מה ההבדל בין חומר לרוח? 
זו שאלה מאד כבדה…
אלפי שנה עוסקים בה הוגי דעות, מורי דת ופילוסופים ויש לה בוודאי מאות אם לא אלפי תשובות.
היום אני רוצה להביא הגדרה מאד פשוטה, קצרה והגיונית ששמעתי מהמורה שלי לתורות הוודיות, רז הנדלר.
אקדים ואומר שהתורות הוודיות נחשבות כמקור של הבודהיזם וההינדואיזם, הם “ירוקי עד”, והאמור בהן יפה בעיקרו גם לימינו אנו.
הכתבים הראשיים שלהם הם הבהגווד גיטה Bhagavadgita והשְׂרִימַד בְּהָאגַוַתַם.
שניהם עוסקים בגרסה הפחות מקובלת של היוגה (חיבור) והיא הבאקטי יוגה – חיבור (לבורא) מתוך תודעת שרות.
אני לומד מרז הנדלר המצוין את 2 הכתבים הללו מתחילת 2020 ומוצא בהם דרך פשוטה, הגיונית ובעיקר מפתחת רוחנית.
אז מה ההבדל בין חומר לרוח?
אליבא דהנדלר, אפשר לתמצת ולפשט את ההבדל ביניהם באמצעות המילים שובע וסיפוק.
זה הולך ככה:
בחומר, לעולם אין סיפוק.
מחד – אם אני שבע מהחומר, אז אני ארצה גם דברים אחרים שהם חומר, כדי לגוון ולהעשיר – עוד ועוד חומר.
למשל, אם יש לי די כסף כדי לחיות ברווחה אני ארצה עוד כסף או לקנות בכסף דברים שיספקו אותי.
או: אני צריך לעבוד קשה יותר כדי שאוכל להתפרנס ברווחה.
אך “מסע קניות” זה נועד לכישלון, כי טבע החומר שהוא אולי מספק זמנית, אך רק עד העונג הבא.
מאידך – אם אני לא שבע מהחומר, על אחת כמה וכמה, אני רוצה עוד ועוד חומר כדי לשבוע.
אני מחפש עוד ועוד חומר על מנת לספק את צרכיי.
כך או כך, הנקודה היא שבכל מקרה חיפוש הסיפוק בחומר נועד לכישלון מלכתחילה.
לעומת זאת, ברוח לעולם יש סיפוק, אם כי אין שובע.
מי שנגע באלוהי, רוצה עוד ועוד ממנו, אבל זה מגיע ממקום של סיפוק, יש לי מספיק, אין חוסר.
זה המקום שבו אנו מאושרים מעצם היותנו, בכל מצב חומרי שהוא.
מי שביקר בהודו יודע למה אני מתכוון.
ניתן לראות שם עניים מרודים שחיים בחוסר כל, אך הם מאושרים.
יחד עם זאת, אין ברוח שובע, כי מי שנדבק ב”חיידק הרוח” וירא כי טוב, רוצה עוד ועוד ממנו, להמשיך ולהתפתח רוחנית.
אין באמור לעיל כוונה לומר שהחומר אינו לגיטימי
מכיוון שאנו חיים בעולם חומרי, לא נכון לדעתי להתעלם ממנו ולפרוש להימליה כדי להיות נזיר במנזר טיבטי.
יתרה מכך, גם אם הוא אינו המטרה שמסבה אושר, החומר הוא הוא האמצעי שמאפשר לנו להתפתח.
בלעדיו אין צמיחה כי הוא זה שמעודד אותנו לצאת מאזור הנוחות, להתפתח ולגדול, גם ברוח.
אלפי שנות אנושות מלמדים אותנו שהשאיפה לחומר היא זו שמאתגרת את בני האדם לחקור, לגלות ולהתפתח.
כל אלו מעשירים את החיים, מעלים את רמת החיים ומקדמים את האנושות בכל התחומים.
יחד עם זאת, בצד כל פריצות הדרך הרפואיות (למשל), אנו עדים לתחלואה כרונית הולכת וגוברת, ממש מגיפה הקוטלת חיים.
“אנו חווים כעת בכדור הארץ את המגיפה הכי גדולה בכל ההיסטוריה האנושית… המגיפה הזו נקראת סרטן. לפני 100 שנה 0.5% מהאמריקאים חלו בסרטן. בשנות ה-50 שיעור זה היה 10%. כיום אחד מכל שני גברים באמריקה יחלה בסרטן במהלך חייו ואחת מתוך שלוש נשים… ארגון הבריאות העולמי פרסם מחקר בו קבע שסטטיסטיקת הסרטן היא טרגית… לדבריו, במשך 20 השנים הבאות, מספר החולים בסרטן יעלה ב-57%… כ-6 מיליון אנשים מתים מסרטן בעולם מידי שנה“.
כך נפתח סרטו התיעודי עתיר הפרסים של נתן קְרֵין Nathan Crane – “סרטן – הפרספקטיבה האינטגרטיבית; Cancer – The Integrative Perspective“, משנת 2019.
והסרטן הוא רק אחד משורה של מחלות כרוניות חשוכות מרפא המתפשטות בעולם במהירות, ובהן:
מחלות לב, שבץ מוחי, מחלות נשימתיות, דלקת פרקים, סוכרת, טרשת נפוצה, פרקינסון, אלצהיימר, ועוד רבות.
באתר משרד הבריאות נאמר: “גורמי הסיכון העיקריים למחלות כרוניות כוללים יתר לחץ דם, רמות שומנים גבוהות בדם, השמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון והרגלי תזונה לקויים“.
ומהם הגורמים לכל אלו?
נכון, אורח חיים לא נכון, סטרס, דיכאון, חרדות, דאגות ומצבים מנטליים שאני מכנה אותם “מתחת לקו“.
ד”ר נאדר בוטו אומר שהמקור לכל המחלות הוא רוחני – אנרגיה שנתקעה כתוצאה ממשבר נפשי:
ד”ר בוטו מכנה את מסלול החיים שאנו עוברים כ”השתלמות”. ביהדות קוראים לזה “תיקון”.
המשמעות היא זהה: מסלול החיים שלנו נקבע כדי לאפשר לנו להתמודד עם אתגרים שיסייעו לנו להתפתח רוחנית.
אז או שאנו מתמודדים איתם בהצלחה, קודם כל הווייתית, מנטלית ורגשית, ואז מתקדמים ומתפתחים.
או שאיננו מצליחים להתמודד עם האתגרים והאנרגיה נתקעת בגוף ובאה לידי ביטוי כמחלה.
אם כך, מדוע דווקא ככל שהאנושות מתפתחת החולי הכרוני חשוך המרפא בעולם גדל?
התשובה הקצרה היא – מכיוון שהחומר המאפיין את משאת נפשה של האנושות המודרנית אינו מספק.
החומר לבדו אינו מביא אושר, וללא רוח הוא עלול ליצור את הסטרס וחבריו – גורמי המחלות הכרוניות.
וכאן אנו חוזרים להבדל בין חומר לרוח מראשית הפוסט:
על מנת להשיג חיים מלאים, מספקים ומאושרים, עלינו להתחבר גם לרוח.
להכיר בכך שאנו יותר מהגוף ושיש בחיים יותר מאשר רק להשיג עוד ועוד כוח, וודאות ושליטה, השפעה וכסף.
אני לא מתכוון לוותר על החומר, אלא לשלב אותו ברוח.
זה המקור לחיים מלאים, מספקים ומאושרים.
זה גם המצב המנטלי שמאפשר לנו להיות בבאקטי –
בתודעת שרות ונתינה לאנשים אחרים ולעולם.
כאשר כל אחד מאיתנו יהיה בתודעה כזו, אנו ניצור ביחד עולם הרבה יותר טוב ובריא!
מה זה אומר להתחבר יותר לרוח ולחיות בתודעת שרות?
על כך ארחיב בפוסט נפרד…
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
