הדרך הפשוטה והקלה ללמוד איך להצליח עסקית היא באמצעות ניתוח דוגמה של סיפור הצלחה.
את הדוגמה הבאה מצאתי בספר the E-myth מאת Michael E. Gerber:
–
סיפור ההצלחה של חברת IBM:
שאלו את תומאס ווטסון מייסד IBM ומנכ”לה (1914-1956), לְמה הוא מייחס את ההצלחה הגדולה של החברה, ותשובתו הייתה (ההדגשות הן שלי – חש):
הייתה לי תמונה ברורה בראש איך החברה תיראה כשהיא תעמוד.
ברגע שהייתה לי התמונה בראש, שאלתי את עצמי איך חברה כזו תנהג.
הבנתי שכדי להגיע לשם עלינו לפעול כך מהרגע הראשון של ההקמה, אחרת לעולם לא נגיע לשם.
הבנתי הייתה שכדי להגיע להיות חברה גדולה ומצליחה עלינו להתנהג כמו חברה גדולה ומצליחה כל יום מההתחלה. בסוף כל יום עבודה שאלנו את עצמנו איך תפקדנו ובדקנו את הפערים בין המקום בו רצינו להיות למקום אליו הגענו. בתחילת היום הבא עשינו הכול כדי לשפר ולהקטין את הפער.
בואו ננתח את עקרונות ההצלחה הגלומים באמירה זו.
–
עיקרון מס’ 1 – הכל מתחיל בתמונת הדמיון
אם כך, השלב הראשון ביזמות הוא לראות את התמונה הסופית בבירור בראש.
במילים אחרות, לשאול את עצמינו מה אנו רוצים ליצור?
שימו לב שזה לא רק לחשוב ולתכנן את העתיד, אלא ממש לראות את הדברים בדמיון.
רבות נכתב על חשיבות תמונת הדמיון בכל הגשמה שהיא.
הסבר אחד מיני רבים הוא שבכך אנו רותמים את המוח הלא-מודע שלנו למטרה. מוח זה חזק פי מיליון מהמוח המודע והוא למעשה המכשיר הכי מתוחכם ביקום ומחשב העל שיש לכל בן אנוש.
קצרה כאן היריעה מלפרט את כל יתרונותיו של המוח הלא-מודע, אבל לא אצא פטור אם לא אציין שבו כלולים כל הזיכרונות שלנו, כל האמונות שלנו וההרגלים, ושהוא אחראי ל-95% מהתוצאות שלנו.
כן, מה שמכיל המוח הלא-מודע גובר על תכולת המוח המודע. הבעיה היא שבדר”כ אין הוא נגיש!
הדמיון הוא אחת הדרכים לגשת למוח הלא-מודע ומכאן חשיבותו ביזמות והגשמה.
עוד אציין שחזון ולוח חזון הם כלים מצוינים להמחשת תמונת הדמיון וחיבורה לכאן ועכשיו.
–
עיקרון מס’ 2 – “כשהמה ברור, האיך מתברר“
כתבתי על עיקרון זה בפוסט נפרד.
תומאס ווטסון מלמד אותנו שקודם צריך את התמונה בראש ורק אח”כ לשאול איך חברה כזו תנהג.
שימו לב, זה הפוך מהדרך שרוב בני האדם מתכננים.
הם קודם כל שואלים איך אני יכול לזוז מהמקום הנוכחי שלי ולאן, ורק אח”כ (אולי) קובעים את היעד.
גישה זו מטרפדת כמעט כל יוזמה כי חוסר הוודאות חונק.
אז הדרך הנכונה לתכנן היא קודם כל להגדיר “מה” אני רוצה (ולא מה “בר השגה”) ורק אח”כ לתכנן את ה”איך” אוכל להגיע לשם.
או אז נתמקד כל פעם בצעד הבא להגיע את היעד.
–
עיקרון מספר 3 – קודם Being אח”כ Doing
עיקרון אוניברסאלי זה שחוזר בכל סיפור הצלחה קצת קשה להבנה, אז שימו לב.
תומאס ווטסון אמר ש”כדי להגיע להיות חברה גדולה ומצליחה עלינו להתנהג כמו חברה גדולה ומצליחה כל יום מההתחלה”.
הוא מדבר על כאן ועכשיו, לא בעוד תריסר שנים!
עיקרון זה אומר שכדי להצליח צריך להחליט מי אני רוצה להיות ולחיות הוויה זו כבר עכשיו, כאילו כבר השגתי זאת.
ושוב, זה הפוך מהדרך שרוב האנשים חושבים. למשל, אנו אומרים:
“אני אעבוד קשה (Do), אני אצבור כסף (Have), ואז אהיה עשיר (Be)”.
הדרך הנכונה להתעשר היא אחרת לגמרי:
“קודם אחליט שאני הולך להיות עשיר ואחיה הוויה זו בהווה (Be), ואז אני אעבוד מתוך הוויה זו (Do), וכך אוכל לצבור ממון (Have)”.
תשאלו אנשים עשירים שאינם יותר טובים מיכם ותראו.
כלי מצוין להיכנס למצב ההוויה הרצוי הוא שאלת ההוויה:
“כשאני…. [מצב הוויה: עשיר, מצליח, מאושר, שמח וכד’] איך אני מרגיש? על מה אני חושב? מה אני עושה?”
שימו לב שכשאנחנו עושים זאת, אנו אוטומטית נכנסים למצב ההוויה שאנו רוצים ליצור וכך מניחים את התשתית ההווייתית גם כדי ליצור אותו!
לקרוא עוד על עיקרון ההוויה נא ללחוץ כאן.
–
עיקרון מס’ 4 – להתקדם בצעדי תינוק
לרוב, אין לנו סבלנות ואנו רוצים הכל מיד ובדיעבד.
אנו מחפשים את פיתרון הקסם, את “הברכה מהרבי”, והמזל מאלוהים.
אז זהו, שגם זו לא הנוסחה להצלחה.
תומאס ווטסון מעיד שהצלחה היא עבודה יומיומית של שיפור מתמיד ועקבי בפרמטרים העסקיים:
“בסוף כל יום עבודה שאלנו את עצמנו איך תפקדנו ובדקנו את הפערים בין המקום בו רצינו להיות למקום אליו הגענו. בתחילת היום הבא עשינו הכול כדי לשפר ולהקטין את הפער”.
כלומר, להתחיל מהיכן שאנו נמצאים ולפעול בהתמדה ובנחישות כדי להתקדם ולשפר.
עיקרון זה מומחש מצוין במאמר החשוב הבא: חוק ה- 1%: איך לבנות הרגלים חדשים ולהגיע לתוצאות יוצאות דופן, וגם באמצעות מתמטיקה פשוטה המומחשת בתמונה הבאה:
רוצים עוד הוכחות?
הנה הוכחה מהעולם המודרני:
והנה סרטון נהדר על הבמבוק הסיני שממחיש בדיוק את אותו העיקרון בטבע – צעדי תינוק לאורך זמן ארוך יוצרים שינוי גדול:
והנה הוכחה מ”העולם הישן”.
חישבו רגע על פלאי תבל:
לדוגמה, את הפירמידה הגדולה של גיזה בנו לפני כ-4,500 שנה במשך עשרות שנים:
2.3 מיליון אבנים שכל אחת שוקלת 2.5 טון בממוצע, באמצעים המוגבלים של העולם העתיק.
והיא שורדת עד ימינו אנו!
מישהו הניח שם את האבן הראשונה, ואחריה עוד אחת, ועוד אחת…
הנה אמרה נהדרת לסיים פוסט זה:
“We are not Human-Doing, we are Human-Being”
או כפי ששנו רבותינו: “סוף מעשה במחשבה תחילה“.
לפני שאנו רצים לעשות הבה נשב ונתכנן:
נראה את תמונת העתיד, נגדיר קודם את ה”מה” ורק אח”כ את ה”איך”, נחליט מי אנו רוצים להיות, ונפעל כך כבר היום בצעדים קטנים תוך שיפור מתמיד, בנחישות ובהתמדה.
אז מי אמר שלא פשוט להצליח? 🙂
–
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
“פריצת דרך והצבת יעדים”:
