רק מה שאתה מחליט לקבל, מתחיל להשתנות

אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

יותר ויותר אנשים אינם משלימים עם מצבים שלא מספקים אותם בחיים והם רוצים שינוי: אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

  • שינוי בזוגיות
  • שינוי בקריירה
  • שינוי במשקל
  • שינוי בתזונה ובפעילות הגופנית
  • שינוי ביחסים
  • שינוי בעסק
  • ועוד, ועוד…

הרבה פעמים, דווקא כשאנו רוצים כל כך לשנות נוצרת תקיעות:
“רוצה אבל זה לא יוצא”!
מכירים את זה?
קוראים לזה “פרדוקס הקבלה” ורוב בני האדם לא מכירים אותו.

בדיוק לשם כך, כדי שתכיר את פרדוקס הקבלה, אני מביא היום פוסט אורח של ד”ר דויד המילטון, מדען סקוטי שחוקר רבות את קשרי גוף-נפש.

ועוד לפני הפוסט, הנה סרטון שלי מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי העוסק בנושא הקבלה (46 דק’):

 

ועכשיו, הנה הפוסט בתרגום חופשי של לורן רוזנמן וכמה תוספות שלי בסופו:

מה שהינך מחליט לקבל, מתחיל להשתנות. זהו פרדוקס הקבלה על קצה המזלג.

חשבתי על כך לראשונה לאחר תאריך היעד הראשון לפרסום ספרי “אהבה עצמית”. עבדתי על הספר (ועל עצמי) במשך 8 חודשים רצופים במהלכן ניסיתי לכתוב את הספר באותו האופן בו כתבתי את שבעת הספרים הקודמים שלי: להתחיל ממקום שבו יש לי ידע קצר או נרחב על הנושא ואז אני ממשיך ומאתר הוכחות מדעיות שיתמכו בנושא זה.

כך כתבתי בעבר על הקשר שכל (Mind) – גוף. ידעתי מלכתחילה, מניסיוני בתקופה בה הייתי מדען בתעשיית התרופות, על אפקט הפלסיבו (תרופת דמה), וכמובן שידעתי כי למדיטציה יש השפעה פיסית ונוירולוגית על בני האדם. כמו כן ידעתי כי אנשים נרפאו ממחלות לעיתים רק בשל אמונה כי יבריאו או בשל שינוי מנטלי. לכן, חיפשתי ומצאתי הוכחות מדעיות לאישור התופעה בכדי שאוכל להגיע לאנשים רבים ולסייע להם להכיר בכח המנטלי האישי הטמון בהם.

עוד כתבתי כך על טוב לב וחמלה. שוב, ידעתי כי טוב לב יכול לעשותינו שמחים יותר וכי החמלה טובה ללב, וכל שעשיתי היה לחשוף את המחקרים ולחלוק אותם באמצעות ספרי.

 

אך לכתוב את הספר “אני אוהב אותי” היה שונה.  ברגע שגיליתי מה בעצם המשמעות של “אהבה עצמית” ובאילו דרכים זה משפיע על חיינו, הבנתי כי עד כה לא ממש הייתה לי אהבה עצמית בחיי. החסך שלי באהבה עצמית גרם לכמה השפעות מאוד שליליות על חיי. הבנתי שכתיבה על “אהבה עצמית” מצריכה אהבה עצמית, ושאני בעצם כותב על אהבה עצמית בניסיון להשיג אהבה עצמית.

העבודה בזיגזג הזה רק חיזקה את הידיעה כי אין לי אהבה עצמית, כי אחרת, מדוע אני מנסה כל כך להשיגה?

לשמחתי, המו”ל שלי (היי האוס) הכיר בצורך שלי בעבודה עצמית, ואיפשר לי לקחת את הזמן. הכרה זו הורידה ממני את הלחץ, ועד מהרה התחלתי לקבל את המקום בו אני נמצא בחיי.

 

בעת זו חוויתי התפתחות משמעותית. ‘קבלה’ הייתה מילת המפתח. לקבל שזה בסדר לא להבריא, לא להיות המאסטר באהבה עצמית, ולא להיות בדרגת סופרים אחרים שאני מכיר. לקבל שזה בסדר שיש לי לא מעט אתגרים אישיים ורגשיים, מפני, שאתם יודעים מה? זה נורמלי ולזה קוראים ‘להיות בן אנוש’.

ברגע שקיבלתי את עצמי הוא הרגע שבו התחלתי להשתנות. ככל שקיבלתי את עצמי יותר, כך השתניתי מהר יותר. זוהי גירסה של  ‘מה שהינך מכיר בו, נעלם’.

הנושא צץ ועלה רבות בסדנאות שלי במיוחד בכל הקשור לירידה במשקל. אנשים מסוימים המעוניינים לאבד ממשקלם וחשים כי אין להם מספיק אהבה עצמית (לא כולם כמובן… כל אחד מאיתנו שונה בדרכו שלו), אינם רוצים לאהוב את עצמם בגלל החשש כי אהבה עצמית תביא אותם לאהוב את עצמם כל כך עד כי לא ירצו להשתנות כלל (כלומר, לא ירצו לרזות). מאחר ואיבוד המשקל היה חשוב להם מאוד, התוצאה הייתה התנגדות לביצוע פעולות שתגרומנה לאהבה עצמית.

בנקודה זו אנו רואים את פרדוקס הקבלה. כאשר הינך מקבל את מי שאתה, ואיך שאתה, ואף מתחיל למצוא משהו טוב ויפה בעצמך, שינוי ספונטני מתחיל. השטף הזה של אהבה עצמית נותן לך השראה לשינוי. אנו מתחילים לעשות בחירות בריאות יותר.

במקום שאהבה עצמית תוביל לאי איבוד במשקל בשל העובדה כי נוח לנו בעורנו, היא בעצם מובילה לאיבוד משקל. החשוב הוא, שאיבוד המשקל לא יהווה ניסיון להפוך למישהו שאותו תאהב יותר, אלא מתחיל ממישהו אותו אתה אוהב עכשיו, בדיוק כמו שאתה.

כך עובד פרדוקס הקבלה.

 

אהה, דע בבקשה כי אני די מכליל פה כאשר אני נוגע בנושא המשפיע על אנשים רבים. אני יודע שיש גם אחרים המגדירים את עצמם כבעלי משקל עודף, והם דווקא מהווים דוגמה והשראה של אהבה עצמית. כלומר, משקל עודף כשלעצמו לא בהכרח מעיד על פחות אהבה עצמית. זו דוגמה רלוונטית רק לחלק מהאנשים.

אם טרם קראת את ספרי “אני אוהב אותי” ומעוניין בטעימה, אתה יכול לקרוא מעט מספרי בלינק הזה בחינם. כולי תקווה כי תמצא בו משהו שאתה מחפש.”

 

ואני, חגי שלו, מוסיף ואומר:

אכן, מניסיוני בעבודה עם יותר מ-1,000 איש אני מסכים מאד עם קיום הפרדוקס. התנגדות למי שאתה היום, חוסר קבלת המצב הנוכחי (שאגב, הוא עובדה ברורה שלא ניתן להתכחש אליה ברגע זה), הוא מצב של חוסר, של אין מספיק, של “לא בסדר” ושל פוקוס על מה שלא עובד בחייך, וזה תוקע שינוי. כבר כתבתי פוסט על זה בעבר – לקבל או להשתנות, הנותן כלים כיצד לשחרר ולקבל. גם מודל שאלת ההוויה מסביר את הנושא ונותן כלים לשחרר התנגדות ולקבל. אני מזמין אותך לקרוא פוסטים אלו.

בנוסף, הנה פוסט מעמיק יותר על איך לקבל ולשחרר – לחץ כאן

וגם עוד פוסט של ד”ר המילטון העוסק בפרדוקס הקבלה בהקשר לנדיבות kindness וחשיבותה:

דויד המילטון – מלכוד 22 בקשר לנדיבות ולקבלה

 

אסיים באמרה הנפלאה הבאה מתוך תפילה עתיקה:
אלוהים, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאיני יכול לשנות, את האומץ לשנות את הדברים שביכולתי לשנות, ואת החכמה להכיר בהבדל ביניהם“.

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המשולב שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

 

ניצחון הרוח על החומר

עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

כבר הבאתי פה בעבר פוסטים של ד”ר המילטון, שהוא אחד החוקרים המשמעותיים ביותר בנושא הקשר מנטלי-פיזי. עיקרון הפוקוס הוא כלי להצלחה בחיים

היום אני מבקש להביא לכם תרגום של פוסט קצר שלו שנותן תמונת-על של הקשר הכל-כך חשוב הזה, עם כמה מילות נוספות שלי לאחר הפוסט. התרגום של לורן רוזנמן:

 

“כשעזבתי את תעשיית התרופות בשנת 1999, המחקרים בנושא גוף-נפש היו בתחילת דרכם. כיום המחקרים הרבים הוכיחו מעל לכל ספק כי למחשבות, לאמונות ולרגשות יש קשר ישיר לשינויים הביולוגיים, הפיזיים ואף הגנטיים הקורים בגופנו. וכשאני אומר שינויים גנטיים, אינני מתכוון לשינוי הגנים שלנו, אלא לשינוי כפתור ההפעלה של הגנים שלנו מגן פעיל לגן לא פעיל. למשל, גן יכול להפוך מפעיל ללא פעיל כתוצאה ממה שאתה מתמקד בו.

 

לדוגמא: החשיבה על דבר מה הגורם לך ללחץ, מפעילה את גן הלחץ שלך, שכתוצאה מכך יכול להוביל להיצרות של עורקיך. לעומת זאת, המחשבה על אדם שאתה אוהב, מפעילה גנים שונים לחלוטין, שכתוצאה מכך יכולים דווקא להרחיב את עורקיך.

האמונה כי תרופה מסויימת יכולה לעזור לך, תגרום לה להשפיע עליך לטובה. האמונה כי התרופה לא תועיל לך, תשלול בחלקה ולעיתים במלואה את יעילות התרופה עבורך. תרופה יקרה יותר תשפיע טוב יותר מהעתק זול יותר של אותה התרופה, בשל אמונתנו כי תרופה יקרה יותר היא גם טובה יותר.

הפעלת הדמיון שאתה אוכל, תוריד את תחושת הרעב ע”י איתות למוח כי הנך שבע. לדמות שהנך מזיז את שריריך באופן שוטף גורמת לשינויים בחיווט המוח ומחזקת את השרירים הלכה למעשה. שימת לב לנשימה שלך, גורמת לשינויי מבנה במוחך כך שקל לך יותר למצוא שלווה בתוך כאוס היום-יום.

הדמייה של דברים שמחים משנה את הכימיה במוחך וגורמת לך להרגיש טוב יותר. לעומת זאת, המחשבה על מה שמפחיד אותך מפעילה את מרכזי הפחד במוח שלך.

המחשבה על הזזת היד שלך משכנעת את המוח כי אתה אכן מזיז אותה. זוהי תובנה ממדעי המוח שמביאה תועלות לאלפי נפגעי שבץ מוחי ולספורטאים.

טייס אף יכול היה להטיס מטוס בעזרת מוחו אם היה קיים ממשק בין ההגאים למכשיר הקורא את פעילות מוחו.

אין ספק אם כך, כי המוח שלך משפיע רבות על גופך. היכולת לגרום למוח שלך לעבוד לטובתך, היא תוצאה של מה שאתה מתמקד בו. וזו פונקציה של אימון, בדיוק כפי שאתה לומד כל מיומנות חדשה באמצעות אימון.

 

לסיכום, זו התובנה שברצוני להעביר לך היום בנוגע לקשר בין המוח לגוף, כדי להגדיל את האמונה שלך ביכולתך:

אכן יש לך את היכולת להביא לשינוי חיובי בבריאותך על ידי התמקדות בדברים החיוביים בחייך.”

הנה לינק לפוסט המקורי באתר של ד”ר המילטון (שכנראה שונה על ידו אחרי שתרגמנו אותו)

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

עד כאן הפוסט המתורגם והנה כמה מילים שלי:

ההתמקדות של הרפואה בטיפול בסימפטומים חייבת לעבור שינוי, שכן היא אינה מצליחה לעצור ובוודאי לא למנוע את המגיפות של העידן המודרני. הנה כאן כמה רעיונות איך יראה הרופא העתידי:

 

מה שאני הכי אוהב בפוסט של ד”ר המילטון הוא הפשטות של גורמי החיבור העיקריים בין נפש-גוף שהוא מזכיר:

  1. עיקרון הפוקוס – מה שאתה מתמקד בו משפיע על בריאותך
  2. האמונה במשהו מגדילה את הסיכוי שלו להתרחש בפועל – אפקט הפלסבו. קיים האפקט ההפוך – הנוסבו, nocebo – שאומר שחוסר אמונה במשהו מקטינה את הסיכוי שלו להתרחש, או אפילו אמונה במשהו שלילי מגדילה את הסיכוי שהשלילי יתרחש. הנה כאן עוד פוסט של ד”ר המילטון שסוקר זאת
  3. הדמיון משפיע על הפיזיות שלנו
  4. מחשבה יוצרת רגשות שמשפיעים על הגוף

לגבי השפעת הדמיון, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית כדי להתמודד עם סרטן:

 

אכן, ככל שהשנים עוברות, מצטברים יותר ויותר מחקרים המאמתים את הקשרים הללו. כאן ד”ר המילטון לא מפרט אותם, אך תוכלו למצוא את חלקם בפוסט הזה וגם בפוסט הזה שלו.

גם ד”ר ברוס ליפטון חוקר את השפעת המינד שלנו על הגוף ולאחרונה שמעתי אותו אומר שאפילו לגבי גורמי מחלות כמו סרטן, השפעת הגנטיקה היא 10% לכל היותר וכל השאר הם השפעות הסביבה ובעיקר ההתנהלות המנטלית שלנו. הנה סרטון קצר שלו שמסביר את העניין מצוין:

אכן, זה נותן לנו הרבה חומר למחשבה ומציב את המין האנושי בפני אתגר עצום: לצאת מהאוטומט שרובינו מנהלים בו את חיינו ומוביל אותנו לכשלים הפיזיים שאנו חווים במחלות המתרבות דווקא עם הקידמה (לב, סרטן, סוכרת, אלצהיימר וכדומה), באמצעות שליטה וניהול פרואקטיביים של הצד המנטלי שלנו.

הדרך היא בעיני לא רק הרחבת המודעות, אלא בעיקר הגדלת יכולת הבחירה באופ”ק (אפקטיביות, פרודוקטיביות וקונסטרוקטיביות) חיובי, כדי ליצור שינוי חיובי קבוע בממ”מ שלנו (מחשבות, מילים ומעשים).

בדוק באתר זה איך אוכל לסייע לך ליצור את השינוי החיובי הקבוע שלך ולחבר אותו לתוצאות בעסקך ובקריירה שלך.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

איך האהבה מועילה לבריאות ולהצלחה שלך?

היום אני מביא פוסט אורח מתורגם מאנגלית של אחד מהמדענים שאני עוקב אחריו בדבקות כבר מאז 2009. ד”ר הקשר בין הורמון האהבה אוקסיטוסין לבריאות והצלחה דיוויד המילטון (PhD) הוא מדען-כימאי שחוקר את הקשר בין נפש לגוף. הממצאים שהוא מביא במחקריו מאירים איך הצד המנטלי שלנו משפיע על יכולותינו הפיזיות. בפוסט זה סוקר ד”ר המילטון 6 עובדות על השפעתו החיובית של הורמון האוקסיטוסין על היכולות שלנו.

 

הנה הפוסט במלואו והסיכום שלי לאחריו:

להמשך קריאה

מה הקשר בין הצד המנטלי של בני האדם למימד הפיזי והריאלי שלהם?

מצא-את-ייעודך-מטרה

אחד התחומים שמרתקים אותי הוא המחקר המדעי שבודק כיצד מחשבות, רגשות ואמונות משפיעות על הפיזיות שלנו ועל התפקוד היומיומי.מצא-את-ייעודך-מטרה

כיום יש יותר ויותר מדענים שחוקרים תחומים אלו והתוצאות של המחקרים שלהם מדהימות בקשר החזק נפש-גוף שהן חושפות. לא, אין כאן הפתעות, אך בהחלט המון חומר למחשבה איך כל אחד ואחת מאיתנו יכול להשתמש בממצאים אלו כדי לשפר את בריאותו וחייו.

הפעם אני מציג תוצאות של מחקרים שסוקר ד”ר דויד המילטון, מדען-כימאי שאני עוקב אחריו כבר הרבה שנים.

את התוצאות הללו הוא מציג במקומות רבים: במאמרים, בספריו, בפוסטים באתר שלו ובהרצאותיו. אספתי את כולם כאן כדי להגיש לך בפוסט זה את עיקריי הממצאים ואת מסקנותיהם, כדי שתוכל לשפר את התוצאות שלך בכל המישורים של חייך. בגלל ריבוי המקורות וכדי לשמור על פשטות, לא ציינתי אותם כאן.

לגבי כל מחקר, אני מציג קודם כל את המסקנה בכותרת ולאחר מכן את פרוט המחקר ועוד כמה מילים שלי:

 

הדמיון משנה את מבנה המוח

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד: החוקרים הזמינו מספר נחקרים לנגן כמה צלילים על פסנתר ב-5 אצבעות לאורך 5 ימים ברציפות, במשך שעתיים כל יום. החוקרים הבחינו בגדילה של החלקים הקשורים לשרירי האצבעות במוח. החוקרים קבעו שהמוח הוא כמו שריר: כאשר האדם משתמש במוח הוא גדל. החוקרים לקחו קבוצה נוספת של אנשים, אך במקום לנגן את הצלילים פיזית, הנחקרים בקבוצה השנייה רק דמיינו את הצלילים בראשם. כאשר חקרו את השינוי במוחם של הנחקרים בקבוצה השנייה, גילו תוצאות דומות לנחקרים בקבוצה הראשונה: החלק במוח הקשור לשרירי האצבעות גדל רק מעצם המחשבה על נגינה.

ח.ש. – זה ההסבר המדעי מדוע חזון (תמונה עתידית אידאלית) וחשיבה בדמיון על המטרות, מפתחים את המוח וגורמים לו לפעול לקידום מטרות אלו.

 

הדמיון יכול לשנות את מבנה המוח, כמו גם את הפיזיות של הגוף

מחקר שנערך במכון לאונרד להנדסת מכונות: מחקר דומה למחקר שנערך בהרווארד, רק שבמקום להשתמש ב-5 אצבעות כמו במחקר הקודם, הנחקרים התבקשו להשתמש אך ורק בזרת. הנחקרים הורו למתוח את הזרת במשך 15 דקות, 5 ימים בשבוע למשך 3 חודשים. הנחקרים נבדקו בתום 3 החודשים, והתגלה כי ממוצע הגידול בכוח של האצבע שנרכש אצל הנחקרים הוא 53%. קבוצה נוספת של נחקרים התבקשה לדמיין שהם מותחים את הזרת, מבלי להזיז אותה פיזית. קבוצת הנחקרים השנייה רכשה גידול של 35% בכוח בזרת, מבלי להזיז אותה כלל.

ח.ש. – אפשר לקחת את זה לפעולות להשגת היעדים שלך. דמיון בונה את המסוגלות הפיזית להשיג אותם!

 

לאמונה ולתודעה יש השפעה אמיתית וממשית על המוח והגוף

מחקר הפלסבו: חוקרים לקחו אספירין רגיל, ארזו אותו כך שייראה יקר יותר, בצד אספירין שנראה פשוט וזול יותר. 2 סוגי האספירין ניתנו לקבוצה של נשים שסבלו מכאבים. המחקר גילה שהאספירין אשר נארז כך שייראה יקר יותר השפיע בצורה יעילה יותר על קבוצת הנבחנות, למרות ששתי החבילות הכילו את אותו האספירין בדיוק. אצל הנבדקות התרחש אפקט הפלסבו: האמונה של הנבחנות כי האספירין “היוקרתי יותר” יהיה יותר טוב גרמה לו להשפיע על גופן בצורה חיובית יותר. כמו כן, באותו המחקר לקחו כדורי פלסבו (כדורים אשר נראים כמו אספירין, אך אינם מכילים כימיקלים ומשככי כאבים) וגם אותם מיינו לכדורים אשר נארזו באריזה יוקרתית בצד כדורים אשר נראו ככדורי אספירין רגילים ופשוטים. אותה התוצאה התרחשה גם במקרה הזה, רק שבחלק זה של המחקר הנחקרים כלל לא קיבלו אספירין אמיתי, אלא כדורים אשר רק גרמו להם להאמין שהם לוקחים אספירין.

יתרה מכך, בפוסט אחר אומר ד”ר המילטון שאפילו אם החולים יודעים שקיבלו פלסבו, יש לתרופת הדמה השפעה חיובית על הבריאות שלהם. הנה כאן אסופה של מחקרים בנושא זה.

ח.ש. – האמור לעיל מוכיח את חשיבות האמונה להשגת תוצאות. פיתוח אמונה בלתי מתפשרת ביכולתך להשיג ולשגשג הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה!

יתרה מכך, לגבי השפעת האמונה על הגוף, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית על מנת להתמודד עם סרטן:

גישה חיובית לחיים בריאה יותר לגוף מאשר גישה שלילית

מחקר אחד גילה כי אנשים בעלי גישה אופטימית לחיים חיים בממוצע 7.5 שנים יותר מאנשים בעלי גישה פסימית לחיים.

מחקר נוסף ערך ניסוי לגבי מחלת השפעת: חוקרים לקחו קבוצה של נבדקים וחילקו אותם לכאלו בעלי גישה חיובית ולכאלו בעלי גישה שלילית לחיים, על פי סט של פרמטרים. לשתי הקבוצות הזריקו וירוס של שפעת. את הנבדקים שמו בבידוד ובכל פעם שהם השתעלו או התעטשו הם התבקשו לשמור את ליחתם במטפחת. בסוף המחקר בדקו את ליחתם וגילו כי האנשים אשר הוגדרו בתחילת המחקר כבעלי גישה חיובית יצרו פחות ליחה במהלך מחלתם מאלו אשר הוגדרו כאנשים בעלי גישה שלילית.

ד”ר דויד המילטון אומר בפוסט הבא שנדיבות מעוררת את ייצור הורמון האוקסיטוצין, אשר מצידו תורם לבריאות הלב.
הנה המלצתו החמה בסיכום הפוסט, בתרגום חופשי שלי:
“הנה עצתי הקטנה לשמירה על בריאותכם: גילוי אהבה, אמפטיה וחמלה, סבלנות והקשבה לאחר כשהוא זקוק לקשב, חיבוק אנשים, ועוד אנשים, ושוב, לומר לאנשים שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם, וגילוי נדיבות. עשו את כל אלה בקביעות וכך תעשו גם לעצמכם טוב (ח.ש. – בריאותית)”.

אם כך – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

יתרה מכך, בפוסט הבא מדגים ד”ר המילטון שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

 

לסגנון החיים שאותו בוחר האדם, חיובי או שלילי, יש השפעה על בריאותו. כמו כן, גישה של חמלה ואהבה עשויה להגן על הלב מפני מחלות

חוקרים לקחו 150 זוגות נשואים וביקשו מכל זוג בנפרד לבחור נושא מחיי הנישואים שלהם ולדון בו במשך כ-30 דקות. הדיונים צולמו ונצפו על ידי החוקרים. החוקרים חילקו את הזוגות למספר קבוצות על בסיס איכות הקשר ביניהם. הקבוצה הקיצונית מצד אחד כללה זוגות בעלי קשר שלילי ועוין זה אל זה, בעוד הקבוצה הקיצונית השנייה כללה זוגות בעלי חמלה והבנה אחד כלפי השני. החוקרים גילו שחברי הקבוצה בעלי היחס העוין נטו יותר לחלות במחלות לב לעומת אלו בקבוצת היחס החיובי.

ח.ש. – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

 

המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של אזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד

מחקר שנעשה באוניברסיטת צ’ורון: במחקר קיבלו מתנדבים זריקות של קפססין (החומר החריף המצוי בפלפל חריף) בידיהם או בכפות רגליהם, ועליהם היה לתאר את רמת הכאב שלהם על פי סקלה. בהמשך הניסוי, הזריקו למתנדבים עוד לפני הקפססין, חומר מרדים כביכול, באותו האזור בו הזריקו להם מאוחר יותר קפססין. המתנדבים חשבו כי זהו חומר מרדים אמיתי אך למעשה זה היה פלסיבו. החוקרים מצאו כי כאשר קיבל המתנדב, לדוגמא, חומר מרדים בידו השמאלית והקפססין הוזרק לו בשתי הידיים, הוא חש כאב קטן יותר בידו השמאלית, למרות שלא קיבל חומר מרדים אמיתי בידו זו. המחקר הראה כי למרות שהמתנדבים לא קיבלו משכך כאבים אמיתי, עצם העובדה שהם התרכזו באזור בו  ניתן הפלסיבו וחשבו שהמקום הורדם, גרם להם להפחית את רמת הכאב המדווח באותו האזור.

עוד על מסקנת המחקר: המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של איזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד. כאשר האדם מתרכז באזור ספציפי בגוף (כמו לדוגמא יד שמאל כפי שראו במחקר) הוא מפעיל את החלק במוח המתייחס לאותו איזור ומשנה את ההרכב הכימי של האזור הזה בגופו.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

האדם יכול לשפר את התפקוד של איברים מסוימים בגופו באמצעות המחשבה בלבד

במחקר זה נבדקו אנשים שעברו שבץ, חלקם בתקופה שקרובה למחקר וחלקם כמה שנים לפני כן, והיו מוגבלים בתנועותיהם. כל הנבדקים השתתפו בפיזיותרפיה ארבע פעמים בשבוע, כאשר מחצית מהנבדקים התבקשו גם לדמיין את עצמם מניעים את אחד האיברים בגופם באופן קבוע, 3-4 פעמים בשבוע, מחוץ לזמן הפיזיותרפיה. לדוגמא: אם הנבדק התבקש לדמיין תנועה בידו הימנית, הוא דמיין שהוא משתמש ביד ימין (אוכל, מעביר דפים בספר וכו’). החוקרים גילו כי הנבדקים אשר בנוסף לפיזיותרפיה דמיינו את עצמם מתפקדים באופן מלא באיבר המוגבל שלהם, שיפרו את התפקוד שלהם באותו איבר של הגוף, יותר מהנבדקים אשר עברו פיזיותרפיה בלבד.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

6 דרכים בהן המוח לא יודע להבחין בין דמיון ומציאות

במאמר הזה סוקר ד”ר דויד המילטון את 6 הדרכים:

  1. אמונה
  2. לחץ
  3. נדיבות
  4. אכילה
  5. תנועה
  6. המערכת החיסונית

הוא אומר שמחקרים מראים שדמיון בנושאים אלו יוצרים אפקט פיזי זהה למצבי חיים אמיתיים!

 

ולפני הסיכום, הנה הדרך בה ד”ר ברוס ליפטון, שגם הוא מדען, מסביר את ההבדל בין רוח לחומר בעזרת מודל האנרגיה שלקוח מפיסיקת הקוונטים:

 

סיכום

בפוסט מאוחר יותר, מביא ד”ר המילטון תוצאות של מחקרים נוספים ואומר בבירור:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

וגם בפוסט הזה הוא מתאר ומדגים על הקשר בין חומר לרוח.

וואו! כשמסתכלים על כל המחקרים הללו כמקשה אחת, עולה בבירור המסקנה שהיכולות המנטליות שלנו בפיקודו של המוח הן הרבה יותר חזקות ממה שניתן לשער מלכתחילה!

החשיבות של היכולות המנטליות שלנו מקבלת משנה תוקף. הכל בעצם מתחיל מהמחשבות, האמונות והתפיסות שלנו. אם נשלוט בהן, נוכל לשלוט הרבה יותר טוב במציאות שאנו חווים ובתוצאות שאנו מפיקים. האתגר הוא כמובן להיות מסוגלים לעשות זאת, לצאת מהאוטומט שמנהל את חיינו ולקחת שליטה על המערכת המנטלית שלנו. הקושי הוא שרוב בני האדם לא יודעים כיצד לעשות זאת, פשוט מכיוון שאיש לא לימד אותם לעשות זאת.

חישבו על כל שנות הלימוד והחינוך שקיבלנו. מסתבר שאת הדבר החשוב ביותר להצלחתנו לא לימדו אותנו: כיצד לצאת מהאוטומט, ולנהל ולנווט את המימד המנטלי שלנו לכיוונים שיניבו לנו את התוצאות שאנו רוצים.

ואם המוח שלנו יכול לעשות את כל הדברים המופלאים המתוארים במחקרים הללו, מדוע שלא יוכל לעשות עבורנו את הפעולות שכה חשוב לנו לעשות בכדי לשגשג ולהצליח?

אם ברצונך ללמוד איך לעשות זאת, אני מזמין אותך להכיר את הספר שכתבתי “להתרגל להצליח”, בלחיצה כאן על הלינק.

 

אהבת? אני מזמין אותך ל”לייק”. מומלץ גם להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

כן! אומר ד”ר דויד המילטון, PhD, שמתארח היום כאן בבלוג. genes-DNA

החיבור בין המדע לרוח, בין המינד לגוף, בין התכלס למיסטיקה, תמיד סיקרן ואתגר אותי.

כמי שעשה דרך ארוכה מראיית חשבון hardcore למודעות ועבודה מנטאלית בעצמי (כולל מדיטציה כל בוקר) ועם לקוחותיי, אני עוקב תדיר אחרי שורת מדענים שמחפשים איך המדע יכול להסביר טוב יותר תופעות מטפיסיות שאין להן הסבר נראה לעין.

ד”ר דויד המילטון הוא ללא ספק אחד המבריקים שבהם.

והיום אני מביא כלשונו פוסט שלו שעונה על השאלה בכותרת:

האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

ומכאן, רשות הדיבור לד”ר דויד המילטון, בתרגום חופשי שלי:

“כן!

David Hamilton

החשיבה עושה זאת 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.

זה בלתי אפשרי בעצם להפריד את החשיבה (mind) שלכם מהגנים שלכם.

כשאתם לומדים משהו חדש, או חושבים על משהו שוב ושוב, המוח יוצר נתיבים עצביים.

נתיבים אלו לא צצים או נמוגים סתם כך באוויר.

הם יוצרים סדרת אירועים שתוצאתם היא ההפעלה או אי-ההפעלה של מאות גנים.

והנה הנקודה:

אירועים אלו מונעים ע”י מה שאתם חושבים עליו!

אם נשים לרגע בצד את הפרטים, אנחנו נשארים עם העובדה שחשיבה גורמת להפעלה או אי-הפעלה של גנים. לזה אני קורא “ממשק המוח (mind) – גנים”.

ניתן לראות זאת גם במדיטציה. מדיטציה עקבית יוצרת שינויים מבניים במוח ובגוף.

הפוקוס המנטאלי של מדיטציה על רעיון או נשימה יוצר אפקט זה על המוח ובעקבותיו גם על הגנים.

מחקר של 8 שבועות שבוצע בהרווארד בקשר מדיטציה, הראה שהיא השפיעה על 1,561 גנים אצל מודטים מתחילים ו-2,219 גנים אצל מודטים מנוסים.

לגבי המתחילים, 874 גנים הופעלו ו-687 גנים כבו.

[זאת, מתוך סך כולל של כ-20,000 גנים שיש לנו! – ח.ש.]

חלק מיכם עשוי לתהות מדוע זה חשוב

ובכן, זה חשוב מפני שאנו גדלים באמונה שהמוח שלנו מוגבל ביכולותיו, ומשמש רק לחשיבה וניתוח של אירועי החיים. אך זוהי גישה לא מעצימה. היא מובילה אותנו לחשוב שאיננו יכולים לסייע לעצמינו [פיזית, באמצעות חשיבה – ח.ש.] ושאיננו יכולים לשנות דבר.

חבר טוב שלי שהה כמה שבועות בבית חולים במהלך השנה האחרונה. בהיותו אדם פרואקטיבי עם נחישות לעשות כל שביכולתו על מנת להחיש את החלמתו, הוא שאל את הרופאים מה הוא יכול לעשות כדי לסייע לעצמו להחלים, ונענה בתשובה: “כלום”.

תשובה זו היא אך ורק תוצאה של הרגל חשיבה המבוסס על הדעה שהמוח הוא חסר יכולות [ריפוי], וקרוב לוודאי שהייתי נותן תשובה זהה אם הייתי נושא באותה הדעה.

למעשה, אפשר לראות את המוח ככוח, כך שהפוקוס שלו יכול לגרום אפקטים ביולוגיים ופיזיולוגיים על המוח עצמו ועל הגוף. בידיעה זו, לעולם אין זה “כלום” שאדם יכול לעשות [לטובת בריאותו באמצעות מוחו].

הרי אנחנו חייבים לחשוב, אז מדוע שלא נלמד על מה לחשוב כדי להועיל לעצמנו?

ברמה הכי ברורה, כשאדם חולה, למשל, חשיבה על דברים מלחיצים לא תעזור. כימיקלים של לחץ ייוצרו וינועו במעגלים בגוף. דווקא חשיבה על דברים רגועים עשויה לסייע. בצורה דומה, חשיבה על חיבה טובה ללב. מאידך, חשיבה בעוינות ובאגרסיביות איננה מועילה ללב.

במידת מה כולנו כימאים.

הכימיה של המוח והגוף מגיבה למה שאנחנו מתמקדים בו ולאיך שאנחנו מרגישים.

אם נלמד במה להתמקד לתועלתנו, במידה מסוימת נפעיל ונפסיק כימיה שונה [בגוף שלנו]. אז נוכל לקחת את המיומנויות הכימיות שלנו לרמה חדשה. אני רואה זאת כהתפתחות הגדולה הבאה ברפואת נפש-גוף.

אני מאמין שיש ביכולתנו להשפיע על בריאותנו הרבה יותר מאשר אנו סבורים. אנו רק צריכים להיפטר מהדעה שלמוח אין השפעה על הגוף. אם מישהו מנסה לומר לכם זאת, שאלו אותם אם אי פעם היתה לו פנטזיה מינית.

הסיבה לכך שאני מסביר את המדע של רפואת מוח-גוף היא לפתח באנשים אמונה בעצמם. אני מאמין שאמונה זו יכולה לעשות הבדל אמיתי [בבריאות של בני האדם].

מתן אמון בתרופות וברופא גורמת לתוצאות טובות יותר מאשר אי מתן אמון, כה ברורה היא השפעת האמונה. אז מה בדבר שנלמד להאמין בעצמנו? לא במקום עצה רפואית, כמובן, אלא בנוסף אליה.

המוח שלכם יותר רב-עוצמה מאשר אתם חושבים, ואתם אלו שמכוונים אותו

מה דעתכם שנלמד להתמקד בדברים שאנו מודים עליהם? מה דעתכם שנפתח יותר רגשות אמפטיה וחמלה? אולי נלמד לטפח מחשבות של אהבה וחיבה? אתם כולכם כימאים וזו תהיה כימיה נחמדה ומועילה.

זוהי ההתחלה. והמעט ביותר הוא לעשות משהו חיובי עם המוח שלנו.”

עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.

דוגמה נוספת של השפעת המוח על הגוף הוא אפקט הפלסבו:

כאשר נותנים לאנשים תרופת דמה אך אומרים להם שזו תרופה אמיתית, ההשפעה החיובית של “התרופה” על בריאותם מגיעה עד 70%!!! כמובן, מחשבות הריפוי של המוח עושות כאן את העבודה.

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

יתרה מכך, בפוסט הבא אומר ד”ר המילטון שהמחשבות והרגשות שלנו הם מדבקים. הוא מדגים שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

ואני מוסיף ואומר:
אם המוח יכול להשפיע על הגנים, בואו לא נסתפק רק בניצולו להשפעה חיובית על בריאותינו.
בואו נבין שהפוקוס, הגישה והחשיבה שלנו מחוללים את המציאות שלנו.
אז בואו נפנה את המוח שלנו אך ורק למקומות שמקדמים אותנו ומשפרים את התוצאות שלנו!
בואו נבין שבאמצעות המוח שלנו אנו יכולים לשנות תכונות אישיותיות שלנו!

וזו כבר לא פרשנות כזו או אחרת של מיסטיקנים – זה מדע צרוף!

את המקור של הפוסט אפשר לקרוא בלינק הבא:

http://drdavidhamilton.com/?p=1052

ניתן לקרוא עוד על ד”ר דויד המילטון באתר שלו:

http://drdavidhamilton.com/

אגב, ד”ר המילטון הוא סקוטי במוצאו, ולמי שלא מאומן בהקשבה למבטא סקוטי יהיה קשה מאד להבינו עד הסוף באודיו ובוידאו…  😉

ואם ברצונך לדעת וליישם איך לשנות את החשיבה שלך כדי להשיג תוצאות טובות יותר, יש לי את השיטה ואת התהליך המתאים.
לחץ כאן לפרטים נוספים.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי