חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
414
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

אומרים עלי שאני חרא של בנאדם, אז מה? | מה הקשר בין מה שאומרים עלי לבין ריצוי?

אנחנו יצורים חברתיים שחיים בחברה. הריצוי ואהבה עצמית | מה הקשר ביניהם ומדוע מרצים כשאין אהבה עצמית

לכן, חשוב לנו לפתח קשרים חברתיים ולהיות מקובלים.

עד כאן הכל בסדר.

השאלה היא עד כמה אנחנו מוותרים על עצמנו כדי להיות מקובלים?

איפה עובר הגבול בין לעשות את מה שמצפים מאתנו לבין רצונותינו שלנו?

מה נחשבת נתינה מקובלת ומהו ריצוי פסול?

ובכלל, האם מה שאנו חושבים שאומרים עלינו זה באמת מה שאומרים עלינו?

 

לקוח יקר בשם עמי (השם בדוי) פנה אלי עם תובנה הקשורה בנטייתו לרצות ובדילמות הנ”ל.

אני מביא כאן את המייל שלו אלי (עם טשטוש הפרטים) ואת תשובתי אליו כלשונם:

 

מה אומרים עלי?

“הרהרתי גם אתמול וגם הבוקר על נטייתי לרצות. עשיתי את זה באמצעות מדיטציה וקיבלתי תשובה.

בהתחלה חשבתי שהגורם לריצוי שלי הוא שחשוב לי זה שיגידו עלי דברים טובים, אבל זה פחות הסתדר לי עם מקרים שבחנתי.

היו לא מעט מקרים בעבר שלא היה חשוב לי שיגידו עלי דברים טובים. למשל, כשהייתי ספורטאי תחרותי הייתי קצת “בורח” לקבוצה ומתפרע ולא ממש היה אכפת לי שיגידו שאני פרא או קצת לא ממושמע.

אז הריצוי הוא לא ממקום שחשוב לי שיגידו עלי דברים טובים.

 

התובנה היא שמקור הריצוי שלי הוא שאני לא מוכן שיחשבו עלי שאני חרא של בן אדם.

בחנתי את זה מול מקרים רבים וזה מתאים כמו כפפה ליד. זה שורש הצורך שלי בריצוי.

אני יכול לנחש איך ולמה הוא נולד, אך זה נראה לי פחות חשוב כרגע כי התובנה הזו היא צעד עצום עבורי.

אני לפעמים יוצא מגדרי ופוגע באינטרסים של עצמי רק כדי שלא יגידו עלי שאני חרא של בן אדם.

כרגע מה שאני יכול לעשות זה להתבונן על זה ולזהות את זה כשזה קורה.

לא יודע להסביר מדוע – אך התובנה הזו גורמת לי להקלה עצומה.”

 

האמנם אתה חרא של בנאדם?

הנה תשובתי לעמי:

“בוקר טוב עמי ותודה על התובנה.

המקור למחשבה האוטומטית הזו הוא אמונה מגבילה.

נעבוד על זה במסגרת ספר הכבשים.

בשלב זה חשוב להבין שאם אתה עושה את מה שנכון בעיניך,

ואתה אדם רגיש ומתחשב בזולת,

אף אחד לא יגיד עליך שאתה חרא.

זה שלך. זה רק בעיניך. זו הפרדיגמה שלך.

זו הדרך שבה אתה מפרש את הנסיבות בגלל האמונה המגבילה שלך שברקע.

ואגב, אם יגידו שאתה חרא, שיגידו – זה שלהם,

זו השקפת עולם, פרדיגמה או אמונה מגבילה שלהם, שאחרים צריכים לנהוג לדעתם בדרך כזו וכזו…

זה לפי דעתם שלהם. זו לא עובדה מוכחת.

אין שום טעם לקחת פרדיגמות שגויות של אחרים ולאמץ אותן.

 

עד כאן ההסבר שלי לפתרון המקרה שלך מהצד ההגיוני.

בצד הפרקטי, בכל פעם שזה עולה לך, שיחשבו שאתה חרא,

התחבר לאני הגבוה שלך ותבין שזה שקר של האגו.

מכאן, קל יחסית שלא להאמין לאמונה/לאגו ולפעול לפי שיקול דעתך הרציונלי.

שלך ובשבילך לשבת שלום,

חגי”

 

וחשבתי על זה עוד:

כמה פעמים אנו פועלים לפי “מקובלויות חברתיות” או אמונות שרכשנו בילדות ומוותרים על רצוננו האמיתי?

אני יכול להגיד בצורה גורפת של כמעט 100%, שכל עוד איננו פוגעים בזולת ומתנהלים בצורה הוגנת וישרה, תמיד עדיף לשים את עצמנו בראש סדר העדיפות שלנו.

זו לא אנוכיות כפי שחונכנו לחשוב.

זו אהבה עצמית, שהיא המקור לביטחון עצמי, לדימוי עצמי חיובי, לערך עצמי ומכאן גם להצלחה בחיים.

אכן, לא בכדי אני עוסק לאחרונה רבות בריצוי בבלוג זה ובספרי השני “מלכוד המצוינות“.

בעיניי הריצוי הוא אחד ממקורות התקיעות הגדולים בבגרות ואחת מהרעות החולות של החינוך הקלוקל שקיבלנו, שחשוב לבער אותם.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

כתיבת תגובה

אהבת את התוכן?
רוצה עוד תכנים בחינם?

רוצה להסתייע בי בשינוי קריירה או בעסק שלך?