עומס או לחץ? מה ההבדל ואיך לנהל?

משבר בעסק ומשבר בקריירה

הרבה אנשים אומרים: "אני בלחץ, אני לחוץ, מלחיצים אותי, או איזה לחץ!". איך להסיר דאגה?

אז קודם כל חשוב להבין שכל התבטאות במילים מחוללת את מה שאומרים ויוצרת את התחושות שאנו מבטאים, לטוב או לרע. ראה למשל את השימוש השגוי במילה "אבל" שכתבתי עליו בפוסט נפרד.

הסיבה פשוטה: המוח הלא-מודע שלנו, מחשב העל שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שומע זאת שוב ושוב וכמו הקלטה על טייפ, הוא קולט את המצבים שאנו מבטאים ואח"כ "מנגן"/יוצר אותם בפועל בחיים שלנו. כתבתי על זה בהרחבה בפרק 6 בספר שלי "להתרגל להצליח".

כלומר, מספיק לומר (או לחשוב) את המילה "לחץ" כדי לחולל עוד לחץ!
וכפי שנראה מיד, יש לכך השלכות הרסניות על יכולת ההגשמה שלנו.

Read moreעומס או לחץ? מה ההבדל ואיך לנהל?

כלים מנצחים לניהול זמן וניהול עצמי לבעלי עסקים מצליחים

%e2%80%8f%e2%80%8ffree1-%d7%9c%d7%90%d7%aa%d7%a8

כל בעל עסק ומנהל מכיר את התופעה הבאה: ניהול זמן, כלים לניהול זמן, כלים לאימון עסקי

"יש לי מלא משימות וכולן דחופות וקריטיות לעסק,

אבל אני מבולבל ולחוץ ולא מספיק הכל…".

אז מה עושים?

בוובינר "להיות סופרמן לעסק שלך" נתתי חופן של כלים פרקטיים שעוזרים לבעלי עסקים לנהל את עצמם ואת הזמן שלהם בצורה אפקטיבית, כדי שיוכלו להתרגל להצליח וגם להרוויח.

הנה כמה מהנושאים שכיסיתי בהרצאה:

  • מדוע ניהול הזמן כבר לא עובד היום ומה בעצם צריך לנהל כדי להתמודד עם ריבוי המשימות?
  • נתתי כלי מנטלי מעולה להתמודד עם ריבוי משימות ולחצים
  • עם מי כדאי לך לקבוע פגישות כדי לנהל את הזמן שלך באפקטיביות וכמה באמת שווה הזמן שלך?
  • מדוע בטבע אף פעם אין ריק ומה זה אומר לגביך?

הנה הסרטון של ההרצאה:

וסרטון מרתק נוסף להשראה על ניהול הזמן:

אם הסרטון אינו מוצג היטב לחצו בצד ימין התחתון של הסרטון על אייקון פייסבוק או מסך מלא.

רוצה ליישם כל זאת בעסק או בניהול שלך?

צור איתי קשר בקליק כאן ונקבע פגישת היכרות לא מחייבת

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות "לייק", להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה "ניהול זמן":

מלכוד המצוינות – המנגנון הנסתר שתוקע את ההצלחה ואיך לצאת ממנו

מלכוד המצוינות – המנגנון הנסתר שתוקע את ההצלחה ואיך לצאת ממנו

בעבודתי עם מנהלים, משני קריירה ובעלי עסקים גיליתי תבנית התנהלות שלילית נסתרת החוזרת על עצמה בקרב רבים מהם, שאני קורא לה "מלכוד המצוינות".

בסרטון תגלה מה התבנית, מהם המאפיינים שלה,

כיצד היא מחבלת ביכולתך להצליח

והכי חשוב – איך לפוגג אותה ולהימנע ממנה.

מדובר במודל חדיש ששופך אור על אחת מהתופעות הכי שכיחות אצל בני אדם שתוקעות את הצלחתם.

המודל מוצג כאן לראשונה ויסייע לך למצות יותר מהפוטנציאל שלך, לצמוח ולהצליח.

Read moreמלכוד המצוינות – המנגנון הנסתר שתוקע את ההצלחה ואיך לצאת ממנו

חיסכון בזמן ובכסף לבעל העסק הקטן – חשבונית וקבלה אונליין

חשבונית אונליין דרך חגי שלו - אימון עסקי

מהי חשבונית אונליין? חשבונית אונליין דרך חגי שלו - אימון עסקי

חשבונית וקבלה אונליין הן בדיוק אותן החשבוניות והקבלות שאנו מכירים מאז ומתמיד, רק כעת אין אנו מייצרים מסמך מנייר, אלא קובץ PDF חתום דיגיטלית.
ההבדל המרכזי הוא שאת החשבונית אונליין בתצורת קובץ PDF ניתן לשלוח במייל ללקוח ללא צורך לשלוח מסמך מודפס בדואר, בעוד שמסמך חשבונאי מודפס שלא נערך דיגיטלית אסור לפי החוק לשלוח במייל.

מהם היתרונות של מסמך חשבונאי במייל?

Read moreחיסכון בזמן ובכסף לבעל העסק הקטן – חשבונית וקבלה אונליין

"עד שזה לא מושלם אני לא משחרר"

פרפקציוניזם

השבוע נפגשתי עם לקוח שלי בשם צ'רלי (שם בדוי) לפגישה מס' 4 בתוכנית האימון העסקי שלו. מה שעמד ברקע זה אי עמידתו במשימות התוכנית עד כה.

המחויבות שלי ללקוח במקרה זה היא לברר את השורשים לכך, לסייע לו להיכנס לתוכנית ולהתחיל לבצע את המשימות. פרפקציוניזם

 

אני חייב להודות שמקרים כאלו הם די שכיחים. למרבית האנשים, שינוי מעורר התנגדות פנימית, בוודאי מנטלית ולעיתים גם פיזית (=כימיה בגוף), והתוצאה היא חבלי לידה בהתמסרות לתהליך האימון והפקת המירב ממנו.
בדר"כ, הדרך שלי לסייע ללקוח להיכנס לתוכנית היא באמצעות מיקוד שליטה פנימי. לא ארחיב כאן עוד על כך, רק אומר שמדובר בנכונות הלקוח לקחת אחריות מלאה לתהליך ולהפסיק "לחכות למשיח" – שדברים טובים ייקרו לו מבלי שיצטרך לטרוח ולעמול כלל…

בהתאם, שוחחתי עם צ'רלי על מחויבות, אחריות והתמודדות עם ההתנגדות המוטבעת בנו לשינויים. לצערי, לא פגעתי 🙁 . הלכתי שולל אחרי הפרדיגמה הרגילה שאני מכיר, אך היא לא הסבירה את הסיטואציה.

 

ואז הגיעה שאלת המפתח:

שאלתי את צ'רלי: "מה באמת מעכב אותך לשלוח אלי את המשימות?". צ'רלי ענה: "עד שזה לא מושלם אני לא משחרר". כאדם שהיה חולה בעבר "במחלה", מיד הבנתי שצ'רלי הוא פרפקציוניסט, ושפרדיגמת הפרפקציוניזם תוקעת את ביצוע המשימות ואת תהליך השינוי. מכאן, הדרך לשחרור התקיעות ברורה, כפי שתקראו בפוסט זה.

למותר לציין שפרפקציוניזם הוא הרגל תוקע, כי בעידן שבו אף פעם אין לנו מספיק זמן כדי לעמוד בכל משימותינו, הפרפקציוניזם תובע הרבה יותר מידי זמן ומשאבים לכל משימה, קטנה כגדולה, פוגע בהספק שלנו ומכאן גם בתוצאות שאנו מפיקים.

מטרת פוסט זה לתת כלים להתמודד עם פרפקציוניזם ולהתגבר עליו. 

 

להחליף את הפרדיגמה

ראשית, פרפקציוניזם מוגדר במילון אבן שושן כ- "הַשְּׁאִיפָה לִשְׁלֵמוּת, הַנְּטִיָּה לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם בְּיוֹתֵר". ההגדרה שלי לפרפקציוניזם היא קצת שונה: "היכולת לראות ולזהות דברים שאף אחד אחר לא רואה, או שלאף אחד זה לא חשוב, ולתקן אותם". מהגדרה זו ברור שאין בגישה פרפקציוניסטית תועלת לסביבה, ואם רק בהשקפת העולם שלנו עסקינן, אז אין שום סיבה שלא נשנה אותה כדי להפוך את עבודתנו לכזו עם אופ"ק חיובי: אפקטיבית, פרודוקטיבית וקונסטרוקטיבית.

בהתאם, פרפקציוניזם הוא פרדיגמה. ופרדיגמות אפשר לשנות לפי השיטה שהארתי בפוסט נפרד. מהן אם כן הפרדיגמות החדשות שכדאי לאמץ במקום פרפקציוניזם? הנה כמה הצעות:

  1. מושלם זה לא פרקטי, אני יסודי ומקפיד על הפרטים עד המקום שבו אחרים לא מבחינים בהבדל
  2. גם 90% זה טוב מאד
  3. אני מקפיד על העיקר ומוכן לוותר על הטפל

כאמור, אני מפנה אתכם לפוסט הפרדיגמות כדי ללמוד איך משנים פרדיגמות.

 

התמקדו במסר, לא בטעויות

לרובינו יש נטייה אוטומטית לטפל בבעיות בחיינו ולסלק אותן. הבעיה היא שעיסוק בבעיות מגדיל אותן ומונע מאיתנו את היכולת להתמקד בפתרונות. בפשטות, עיקרון הפוקוס אומר שהמוח המודע שלנו יכול להתמקד אך ורק בדבר אחד: או בבעיות או בפתרונות שלהן, אך לא בשתיהן בו זמנית. בהתאם, לבעלי פרדיגמת הפרפקציוניזם, אני ממליץ להתמקד בשאלה האם המסר שלנו עבר, האם הצד השני מבין, האם הלקוח שבע רצון, והאם הצלחנו להבהיר את כוונותינו. או אז, נראה ונטפל בדברים חשובים בהרבה מתיקון נוסף פה או שם, שאיש מלבדינו אינו מבחין בו.

 

 לא כל טעות היא כישלון

החינוך שקיבלנו מבקר בעוצמה רבה טעויות. זה לא לגיטימי בתרבות שלנו לטעות. על טעויות מענישים: מערכת המשפט, ההורים, המחנכים והמנהלים במקומות העבודה. במאמר מוסגר נגיד שגישה זו מעודדת בינוניות, כי רובינו קודם כל רוצה להימנע מכאב (=טעות) לפני שאנו חווים הנאה הכרוכה בהישג ובהגשמה. בהקשר לפרפקציוניזם, קל לראות שלפרפקציוניסטים עדיף להימנע מטעות בכל מחיר, והמחיר כאמור גדול מאד.
לכן, הדרך להירפא מפרפקציוניזם היא לשנות את הפרדיגמה לגבי טעויות. לא כל טעות היא כישלון, כפי שלעיתים קרובות אנו מפרשים בתרבות שלנו. אמירות כמו: "נכשלתי בבחינה, נכשלתי בטסט, כשלתי בביצוע תפקידי", ועוד, מרמזות על הגזמה רבה בפרשנות. אז גבירותיי ורבותיי, בואו נכיר בכך שלא כל טעות היא כישלון; שטעות היא לגיטימית ובכלל מאפיינת אנשים מצליחים; והאמרה הבאה היא אולי קלישאה, אבל מאד משקפת את המציאות:
"מי שלא לוקח סיכון, לא מעז. מי שלא מעז, לא מנסה. מי שלא מנסה לא טועה, ומי שלא טועה לא מצליח".

 

וכדוגמה נוספת, אני מביא את חברת מיקרוסופט, שהאסטרטגיה שלה שלא להוציא מוצר מושלם לשוק היא אחד מגורמי ההצלחה שלה. אז אם למיקרוסופט מותר, מי אנו שנשאף לשלמות בתוצרים שלנו?

לכן, אם אתם פרפקציוניסטים, שנו את הפרדיגמה שלכם לגבי טעויות והרשו לעצמכם לטעות, תוך בקרה עצמית ויסודיות, במגמה לגדר את הסיכון, אך כמובן לא להימנע ממנו לגמרי דרך בדיקה חוזרת ונשנית שבע פעמים…

 

 מה מלמדת אותנו הכלכלה

כלכלה, כידוע, היא מדע היעילות. אז בואו נבדוק 2 מודלים בכלכלה שמאירים לנו עד כמה פרפקציוניזם אינו יעיל. שימו לב – מי שלא למד כלכלה, עלול לחשוב שהם מסובכים, אך בעצם יש בהם הרבה היגיון פשוט.

  1. עיקרון פארטו – ידוע יותר כחוק 80-20. העיקרון אומר שכדי להפיק 80% מהתוצאות, עלינו להשקיע 20% מהתשומות הדרושות להפיק 100% מהתוצאות (=שלמות). דוגמה לעיקרון: 20% מהבגדים בארון שלנו אנו לובשים 80% מהזמן. דוגמה נוספת: חשבו על התוצאות כעל ציון בבחינה ועל התשומות כזמן שאנו משקיעים ללמוד לבחינה. הצד השני של עיקרון פארטו אומר שכדי לעלות מציון של 80% ל-100%, עלינו להשקיע עוד 80% מהזמן, או פי 4 מה-20% הדרושים לקבל ציון של 80%! כלומר בהשגת ציון של 80% יחס תשומה-תפוקה הוא 4:1, ובמעבר מ-80% ל-100% היחס הוא 1:4, דהיינו פי 16 יותר! קל לראות שהמחיר שאנו משלמים במעבר מ-80% ל-100% הוא רב ויקר. ואפילו אם 80% הוא לא מספיק טוב עבורכם, וזה לגיטימי, אני מציע לכם לכוון לגבי כל מספר בין 80% ל-100%, וכך תוכלו עדיין לחסוך משאבים רבים.100% רבותיי הוא פשוט לא פרקטי, לפעמים בכלל לא אפשרי, ובוודאי לא הכרחי במציאות חיינו המורכבת.
  2. חוק התפוקה השולית הפוחתת. זהו כלל בסיסי בכלכלה וכל מי שלמד את "עקומת התמורה" במבוא לכלכלה מכיר אותו. בפשטות, החוק אומר שככל שאנו מתקדמים בביצוע מטלה מסוימת, נדרשות יותר ויותר תשומות כדי לקבל פחות ופחות תפוקות. הגישה הכלכלית דוגלת בהסתכלות על ההוצאה והתשומה השולית כמדד יעילות תפעולית, ולא על הנטייה הטבעית שלנו להסתכל על הממוצע. לעיתים אפילו יש "תפוקה שולית פוחתת שלילית", וזה המקום בו יותר מידי אנשים שעוסקים באותו תהליך מפריעים זה לזה או כשאנו מנסים לתקן משהו, אך רק מקלקלים… בבחינת: "כל המוסיף – גורע!".גם כאן המסקנה ברורה: כדי לתפקד היטב בעולם של מחסור במשאבים עלינו כל הזמן לבחון האם תוספת תשומות היא כדאית יחסית לתפוקות ההולכות ופוחתות. 

 

וכמה נקודות נוספות לסיום:

  • כמות המידע בעולם מוכפלת מידי כשנתיים. במצב כזה אנו חייבים להתמקד בעיקר. נקודה.
  • בכל תהליך יש מספר נתיבים מקבילים. תורת האילוצים מלמדת אותנו שמה שקובע את קצב התהליך כולו הוא הנתיב הקריטי. לכן, זהו את הנתיב הקריטי וקדמו אותו בעדיפות על שאר הנתיבים. מי שפרפקציוניסט, ייטה להקדיש לכל המסלולים את אותה העדיפות, וזו כמובן טעות, כי כך נוצרים צווארי בקבוק.
  • אחד הדברים שמאפיינים פרפקציוניסטים הוא שיפוטיות עצמית גבוהה. כי הם יודעים כל כך טוב להלקות את עצמם במקרה של טעות, שהכאב הוא רב והם מנסים להימנע ממנו בכל מחיר, גם במחיר של פרפקציוניזם. אז רבותיי השיפוטיים, הנה עוד סיבה לוותר על השיפוטיות. עצתי לכם היא התחברו לחזון שלכם במקום לנסות להימנע מכאב הטעויות.

 

לסיכום, היו מודעים למחיר הגבוה שאתם משלמים על פרפקציוניזם, הבינו שזוהי "מחלה", שזו פרדיגמה תוקעת שמחבלת בהצלחה שלכם. מודעות לכך תפתח לכם את פתח ההתבוננות העצמית, בעת יישום הפרפקציוניזם ביום-יום, ומכאן הבחירה למגר את הפרפקציוניזם יכולה להיות קצרה מאד.

כמו תמיד, היישום של הדברים הוא באמצעות "נוסחת מה בתוך" – המתודולוגיה הייחודית שלי לבצע שינוי בכל הרגל שלא משרת אתכם והחלפתו בהרגל טוב יותר.


אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות "לייק", להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.

אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה "ניהול זמן":

לאמץ הרגל של מצליחנים – לקום מוקדם בבוקר

רובין שארמה

כל כך חשוב מתי ואיך אנו קמים בבוקר.

השעות הראשונות של הבוקר הן ה-DNA של היום.

רוב האנשים קמים עם תחושה של "לא בא לי להתחיל את היום. לו רק יכולתי לישון עוד ועוד…".

ומכאן הדרך קצרה לקימה מאוחרת, לשרשרת של תקריות בוקר לא נעימות, של "קימה על צד שמאל" כמו שההורים שלנו נהגו לומר…

הסרטון הבא של רובין שארמה מלמד אותנו שאפשר גם אחרת;

אפשר לפתוח את היום בדרך מעוררת השראה ומחוללת אנרגיה לשאר היום:

Read moreלאמץ הרגל של מצליחנים – לקום מוקדם בבוקר

הגורם החשוב ביותר להנעה עצמית ולמוטיבציה

לימור בר-שלמה וחגי שלו

איך כל בעל עסק יכול להתמודד בהצלחה עם הנטייה לדחיינות ולפיזור, כדי להניע את עצמו לקדם את העסק שלו?

אנו מכירים את זה: אין לי בוס, כי אני הבוס של עצמי, אבל אני לא בוס כ"כ טוב…

אני קם בבוקר וקודם כל עושה דברים אחרים חשובים מאד ולעיתים דחופים.

קידום העסק נדחק לשוליים והרבה פעמים לא נשאר בשבילו זמן…

בסרטון הקצר הבא (5:02 דק') לימור בר שלמה ואני סוקרים את הגורם החשוב ביותר להנעה עצמית של בעל העסק:

Read moreהגורם החשוב ביותר להנעה עצמית ולמוטיבציה

ניהול זמן ועובדים למנהל העמוס והפרפקציוניסט

chained businessman

כבעלי עסקים וכמנהלים, אנחנו בדרך כלל חושבים שאנו יודעים לעשות הכי טוב את העבודה שלנו ואין לנו תחליף.

ובכן, גם אם זה נכון, אם אנו רוצים לצמוח, אין לנו ברירה אלא לבזר ולהאציל לעובדים ולספקים שלנו.

בעבודתי באימון עסקי אני נתקל לא אחת במנהלים ובעלי עסקים שכורעים תחת העומס ולא יודעים מה לעשות כדי להוציא את המקלות מהגלגלים שלהם.

בדיוק עבורם הכנו לימור בר-שלמה ואני את הסרטון הבא (6:34 דק'), שנותן כמה עצות פרקטיות למנהל העמוס:

 

אהבת? אפשר לסמן "לייק", להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.

רוצה לרכוש עוד כלים לניהול זמן ועובדים וליישם אותם?
צור קשר כדי לקבל ממני עוד פרטים בטלפון 054-4877725, או במייל info@hagaishalev.com, או דרך האתר.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה "אימון מנהלים":

הדגמה מפורטת בוידאו – איך לבצע שינוי בכל הרגל שלא משרת אותך

איך לבצע שינוי מנטלי באימון עסקי

אז אחרי הפוסט, המדריך המפורט בעברית, והספרון באנגלית שנמכר באמזון, מגיע גם הסרטון עם הדגמה מפורטת של "נוסחת מה בתוך":איך לבצע שיוי מנטלי באימון עסקי

המתודולוגיה הייחודית שלי לביצוע שינויים מנטליים בני-קיימא: באמונות, בהרגלים וברגשות.

צעד אחרי צעד אני מסביר איך להשתמש בנוסחה כדי לשנות מגוון הרגלים שלא משרתים אותנו, כמו דחיינות, כסיסת צפורניים, ועוד.

ההקלטה בוצעה באולפן של דקלה מור, שגם התנדבה לשמש כשפן הניסיונות 🙂 .

ב-50 דקות מאירות ומחדשות, באפשרותך ללמוד ולחזות בהדגמה של הנוסחה המנצחת לשינוי של כמעט כל הרגל שלא משרת אותך.

בבקשה:

Read moreהדגמה מפורטת בוידאו – איך לבצע שינוי בכל הרגל שלא משרת אותך

וידאו – חמישה טיפים לקדם את המיזם שלך להצלחה

Five

מהם חמשת העקרונות החשובים ביותר שמהווים בסיס איתן לכל העסקים המצליחים?

בוידאו-פוסט זה אני סוקר אותם בקצרה ומחבר אותך לנתיב הקריטי להצלחה:

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן על כל שאלה שיש לך.

ואם הגעת לדף זה ישירות מרחבי האינטרנט וברצונך לקבל ישירות למייל
תכנים מועילים כאלו לניהול עצמי ועסקי וגם מדריך חינמי איך לרכוש
הרגלים מנצחים ולהרוויח יותר כסף – נא ללחוץ כאן.

אולי יעניין אותך לראות סרטוני וידאו נוספים:

איך לקרוא ספרים מבלי להקדיש לכך זמן נפרד?

איך לקרוא ספרים מבלי להקדיש לכך זמן נפרד?

"חייה את חייך כאילו אתה עומד למות מחר ולמד כל דבר כאילו תחייה לנצח" (מהטמה גנדי).

אני מאד אוהב אמרה זו של גנדי משום שהיא משלבת בין אופטימיות לבין חיים של הרגע הזה.
היום, ברצוני להתחבר לחלק השני של האמרה ולשתף אתכם במשאב מעולה להנאה, למידה, או להתפתחות אישית.

כולנו אנשים עסוקים. בעידן של התפוצצות מידע ומדיה יש תחרות גדולה על תשומת ליבנו.
רבים מאיתנו (ואני ביניהם), מוצאים שיש להם פחות ופחות זמן לקרוא, בין אם להנאה או חומר מקצועי.

עוד בשנת 2005 מצאתי תחליף נפלא לקריאה, שמשיג את אותה התוצאה ללא צורך בהקדשת זמן נפרד לקריאה. נשמע הזוי? הסכיתו ושמעו:

Read moreאיך לקרוא ספרים מבלי להקדיש לכך זמן נפרד?

מי ינהל את הזמן?

מי ינהל את הזמן?

לכולנו יש יותר משימות מאשר זמן לבצע אותן. היעדר מספיק זמן הוא אולי המחלה הכואבת ביותר במאה ה-21, עידן של התפוצצות מידע, תקשורת ומדיה.
הדרך המקובלת לנצל את הזמן ביעילות רבה יותר היא לתכנן ולתעדף משימות, או במילים אחרות – להשתמש בכלים לניהול זמן. מבלי להמעיט מחשיבותם, ניהול זמן באמצעות כלים בלבד משול לטיפול בסימפטום של מחלה במקום במקור שלה.

ניהול זמן – לטפל במקור, לא בסימפטום

Read moreמי ינהל את הזמן?