פרדיגמות

לכולנו יש ניסיון חיים ודעות מבוססות על כל דבר מסביבנו. ניסיון ודעות אלו קובעים את שגרת חיינו ואת ההרגלים שסיגלנו לעצמינו, בעסק או בקריירה.

האם עצרת פעם לבחון הרגלים אלו? 

האם שאלת את עצמך פעם האם ההרגלים הללו משרתים אותך ומקדמים אותך בדרך אל המטרות שלך בקריירה שלך?
מרבית האנשים לא עושים זאת וחיים באוטומט הכולל לא מעט הרגלים שפוגעים ביכולותיהם להצליח ולהשיג את יעדיהם.
מהו אחד הגורמים העיקריים שתוקעים אותנו בדרך לשינוי?
אלו הן הפרדיגמות, שמודעות אליהן יכולה להוציא אותנו מהקופסה ולגרום לשינוי חיובי, לעיתים ברגע, כמו השינוי שאני חוויתי בקריירה שלי.
בפוסט זה אציג את הפרדיגמות ככלי מרכזי ליישום שינוי ולהשיג תוצאות.

–

הנה המחשה קצרצרה של עקרון הפרדיגמות:

–

ולפני שאר הפוסט, אם עדיף לך וידאו על מלל, הנה סרטון עם המידע מהקורס הדיגיטלי היישומי שלי (30 דק’):

מהי פרדיגמה?

חיי היום-יום שלנו הם מורכבים. תארו לכם שבכל פעם שהיינו צריכים ליישם מיומנות כלשהי, אפילו שגרתית ופשוטה, היינו צריכים להתעלם מכל ניסיון החיים שצברנו וליישם את המיומנות הזו כאילו שהיא מבוצעת כעת לראשונה.

למשל, לנהוג ברכב כמו בשיעור הנהיגה הראשון שלנו…
בלתי נסבל, נכון? הלא בינתיים למדנו לנהוג ומיומנות הנהיגה היא כיום קלה לנו ופשוטה ליישום.

זוהי דוגמה לפרדיגמה.
פרדיגמה היא אם כן תבנית התנהגות, תבנית חשיבה או אמונה. היא תפיסה של המציאות, פרשנות אישית סובייקטיבית של המציאות ולא עובדה מוכחת, למרות שאנו רואים אותה כעובדה מוחלטת. פרדיגמה היא משהו שאנחנו רגילים אליו וחיים לפיו ביום-יום באופן אוטומטי. פרדיגמה בדרך כלל עוזרת לנו לפשט את החיים, כי כשאנחנו מקטלגים כל מיני דברים בחיים לתוך תבניות זה עושה לנו סדר. כשאנחנו נכנסים לתבנית מסוימת אנו יודעים מה לעשות בה בדיוק, מכורח הניסיון וההרגל. פרדיגמה עושה לנו חיים קלים כי היא מאפשר לנו לפנות את המחשבה, לקבל החלטה מהירה ולפעול בקלות.

אם פרדיגמה היא כל כך טובה אז מה הבעיה?

פרדיגמות שתורמות לאיכות חיינו ולהצלחותינו (כמו נהיגה) הן מצוינות ומן הראוי לשמרן.
אך קלות התפישה ואוטומטיות היישום של פרדיגמות הן גם סכנה, כי פרדיגמה יכולה להיות גם שלילית, כזאת שלא משרתת אותנו. זו עלולה להיות פרדיגמת עבר שכבר אינה רלוונטית ולא מסייעת לנו, אך אנו בטעות מתייחסים אליה כמו תורה מסיני, מאמינים לה ומיישמים אותה באדיקות. כשאנו שבויים בה והיא הופכת להיות חלק מאיתנו, ופה כבר מתחילה בעיה.

מדוע? כי אם החדר הזה הוא כל מרחב האפשרויות שלנו, ונניח שהוא מרחב ענק ויש לנו המון אפשרויות בחירה בו, כל פרדיגמה שלילית כזאת היא קיר זכוכית חוסם אפשרויות. הכיצד? כי אם אני אומר לעצמי- “אה, עזוב, אני צעיר מידי בשביל לעשות את הדברים האלה”, בום, ברגע זה שמתי קיר לפני וחסמתי לעצמי את האפשרות לעשות אותם. וייתכן ש”הדברים הללו” הם בדיוק מה שאני צריך עכשיו לעשות כדי לפרוץ לדרך חדשה ומתגמלת.

