חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
466
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

דגשים על התבוננות עצמית | חיבור לאני הגבוה וקבלה

בתהליך ההתבוננות בחירה (יישום נוסחת מה בתוך) יש מקום אחד מרכזי שבו מרבית לקוחותיי מפספסים ואז כל אפקטיביות היישום נעלמת.

וכמו בהרבה מקומות זה בהתחלה, ממש בשלבים הראשונים, שמהם ההמשך משתבש והתוצאות אינן מושגות.

בפוסט זה אאיר את שלבי היישום האלו המועדים לפורענות ואנחה היא ליישם אותם באפקטיביות.

קודם כל הנה תרשים ההתבוננות העצמית הקלאסי עוד לפני הדגשים:

סימניית כלים - תרשים הזרימה ליישום מה בתוך

בפוסט זה אתמקד בחלק הימני העליון של התרשים, במשבצת “לא, קבלה וחיבור לאני הגבוה” אותה אסביר מייד.

אבל עוד לפני כן, אזכיר שתהליך ההתבוננות-בחירה מתחיל בצפצוף המזכיר לעצור להתבוננות עצמית.

כאשר המתבונן כבר מיומן וההתבוננות העצמית הפכה להרגל אצלו, העצירה יכולה להיות גם ללא צפצוף, אלא פשוט כאשר מזהים שאנו מתחת לקו, בעזרת הרגשות שאנו חווים ברגע הזה, כמובן.

השאלה הגנרית לשאול בעת ההתבוננות אז היא “האם אני מעל הקו”, אבל ניתן להחליף אותה בכל מושא התבוננות אחר בהתאם לכלי אותו מיישמים, כגון:

  • האם אני כעת בגישה ובפוקוס חיוביים?
  • האם אני לא דוחה כעת כלום?
  • האם אני לא פרפקציוניסט / מרצה / שיפוטי כלפי עצמי עכשיו?

לתשומת ליבך שהשאלה תמיד צריכה להתייחס אל הצד החיובי של ה-ממ”מ (מחשבות, מילים, מעשים).

ונכון, ההתבוננות היא תמיד עצמית, על עצמנו, והיא תמיד ב-ממ”מ שלנו, תוך איתור ה”מם” הרלבנטית ברגע ההתבוננות.

 

החיבור לאני הגבוה

לאחר מאות לקוחות וחקירה עמוקה של מה עובד הכי טוב, הגעתי למסקנה שהבחירה הראשונה לאחר זיהוי ה”מם”, במשבצת “לא, קבלה וחיבור לאני הגבוה”, היא חיבור לאני הגבוה.

לא אפרט כאן את כל היישום של חלק זה, אותו פירטתי בפוסט נפרד, כולל סרטון.

אבל כן אתן כאן כמה דגשים:

  1. למי שמאמין באלוהים, או בכוח עליון, בטבע, או בחוקיות הייקום, בהשגחה עליונה או בכל מהות רוחנית מופשטת אחרת, בשלב זה פשוט מומלץ להתחבר למהות הזאת.לגבי אנשים דתיים זה הכי פשוט, טבעי ומובן מאיליו.
  2. לגבי מי שאינו מאמין באלוהים או מתקשה בחיבור לישות אחרת מהאמור לעיל:

    o     חשבו על יקום שמתקיים 14 ביליון שנה וכדור הארץ שקיים 4 ביליון שנה. חייבת להיות חוקיות מופלאה שדואגת לסדר הקוסמי שבו הייקום מתנהל. ההנחיה היא לשים את הפוקוס על החוקיות הזו. אפשר לקרוא לה גם “אמת אוניברסלית”.o     אם נשים רגע את האלוהות בצד, האם ייתכן שהטבע ברא מחשב נייד שמוצאים על שפת הים?
    על פניו לא, אבל כשחושבים על זה אז דווקא כן, גם אם לא במישרין. כי הטבע ברא את האדם והאדם יצר את המחשב ועוד הרבה יותר. אם כך האדם הוא מורכב ומשוכלל יותר מהמחשב, ואם הטבע יצר את האדם, הטבע תיאורטית יכול ליצור גם מחשב.

    o     אם נסתכל על היקום בענווה ולא ממקום של עליונות בני האדם, עם כל הכבוד למדע, קל להבין שאנו קטנים מלהבין איך כל היקום מתקיים ואת כל חוקיו. ענווה זו פותחת לנו פתח להכיר ולהתחבר לעוצמות של הייקום גם אם איננו מבינים אותן.

    o     אם כך, במקום לכנות את כוח העל אלוהים נכנה אותו הטבע, או חוקי הטבע, או כל כינוי אחר שמתחברים אליו.

    o     ואז האדם, שהוא הייצור הכי מורכב בעולם, הוא פרי יצירת הטבע.

    o     ולכן, הוא מחובר לטבע. בדרך שאנו לא בהכרח יכולים להסביר אותה, אבל יש המון דברים שבמציאות שאנו לא יודעים להסביר. זה שאיננו יכולים להסביר תופעות מסוימות לא אומר שהן שקר וכזב.
    להזכיר כמה מהן: אינטואיציה, צירופי מקרים, יכולות תקשור של אנשים מסוימים, “נשמות תאומות” ועוד הרבה.
    האם אנו צריכים לדעת איך עובד המחשב, הטלפון הנייד, החשמל ועוד אלפי מחשבים שאנו משתמשים ביום יום כדי להשתמש בהם?
    כמובן שלא. מספיק שאנו חוזים בחוקיות הקיימת בהם כדי להשתמש בהם לטובתנו.

    o     כך גם לגבי תופעות ביקום המכונות מיסטיות שיש הוכחות או סימנים לקיום חוקיות בהם מתוך כך שאנו חוזים בקיומן שוב ושוב.
    כאן נחזור לענווה האנושית ונכיר שיש ביקום דברים שאנו עוד לא מבינים איך הם עובדים אבל יש בהם חוקיות מופלאה שהאדם, בהיותו פרי יצירת “הטבע”, מחובר אליה בדרך כזו או אחרת.

    o     האני הגבוה הוא החיבור שלנו לחוקיות המופלאה הזו.

ורק כאזכור אגבי, חשבו כמה תופעות רגילות היום נחשבו פעם כמיסטיות ואפילו כ”מדע בדיוני”: לטוס לחלל, לדבר בטלפון נייד מקצה העולם לקצהו, כל היכולות המתפתחות של הבינה המלאכותית, ועוד ועוד.

אם כך, שוב, קצת ענווה וצניעות רבותיי לגבי מופלאות הייקום שאני חיים בו, תופעות מיסטיות שעדיין אין להן הסבר.

ולעניות דעתי, המאה ה-21 תכונה מהפכת הרוח, כאשר המדע ימצא את החוקים שיושבים בבסיס תופעות רוחניות כאלו ואחרות שכיום אין להן הסבר.

 

עוד דגשים בחיבור לאני הגבוה:

האני הגבוה הוא המקום שממנו אנשים רגילים עושים דברים בלתי רגילים. זו המסוגלות, הפוטנציאל המלא, שיש בכל אדם.

גם אם איננו יכולים להסביר את החלק הזה, הוא קיים עובדתית. ואז שוב, בענווה הראויה אפשר להתחבר אליו.

האני הגבוה הוא החלק המפותח בנו לעומת האגו שהוא החלק הנמוך בנו.

וכאן אני מתנצל על ההפשטה וההכללה, אבל אני לא מחפש להיות מדויק פה, אלא לתת עקרונות כלליים שיאפשרו יישום מעשי.

אם כך הבחירה הראשונה במשבצת שאנו עוסקים בה היא להבין שכל המצב מתחת לקו מגיע מהאגו.

ואם אנו לא רק האגו שלנו, נתחבר לאני הגבוה בעזרת ההנחיות הבאות:

o     נתרגל חיבור לאלוהות / לטבע / לחוקיות / לכוח העליון

o     תוך כדי כך ננשום עמוק ונתמקד בנשימות, מעין מדיטציה קצרה

o     נתמקד בחלק הגבוה שלנו – באני הגבוה – שמחובר לאלוהות שהתחברנו אליה זה עכשיו

o     משם קודם כל נבצע קבלה של האגו תוך חיבור לאני הגבוה (ההורה האחראי) לפני קבלת הנסיבות החיצוניות. הקבלה הפנימית של האגו היא קודמת לקבלה החיצונית. מייד ארחיב על כך.

o     נשתמש בכלים של שיעור 10.1 בקורס המשולב או בפוסט הזה: וגם כאן “עכשיו אני” ו”שאלת ההוויה”.

למשל: עכשיו אני מחובר.ת לאני הגבוה שלי ומחבק.ת את הילד הפנימי שלי שפוחד.

או: כשאני מחובר.ת לאני הגבוה שלי ופועל.ת ממנו: איך אני מרגיש.ה? על מה אני חושב.ת? ומה אני עושה?

o     נתרגל חיבור לאני הגבוה גם כשאנו מעל הקו, כחלק מהתרגול השוטף, כדי לחזק את יכולת החיבור.

o     חזרה על שמות האל / תפילה / מנטרה / פרדיגמה מקדמת היא דרך רוחנית שמחזקת את החיבור לאלוהות ולאני הגבוה.

 

שלב הקבלה

כאמור, החיבור לאני הגבוה הוא הבחירה הראשונה, התרגול הראשון, לאחר שלב הזיהוי של ה-ממ”מ שמוריד אותנו מתחת לקו.

רק משם נעבור לשלב הקבלה, תוך כדי כך שאנו זוכרים שהאגו שלנו עדיין שם, הוא תמיד קיים, הוא הגורם להיותנו מתחת לקו ברגע ההתבוננות, והוא מתנגד לכל בחירה נוספת, לרבות החיבור לאני הגבוה וכל בחירה בכלי נוסף לשינוי בהמשך תהליך ההתבוננות-בחירה.

אם כך, זה שהתחברנו לאני הגבוה לא אומר שהאגו נעלם.

יתרה מכך, אנו לא רוצים (ולא יכולים) להעלים אותו וכל ניסיון לכך יהווה הדחקה של המציאות והתעלמות ממרכיב חיוני בנו.

במטפורת הילד הקטן (האגו) שבפוסט המקורי וההורה האחראי (האני הגבוה) ב”בית” (שהוא אנחנו), ההורה האחראי אוהב את הילד שלו, יש לו אחריות כלפיו ומטרת העל שלו היא לסייע לו להתפתח כדי ליצור הרמוניה בבית שבו שניהם חיים בשלום ובאהבה.

לכן, בשלב הקבלה יש 2 חלקים חשובים שמומלץ ליישם בסדר הבא:

ראשית, לאחר החיבור לאני הגבוה וממנו, נקבל את האגו, את העובדה שהוא קיים – חלק מאיתנו והוא מתנגד לשינוי, לחבק אותו, את “הילד הקטן”, ולתת לו לגיטימציה להשמיע את קולו.

נזכור שהוא לא טיפש, אלא פשוט לא מפותח דיו כדי להבין את הנסיבות ואיך להתנהל לעומתן בדרך שטובה ל”בית” וגם לו עצמו.

שנית, רק אז נעבור לקבלה השנייה, לקבלת הנסיבות, לקבל את ה”מם” שגרמה לנו לרדת מתחת לקו, את העובדות שאנו חווים ואין טעם להדחיק אותן או להתעלם מהן, כדי שלא יתקעו את המשך תהליך הבחירה והשינוי.

לא אפרט כאן את חלקו השני של שלב הקבלה, הכולל גם מושגים של לשחרר, להרפות, לזרום, לאפשר ועוד.

כתבתי עליו באריכות כאן בפוסט.

 

לסיכום הפוסט הזה:

חיוני לא לדלג על המשבצת “לא, קבלה וחיבור לאני הגבוה” אלא ליישם אותה במלואה.

היא מורכבת משלושת החלקים הבאים:

  1. חיבור לאני הגבוה.
  2. מהאני הגבוה, קבלה של האגו על כל “הצעקות והבכיות” שלו, בהבנה ובחמלה.
  3. מהאני הגבוה, קבלה של שאר נסיבות האירוע שגרמו לנו לרדת מתחת לקו.

יישום דווקני ומתמיד של החלקים הללו הוא לפחות 50% מהיכולת לבחור בכלים נוספים בהמשך התהליך ולהצליח ביישום מלא ומוצלח של נוסחת מה בתוך.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

כתיבת תגובה

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי