חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
470
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

הסיפור מאחורי הסיפור | מה יושב מאחורי מה שאנשים מספרים לעצמם ואיך להיפטר מזה | רחי ורטהיימר

כולנו מספרים “סיפורים”, לאחרים אבל בעיקר לעצמנו. למשל:תקציר מתודולוגיית הכבש

“אני לא טוב מספיק כדי להתקדם ולהשיג תפקיד טוב יותר”
“אני לא מרגיש שאני משפיע לכן אני מעדיף לשתוק”
“אם אני לא אעבוד קשה ואשקיע את כל כולי אני לא ארוויח מספיק ולא אתקיים”
“אני לא מרגישה שייכת לקבוצה הזאת לכן אני מסרבת להזמנותיה”
“אני לא יודעת להתמודד עם חוסר וודאות לכן אני לא יוזמת את השינוי שכל-כך בא לי לעשות”
“לא קיבלתי מספיק תמיכה בילדות ולכן אני היום פחות מצליח ממרבית חבריי”

ה”סיפורים” האלו אינם אמת, אלא פרשנות שלנו לנסיבות שחווינו בחיינו.

יש מתחתם עומק אדיר של פרשנויות ופרדיגמות תוקעות ולכן הן מגבילות אותנו וחוסמות אפשרויות של שינוי, צמיחה והתפתחות.

כשאנו ׂׂׂמודעים לסיפור שלנו ולמה שיושב בבסיסו, יש לנו דרך גם להתחיל לנהל אותו במקום שהוא ינהל אותנו.

זה המפתח לשיטה המצוינת של הקולגה היקרה שלי וחברתי רחי ורטהיימר “לרא/עות את הכבשים”.

היה לי גם את העונג והזכות להיות שותף שלה בשנים 2008-9 וללמוד את השיטה שלה לפני ולפנים.

רחי ורטהיימר יצרה את המתודולוגיה הכי טובה שאני מכיר לסילוק אמונות מגבילות ולפיתוח אינטליגנציה רגשית. היא מציגה אותה בפירוט בספר רב-המכר שכתבה “לרא/עות את הכבשים”. הספר ניתן לרכישה כאן בלינק ביחד עם עוד שלל מוצרים אחרים שיצרה לכל הגילאים

מכיוון שאני כל-כך מעריך את השיטה של רחי, אני מביא כאן היום פוסט אורח שלה, לרגל פתיחת מחזור נוסף בקורס המאמנים שהיא מנחה.

הפוסט כתוב למאמנים, אך כל אדם יוכל ללמוד ממנו איך לנהל את “הסיפורים” שלו:

 

האתגר הגדול של מאמנים ואנשי טיפול

כשמתאמן או מטופל מגיע אלינו הוא מגיע עם שני דברים –

הראשון הוא המטרה שלו, וזו יכולה להיות שיפור מערכות היחסים, קבלת החלטות, קידום הקריירה, הגשמה ועוד ועוד…

השני, הוא ה”סיפור” שלו. הסיפור שהוא מספר לעצמו (ולנו) אשר אמור להסביר את הסיבה שקשה לו לייצר את המציאות בה הוא חושק.

המטרה שלו היא היעד שלנו. המציאות אותה אנחנו רוצים לעזור לו ליצור. זה ברור מאליו.

הסיפור שלו, בניגוד לתפישתו ולעתים בניגוד לדעה הרווחת על  ידי מאמנים, הוא לא הסיבה למצב, אלא כלי העבודה שלנו.

המטרה האמיתית שלנו, והמפתח ליצירת פריצת דרך, היא להבין את הסיפור שמאחורי הסיפור. להבין מתוך הסיפור, מתוך סך הפרשנויות ודפוסי המחשבה והפעולה שלו, את הגורמים הרגשיים העמוקים שמפעילים אותו באופן שמביא אותו ליצירת המציאות אותה הוא חווה.

כמאמנים, עלינו לזכור שהסיפור שמביא המתאמן, הוא רק סיפור. מאחורי כל סיפור, קיים סיפור אחר, עמוק יותר, שמתאר את האופן בו פועלת המערכת הרגשית וההתנהגותית של כל מתאמן, ואשר שופכת אור גם על העוצמות הגדולות ביותר שלו וגם על האתגרים שלו.

כשמבינים את הסיפור העמוק, את הסיפור “מאחורי הסיפור” – שם מתחיל תהליך אימוני אפקטיבי. והבנת הסיפור יכולה להיעשות… שימו לב לזה… תוך 15 דקות בלבד.

במדריך הזה אציג לכם את הדרך השלמה להבין את הסיפור מאחורי הסיפור במהירות.

אבל קודם…

 

למה זה כל כך חשוב להבין את הסיפור מאחורי הסיפור?

רכישת אמון המטופל

לא משנה כמה המלצות המתאמן קיבל עליכם או כמה הרשמתם אותו בשיחה הטלפונית שקדמה לפגישת האימון, המתאמן נכנס לחדר בחשדנות. הוא עוד לא לגמרי סומך עליכם ועל התהליך, לא לגמרי מתמסר ולא תמיד יביא את עצמו במלואו (מה שמקשה עוד יותר על מאמנים ומטפלים להגיע לסיפור האמיתי).

היכולת שלכם כמאמנים, להראות לו את עצמו באופן שאפילו הוא לא מכיר עד הסוף, ולגלות על עצמו דברים חדשים – היא זו שתגרום לו לסמוך עליכם, להתמסר לתהליך ואפילו להעריך אתכם. לכן אקוטי שזה יקרה כבר בפגישה הראשונה, ועדיף כמה שיותר מהר.


כלי אבחוני שניתן לסמוך עליו

הקושי לפצח את המקור לדפוסי המחשבה והפעולה של המתאמן מגיע מתוך הטשטוש שיוצרים הסיפורים שלנו – גם הסיפור שהמתאמן מציג לנו (שרובו הגדול, ועוד נראה זאת בהמשך, נשען על פרשנויות שלו ולא על עובדות) וגם הסיפור האישי שלנו – גם המאמנים הוותיקים והמנוסים ביותר לעתים מתקשים לראות את הסיפור מעבר לפריזמה האישית שדרכה הם רואים את העולם. לנטרל את האמונות, הדעות והפרשנויות שלהם.

כשאנחנו מחזיקים בכלי אבחוני מדויק ואובייקטיבי, שאינו תלוי בראיית העולם הסובייקטיבית שלנו המאמנים או של המתאמן, אנחנו יכולים לאבחן בצורה מדויקת וחדה יותר וכך להבטיח את הצלחת האימון!

 

יצירת הצלחה במהירות

אבחון מדויק מאפשר לנו לבנות אמון במהירות עם המטופל ולרתום אותו לתהליך, לבנות תכנית אימון מתאימה (=לטפל בדבר “הנכון”), לגרום למתאמן שרואים אותו ומבינים אותו לעומק ולעבוד בדיוק של “לייזר” להגעה לפתרון האתגר. כל אלו מבטיחים הצלחה של התהליך, ולרוב במהירות גדולה יותר מתהליכי אימון “רגילים”.

 

דוגמה לסיפור מאחורי הסיפור

תכירו את קרן. כשפגשתי אותה היא היתה משנה למנכ”ל בארגון גדול. ניהולה 5000 עובדים, עשרות לקוחות, וזאת במקביל למשרה הנוספת שלה – רעיה ואמא ל 3 ילדים. בקיצור, בחורה מוכשרת. היא הגיעה אליי עם דילמה. המנכ”ל לחץ עליה להוציא תואר. היא טענה שלא יכולה לעשות זאת, משום שאין לה מספיק זמן ומשאבים לעשות את זה, בנוסף לכל הפעילות הענפה שלה.

לו היתה מגיעה למאמן אחר, יתכן והיה עובד איתה על ניהול הזמן, כדי לאפשר לה לצאת ללימודים, או על ניהול השיחה מול המנהל כדי להסביר לו למה זה לא אפשרי.

לי היה חשוב למצוא את הסיפור מאחורי הסיפור.

בעזרת האבחון המהיר בשיטה, הגענו לאמונה הבסיסית שלה – אני לא מספיק טובה.

משם, דרך האימון כולה השתנתה והעבודה היתה על הנושא הזה.

היום היא בדרכה לתואר השני שלה.

 

עכשיו כשהבנו למה חשוב לפצח את הסיפור מאחורי הסיפור, בואו נראה איך עושים את זה.

ובשביל זה עלינו לצלול למנגנון ההפעלה הרגשי שלנו.

 

כיצד אנחנו פועלים?

אמנם אנחנו שונים מאד זה מזה, ורואים את העולם באופן שונה (אחרת, יתכן ורבות מבעיות התקשורת היו נעלמות מעצמן) אך מערכת ההפעלה הרגשית שלנו זהה במהותה.

לאורך השנים חקרתי ומצאתי 4 מניעים ראשוניים ובסיסיים, אשר לטוב ולרע מכתיבים את הפרשנויות והתגובות שלנו. והם – כבוד, בטחון קיומי, שייכות והצלחה.

מכאן מגיעה הכבש”ה המדוברת אשר מככבת במתודולוגיה שפיתחתי – לרא(ע)ות את הכבש”ים.

מניעים אלו דוחפים אותנו מחד לעשייה ולפעולות והם הכוח המניע של חיינו, אך מאידך הם גם הנקודות הרגישות שלנו – החולשות שלנו – ה”שריטות”. מתוך רגישויות אלו אנו מסתכלים, מסננים ומפרשים את המציאות, ולמה הכוונה?

אנו פועלים בחיינו מתוך אותם מניעים ראשוניים ובסיסיים:

חשוב לנו מאוד להרגיש חשובים, נחוצים ומשמעותיים, חשוב לנו שיתייחסו אלינו ברמה האישית, חשוב לנו שיכירו בנו ויוקירו אותנו – חשוב לנו ש”יתנו” לנו כבוד (למרות שלא כולנו אוהבים להגדיר זאת כך). אנו עושים פעולות רבות מתוך הרצון לתשומת לב, אנו רוצים שיגידו לנו תודה, אנו רוצים שיזכרו את יום ההולדת שלנו ושישאלו לשלומנו….. לא רק אנחנו  – כולם!

כך קורה גם לגבי המניעים האחרים: ביטחון קיומי – לכולנו חשוב הביטחון הקיומי, לכולנו חשוב שיתנו לנו מקום, שיראו אותנו, שיבינו אותנו ושנהיה מוגנים.

לבוגרים מביננו חשובה גם הפרנסה, העבודה, המשכורת, כל הפעולות והעשייה סביב נושאים אלו מושתתת על המניע ביטחון קיומי.

המניע שייכות מוביל אותנו לפעולות ועשייה עם החברים, בזוגיות ובחיי האהבה, במשפחה ובעבודה; אנחנו רוצים להרגיש חלק מקבוצה, אנו רוצים להיות חלק מצוות, מארגון, במשפחה אנו שואפים לשותפות ולאכפתיות וכל זאת על מנת שלא נרגיש לבד-בודדים.

כך גם לגבי מניע ההצלחה – כל אחד רוצה להצליח במה שהוא עושה. אנו לומדים, מתפתחים, עומדים במשימות וביעדים רוצים להגיע למקומות גבוהים! כן! לצעירים מביננו חשוב להצליח בספורט, להצליח בלימודים, במבחנים, לבוגרים יותר חשוב הקידום בדרגה, בתפקיד, בסטאטוס,  בכסף, חשוב לנו שיסמכו עלינו, חשוב לנו להרגיש שאנחנו טובים וכל זאת נובע מהמניע הצלחה (אלו שלא – פשוט החולשה שלהם גוברת על המניע – בהמשך….).

חשוב להדגיש שכל יתר המניעים שאנו כה מרבים לדבר עליהם כגון שותפות, מעורבות, עצמאות, עניין, אתגר, קידום, ההתייחסות האישית וכ”ו, – הם המניעים הגלויים והנראים שבאים לחזק את אותם ארבעת המניעים הראשוניים. אם ניקח לדוגמה את השותפות, כששואלים אדם מה מניע אותך שם, מה המשמעות שאתה נותן לשותפות הוא עונה: “כשאני שותף, אני מרגיש חשוב (כבוד), אני מרגיש חלק (שייכות), אני תורם, (כבוד והצלחה)” וכך הלאה.

 

אז מחד המניעים הללו, הכבש”ה שלנו, הם נפלאים. בזכותם הגענו לאן שהגענו. אך מאידך, בגלל החשיבות והמרכזיות שאנו משייכים למניעים אלו, שם שוכנות הנקודות הרגישות שלנו, החולשות שלנו – ה”שריטות” שלנו.

 

בואו ניקח דוגמה

נניח שהבוקר אריק הגיע לעבודה באיחור של כמה דקות, הבוס שלו זעף ונהם לעברו: “מחר תגיע בזמן!”.

אריק יכול להרגיש כעס, עלבון, פחד, כאב – בהבזק של שניה ובצורה אוטומטית. אין לו שום שליטה על הפרשנות והרגש שעולים בו.

אנשים שונים יכולים לחשוב ולהרגיש באופן שונה באותה הסיטואציה. אחד יכול לחשוב “אני תמיד מגיע לפני כולם! בפעם היחידה שאני מאחר, הוא יורד עליי. אני לא מספיק מוערך (ההצלחה נפגעה) או לחשוב “בכל הזדמנות הוא יורד עליי, הוא ממש לא אוהב אותי” (תחושת השייכות נפגעה) או “וואו, הוא ממש כועס, הוא בטח יפטר אותי” (הביטחון הקיומי נפגע).

המחשבות האלו, והסיבה שכל אחד מאתנו יגיב אחרת לאותה הסיטואציה, הן תולדה של הפריזמה דרכה כל אחד מאתנו רואה את העולם. לכל אחד מאתנו יש “שריטות” אחרות או “כפתורי הפעלה” רגשיים אחרים, שקובעים כיצד נרגיש באופן אוטומטי ולא נשלט, בכל סיטואציה.

זהו תהליך אוטומטי שקורה אצל כולנו – ישנו גירוי חיצוני כלשהו (הבוס כעס עליי) שמוביל במהירות האור לפרשנות שלנו את העובדות. כשהפרשנות היא שלילית, יעלה רגש אוטומטי – פחד, כאב, כעס, רוגז, עלבון, או אף שנאה. ומתוך הרגש נגזרת התגובה שלנו.

מתודולוגית הכבש”ים מתמקדת באותה פרשנות אוטומטית אישית ושלילית. שינוי של הפרשנות מביא לשינוי של התגובה ומשם לשינוי המציאות.

אם זה נשמע לך דומה למודל אפר”ת שבוודאי מוכר לך היטב, הצדק איתך!

אירוע (עובדה) ==> פרשנות (“הסיפור”) ==> רגש ==> תגובה (התנהגות)

 

אז.. מה הסיפור שלנו?

כפי שראינו, הסיפור שלנו הוא הפרשנות שאנחנו מעניקים לעובדות האובייקטיביות שהתרחשו במציאות. אנחנו שונים זה מזה בפרשנויות שלנו.

מתוך 4 המניעים שדברנו עליהם (הכבש”ה – כבוד, בטחון קיומי, שייכות והצלחה), מצאתי 50 סיפורים כאלו. 50 “שריטות”.

את טבלת ה”שריטות” המלאה, ניתן למצוא בסוף המדריך.

חשוב לדעת – השריטות שלנו מקורן בצרכים שלא מולאו בעבר. אם בעבר לא הרגשתי אהובה, או לא הרגשתי מוערכת – בכל פעם שיקרה משהו, ה”סיפור” הזה יקפוץ לי וינהל במקומי את הסיטואציה. היופי הוא שממש לא צריך לדעת מה קרה בעבר. זה אולי מסקרן, אך ממש לא נחוץ לנו כדי לשנות את הסיפור.

כשאני מכירה את הסיפורים שלי (או כשהמתאמן שלכם יכיר את הסיפור שלו) זה מאפשר לי לזהות אותו בזמן אמת, ובעזרת 1 מתוך 20 הכלים שאנחנו מקבלים בקורס, לשנות את התגובה שלי.

אז לצערי, אני לא יכולה לחסוך מכם (או מהמתאמנים שלכם) לגמרי את הכעס, העלבון, הכאב, אך אפשר למתן אותם ואת ההשפעה שלהם עלינו.

 

השינוי הגדול שמביאה איתה מתודולוגית הכבש”ים היא ביכולת שלנו להחליף את התגובות האוטומטיות לתגובות מקדמות מתוך בחירה מושכלת.
בחירת התגובות מתאפשרת רק כשמבינים ומזהים את האוטומט שלנו – את “השריטות”

 

איך ולמה כל זה קורה?

במוחנו קיימים ארבעה מרכזים: המרכז ההישרדותי, הרגשי, החושב והמודע. המרכזים ההישרדותי הנמצא בגזע המוח והרגשי – הנמצא לא רחוק מבלוטת השקד – האמיגלדה, הינם תולדה של התפתחות הזוחלים והיונקים, לעומתם המרכז החושב והמרכז המודע הינם חדשים יחסית. מכאן כשקורה אירוע או גירוי כלשהו, הקשרים העצביים למרכזים ההישרדותי והרגשי מהירים יותר, הם עתיקים יותר וחרוטים במוחנו. בבלוטת השקד טמונים לנו הזיכרונות הרגשיים מן העבר, שאינם משקפים את המציאות העכשווית ולכן אינם מסייעים לנו אלא רק “מפילים” אותנו. לעומת זאת הקשרים העצביים למרכז החושב והמודע הם איטיים יותר ולכן קודם כל אנחנו נפגעים ורק לאחר מכן קורה תהליך חשיבה איטי יותר, או תהליך של התבוננות מהמרכז המודע. על מנת שהמרכז החושב והמודע יפעלו מהר, יש צורך להשתמש בהם כמה שיותר ולהתאמן כל הזמן. וכאן נכנסים לתמונה ארבעת הכבש”ים: הכבשה השחורה, האדומה, הלבנה והסגולה, לכל אחת פרשנויות/מחשבות, רגשות ותגובות/התנהגויות משלה.

 

הכבשה השחורה השוכנת במרכז ההישרדותי, (העתיק ביותר- המרכז הנמוך ביותר מבחינת ההתפתחות שלו) מופיעה או “קופצת” כאשר אנו מפרשים לעצמנו משהו שלילי סביב שני המניעים הראשוניים ביותר (מניעי הליבה) – הביטחון הקיומי והשייכות. דהיינו כאשר אחד משני המניעים הללו “חטפו” מהלומה (הגירוי נגע בנקודה הרגישה) אזי מופיעה לה הכבשה השחורה. כשהכבשה השחורה “קופצת” לה אנו מרגישים פחד, בדידות, חרדה או דיכאון ואז תגובותינו הם “קיפאון” בריחה או מתקפה. הכבשה השחורה יכולה להגיע גם אם ליבינו את הפרשנויות השליליות שלנו כ”שנפלנו” לכבשה האדומה. כלומר הכבשה השחורה יכולה להופיע ישירות או דרך ה”נפילה” מהכבש”ה האדומה.

 

הכבשה האדומה – שוכנת במוח הרגשי, והיא מופיעה כשאנו עסוקים במוחנו סביב פרשנויות אישיות ושליליות אודות הכבוד או ההצלחה. כשאנו באדומה אנחנו מרגישים: כעס, כאב, שנאה, רוגז, עלבון וכ”ו. התגובות שלנו מן הכבשה האדומה מאופיינות בצעקות, אלימות מילולית או שתיקה רועמת.

 

בגלל שתפקידם של מרכזים אלו, לשמור עלינו מפני סכנה, הרגשות מופיעים בצורה מהירה ביותר ואוטומטית. למרות שמודרני לומר, בחרת להיפגע, בחרת להתעצבן, הרגע הראשוני אינו בחירה!

 

הכבשה הלבנה השוכנת במרכז החושב – מאופיינת בהבנה של הצד השני ובחשיבה שאנחנו בסדר כמו שאנחנו. במצב זה כל המניעים מחוזקים, המחשבות והפרשנויות שלנו “אומרות”: אני חשוב, משמעותי ותורם (הכבוד), אני בטוח וקיים (הביטחון), אני חלק, שייך ומקובל (שייכות), אני טוב ושווה (ההצלחה).  במצב מחשבתי זה, האמירות שלנו (הפרשנויות) הינן חיוביות גם על עצמנו וגם על האחרים הרגש שמופיע הינו שביעות רצון, סיפוק, שמחה, אמפתיה, קבלה, גאווה ,עליזות וכ”ו.

 

תפקידנו בעולם הוא לחזק את עצמנו ואת האנשים סביבנו. הבעיה היא שלכל אדם יש בממוצע בין 60,000 ל-100,000 מחשבות ביום, ולכן רובינו עסוקים בעצמינו ולא באחר. מכאן שחשוב שאנו נחזק את עצמנו.

 

הכבשה הסגולה השוכנת במרכז המודע ואנו בוחרים לפעול ולהרגיש ממקום אחר, ממקום “פרו-אקטיבי” מההתכוונות שלנו, מהרצון הראשוני, האמיתי שלנו, מהמצפן שלנו, ממה שהכי מלהיב אותנו להיות! או במילים אחרות מהמקום הערכי שלנו.

אם לדוגמא המקום הערכי שלי, הסגולה, המצפן, הם “אהבה, זרימה ופתיחות”, חשוב שנפעל ונעשה מעשים שהינם בהלימה לרצון האמיתי שלנו. כך גם אם נפגענו, והאירוע, העובדה או הגירוי – “יקפיצו” לנו את הכבשה השחורה או האדומה, חשוב שנחבק אותה, נהיה עם הרגש שמופיע, ניתן לו מקום, לא נתעלם ממנו ולא נסלק אתו, אלא להיפך –let it be, ואז גם נראה שהוא –”הלך”. נתבונן על המתרחש בקרבנו באופן מודע ונגיב או נפעל מהסגולה. (When you let it be –it will go).

 

חשוב שנבין שהכבשה השחורה והאדומה תמיד שם, וככל שנתאמן בלבנה ובסגולה, השחורה והאדומה יופיעו פחות ופחות או שלסירוגין נוכל לחבקן ולעבור ללבנה ולסגולה כנראה במהירות גבוהה יותר.

 

מה לומדים בהכשרת מאמנים על פי מתודולוגית הכבש”ים?

  • תהליך אבחון מהיר ואובייקטיבי של “השריטה” או “הסיפור” של הלקוח, אפילו תוך 15 דקות
  • הבנת מנגנון הפעולה האנושי על פי מתודולוגית הכבש”ים וכיצד מניעים מתאמנים להצלחה בעזרתו
  • 20 כלים יישומיים לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות והתמודדות עם “השריטות”

לתוכנית ההכשרה המלאה לחצו כאן

לטבלת המניעים, הצרכים והשריטות לחצו כאן

לטבלת מאפייני הכבשים לחצו כאן

 

עד כאן הפוסט של רחי ורטהיימר. תודה לה ולשותפתה קרן אורן עמר על ההרשאה לשתף כאן את הפוסט איתכם.

לאתר שלה, לפרטים נוספים על השיטה וליצירת קשר לחצו כאן.

אוסיף רק שכמאמן אני משתמש בשיטה מאז 2009 ויכול להעיד ממקור ראשון על האפקטיביות הרבה שלה בסילוק אמונות מגבילות בקרב לקוחותיי.

אני ממליץ בחום, כבר אמרתי? 🙂

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

כתיבת תגובה

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי