חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
407
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

איך לפתור בעיות? מהם השלבים מזיהוי קושי או אתגר ועד לפתרונם?

מאת:
חגי שלו

חגי שלו

נתחיל ממה לא לעשות. שאלות אפשרות והזדמנות, איך להגדיל את יכולת הבחירה

לא להתחיל ישר לפעול.

טוב, אפשר לעשות כמה צעדי התנסות ראשונים, זה לא מזיק.

אך בשלב זה רק “לבדוק את המים”, ולא מתוך כוונה להתחיל לשחות אל אי חלומותינו.

וכאן צריך להיזהר מ: “ניסיתי אחי אבל זה לא עובד”. כלומר לבחור מראש לא לוותר על הפיתרון כי “זה קשה, בלתי אפשרי, לא בשבילי, לא עכשיו, אולי בהמשך” וכדומה. את אלו אני מכנה “נסיבות“.

 

אז איך כן להתחיל לפתור בעיות? מה הצעד הראשון? והשני?

קודם כל להכיר בכך שיש בעיה.

אולי זה מוזר, אבל במקרה של תקיעות רבים בכלל לא חושבים שיש כאן בעיה.

זה נתפס “נורמלי” שאנו חיים מסופ”ש לסופ”ש ובמהלך השבוע סובלים בעבודה, כי “מה לעשות, צריך להתפרנס…”.

או אם יש מריבות תכופות בזוגיות (כמו שיש במרבית מערכות היחסים) אז רואים בזה כחלק בלתי נמנע מחיים משותפים ו”אצל כולם זה ככה”.

אז לא, זה לא חייב להיות כך ובהחלט אפשר לחיות חיים מלאים ללא מריבות בזוגיות וכמובן לאהוב את עבודתנו.

בדומה לכך, בכל תחום שדברים לא עובדים לנו ובוודאי אם אנו מתחת לקו, להכיר בכך שיש כאן בעיה.

 

שנית, לראות את עצמנו כמקור הבעיה.

הכי קל זה להאשים אחרים, ולפעמים את כל העולם ואשתו, בבעיה הזו.

האשמה ושיפוטיות הן כל-כך מקובלות במקומותינו, שזו ברירת המחדל של האגו ורבים לא מבינים שזה בכלל “הפוך גוטה”.

לא, אין כוונתי לשפוט ולהאשים את עצמנו. זה מסרס פיתרון בדיוק כמו להאשים אחרים.

כוונתי לראות את עצמנו כמקור של הבעיה ולא אחרים. מכנים זאת “מיקוד שליטה פנימי” וזהו תנאי הכרחי לפתרון כל בעיה.

מדוע? כי אם מישהו או משהו אחרים אשמים במצבי, או הגורמים לבעיה, אז עד שהם לא ישתנו לי אין הרבה מה לעשות ולכן אני תקוע ללא מוצא.

זו גם גישה פטליסטית שהכל גורל או מזל ואז מה תכלית קיומנו? איפה חופש הבחירה שניתן לנו ומבדיל אותנו מהחיות?

אני לגמרי מאמין שאנו יוצרים את המציאות שלנו ואם איננו מרוצים ממה שאנו רואים בחיינו בואו נבחן מה לשנות בנו כדי לשנות את נסיבות חיינו ומה שאנו חווים.

לכן, תמיד נכון להתבונן פנימה ולראות מה בהתנהלות שלנו, במחשבות, במילים ובמעשים (ממ”מ), יוצר את המציאות שאנו חווים ולקחת אחריות על כך.

ואז:

 

לקבל את הקושי ולהבין שהפיתרון אינו בעוד ועוד מאמץ

רבים וטובים טועים לחשוב ש”מה שלא הולך בכוח ובמאמץ יושג בעוד יותר כוח ומאמץ”.

מקורה של הטעות הוא בחינוך שקיבלנו, שדגל בעשייה בלבד כדרך להישגים.

אז כמובן שעשייה היא חיונית בעולם החומרי שבו אנו חיים, אך יש כמה דברים לעשות עוד לפני הגישה של “קדימה הסתער”.

מקצתם ראינו בתת הפוסט הקודם.

התנגדות היא דרך מקובלת להשיג תוצאות ועולמינו רווי בדוגמאות של התנגדויות שנראות טבעיות ונורמליות.

די אם נביט על הפוליטיקה, שמגיעה לעיתים גם לאלימות מילולית. מקומה המרכזי בעולמנו נובע מאמצעי התקשורת, שטורחים לחשוף אותה בפנינו הרבה מעבר לחשיבותה האמיתית בחיינו.

לכן, המפתח לפתרון נעוץ דווקא בקבלת הקושי, שחרור הצורך בוודאות ובשליטה והכרה בכך שכל קושי בה ללמד אותנו שיעור ולפתח אותנו לקראת הדבר הבא שמצפה לנו.

בהתאם, נכון לשנות את הפוקוס מהבעיה ולמה היא בכלל בחיינו לשאלות אפשרות והזדמנות:

“מה הבעיה באה ללמד אותנו? איך נוכל להתמודד איתה? מה היא מאפשרת לנו? על איזה אתגר ושלב ההתפתחות הבא היא מרמזת?”

כשאנו שואלים את השאלות הנכונות אנו גם מקבלים את התשובות הנכונות והמתאימות על מנת להגיע לפתרון.

 

מחויבות לפתור את הבעיה

מעבר להכרה שאני יוצר את המציאות שלי, אני גם רוצה להתחייב לעצמי להתמודד איתה ולפתור את האתגרים הקיימים בה.

זאת, מכיוון שפתרונה תלוי בעיקר בי, במודעות שלי, ביכולתי להבין את שורשיה ואת השיעור שבאתי ללמוד, ואז רק אני יכול לבחור איך לשנות את עצמי כדי להתגבר עליה ולהמשיך הלאה.

ולשם כך אני נדרש להיות מחויב לכך. זה אומר להשקיע תשומת לב, זמן ופעולות להשגת הפתרון.

ושוב, זה לא חייב להיות במאמץ, אלא בפקחות, בהבנת סדר הדברים וכל מה שכתבנו לעיל ולהלן.

 

לפעול בהתמדה ובנחישות, אך גם בסבלנות כדי לפתור את הקושי

ועוד לפני כן, לתכנן את הדרך לפתרון.

זו לא חייבת להיות תוכנית מפורטת, אבל בהחלט להגדיר את הצעד הראשון ואולי גם את השני והשלישי.

אין צורך ואי אפשר לראות מראש את כל הדרך כדי להגיע לפתרון.

זה לא הכל או כלום. הדרך מלווה גם באי וודאות, שגם אותה ראוי לקבל ולשחרר, תוך כדי לקיחת סיכונים.

אכן, כך זה כשיוצאים מאזור הנוחות.

יחד עם זאת, כשפועלים בצעדים קטנים, הסיכונים הם מוגבלים והמומנטום נבנה בהדרגה.

אך רק אם פועלים בהתמדה ובנחישות, וגם בסבלנות.

כי לוקח זמן עד שזרע נובט, הופך לשתיל קטן ומשם לעץ.

רוב התהליכים בעולם הם אבולוציה ולא רבולוציה. זהה אלמנט יסודי בטבע.

ולבסוף, חשוב לגלות גמישות לזיהוי אפשרויות שנוצרות ולבחון אותם.

כי לא נכון להינעל על דרך אחת ולהתעקש עליה, מכיוון שככל שמתקדמים כך מגלים דברים חדשים, נתיבים שלא חשבנו עליהם מראש, שדווקא הם עשויים  להביא אותנו לפתרון.

 

לסיכום, הנה הם השלבים לפתור כל בעיה:

  1. להכיר בכך שיש בעיה.
  2. לראות את עצמנו כמקור הבעיה.
  3. לקבל את הקושי ולהבין שהפיתרון אינו בעוד ועוד מאמץ, אלא דווקא בשחרור את הצורך המופרז בשליטה ובוודאות.
  4. לשאול שאלות אפשרות והזדמנות “מה ואיך” לכיוון הפתרון.
  5. להתחייב לפתור את הבעיה.
  6. לתכנן את הפתרון.
  7. לפעול בהתמדה ובנחישות, אך גם בסבלנות כדי לפתור את הקושי, תוך גמישות לאפשרויות חדשות שנוצרות בדרך.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

כתיבת תגובה

אהבת את התוכן?
רוצה עוד תכנים בחינם?

רוצה להסתייע בי בשינוי קריירה או בעסק שלך?