הנרי פורד אמר על זה: “אם אתה מאמין שאתה יכול או שאתה לא יכול, בשני המקרים אתה צודק“.
כלומר, הסכנה עם היצמדות לפרדיגמות היא הדבקות בפרדיגמות שלא משרתות אותנו וחוסמות אותנו מלהגיע למחוז חפצנו.

פרדיגמות שלא משרתות אותנו

מרבית האנשים נוטים להישאר באזור הנוחות, וכדי להצדיק את עצמם, הם עוטפים את עצמם במגוון פרדיגמות מגבילות שלא משרתות אותם, ומונעות מהן לבצע שינוי בקריירה או בעסק. לתשומת ליבך שהם מדברים כביכול בעובדות, אך אלו בעצם עמדתם האישית בלבד וממש לא עובדות.

הנה מקבץ של פרדיגמות שכל אדם שומע מסביבו (או מעצמו 🙂 ) בשגרת יומו:
אני צעיר מידי, אני מבוגר מידי, במדינה הזאת אי אפשר לעשות עסקים, בזמן משבר כלכלי לא עושים שינויים, אין לי מספיק כסף, אין לי מספיק זמן, לא עכשיו, הבוס הזה לא מאפשר לי להתקדם, זו אשתי אשמה, ההורים שלי, בעלי, ועוד ועוד…
כך, מתוך כל מרחב האפשרויות, אנחנו נשארים בתוך קופסא סגורה מזכוכית, בלתי נראית, לא מסוגלים לצאת ממנה וכל הזמן מתפלאים מדוע אנו לא יכולים לממש את מה שאנו באמת רוצים. ממש כמו הזבוב שרוצה לצאת מחדר מבעד לשמשה הסגורה ולא רואה שהדלת פתוחה לרווחה…

–

להמחשה נוספת של פרדיגמות שאינן משרתות אותנו, הנה מה שנחשב בעיני לאחד העיוותים הגדולים ביותר שעשו פרדיגמות הנשענות על פחד וחרדה לתודעה האנושית. אם נוסיף לכך שיקולים פוליטיים מכוונים (להבדיל מהפרדיגמות שהן אוטומטיות ואינן מכוונות), נגיע לדעתי לאחת הטעויות הגדולות שעשו מנהיגים בארץ ובעולם לפחות בעידן המודרני, שיהיה לצערי בכייה לדורות.

סרטם של אורלי וגיא שעשו עבודת תחקיר אמיצה ומקצועית (38 דק’ אבל שווה כל דקה):

האם לפרדיגמות יש תוקף מדעי?

ד”ר דויד המילטון, כימאי וחוקר מודעות אומר שכן. בפוסט שפרסם בשם The science of affirmations הוא כותב: “מדענים גילו שכאשר אנשים משתמשים באפירמציות אישיות [חש – affirmation זו מילה נרדפת לפרדיגמה], הם נוטים לאחר מכן לעשות בחירות חיוביות ובריאות יותר, וגם לחוש חזקים יותר ובעלי מודעות עצמית גדולה יותר”.

ד”ר המילטון מעיד על עצמו שנעזר בפרדיגמות חיוביות שסייעו לו וגם אני יכול להעיד על כך בביטחון. למשל, את הפרדיגמה שאני משתמש בה כבר יותר משנה לפני עדכון פוסט זה (2022) למדתי מלואיז היי – בכל פעם שאני עובר ליד מראה אני מחייך לעצמי במראה ואומר לעצמי: “אני אוהב אותך, אני מאד אוהב אותך. אני אוהב את החיים והחיים אוהבים אותי”. אני מייחס חלק נכבד מהצמיחה שלי בתקופה זו לחזרה מתמידה ועקבית על הפרדיגמה הזו.

ובחזרה לשאלה שבכותרת, ד”ר המילטון כותב בפוסט הנ”ל: “חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה הראו שחזרה על פרדיגמות על עצמנו יוצרת שינויים פיזיים במוח, באזורים הקשורים לעיבוד מידע. עוד גילו ששינויים אלו השפיעו על תפיסת העצמי שלהם וגרמו לשינויים חיוביים עקביים בהתנהגותם”.
במחקר אחר שנערך בלונדון הוא כותב, גילו החוקרים שאנשים שרשמו פרדיגמות חיוביות על עצמם ונחשפו ליתרונות של אימון פיזי, עסקו יותר באימון פיזי מאלו שלא רשמו. בנוסף, הם גילו גישה חיובית יותר כלפי אימון וכוונה להתאמן יותר בעתיד.
בפוסט האמור מציג ד”ר המילון מחקרים נוספים בנושא.

ההסבר המדעי הוא פשוט: חזרה עקבית על מילים (כמו גם מחשבות ומעשים) יוצרת קשרים חשמליים חדשים בין נוירונים במוח שלנו ועושה בו שינויים. כך למדנו כל דבר בחיינו, כמו: ללכת, קרוא וכתוב, נגינה, רכיבה על אופניים, נהיגה וכדומה.
השינוי נחרט במוח הלא-מודע שלנו, הופך להרגל ונשאר לנו לעד.

הפרדיגמה שתקעה אותי

הנה דוגמה של פרדיגמה שלילית מרכזית בחיי, שמנעה ממני במשך לפחות שנתיים מלבצע את שינוי הקריירה שעשיתי בסופו של דבר בשנת 2005:
בערך בשנת 2003 אימצתי שתי פרדיגמות חיוביות חשובות: “אני רוצה להיות עצמאי, ולעסוק בדברים אחרים שמעניינים אותו, שאינם ניהול כספים וכיוצא בזה”.
אבל במקביל, הוספתי פרדיגמה שלילית, חוסמת: “בכל עיסוק עתידי אני חייב להרוויח לפחות את מה שאני מרוויח היום”. ומכיוון שבאותה העת, כסמנכ”ל כספים בהייטק, השתכרתי יותר מ-30,000 ₪ עם כל התנאים הנלווים, משמעות הפרדיגמה היתה שכל שינוי קריירה כלשהו נחסם בפני.
זאת, מכיוון שלָרוב הקמת עסק עצמאי בתחום חדש כוללת תקופת הקמה שבה ההשתכרות, אם בכלל, היא נמוכה.
כיצד איפה אוכל לעשות את השינוי אם “מישהו” חייב לספק לי את אותה רמת ההכנסה שהורגלתי אליה?

קל לראות מאיפה נולדה פרדיגמה זו. כמפרנס עיקרי של משפחתי חשבתי שללא שמירה על רמת ההכנסה הקיימת לא תוכל משפחתי להתקיים באותה רמת החיים שהורגלה אליה.
המפנה אירע כשלקחתי עט ונייר ובדקתי את חסכונותיי. או אז התברר לי שיש לי מספיק חסכונות כדי להתקיים בתקופת המעבר. באותו הרגע הוסרה הפרדיגמה המגבילה ונפתחו בפני אופציות רבות לשינוי הקריירה, ובראש וראשונה להתפטר מעבודתי ולפנות לי זמן לחיפוש העיסוק הבא ומימושו.
השאר מסופר בשינוי שאני עברתי ובפתיחת העסק שלי.

תכף נראה איזה תהליך עברתי בדרך לשינוי הפרדיגמה, בצורה לא מודעת.

ולפני כן, סרטון מעורר השראה שמדבר על שבירת פרדיגמות בדרך לחולל חדשנות:

איך משנים פרדיגמות שלא משרתות אותנו?

אם כך, אתגר גדול שלנו כבני אדם הוא קודם כל להיות מודעים לעובדה שחיינו מלאים בפרדיגמות ושכדאי לנו לזהות אותן. כי בלי שנזהה את הפרדיגמות העיקריות שלנו, אין לנו סיכוי לשנות את אלו שאינן משרתות אותנו. ברגע שזיהינו את הפרדיגמות וקראנו לילד בשמו, שמנו עליהן תג של סובייקטיביות, כלומר, הן אינן עובדות.
אמרנו – “אתן ניתנו לשינוי”. כך, הן כבר לא גזירת גורל חיצונית ובלתי תלויה שאנו קורבנות שלה, אלא תפישה סובייקטיבית של המציאות שהיא תוצאה של הפרשנות שלנו ולא עובדה מוצקת אקסיומטית.

כעת, לאחר שזיהינו את הפרדיגמות העיקריות בחיינו, מה שנשאר לנו זה לבדוק אלו מהפרדיגמות הללו אינן משרתות אותנו. או אז נפתח פתח להסרתן ולשינוין.
לאחר זיהוי הפרדיגמות וסיווגן לחיוביות (כאלו שמסייעות לנו) ולשליליות (כאלו שמגבילות אותנו), נמיר כל פרדיגמה שחוסמת אותנו בפרדיגמה אחרת, מעצימה יותר, נוחה יותר וטובה יותר.
כעת נבחן מה קורה. אגב, תמיד אפשר להחזיר בחזרה פרדיגמה שהסרנו, אבל האתגר הגדול הוא להתנסות בפרדיגמה החדשה עד שנוכל להסיק מסקנות על האפקטיביות שלה.

הנה דוגמה לשבירת פרדיגמה בתחום התחבורה. מי אמר שצריך רכבת תחתית כדי לפתח תחבורה ציבורית אפקטיבית בערים גדולות?

והנה עוד שבירת פרדיגמה – רכבות מעופפות:

סיכום

הנה אם כן הנוסחה המלאה לשינוי פרדיגמות חוסמות שלא משרתות אותנו, בעסק או בקריירה:

1. הבן מהי פרדיגמה. הכר בכך שפרדיגמות אינן עובדות והן יכולות לסייע לך בחיים או להגביל אותך
2. זהה את פרדיגמות העיקריות שלך בחיים. הנה לינק לשאלון מיפוי פרדיגמות ופוסט שמנחה איך ליישם את העקרונות שבפוסט זה.
3. סווג אותן לפרדיגמות טובות, שמסייעות לך בחיים, לבין פרדיגמות רעות, שמגבילות אותך וחוסמות לך אפשרויות.
4. החלף כל פרדיגמה רעה בפרדיגמה טובה. דוגמאות לפרדיגמות משני הסוגים אפשר למצוא בשאלון מיפוי הפרדיגמות.

בעת ששיניתי קריירה, הפרדיגמה החדשה שאימצתי היתה: “יש לי מספיק חסכונות כדי לעבור בשלום תקופת מעבר בה הכנסותיי תהיינה נמוכות מאלו שיש לי היום”.
פרדיגמה חדשה זו פתחה לי פתח אדיר לבצע שינוי דרמטי כמעט בכל פרמטר של חיי ולהגיע לחיים טובים, מאושרים ומתגמלים יותר.
זה היה שינוי הפרדיגמה המשמעותי ביותר בחיי.

אסיים במילותיו של הסופר הרמן הסה:
“כדי שיקום האפשרי חייבים לנסות את הבלתי אפשרי“.

הרחבה נוספת על פרדיגמות ועל הדרך לשנות אותן באפשרותך למצוא בספר שלי להתרגל להצליח (בעמ’ 237), כמו גם תריסר כלים נוספים לביצוע שינוי אפקטיבי שמניב תוצאות. הספר ניתן לרכישה ישירות ממני בהנחה כאן בלינק ובכל חנויות הספרים הפיזיות והווירטואליות.

לחילופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

–

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

אני ממליץ לך גם לקרוא את הפוסט “נוסחת מה בתוך” שמתווה את הדרך ליישם כל כלי, לרבות הכלי של שינוי פרדיגמות, ולבצע שינוי הווייתי בר-קיימה.

ואחרון חביב – בפוסט ההמשך אני מנחה איך לקחת את העקרונות שלמדת כאן ולבצע אותם, תכלס. נא ללחוץ כאן לקריאה.

 ב ה צ ל ח ה !!!

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגורית שינוי הרגלים: