לקוחה בשם אפרת (השם בדוי) כתבה אלי מייל הלילה מתוך מצוקה רגשית.
מכיוון שהמקרה כל כך אופייני במקומותינו, כתבתי את הפוסט כדי שתוכלו לדעת איך להתנהל לפיו ולהגיב אליו.
לכן אני מביא את פנייתה אלי ואת תשובתי אליה כלשונן.
רק משפט רקע לפני:
אפרת נמצאת בחופשת לידה שהתארכה, התפטרה מעבודתה הקודמת,
רוצה לעשות שינוי בקריירה, אך אינה יודעת עדיין במה היא רוצה לעסוק
ובוודאי חסרה את הדרך למימוש העיסוק החדש.
הנה התכתובת כלשונה:
“ערב טוב חגי
זמן ללכת לישון, אבל כבד לי על הלב.
גדעון מוציא עלי הרבה תסכולים, ובשיחה בינינו (גם כיוון שלא רצינו ללכת לישון עם תחושה רעה) הוא בעצם אומר שהוא מפחד כיוון שהוא לא סומך עלי.
אני מניחה שהתחושות האלה התעצמו מהיומיים האחרונים בהם הייתי חולה והיה עליו לעשות יותר בבית.
הלכתי לחבק אותו בכל זאת. חשבתי על הכבשה הסגולה.
דיברנו קצת, התחבקנו קצת, סיפרתי לו מעט על ההתקדמות שלי.
עדיין עשה רושם שהוא נשאר בתחושות שלו ומפחד להאמין בי, להאמין שאנחנו הולכים למטרות משותפות ושיהיה בסדר.
זה משפיע עלי, מכביד עלי ומוריד לי.
אשמח לתובנות ממך.
לילה טוב,
אפרת”
ותשובתי לאפרת:
“בוקר טוב אפרת ותודה על השיתוף.
כל התחושות שלך הן אנושיות ולגיטימיות.
אבל, ופה מגיע אבל גדול:
1. האם הוא אמר לך בבירור שהוא לא סומך עליך או לא מאמין בך?
סביר להניח שלא.
סביר להניח שהוא אמר שהוא חושש/פוחד אם תצליחי להסתדר בקריירה,
שהוא דואג לכלכלת המשפחה, שאין לו וודאות ושליטה במה הולך לקרות (זו כבר פרשנות עמוקה יותר).
זה מאד אנושי וסביר לאדם במצבו להביע זאת.
כל השאר זו פרשנות שלך – שריטה! זו אמונה מגבילה!
2. לכן “הוא לא סומך עלי” זה שלך. יכול להיות שאפרת אחרת שאין לה את השריטה הזו,
הייתה נשארת מעל הקו ולוקחת את החששות המוצדקים של גדעון למקומות טובים,
של דרבון ומוטיבציה להרגיע את החששות שלו.
ואז נוקטת בפעולה לממש את הקריירה הבאה שלה.
אני קורא לך להתחבר לאפרת הזו.
3. גדעון משקף לך את הפחדים שלך.
מה שאנו חושבים על עצמנו משתקף במה שאנו קולטים מהסביבה.
זו פשוט מראה. ולכן פועל כאן שוב אותו העיקרון – את המקור לזה,
ואם את המקור אז בכוחך לשפר את עצמך ומשם גם המציאות שאת חווה תשתפר.
תוכלי לעשות זאת בעזרת שלל הכלים שלמדת, ולפתח את הביטחון העצמי שלך בכוחך,
את הדימוי העצמי שלך ואת ההערכה שלך לעצמך.
כאשר את תשדרי ביטחון בכוחך למצוא עבודה מכניסה,
ותבצעי פעולות בכיוון, תגלי “לפתע” שגדעון מאד סומך ומאמין בך.
4. בעוד שזה טבעי להיות מושפעת מאחרים ובעיקר מבן זוגך,
זה אגו טהור.
האני הגבוהה שלך אינה מושפעת. מה אכפת לה ממה שאחרים חושבים או לא חושבים עליה?
היא שלמה ובטוחה עם עצמה, מודעת ליכולותיה ולכוחותיה.
זה המקום להתחבר אליה ולא לתת לנסיבות (כן, מה שגדעון אמר זה נסיבות!) להשפיע עליך.
5. הגיונית ואמיתית: מדוע שגדעון לא יסמוך עליך מכיוון שהיית חולה? שלא יאמין בך ובכוחך?
מה הקשר? זה שהוא צריך לעשות יותר בבית?
אין הגיון שאם היית חולה והוא צריך היה לעשות יותר בבית,
זה אומר שהוא לא סומך עליך. אני בטוח שיש לו חמלה אנושית בסיסית לאדם חולה.
יכול להיות שהוא עמוס, לחוץ, מתחת לקו, ואז הוא מתוסכל ומוציא את זה עליך.
זה לא קשור לעובדה אם הוא סומך או לא סומך עליך, זה קשור לשריטות שלו.
לסיכום, “הוא לא סומך עליך” זו כנראה פרשנות אישית ושלילית שלך – שריטה, אמונה מגבילה.
ברגע שתזהי ותקבלי אותה (כי זה אנושי), תוכלי לבחור שלא להאמין לה, כי שריטה לעולם איננה אמת,
אלא פרשנות סובייקטיבית של נסיבות שמגיעה לרוב מהילדות.
אז, בילדות, פירשנו לשלילה נסיבות בדרך לא בוגרת ומפותחת – לקחנו אותן בטעות על עצמנו,
וחרטנו אמונות מגבילות במוחנו הלא-מודע.
נעבוד על זה לעומק במסגרת ספר הכבשים.
שלך ובשבילך,
חגי”
עד כאן מקרה שכיח שקורה בכל מערכת יחסים.
זה עלול לקרות בין ילד והוריו, בין בני זוג, בעבודה, במערכת חברית ועוד.
הנטייה שלנו להיות מרוכזים בעצמנו מחד,
אך בחוסר יכולת לראות את האמונות המגבילות שלנו מאידך,
מטשטשת את ניתוח האירועים לאשורם, יוצרת פרשנות אישית שלילית שגוייה,
וכך מעוררת גל של רגשות שליליים שמעוורים אותנו עוד יותר מהאמת הצרופה.
עוד על כך בספרי החדש “מלכוד המצוינות” שבאפשרותך לקבל במתנה את 4 הפרקים הראשונים שלו כאן בקליק.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
