אוטומט

לפני שאנו ממשיכים בסדרת הפוסטים על מסתרי המוח הלא-מודע, המביאה לך את פרק 6 מהספר שלי  “להתרגל להצליח” במלואו, הנה סיכום ביניים לנקודות החשובות שהעליתי ב-4 הפוסטים הראשונים בסדרה זו עד כה.

כשאתה קורא את הסיכום, בבקשה זכור לא להאשים את כוח הרצון שלך ביכולותיו המוגבלות להוביל אותך להגשמת מטרותיך:

סיכום ביניים

להמשך קריאה

בפוסט הקודם התחוור לנו לצערנו שהמוח הלא מודע שלנו אינו נגיש ולכן לכאורה נדונו לחיות עם התכנות השלילי שספגנו בילדותנו עד שארית ימינו. בפוסט 3 גם למדנו את הצד המדעי של גלי המוח, ומה הייחודיות והחשיבות של כל טווח גלים.

בפוסט זה, ה-4 במספר בסדרה המביאה לך בשלמותו את פרק 6 בספר שלי להתרגל להצליח, נתחיל להציג פתרונות למצב האנומלי שחווינו בפוסטים הקודמים.

אז מה בכל זאת יכולים המבוגרים לעשות על מנת לגשת ללא-מודע שלהם?

להמשך קריאה

בפוסט הקודם היכרנו את חלקי המוח, המודע והלא-מודע, וראינו שדווקא הלא-מודע הוא מחשב העל האמיתי שלנו שקובע 95% מהתוצאות שלנו.

מכאן ברור שעל מנת לשלוט בתוצאות שלנו בחיים עלינו לעצור ולשנות את התכנות השלילי המוטמע במוח הלא-מודע שלנו.

האם זה אפשרי? על כך בפוסט זה, ה-3 במספר מתוך 7 פוסטים המביאים לך את פרק 6 במלואו, מתוך הספר שלי “להתרגל להצליח“:

להמשך קריאה

בפוסט הראשון בסדרה של 7 פוסטים המביאה לך כלשונו את פרק 6 בספרי הראשון “להתרגל להצליח” היכרנו את המבנה הבסיסי של המוח שלנו, את תפקודו כ”יער עד” ואת תפקידנו כ”סוללי שבילים” ביער זה. ה”שבילים” הם ההרגלים שלנו, וראינו את הקושי הטבעי לסלול במוח שבילים חדשים – “רוצה אבל זה לא יוצא”. ללמדך שכוח הרצון במוח המודע אינו מספיק לרכישת הרגלים חדשים טובים יותר.

אם כך, בצד המוח המודע, מי בעצם אחראי ליכולתנו להשיג יעדים, לצמוח ולשגשג? מה מידת השליטה שיש לנו על מוחנו שלנו? ואיך נסביר את המופע השכיח של “רוצה אבל זה לא יוצא”?

להמשך קריאה

אחד הפרקים החשובים בספר שלי “להתרגל להצליח” הוא פרק 6. אלו 20 עמודים שמתארים בפירוט את עוצמתו של המוח הלא-מודע שלנו ואת חשיבותו ביכולתנו להשתנות ובקביעת התוצאות שאנו מפיקים בחיים.

מפאת חשיבותו, החלטתי להביא את פרק 6 כלשונו בבלוג שלי בסדרה של 7 פוסטים שמתחילים כאן ועכשיו:

ועוד לפני הציטוט מהספר, הנה סרטון קצר מתוך הקורס הדיגיטלי שלי, שמתאר כמה מהעובדות החשובות לגבי המוח הלא-מודע (16 דק’):

ועכשיו לציטוט מהספר:

“בפרקים הקודמים עסקתי במהות השינוי ובתנאים הדרושים ליצירתו. בפרק זה אתחיל לעסוק בשאלה כיצד יוצרים שינוי ומהי נקודת המוצא לביצועו. תכיר את השותף הסמוי שלך שהוא המקור למרבית התקיעויות שלך בחיים.

תלמד איך עובד המוח שלך, מהו אותו חלק במוח שמשפיע יותר מכל על התוצאות שתוכל להשיג ומדוע אתה חייב ליצור את השינויים קודם כל בו. לבסוף, תגלה איך לגשת לחלק זה של המוח על מנת ליצור בו את השינויים שיאפשרו לך להגיע אל היעדים שאתה רוצה להשיג.

המוח של המוח

אצל רובנו מתקשרת המילה “מוח” עם מרכז שליטה ובקרה על התהליכים שמתרחשים בגוף. המוח, כולנו יודעים, הוא בעצם “הבוס”. הוא זה שמשגר את הפקודות המאפשרות לנו להרים את היד כשאנו מחליטים על כך, ללחוץ על דוושת הבלמים כשאנו מזהים סכנה בכביש וגם לבצע מהלכים מעט מורכבים יותר הקשורים בדמיון – כמו למשל לדמיין מה יקרה אם נשכח את יום ההולדת של בן/בת הזוג שלנו 😆 .

אבל מה אם בעצם יש מרכז שליטה גם למוח עצמו – המוח של המוח? מה אם מרכז הבקרה הזה חסוי, פועל מאחורי הקלעים, ואין לנו ממש גישה אליו? פרק זה עוסק במסתורין של פעילות המוח, ובצורה בה הוא משפיע על ההרגלים והבחירות להם אנו עדים בחיינו. ראוי לציין שהמחקר המדעי של המוח הוא צעיר יחסית והתקדם מאוד רק מסוף המאה ה-20, עם התפתחות נוספת במערכות ההדמיה החדישות, כדוגמת CT ו-MRI (Magnetic Resonance Imaging). לכן מתגלות תגליות חדשות על המוח חדשות לבקרים, לעתים תוך ניפוץ פרדיגמות ישנות שהיו מקובלות עד לאותה נקודת זמן.

ואם אתה מעדיף מודל בסיסי להדגמת הרעיון בסרטון קצר, הנה זה כאן (9:53 דק’):

מה בין המוח לפייסבוק

האינטואיציה של רובנו מצביעה על קשר בין גודלו של המוח לבין יכולת התפקוד שלו. משפטים כמו “שכל של ציפור”, “ראש קטן” ואחרים מצביעים על מגבלה ביכולות המוחיות, הנמצאות ביחס ישיר לגודל המוח. היום מקובל לחשוב שהנחה זו שגויה: מחקרים וניתוחים שבדקו מוחות רבים, בהם גם כאלו שבעליהם היו גאונים מוצהרים בחייהם (איינשטיין, למשל), מצביעים שהגודל לא קובע! מה שכן קובע הוא מספר הסינפסות, הקישורים שיש בין תאי העצב במוח, הנקראים נוירונים. מספר הנוירונים במוח הוא כמאה מיליארד (10 בחזקת 11), כאשר לכל תא יש כ-1,000 סינפסות המחברות אותו לתאים אחרים באמצעות זרמים חשמליים. חישוב מהיר מגלה שיש לנו כ-10 בחזקת 14 סינפסות במוח ממוצע. ללא ספק זוהי רשת אדירה בתוך כ-1.5 ק”ג של “תאים אפורים”, בשטח שגודלו כאגרוף.

אם נמשיל את מספר הנוירונים למספר המנויים בפייסבוק, הסינפסות הן הקשרים החברתיים שיש בין המנויים הללו. כלומר, למוח יש “רשת חברתית” בין כל התאים שלו, המקשרת מספר עצום של “חברים” כדי להעביר כמות כמעט בלתי נתפסת של תכנים. וכל אלו מאוחסנים ב”קופסה” קטנה יחסית, ששוקלת כקילוגרם וחצי. מדהים, לא? אגב, בשל הפעילות הענפה של הרשת הזאת, המוח הקטן שלנו צורך 20% מכמות החמצן שאנו נושמים, 30% מהמים שאנו שותים ו-40% מחומרי התזונה (Nutrients) במזון שאנו אוכלים. אכן, את “הילד הקטן” הזה עלינו להזין ולכלכל כל הזמן בכדי שיעבוד בשבילנו.

לפלס שביל ביער העד

לקשרים בין הנוירונים ישנה חשיבות גדולה. ככל שמספר הסינפסות בין הנוירונים עולה, כך משתפרת ומואצת התקשורת ביניהם. בכל פעם שאתה לומד משהו חדש, אתה יוצר קשר חדש בין נוירונים במוח. אם אתה מתאמן על מה שלמדת או משנן אותו, אתה מחזק את הקשר החדש שנוצר וגורם לו בהדרגה להפוך לקבוע. קל להמחיש את הנקודה הזו בדרכים רבות: נסה להיזכר כמה קשה היה לך ללמוד נושא חדש במתמטיקה וכמה פשוט הוא הפך אחרי שפתרת תרגילים רבים ששכללו את יכולת ההבנה שלך בו. כל תרגיל כזה משפר את הנגישות לתאי המוח המעבדים את המידע, ויוצר עוד ועוד קשרים בין נוירונים האחראים על לימוד הנושא. כך אנו לומדים לרכוש כל הרגל חדש, כמו לנגן בכלי נגינה חדש או לנהל פעילות ספורטיבית סדירה.

הדבר דומה לפריצת דרך בתוך צמחיה סבוכה של יער-עד. בתחילה, צריך לפלס את השביל במאמץ רב. ואז, בהדרגה, הנתיב נכבש והדרך נסללת, עקב בצד אגודל. וככל שמרבים ללכת בשביל, הנגישות הופכת קלה יותר, עד שהנתיב נסלל במלואו ואפשר לרוץ בו בקלות. באופן דומה, כל הרגל הוא בעצם “שביל” במוח שלנו. בכל פעם שאנו מגיעים לפתחו, אך טבעי ונוח לעבור בשביל הקיים במקום לסלול שביל חדש.

אבל המציאות משתנה תדיר ורבים מהשבילים במוח שלנו, שבעבר הובילו למקווי מים טהורים לשתייה ולרחצה, מובילים היום דווקא למים עכורים. כוחו של ההרגל מוביל אותנו שוב ושוב בשביל המוכר למים עכורים אלו, וגורם לנו לרוב לוותר על האתגר הכרוך בפילוס שביל חדש אל המים החיים, שבכוחות השינוי רק נדדו למקום אחר ביער-העד שלנו.

אם כך, אפשר לומר שלמידת כל דבר חדש, כולל רכישת הרגל חדש, היא כמו סלילת שביל ביער-עד. בתחילה זה קשה, אך מעת שפילסנו את הנתיב ויצרנו את הקשר בין הנוירונים דרך הסינפסות, קל מאוד ללכת בו וההנאה רבה.

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Neuron מציג תובנות חדשות על האופן שבו הנוירונים במוח פועלים, ועשוי לתרום גם לפיתוח של רשתות לומדות מתוחכמות יותר. המחקר נעשה על ידי תלמיד הדוקטורט דוד בניאגוייב ממעבדתם של פרופ’ עידן שגב ופרופ’ מיקי לונדון ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית.

הנה מה שנאמר במאמר בגלובס מיום 20/8/21 בהקשר זה: “היחידה שמשתנה כאשר המוח לומד היא לא התא עצמו אלא נקודת הקשר בין התאים, הסינפסה. ענף של העץ הקודם נח ליד שורש של העץ הבא, ומשדר אליו מידע באמצעות הפרשת חומר כימי… הרשתות הללו הן לא חד-כיווניות. לפעמים מידע שתא [מוח – נוירון] מעביר הלאה חוזר אליו מכיוון אחר. הפידבק הזה מאפשר לרשתות [נוירונים] לחזק או להחליש סינפסות שונות בהתאם לחוויה. סינפסות ש’ירו’ לעיתים קרובות יתחזקו, ואחרות יחלשו. עם הזמן יכולים להיווצר גם קשרים סינפטיים חדשים בין תאי עצב, היכן שלא היה קשר בעבר”.

אין כמו תחום הספורט כדי להמחיש עיקרון זה. כנער, הייתי פעיל מאוד ספורטיבית במגוון תחומים. בג’ודו אפילו הגדלתי לעשות וזכיתי במקום השלישי באליפות הארץ בגיל 18 במשקל 62 ק”ג; כן, פעם הייתי במשקל הזה 😀 . בשנות ה-20 לחיי, עוד התאמנתי מדי פעם, אך בשנות ה-30, עם הולדת ילדיי, הפסקתי לחלוטין להתאמן. המפנה הגיע בשנת 1999, בגיל 39. חבר הכניס אותי למסגרת אימון מעולה בגבעתיים בניצוחו של ד”ר (לספורט) אלברטו איילון, אחד מהמאמנים הטובים והמיוחדים בארץ. זו היתה אהבה ממבט ראשון! על אף הקושי להתמיד באימון גופני אינטנסיבי בשעות הערב המאוחרות (21:00), חשתי איך אט אט אני מפלס את דרכי “ביער-העד” שלי עד לקיבוע ההרגל. כיום, כ-16 שנה מאז אותו אימון ראשון, אני מגיע ל-90% מהאימונים, פעמיים בשבוע, ברצון, בהנעה ובהנאה, על אף כמויות הזיעה שאני מגיר שם ואולי בזכותן. זה הפך להיות אחד מההרגלים החיוביים החזקים שלי, שכל סטייה ממנו מעוררת בי אי-נוחות. אכן, לאחר סלילת השביל החדש, קל מאוד ונוח לצעוד בו!

יערנים בכל גיל

אחד המעצורים הנפוצים אצל אנשים המגיעים אליי לאימון עסקי הוא פקטור הגיל. “בגילי, להחליף מקצוע?” הם אומרים ואני שומע את החשש בקולם, את ההיסוס לצאת לדרך חדשה ולהתמודד עם קשיים, “בגילם”. הם לא יודעים שאחת התכונות היפות והמועילות של המוח היא היכולת שלו להתפתח ולצמוח בכל גיל. אין הגבלת גיל על יצירת נתיבים חדשים במוח ורכישת כישורים נוספים; ככל שמשקיעים יותר זמן ותשוקה בלמידה ובעשייה חדשה, הדרך נעשית קלה יותר, הנתיב נסלל, ומגיע גם התגמול בדמות ההנאה והסיפוק מהתהליך. בהיבט הזה, המוח הוא כמו שריר, שבהחלט אפשר להחליט לפתח גם בגיל שנחשב “מבוגר”.

זהו בהחלט אתגר – לזכור שבכל שלב בחיינו אנחנו יכולים לחדש, להתפתח ולצמוח. אולי הדוגמה הכי בולטת לאתגר זה הוא נשיא מדינת ישראל לשעבר, שמעון פרס, שגם בשנות ה-90 לחייו תפקד כנשיא מצוין וניהל חיים מלאים בלמידה ובהגשמה.

עכשיו נותר רק לתהות: מה משפיע על היכולת שלנו לסלול שבילים חדשים במוח שלנו? האם כל מה שצריך הוא מצ’טה, נחישות והתמדה, או שיש כאן עוד פקטור נסתר וחמקמק שרוב “סוללי השבילים” לא מכירים? על כך, בהמשך פרק זה.

“רוצה אבל זה לא יוצא”

אנחנו עדים לקושי שלנו להגשים לעתים כשאנו מציבים לעצמנו מטרה, מחליטים שחשוב לנו מאוד לממש אותה, מתאמצים, משקיעים זמן, כסף ומאמץ, ואז לעתים משהו נתקע… לפתע ההתלהבות הראשונית דועכת, נמוגה, ומפנה את מקומה לפחד, לספקות ולהיסוסים. הדחיינות משתלטת עלינו ואנו מבטיחים לעצמנו שמחר נפעל בעוצמה רבה יותר על מנת לממש את הבטחתנו… וכך, יום אחר יום, “מחר” הופך לשבוע הבא, לחודש הבא ולרוב גם ל”אף פעם”. היוזמה מתמסמסת. אנו חוזרים לנקודת ההתחלה, מתוסכלים ומאוכזבים, משוכנעים שניסינו אך זה “בלתי אפשרי”. לעתים גם חווינו בהתנסות טראומה, שתחבל בכל ניסיון עתידי לאתגר את עצמנו שוב, כי הרי “כבר ניסינו וזה לא עבד…”.

מי שחווה תהליך דיאטה, או ניסיון להיגמל מהרגל מושרש היטב, לא כל שכן התמכרות, מבין היטב את הפער שבין ההחלטה לביצוע; “רוצה אבל זה לא יוצא” אנו אומרים בסלנג. מצד אחד, קיבלנו החלטה מודעת: להיגמל, לשנות ולפעול; אך מצד שני, היד נשלחת מעצמה אל הסיגריה, אל חפיסת השוקולד, או אל כרטיס האשראי…

מה קורה פה?

מעל פני השטח אנו רואים את הפעילות של המוח המודע שלנו, שהוא למראית עין “המטבחון” שמנהל אותנו. ברם, מוח זה הוא רק קצה הקרחון של הפעילות המוחית הענפה המתרחשת כל הזמן במערכת ההפעלה שלנו; מי שמכיר קרחונים יודע שרוב המסה נמצאת מתחת לפני המים 😉 .

אז מי בעצם אחראי ליכולתנו להשיג יעדים, לצמוח ולשגשג? מה מידת השליטה שיש לנו על מוחנו שלנו? ואיך נסביר את המופע השכיח של “רוצה אבל זה לא יוצא”?

על כך ועוד בהמשך סדרת פוסטים זו.” הנה לינק לפוסט ה-2 מתוך 7.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

ואם ברצונך לקרוא את כל פרק 6 וגם את שאר 13 הפרקים בספר “להתרגל להצליח” שיוצרים מכלול שלם של שיטה מעשית ויישומית שתאפשר לך להשיג כל מטרה בחייך, תן כאן עכשיו קליק על הלינק.

לחלופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק