איך להפוך את הלחץ / סטרס מאויב לידיד?

קרוב לוודאי שאתם סבורים שלחץ / סטרס מזיק לבריאות.

ובכן, זה גם מה שהראו כל המחקרים המדעיים עד לאחרונה.

אבל, כאשר חוקרים את השפעת הלחץ על בריאותינו יותר לעומק, מתגלית תמונה מורכבת יותר:

מסתבר שהאופן בו אנו מפרשים את השפעת הלחץ על חיינו קובעת את השפעתו על בריאותינו.

בואו ניתן לפסיכולוגית קלי מק’גוניגל להסביר לנו זאת, כפי שהציגה ב”טד” ב-יוני 2013. 14 דקות שכבר יותר מ-17 מליון איש חשבו שכדאי לראות:

 

 

קלי מק’גוניגל מציגה מחקרים חדשים הקובעים שהלחץ עשוי להזיק לכם רק אם תאמינו בכך.

היא מעודדת אותנו לראות את הלחץ באור חיובי, ומציגה בפנינו מנגנון להפחתת לחץ שלא זכה לתהילה הראויה לו: יצירת קשר עם אחרים.

כך למשל, לפי המחקר באוניברסיטת וויסקונסין, מי שחוו לחץ רב אך לא האמינו שהלחץ מזיק לבריאותם, לא היו בסיכון גבוה יותר למות!

מסתבר שהלחץ הופך אותנו לחברותיים יותר! הלחץ משחרר את “הורמון החיבוקים” אוקסיטוצין, שמחזק יחסים קרובים בין בני אדם, מגדיל אמפטיה, מגביר נכונות לעזור ולתמוך, והוא עוזר למערכת הדם שלנו להתמודד עם הלחץ.

אם כך, בתגובת הלחץ שלנו יש מנגנון מובנה לעמידות בפני לחץ, והמנגנון הזה הוא הקשר האנושי.

הנה כי כן הוכחה מדעית נוספת לאמרה המיסטית משהו: “מחשבה יוצרת מציאות”.

ולסיום, מייעצת לנו מק’גוניגל:

דבקות במה שנותן לנו משמעות בחיים טובה לבריאות, ואם נוסיף לכך את האמונה בעצמנו שנוכל להתמודד עם הלחצים שבהגשמה, נוכל גם להצליח יותר וגם לשפר את הבריאות שלנו באותו הזמן!

והנה לכם הדרך ליהנות מכל העולמות!

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

כן! אומר ד”ר דויד המילטון, PhD, שמתארח היום כאן בבלוג. genes-DNA

החיבור בין המדע לרוח, בין המינד לגוף, בין התכלס למיסטיקה, תמיד סיקרן ואתגר אותי.

כמי שעשה דרך ארוכה מראיית חשבון hardcore למודעות ועבודה מנטאלית בעצמי (כולל מדיטציה כל בוקר) ועם לקוחותיי, אני עוקב תדיר אחרי שורת מדענים שמחפשים איך המדע יכול להסביר טוב יותר תופעות מטפיסיות שאין להן הסבר נראה לעין.

ד”ר דויד המילטון הוא ללא ספק אחד המבריקים שבהם.

והיום אני מביא כלשונו פוסט שלו שעונה על השאלה בכותרת:

האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

ומכאן, רשות הדיבור לד”ר דויד המילטון, בתרגום חופשי שלי:

“כן!

David Hamilton

החשיבה עושה זאת 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.

זה בלתי אפשרי בעצם להפריד את החשיבה (mind) שלכם מהגנים שלכם.

כשאתם לומדים משהו חדש, או חושבים על משהו שוב ושוב, המוח יוצר נתיבים עצביים.

נתיבים אלו לא צצים או נמוגים סתם כך באוויר.

הם יוצרים סדרת אירועים שתוצאתם היא ההפעלה או אי-ההפעלה של מאות גנים.

והנה הנקודה:

אירועים אלו מונעים ע”י מה שאתם חושבים עליו!

אם נשים לרגע בצד את הפרטים, אנחנו נשארים עם העובדה שחשיבה גורמת להפעלה או אי-הפעלה של גנים. לזה אני קורא “ממשק המוח (mind) – גנים”.

ניתן לראות זאת גם במדיטציה. מדיטציה עקבית יוצרת שינויים מבניים במוח ובגוף.

הפוקוס המנטאלי של מדיטציה על רעיון או נשימה יוצר אפקט זה על המוח ובעקבותיו גם על הגנים.

מחקר של 8 שבועות שבוצע בהרווארד בקשר מדיטציה, הראה שהיא השפיעה על 1,561 גנים אצל מודטים מתחילים ו-2,219 גנים אצל מודטים מנוסים.

לגבי המתחילים, 874 גנים הופעלו ו-687 גנים כבו.

[זאת, מתוך סך כולל של כ-20,000 גנים שיש לנו! – ח.ש.]

חלק מיכם עשוי לתהות מדוע זה חשוב

ובכן, זה חשוב מפני שאנו גדלים באמונה שהמוח שלנו מוגבל ביכולותיו, ומשמש רק לחשיבה וניתוח של אירועי החיים. אך זוהי גישה לא מעצימה. היא מובילה אותנו לחשוב שאיננו יכולים לסייע לעצמינו [פיזית, באמצעות חשיבה – ח.ש.] ושאיננו יכולים לשנות דבר.

חבר טוב שלי שהה כמה שבועות בבית חולים במהלך השנה האחרונה. בהיותו אדם פרואקטיבי עם נחישות לעשות כל שביכולתו על מנת להחיש את החלמתו, הוא שאל את הרופאים מה הוא יכול לעשות כדי לסייע לעצמו להחלים, ונענה בתשובה: “כלום”.

תשובה זו היא אך ורק תוצאה של הרגל חשיבה המבוסס על הדעה שהמוח הוא חסר יכולות [ריפוי], וקרוב לוודאי שהייתי נותן תשובה זהה אם הייתי נושא באותה הדעה.

למעשה, אפשר לראות את המוח ככוח, כך שהפוקוס שלו יכול לגרום אפקטים ביולוגיים ופיזיולוגיים על המוח עצמו ועל הגוף. בידיעה זו, לעולם אין זה “כלום” שאדם יכול לעשות [לטובת בריאותו באמצעות מוחו].

הרי אנחנו חייבים לחשוב, אז מדוע שלא נלמד על מה לחשוב כדי להועיל לעצמנו?

ברמה הכי ברורה, כשאדם חולה, למשל, חשיבה על דברים מלחיצים לא תעזור. כימיקלים של לחץ ייוצרו וינועו במעגלים בגוף. דווקא חשיבה על דברים רגועים עשויה לסייע. בצורה דומה, חשיבה על חיבה טובה ללב. מאידך, חשיבה בעוינות ובאגרסיביות איננה מועילה ללב.

במידת מה כולנו כימאים.

הכימיה של המוח והגוף מגיבה למה שאנחנו מתמקדים בו ולאיך שאנחנו מרגישים.

אם נלמד במה להתמקד לתועלתנו, במידה מסוימת נפעיל ונפסיק כימיה שונה [בגוף שלנו]. אז נוכל לקחת את המיומנויות הכימיות שלנו לרמה חדשה. אני רואה זאת כהתפתחות הגדולה הבאה ברפואת נפש-גוף.

אני מאמין שיש ביכולתנו להשפיע על בריאותנו הרבה יותר מאשר אנו סבורים. אנו רק צריכים להיפטר מהדעה שלמוח אין השפעה על הגוף. אם מישהו מנסה לומר לכם זאת, שאלו אותם אם אי פעם היתה לו פנטזיה מינית.

הסיבה לכך שאני מסביר את המדע של רפואת מוח-גוף היא לפתח באנשים אמונה בעצמם. אני מאמין שאמונה זו יכולה לעשות הבדל אמיתי [בבריאות של בני האדם].

מתן אמון בתרופות וברופא גורמת לתוצאות טובות יותר מאשר אי מתן אמון, כה ברורה היא השפעת האמונה. אז מה בדבר שנלמד להאמין בעצמנו? לא במקום עצה רפואית, כמובן, אלא בנוסף אליה.

המוח שלכם יותר רב-עוצמה מאשר אתם חושבים, ואתם אלו שמכוונים אותו

מה דעתכם שנלמד להתמקד בדברים שאנו מודים עליהם? מה דעתכם שנפתח יותר רגשות אמפטיה וחמלה? אולי נלמד לטפח מחשבות של אהבה וחיבה? אתם כולכם כימאים וזו תהיה כימיה נחמדה ומועילה.

זוהי ההתחלה. והמעט ביותר הוא לעשות משהו חיובי עם המוח שלנו.”

עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.

דוגמה נוספת של השפעת המוח על הגוף הוא אפקט הפלסבו:

כאשר נותנים לאנשים תרופת דמה אך אומרים להם שזו תרופה אמיתית, ההשפעה החיובית של “התרופה” על בריאותם מגיעה עד 70%!!! כמובן, מחשבות הריפוי של המוח עושות כאן את העבודה.

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

יתרה מכך, בפוסט הבא אומר ד”ר המילטון שהמחשבות והרגשות שלנו הם מדבקים. הוא מדגים שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

ואני מוסיף ואומר:
אם המוח יכול להשפיע על הגנים, בואו לא נסתפק רק בניצולו להשפעה חיובית על בריאותינו.
בואו נבין שהפוקוס, הגישה והחשיבה שלנו מחוללים את המציאות שלנו.
אז בואו נפנה את המוח שלנו אך ורק למקומות שמקדמים אותנו ומשפרים את התוצאות שלנו!
בואו נבין שבאמצעות המוח שלנו אנו יכולים לשנות תכונות אישיותיות שלנו!

וזו כבר לא פרשנות כזו או אחרת של מיסטיקנים – זה מדע צרוף!

את המקור של הפוסט אפשר לקרוא בלינק הבא:

http://drdavidhamilton.com/?p=1052

ניתן לקרוא עוד על ד”ר דויד המילטון באתר שלו:

http://drdavidhamilton.com/

אגב, ד”ר המילטון הוא סקוטי במוצאו, ולמי שלא מאומן בהקשבה למבטא סקוטי יהיה קשה מאד להבינו עד הסוף באודיו ובוידאו…  😉

ואם ברצונך לדעת וליישם איך לשנות את החשיבה שלך כדי להשיג תוצאות טובות יותר, יש לי את השיטה ואת התהליך המתאים.
לחץ כאן לפרטים נוספים.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי