תהליך

אני מאד אוהב משלים. משלים הם המעט שמחזיק את המרובה, הם תמיד מאירים את הנמשל מכיוונים נוספים והם קליטים וזכירים…
אז הנה משל נפלא שמתאר בצורה כוללת את התהליך של הצבת יעדים והגשמתם…

 

הגשמת יעדים משולה לטיפוס על הר.
ביום בהיר אפשר לראות את הפסגה, אבל בדר”כ היא אפופת עננים ומוסתרת.
לא רבים מאיתנו מוכנים להסתכן בטיפוס על הר כזה. רוב בני האדם נוטים להישאר באזור הנוחות שלהם ולא לכבוש פסגות חדשות.
אז מעבר לשאיפה להציב את השגת הפסגה כיעד ולהיות מחויבים לו, בואו נראה איך אפשר לטפס על ההר שלנו ביתר קלות…

ראשית, אף מטפס הרים שפוי לא יתחיל לטפס על ההר ללא הכנה: מה עונת השנה המתאימה לטיפוס? מה הציוד הדרוש לטפס על ההר? מה האימון הדרוש?

לכן, השלב הראשון הוא להתכונן:

• לקנות מפה או תצלום אוויר של ההר וללמוד אותם
• לצפות במשקפת על ההר
• לתכנן את מסלול הטיפוס – אבני דרך ולוחות זמנים
• להתאמן ולהגיע לכושר הפיסי והמנטלי המתאימים. מטפסי הרים וותיקים יאמרו לכם שהקושי הוא בעיקר מנטלי, ידעתם זאת?
• להתייעץ עם מטפסי הרים מנוסים ואפילו לשכור מדריך שילווה אותנו בטיפוס.

שימו לב! אין אדם אחר בעולם שכבר טיפס על ההר שלכם, כי זהו הר יחיד ומיוחד ששייך רק לכם.
יחד עם זאת, מי שבקיא בטיפוס על הרים דומים בוודאי יוכל לסייע לכם.

 

לאחר שלב ההכנות הגיע הזמן לצאת לדרך. מצוידים בתוכנית מפורטת ובציוד וצידה, אנו מתמקדים תמיד באבן הדרך הקרובה. אם נתמקד בפסגה, כשיגיעו רגעי משבר (והם יגיעו… אתגר מנטלי, כבר אמרתי? 😉  ), ידאג האגו שלנו, שסולד משינויים ו”דואג” להשאיר אותנו באזור הנוחות, לרפות את ידינו:
“כבר יומיים אתה מטפס על ההר האידיוטי הזה והפסגה בכלל לא קרובה יותר…”, הוא יתלונן באוזנינו. בעיני האגו המפונק שלנו, הכל צריך להיות מיד ובדיעבד…
לכן, נתמקד כל הזמן אך ורק באבן הדרך הקרובה, שאליה קל יחסית להגיע. ולאחריה, באבן הדרך הבאה, וכך הלאה.

 

ההכרה שאנו בתהליך ושהדרך להשלימו היא בצעדי תינוק, צעד צעד כמו שאמר מייקל ג’ורדן בכותרת, היא קריטית למורל ולהגשמה.
בשפת הכדורגל זה המושג של “לנצח משבת לשבת”. לא יודע אם נשיג את האליפות, אך אנחנו רוצים לנצח משבת לשבת….
ראו איך הושגו כל הדברים הגדולים בעולם: מישהו היה צריך להציב את האבן הראשונה בחומה הסינית, ואח”כ את האבן הבאה, וכך הלאה…

המתמטיקה ממחישה זאת היטב בתמונה הבאה:

 

והנה זה כאן בסרטון קצר:

 

וגם, סימון סינק מבהיר זאת מצוין בסרטון הבא:

 

בנוסף, דברים שרואים משם לא רואים מכאן, וככל שנתקדם בדרך, אבן הדרך הבאה תהיה ברורה יותר ונגישה יותר. “אפקט הדומינו” ממחיש זאת נהדר:

כך, לאחר נשיג כל אבן דרך, נחוש סיפוק ונחווה הגשמה, נראה לעצמינו שאנו יכולים ונשאב מכך עידוד ואמונה שנוכל להגיע גם לפסגה.
די אם ניזכר בהגשמות בעבר שלנו כדי להיווכח שכאשר יצאנו (סוף סוף…) לדרך ההגשמה הדברים לרוב היו קלים יותר ממה ששיערנו בתחילה… “השד לא היה נורא כל כך…” כפי שאנו נוהגים לומר.
בהתאם, בואו נסיים באמרה של נפוליאון היל: “אל תחכה, ‘הזמן הנכון’ לעולם לא יבוא. התחל מהיכן שאתה עומד עם הכלים שיש ברשותך כעת, וכלים טובים יותר ימצאו ככל שתתקדם“.

אפילו מיקרוסופט הגדולה לא מחכה שהמוצר שלה יהיה מושלם לפני שהיא מוציאה אותו לשוק. לכן, גם אתם אל תחכו… לאחר שתתכוננו כראוי, התחילו לטפס על ההר שלכם והדרך להצלחה תיסלל בפניכם!

 

ולסיום, סרטון נהדר על הבמבוק הסיני שממחיש בדיוק את אותו העיקרון בטבע – צעדי תינוק לאורך זמן ארוך יוצרים שינוי גדול:

 

רגע, יש לי עוד משהו בשבילך:
אם אתה ברצונך לטפס על “ההר הבא שלך” וצריך כלים להגיע לפסגה, אני מזמין אותך לבדוק מדריך טיפוס הרים מנוסה – אני! 😀 אחרי שליוויתי 1,000 מטפסי הרים בדרך לפסגות שלהם ביותר מ-10,000 שעות טיפוס, וכתבתי את “להתרגל להצליח” שהוא “מדריך לטיפוס הרים”, יש לי כמה עצות טובות לתת לך כדי להצליח בטיפוס שלך…  

תן כאן קליק אם הפסגה שלך היא בעסק עצמאי, או כאן קליק אם הפסגה שלך היא בקריירה. 

 

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.