אני חסיד גדול של יסודיות ושיטתיות. 
אך כשבאים להשיג מטרות, זה אינו אומר בהכרח לנקוט בטקטיקת “קדימה הסתער”.
כלומר, לאו דווקא לסמן את המטרה ולפעול בכל הכוח כדי להשיגה.
לפני שאומר מה הדרך הנכונה, אזכיר שאני מוקיר ומכיר בחשיבות הצורך בבסיס מנטלי מוצק לכל עשייה מוצלחת.
כבר כתבתי על כך בפוסט פירמידת ההגשמה ובפוסט להיות או לא להיות.
בקצרה, אם אין לי די ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי, אם אני חושש ופוחד, או אם אני חסר אנרגיה, סיכויי ההצלחה שלי ביישום הפעולות קלושים.
הסרטון הבא ממחיש זאת מצוין:
הגישה הנכונה להשגת מטרות
אם כך, לפני הסתערות על המטרה בכל הכוח, הבה ונבנה מסד מנטלי מוצק שעל בסיסו כל פעולה תצליח הרבה יותר.
מניסיוני, יש 5 יסודות מנטליים שיוצרים את הבסיס המנטלי האיתן להגשמה מיטבית.
הנה הם:
1 – מיקוד שליטה פנימי מלא | אני המקור לכל מה שקורה או לא קורה בחיי
הרבה אנשים חיים במנטליות קורבנית.
דברים “קורים” להם, הם רואים עצמם כ”חסרי מזל”, מאשימים את הזולת ואת נסיבות חייהם במר גורלם, מקטרים, מתלוננים, מספרים לכולם על הצרות שלהם ומתנהלים בעולם בחוסר אונים.
זהו מצב מנטלי מסרס המכונה בפסיכולוגיה “מיקוד שליטה חיצוני“.
אדם החי ברמת מודעות כזו אינו רואה את עצמו כמקור למה שקורה בחייו, ולכן מה שנותר לו זה להיות קורבן של נסיבות חייו.
הנרי פורד אמר: “אם אתה מאמין שאתה יכול או אם אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק“.
הפיתרון הוא כמובן לקחת אחריות על החיים, ליטול את מושכותיהם בידיים ולראות את עצמך כמקור לכל התוצאות בחייך.
זה נקרא “מיקוד שליטה פנימי“.
כמובן שלכל אדם יש נסיבות שאינן בשליטתו ולכאורה אין לו הרבה מה לעשות בקשר לכך.
זו טעות שכיחה. כי כל אדם יכול לבחור איך להגיב לנסיבות.
הקורבן יישאר חסר אונים וחסר יכולת פעולה.
אך מי שיהיה במיקוד שליטה פנימי, יבחר איך להגיב לנסיבות, באופן פרואקטיבי ומקדם, וכך גם יתמודד איתן, יתגבר עליהן וישפר את מצבו.
2 – להיות מעל הקו | לבחור בממ”מ חיובי ומקדם
הפוסט הזה מסביר זאת מצוין.
בקצרה, היכולת שלנו לנהל את מחשבותינו, מילותינו ומעשינו (ממ”מ) בגישה ובפוקוס חיוביים, תאפשר לנו להמיר הרגלים שליליים בחיוביים וכך להעלות את מפלס הרגשות לרמות חיוביות. אני מתאר זאת כמעבר ממצב של מתחת לקו אל מעל הקו.
חשוב לזכור שאנו יצורים רגשיים, ויותר מהכל, הרגשות שלנו מניעים אותנו או מורידים אותנו.
אך במקום לתת לרגשות לפעול אוטומטית שלילית כתוצאה מהנסיבות, יש לנו יכולת לווסת אותן באמצעות המרת מרכיבים שליליים (מתחת לקו) למרכיבים חיוביים (מעל הקו).
התרשים הבא ממחיש זאת:
אם כך, ככל שנוכל להיות יותר מעל הקו כך נרגיש טוב יותר ותהיה לנו יותר אנרגיה כדי לפעול ולהגשים.
הדרך לעשות זאת היא באמצעות נוסחת מה בתוך שפיתחתי.
3 – להתחבר לייעוד שלך
הרבה אנשים פועלים ועובדים בעבודות שאינם אוהבים כי “צריך להתפרנס” ו”הכי חשוב זה להכניס כמה שיותר כסף”.
בעוד שכמובן אלו דברים חשובים, אמירות אלו מבטאות גישה שגויה ומיושנת.
מי שאינו אוהב את עבודתו פועל בחוסר מוטיבציה, אינו מאושר ולעיתים גם סובל, תפוקותיו ירודות ולכן גם אינו מרוויח את הסכומים שהוא רוצה ויכול להרוויח. כי התמורה שאנו מקבלים לעבודה היא ביחס ישר לתועלת שנותנים למקום העבודה, ללקוחות ולעולם.
מי שאינו ממצה את הפוטנציאל האישי והתעסוקתי שלו, לעולם אינו מסופק, אינו שלם עם עצמו ולכן גם אינו מאושר.
כמו שאני נוהג לומר: “בני האדם בכל מין וצבע, הם כמו כל דבר אחר בטבע. כל מה שלא עמל, צומח וגדל, קמל ונובל“.
היום כבר ברור שיותר חומר אינו מוסיף הרבה לאושר, ומה שגורם להכי הרבה אושר זו משמעות בחיים. פרופ’ יורם יובל כתב על זה כאן וגם כאן.
לכן, על מנת להגשים, לשגשג ולצמוח, חשוב לעסוק במה שנועדת לו, מה שמתאים לכישוריך, לאהבותיך ונותן לך משמעות וסיפוק. אני קורא לזה ייעוד.
כשמחוברים לייעוד, אגב, התמורה הגבוהה שמקבלים כי כמעט בלתי נמנעת, מכיוון שהכסף הוא כמעט תמיד ביחס ישר לתפוקה בגינה הוא ניתן.
בהיבט המחקרי, נכתב בגלובס מיום 3/9/21: “רבים מהמחקרים שנעשו בשנים האחרונות התמקדו בחיפוש המתאם בין תחושת משמעות אצל אדם מסוים למאפיינים אחרים של חייו. הם גילו שבכל מקרה, משמעות בחיים זה בריא. מחקר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, בהובלת פרופ’ דיליפ ג’סטה, ראש המרכז להזדקנות בריאה באוניברסיטה, הראה כי משמעות בחיים אצל מטופלי המרכז הייתה קשורה לבריאות משופרת – הן נפשית והן פיזית. לדבריו, אנשים המרגישים שאין להם משמעות בחיים מחפשים אחריה, והחיפוש מטריד ומלחיץ אותם”.
ועוד נאמר במאמר הנ”ל:
“החוקרים משערים שאנשים עם תחושת משמעות מאמצים אורח חיים בריא יותר. מחקרים נוספים מצאו שאנשים המדווחים שיש להם תחושת משמעות בחיים ישנים טוב יותר וגם מערכת החיסון שלהם טובה יותר… אנשים שחוו תחושה חזקה של מטרה בחיים… חוו פחות תחושת בדידות. תחושת המשמעות… עוזרת גם בנסיבות חברתיות… נראה שתחושת המשמעות אפשרה למשתתפי הניסוי לראות את העולם באופן רחב יותר ואת תפקידם בתוכו באופן ברור יותר, וכך הם בנו חוסן פסיכולוגי שהגן עליהם מתחושת האיום בסביבה שונה מהם… גם עזרה לזולת משפרת את תחושת המשמעות“.
ואכן, יותר ויותר אנשים מכירים בצורך המשמעות בעבודה, ושינוי קריירה ומציאת הייעוד הפכו להיות טרנד נפוץ, בעיקר לאחר הקורונה.
4 – לוותר על התנגדות אוטומטית, לקבל את הנסיבות ולשחרר את הצורך בשליטה ובוודאות
הנטייה אוטומטית של מרבית האנשים, פרי החינוך שקיבלנו, היא להתנגד לכל דבר שאינו מוצא חן בעינינו, וזה בערך כל העולם.
זו טעות שכיחה, שמכלה אנרגיה במאמצי סרק, בוויכוחים ובמריבות, עד שלא נשאר כוח למימוש עצמי ולהגשמה.
לכן, המפתח לפעולה אפקטיבית המקדמת שגשוג וצמיחה, הוא קבלת נסיבות החיים השליליות, גם אם אינן מוצאות חן בעינינו.
לקבל אותם אינו אומר להשלים איתן, אלא רק מתוך הקבלה נוכל לוותר על הפוקוס והאשמת העבר ואחרים, להפנות את תשומת הלב לעתיד, וכך להתמודד בהצלחה עם הנסיבות.
כתבתי על זה המון פוסטים, ולכן לא אפרט עוד. את המקיף והמפורט שבהם ביותר אפשר לקרוא כאן.
5 – להבין שאנו יותר מהחומר שנקרא הגוף שלנו
זהו המרכיב הכי פילוסופי בבניית בסיס מנטלי מוצק לעשייה והוא נושק לעולמות הרוח.
אני יכול לצטט כאן מכל הדתות והתורות הרוחניות שטוענות שבכל אדם, בצד הגוף, יש נשמה שהיא חלקיק אלוה ממעל ויש לה יכולות בלתי רגילות. כתבתי על זה בפוסט הבא.
אך אתמקד דווקא בהסבר הגיוני, בשני אופנים שונים:
האחד, אותו שמעתי ממורי רז הנדלר, מצביע על כך שהחומר הוא פאסיבי, בעוד האדם הוא אקטיבי.
האדם מורכב מחומר פיזי (פאסיבי) ומתודעה/נשמה רוחנית (אקטיבית). זו דרך הגיונית להסביר את ייחודיות האדם (והחי) בכלל אל מול חומרים דוממים.
רק מציאות אקטיבית יכולה ליצור מציאות אקטיבית. שולחן אינו יכול ליצור אדם, רק אדם יכול ליצור שולחן. למעשה שולחן אינו יכול ליצור כלום, בעוד אדם יכול ליצור הכל.
לכן, רק מציאות אקטיבית יכולה ליצור דבר אקטיבי אחר, למשל אדם. משהו פיזי אינו יכול ליצור משהו מטאפיזי.
נשאלת השאלה, אם רק מציאות אקטיבית יכולה ליצור משהו אקטיבי, אז מה/מי יצר את האדם? זו יכולה להיות רק אינטליגנציה גבוהה ממנו – אלוהים, הטבע, הבריאה, הייקום, או כל מושג מופשט אחר, איש איש לפי אמונותיו וערכיו.
ולשני: נניח שאתה הולך על שפת הים ואתה מוצא מחשב חדש ומשוכלל שהוא המילה אחרונה בעולם המחשוב.
בוודאי תאמר שהוא לא נולד יש מאין ואינטליגנציה כלשהי – כמו בן אדם – יצרה אותה.
אם כך, מדוע שלא נחשוב שמה שיצר את האדם – אינטליגנציה גבוהה מזו של המחשב – הוא ישות אינטליגנטית גבוהה מהאדם?
המסקנה:
בכל אדם יש מרכיב נעלה, נכנה אותו אינטליגנציה גבוהה, מסוגלות, יצירתיות, כושר אלתור, נשמה, או כל שם אחר.
העולם מלא אנשים “רגילים” שעשו דברים בלתי רגילים בזכות מרכיב זה.
ההכרה בכך, שאנו יותר מהחומר הזה שנקרא גוף, בעלי מסוגלות ופוטנציאל גבוה הרבה יותר מיכולות הגוף, היא מרכיב מפתח ובסיס חיוני כדי לשגשג ולהגשים במישור הפיזי.
לסיכום:
כל אדם שמכיר את חמשת המרכיבים הנ”ל ויודע להשתמש בהם, מגדיל מאד את מיצוי הפוטנציאל האנושי שלו ויוצר תשתית מנטלית חזקה ואיתנה, שעל בסיסה כל מה שיעשה במישור הפיזי של החיים יצליח הרבה יותר.
חשוב גם להדגיש שיש היזון חוזר בין המרכיב המנטלי לפיזי. כי לא רק שהמנטלי מסייע לפיזי, גם האחרון מסייע לראשון.
כאשר אנו משגשגים ומגשימים, אנו מפתחים ביטחון עצמי, ערך עצמי חיובי, דימוי עצמי גבוה וגם אהבה עצמית. אלו מצידם חוזרים כבומרנג לעשייה ומשביחים אותה עוד יותר.
התוצאה היא מעגל תנופה שמזין את עצמו ומוביל לתוצאות גבוהות, לסיפוק ולאושר.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
