אפר”ת

הרבה אנשים אומרים: “אני בלחץ, בסטרס, אני לחוץ, מלחיצים אותי, או איזה לחץ!”.

זה מאפיין במיוחד מצבים משבריים אישיים או גלובליים, כמו משבר וירוס הקורונה ב-2020.

אז קודם כל חשוב להבין שכל התבטאות במילים מחוללת את מה שאומרים ויוצרת את התחושות שאנו מבטאים, לטוב או לרע. ראה למשל את השימוש השגוי במילה “אבל” שכתבתי עליו בפוסט נפרד.

הסיבה פשוטה: המוח הלא-מודע שלנו, מחשב העל שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שומע זאת שוב ושוב וכמו הקלטה על טייפ, הוא קולט את המצבים שאנו מבטאים ואח”כ “מנגן”/יוצר אותם בפועל בחיים שלנו. כתבתי על זה בהרחבה בפרק 6 בספר שלי “להתרגל להצליח”.

כלומר, מספיק לומר (או לחשוב) את המילה “לחץ” כדי לחולל עוד לחץ!
וכפי שנראה מיד, יש לכך השלכות הרסניות על יכולת ההגשמה שלנו.

–

השימוש השגוי במילה לחץ

הרבה פעמים אנו משתמשים במילה “לחץ” אבל בכלל לא מתכוונים ללחץ במשמעות האמיתית של המילה.
אבן שושן מגדיר לחץ (הגדרה מס’ 5) כ”[בלשון הדיבור] מַצָּב שֶׁל מֶתַח וּמְצוּקָה נַפְשִׁיִּים: הוּא מְחַכֶּה לְתוֹצְאוֹת הַבְּחִינָה, לָכֵן הוּא בְּלַחַץ”. אנו מכירים את המילה המקבילה באנגלית – Stress – והרבה פעמים גם משתמשים בה – “אני בסטרס”.

המילה שלרוב מתאימה יותר כדי לתאר מצבי “לחץ” היא “עומס“. אבן שושן מגדיר עומס (הגדרה מס’ 2) כ”נֵטֶל, מַעֲמָסָה: הָיִיתִי זָקוּק לִמְנוּחָה מֵעֹמֶס הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּטְלָה עָלַי.”

 

ההבדל בין משמעות שתי המילים בולט:

“עומס” הוא אובייקטיבי. משמעותו היא לא בהכרח שלילית. עומס בהחלט יכול להיות גם חיובי. פגשתי בחיי לא מעט אנשים שאוהבים עומס: להיות עסוקים, להיות בתנועה, בעשייה, בתקשורת אינטנסיבית עם הסביבה ובהגשמה, או אפילו עומס מחשבתי ולאו דווקא פיזי. אנו גם אומרים: “אנשים מצליחים הם אנשים עמוסים או עסוקים”. אנשים כאלו אוהבים לעבוד בקצב מוגבר, מחשבותיהם רודפות זו את זו, האדרנלין שלהם גבוה ונותן להם כוח ודחיפה להשיג תוצאות בלתי רגילות. התשוקה, הייעוד והחזון שלהם דוחפים אותם להישגים בלתי רגילים וכל הוויית העומס שלהם היא חיובית.

מאידך, “לחץ” הוא סובייקטיבי והפרשנות שאנו נותנים לו היא שלילית. הוא מבטא “מתח ומצוקה נפשיים” כפי שמגדיר אבן שושן. בשפה שלי, לחץ מוריד מתחת לקו. ו”מתחת לקו” הוא מצב הוויה שפוגע ביכולת שלנו להגשים, לשגשג, להצליח ולהרוויח.

–

מסקנת ביניים לגבי השימוש במילה לחץ

אם כך, במקום לומר “אני לחוץ” ולשדר לסביבה ובעיקר למוח הלא-מודע שלי מסר שלילי, פרשנות שלילית של המצב שפוגעת בתוצאות ובביצועים שלי (ראה את הפוסט שלי שמסביר זאת על מודל אפר”ת), הבה נשתמש במילה האובייקטיבית עומס – “אני עמוס” – וניתן צ’אנס לפרשנות החיובית של המצב שלנו כדי שנחולל את המציאות המועדפת עלינו, דווקא במשמעות החיובית של המצב האובייקטיבי שאנו נתונים בו.

–

כלים להמרת לחץ בעומס

אז ראשית, בואו נשתמש יותר במילים “אני עמוס” במקום “אני לחוץ”.

שנית, אפשר לפרש את הנסיבות האובייקטיביות שמסביבנו (העובדות) בצורה חיובית יותר דרך שימוש במודל אפר”ת (ראה גם עמ’ 178 בספר שלי “להתרגל להצליח“). גם בחירה בפוקוס על חצי הכוס המלאה תסייע לנו להמיר לחץ בעומס.

שלישית, “לחץ” הוא פרדיגמה שלא משרתת אותנו (ראה גם פרק 13 בספר). זיהוי הפרדיגמה התוקעת המדויקת יאפשר לשנות אותה באמצעות הכלי שאלון מיפוי פרדיגמות. למשל, במקום הפרדיגמה האוטומטית התוקעת שמחוללת לחץ – “אין לי מספיק זמן כדי לעשות את כל מה שאני רוצה ולכן אני לא אצליח” – אפשר להגדיר פרדיגמה אחרת, חיובית ומאפשרת – “אני מקדם את מטרותיי בזו אחר זו בהדרגה ובונה את ההצלחה שלי מיום ליום”.

או, במקום “המצב הבריאותי והכלכלי עקב וירוס הקורונה מדאיג אותי” לבחור בפרדיגמה – “אני מתמקד בכאן ועכשיו, מעודד מזה שאני בסדר ומחפש יותר ויותר דרכים לשפר עוד את מצבי”.

באמצעות חזרה עקבית על הפרדיגמה החדשה (בחירה, בממ”מ שלנו) בכל פעם שהישנה עולה באופן אוטומטי, אנו יוצרים שינוי הדרגתי חיובי במוח הלא מודע שלנו ומאפשרים לו לתמוך ביכולת שלנו להגשים ולשגשג.

–

מודל מלכוד המצוינות

הצגתי את המודל בפוסט נפרד. בקצרה, הרבה פעמים בבסיסו של הלחץ נמצאת האמונה המגבילה “אני לא טוב מספיק”, שגורמת לפרפקציוניזם, שיוצר קושי בניהול זמן, וכך נוצרים מצבי הלחץ.

או, שבבסיס יושבת האמונה המגבילה “לא אוהבים/מעריכים אותי”, שגורמת להרגל הרע של ריצוי, שיוצר קושי בניהול זמן, וכך מחולל את מצבי הלחץ.

הדרך כאן לצאת מהלחץ מתחילה בסילוק האמונה המגבילה שבמקור. הכלי הכי טוב שאני מכיר לסילוק אמונות מגבילות כאלו (ומשתמש בו בתוכניות האימון שלי) הוא מתודולוגיית הכבשים.

–

כלים נוספים להמיר לחץ בעומס

הרבה פעמים לחץ נגזר מדאגה: מה יהיה? האם אני אתגבר על הקשיים שלי? מה יקרה אם יפטרו אותי? ואם שוב לא אגמור את החודש? וכך הלאה…
הפתרון שאני מציע ללחץ כזה הוא להמיר דאגה בסקרנות. ראה את הפוסט הנפרד שכתבתי על דאגה.
במקום הצורך בוודאות ובשליטה במקומות שהם אינם ניתנים להשגה (למשל – לגבי העתיד), הבא נעשה כמיטב יכולתנו ואז נשחרר ונסתכל בסקרנות כלפי העתיד כדי לראות איך הדברים מסתדרים לשביעות רצוננו. ולרוב הם אכן מסתדרים. אז למה לדאוג ולרדת מתחת לקו?
גם כאן שינוי המחשבות באמצעות נוסחת מה בתוך הוא כלי מעולה ליישום יציאה מלחץ.

כלי נוסף הוא מדיטציה.
היכולת לחסן את עצמנו באמצעות מדיטציה בפני ההשפעה של נסיבות שליליות עלינו (שבשפת העם השגויה אנו מכנים – לחצים) עוזרת מאד להישאר מעל הקו. יש המון מחקרים על השפעתה החיובית של המדיטציה על הבריאות, השלווה, ההגשמה והאושר שלנו. ככל שמודטים יותר, כך אנו מפתחים עוד ועוד יכולות להתמודד עם נסיבות שלילות (לחצים). אני יכול להעיד על כך אישית כמודט מאז 2006 בכל בוקר.

הדרך שבה אני התחלתי למדוט וממליץ עליה ללקוחותיי היא דרך האתר המצוין הזה למדיטציות מונחות. אם תשלבו במדיטציה גם התמקדות בנשימות שלכם תוך שאיפת האוויר ללב (כביכול), תוכלו להפוך את המדיטציה להרבה יותר אפקטיבית בסילוק הלחץ שלכם.

והכלי האחרון חביב – ההתנגדות. או ליתר דיוק – שחרור ההתנגדות האוטומטית שיש לנו כמעט לכל דבר בחיים.
כתבתי על כך רבות כבר בכמה פוסטים וגם בספר שלי בפרק 13. אנו מתנגדים בצורה אוטומטית לכל מה שמסביבנו: לאנשים (בני/בנות זוג, הורים, ילדים, בוסים, כפיפים), לנסיבות שאינן לרוחנו ואיננו יכולים לשנותן (כמו מזג האוויר, המצב במדינה, הכלכלה, הממשלה וכד’), התנגדות לעבר שכמובן כבר איננו בר שינוי, ועוד ועוד…
התנגדות למה שאיננו יכולים לשנות משולה לדפיקת הראש בקיר. נכון, זה לא עוזר, רק גורם לכאב ראש…

אחד הגורמים הכי משמעותיים ללחץ הוא ההתנגדות למה שאיננו יכולים לשנות.
היכולת לשחרר את ההתנגדות הזו (כלומר, לקבל את מה שאיננו יכולים לשנות ללא שיפוטיות), תפתח לנו פתח ענק לשחרר לחצים ולהתמודד יותר בקלות עם אתגרי החיים.

 

לסיכום:

כדאי להיות מודעים להבדל בין עומס אובייקטיבי, שיכול להיות חיובי, לבין לחץ סובייקטיבי, שאנו מחוללים לעיתים רק במילים שלנו וכך פוגעים פגיעה אנושה ביכולת שלנו להצליח.

מעבר למודעות זו, אם גם נבחר בשלל הכלים שאני מציג לעיל ומפורטים ביתר הרחבה בספר שלי, כדי להמיר לחץ בעומס, נוכל לשפר מהותית את התפקוד שלנו, את ההצלחה שאנו חווים, וכמובן גם את האושר שלנו.

 

והנה הרחבת העקרונות של פוסט זה לניהול אנרגיה בכלל, דרך סרטון מהקורס הדיגיטלי היישומי שלי (22 דק’):

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המעשי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.