אין ספק שתקופת החגים מלווה בתחושת התעלות והתרוממות רגשית לכל יהודי באשר הוא.
אך מעבר לפשט ולהרגלי הקולינריה המרהיבים, מה יושב בבסיס ההלכה היהודית ומה המשמעות האמיתית של ראש השנה?
כידוע, הקבלה, שהיא שורש היהדות, לא עוסקת בדת, אלא בגישה רוחנית אוניברסלית ובמקור לחיים טובים ומאושרים יותר.
מעניין אם כן לבדוק מה המשמעות הקבלית של ראש השנה.
אני שמח לחלוק אתכם כאן חלקים נבחרים מסיכום של המקובל שאול יודקוביץ’ כפי שקיבלתי מהמורה הנפלא שלי לקבלה, ישראל בן דוד:
ראש השנה ע”פ חכמת קבלה, מאת שאול יודקביץ’
ראש השנה עפ”י הקבלה
לוח השנה העברי הוא לוח שנה רוחני שהונהג ע”י גדולי ישראל, שהיו גם מקובלים גדולים, ולפיו כל חג ומועד הוא שער בזמן, המאפשר כניסה למימד גבוה יותר, אשר נקרא בפי המקובלים “ספירת בינה”, וממנו אנו יכולים למשוך שפע וברכה ולשנות ולעצב את המציאות לפי רצוננו.
ראש השנה קרוי במסורת גם “יום הדין”, ועל כן חשוב להבין את המשמעות הפנימית של המונח. “דין” משמעותו עצירה או עיכוב, ואולם ניתן לפרשו לכאן ולכאן. יש שהוא מפריע וחוסם, למשל: מלאכים שליליים שבראנו ע”י פעולות, מילים ומחשבות. אלו הופכים להיות המקטרג שלנו בראש השנה ובכל השנה, והם מונעים את הטוב מלמלא את חיינו. ויש שהוא דין חיובי, למשל: הגעה למודעות רוחנית, משמעותה שלמדנו לעכב, לעצור, לחסום ולבטל רגשות שליליים, אנוכיות וחוסר רגישות אצלנו ולהפוך אותם לאנרגיה חיובית.
ללא כח הדין לא נוכל להתקדם ולהשתפר.
על פי חכמת הקבלה, הבורא הוא אינסופי וכל רצונו הוא להיטיב עם הנבראים. עתידם של בני האדם אינו נקבע על ידי בית דין שמימי, אלא היקום פועל בדרך של סיבה ותוצאה. קרי: מעשה חיובי יגרור אחריו תוצאות חיוביות, ולהיפך. מכאן, שלבני האדם נתונה הבחירה לקבוע את “תסריט החיים” שלהם. בידם הכוח להרוס או לבנות, למשוך את האור והשפע אל חייהם או להישאר בעלטה.
בתחילתה של שנה חדשה, כל אדם מקבל ממקור הבריאה אין סוף של שפע לשנה החדשה. רמז לכך נמצא במילה “בראשית” שיש בה אותיות של “א’ בתשרי” [וגם “ברא” וגם “ראש” – ח.ש.]. לענין זה מפרש הזוהר, כי ביום זה חוזר העולם למצבו הראשון ביום הבריאה וזאת על מנת שיוכל להתחדש, ממש כמו במערכות יחסים, בטבע ובעסקים.
התחדשות זו תפקידה לשפר ולרענן את השגרה ואף בעולם הרוחני יש צורך בהתחדשות ובחילופי עונות. על מנת שנוכל למשוך אלינו את השפע לשנה החדשה ועל מנת שנוכל להכניס אור לחיינו, עלינו לסלק תחילה את החושך מקרבנו – את השטן המקטרג. עפ”י הקבלה, כל אדם נושא עימו שפע של “מלאכים רעים” אותם ברא על ידי מעשים, מילים ומחשבות שליליים. מלאכים אלו, שיצרנו בעצמנו הם השטן המקטרג שמונע, חוסם ומעכב את השפע מלהיכנס לחיינו. מכיוון שאנחנו בראנו אותו, רק לנו יש היכולת לבטל אותו. ההכנות לראש השנה, תפילות החג והתקיעה בשופר נועדו לסלק את השטן המקטרג מחיינו.
ההכנות לראש השנה
תשובה – המונח “תשובה” הוא בעל משמעות של שיבה. קרי, חזרה לעצמנו. נשמתו של אדם היא ניצוץ מן הבורא ולכן היא טובה מעיקרה ולא נותר לנו אלא לשוב אל ה”אני האמיתי” שבתוכנו כדי לאפשר לאור הבורא למלא אותנו בכל טובו בימים של ראש השנה.
פירוש אחר: עפ”י הקבלה, פעולות ורגשות שליליים שלנו בוראים לתוך חיינו מלאכים רעים, מלאכים של אופל. תשובה היא, למעשה, טכניקה מדיטטיבית של חזרה (שיבה) בזמן לאותם רגעים לא נעימים שבהם נבראו אותם המלאכים. באמצעות ניקוי הנשמה ושינוי הטבע והמזג שלנו אנחנו מסירים את אותו מלאך שחור מחיינו באופן שאנו גוזלים ממנו את הכוח שבו הזנו אותו ברגע בריאתו. בכך יכול אדם להגיע לתיקון נשמתו.
סליחה – האותיות ס.ל.ח עולות בחשבון ובגימטריה 98 – קרי: צ”ח. הסליחה, אם כן, מאפשרת לנו לצחצח את נשמתנו ולשחרר את עצמנו מכבלי הכעס והטינה.
מצוות החג
תפילה – למילות התפילה שסודרו על ידי מקובלים בדורות עתיקים, יש כוח להעלות את התודעה שלנו לספירות עליונות שם נוכל להתחבר לכוחות שיעזרו לנו לשפר, לצחצח ולנקות את הגורל שלנו מכל רע. זה “יום הדין”… כך אמר הקב”ה, בני, לא תפחדו כי אני עומד על הפתח… ותנו לי כח, ובמה? – שופר – “ב בשופר.” (זוהר, ויקרא, סע’ ש”ח).
השופר הוא כלי העשוי מאילו של יצחק. ביום ראש השנה נעקד יצחק על המזבח. יצחק הנחשב למרכבה של ספירת גבורה (רצון לקבל ודין), נעקד ביום זה על ידי אברהם, המרכבה של ספירת חסד – אהבת חינם ונתינה. העקידה מסמלת את האדם הלוקח את גורלו לידיו, עוקד את הדין ומשליט עליו אהבה ונתינה, פעולה שמאפשרת פתיחת החיים לשפע, ברכה ומזל. לתקיעת השופר יש כוח, בידיעת הכוונות הנכונות, לעקוד את הדינים ולסלק אותם מעלינו. כמובן שיש לחבר לזה את התשובה ואת הסליחה כתנאי הכרחי לכך שתקיעות השופר יצליחו.
וכדי לתמצת את עיקרי הדברים, אפשר לומר:
החגים בכלל וראש השנה בפרט (וגם פסח, ובמידה פחותה גם יום השבת), הם כעין חלונות רוחניים בזמן שאובחנו ע”י המקובלים כמועדים קריטיים בהם רוחו של אדם יכולה להתקרב לבוראו ולקבל “אור” רב שמשמעותו מודעות רבה יותר והבנה טובה יותר של קשרי הסיבה-תוצאה בעולמנו.
כאשר אנו מבינים את המשמעות של חלונות זמן אלו ונוהגים כמנהגי הקבלה, אנו מאפשרים לאור הזה להגיע ביתר קלות מבעד לאגו ול”קליפות” העולם הזה, לחדור לתודעתנו ולשרת אותנו להתפתחות, צמיחה והצלחה, על אף הנסיבות ותלאות היום-יום.
שתהייה שנת ברכה, הצלחה, שמחה לך ולמשפחתך!
אהבת? אני מזמין אותך להגיב ולשתף ממש כאן למטה.
לחץ כאן כדי לקרוא על המשמעות האמיתית של חג הפסח לפי הקבלה.
