בתוכניות האימון העסקי שלי אני רואה שוב ושוב בעלי עסקים ויזמים שמגיעים לאימון מתוך מצוקה.
הם אינם אוהבים את מה שקורה בחיים שלהם ויודעים שהם מסוגלים ליותר. אבל כאב בלבד אינו יכול לדחוף אנשים לשינוי משמעותי ולפריצת דרך. כפי שמעידה האמרה הנ"ל של מייקל בקוויט, נדרש גם חזון ברור שמספק השראה וכוח משיכה לעתיד טוב יותר.
בתחום האימון ידועים 2 כוחות שמניעים אנשים לבצע שינוי: הכוח הדוחף (away from) והכוח המושך (towards). בעוד שהכוח הדוחף מוגבל בהשפעתו, הכוח המושך חזק בהרבה והוא זה שמניע בעלי עסקים לבצע פריצות דרך מעוררות השתאות.
אסביר:
יזמים ובעלי עסקים בתחילת תוכנית האימון העסקי לא יודעים תמיד מה הם רוצים. במקרה הטוב הם אומרים לי: "אני רוצה לפתוח/להרחיב את העסק", אבל לא הרבה יותר מכך. מנגד, הם יודעים היטב מה הם לא רוצים: "אני לא רוצה יותר את הדשדוש הזה, את ההישרדות הזאת, ולפעמים את המקצוע הזה…"; או: "אני לא ממצה את הפוטנציאל שלי".
שימו לב שיזמים אלו מביעים כאב שמניע אותם לבצע שינוי. הם בוחרים להתרחק מהמציאות הנוכחית שלהם והכאב דוחף אותם לכך.
אבל מה שמניע היטב בתחילת תהליך השינוי מאבד מהאפקטיביות שלו בהמשך הדרך. היציאה מאזור הנוחות שלהם נעשית בפסיעות זעירות וזהירות, אם בכלל, וחבל הטבור של המציאות מושך אותם בחוזקה לבטן החמימה והנוחה של אמא שיגרה.
במוקדם ובמאוחר הכאב יחזור ואיתו התסכול והמצוקה שדוחפים לשינוי…
עם רכישת כלים שמפתחים את המודעות שלהם ומגדילים את מיצוי הפוטנציאל שלהם באימון העסקי, היזמים לומדים להתמודד טוב יותר עם המציאות שלהם והכאב קטן.
אבל לשינוי אמיתי נדרש יותר מכך…
לכן, עוד בשלב הכאב הראשוני, חשוב לאפשר ליזמים באימון העסקי לזהות את החזון שלהם ולהתחבר ליעדים שלהם.
רבות נכתב על חשיבות החזון וכוח המשיכה שלו. אני כתבתי על החזון שמכניס אותך ל-Zone ואתם מוזמנים לקרוא את המאמר. אציין כאן בקצרה רק שהכוח החזק ביותר שמושך אנשים בכלל ויזמים בפרט להישגים יוצאים מן הכלל זו משמעות בחיים. זה ה"משהו" לחיות למענו, שמרגש, שמעורר התלהבות ונותן אנרגיה מופלאה לחתור בעקביות, נחישות והתמדה להשיגו. זו המשמעות שויקטור פרנקל תיאר כל כך טוב בספרו "אדם מחפש משמעות", שאפשרה ליהודים במחנות הריכוז לשרוד את השואה. זה גם ה"מה" שאפשר לאנושות לעשות את פריצות הדרך המדהימות במאה האחרונה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הבריאות ועוד.
זה החזון שמושך אותנו ולכן הוא חיוני כדי לבצע פריצת דרך ושינוי בר-קיימא.
לקראת סיום אני מבקש להביא דווקא דוגמה קונקרטית דווקא לא מעולם האימון:
"תשעה מכל עשרה אנשים שעברו ניתוח מעקפי לב אינם משנים את התנהגותם או את סגנון החיים שלהם אחרי הניתוח ביודעם שהם מסתכנים במוות כתוצאה מכך שהם אינם משתנים" (ד"ר אדוארד מילר, הדיקן של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מרילנד, אחד מבתי הספר לרפואה הידועים בארה"ב).
הינה כי כן, אפילו הפחד מהמוות אינו חזק מספיק כדי לדחוף אנשים לשינוי! מה שנדרש במקרה זה כדי לשנות אורח חיים הוא משמעות בחיים, מגנט עתידי שימשוך את החולים ויתמרץ אותם לבצע שינוי בר-קיימא.
דוגמה זו גם מתקשרת היטב לכלי אחר שאני מלמד בתוכניות האימון העסקי שלי כדי לבצע שינוי משמעותי והוא גלום בנוסחה Be ==> Do ==> Have, ועל כך אפרט בפוסט נפרד.
אמרתו של העתידן ג'ואל ברקר תהווה אקורד סיום נפלא לפוסט זה:
"חזון ללא פעולה – הוא רק חלום, פעולה ללא חזון – רק מעבירה את הזמן, חזון עם פעולה יכול לשנות את העולם".
ב ה צ ל ח ה !!!
אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה זו:
תגובות בפייסבוק