חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
470
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

איך מתפתחות אמונות מגבילות בילדות | מתוך פרק 2 בספרי השני “מלכוד המצוינות”

מאת:
חגי שלו

חגי שלו

בהתחלת הספר “מלכוד המצוינות“, בפרק 2, אני עוסק במקור להתפתחות אמונות מגבילות, בעיקר בגיל צעיר. הסיבה לכך היא שאמונות מגבילות אלו יושבות בבסיס מלכוד המצוינות, אותו באג שתוקע לפחות 30% מהאנשים, ומחוללות אותו. עוד פרטים המלכוד המלא בפוסט הזה.

הפילטרים שמעוותים את המציאות שלנו
ההבנה של המקור של אמונות מגבילות מאפשר לי לתת לך בהמשך הספר כלים פרקטיים איך לפוגג את האמונות המגבילות הללו ואת המעגל הזדוני שהן יוצרות. 

הנה הציטוט המלא הלקוח מפרק 2 מהספר:

 

“המקור של אמונות מגבילות

לעיתים, אנו זוכרים בבירור אירועים שליליים ספציפיים שחווינו בילדות ויצרו במוח הלא-מודע הרך שלנו אמונות מגבילות; יתרה מכך, לפעמים מדובר בשרשרת אירועים שעוד מעמיקים אמונות אלו, כאשר פחדים מתדלקים אותן עוד. יחד עם זאת, גם אם איננו זוכרים אירועים ספציפיים, רובינו בכל זאת חווה אירועים קשים, שלא לומר טראומטיים, אשר חרטו במוחנו הלא-מודע אמונות מגבילות.

כך למשל, לקוחותיי לפעמים מספרים לי שאביהם היה מאד ביקורתי כלפיהם והם סבלו ממילותיו הקשות. גם אם אינם זוכרים אירועים ספציפיים, רצף עקבי של מקרי שיפוטיות חוזרים ונשנים מפעפע בהדרגה למוח הלא-מודע ויוצר אמונות מגבילות.

הנה הסבר קצר כיצד נוצרות האמונות המגבילות בגיל צעיר, לעניות דעתי ומניסיוני; אך לפני כן, הסתייגות: יאמר מייד, אינני מתיימר להביא כאן ניתוח פסיכולוגי מדויק של התהליך, אלא רק להציג את עקרונותיו. מטרתי היא רק להאיר עבורך את בסיס המנגנון, על מנת שתוכל להשתמש בכך בהמשך הספר כדי לפוגג את האמונות המגבילות שלך.

כבר אמרתי שילדים קטנים הם “כל יכולים”. מערכת ההפעלה האנושית שלהם מעוצבת כך שהם קולטים ומפנימים מהר מאד דברים חדשים. הסיבה לכך ברורה כשמש: הם מגיעים לעולם כ”לוח חלק” ועליהם ללמוד הרבה מאד דברים חדשים בראשית חייהם על מנת שיוכלו להתמודד עם שלל אתגרי החיים. לכן, להבדיל מאנשים בוגרים, המוח הלא-מודע של הילדים פתוח עד גיל 6. משמעות הדבר היא שבעוד שאדם בוגר צריך לחזור על פעולה או מחשבה פעמים רבות במוח המודע על מנת להטמיע אותה בהדרגה במוח הלא-מודע שלו (כמו לימוד קרוא וכתוב, שפות, נהיגה, רכישת מיומנות טכנולוגית, וכדומה), הילד הרך קולט אותה מיד וישירות אל המוח הלא-מודע שלו. הנה כאן המחשה נהדרת לכך.

להרחבה על המוח הלא-מודע ראה פרק 6 בספרי להתרגל להצליח ובסדרת הפוסטים הזו.

לכן, זה נראה תמוה מדוע ילד אינו קולט, כביכול, הוראות פשוטות של הוריו, כגון: “תאכל עם פה סגור; תרחץ ידיים לפני שאתה מתיישב לאכול; עזוב את הגיימבוי כשאתה אוכל; אתה חייב לצחצח שיניים כל ערב ובוקר; כשיש בוץ על הנעליים שלך הורד אותם לפני שאתה נכנס הביתה”, ועוד כהנה וכהנה. כן, אתה בוודאי מעלה כעת חיוך על שפתיך :-).

 

מדוע ילדים אינם מטמיעים הנחיות פשוטות של הוריהם?

אחדד את השאלה: אם ילד קולט מהר דברים חדשים, איך זה שהוא אינו מטמיע הנחיות כה פשוטות של הוריו? התשובה פשוטה: זה לא תלוי ביכולת הקליטה של הילד, אלא ביכולת של ההורים ללמד אותו עקרונות בסיסיים אלו בדרך בונה ומאפשרת. כי אם ההורה “פוקד” על הילד בדרך קשוחה ונחרצת, הילד עסוק בהתגוננות, מתנגד להורה ואינו קולט. התנגדות אוטומטית היא מנגנון מובנה בכל אדם; התנגדות לא מודעת היא ברירת המחדל של כל בן אנוש, אלא אם פונים אליו בדרך רותמת, מאפשרת, חומלת ורגישה, המתחברת לרגשותיו החיוביים. הרחבתי על ההתנגדות האוטומטית בפרק 13 של ספרי הקודם להתרגל להצליח.

אם כך, בעמדת המוצא הילד, למרות התפיסה הפנומנלית הבסיסית שלו, אינו קולט חלק ניכר מהנחיות הוריו מכיוון שהן אינן מועברות אליו בדרך מתאימה. מכאן, קל יותר להבין ולקבל אירועים שכיחים בכל בית, בהם הורה חוזר שוב ושוב על הנחיות לילדו, כאשר מפעם לפעם סבלנותו פוקעת עוד קצת. או אז, משתחרר להורה “הפיוז” והוא משתלח בילדו. לא כי אינו אוהב אותו ולא אכפת לו ממנו, אלא כי נקעה נפשו מחזרה על אותן הנחיות שוב ושוב. מה שההורה האומלל לרוב אינו מודע אליו, הוא ש”הבעיה” היא בדרך שבה הוא פונה לילדו, ולא בילד עצמו.

כאמור, אינני שופט ובוודאי לא מאשים אף הורה בכך; כוונתי היא פשוט להאיר מדוע מצבים אלו נגרמים על מנת שתוכל להתמודד איתם בהצלחה. כך או כך, הפתיל הקצר כביכול של ההורה וההתנגדות האוטומטית של הילד, יוצרים את אותם מצבים נפיצים בהם ההורה לא רק גוער בילד, אלא ממש שופט ומאשים אותו בחוסר יכולתו למלא אחר מִצוותיו של ההורה. בו ברגע, בנקודות האלו, נוצרות האמונות המגבילות אצל הילד.

בדומה למקרה של דוד שתיארתי בראשית הפרק, הילד הרך, שלא קלט את ה”טפטוף” העקבי של הורהו, חווה טראומה רגשית. לא רק שהאדם הנערץ עליו שאותו הוא אוהב בכל ליבו צועק עליו (ולא עלינו גם אולי מכה אותו), הילד נוטה לקחת את האשם על עצמו. שכן ההורה שלי מבין את החיים ויודע אותם יותר טוב ממני, ואם הוא אומר שאני טיפש / לא-יוצלח / לא מסוגל / לא קולט / לא מבין, הוא כנראה צודק! ואז הילד חוזר ואומר לעצמו את הסוגסטיות שהורהו מנחיל לו בצורה אוטומטית – לא מודעת, והופך אותן לאוטו-סוגסטיות.

כלומר, הוא אומר אותן לעצמו עם וללא קשר לאירוע המכונן שיצר אותן. כך לדוגמה אם הילד שיחק עם חבריו בגן ולא הצליח באחת המשימות, הוא חוזר ואומר לעצמו את מה ששמע מהוריו. למשל – “אני לא יוצלח”. בדרך זו האמונות המגבילות משרישות, מעמיקות, מוטמעות עוד במוח הלא-מודע של הילד ומנהלות אותו בדרך אוטומטית לשארית חייו.

 

למען הפרקטיות, הבה ונחזור על עיקרי הדברים בצורה מובנית ומסודרת.

כך נוצרות אמונות מגבילות בקרב ילדים:

1. ההורה שואף, בצדק, לחנך את ילדו להרגלים טובים ולשים לו גבולות על מנת שירכוש שגרות הצלחה בחייו הבוגרים.

2. ההורה (הממוצע) לא למד הורות וירש את גישת החינוך לילדו מהוריו הוא, שגם הם לרוב לא למדו איך לגדל ילדים וירשו זאת מהוריהם הם.

3. ההורה (הממוצע) טרוד באינספור אתגרים בחייו ולרוב אין לו את הזמן להקדיש די תשומת לב לילדו; הכל צריך להיות מהר כי עליו להספיק…

4. לכן, הוא לרוב “פוקד” על ילדו, מורה לו כיצד עליו לנהוג, ללא הסבר וללא נימוק; לעיתים הוא עושה זאת בקוצר רוח ובדרך פוגעת (שלא בכוונה תחילה), בגלל נסיבות חייו המאתגרות.

5. הגישה הזו של ההורה מעוררת התנגדות אוטומטית אצל הילד. מדוע? כי כך מעוצבת מערכת ההפעלה שלו ושל כל אדם, גם בוגר.

6. לעיתים, ההורה אינו מצווה והילד אינו מתנגד, אך הוא שקוע בעולמו הוא, אפילו שרוי בחלומותיו. המוח של ילדים עד גיל 6 פועל בתדר נמוך ולכן הם נראים חולמניים; ילדים לא רק נראים כך, אלא גם אכן נמצאים יותר ממבוגרים במצב “חלימה בהקיץ” שבו הם אינם מחוברים דיים למציאות. אפילו אם אינם חולמים בהקיץ, ילדים, כמו גם מבוגרים, מרוכזים לעיתים במשהו, מוחם המודע ממוקד בו, ואז הם אינם מסוגלים לקלוט שום דבר אחר. זהו “עיקרון הפוקוס” הידוע, אותו סקרתי בפרק 3 בספרי להתרגל להצליח. אני חווה יום-יום מצבים כאלו, כאשר זוגתי אומרת או מבקשת ממני משהו, ואני “אינני שומע”.

7. כך או כך, לרוב לא די להורה להנחות את ילדו לקונית כיצד לנהוג. אם הוא מתעלם ממצבו של הילד באותו הרגע ואינו מוודא שילדו מקשיב לו, הוראותיו נופלות על אוזניים ערלות. וכאן מתחיל התסכול של ההורה, שגורם לו בהמשך להיות קצר-רוח יותר, מצווה יותר ונרגן יותר.

8. כך נוצר “קצר בתקשורת”, המאפיין יחסים שכיחים בין הורים לילדים. מצבים אלו נפוצים בעיקר בגיל ההתבגרות, שכיום לעיתים מתחיל עוד לפני גיל 10. בגיל ההתבגרות ההורמונים של הילדים “מנהלים אותם”; לרוב, הם מרוכזים בעצמם, סרבנים יותר, מתנגדים יותר ורגישים יותר. וכך, מספיק לפעמים ניצוץ קטן על מנת להבעיר את חבית חומר הנפץ של היחסים בין הורים לילדים.

9. במצב כזה, שני הצדדים מתדרדרים בקלות לרגשות שליליים, מחליפם מהלומות מילוליות, מתבטאים באופן אוטומטי שלילי, ולרוב גם מצטערים על מה שהם אומרים. נסיבות אלו הינן כר פורה להתפתחות אמונות מגבילות. כך, מה שיוצר ומניע את הקונפליקט הבין-דורי, אלו אמונות מגבילות שכבר קיימות בקרב הצדדים, בעיקר אצל ההורים.

10. בעיקר בגיל הרך, ההתבטאויות השליליות של ההורים נקלטות בקרב הילדים ומקבלות “מקום של כבוד” בגלל ההערכה של הילד להוריו; הילד אוהב את הוריו ומחשיב אותם כברי-סמכא; וכך הם כנראה צודקים במה שהם אומרים לו, במקרה זה לרע. זהו אפקט פיגמליון (השלילי) שהזכרתי קודם.

11. עם החזרתיות של קונפליקטים כאלו השיפוטיות של ההורים הופכת לסוגסטיות ולאוטו-סוגסטיות; ומכאן קצרה הדרך להפיכתן לאמונות מגבילות, שהן כעין עובדות בעיני הילד, כי הרי הוריו אמרו לו אותן בפירוש הרבה פעמים. רגשות שליליים ובעיקר פחדים מתדלקים את האמונות המגבילות ומחזקים את אחיזתן במוח הלא-מודע של הילד.

12. עד גיל 6 מספיקה לעיתים סיטואציה שלילית טראומתית אחת על מנת לחולל אמונה מגבילה. בגילאים מבוגרים יותר נדרשת לרוב חזרתיות של אירועים כאלו על מנת להטמיע אמונות מגבילות.”

 

עד כאן הציטוט מפרק 2 של ספרי מלכוד המצוינות. עקוב אחרי הקטגוריה מלכוד המצוינות בבלוג שלי לפוסטים נוספים שאפרסם מתוך הספר.
נכון לאוגוסט 2021 השלמתי 13 פרקים מתוך 21 הפרקים המתוכננים בספר.

בהמשך הספר אני כמובן מתאר את שרשרת ההרגלים השליליים שאמונות מגבילות אלו יוצרות, אותה אני מכנה “מלכוד המצוינות”. החל מפרק 11 בספר אני גם נותן כלים איך לפוגג שרשרת זו בכלל, ואת האמונות המגבילות שיושבות בבסיסה בפרט.

לקבלת 4 הפרקים הראשונים מהספר “מלכוד המצוינות” בחינם תן כאן קליק על הלינק

המידע בפוסט מבוסס על ספרי השני מלכוד המצוינות שיצא לאור במרץ 2023.

הספר מִלכּוד המצוינות סיים בהצלחה פרויקט הדסטארט וניתן לרכישה מאתר זה בהנחה כאן בקליק החל מאפריל 2023.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

 

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

כתיבת תגובה

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי