וידאו – כלים מנטליים מנצחים לשיווק ומכירה מוצלחים

כלים מנטליים לשיווק ומכירות ולנטוורקינג

אפשר להאזין לאודיו של ההרצאה בפודקאסט של חגי כאן בקליק על הלינק.

אם יצא לך להשתתף בסדנאות או קורסים שמלמדים שיווק ומכירות, בוודאי למדת ותרגלת שלל כלים שיעזרו לך במכירה: מהם העקרונות של מכירה כלים מנטליים לשיווק ומכירות אפקטיביתאיך להציג את עצמך בדרך שיווקית, איך לנהל שיחה טלפונית עם לקוח פוטנציאלי, איך לנהל פגישת מכירה, איך לתמחר את המוצרים והשירותים שלך, איך לטפל בהתנגדויות, ועוד שלל כלים, כולם חשובים ומועילים.

על רובם של כלים אלו כבר כתבתי בבלוג שלי, ותוכל לגשת אליהם דרך הלינקים הנ”ל או ישירות בקטגוריית השיווק והמכירות בבלוג, הכוללת נכון לכתיבת פוסט זה 32 פוסטים, ועוד היד נטויה…

ואם אתה חרוץ ושקדן, בוודאי שיפרת מאד את מיומנויות השיווק והמכירה שלך בעקבות הכלים שלמדת.

אך האם אתה שבע רצון מהשיווק שלך? האם אתה מפיק את התוצאות שאתה רוצה בשיווק ובמכירות, מצליח לגייס מספיק לקוחות ומרוויח את כמות הכסף שאתה רוצה ויכול להרוויח?

 

אני יודע מניסיון של עבודה עם מאות אנשים שאצל מרבית בעלי העסקים התשובה היא שלילית.
והסיבה לאי מיצוי הפוטנציאל שלהם בשיווק ומכירות היא לרוב לא כלים וטכניקות שמלמדים בקורסים למכירות.

להמשך קריאה

להתמקד בעיקר = להתקדם באופן ניכר

איך להיפטר משיפוטיות עצמית

[פוסט זה הינו קטע ערוך לפוסט מתוך פרק מס’ 3 בספר שלי “להתרגל להצליח”עיקרון הפוקוס באימון עסקי

עד כמה המיקוד שלנו משפיע על היכולת שלנו להשיג תוצאות ולהצליח?
הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. פוסט זה מסביר מדוע.
ואתחיל עם מבוא קצר שמסביר איך עובד המוח המודע שלנו.

 

יכולתו המוגבלת של המוח המודע

המוח המודע שלנו, בו אנו משתמשים בשגרת יומנו לחשיבה ופעולות קוגניטיביות, יכול לטפל בדבר אחד בלבד בכל רגע נתון. כלומר, בניגוד לסברה של הרבה אנשים, בני האדם אינם מסוגלים לתפקד בריבוי-משימות (מולטי-טסקינג), אלא אם בו בזמן מבוצעות גם משימות בצורה אוטומטית, כהרגל, על-ידי המוח הלא-מודע.

לדוגמה: בוודאי קרה לך שנהגת בדרך הביתה שקוע במחשבות או עסוק בשיחת טלפון, ופתאום הגעת הביתה מבלי לזכור את הדרך. ברור שראית את הדרך ובכל זאת אינך זוכר אותה. מדוע? מכיוון שמי שנהג ברכב הוא המוח הלא-מודע שלך (הרגל אוטומטי). המוח המודע שלך היה עסוק בדבר אחד ולכן הוא לא היה מסוגל לעסוק בעוד דבר – “לראות” את הדרך.

דוגמה אחרת: כשאתה פוגש אדם שאינך מכיר, אומר את שמך והוא אומר את שמו, האם קרה לך שאחרי זמן מה אתה פתאום שם לב שבעצם לא קלטת את שמו? אוזניך שמעו, אך המוח המודע שלך לא קלט, כי הוא היה עסוק במשהו אחר: אולי במבוכה שחשת בעת ההיכרות עם אדם זר, אולי בחזות של האדם שמולך, או אפילו סתם בטרדות היום-יום . יתרה מכך, לפעמים זה קורה לא רק עם מילה בודדת כמו השם של האדם שמולך, אלא עם קטע שלם מדבריו. המחשבה שלך נודדת, מעסיקה את המוח המודע שלך, ואז הוא אינו קולט את דברי בן השיח שלך.

דוגמאות אלו ורבות אחרות מלמדות אותנו שהמוח המודע שלנו יכול לקלוט ולעסוק אך ורק בדבר אחד בו בזמן. אגב, בניגוד למה שמקובל להאמין, כלל זה נכון גם לגבי נשים. יכולתן לריבוי משימות באה לידי ביטוי רק אם בצד הפעלת המוח המודע (למשל – בשיחת טלפון), הן עוסקות במלאכה אחרת שגרתית, שהיא הרגל המבוצע על ידי המוח הלא-מודע שלהן. ייתכן ונשים גמישות יותר במעבר מהיר של המוח המודע שלהן מעניין לעניין, אך זהו נושא אחר שאינו מענייננו כאן.

ואם אתה מעדיף לקבל את עיקרון הפוקוס דווקא בסרטון, הנה זה כאן בקצרה לפניך (6:39 דק’):

 

“במה שאתה מתמקד, לשם אתה מתקדם” אלכס זיו

מכאן, ברור שהשאלה במה עסוק המוח המודע שלנו בכל רגע היא קריטית. כי זה הדבר שממלא את תודעתנו ותופס את תשומת לבנו, בעוד שדברים אחרים, חשובים ככל שיהיו, נדחקים הצדה ונזנחים.
זהו עקרון היסוד הראשון לגבי “מערכת ההפעלה האנושית“, אותו אני מכנה עקרון הפוקוס.
עקרון זה אומר בפשטות: מה שאתה מתמקד בו ממלא את עולמך ו”גדל”, בעוד כל שאר הדברים בעולמך לפעמים “לא קיימים”.

לפני שנרחיב על עיקרון הפוקוס ועל משמעותו, בואו נראה עוד כמה דוגמאות לקיומו בחיינו:
למשל, אנחנו אומרים שאישה בהריון רואה סביבה עוד נשים בהריון; או אם קנית רכב מסוג מסוים, אתה פתאום רואה הרבה מכוניות כאלו.

הנה סרטון שמדגים מטפורה על עיקרון הפוקוס:

 

הנה גם סיפור אישי שלי הממחיש בצורה נפלאה את עיקרון הפוקוס:
ערב אחד התקשרה אלי בתי בשעה עשר בלילה וביקשה שאקנה לה מברשת שיניים. היא בדיוק חזרה ממחנה צופים ולמחרת היתה צריכה לנסוע למחנה נוסף, כאשר בדרך איבדה את מברשת השיניים שלה. בשעה בה היא התקשרה אלי בדיוק יצאתי לדרכי הביתה, מיד לאחר שסיימתי אימון ספורט במכון בגבעתיים, בו אני מתאמן פעמיים בשבוע כבר עשר שנים. מיד התחלתי לגלגל במוחי את הדרך הביתה, תוהה איפה אמצא בשעה הזו סופרמרקט פתוח בו אוכל לקנות את מברשת השיניים. מסקנתי היתה שאצטרך לסטות מהדרך הרגילה והקצרה הביתה, אך אמרתי לעצמי: “שים לב לדרך, אולי בכל זאת תמצא סופרמרקט פתוח בשעה הזו”.

לא עברו שניות ספורות והגעתי לפנייה ימינה, מקום שכבר הייתי בו כאלף פעם. כהרגלי הבטתי שמאלה כדי לראות אם בא רכב לפני שאני פונה, ואז גיליתי להפתעתי ממש מולי את “מינימרקט החברים“, פתוח, מוכן ומזומן בשבילי. עד אותו רגע, למרות שעיני הביטו לכיוונו אלף פעם, “לא ראיתי” את המינימרקט. כמובן, הוא היה קיים שם תמיד, אך עד כה התודעה שלי לא חיפשה אותו, כי לא הייתי צריך סופרמרקט בשעות האלו בעבר ולכן גם לא הבחנתי בו; עד הרגע בו הייתי זקוק לו.
שמח וטוב לב קניתי את מברשת השיניים עבור בתי ושוב נוכחתי, בפעם המי יודע כמה, עד כמה עוצמתי הוא עקרון הפוקוס.

בטוחני שגם לך ישנן לא מעט דוגמאות ליישום העיקרון הזה בחייך.

הנה עוד דומה מהרצאה שהעברתי:

 

אז מה אנו למדים מעיקרון הפוקוס?

רוב בני האדם לא מודעים לעקרון הפוקוס. לכן, הם אינם רותמים אותו לטובתם, בהתמקדות בדברים החשובים להם בחיים. במקום זאת, הפוקוס שלהם הוא אוטומטי והרבה פעמים מופנה דווקא לקשיים ולבעיות בחיים, מגדיל אותם, תופס את תודעתם, ומונע מהם לראות את ההזדמנויות והאפשרויות העומדים לפניהם.

אם נבחן זאת בתשומת לב, ניווכח שמינקות ועד בגרות, אין מספיק איזון בין החיובי והשלילי בתקשורת ובתרבות שלנו. עודף פוקוס על השלילי “מגדיל” אותו, ממלא את שגרת יומנו, מעסיק את המוח המודע שלנו שיכול לעסוק רק בדבר אחד בו-זמנית, דוחק את החיובי, מפעפע למוח הלא-מודע של מרבית האנשים, וכך “מתכנת” אותם לשליליות. ומעל לכל, התנהלות זו היא אוטומטית ונעשית בחוסר מודעות באשר להשלכותיה ההרסניות.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שרוב בני האדם אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם מכיוון שהם מפוקסים יותר על הסכנות והסיכונים בחייהם, על השלילי, החששות והאפשרות להיכשל, מאשר על האפשרויות, על ההזדמנויות, על החיובי, על ההצלחה, ועל מה שעובד בחייהם. בהיעדר מספיק פוקוס על חיובי- ההצלחה, השגשוג, הרווחה, שביעות הרצון והאושר שלהם בחיים נפגעים.

 

הדבר דומה ללוליין על חבל שחושב כל הזמן על סכנת הנפילה. נכון, הוא בשלב זה או אחר באמת ימעד וייפול…
לכן, בכל תהליך שינוי עלינו קודם כל להיות מודעים לעיקרון הפוקוס, להתבונן בפוקוס האוטומטי השלילי שלנו תוך הכרה בנזק שהוא גורם במוח המודע שלנו, ולבחור לשנותו ולהתמקד בחוזקות שלנו, במה שעובד בחיינו, באפשרויות ובהזדמנויות.

אסיים פוסט זה עם אמרתה של הלן קלר סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, שנודעה בזכות התמודדותה במגבלותיה בהיותה חירשת-עיוורת, מגיל צעיר מאוד:

תמיד כשנסגרת דלת אחת, נפתחת דלת אחרת. הבעיה בנו בני האדם שאנו נשארים בוהים בדלת הסגורה ולכן איננו רואים את זו שנפתחה“.

באפשרותך לקרוא עוד בספר שלי בפרקים הראשונים של הספר שניתנים להורדה בחינם בלינק הזה.

או לקנות את הדבר האמיתי, כל הספר – לחץ כאן לרכישת הספר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

יוצא לאור!“:

כישלון או טעות? מה הגישה הנכונה לאי-הצלחה שתביא את ההצלחה?

מה ההבדל בין טעות לכישלון?

מכירים את הביטוי: מילים בוראות מציאות? אכן, המילים שלנו משפיעות מאד על המציאות ומכאן גם על התוצאות שלנו.

מה ההבדל בין טעות לכישלון?
לראות אי הצלחה כטעות ולא ככישלון

אחת המילים שהכי משפיעות היא המילה “כישלון“.

בדרך כלל, אנו משתמשים במילה “כישלון” יותר מידי ושלא במקומה.

למשל, אנו אומרים: “נכשלתי בבחינה”.

לא כל טעות היא כישלון.

אני מעדיף להחליף את המילה “כישלון” במילה “טעות”.

בואו נבין מדוע זה חשוב:

להמשך קריאה

מאיפה היה לך האומץ? איך לעשות שינוי קריירה באמצע החיים?

אומץ לשינוי קריירה

מאז השינוי שלי ב-2005 ובעיקר לאחר ההוצאה לאור של הספר שלי – להתרגל להצליח, שואלים אותי רבים:

אומץ לשינוי קריירה
כל שינוי הוא אתגר

“מאיפה היה לך את האומץ לעזוב משרה טובה והכנסה נדיבה, ללא אלטרנטיבה תעסוקתית?”

בפוסט זה אענה על השאלה ואתן לך השראה להתמודד ביתר הצלחה עם שינויים בחייך.

 

 

זה בכלל לא האומץ

האמת, בכלל לא הרגשתי אמיץ בעת שבחודש נובמבר 2005 החלטתי להתפטר מעבודתי כמעט בהחלטה של רגע. הייתי כל כך עסוק בתסכול, כאב וחוסר אונים, שפשוט הייתי חייב לברוח מהם, רחוק ככל האפשר. השנתיים הקודמות, ובעיקר החודשיים האחרונים, כל כך השפיפו אותי, שהייתי חייב להשתחרר מעניבת החנק של המציאות האומללה שהייתי בתוכה.
מסתבר, שכשאדם מאד לא מאושר בהווה שלו, הוא מוכן “למעשי התאבדות” רק כדי לברוח מהכאב. כתבתי על כך בעבר בפוסט הכאב דוחף אותך עד שהחזון שלך מושך אותך, שמסביר היטב את הרעיון.

כך, מצאתי את עצמי ללא עבודה, אבל עם חופש לנשמה וסקרנות כלפי מה צופן לי העתיד. כמובן, גם לא מעט פחדים היו שם. כמפרנס עיקרי במשפחתי שתלוי בהכנסה השוטפת למחייה, חששתי מה יקרה כאשר יאזלו חסכונותיי. אך שוב, הבריחה מהכאב היתה מטרתי העיקרית והיא האפילה, בשלב זה, על הפחד.

 

אין הפחדן למֵד

אם כך, תסכול וכאב הם דרך מצוינת להתגבר על הפחדים, לקבל בּוּסט רגעי של אומץ, להחליט ברגע, ולהתחיל שינוי משמעותי.

רגע אח”כ, צריך משאבים אחרים כדי להמשיך את תהליך השינוי. הנה כמה מאלו שאני השתמשתי בהם באותם ימים של חוסר וודאות וחיפוש דרכי בקריירה:

תעוזה

אבן שושן מגדיר תעוזה כ”גבורה נפשית”. האמת, כולנו גיבורים. לכולנו יש “סיפורי גבורה” כתוצאה מאירועים שחווינו במהלך חיינו. כולנו ידענו בעבר להתחבר לרוח האדם שבנו ולעשות דברים מופלאים, גם אם קטנים ורגעיים. לרוב, אלו לא נראים לנו כמעשי גבורה. “בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום” אנו נוהגים לומר…

הרעיון שלי פשוט: התמקדו באפשרות, בהזדמנות, במה שעובד בחייכם, בחצי הכוס המלאה. זהו “עיקרון הפוקוס“, עליו אני מרחיב בפרק 3 בספר שלי. במקום לעסוק בפחדים, התמקדו במה לעשות כדי לשפר את מצבכם. גישה זו היא תעוזה במיטבה, היא מחוללת “סיפורי גבורה“. זהו גם המאפיין של אנשים מצליחים, לכולנו יש את זה, ובאפשרותנו להתחבר לעוצמה זו של רוח שאדם שלנו באמצעות עיקרון הפוקוס.

 

שבירת פרדיגמות

כתבתי על פרדיגמות וחשיבותן בתהליך השינוי בפוסט לבצע שינוי עם פרדיגמות חדשות. כאן אני רוצה לשתף בפרדיגמה אחת מרכזית שתקעה אותי. רק כששחררתי אותה,  נפתח לי פתח רחב לשינוי, דרכו גם מצאתי תעצומות נפש לבצעו הלכה למעשה.

כשכיר, עם מנטליות של שכיר, הייתי מאד תלוי במשכורת הדשנה שלי (מעל 30,000 ש”ח לחודש עם רכב ותוספות נדיבות, ביוקר המחיה של שנת 2005). הפרדיגמה שתקעה אותי היתה: “עד שאני לא מוצא מקור הכנסה חלופי באותו סדר הגודל אני לא עושה שינוי”. קל לראות שאין כמעט מצב לשנות עיסוק ולפתוח עסק חדש עם הכנסה מידית כזו.  ולכן, רק כאשר שיניתי את הפרדיגמה ואמרתי לעצמי: “זה בסדר לאכול את החסכונות בטווח הקצר כדי שאוכל למצוא את ייעודי ולפתח מקור הכנסה חלופי”  – הפכתי למוכן מנטלית להתמודד עם השינוי.

מה הפרדיגמה התוקעת שלכם? היעזרו בכלי שאלון מיפוי פרדיגמות שבבלוג שלי כדי לשנות אותה.

 

האדם מחפש משמעות

ספרו של ויקטור פרנקל “האדם מחפש משמעות” נתן לי אנרגיה ותנופה. הבנתי שללא משמעות חדשה בקריירה שלי אתקשה לפעול ולחזור למעגל העבודה. לכן, כאשר גיליתי את הייעוד שלי כארבעה חודשים לאחר שסיימתי את עבודתי כשכיר, רווח לי מאד וחיי התמלאו בתוכן חדש. תוכן זה, ההכרה שהייעוד שלי הוא לאפשר לאנשים מסביבי למצות את הפוטנציאל העסקי שלהם כדי להרוויח יותר כסף,  עזר לי מאד  להתמקד בעשייה אפקטיבית שהניבה תוצאות. ייעוד היא מילה מורכבת, אך שורשית ובסיסית. היום, ברור לי שלכל אדם יש ייעוד בחיים ואחד האתגרים הגדולים שלנו זה למצוא אותו. בדיוק לשם כך פיתחתי את התהליך “מצא את ייעודך“.

וזו גם עצתי למי מיכם שמתברבר בחייו בכלל ובקריירה שלו בפרט. חפשו את המשמעות בחיים שלכם, את הייעוד, את ה”מה” שידליק אתכם, שייתן לכם את התעוזה להתגבר על הפחדים ולהשיג תוצאות יוצאות מהכלל. זה המתכון לפיו אנשים רגילים עושים דברים בלתי רגילים. אני מאד מזדהה עם אמרתו של ניטשה שרלבנטית כאן מאד:  “מי שיש לו בעבור מה לחיות יכול לסבול כל איך“.

 

תמיכה מהסביבה

3 גורמים תמכו בי בימי השינוי הראשונים וסייעו לי מאד לעבור את התקופה הקשה:

  • אסנת זוגתי היתה לצידי ותמכה בי. היא הזכירה לי את יכולותיי, את הישגיי בעבר והאמינה ביכולתי להתגבר על המשבר ולא לוותר. “תודה אסנתי”, כבר אמרתי?  😀
  • הקפתי את עצמי באנשים שחוו שינוי כמוני וידענו לתמוך ולהעצים איש את רעהו. דווקא המקום של לתמוך באחרים ולסייע להם נותן לנו לעיתים עוצמות מופלאות.
  • ניתקתי את עצמי מתלאות העולם והתמקדתי בתכנים מעצימים. מדובר בספרים, תוכניות וחומרים שונים שאספתי באינטרנט, בכתב, באודיו ובוידאו. כולם נתנו לי השראה, פתחו לי אופקים ללמידה חדשה, והכניסו אותי עמוק לתהליך מרתק של התפתחות אישית, צמיחה וגדילה.

אלו אם כן כמה דרכים כדי לאזור אומץ ולהתמודד בהצלחה בנתיבי השינוי שלכם.

 

ולפני סיום, כמה טיפים איך לבצע שינוי קריירה שקשה לך לעשות אותו, שנתתי בראיון לגלי צהל (3:38 דק’):

 

אסיים פוסט זה עם אמרתו של גנדי, איתה גם בחרתי לפתוח את הפרק הראשון בספרי: “היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם“.

באפשרותך לקרוא את סיפור שינוי הקריירה המלא שלי בפרקים הראשונים של הספר שלי שניתנים להורדה בחינם בלינק הזה.

קרא עוד באתר זה על אימון לשינוי קריירה – איך אוכל לסייע לך לעשות שינוי קריירה כמו שאני עשיתי.

 

הספר המודפס או הדיגיטלי בהנחה ניתנים לרכישה בלינק הזה – לחץ כאן לרכישת הספר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

היום, לפני 9 שנים, הכל התחיל…

מתאונה לשינוי ופריצת דרך

היום לפני 9 שנים התחילה תקופת השינויים המואצת בחיי.מתאונה לשינוי ופריצת דרך

לראשונה בחיי הובלתי כפצוע באמבולנס לאחר תאונת דרכים עם הווספה האדומה שלי במחלף הסירה. האירוניה היא שהייתי בדרך לראיון עבודה, כן באותו תחום שבו עבדתי וכבר קצתי בו.

בתאונה שברתי את מפרק עצם הבריח, עברתי ניתוח ושיקום הכתף.

ירדתי מהווספה אחרי 22 שנה ובהמשך אותה שנה “ירדתי” גם מהמקצוע שלי – רו”ח וסמנכ”ל כספים, גם כן אחרי 22 שנה.

למדתי מאז שהכל אפשרי, גם בשיקום פיזי מהיר וגם בביצוע שינויים בקריירה ובחיים, והגשמת הייעוד שלי.

הרבה פעמים, שינויים מתחילים באירועים מכוננים, כמו התאונה ההיא היום לפני 9 שנים. אירוע שלילי, שבסופו של דבר היה פתח לשדרוג החיים!

ומכאן גם נולד הספר, שמסכם את התובנות וההתנסויות ב-9 השנים הללו למתודולוגיה סדורה ובדוקה לביצוע שינוי מנטלי כדי להפיק תוצאות בעסק.

פרקים ראשונים במתנה ללקוחותיי ולקוראי הבלוג שלי!

הספר “להתרגל להצליח” השלים בהצלחה פרויקט השקה!  

הספר ניתן לרכישה בהנחה עד הבית + בונוס בלינק הזה – לחץ כאן לרכישת הספר

 

להמשך קריאה

התנגדות – הגישה האוטומטית שתוקעת את ההצלחה

להתמקד בחצי הכוס המלאה

אני מבקש לשתף אתכם בסיפור אישי אמיתי שלי, שמחד חשף חולשות ופגיעות שלי, ומאידך אפשר לי למידה וצמיחה שלא הייתי מוותר עליהן.

ובכדי להכניס אתכם לקונטקסט העניין, אפתח בציטוט קצר מתוך הספר “להתרגל להצליח” שעליו אני שוקד בימים אלו, וקורם אט אט עור וגידים:

להתמקד בחצי הכוס המלאה

לא על שכלי לבדו

“השינוי שלי מרציונליות למודעות לא קרה בין לילה. כשהתחלתי לאמן אנשים בקיץ 2006 הייתי עוד רק רציונלי.

חמוש בפרדיגמות העבר, לקחתי את מיומנויות האימון שאך זה למדתי, ובעיקר את הקונקרטיות שבהן כמו תכנון עסקי, והתחלתי ליישם אותן. קודם כל עם עצמי, בעסק שאך זה הקמתי, ובמקביל גם עם הלקוחות שאט אט השגתי.

כאדם חרוץ ושקדן, הייתי בטוח שהצלחתי מובטחת. אבל זה לא עבד לי. התוצאות שלי ברמה האישית וגם אלו של לקוחותיי הראשונים בוששו להגיע.

ולא הבנתי מדוע. מה היה חסר בפעולות שלי ובשיטת האימון שלי כדי לאפשר לי וללקוחותיי לפרוץ דרך?

או אז התחלתי לרדת בהדרגה לשורש העניין.

בתקופה זו הייתי כל הזמן בתוך מסגרת אימונית, כחלק מקורסי האימון שעברתי. וכך, התחלתי לקבל משובים ממאמניי שמילות המפתח בהן היו: “שחרר, קבל, זרום“. בתחילה לא הבנתי מה רוצים ממני. ואז חדרה בי אט אט ההכרה שאני פועל אך ורק ממקום רציונלי ומתעלם משאר המרכיבים ב”מערכת ההפעלה האנושית” שלי.

כך, התחלתי יותר ויותר להכיר בחשיבות הגורמים ההווייתיים היושבים בבסיס פעולותיי. איך התפיסה שלי וה”תכנות” שעברתי ב-46 שנותיי מחבלים במעשיי. הבנתי שיש חוסר הלימה בין אותו תכנות במוח הלא-מודע שלי, מחשב העל האמיתי במוחי, לבין רצונותיי, כפי שהם משתקפים במוח המודע שלי.

במקביל, התחלתי לשנות בהדרגה את הפוקוס בשיטת האימון שלי – מגישה שנסמכה בעיקר על יעדים ומדדים, לשיטה המשלבת גם הרבה אימון הווייתי, מנטלי והתנהגותי.”

עד כאן הציטוט מפרק מס’ 2 בספר. ועכשיו, בהקשר זה, לחשיפה ראשונה של מקרה אמיתי מאד לא נעים שקרה לי לפני כמה שנים:

 

האימון של שושי לא הצליח

לא תמיד אני מצליח לחולל שינוי אצל לקוחותיי. כל כך הרבה גורמים מעורבים כאן שקשה תמיד לדעת את הסיבות. למרות שאני מכיר כבר חלק משמעותי מהן וגם יודע בדר”כ למנוע אותן, לא אכנס כאן לניתוח העניין. רק אומר שאחוז ההצלחה של לקוחותיי הוא כ-70%, והסיבות העיקריות לאי-הצלחה של תוכנית אימון עסקי הן חוסר פתיחות ומחויבות מספקת של הלקוח לתהליך.

תוכנית האימון העסקי של שושי (שם בדוי) לא הצליחה. לא אכנס לסיבות, כי הן אינן חשובות לענייננו. אומר רק שעשיתי כל שביכולתי כדי ששושי תצליח, לרבות להקדיש לה זמן מעל ומעבר, לתת לה הנחה משמעותית במחיר, ועוד.
באותם זמנים נהגתי לעבוד דרך מט”י ר”ג, בעיקר כדי לאפשר ללקוחות מסוימים שלא יכלו לעמוד בתעריפים שלי, בכל זאת לעבוד איתי. כך גם היה עם שושי.
ולמרות הכל, שושי לא הגיעה לתוצאות המצופות.

כמה שבועות לאחר סיום האימון, קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה ממנהל המט”י: “שושי התלוננה עליך. אתה  נחשד בהתנהגות עסקית בלתי הולמת והתלונה כרגע מועברת לבדיקת התמ”ת”. נדהמתי! תחושה לא נעימה של כישלון אפפה אותי, הבטן שלי התכווצה והתמלאה ב”פרפרים”…
למען ההגינות אציין שהיו דברים בגו בתלונה של שושי, אך הם היו לכאורה, סרסו את הכוונות האמיתיות שלי, והתעלמו במפגיע מכל מאמציי והשתדלויותיי הכנות לסייע לשושי בכל דרך שיכולתי. וגם כאן לא אכנס לפרטים, כי זה לא מן העניין, רק אומר שהתלונה היתה על רקע מקצועי טהור, לא משהו שקשור להטרדה מינית וכיוצ”ב.

שושי כנראה נפגעה ממני עמוקות, מבלי שהתכוונתי לכך כלל וכלל.
שיחת הבהרה עם שושי שקיימתי לא שפכה אור נוסף והעניין נקלע למבוי סתום….

 

מכתב מנהל המט”י

הפרשה המשיכה להתגלגל. אני מסרתי את גרסתי, הדגשתי את המוניטין הטוב שהיה לי עד כה במט”י, עד כדי כך שהומלצתי על ידם ללקוחות שפנו לקבל חונך מטעמם, ובמקביל המקרה נבדק ע”י התמ”ת.

ואז הופתעתי בשנית, עם קבלת המכתב הבא ממנהל המט”י:

התנגדות חוסמת שינוי

 

הייתי בשוק!

מייד עלתה והציפה אותי התמרמרות עזה: “לא רק שהתלונה מופרכת, הם עוד מעזים לחרוץ משפט בצורה חד-צדדית ולגזול ממני 4,110 ש”ח שמגיעים לי כדין?”.

ואז ההתנגדות האוטומטית: “אני אגיע עד בג”ץ אם צריך, כדי לטהר את שמי ולהגיע למשפט צדק!”

 

ובכל זאת, קיבלתי והשלמתי עם רוע הגזירה

לאחר התגובה הראשונית שהביעה זעם ותסכול, התחלתי לחשוב על כל העניין בהגיון. הנה המחשבות שעברו אז בראשי:

“התבונן בתגובה האוטומטית שלך וחשוב בהגיון: חוץ מהעניין העקרוני והאבדן הכספי, מה הטעם ביציאה למלחמה? רק כדי להשביע את רעבונו של האגו, להכרה ולניצחון? כמה בזבוז זמן ואנרגיות שליליות מעורבות כאן וכמה השפעה רעה תהייה להן עליך בחודשים הבאים? ואם העניין יצא לתקשורת, או לפחות לדפי האינטרנט, לך תדע איך הדברים יתפרשו ולך תוכיח ש”אין לך אחות”. ובתכלס, מדובר כאן בכסף, רק בכסף, שבא והולך, ולא יעשה אותי עשיר יותר…”.

אתם כבר מבינים להיכן זרמו הדברים. קורס לניהול קארמי שהשתתפתי בו באותו מועד עזר לי להחליט סופית: “שחרר, קבל, זרום“…

 

מה למדתי מהמקרה ומה באפשרותך ללמוד

וכאן החיבור לראשית הפוסט. סוף סוף הפנמתי את השיעור העיקרי שלמדתי מאז השינוי הגדול שעברתי ב-2005.איך לקבל, לשחרר ולהשיג את מה שאתה רוצה בחיים

החלטתי להתמקד בחצי הכוס המלאה. ויתרתי על האגו, ויתרתי על השליטה ועל ההתנגדות האוטומטית למצב שלא מצא חן בעיני, בלשון המעטה.
כיום, מפרספקטיבה של כמה שנים, אין לי ספק שנהגתי נכון. המלחמה לא שווה את הסבל והאבדן הכרוך בה.
השאלה הרלבנטית אז היתה – מה נכון עבורי בטווח הארוך: התנגדות ועשיית צדק, עם הסיכון שאולי הוא לא יעשה והסבל הרב בדרך, או ויתור, קבלה, זניחת העבר, התמקדות בהווה והליכה לקראת עתיד טוב שאני רוצה ליצור לעצמי. בחרתי בלהיות חכם, ולאו דווקא צודק. הסתפקתי בצדק הפנימי שלי, לפיו הייתי שלם עם כל מעשיי.

ועוד משהו שיניתי בעקבות המקרה:
הפסקתי לעבוד עם המט”י. הכתובת היתה על הקיר. זה היה הזמן לעשות קפיצת מדרגה בביטחון העצמי והמקצועי שלי. לבטוח בכוחי להצליח ולהתפרנס גם ללא המסגרת החמימה והנוחה של המט”י. והתוצאות לא איחרו לבוא: ההכנסות שלי לא רק שלא קטנו, אלא גדלו בצורה משמעותית. הרווחתי בחזרה את ה-4,000 ש”ח כפל כפליים.
כן, יצא מתוק מעז!

ומכאן אליך, ואל המסר העיקרי שלי בעקבות המקרה:
כבני אדם יש לנו התנגדות אוטומטית לכל מצב שאינו לרוחנו. עד כדי כך אוטומטית, שבניסוי פשוט של התנגדות עם לקוחותיי אני מוכיח ש-99% מהם לוקים בה. התנגדות זו מורידה אותנו מתחת לקו, מכניסה אותנו למצב תגובתי, ואז אנו פועלים ממניעים רגשיים ולא רציונליים. זה המקום שבדר”כ אנו מצטערים עליו, בדיעבד, כי התנגדות אוטומטית מוציאה מאיתנו רוע ושליליות חריגים בעוצמתם.

קרא גם על פרדוקס הקבלה בפוסט אחר בבלוג שלי.

והנה כאן בסרטון הקצר המחשה של ההתנגדות האוטומטית המובנית בכל אדם כפי שצולמה בהרצאה שלי (3:55 דק’):

 

הנה מה שאני מציע, במקום תגובה אוטומטית שלילית:

ראשית, היה מודע לנטייה האוטומטית להתנגד, לירידה מתחת לקו ולהשלכות השליליות שלה, התבונן בעצמך בזמן אמיתי כאשר ההתנגדות עולה, ובחר במה שטוב בשבילך בטווח הארוך.

שנית, קודם כל קבל את עובדות המקרה. אין זאת אומרת שעליך להשלים עם הדברים, אך קבלתם היא חיונית, כי: א) הם כבר קרו ולא תוכל לשנות עובדות שכבר קרו, ו- ב) רק ממקום של קבלה תוכל לחשוב בצורה רציונלית ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורך בטווח הארוך.

שלישית, ותר על האגו, ותר על הצורך בשליטה ועל הצורך לדעת את כל הפרטים. שחרר את ה-Attachment שלך מהנושא, כי כפי שאמר אקהרד טולה בספרו “ארץ חדשה”: “אי התנגדות, חוסר שיפוטיות, ואי היקשרות הם שלושת ההיבטים של חירות אמיתית…“.

 

בהקשר זה של היקשרות (או היאחזות) הינה עצה מעולה וחכמה:

רביעית ואחרונה, עדיף תמיד להתמקד בשיעור שכל קושי או אתגר באים ללמד אותנו ולא בקושי עצמו: ללמוד את השיעור ולהפיק לקחים ממקום נטול אגו. כי המטרה העיקרית שלנו היא להתפתח ולצמוח כבני אדם. וכן, לרוב גם אפשר להוציא מתוק מעז!

ולסיום, הנה אמרה נוספת בנושא, הפעם שלי:
מה שלא עובד בכוח ובמוח עובד בנוח. שחרר, תן לזה מנוח, והוא יגיע נינוח”  😉 ~חגי שלו.

פוסט זה הינו קטע מעובד לבלוג שלי מתוך פרק 13 (עמ’ 252) בספר שלי “להתרגל להצליח“.

לחץ כאן לרכישת הספר בהנחה מאתר זה

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“אינטליגנציה רגשית”:

איך להאריך את החיים בשעתיים על כל יום שעובר?

שינוי

כאשר מעצבת המשחקים ג’יין מקגוניגל מצאה עצמה מרותקת למיטה בעקבות זעזוע מוח קשה, עלה בדעתה שינוי רעיון מדהים כיצד להחלים. היא התעמקה במחקרים שעסקו בהשפעת משחקים על הבריאות, ויצרה את המשחק המרפא “Super Better”. בשיחת וידאו זו מ”טד, מקגוניגל מדגימה כיצד כל אדם יכול להמריץ ולעודד יכולת התאוששות, לשפר את איכות חייו ולהאריכם בצורה משמעותית.

אז הנה ללא הקדמות מיותרות ההרצאה המשעשעת של מקגוניגל המקסימה, והסיכום שלי לאחריה:

להמשך קריאה

הרצאה מ-Ted – מהי הנוסחה הנכונה להשגת אושר?

אושר, פסיכולוגיה חיובית, אימון עסקי

המרדף אחרי האושר מעסיק אותנו מאז שחר האנושות.

דומה שעל אף השפע והקידמה, דווקא כיום אנשים מאושרים פחות.

הלחצים, התחרות, המרדף אחרי ההצלחה והתקשורת השלילית המקיפה אותנו, הם כמה מהסיבות לכך.

בהרצאה משעשעת במיוחד מ”טד”, סוקר הפסיכולוג החיובי שון אקור מהרווארד מהם הגורמים והדרכים להביא יותר אושר לחיינו.

עוד הוא מדגים איך ההצלחה היא תוצאה של רמת האושר שלנו, ולא ההיפך!

12:21 דקות ששווה לראות:

 

הנה תקציר של הסרטון, למי שלא קלט את הכל משטף דיבורו המהיר 🙄 של אקור:

מצוינות היא היכולת למצוא מה גורם לאנשים להתעלות מעל לממוצע.
בעוד שהפסיכולוגיה המסורתית רוצה להביא את האנשים למצב “נורמלי”, הפסיכולוגיה החיובית חוקרת איך נוכל לגרום לאנשים להיות מאושרים יותר, הרבה מעבר לנורמליות.

כדי שנוכל לעשות זאת, עלינו קודם כל להתמודד עם ים החדשות הרעות שצצות לנו מכל חלון מדיה בסביבתנו.
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת לפי אקור, היא לשנות את העדשה שדרכה אנו רואים את העולם.

הבעיה היא שרובינו בני האדם כל הזמן משווים את עצמנו לעבר ולאחרים.
כלומר, העולם החיצוני שלנו מנבא את רמת האושר שלנו.

אך בפועל, לפי מחקרים  90% מהאושר שלנו דווקא נקבעים ע”י העולם הפנימי שלנו, ע”י הדרך בה המוח שלנו מנתח את העולם.
רק 25% מההצלחה בעבודה ניתנים לניבוי ע”י ה-IQ שלנו.
75% מההצלחה הם תוצאה של רמת האופטימיות שלנו, המעורבות החברתית והיכולת לראות לחץ כאתגר במקום כסיכון.

כאשר, לפי התפיסה השגויה של מרבית בני האדם, האושר נקבע ע”י גורמים חיצוניים לנו, השאיפה הטבעית שלנו תמיד לרצות עוד ועוד דווקא מרחיקה מאיתנו את האושר, שנראה קרוב אך חמקמק.
למשל, כמה זמן מחזיקה אותנו מאושרים השפעת כוס בירה? קבלה לאוניברסיטה יוקרתית? רכב חדש שרכשנו?
הטבע האנושי הוא להתרגל מהר לדברים טובים ואז להתמקד במה שעדיין לא השגנו…

האמונה והתפיסה המוטעית היא: נצליח ואז נוכל להיות מאושרים.
אך המציאות מוכיחה שלא כך הוא…
בפועל, הדרך לאושר, כפי שמראים המחקרים, היא הפוכה, אומר אקור, ודווקא מתחילה מיצירת הוויה של אושר:
כשהגישה שלנו היא חיובית ואופטימית מלכתחילה, האינטליגנציה עולה, היצירתיות פורצת, רמות האנרגיה שלנו מרקיעות ואז גם התוצאות העסקיות שלנו משתפרות.

לסיום, הנה כמה כלים שיאפשרו לכם לחווט מחדש את המוח שלכם לחיוביות ואופטימיות, כדי שתוכלו להיות מאושרים יותר ואז גם להצליח יותר:

  • הודיה – אמרו תודה על מה שיש לכם
  • לכתוב מידי יום על חוויה טובה שהייתה לכם
  • להתעמל
  • למדוט, לעשות מדיטציה
  • לגלות נדיבות

ממש לא קשה, אהה?

 

ובקשר לנדיבות, הנה סרטון מרגש קצר שממחיש את העוצמה של נדיבות, לנותן ולמקבל:

 

אם כך, עם קצת מודעות, התבוננות עצמית ובחירות נכונות אפשר לשנות החיים שלנו לטובה!
רוצה להיות מאושר במקום העבודה? לחץ כאן לפרטים.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“וידאו פוסט”:

לאמץ הרגל של מצליחנים – לקום מוקדם, בחמש בבוקר!

כל כך חשוב מתי ואיך אנו קמים בבוקר.

השעות הראשונות של הבוקר הן ה-setup של כל היום.

רוב האנשים קמים עם תחושה של “לא בא לי להתחיל את היום. לו רק יכולתי לישון עוד ועוד…”.

ומכאן הדרך קצרה לקימה מאוחרת, לשרשרת של תקריות בוקר לא נעימות, ושל “קימה על צד שמאל” כמו שההורים שלנו נהגו לומר…

הסרטון הבא של רובין שארמה מלמד אותנו שאפשר גם אחרת;

אפשר לפתוח את היום בדרך מעוררת השראה ומחוללת אנרגיה לשאר היום:

להמשך קריאה

2:11 דקות של השראה צרופה לשנה החדשה!

ללא מילים!

פשוט ללחוץ על הסרטון ולקבל 2:11 דקות של השראה צרופה!

להמשך קריאה

האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

כן! אומר ד”ר דויד המילטון, PhD, שמתארח היום כאן בבלוג. genes-DNA

החיבור בין המדע לרוח, בין המינד לגוף, בין התכלס למיסטיקה, תמיד סיקרן ואתגר אותי.

כמי שעשה דרך ארוכה מראיית חשבון hardcore למודעות ועבודה מנטאלית בעצמי (כולל מדיטציה כל בוקר) ועם לקוחותיי, אני עוקב תדיר אחרי שורת מדענים שמחפשים איך המדע יכול להסביר טוב יותר תופעות מטפיסיות שאין להן הסבר נראה לעין.

ד”ר דויד המילטון הוא ללא ספק אחד המבריקים שבהם.

והיום אני מביא כלשונו פוסט שלו שעונה על השאלה בכותרת:

האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

ומכאן, רשות הדיבור לד”ר דויד המילטון, בתרגום חופשי שלי:

“כן!

David Hamilton

החשיבה עושה זאת 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.

זה בלתי אפשרי בעצם להפריד את החשיבה (mind) שלכם מהגנים שלכם.

כשאתם לומדים משהו חדש, או חושבים על משהו שוב ושוב, המוח יוצר נתיבים עצביים.

נתיבים אלו לא צצים או נמוגים סתם כך באוויר.

הם יוצרים סדרת אירועים שתוצאתם היא ההפעלה או אי-ההפעלה של מאות גנים.

והנה הנקודה:

אירועים אלו מונעים ע”י מה שאתם חושבים עליו!

אם נשים לרגע בצד את הפרטים, אנחנו נשארים עם העובדה שחשיבה גורמת להפעלה או אי-הפעלה של גנים. לזה אני קורא “ממשק המוח (mind) – גנים”.

ניתן לראות זאת גם במדיטציה. מדיטציה עקבית יוצרת שינויים מבניים במוח ובגוף.

הפוקוס המנטאלי של מדיטציה על רעיון או נשימה יוצר אפקט זה על המוח ובעקבותיו גם על הגנים.

מחקר של 8 שבועות שבוצע בהרווארד בקשר מדיטציה, הראה שהיא השפיעה על 1,561 גנים אצל מודטים מתחילים ו-2,219 גנים אצל מודטים מנוסים.

לגבי המתחילים, 874 גנים הופעלו ו-687 גנים כבו.

[זאת, מתוך סך כולל של כ-20,000 גנים שיש לנו! – ח.ש.]

חלק מיכם עשוי לתהות מדוע זה חשוב

ובכן, זה חשוב מפני שאנו גדלים באמונה שהמוח שלנו מוגבל ביכולותיו, ומשמש רק לחשיבה וניתוח של אירועי החיים. אך זוהי גישה לא מעצימה. היא מובילה אותנו לחשוב שאיננו יכולים לסייע לעצמינו [פיזית, באמצעות חשיבה – ח.ש.] ושאיננו יכולים לשנות דבר.

חבר טוב שלי שהה כמה שבועות בבית חולים במהלך השנה האחרונה. בהיותו אדם פרואקטיבי עם נחישות לעשות כל שביכולתו על מנת להחיש את החלמתו, הוא שאל את הרופאים מה הוא יכול לעשות כדי לסייע לעצמו להחלים, ונענה בתשובה: “כלום”.

תשובה זו היא אך ורק תוצאה של הרגל חשיבה המבוסס על הדעה שהמוח הוא חסר יכולות [ריפוי], וקרוב לוודאי שהייתי נותן תשובה זהה אם הייתי נושא באותה הדעה.

למעשה, אפשר לראות את המוח ככוח, כך שהפוקוס שלו יכול לגרום אפקטים ביולוגיים ופיזיולוגיים על המוח עצמו ועל הגוף. בידיעה זו, לעולם אין זה “כלום” שאדם יכול לעשות [לטובת בריאותו באמצעות מוחו].

הרי אנחנו חייבים לחשוב, אז מדוע שלא נלמד על מה לחשוב כדי להועיל לעצמנו?

ברמה הכי ברורה, כשאדם חולה, למשל, חשיבה על דברים מלחיצים לא תעזור. כימיקלים של לחץ ייוצרו וינועו במעגלים בגוף. דווקא חשיבה על דברים רגועים עשויה לסייע. בצורה דומה, חשיבה על חיבה טובה ללב. מאידך, חשיבה בעוינות ובאגרסיביות איננה מועילה ללב.

במידת מה כולנו כימאים.

הכימיה של המוח והגוף מגיבה למה שאנחנו מתמקדים בו ולאיך שאנחנו מרגישים.

אם נלמד במה להתמקד לתועלתנו, במידה מסוימת נפעיל ונפסיק כימיה שונה [בגוף שלנו]. אז נוכל לקחת את המיומנויות הכימיות שלנו לרמה חדשה. אני רואה זאת כהתפתחות הגדולה הבאה ברפואת נפש-גוף.

אני מאמין שיש ביכולתנו להשפיע על בריאותנו הרבה יותר מאשר אנו סבורים. אנו רק צריכים להיפטר מהדעה שלמוח אין השפעה על הגוף. אם מישהו מנסה לומר לכם זאת, שאלו אותם אם אי פעם היתה לו פנטזיה מינית.

הסיבה לכך שאני מסביר את המדע של רפואת מוח-גוף היא לפתח באנשים אמונה בעצמם. אני מאמין שאמונה זו יכולה לעשות הבדל אמיתי [בבריאות של בני האדם].

מתן אמון בתרופות וברופא גורמת לתוצאות טובות יותר מאשר אי מתן אמון, כה ברורה היא השפעת האמונה. אז מה בדבר שנלמד להאמין בעצמנו? לא במקום עצה רפואית, כמובן, אלא בנוסף אליה.

המוח שלכם יותר רב-עוצמה מאשר אתם חושבים, ואתם אלו שמכוונים אותו

מה דעתכם שנלמד להתמקד בדברים שאנו מודים עליהם? מה דעתכם שנפתח יותר רגשות אמפטיה וחמלה? אולי נלמד לטפח מחשבות של אהבה וחיבה? אתם כולכם כימאים וזו תהיה כימיה נחמדה ומועילה.

זוהי ההתחלה. והמעט ביותר הוא לעשות משהו חיובי עם המוח שלנו.”

עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.

דוגמה נוספת של השפעת המוח על הגוף הוא אפקט הפלסבו:

כאשר נותנים לאנשים תרופת דמה אך אומרים להם שזו תרופה אמיתית, ההשפעה החיובית של “התרופה” על בריאותם מגיעה עד 70%!!! כמובן, מחשבות הריפוי של המוח עושות כאן את העבודה.

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

יתרה מכך, בפוסט הבא אומר ד”ר המילטון שהמחשבות והרגשות שלנו הם מדבקים. הוא מדגים שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

ואני מוסיף ואומר:
אם המוח יכול להשפיע על הגנים, בואו לא נסתפק רק בניצולו להשפעה חיובית על בריאותינו.
בואו נבין שהפוקוס, הגישה והחשיבה שלנו מחוללים את המציאות שלנו.
אז בואו נפנה את המוח שלנו אך ורק למקומות שמקדמים אותנו ומשפרים את התוצאות שלנו!
בואו נבין שבאמצעות המוח שלנו אנו יכולים לשנות תכונות אישיותיות שלנו!

וזו כבר לא פרשנות כזו או אחרת של מיסטיקנים – זה מדע צרוף!

את המקור של הפוסט אפשר לקרוא בלינק הבא:

http://drdavidhamilton.com/?p=1052

ניתן לקרוא עוד על ד”ר דויד המילטון באתר שלו:

http://drdavidhamilton.com/

אגב, ד”ר המילטון הוא סקוטי במוצאו, ולמי שלא מאומן בהקשבה למבטא סקוטי יהיה קשה מאד להבינו עד הסוף באודיו ובוידאו…  😉

ואם ברצונך לדעת וליישם איך לשנות את החשיבה שלך כדי להשיג תוצאות טובות יותר, יש לי את השיטה ואת התהליך המתאים.
לחץ כאן לפרטים נוספים.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הטעות הקלאסית של יזמים עם אחריות עצמית גבוהה

לקיחת אחריות היא דבר נפלא. יזמים עם אחריות גבוהה גם בדרך כלל מצליחים יותר.

יחד עם זאת, לאחריות גבוהה נלווים לפעמים גם סממנים שליליים, שדווקא תוקעים.

מהם אותם סממנים ומה לעשות כדי להימנע מהם?

התשובה בסרטון שלפניכם (2:34 דק’):

 

אז ראשית, אחריות איננה “אשמה”. זו טעות קלאסית בתרבות שלנו. כשאני שואלים “מי אחראי על התיק הזה פה בכניסה?”, הפרשנות האוטומטית היא שמשהו פה לא בסדר ומחפשים את האשם…

אבן שושן מפרש אחריות כ”נְכוֹנוּת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב עִקָּרוֹן מוּסָרִי אוֹ חֶבְרָתִי”. קל לראות שאין כאן דבר וחצי דבר על אשמה…

גם השפה האנגלית מלמדת אותנו ש- Responsibility מורכבת משתי מילים: Response + Ability, ללמדנו שאחריות פירושה היכולת לבחור בתגובה.

אז הנה כי כן אחריות גבוהה אין לה שום קשר לאשמה. ולכן, המקום שבו אנו היזמים מפרשים אחריות גבוהה כהאשמה וכשיפוטיות עצמית, אינה אלה הרגל מגונה של התרבות (הפולנית  :-)) שממנה ינקנו (וגיליתי, אגב, שגם מרוקאים הם “פולנים” בהיבט זה). ככזה, עלינו להוקיע אותו ולהפנים שביקורתיות עצמית, שיפוטיות והאשמה, הם אחד ההרגלים שרבים מאיתנו תקועים בהם וגורמים רק לירידה “מתחת לקו” הרגשי שלנו ולתקיעות עסקית.

אז אמרו מעתה שאחריות עצמית גבוהה היא טובה וחיוניות, כל עוד היא מתועלת ליצירת עתיד טוב יותר דרך פרואקטיביות ויוזמה!

גם כשקורה דבר רע, שאלו את עצמכם:

מה אני יכול לעשות בקשר לכך? איך אני יכול להתמודד עם זה? מה אני למד מזה? איך אוכל למנוע זאת בעתיד?

אלו שאלות אפשרות והזדמנות (“מה” ו-“איך”) שעדיפות על השאלות האוטומטיות “למה”.

אם ברצונך ליישם אחריות גבוהה ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“אינטליגנציה רגשית”:

 

איך לשחרר תקיעות בעסק בדרך להגשמה ולהצלחה

הרבה בעלי עסקים מרגישים תקועים, ועל אף מאמציהם הכבירים הם לא מצליחים להרוויח את כמות הכסף שהם רוצים ויכולים להרוויח.

בסרטון הבא (6:42 דק’) סוקרים לימור בר-שלמה ואנוכי את גורמי התקיעות העיקריים של בעלי העסקים ומציעים פתרונות להתגבר עליהם.

אנו עושים זאת דרך test-case ומכסים את מקורות התקיעות הבאים:

אמונות מעכבות, פחדים, דברים לא סגורים מהעבר (האשמות, כעסים), מיקוד שליטה חיצוני, התמודדות עם נסיבות וקשיים, ניסיון לעשו קפיצות גדולות בבת אחת, אין מוטיבציה לשווק, חוסר שיתוף עם קרובים וחברים, ועוד.

להמשך קריאה

הפחד מכישלון תוקע את ההצלחה

אחד הכוחות ההרסניים ביותר שתוקע כל יוזמה הוא הפחד.כישלונות מפורסמים

כרגש השלילי החזק ביותר שיש, הפחד משליך ומחזק רגשות שליליים אחרים (כמו: דאגה, לחץ, דכדוך ועוד), מוריד אותנו מתחת לקו, ומשבית את העשייה שלנו ואת חדוות החיים.

נדמה לנו אז שאנו חולמים באספמיה, שמה שמעבר לפחד הוא בלתי אפשרי להשגה, ואז הוויתור הוא כמעט בלתי נמנע…

בעבודתי עם לקוחותיי באימון עסקי, נוכחתי שאחד הפחדים שהכי מרתיעים יזמים הוא הפחד לטעות, או כפי שרבים מפריזים ואומרים – הפחד מכישלון.

אז ראשית, לא כל טעות היא כישלון, והנטייה לראות כל דבר ככישלון  היא בעצמה מכשילה. למשל, אנו אומרים “נכשלתי בבחינה” כאשר מדובר בעצם בטעות שהיא ברת תיקון די בקלות.

ולכן, עצתי הפרקטית היא שימו דברים בפרופורציה וקראו לילד בשמו.

שנית, טעויות הן חיוניות בדרך להצלחה.

כמאמר הפתגם: “מי שלא מעז לא מנסה, מי שלא מנסה לא טועה, ומי שלא טועה לא מצליח”.

ללמדנו שטעויות הן הכרחיות כדי ללמוד ולהתקדם.

וכאן נכנסות אין ספור דוגמאות של אנשים מפורסמים בהיסטוריה האנושית שטעו בגדול בדרך להצלחה.

התמונה בפוסט זה מציגה כמה מהם.

והנה גם סרטון בו ג’ק מא מנכ”ל עלי-באבא מספר על הכישלונות שלו:

לכן, המטרה האמתית של כל יזם היא לא להימנע מטעויות, אלא לקבל את הטעויות בהבנה, להבין שהן חלק מהעשייה, ללמוד מהן, לקום מהר מה”אבל”, ולהמשיך קדימה בנחישות ובהתמדה.

לסיום, ציטוט של אבי בנימין שמשמש נר לרגליי:

“הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות היא לא ללמוד מטעות שנעשתה”.

וכדי שלא נעשה את הטעות הזו, עלינו לא לתת לטעות להוריד אותנו מתחת לקו, להתעשת, ומכאן ללמוד מהטעות ולהמשיך הלאה…

 

והנה עוד סרטון קצרצר להשראה בדיוק על איך להתייחס לכישלון:

ולסיום, סרטון מעורר השראה שמדבר על התמודדות עם פרדיגמות תוקעות בדרך לחולל חדשנות:

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

שפת הגוף שלך משפיעה על התוצאות שלך ובאפשרותך לשלוט בה

יש מחקרים רבים שמראים שהחשיבה והרגשות שלנו משפיעים על שפת הגוף שלנו.

כך למשך די ברור לכולנו שכאשר הרגשות שלנו שפופים זה נראה בבירור באנרגיה שלנו, בפנים שלנו ובאופן שבו אני מתבטאים.

אך האם גם הקשר ההפוך קיים?

כלומר, האם שפת הגוף שלנו משפיעה על הרגשות שלנו, החשיבה שלנו, ובסופו של דבר גם על התוצאות שלנו?

האם תנועות פתוחות, אנרגטיות ועוצמתיות מביאות להשפעה חיובית על היכולות שלנו ועל הסביבה שלנו?

והפוך לגבי תנועות סגורות (של התכנסות, סטטיות ורפיסות)?

להמשך קריאה

מה הקשר בין הלב שלך לבין היחסים שלך עם הסביבה ולבין המוח שלך?

Global Coherence Initiative, או בקיצור GCI, היא יוזמה מרתקת שאני חבר בה כבר כמה שנים, ביחד עם מעל 50,000 איש מרחבי העולם.

היוזמה חוקרת את הלב שלנו כמרכז אינטליגנציה חשוב בצד המוח, ואת השפעתו על תפקודינו בחיי היום יום: באנרגיה, בתקשורת, ביחסים ובסופו של דבר גם באפקטיביות שלנו.

הנה דוגמה מצוינת למהות היוזמה.

בסרטון באפשרותך ללמוד כמה עובדות מדהימות לגבי הלב שלך ואיך תוכל בעזרת כמה טכניקות פשוטות לשפר את איכות חייך. 7:20 דקות:

 

פרטים נוספים על היוזמה באתר: http://www.glcoherence.org

 

והנה עוד סרטון של Heartmath שממחיש את הקשר בין הקוהרנטיות של הלב האנושי לבין הטבע וכדור הארץ:

 

לקראת לסיום עוד סרטון שלהם, הפעם על הקשר המופלא שבין הלב למוח:

 

ולסיום, על אינטואיציה ועל הדרך להפעיל אותה בעזרת הלב, בסרטון הקצר הבא של HeartMath:

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

איך להתמודד עם אנשים שמרגיזים אותנו?

איך להסיר דאגה?

אחד ממקורות התקיעות המרכזיים שלנו כבני אדם בכלל וכבעלי עסק בפרט, הם הרגשות השליליים.

אני רואה לא מעט לקוחות שמגיעים אלי לאימון עסקי במצב שהוא “מתחת לקו“, קרי – ברגשות שליליים.

ממקום זה קשה מאד להצליח, כי האנרגיה נמוכה, ההספק נמוך והתקשורת שלנו עלובה, ואז גם התוצאות בהתאם.

לכן, פיתוח של אינטליגנציה רגשית הוא נושא מרכזי בהרבה מתוכניות האימון שלי:
איך לשלוט ברגשות שלנו?
איך לא לתת לנסיבות בסביבתנו, ובפרט לאנשים מרגיזים, להשפיע עלינו רגשית?

בסרטון הבא, בו חברתי ללימור בר-שלמה, מומחית לתקשורת ניהולית, אנו נותנים כמה טיפים איך להתמודד עם אנשים שמרגיזים אותנו (9 דקות):

עוד סרטון עם כלי ספציפי איך לשלוט ברגשות השליליים אפשר לראות בלינק הזה.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

חגי, אני מרגישה עייפה ויש עלי עומס כבד…

לאחרונה, התחלתי לעבוד עם נועה (שם בדוי) באימון עסקי.

הנה מה שנועה כתבה לי היום, כבר אחרי מפגש אחד, ותשובתי אליה.

לא נגעתי, זה אותנטי לגמרי, ובטוחני שכל מי שהתחיל בשינוי כלשהו בחייו  חווה זאת.

אז הנה שיעור אמיתי איך להתמודד עם ההתנגדות הטבעית שלנו לשינוי:

 

המייל של נועה אלי:

שלום חגי,
מה קורה איתי:
אני נמצאת בתקופה לא כל כך טובה.
מרגישה פיזית מאוד עייפה וגם כשאני ישנה זה לא מספיק.
יש לי חשש שאני מעמיסה על עצמי יותר מידי
(זאת הבעיה העיקרית אצלי וחלק מהסיבה לכך שחליתי).

אני משתפת אותך בכך כיוון שאנחנו בתחילתו של תהליך אימון עסקי שיילך ויהיה יותר ויותר אינטנסיבי.
ואם אני כך עכשיו … מה יהיה אח”כ?

בעצם אני שוקלת לדחות את העניין במספר שבועות,
לא מתאים לי להיות עייפה ושפוכה…
אני אמורה לבוא עם אנרגיות מטורפות לכל פגישה,
כי בעצם אני מגשימה משהו שרציתי זה זמן רב,
וגם מצאתי את האדם הנכון.

כפי שאמרתי לך יש עלי כרגע הרבה עומס פיזי ונפשי.
אני רוצה לעשות את הדברים נכון.
נכון מבחינתי זה קודם כל שאני ארגיש טוב…
אז מה דעתך?…

שבת שלום,
נועה

נ.ב.
אני ממשיכה לתרגל כל הזמן
ובסוף שבוע הבא אצא לחופשה קצרה לטעינת מצברים.

 

ותשובתי לנועה:

נועה יקרה,

כל מה שקורה לך הוא טבעי לגמרי!
כמו כל אדם, את לא עשויה ממקשה אחת.
יש לך אגו, ויש לך נשמה/נפש/רוח/אני גבוה.
הנשמה שלך רוצה שינוי והאגו שלך מתנגד לשינוי.
זו אחת המשימות של האגו בחיים.
הוא רוצה לשמור על הסטטוס קוו.
כי כל שינוי הוא איום על ההישרדות וסכנה (עלק…), ותפקיד האגו הוא “לשמור עליך”.

מצד שני, הנשמה שלך רוצה שינוי.
לכן באת אלי מלכתחילה לאימון עסקי.
האתגר הוא לא לתת לאגו לגבור על הנשמה, שהיא האני האמיתי שלך.
עוד על כך בפוסטים המצ”ב.
[ח.ש. – ראו לינקים לפוסטים בתגובה שלי בתחתית הדף]

לכן, אל תתרגשי מאנרגיה נמוכה.
אל תרגישי לא טוב שאינך נלהבת לאימון העסקי.
זו התוצאה של עבודת הגיס החמישי של האגו שלך.
כפי שאני בטוח שאת יודעת, המצב הפיסי שלנו הוא התוצאה של המחשבות שלנו.
הדרך לאנרגיה ועוצמה לא עוברת בלנוח דווקא,
אלא בכוונון המחשבות והפוקוס שלנו לדברים שחשובים לנו ומקדמים אותנו בחיים.
אם תשלטי במחשבות שלך, תשלטי גם באנרגיה שלך ובבריאות שלך.
אני אלמד אותך איך לשלוט במחשבות שלך ומכאן ייפתח הפתח לשיפור.

עכשיו יש לך 2 ברירות:
להיכנע לאגו, לוותר ולהישאר בסטאטוס קוו,
או לגייס את הכוחות של הנשמה שלך לתהליך.
לחכות בסבלנות, לעשות את העבודה כפי שאנחה אותך,
צעד אחרי צעד, תוך שיפור מתמיד והשגת שליטה על המחשבות,
ומכאן גם על הגוף שלך ועל התחושות שלך.
כי זה הסדר הנכון: ספיריט => מינד => גוף.

מה שאת חווה עכשיו אינו סימן לאח”כ.
ה- ‘אח”כ’ יהיה הרבה יותר טוב.
כי את תלמדי לשלוט במינד שלך ומכאן גם על המחשבות שלך והגוף שלך.

לכן, אני מזמין אותך לא לוותר.
אני מזמין אותך לבטוח בי ולהמשיך בדרך שהנפש שלך בחרה בה מלכתחילה.
אל תתני לאגו להשבית את השמחה.
בואי נמשיך עוד כמה מפגשים ותראי איך את מתקדמת.

“עומס” הוא דבר סובייקטיבי.
האגו מפרש אותו כ”לא לעשות כלום”.
אבל דווקא אנשים עמוסים הם אנרגטיים מאד.
כך אני לדוגמה כאשר אני בתוך עשייה מטורפת להגשים את החזון שלי,
וכותב לך ביום שישי בערב.
כי הנשמה שלי היא השולטת, וכתיבה לך בערב שבת אינה עומס, אלא עשייה ונתינה ברוכה ותורמת.
וזה נותן לי אנרגיה.
זכרי את הסדר: הנפש שולטת במינד, והמינד שולט בגוף וברגשות.
אם תשלטי במינד באמצעות הנפש, תשלטי בחייך ובהרגשתך.
ואת זה אני אלמד אותך.

אז אני מזמין אותך לא לוותר.
אני יודע שזה לא פשוט,
אבל אני בטוח שאת יכולה לגייס את תעצומות הנפש ולהמשיך.
כי מכאן זה לא יהיה יותר אינטנסיבי,
אלא רק ילך וישתפר, ואז גם תרגישי טוב יותר…
השעה החשוכה ביותר היא השעה לפני הזריחה!

באהבה גדולה,
חגי

[ח.ש. – בתגובות לפוסט זה בתחתית העמוד, פרסמתי את המשך העלילה – תכתובות נוספות שהיו לי עם נועה מאז זו שלעיל, בתהליך האימון העסקי שלה.
הכל אותנטי, לא נגעתי, פרט לשינוי מספר פרטי זיהוי כדי לשמור על הפרטיות של נועה.
שוב, המקרה הוא כל כך אופייני, מתאים לכל כך הרבה אנשים, כך שבטוחני שכל אחד יוכל לראות בו את עצמו וללמוד ממנו.
בפרט, שימו לב לשיפור המדהים ב”טון” של נועה ובעובדות במשך חודש ימים בלבד!] 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי