חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
389
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

“פחות זה יותר” | איך לשים לב לעיקר ולוותר על הטפל | פרפקציוניזם, מתוך פרק 4 בספרי “מלכוד המצוינות”

מאת:
חגי שלו

חגי שלו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אחת התכונות התוקעות המאפיינות פרפקציוניסטים היא לעשות מעל ומעבר.איך להימנע מפרפקציוניזם

ההנחה היא ש”יותר השקעה = יותר תוצאות”.

ברם, לא תמיד זה נכון ואומר אפילו שלרוב זה ממש אינו נכון.

זו פרדיגמה תוקעת.

הנה ציטוט מעובד לפוסט מפרק 4 בספרי החדש מלכוד המצוינות המבהיר את הנקודה:

 

“המקור של הביטוי “פחות זה יותר” הוא באנגלית: Less is More.

משמעותו היא שפשטות, צמצום, דיוק ועיקר מסייעים להעברת מסר אפקטיבי יותר. ביטוי נוסף באנגלית הוא KIS – Keep It Simple. מדוע? כי זה מהיר, ברור ולכן גם אפקטיבי. יש המוסיפים בהלצה S נוסף כדי להבהיר עד כמה הפשטות נכונה ופשוטה – KISS – Keep It Simple Stupid.

 

המאריכים בדיבור ומדוע אנו נמנעים מהם

לעומת זאת, אתה בוודאי מכיר את האנשים הללו שמאריכים בדיבור. הרבה פעמים הם מייגעים, “טוחנים” את אותו המסר שוב ושוב גם לאחר שכבר הבנו אותם מזמן. התוצאה היא שאנו מאבדים את הסבלנות אליהם וגם את הקשב. הם נתפסים כטרחנים, ובעידן שבו לכולנו יש יותר משימות מאשר פנאי לביצוען, אין לנו זמן להקדיש לשיחות איתם.

לכן, אנו מתקשים לקלוט את המסרים שלהם והתקשורת בינינו לבינם משתבשת.

זה מזכיר לי לקוח בשם יוסף (שם בדוי), שתיאר בפניי תופעה לפיה קולגות שלו בעבודה היו נמנעים ומתחמקים ממנו. יוסף סיפר לי שהוא מתקשה ליצור קשרים חברתיים בעבודה, חש שאינו מקובל ורצוי, ולרוב נדחק לשולי דיונים ואירועים חברתיים. הוא גם שם לב שעובדים אחרים היו מתחמקים ממנו באלגנטיות, אם מפגישה אקראית במסדרון או משיחה שכבר החלה להירקם ביניהם.

ברם, יוסף היה סמנכ”ל בחברה, והמצב שתיאר בפני איים על מעמדו, הצלחתו ואפילו על המשך העסקתו בחברה. מכיוון שנוכחתי בפגישותיי עם יוסף שהוא מאריך בדיבור ללא צורך, הבנתי די מהר שזה שורש הבעיה. עוד כמה שאלות הוכיחו לי בבירור שיוסף הוא פרפקציוניסט.

השרשור האוטומטי האשלייתי במחשבותיו היה כדלקמן: “אינני בטוח מספיק בעצמי, אני מאמין שאינני טוב מספיק ואינני ברור/משכנע מספיק בדבריי; ולכן, בכדי שאוכל להשפיע ולהעביר את המסרים שלי, אני צריך לחזור עליהם שוב ושוב על מנת לוודא שהם נקלטו והובנו ע”י בני שיחי”.

יתרה מכך, הפרפקציוניזם שלו נגע בתחומים נוספים של עבודתו ויוסף חווה לחץ תמידי וקושי לנהל את זמנו.

 

איך לסייע לאדם המאריך בדיבור שלא לצורך

כמובן, איש בחברה שבה עבד יוסף לא העז לומר לו שהוא מאריך בדיבורו ללא צורך, גם לא המנהל שלו. לרוב, החשש מלפגוע באנשים גורם לנו להחריש היכן שאנו יכולים לסייע. כמובן, אפשר לומר את הדברים בדרך מעצימה ומקדמת, וזה בדיוק מה שעשיתי בפגישת האימון עם יוסף.

הנה מה שאמרתי לו: “יוסף, אתה איש יקר, מקצועי וחברותי. אתה נכס לארגון שלך, דבריך ראוי שיישמעו ויש לך המון מה לתרום. השאלה היא רק עד כמה נכון לך להאריך בדיבור כדי שתפיק את המקסימום מהשיחה?”.

כאן עצרתי ונתתי ליוסף להשיב. אחרי דיאלוג קצר נפל לו האסימון וזה היה כרעם ביום בהיר! פתאום הכל התחבר לו, לפתע הוא הבין את כל התופעות “המוזרות” בעבודתו שעד כה לא יכול היה להסבירן וקלט שהשינוי נתון בידיו. הדרך מכאן הייתה קצרה לתמורה שחלה ביוסף, הן במיגור הפרפקציוניזם בכלל, והן בקיצור ומיקוד הדיבור שלו בפרט. אכן, חלק מתפקיד המאמן הוא לומר ללקוח את מה שאיש בסביבתו אינו מעז לומר לו. בכך, תפקיד המאמן הוא לעיתים די פשוט :-).”

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print
אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

כתיבת תגובה

אהבת את התוכן?
רוצה עוד תכנים בחינם?

רוצה להסתייע בי בשינוי קריירה או בעסק שלך?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email