שינוי הרגלים
זוהי הקטגוריה הכי גדולה בבלוג שלי, ולא בכדי. אנו חיים בעולם דינמי ומשתנה תדיר. ברם, רוב בני האדם חוששים משינוי ומנסים להימנע ממנו בכל מחיר. כי שינוי נתפס כאיום, אפילו על ההישרדות, ולכן כל מנגנוני “ההגנה” נעמדים חזיתית כדי למנוע ולחסום כל שינוי. מרבית בני אדם הולכים שולל אחר נטייה אוטומטית זו ובכך תוקעים את עצמם בסיטואציות חיים לא מספקות ולא מתגמלות בכלל, ובעסקים ובקריירה בפרט. לפיכך, מטרת הפוסטים שלי בקטגוריה זו היא לפתוח אותך לשנוי. לגרום לך לראות ולהיווכח ששינוי הוא הזדמנות. ואם תדע איך להתמודד עם שינוי, תיפתחנה לך אפשרויות מדהימות שכלל לא שיערת שהן קיימות עבורך. אז קרא כאן את הפוסטים בקטגוריה ובטוחני שכך תוכל לשפר את איכות חייך!
חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
471פוסטים נבחרים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי
מדוע חשוב לפעול באינטגריטי בעסק, בקריירה ובכלל? | ואיך זה קשור לתוצאות שאנו רוצים להשיג?
אינטגריטי, או יושרה בעברית, הוא נושא שכיח בעולמות ההתפתחות האישית. מדוע? למה חשוב להיות באינטגריטי? מדוע חשוב לפעול בהתאם לערכים שלנו ולמהות האנושית הבסיסית שלנו כבני האדם? ומהי בכלל אותה “מהות בסיסית” ולמה לעזאזל היא כה קריטית? התשובה הקצרה לחשיבות האינטגריטי היא: אנו קודם כל בני אדם ערכיים ולכולנו
הסוס הטרויאני שיושב בבסיס כל כישלון ואיך לסלק אותו | מיקוד שליטה חיצוני ומיקוד שליטה פנימי
בעבודתי עם יותר מ-1,000 לקוחות מאז 2006 גיליתי שבכל אדם, במידה כזו אחרת, יש ציפייה שיקרו לו דברים טובים בלי שיצטרך לטרוח עבורם. זוהי מעין “פצצה מתקתקת” של כישלון שמאיימת בכל רגע לקטול יוזמה, צמיחה והגשמה. אנשים “מחכים למשיח” (מטאפורית), דוחים ונמנעים מפעולות חיוניות להצלחה שלהם בכל תחום, ובעסק או
מה אמר היועץ העסקי מס’ 1 בארץ על הספר השני שלי “מִלכּוד המצוינות”?
המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל לספר החדש שלי “מִלכּוד המצוינות” היא מפיו של יניב זייד: הנה זה כאן בלשונו, לא נגעתי: “אם החיים שלכם מושלמים ואין לכם שום בעיה – עברו הלאה… אבל אם אתם חווים מדי פעם קשיים ואתגרים, מרגישים בסיטואציות מסוימות חסרי בטחון או חסרי אונים, ורוצים לשפר את
מה ההבדל בין חומר לרוח? מה המקור לחיים מלאים, מספקים ומאושרים?
מה ההבדל בין חומר לרוח? זו שאלה מאד כבדה… אלפי שנה עוסקים בה הוגי דעות, מורי דת ופילוסופים ויש לה בוודאי מאות אם לא אלפי תשובות. היום אני רוצה להביא הגדרה מאד פשוטה, קצרה והגיונית ששמעתי מהמורה שלי לתורות הוודיות, רז הנדלר. אקדים ואומר שהתורות הוודיות נחשבות כמקור של הבודהיזם
מה קריטי לשינוי הרגלים? מהו הגורם האחד והעיקרי שנוהגים להזניח בכל שינוי והוא קריטי, גם לניהול איכותי?
רבים וטובים משקיעים המון בפיתוח המודעות שלהם. זה טוב, יפה וחשוב, אך האם בכוח המודעות בלבד לחולל שינוי? כמה אנשים מודעים אתם מכירים שהם מתוסכלים כי הם לא יודעים לתרגם את המודעות הגבוהה שלהם לתוצאות? הם יודעים בדיוק מה תוקע אותם אבל עומדים חסרי אונים בפני האוטומט שלהם, “הזבל” שיושב
מה המקור של אובססיביות? ומה הקשר בינה לבין ריצוי?
