חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
279
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

שיפוטיות עצמית – המקל בגלגלי ההצלחה

מאת:

חגי שלו

שיפוטיות עצמית היא פולניות במיטבה.איך להיפטר משיפוטיות עצמית
טוב, יש כאן סתירה במשפט אבל אתם מבינים אותי  😉
בנוסף, מצאתי שזו יותר תכונה יהודית כללית מאשר השראה מזרח אירופאית דווקא.
כי גם רבים מלקוחותיי הלא-פולנים לוקים בה.

אז בואו נבהיר אחת ולתמיד:
אין שוב דבר מואר או נאור בשיפוטיות עצמית!
למען האמת זוהי אחת מהרעות החולות שתוקעות את ההצלחה שלנו.

בשורות הבאות אסביר מדוע ואיך להיגמל ממנה.
 

שיפוטיות עצמית אינה מעידה על אחריות עצמית גבוהה

זוהי טעות נפוצה. רבים מאיתנו הם אנשים אחראים ולכן לוקחים על עצמם כל טעות ומעידה.
בעוד שזה אכן מעיד על מיקוד שליטה פנימי ולקיחת אחריות, שהם מבורכים, שיפוטיות עצמית היא הליכה הרבה מעבר לכך, למחוזות שתוקעים אותנו.
כי שיפוטיות בכלל ושיפוטיות עצמית בפרט, הן פוקוס על הדברים שאינם עובדים כשורה בחיינו. ומכיוון שמה שאנו מתפקסים עליו גדל, החוויה היא שלילית, אנו יורדים מתחת לקו, ובמצב זה איננו יכולים לראות פתרונות ולמצוא הזדמנויות. כי כשאנו “מתחת לקו” האנרגיה נמוכה, אין יוזמה, אין עשייה ולכן גם אין הצלחה.

במילים אחרות, שיפוטיות עצמית היא תוקעת!

במקום שיפוטיות, עדיף להתמקד בלמידה, בהפקת לקחים ובתכנון עתיד מוצלח יותר.
ובכלל, החינוך שלעיתים קיבלנו שטעות היא רעה הוא שגוי. כי אין הצלחה בלי טעות. כי אין כמעוט אדם שיודע לעשות הכל נכון בפעם הראשונה.
מחקרים מראים שמיליונרים אמריקאים נכשלו (מילה בעייתית בפני עצמה, אני מעדיף “לא הצליחו”) 16 פעם לפני שנעשו מיליונרים!
אם כך, טעויות הן חיוניות ללמידה ולהצלחה, ובעצם “הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות היא לא ללמוד מטעות שנעשתה” (חגי שלו).

 

הקשר בין אחריות גבוהה לשיפוטיות עצמית

“אחריות” איננה נשיאה באשמה, כפי שלעיתים אנו נוהגים לחשוב (“מי אחראי למחדל בחברת החשמל?”).
אבן שושן מגדיר אחריות, בין היתר, כ”נְכוֹנוּת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב עִקָּרוֹן מוּסָרִי אוֹ חֶבְרָתִי”.
המילה האנגלית Responsibility מורכבת מצירוף המילים Response+Ability, כלומר: “היכולת לבחור בתגובה”.
עינינו הרואות שבשתי השפות אין מילה וחצי מילה על אשמה, ולכן אין קשר בין אחריות גבוהה לשיפוטיות.
נהפוך הוא, אחריות משתלבת היטב עם יכולת הבחירה שלנו – לבחור בתגובה שיש לה אפ”ק חיובי: אפקטיבית, פרודוקטיבית וקונסטרוקטיבית.
לכן, אמרו מעתה שאדם עם אחריות גבוהה אינו חייב לראות את עצמו אשם בטעויות ולשפוט את עצמו על כך.

 

“אל תעשה לעצמך את מה ששנוא על חברך” (חגי שלו)

כילדים, גדלנו על המשפט של הילל הזקן “אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך”. זו כל התורה כולה על רגל אחת.
ובכן, בואו נבחן מי החברים שלנו. אחד מהם, הוא ללא ספק אנו עצמנו! כי אנו נמצאים כל הזמן עם עצמנו, אנו עוזרים לעצמנו (או שלא…) וכדאי מאד שיהיה לנו נעים להיות עם עצמנו… במילים אחרות – אנו החברים הכי טובים של עצמנו!
אז איך זה שאנו פוגעים בעצמנו בדרך שאיננו מעזים לעשות לחברינו הכי טוב?
כי אם נשפוט ונבקר כל הזמן את חברינו הוא יפגע, ינטוש אותנו וינתק מגע!

לכן, אמרו מעתה ש”אל תעשה לעצמך את מה ששנוא על חברך”, הפסיקו לבקר ולשפוט את עצמכם, בדיוק כפי שאינכם עושים זאת לחבריכם הטובים ביותר.

 

“אין אדם אשר מספיק עשיר כדי לקנות בחזרה את העבר שלו” (אוסקר ויילד)

שיפוטיות עצמית היא התנגדות למה שאין ביכולתנו לשנות. אנו עושים את עצמינו ואת מה שעשינו “לא בסדר” וכך לא מקבלים את העבר. וזה אבסורד, כי העבר אינו ניתן לשינוי והשיפוטיות רק מקשה ומנציחה אותו. לכן, אין בה כמובן כל טעם, אלא רק תקיעות ושקיעות.

“אי-התנגדות, חוסר-שיפוטיות ואי-היקשרות הם שלושת ההיבטים של חירות אמיתית וחיים מוארים” (אקהרט טולה בספרו ארץ חדשה)

שיפוטיות עצמית היא פרדיגמה תוקעת, בדרך כלל סביב מניע ההצלחה. זו עלולה להיות השריטה “אני לא טוב מספיק” ונגזרותיה, או באמת לקיחת אחריות עצמית מוגזמת, תחת הפרדיגמה “אם זה לא הצליח אני אשם”. בכל מקרה, מומלץ לבחור בפרדיגמה חדשה שפותחת אפשרויות מקדמות ומאפשרות. למשל:
“אני לומד מטעויות ומתקן אותן”, או “אני מקבל את העבר, נמצא בהווה ומקדם את העתיד שלי”, או “אני סולח לעצמי, מפיק מסקנות ומיישם אותן בהתמדה”.
הרבה פעמים השיפוטיות מונעת מפרפקציוניזם, “מחלה” קשה בפני עצמה שמן הראוי להיפטר ממנה.

 

אז הפתרונות לשיפוטיות עצמית הן התובנות והפעולות הבאות:

  1. קבלת העבר, קבלת העצמי והכרה בחוסר המושלמות שלנו בני האדם
  2. סליחה עצמית
  3. ויתור על הפרפקציוניזם ושחרור מהצורך לעשות הכל על הצד הטוב ביותר (ואין זה סותר להיות יסודי, שזו תכונה מעולה)
  4. הכרה בחשיבות ביצוע טעויות ללמידה ושיפור, והתמקדות באפשרות ובהזדמנות
  5. ויתור על התבטאות שיפוטית ב-ממ”מ (מחשבות, מילים ומעשים) שלנו
  6. זיהוי הפרדיגמה השיפוטית התוקעת והחלפתה בפרדיגמה חדשה שמקדמת

והביצוע בפועל לשיטתי, כמו תמיד, הוא באמצעות יישום “נוסחת מה בתוך“:

מודעות לשיפוטיות עצמית ומגרעותיה, התבוננות בשיפוטיות כשהיא עולה באופן אוטומטי, ובחירה באחת מ-6 הפעולות הנ”ל.
יישום עקבי ומתמיד של “מה בתוך“, לפחות 10 פעמים ביום באמצעות תזכורות, כל פעם לשניות ספורות, יצור שינוי משמעותי לאורך זמן ויאפשר גמילה מהשיפוטיות העצמית.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “שינוי”:

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

מחשבה 1 על “שיפוטיות עצמית – המקל בגלגלי ההצלחה

כתוב/כתבי תגובה