הנה לקט של סרטונים קצרים עד דקה, שהכנתי כדי לשקף מסרים קצרים מאד ברורים שמעוררים מחשבה ומעודדים שינוי.
בנוסף, בכדי להקל על מי שמעדיף מלל על וידאו, צירפת לאחר כל וידאו תמליל קצר של הנאמר בו:
איך להיפטר מדאגות | כלי מהיר לשחרר דאגות | להמיר דאגה בסקרנות
הנה כלי מהיר לשחרר דאגות:
מה זו דאגה?
תיאור פסימי של עתיד מדומיין, התמקדות בחשש של מה שעתיד לבוא.
אז מה עושים?
מחליפים דאגה בסקרנות.
במקום: אני פוחד שהולך לקרות משהו רע, נאמר: מעניין מה יקרה, איך זה יסתדר…
במקום ‘אני חושש…,’ נאמר ‘אני סקרן…’.
זה אותו פוקוס על העתיד אך אופטימי במקום פאסימי.
הבדל זה משנה את האנרגיה ועוזר לתחושה טובה יותר.
אהה, ואז לוותר על הצורך לדעת מה יהיה, להישאר בסקרנות ולא באובססיה לוודאות במקום שהיא אינה אפשרית.
מילים בוראות מציאות, הכיצד? איך להשתמש נכון במילה “אבל”
מילים בוראות מציאות, הכיצד?
אחד הדברים שהכי תוקעים אותנו אלו המילים שאנו משתמשים בהן.
בואו נדבר על המילה ‘אבל’ שלרוב אנו משתמשים בה כקישור בין משפט חיובי – אבל – משפט שלילי.
למשל: השמש זורחת עכשיו אבל קר לי.
אנו נשארים עם החלק השני של המשפט – קר לי והראשון כאילו התבטל.
כלומר, נשארנו עם השלילי וזה מוריד.
אז מה עושים? הופכים את סדר המשפטים, קודם השלילי ואח”כ החיובי:
קר לי אבל השמש זורחת עכשיו.
שימו לב לאנרגיה השונה, לאופטימיות שיש לנו כעת ודרך הפעולה שנפתחת להתמודד עם הקור.
ואם זה מסובך לכם מידי, אז פשוט וותרו על המילה ‘אבל’.
אפשר להשתמש במקומה ב: יחד עם זאת, וו החיבור, או, וגם, או בכלל בלי מילת חיבור.
מילים בוראות מציאות | איך לדבר נכון | אלו מילים בעייתיות תוקעות אתכם ואתם משתמשים בהן כל הזמן בחוסר מודעות
בסרטון הקודם שוחחנו על איך להשתמש נכון במילה אבל.
בסרטון זה נדבר על מילים נוספות בעייתיות שיוצרות לנו מציאות שאיננו רוצים בה:
צריך, אנסה, אולי, אני מקווה, אשתדל, אראה, אבדוק, אני לא יכול.ה, ועוד.
מה המשותף למילים אלו?
ספק, פתח שהדברים שאנו רוצים לא יקרו, מחויבות נמוכה, חוסר אמונה, ושידור כל אלו למוח הלא-מודע שלנו, שהוא מערכת ההפעלה האמיתית שלנו שקובעת 95% מהתוצאות שלנו.
לכן, זכרו שמילים בוראות מציאות, החליטו מה שאתם רוצים ללא מורא וחשש, והכריזו על כך.
בכך כבר קפצתם מדרגה ביכולת הביצוע שלכם.
מפחיד אתכם? לא באמת, מפחיד את החלק הנמוך שבכם, שאינכם רוצים לתת לו לנהל אתכם.
מדוע תהליכי שינוי נתקעים בהתחלה? מה הגורם שמאפשר התנעה של תהליך שינוי והתקדמות בו?
הרבה אנשים רוצים שינוי אבל נתקעים כבר בהתחלת התהליך.
מדוע?
כי הם אינם מקבלים את נסיבות חייהם בהווה.
הם מתכחשים למציאות, מתחמקים ממנה, מתנגדים לה, מְתרצים, ובכך חוזרים לאזור הנוחות החמים.
זכרו את האמרה הבאה: אתה לא יכול לשנות שום דבר עד שאתה מוכן לקבל את הכל.
זה פשוט: חוסר קבלה של עובדות קיימות גורמת להתעלם מהן, אז איך אפשר לשנות משהו שלכאורה אינו קיים?
לכן, עם כל הקושי להכיר במציאות שאינה לרוחכם, למרות הנטייה האוטומטית להתנגד למה שאנו לא אוהבים, והביקורת הטבעית של “לא בסדר”, רק קבלת המציאות הזו תאפשר לשנות את הפוקוס מההווה הלא רצוי לעתיד האפשרי וכך ליצור שינוי.
אהה, ולקבל לא אומר שצריך להשלים איתה. אך יהיה הרבה יותר קל לשנות אותה לאחר הקבלה.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