הלקוח היקר והחקרן שלי עומר (השם בדוי) ממשיך לספק לי ולך חומר לבלוג עם השאלות האינטליגנטיות שלו. בפגישה האחרונה שוחחנו על היותו אובססיבי בפעולות שלו ובחתירתו לשלמות, וכמשימות לבית הוא קיבל חומר ללמוד על ריצוי ונתבקש לבחון ביום-יום את נטיותיו הן לאובססיביות והן לריצוי. לשיטתי, באמצעות המודעות להרגלים תוקעים כאלו
האנרגיה כבסיס הווייתי לניהול זמן | מדוע חייבים לעסוק באנרגיה לפני שמטפלים בניהול זמן | מתוך פרק 6 ב”מלכוד המצוינות”
בפרק 6 של ספרי “מלכוד המצוינות” אני עוסק במקורות של ניהול זמן קלוקל, דחיינות, הימנעות, סטרס ובסופו של דבר גם של הבריאות המנטלית והפיזית שלנו. נאמן לדרכי, אני תמיד מחפש את המקורות ההווייתיים של הדברים כי טיפול בסימפטומים הפיזיים לעולם לא מניב תוצאות ברות קיימא. בהתאם, אני מצביע על גישה
מהי נאיביות, מה השלכותיה ואיך לא להיות נאיבי ולקבל החלטות שמשרתות אותך
כבר כתבתי על נאיביות ומשמעותה. ברם, כאשר לקוח יקר בשם עמיר (השם בדוי) כתב לי הבוקר על מקרה מהחיים בו הוא קלט בדיעבד שהיה נאיבי, לא עמדתי בפיתוי להביא את המייל שלו ואת תשובתי אליו כלשונם בפוסט זה. הנה המייל של עמיר ותשובתי אליו. לא נגעתי: לדעת גם מה
אומרים עלי שאני חרא של בנאדם, אז מה? | מה הקשר בין מה שאומרים עלי לבין ריצוי?
אנחנו יצורים חברתיים שחיים בחברה. לכן, חשוב לנו לפתח קשרים חברתיים ולהיות מקובלים. עד כאן הכל בסדר. השאלה היא עד כמה אנחנו מוותרים על עצמנו כדי להיות מקובלים? איפה עובר הגבול בין לעשות את מה שמצפים מאתנו לבין רצונותינו שלנו? מה נחשבת נתינה מקובלת ומהו ריצוי פסול? ובכלל, האם מה
איך להתמודד עם אילוצים מגבילים בעבודה? | איך קבלה של נסיבות שליליות מסייעת להיחלץ מהן? | מה ההבדל בין קבלה לקורבנות?
לקוח יקר בשם עומר (השם בדוי) שאל אותי שאלה קלאסית, המאפיינת רבים וטובים. לכן אני מביא אותה כאן עם שינויים קלים כדי להסתיר את הפרטים האמיתיים, ובעקבותיה את תשובתי אליו. השאלה נסבה על נסיבות לא נוחות בעבודה שפוגעות בפנאי ובמימוש העצמי, ותשובתי עוסקת בדרכים להתמודד עם נסיבות כאלו. למי שאינו
מה הקשר בין פרפקציוניזם וריצוי לניהול זמן קלוקל | מתוך פרק 6 בספרי “מלכוד המצוינות”
בפוסט זה אני מביא את חלקו הראשון של פרק 6 בספרי “מלכוד המצוינות” המעובד לפוסט: “בפרקים הקודמים נוכחנו כיצד המרכיבים הראשונים של מעגל השוטה של המלכוד יוצרים את ההרגלים התוקעים של פרפקציוניזם וריצוי. כעת נשאלת השאלה מהן ההשלכות של שני הרגלים אלו על ההתנהלות היומיומית שלנו. בפרק זה (מס’ 6
מחשבה יוצרת מציאות – הכיצד?
כולם מכירים את האמרה ש”מחשבה יוצרת (או בוראת) מציאות”. זה גם הגיוני ומתחבר למקורות שלנו: “אשר יגורתי בא”, “סוף מעשה במחשבה תחילה” ועוד. ואכן, אם נביט סביבנו על כל דבר מוחשי שאנו רואים, ברור לנו שהוא נוצר פעמיים: קודם כל במוחו הקודח של יזם, מהנדס או אומן, ופעם שניה במציאות,
מהו ריצוי ומדוע הוא הרגל קלוקל? | דוגמאות שכיחות של ריצוי בבית ובעבודה | מתוך פרק 5 ב’מלכוד המצוינות’
אחד הפרקים המשמעותיים בספרי “מלכוד המצוינות” הוא פרק 5, העוסק במקורות הריצוי. הוא משמעותי כי הריצוי הוא הרגל קלוקל חמקמק ונסתר. מעטים יודעים לזהות ריצוי ועוד פחות מודעים להשלכותיו ההרסנית. זאת, מכיוון שחינכו אותנו לְרצות וזה הפך להיות הרגל אוטומטי מקובל ו”נורמלי”. הנה הציטוט מפרק 5 בספר מעובד לפוסט:
הריצוי ואהבה עצמית | מה הקשר ביניהם ומדוע אהבה עצמית חיונית כדי להפסיק לרצות | מתוך פרק 5 ב’מלכוד המצוינות’
בחלקו השני של פרק 5 בספרי “מלכוד המצוינות” אני עוסק בקשר שבין אהבה עצמית לריצוי. בהיותו הרגל חמקמק ותוקע, חשוב לדעת שאהבה עצמית חיונית כדי למגר את הריצוי. מדוע? התשובה בציטוט הבא מתוך פרק 5 האמור מעובד לפוסט: “אהבה עצמית ונרקיסיזם אבן שושן מגדיר אהבה כך: “חִבָּה עַזָּה, רֶגֶשׁ
“פחות זה יותר” | איך לשים לב לעיקר ולוותר על הטפל | פרפקציוניזם, מתוך פרק 4 בספרי “מלכוד המצוינות”
אחת התכונות התוקעות המאפיינות פרפקציוניסטים היא לעשות מעל ומעבר. ההנחה היא ש”יותר השקעה = יותר תוצאות”. ברם, לא תמיד זה נכון ואומר אפילו שלרוב זה ממש אינו נכון. זו פרדיגמה תוקעת. הנה ציטוט מעובד לפוסט מפרק 4 בספרי החדש מלכוד המצוינות המבהיר את הנקודה: “המקור של הביטוי “פחות זה
מה המקור למחלות הכרוניות והאם ניתן להקטין את שכיחותן? | איך לנטרל את הפגיעה של סטרס במערכת החיסונית
אתחיל מווידוי שנושא הבריאות מאד קרוב לליבי. מעבר לכך שמחלות כרוניות גזלו מחיי אנשים יקרים שהלכו לעולמם טרם זמנם, אני חוזה בתדהמה איך דווקא ככל שרמת החיים בעולם עולה והרפואה משתכללת, כך יותר ויותר אנשים מתים מסרטן וממחלות כרוניות אחרות. מבדיקות שעשיתי עולה שהגורם מס’ 1 לכך הוא סטרס והוא
כלים לרכישת מיקוד שליטה פנימי | מתוך פרק 3 בספרי “מלכוד המצוינות”
בפוסט הקודם מתוך פרק 3 בספר למדנו מהם המושגים “מיקוד שליטה פנימי” (מש”פ) ו”מיקוד שליטה חיצוני” (מש”ח), כמו גם מדוע מש”פ מהווה גישה חיונית להצלחה. בפוסט זה, מהמשך פרק 3 ב”מלכוד המצוינות“, נעסוק בכלים לרכישת מש”פ. הנה הציטוט מהספר מעובד לפוסט. ונתחיל מתזכורת קצרה: “לאחר שהבנו את חומרתו של
להתרגל להצליח בעסקים, בניהול ובקריירה – הרצאה מלאה לפי עקרונות הספר “להתרגל להצליח”
באפשרותך להאזין לאודיו של הסרטון בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק. בהרצאה תקבל כלים איך להתמודד בהצלחה עם שינויים בבית ובעבודה בעולם דינמי ומשתנה, איך למצות יותר מהפוטנציאל שלך ואיך לבצע יותר עם המשאבים האנושיים שיש לך. תבין איך עובדת “מערכת ההפעלה האנושית” ואיך להשתמש בה בדרך אפקטיבית, כדי להגשים ולהשיג
