
כך למשל, מאמר באתר הארץ וגרדיאן מ-24/10/22 קבע ש”פסיכולוגים גילו שחיוך עשוי לשפר את מצב הרוח. בתום עשרות שנים של ויכוחים, מחקר מצא: אם אתם רוצים להרגיש קצת יותר מאושרים – נסו לפני כן להיראות קצת יותר מאושרים”. כלומר, המחייך משפיע לטובה קודם כל עצמו ובכך גם על אחרים.
יתרה מכך, בפוסט הבא מדגים ד”ר המילטון שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.
חשבו מה זה אומר על האווירה במקומות העבודה, או בבית ובמערכת היחסים הזוגית שמשליכה על הילדים (למשל, ילדים להורים מכים הופכים למבוגרים מכים), ואפילו על צפייה בטלוויזיה בחדשות רעות כאלו או אחרות.
אכן, האדם הוא תבנית נוף מולדתו ואנו נעשים כמו הסביבה שבה אנו חיים, לטוב או לרע.
אז למה שלא נבחר לטוב???
אנו מכירים את התופעה שלדמות משהו בדמיון יוצר שינוי נירולוגי מאד קרוב לביצועו בפועל.
ובכן, עכשיו מתברר שזה גם קורה רק מצפייה בלבד במישהו שמבצע פעולה.
אפשר להשתמש ביכולת של ה-MNS לצרכי למידה ודיוק של כל פעולה. למשל – בספורט מקצועני.
רק חשוב לצפות במקצוען / מומחה כדי ללמוד איך לעשות זאת נכון!
אפשר כמובן לצפות גם בוידאו וד”ר המילטון אומר שמספיקות לכך רק כמה שניות של וידאו שרץ בלופ.
למשל, כדי לשפר את הגשת מכת הפתיחה שלו בטניס הוא חזה 3,000 פעם בוידאו בן 5 שניות שרץ בלופ בו אנדי מארי הגיש סרף.
[1] אחד הפירושים של אבן שושן למילה “נסיבות” הוא: “מערכת סיבות, השתלשלות”. אנו נפרש את המילה לאורך הספר כאירועים, בדרך כלל שליליים, שקורים לנו בחיים והם אינם בשליטתנו הישירה. לדוגמה: מזג האוויר, פגעי טבע, החלטות ממשלה, אירועים מקרו-כלכליים וכדומה, אך גם מה הבוס אמר לי, מה קרה לי בדרך לעבודה היום, מחלות למיניהן, לקוח זועם ששיבש לי את סדר היום, וכיוצא בזאת.
[2] זהו הפרק הראשון מבין 12 פרקים בסדרת הקלטות המצליחה רבת-המכר בשם Lead The Field, שהוציא נייטינגייל בשנת 1987.
[4] ראה http://drdavidhamilton.com. אני מנוי על הבלוג שלו כבר כמה שנים ולומד ממנו המון על הקשר נפש-גוף. ד”ר המילטון מכנה גישה חיובית כ- Kindfulness. אפשר לכנות זאת גם “נדיבות”. הנה 2 סרטונים בהם הוא מסביר בקצרה איך היא משפרת את הבריאות ומאיטה את תהליך ההזדקנות. המבטא הסקוטי שלו לעיתים קצת קשה להבנה לכן מומלץ לבחור בכתוביות ואפילו בתרגומן לעברית באמצעות גלגל השיניים שבסרטונים:
המחקר שלהם מציע תשובה אמפירית לשאלה מהו מנהיג מוצלח. בקצרה – זהו מנהיג הנוטע אנרגיה חיובית בעובדיו.
הנה כמה ציטוטים מהכתבה, המתייחסים לחשיבות האנרגיה החיובית במנהיג מוצלח:
“החוקרים זיהו משתנה אופטימי להפליא שהם הגדירו “אנרגיה יחסית חיובית”. את המושג הם שאלו מעולם המדע, והוא מתייחס לאנרגיה שמוחלפת בין אנשים, ומסייעת לרומם, לשלהב ולייצר בהם חדשנות. מנהיג שמצליח לייצר אנרגיה כזו מכונה על ידם “אנרג’ייזר”... מדובר בהפגנה מעשית של ערכים חיוביים… האנשים האלה נכנסים לחדר וגורמים לו לזהור. כולם נעשים נמרצים, מתלהבים, מחוברים והם מקבלים השראה. אנשי האור האלה הם ממריצים חיוביים“.
“מנהיגים אלו מייצרים רמה גבוהה משמעותית של מעורבות, תחלופה נמוכה יותר ותחושות רווחה משופרות בקרב העובדים, מדווחים החוקרים. לדבריהם, זהו המנבא הכי לא מנוצל אך חזק למנהיגות והצלחה ארגונית… לאלה שעובדים עבור האנרג’ייזרים יש אפילו רמות נמוכות של הורמוני לחץ והם סובלים פחות מדלקות. זה נהדר לבריאות, אבל גם לעסקים. בארגונים האלה מתקבלות תשואות מעולות לבעלי המניות, ובחלק מהמחקרים שלנו, התוצאות עלו על הממוצעים בתעשייה ברווחיות ובפרודוקטיביות פי ארבעה או יותר“.
וואו, הנה הוכחה מחקרית אמפירית עד כמה גישה חיובית מאפשרת להשיג תוצאות יוצאות מן הכלל.
פרופ’ אלן לנגר מהרווארד צוטטה כאומרת: “היכן שאתה שם את המינד שלך, הגוף שלך ילך בעקבותיו“. ללמדנו שהגוף מושפע מהחשיבה, מהפרדיגמות ומההתנהלות הרגשית. מינד חיובי – גוך חיובי, וההפך לגבי מינד שלילי.
מחקריה הראו שגישה חיובית גורמת לגוף חזק יותר, צעיר יותר, גמיש יותר, הזיכרון והאינטליגנציה משתפרים. אנשים חיוביים גם נחוו ע”י אחרים כצעירים מגילם הכרונולוגי.
לנגר הוכיחה שהזדקנות איננה חד-כיוונית שנשלטת ע”י גנים, אלא ניתנת לשינוי, גמישה, אפשר להאט את קצב ההזדקנות ואפילו ניתן להפוך את כיוונה!
ד”ר המילטון מצטט במאמר עוד כמה מחקרים מאוחרים יותר מאלו של לנגר, שתומכים בממצאים אלו.
למשל, מחקר בייל מצא שאנשים חיוביים חיים 7.5 שנים יותר מאנשים שגישתם שלילית!
גישה חיובית מאפשרת את הורדת הכולסטרול ולחץ הדם וזה מאפשר עוד 4 שנות חיים.
מחקר אירופאי מצא שלאנשים אופטימיים יש 77% פחות סיכויים למות ממחלת לב ו-45% פחות סיכויים למות מכל סיבה.
המחקרים של לנגר מלמדים שאם נפתח את ראשנו לאפשרויות חדשות במקום קיבעונות בקשר למה שאפשרי לנו, נשפר את בריאותנו בכל גיל.
דברים אלו קשורים גם לצורה שאנו מתבטאים, למילים שלנו. גם התבטאות פחות דרמטית ויותר חיובית תורמת לבריאות ולאורח חיים טוב יותר.
אפילו השמטת המילים “תשוש” או “עייף” מוסיפים לתחושה פיזית חיובית.
כל עוד המינדסט שלנו נעול על המגבלות שלנו, המציאות הביולוגית שלנו תהלום אותו.
הגיל הפיסיולוגי שלנו אינו מושפע רק מהגנים, אלא גם מהתזונה, מהפעילות הספורטיבית, הגישה, מהתנוחות וההתנהלות של הגוף ומההתנהגות.
אנשים שנתבקשו להוציא סכום כסף שניתן להם על אחרים, נמצאו יותר מאושרים מאשר אלו שנתבקשו להוציא את אותו הסכום על עצמם.
מחקר אחר מצא שנדיבות לאדם אחד מחוללת שרשרת נדיבות שמשפיעה על בין 27 ל-125 אנשים.
לאחר כתיבת הספר, נתקלתי בפוסט נוסף של ד”ר דויד המילטון שבו הוא מציג 3 דרכים בהן נדיבות kindness מחזקת את הבריאות ומאיטה את קצב ההזדקנות שלנו. הנה זה כאן בקליק על הלינק. אציין כאן עוד שנדיבות מגיעה מגישה חיובית ותודעת שפע, הפוך מסטרס שנובע מתודעת חסר.
ובמאמר הזה הוא מביא מחקרים שמראים שנדיבות גורמת לאנשים להיות מאושרים יותר, גם אם לא ביקשו מהם להיות נדיבים, אלא פשוט ביקשו מהם לרשום מקרים בחייהם שבהם היו נדיבים לאחרים. עצם ההתמקדות בנדיבות – לפי עיקרון הפוקוס – סייע להם להיות מאושרים יותר!
לבסוף, ד”ר דויד המילטון אומר בפוסט הבאשנדיבות מעוררת את ייצור הורמון האוקסיטוצין, אשר מצידו תורם לבריאות הלב.
הנה המלצתו החמה בסיכום הפוסט, בתרגום חופשי שלי:
“הנה עצתי הקטנה לשמירה על בריאותכם: גילוי אהבה, אמפטיה וחמלה, סבלנות והקשבה לאחר כשהוא זקוק לקשב, חיבוק אנשים, ועוד אנשים, ושוב, לומר לאנשים שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם, וגילוי נדיבות. עשו את כל אלה בקביעות וכך תעשו גם לעצמכם טוב (ח.ש. – בריאותית)”.
