איך לפתח תודעת שפע? (1/5)

פיתוח תודעת שפע

סדרת הפוסטים שלפנינו עוסקת בפיתוח תודעת שפע. פיתוח תודעת שפע
נדון בכך בפוסט זה ובארבעת הפוסטים העוקבים.
מטרת הסדרה היא לסקור את העקרונות לפיתוח תודעת שפע ולהציג את הבסיס ליישומה הלכה למעשה.

פוסט א’ – מהי תודעת שפע?

הכל מתחיל בהווייה

כפי שראינו בפוסט אחר, ה-Being תמיד קודם ל-Doing. כך, כל תודעה בכלל ותודעת שפע בפרט, היא מצב הווייתי הכרחי לפני שמבצעים כל פעולה כדי ליצור שפע בחיינו הלכה למעשה.
במילים אחרות, כפי שאמר המשורר גטה: “לפני שאתה יכול לעשות משהו אתה צריך להיות מישהו“. וה”להיות” הזה הוא פשוט החלטה ובחירה שכל אדם יכול לבצע, קודם לכל עשייה.

כאן כמובן נשאלת השאלה: איך מפתחים תודעת שפע? כל התשובות פה בהמשך ובפוסטים הבאים בסדרה.

קל לראות שאחד ממצבי ה-Being החשובים ביותר הוא תודעת שפע, שכן על בסיסה אנו יכולים לבנות כמעט כל חזון, תוכנית והגשמה. מאידך, על בסיס תודעת חוסר, שהיא המצב האוטומטי של מרבית האנשים, קשה מאוד לפתח, ליצור ולהגשים. לכן, פיתוח תודעת השפע הוא חלק מרכזי מאוד בשדרוג ה-Being שלנו ועבודת ההכנה החשובה ביותר של כל אדם בדרך להצלחה.


מהי תודעת שפע?

ישנן הגדרות רבות לתודעת שפע, אך ההגדרה שלדעתי מתאימה ביותר היא: “תחושה של הצלחה ושגשוג בקשר למצב הפיננסי שלנו“.
האתגר הגדול ביותר הוא להרגיש הצלחה ושגשוג גם כאשר המצב הפיננסי שלנו אינו בשיאו, בלשון המעטה.
כלומר, גם כאשר אנו חווים מינוס בבנק, איננו מרוויחים מספיק ועלינו להתפשר על רמת החיים שאנו רוצים, גם אז אנו עדיין יכולים להיות בתודעת שפע.
האתגר כאן הוא להתייחס לכל מה שאין לנו כאל נסיבות, שתמיד, אבל תמיד, אפשר להתמודד איתן.
כך, תודעת שפע היא State Of Mind, היא החלטה, היא הלך רוח, גמירות דעת פנימית, ובחירה שכל אחד יכול לעשות בתוך עצמו.


הכל יחסי

להמחשת הנקודה, כל אחד מאיתנו, לא משנה אם או כמה חסר לו, נחשב מיליונר לעומת אנשים במדינות כמו בנגלדש, מרכז אפריקה, אפגניסטן, או אפילו איזה כפר שכוח אל ברוסיה. בסופו של דבר הכל יחסי, וזה  אחד הדברים הנפלאים בעולם. הכל יחסי, כך שמי שיוצר את התפיסה, מי שיוצר את העמדה היחסית, זה אנחנו, כל אחד בתוך עצמו. אם אנחנו מסתכלים על אנשים סביבנו אשר חיים ברווחה גדולה מאוד, כמובן שנרגיש מדולדלים ועניים (וזאת בפירוש לא תודעת שפע).
אך אם נשווה עצמנו למדינות עולם שלישי, כמו הודו למשל, אשר ההכנסה בהן נמוכה משמעותית מאשר בארצנו, פתאום נרגיש את תודעת השפע.
לכן, התודעה היא כולה בראש שלנו ובתפיסה שלנו.

נכון שאם הנסיבות טובות ויש לנו הרבה כסף בבנק, קל יותר להרגיש את תודעת השפע.
יחד עם זאת, הטענה המרכזית כאן היא שמה שיוצר את הכסף בבנק, היא תודעת השפע אשר קודמת וקיימת גם כאשר אין לנו עדיין שפע פיזי.


לפני שניכנס לעובי הקורה נזכיר ונסכם
:

תודעת שפע היא State of Being, היא בחירה, והיא מקום שבו אנו רוצים להיות כדי להשיג שפע פיזי הלכה למעשה.
תודעת שפע היא עיקרון מרכזי שכל אחד מאיתנו, ללא קשר למצבו הפיננסי, יכול לרכוש וליישם.

לסיום, הנה הסבר מצוין של קרן כהן לגבי העקרונות ליצירת תודעת שפע.

בפוסט הבא נעבור מתיאוריה לפרקטיקה ונכיר שלושה משמונת העקרונות המעשיים לפיתוח תודעת שפע.
לחץ כאן כדי לקרוא את הפוסט השני בסדרה.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

וידאו – אבחנה חשובה ופשוטה שמשנה חיים | מודל מעל הקו ומתחת לקו

אינטליגנציה רגשית להצלחה עסקית

מה ברצונך להשיג בחיים?אינטליגנציה רגשית להצלחה עסקית

אולי אהבה? עסק משגשג? כסף? הגשמה?

 

לא משנה מה זה, כנראה שבסוף הדרך שאיפתך היא להשיג אושר.

וסביר להניח שהאושר הזה קשור לאיזו שהיא הצלחה בדרך:

לממש משהו ללב ולנשמה, להגשים חלום, להביא תועלת לאחרים, לעשות לביתך, ועוד…

מה שזה לא יהיה, יכולת ההגשמה שלך תלויה ברגשות שלך.

רגשות חיוביים – תומכים ומעצימים הצלחה;

ורגשות שליליים – מונעים ומדכאים הצלחה.

בוידיאו פוסט זה אני מבקש לחלוק איתך אבחנה חשובה שעשיתי,

שתסייע לך לשמר ולחזק את הרגשות החיוביים שלך, ולהצליח.

אני מזמין אותך לראותו (22:05 דק’):

או סרטון ישן יותר, מקוצר (7:53 דק’):

 

לאחר הכנת הסרטון שמעתי על ממצא מדהים:
בתקופה שאדם נמצא מתחת לקו הוא מתפקד כאילו יש לו 13 נקודות פחות ב-IQ שלו!
חשבו כמה זה פוגע בתפקוד וכמובן בהצלחה!

הסרטון הבא של עופר לוי מציג את אותה הגברת בשינוי אדרת, דרך מצבי התודעה:

ולקראת סיום, הנה הסבר מעולה מדוע כ”כ חשוב להיות מעל הקו. מדובר בספר מעולה של נוויל גודארד (המכונה בקצרה – נוויל) Neville Goddard – Feeling Is The Secret – התחושות הן הסוד – המסביר ומתאר איך ליצור מציאות בעזרת הרגשות. הספר הזה נכתב ב-1944 ובעיני הוא אחד המדריכים הטובים שקראתי ליצירת מציאות בעזרת הרגשות והמוח הלא-מודע (1:11 ש’):

את הספר הכתוב ב-PDF אפשר להוריד כאן בקליק על הלינק.

בלינק גם יש מקורות נוספים לקריאה של נוויל.

ואיך לממש את האבחנה החשובה הזו ולהיות יותר זמן מעל הקו ולהצליח?

כאן נכנסת לתמונה המתודולוגיה שלי “נוסחת מה בתוך“.

הנה וידאו פוסט שמנחה איך ליישם את המתודולוגיה הלכה למעשה ביום-יום.

אני מזמין אותך גם לקרוא את הפוסט “נוסחת מה בתוך“, את המדריך “מה בתוך”, ולקבל במתנה את הפרקים הראשונים של הספר שלי “להתרגל להצליח, המהווה את המדריך השלם ליישום המתודולוגיה. בפרק 3 יש תיאור מפורט יותר של העיקרון המתואר בסרטון – “מתחת לקו ומעל לקו”.

והנה עוד פוסט הכולל את הנוסחה המלאה ליצירת ההצלחה שאתם רוצים.
גם שם מודגש הצורך להיות מעל הקו על מנת להצליח.

ומעבר לכל שפע הידע הזה, אני מזמין אותך לתרגל בהנחייתי את השיטה המלאה לעלות מעל הקו.
תן כאן קליק כאן על הלינק

אהבת? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה הקשר בין טיול אופניים לאוניית מלחמה בלב ים?

כמה מדהים זה לראות על עצמי דברים שאני מלמד.
בפעם המי יודע כמה נוכחתי על בשרי עד כמה הראייה שלנו היא סובייקטיבית.

מעשה שהיה כך היה:

לפני כשבוע, חברי יגיל שלח לי מייל עם הזמנה לרכיבת אופניים ובשורת הנושא הוא כתב בפירוש “ביום שלישי”.
מכיוון שכמה ימים קודם שוחחנו על רכיבה ביום שישי, התפיסה המקובעת שלי סירבה לקלוט את “יום שלישי” בכותרת וכל הזמן הייתי משוכנע שמדובר ביום שישי.
וכך, במשך כל התכתובת של כמה מיילים הלוך ושוב, נשארתי בקיבעוני.

להמשך קריאה

שאלון מיפוי פרדיגמות

תרגיל באימון עסקי לזיהוי פרדיגמות שלא משרתות אותך

תרגיל באימון עסקי לזיהוי פרדיגמות שלא משרתות אותך

בפוסט קודם למדת את החשיבות של זיהוי פרדיגמות ושינוי אלו שלא משרתות אותך בחייך.

ראית שם שהדרך לעבוד עם פרדיגמות היא:

  1. הבן מהי פרדיגמה. הכר בכך שפרדיגמות יכולות לסייע לך בחיים או להגביל אותך
  2. זהה את פרדיגמות העיקריות שלך בחיים
  3. סווג אותן לפרדיגמות טובות, שמסייעות לך בחיים, ולפרדיגמות רעות, שמגבילות אותך וחוסמות לך אפשרויות
  4. החלף כל פרדיגמה רעה בפרדיגמה טובה.

את סעיף 1 הסברתי בפוסט הקודם.

כאן אוסיף את המחקרים שמראים ששינוי פרדיגמות עובד ומה הדרך הנכונה לשנות אותם – הנה זה כאן בקליק על הלינק.

בפוסט זה אני מוסיף ונותן לך שאלון למיפוי פרדיגמות שיאפשר לך לבצע את סעיפים 2 ו-3 לעיל.
היישום הוא זהה לפיתוח אישי כללי ולאימון עסקי. הורד את השאלון ומלא אותו.

ועוד לפני שאר הפוסט, למי שמעדיף וידאו על מלל, הנה אותו התוכן בסרטון מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (19 דק’):

וכעת להסבר של סעיף 4:

לאחר שמילאתם את השאלון, סמנו בו את 5-10 הפרדיגמות השליליות שהכי מגבילות אתכם.
רשמו אותן על דף נפרד, בחלק הימני של הדף.
כנגדן, בחלק השמאלי של הדף, רשמו את הפרדיגמות החלופיות שברצונכם לאמץ. פרדיגמות אלו תהיינה כמובן חיוביות.

דוגמאות:

פרדיגמות שליליות:                                         פרדיגמות חיוביות חלופיות:

אני לא יודע למכור                                            אני פתוח ומוכן ללמוד בהדרגה למכור
אני דחיינית כרונית                                        אני מודעת לדחיינות שלי ורוצה לשפר אותה בהדרגה
אני מבולגן נורא ולא מסודר                                אני לומד להיות מסודר יותר מיום ליום
אני דאגנית וחוששת מאד מפני העתיד            אני מתמקדת במה שעובד ומסגלת גישה חיובית בהדרגה

 

שימו לב שבצד הפרדיגמות שתוקעות אתכם אנו לא רושמים דווקא את הפרדיגמות ההפוכות לגמרי.
זאת, כיוון שלמינד שלנו קשה לקבל פרדיגמה חדשה שהיא כל כך שונה מזו שהורגלנו אליה במשך שנים!
אם נבחר בפרדיגמות כל כך מנוגדות, המינד שלנו ילחש לנו כל הזמן בקול מקניט: “זה לא נכון, זה לא נכון…”.

לכן, אנו נבחר תחילה בפרדיגמות חדשות שמשנות את כיוון מחשבותינו ופותחות אותנו לשינוי.
הרעיון הוא תחילה לצאת מהתקיעות של הפרדיגמות הישנות האוטומטיות ולפתוח את הפתח לשינוי בעזרת הפרדיגמות החדשות.
רק אחרי שניצור את מומנטום השינוי, נוכל לעבור לפרדיגמות חיוביות חזקות יותר ולהעצים את השינוי.

כעת, יישום הפרדיגמות החדשות הוא בהתאם ל”נוסחת מה בתוך“.
העיקרון הוא להיות מודעים ומחויבים ליישום הפרדיגמות החדשות, להתבונן ולזהות כאשר הישנות עולות באופן אוטומטי, ולבחור בחדשות בכל פעם מחדש. לאחר תרגול של כמה שבועות, תיצרו הרגל חשיבה חדש ותוכלו לעבור לשלב הבא והוא לבחור פרדיגמות חדשות, חזקות יותר.
להסבר רחב יותר של “נוסחת מה בתוך” אתם מוזמנים להוריד בחינם את המדריך המלא של מה בתוך, או לרכוש את הספר “להתרגל להצליח“.

לחילופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הנה שוב הלינק לשאלון מיפוי הפרדיגמות.

ב ה צ ל ח ה !!!

 

לבצע שינוי עם פרדיגמות חדשות

לשנות פרדיגמות עסקיות

לכולנו יש ניסיון חיים ודעות מבוססות על כל דבר מסביבנו. ניסיון ודעות אלו קובעים את שגרת חיינו ואת ההרגלים שסיגלנו לעצמינו, בעסק או בקריירה.

האם עצרת פעם לבחון הרגלים אלו? לשנות פרדיגמות עסקיות

האם שאלת את עצמך פעם האם ההרגלים הללו משרתים אותך ומקדמים אותך בדרך אל המטרות שלך בקריירה שלך?
מרבית האנשים לא עושים זאת וחיים באוטומט הכולל לא מעט הרגלים שפוגעים ביכולותיהם להצליח ולהשיג את יעדיהם.
מהו אחד הגורמים העיקריים שתוקעים אותנו בדרך לשינוי?
אלו הן הפרדיגמות, שמודעות אליהן יכולה להוציא אותנו מהקופסה ולגרום לשינוי חיובי, לעיתים ברגע, כמו השינוי שאני חוויתי בקריירה שלי.
בפוסט זה אציג את הפרדיגמות ככלי מרכזי ליישום שינוי ולהשיג תוצאות.

הנה המחשה קצרצרה של עקרון הפרדיגמות:

ולפני שאר הפוסט, אם עדיף לך וידאו על מלל, הנה סרטון עם המידע מהקורס הדיגיטלי היישומי שלי (30 דק’):


מהי פרדיגמה?

חיי היום-יום שלנו הם מורכבים. תארו לכם שבכל פעם שהיינו צריכים ליישם מיומנות כלשהי, אפילו שגרתית ופשוטה, היינו צריכים להתעלם מכל ניסיון החיים שצברנו וליישם את המיומנות הזו כאילו שהיא מבוצעת כעת לראשונה.

למשל, לנהוג ברכב כמו בשיעור הנהיגה הראשון שלנו…
בלתי נסבל, נכון? הלא בינתיים למדנו לנהוג ומיומנות הנהיגה היא כיום קלה לנו ופשוטה ליישום.

זוהי דוגמה לפרדיגמה.
פרדיגמה היא אם כן תבנית התנהגות, תבנית חשיבה או אמונה. היא תפיסה של המציאות, פרשנות אישית סובייקטיבית של המציאות ולא עובדה מוכחת, למרות שאנו רואים אותה כעובדה מוחלטת. פרדיגמה היא משהו שאנחנו רגילים אליו וחיים לפיו ביום-יום באופן אוטומטי. פרדיגמה בדרך כלל עוזרת לנו לפשט את החיים, כי כשאנחנו מקטלגים כל מיני דברים בחיים לתוך תבניות זה עושה לנו סדר. כשאנחנו נכנסים לתבנית מסוימת אנו יודעים מה לעשות בה בדיוק, מכורח הניסיון וההרגל. פרדיגמה עושה לנו חיים קלים כי היא מאפשר לנו לפנות את המחשבה, לקבל החלטה מהירה ולפעול בקלות.


אם פרדיגמה היא כל כך טובה אז מה הבעיה?

פרדיגמות שתורמות לאיכות חיינו ולהצלחותינו (כמו נהיגה) הן מצוינות ומן הראוי לשמרן.
אך קלות התפישה ואוטומטיות היישום של פרדיגמות הן גם סכנה, כי פרדיגמה יכולה להיות גם שלילית, כזאת שלא משרתת אותנו. זו עלולה להיות פרדיגמת עבר שכבר אינה רלוונטית ולא מסייעת לנו, אך אנו בטעות מתייחסים אליה כמו תורה מסיני, מאמינים לה ומיישמים אותה באדיקות. כשאנו שבויים בה והיא הופכת להיות חלק מאיתנו, ופה כבר מתחילה בעיה.

מדוע? כי אם החדר הזה הוא כל מרחב האפשרויות שלנו, ונניח שהוא מרחב ענק ויש לנו המון אפשרויות בחירה בו, כל פרדיגמה שלילית כזאת היא קיר זכוכית חוסם אפשרויות. הכיצד? כי אם אני אומר לעצמי- “אה, עזוב, אני צעיר מידי בשביל לעשות את הדברים האלה”, בום, ברגע זה שמתי קיר לפני וחסמתי לעצמי את האפשרות לעשות אותם. וייתכן ש”הדברים הללו” הם בדיוק מה שאני צריך עכשיו לעשות כדי לפרוץ לדרך חדשה ומתגמלת.

הנרי פורד אמר על זה: “אם אתה מאמין שאתה יכול או שאתה לא יכול, בשני המקרים אתה צודק“.
כלומר, הסכנה עם היצמדות לפרדיגמות היא הדבקות בפרדיגמות שלא משרתות אותנו וחוסמות אותנו מלהגיע למחוז חפצנו.


פרדיגמות שלא משרתות אותנו

מרבית האנשים נוטים להישאר באזור הנוחות, וכדי להצדיק את עצמם, הם עוטפים את עצמם במגוון פרדיגמות מגבילות שלא משרתות אותם, ומונעות מהן לבצע שינוי בקריירה או בעסק. לתשומת ליבך שהם מדברים כביכול בעובדות, אך אלו בעצם עמדתם האישית בלבד וממש לא עובדות.

הנה מקבץ של פרדיגמות שכל אדם שומע מסביבו (או מעצמו 🙂 ) בשגרת יומו:
אני צעיר מידי, אני מבוגר מידי, במדינה הזאת אי אפשר לעשות עסקים, בזמן משבר כלכלי לא עושים שינויים, אין לי מספיק כסף, אין לי מספיק זמן, לא עכשיו, הבוס הזה לא מאפשר לי להתקדם, זו אשתי אשמה, ההורים שלי, בעלי, ועוד ועוד…
כך, מתוך כל מרחב האפשרויות, אנחנו נשארים בתוך קופסא סגורה מזכוכית, בלתי נראית, לא מסוגלים לצאת ממנה וכל הזמן מתפלאים מדוע אנו לא יכולים לממש את מה שאנו באמת רוצים. ממש כמו הזבוב שרוצה לצאת מחדר מבעד לשמשה הסגורה ולא רואה שהדלת פתוחה לרווחה…

להמחשה נוספת של פרדיגמות שאינן משרתות אותנו, הנה מה שנחשב בעיני לאחד העיוותים הגדולים ביותר שעשו פרדיגמות הנשענות על פחד וחרדה לתודעה האנושית. אם נוסיף לכך שיקולים פוליטיים מכוונים (להבדיל מהפרדיגמות שהן אוטומטיות ואינן מכוונות), נגיע לדעתי לאחת הטעויות הגדולות שעשו מנהיגים בארץ ובעולם לפחות בעידן המודרני, שיהיה לצערי בכייה לדורות.

סרטם של אורלי וגיא שעשו עבודת תחקיר אמיצה ומקצועית (38 דק’ אבל שווה כל דקה):

האם לפרדיגמות יש תוקף מדעי?

ד”ר דויד המילטון, כימאי וחוקר מודעות אומר שכן. בפוסט שפרסם בשם The science of affirmations הוא כותב: “מדענים גילו שכאשר אנשים משתמשים באפירמציות אישיות [חש – affirmation זו מילה נרדפת לפרדיגמה], הם נוטים לאחר מכן לעשות בחירות חיוביות ובריאות יותר, וגם לחוש חזקים יותר ובעלי מודעות עצמית גדולה יותר”.

ד”ר המילטון מעיד על עצמו שנעזר בפרדיגמות חיוביות שסייעו לו וגם אני יכול להעיד על כך בביטחון. למשל, את הפרדיגמה שאני משתמש בה כבר יותר משנה לפני עדכון פוסט זה (2022) למדתי מלואיז היי – בכל פעם שאני עובר ליד מראה אני מחייך לעצמי במראה ואומר לעצמי: “אני אוהב אותך, אני מאד אוהב אותך. אני אוהב את החיים והחיים אוהבים אותי”. אני מייחס חלק נכבד מהצמיחה שלי בתקופה זו לחזרה מתמידה ועקבית על הפרדיגמה הזו.

ובחזרה לשאלה שבכותרת, ד”ר המילטון כותב בפוסט הנ”ל: “חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה הראו שחזרה על פרדיגמות על עצמנו יוצרת שינויים פיזיים במוח, באזורים הקשורים לעיבוד מידע. עוד גילו ששינויים אלו השפיעו על תפיסת העצמי שלהם וגרמו לשינויים חיוביים עקביים בהתנהגותם”.
במחקר אחר שנערך בלונדון הוא כותב, גילו החוקרים שאנשים שרשמו פרדיגמות חיוביות על עצמם ונחשפו ליתרונות של אימון פיזי, עסקו יותר באימון פיזי מאלו שלא רשמו. בנוסף, הם גילו גישה חיובית יותר כלפי אימון וכוונה להתאמן יותר בעתיד.
בפוסט האמור מציג ד”ר המילון מחקרים נוספים בנושא.

ההסבר המדעי הוא פשוט: חזרה עקבית על מילים (כמו גם מחשבות ומעשים) יוצרת קשרים חשמליים חדשים בין נוירונים במוח שלנו ועושה בו שינויים. כך למדנו כל דבר בחיינו, כמו: ללכת, קרוא וכתוב, נגינה, רכיבה על אופניים, נהיגה וכדומה.
השינוי נחרט במוח הלא-מודע שלנו, הופך להרגל ונשאר לנו לעד.


הפרדיגמה שתקעה אותי

הנה דוגמה של פרדיגמה שלילית מרכזית בחיי, שמנעה ממני במשך לפחות שנתיים מלבצע את שינוי הקריירה שעשיתי בסופו של דבר בשנת 2005:
בערך בשנת 2003 אימצתי שתי פרדיגמות חיוביות חשובות: “אני רוצה להיות עצמאי, ולעסוק בדברים אחרים שמעניינים אותו, שאינם ניהול כספים וכיוצא בזה”.
אבל במקביל, הוספתי פרדיגמה שלילית, חוסמת: “בכל עיסוק עתידי אני חייב להרוויח לפחות את מה שאני מרוויח היום”. ומכיוון שבאותה העת, כסמנכ”ל כספים בהייטק, השתכרתי יותר מ-30,000 ₪ עם כל התנאים הנלווים, משמעות הפרדיגמה היתה שכל שינוי קריירה כלשהו נחסם בפני.
זאת, מכיוון שלָרוב הקמת עסק עצמאי בתחום חדש כוללת תקופת הקמה שבה ההשתכרות, אם בכלל, היא נמוכה.
כיצד איפה אוכל לעשות את השינוי אם “מישהו” חייב לספק לי את אותה רמת ההכנסה שהורגלתי אליה?

קל לראות מאיפה נולדה פרדיגמה זו. כמפרנס עיקרי של משפחתי חשבתי שללא שמירה על רמת ההכנסה הקיימת לא תוכל משפחתי להתקיים באותה רמת החיים שהורגלה אליה.
המפנה אירע כשלקחתי עט ונייר ובדקתי את חסכונותיי. או אז התברר לי שיש לי מספיק חסכונות כדי להתקיים בתקופת המעבר. באותו הרגע הוסרה הפרדיגמה המגבילה ונפתחו בפני אופציות רבות לשינוי הקריירה, ובראש וראשונה להתפטר מעבודתי ולפנות לי זמן לחיפוש העיסוק הבא ומימושו.
השאר מסופר בשינוי שאני עברתי ובפתיחת העסק שלי.

תכף נראה איזה תהליך עברתי בדרך לשינוי הפרדיגמה, בצורה לא מודעת.

ולפני כן, סרטון מעורר השראה שמדבר על שבירת פרדיגמות בדרך לחולל חדשנות:


איך משנים פרדיגמות שלא משרתות אותנו?

אם כך, אתגר גדול שלנו כבני אדם הוא קודם כל להיות מודעים לעובדה שחיינו מלאים בפרדיגמות ושכדאי לנו לזהות אותן. כי בלי שנזהה את הפרדיגמות העיקריות שלנו, אין לנו סיכוי לשנות את אלו שאינן משרתות אותנו. ברגע שזיהינו את הפרדיגמות וקראנו לילד בשמו, שמנו עליהן תג של סובייקטיביות, כלומר, הן אינן עובדות.
אמרנו – “אתן ניתנו לשינוי”. כך, הן כבר לא גזירת גורל חיצונית ובלתי תלויה שאנו קורבנות שלה, אלא תפישה סובייקטיבית של המציאות שהיא תוצאה של הפרשנות שלנו ולא עובדה מוצקת אקסיומטית.

כעת, לאחר שזיהינו את הפרדיגמות העיקריות בחיינו, מה שנשאר לנו זה לבדוק אלו מהפרדיגמות הללו אינן משרתות אותנו. או אז נפתח פתח להסרתן ולשינוין.
לאחר זיהוי הפרדיגמות וסיווגן לחיוביות (כאלו שמסייעות לנו) ולשליליות (כאלו שמגבילות אותנו), נמיר כל פרדיגמה שחוסמת אותנו בפרדיגמה אחרת, מעצימה יותר, נוחה יותר וטובה יותר.
כעת נבחן מה קורה. אגב, תמיד אפשר להחזיר בחזרה פרדיגמה שהסרנו, אבל האתגר הגדול הוא להתנסות בפרדיגמה החדשה עד שנוכל להסיק מסקנות על האפקטיביות שלה.

הנה דוגמה לשבירת פרדיגמה בתחום התחבורה. מי אמר שצריך רכבת תחתית כדי לפתח תחבורה ציבורית אפקטיבית בערים גדולות?

והנה עוד שבירת פרדיגמה – רכבות מעופפות:


סיכום

הנה אם כן הנוסחה המלאה לשינוי פרדיגמות חוסמות שלא משרתות אותנו, בעסק או בקריירה:

  1. הבן מהי פרדיגמה. הכר בכך שפרדיגמות אינן עובדות והן יכולות לסייע לך בחיים או להגביל אותך
  2. זהה את פרדיגמות העיקריות שלך בחיים. הנה לינק לשאלון מיפוי פרדיגמות ופוסט שמנחה איך ליישם את העקרונות שבפוסט זה.
  3. סווג אותן לפרדיגמות טובות, שמסייעות לך בחיים, לבין פרדיגמות רעות, שמגבילות אותך וחוסמות לך אפשרויות.
  4. החלף כל פרדיגמה רעה בפרדיגמה טובה. דוגמאות לפרדיגמות משני הסוגים אפשר למצוא בשאלון מיפוי הפרדיגמות.

בעת ששיניתי קריירה, הפרדיגמה החדשה שאימצתי היתה: “יש לי מספיק חסכונות כדי לעבור בשלום תקופת מעבר בה הכנסותיי תהיינה נמוכות מאלו שיש לי היום”.
פרדיגמה חדשה זו פתחה לי פתח אדיר לבצע שינוי דרמטי כמעט בכל פרמטר של חיי ולהגיע לחיים טובים, מאושרים ומתגמלים יותר.
זה היה שינוי הפרדיגמה המשמעותי ביותר בחיי.

אסיים במילותיו של הסופר הרמן הסה:
כדי שיקום האפשרי חייבים לנסות את הבלתי אפשרי“.

הרחבה נוספת על פרדיגמות ועל הדרך לשנות אותן באפשרותך למצוא בספר שלי להתרגל להצליח (בעמ’ 237), כמו גם תריסר כלים נוספים לביצוע שינוי אפקטיבי שמניב תוצאות. הספר ניתן לרכישה ישירות ממני בהנחה כאן בלינק ובכל חנויות הספרים הפיזיות והווירטואליות.

לחילופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

אני ממליץ לך גם לקרוא את הפוסט “נוסחת מה בתוך” שמתווה את הדרך ליישם כל כלי, לרבות הכלי של שינוי פרדיגמות, ולבצע שינוי הווייתי בר-קיימה.

ואחרון חביב – בפוסט ההמשך אני מנחה איך לקחת את העקרונות שלמדת כאן ולבצע אותם, תכלס. נא ללחוץ כאן לקריאה.

 ב ה צ ל ח ה !!!

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגורית שינוי הרגלים:

טעימה מההרצאה של חגי !Yes, You Can

הרצאת הדגל שלי, !Yes, You Can, מדגימה את תפיסת עולמי בכלל ובהקשר לאימון עסקי בפרט.

בסרטון הבא אני מספר על קצה המזלג למה אני מתכוון:

להזמנת ההרצאה ולפרטים נוספים:
נא להתקשר 054-4877725,
או לכתוב אלי בלחיצה על הכפתור האדום

להתאמת ההרצאה

להורדת ברושור של ההרצאה לחץ כאן

“הכאב דוחף אותך עד שהחזון שלך מושך אותך” ~מייקל בקוויט

בתוכניות האימון העסקי שלי אני רואה שוב ושוב בעלי עסקים ומשני קריירה שמגיעים לאימון מתוך מצוקה.

על חזון באימון עסקי לפי חגי שלו, מאמן עסקי הם אינם אוהבים את מה שקורה בחיים שלהם ויודעים שהם מסוגלים ליותר. אבל כאב בלבד אינו יכול לדחוף אנשים לשינוי משמעותי ולפריצת דרך. כפי שמעידה האמרה הנ”ל של מייקל בקוויט, נדרש גם חזון ברור שמספק השראה וכוח משיכה לעתיד טוב יותר.

בתחום האימון ידועים 2 כוחות שמניעים אנשים לבצע שינוי: הכוח הדוחף (away from) והכוח המושך (towards). בעוד שהכוח הדוחף מוגבל בהשפעתו, הכוח המושך חזק בהרבה והוא זה שמניע בעלי עסקים ומשני קריירה לבצע פריצות דרך מעוררות השתאות.

אסביר:

להמשך קריאה

נוסחת מה בתוך – הדרך האפקטיבית להתמודד עם שינויים בהצלחה

הנוסחה החדשנית של חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

“כשאתה משנה את הדרך שבה אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים” (ד”ר ווין דיאר).

בעבודתי באימון עסקי גיליתי תבנית שחוזרת על עצמה בכל תהליך שינוי. מטרת פוסט זה היא לפרט את התבנית, שאני קורא לה “נוסחת מה בתוך”®, ולסלול בכך דרך לכל אדם ובעל עסק ליישם שינויים בדרך קלה יותר.

להמשך קריאה

איך להתגבר על הפחדים בקידום העסק?

כדי לראות פוסט זה בוידאו נא ללחוץ כאן.

בעבודתי באימון עסקי אני רואה לא מעט יזמים ובעלי עסקים שחוששים לקדם את העסק שלהם. הפחדים שלהם מונעים מהם לפרוץ דרך.

איך להתגבר על הפחדים בעזרת אימון עסקי? במאמר זה אסקור כמה שיטות פרקטיות להתגבר על פחדים אלו.

What you resist will persist. Do not run away from your fears, run towards them” ~Robin Sharma”

צרת רבים…

קודם כל כדאי לדעת שהפחד לנקוט בפעולות עסקיות מקדמות הוא טבעי וקיים אצל רבים וטובים…

להמשך קריאה

חמישה עקרונות לביצוע תהליך שינוי מוצלח – חלק ב’

שילוב בין doing ל- being

בחלק הראשון של המאמר ראינו שכשהמחויבות גוברת על הנסיבות והתעוזה על יצר ההישרדות נוצר מנוף ליציאה מאזור הנוחות ומתחולל שינוי.
בחלק זה נבחן פנים נוספות של תהליך שינוי, שישלימו את חמשת העקרונות לביצוע תהליך שינוי מוצלח, בעסק או בקריירה.

להמשך קריאה

דחוף את הפרה שלך

“שלשלאות ההרגל קלות מכדי שיהיו מורגשות עד שהן נעשות כבדות מדי מכדי שאפשר יהיה לשבור אותן” (וורן באפט).

דחוף את הפרה שלך

הפעם אני רוצה לשתף בסיפור עממי ישן וטוב, שראיתי אותו מתגשם שוב ושוב בקרב לקוחות האימון העסקי שלי. אין כמוהו כדי להמחיש עד כמה שינוי לפעמים הוא מתבקש המציאות ומאפשר צמיחה:

להמשך קריאה

על כבשים ורגשות

בתחילת דרכי כמאמן עבדתי עם רחי ורטהיימר והעמקתי את הידע שלי במתודולוגיה הנפלאה שפיתחה.

לרעות את הכבשים

 

Relationsheep – מתודולוגיה מבריקה לאינטליגנציה רגשית המבוססת על ספר רב מכר ומסייעת לכל אדם לפתח תקשורת ויחסים זורמים ופתוחים עם עצמו (!) ועם סביבתו.

אני ממליץ בחום על הספר ועל אימון במתודולוגיה לכל מי שיש לו אתגרים ביחסים עם עצמו ועם סביבתו.

 

“גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן” (פתגם סיני)

צעדים קטנים מביאים לתוצאות גדולות

תמיד הערכתי את הפתגם הזה של החכם הסיני לאו צה, מחבר ספר הטאו. הוא מסמל בעיני את אחת התכליות המרכזיות של החיים – לצמוח ולהתפתח, להיות בתנועה מתמדת, לממש התחלה חדשה.הבלוג של חגי שלו, מאמן עסקי לפריצת דרך לכן, טבעי מאד שכאשר החלטתי להתחיל לכתוב בצורה שיטתית ומתמידה בבלוג משלי לאימון עסקי, אפתח ואקדיש למשפט זה את הפוסט הראשון.

 

איך להתחיל משהו חדש, מאתגר ואפילו מפחיד

כל ההתחלות קשות” אומר הפתגם העממי. להתחלה חדשה יש שני שלבים: החלטה וביצוע.
כל אחד מהם עומד בפני עצמו; כל אחד מהם הוא לא פשוט לביצוע וכרוך במחויבות עמוקה; בכל אחד יש ראשוניות וחציית תהום.

הכל מתחיל בהחלטה. כבר מזמן החלטתי לכתוב בצורה סדורה, אפילו לכתוב ספר וגם עוד ספר. יש לי כל כך הרבה דברים לכתוב עליהם, כל כך הרבה רעיונות, כל כך הרבה לתת. ההחלטה לכתוב דווקא לא היתה קשה לי; היא היתה המשך טבעי לחלומות שלי בילדות; משהו שתמיד ידעתי שיקרה, שתמיד ידעתי שאני יכול לעשותו…

אבל הביצוע של ההחלטה, או הביצוע… זה כבר היה הרבה יותר מורכב… זה המקום שבו התקשיתי כמו רבים וטובים…

 

יצירת מחויבות ברורה וגלויה | ספר על כוונתך

פה המחויבות היתה תהום לחצות אותה. ידעתי שברגע שאתחיל אין דרך חזרה. ואז מתחילה הדחיינות: “לא, אין לי עדין מספיק דברים לכתוב עליהם בהקשר של אימון עסקי; מאיפה אמצא את הזמן להקדיש לכתיבה? והאם באמת אוכל להביע את עצמי בדרך שתיתן ערך לזולת?” היו חלק מהמחשבות שחלפו בראשי…

צעד משמעותי בכיוון הביצוע היה כשפתחתי את האתר המחודש שלי לאימון עסקי לפני כמה חודשים. או אז שמתי את “לוח הכתיבה” שלי קבל עם ועדה בתפריט האתר כשכללתי בו את התווית “בלוג“. מאז הוא עמד שם כעדות דוממת למחויבות שלי לכתוב, מזכיר לי שהמועד למימוש המחויבות מתקרב, מעין חותם שאין ממנו חזרה…

 

לעשות את הצעד הראשון | להתגבר על הדחיינות

אבל את הצעד הראשון במסע בין אלף המילין שלי עשיתי היום (1/8/2008), בעת כתיבת הפוסט הראשון הזה. זוהי הגשמה במיטבה, חציית התהום, התגברות על הפחד, ביטוי עצמי שמוכרח לצאת אל העולם… זה שחרור, יצירה, רעננות… לידה במלוא מובן המילה!

זהו הפוסט הראשון בסדרה אינסופית בה אני מתחייב לשתף אתכם במיטב הידע והניסיון שצברתי בעולם האימון העסקי. מקווה שתפיקו תועלת אבל שבעיקר תיהנו, כי “טוב שיש סוף לפסוע לקראתו, אבל בסופו של דבר, המסע הוא מה שחשוב” (אורסולה לה-גווין, סופרת אמריקאית).

[עדכון של 11 שנים אחרי – בשנת 2019: מאז 2008 כתבתי בבלוג זה יותר מ-300 פוסטים, העליתי יותר מ-150 סרטונים ביוטיוב, ספר מלא שהוצאתי לאור בעברית ב-2015 – להתרגל להצליח, ובאנגלית ב-2019, ועוד ידי נטויה. כתוצאה מכך יש לאתר שלי יותר כ-5,000 כניסות מידי חודש שרבים מהם הופכים ללקוחות מרוצים].

 

סיכום והמלצות למימוש

יש משהו חשוב לך שברצונך לממש?

הנה השלבים:

  1. קבל החלטה שאתה הולך לממש זאת
  2. פרסם זאת: ברשתות החברתיות, ספר לחבר טוב, למשפחה וכדומה
  3. אל תחשוב על ההמשך ובוודאי לא על סוף הדרך. החלט שאתה מתחיל וקבע תאריך
  4. התעלם מביקורות ומהשאלה לאן זה יוביל אותך. פשוט התמד בצעד הבא ואח”כ בזה שלאחריו וכך הלאה…

 

קרא באתר זה עוד איך אוכל לסייע לך לעשות את הצעד הקטן שלך לכיוון ההגשמות העתידיות הגדולות שלך בעסק קיים או בעסק חדש, או בקריירה

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

על אימון, ארגון ופרגון

במאמר זה אצטט מדברי מנהל בכיר במשק בזכות האימון העסקי, אסקור איך האימון העסקי משלב בין שביעות רצון העובדים לבין שיפור ביצועי הארגון, ואציג את הדרך המיטבית להטמיע את האימון העסקי בתרבות הארגון ולצרוב אותו בהווייתו.

המאמר פורסם בירחון משאבי אנוש, מרץ – אפריל 2007

להמשך קריאה

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי