חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
407
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

מה קריטי לשינוי הרגלים? מהו הגורם האחד והעיקרי שנוהגים להזניח בכל שינוי והוא קריטי, גם לניהול איכותי?

מאת:
חגי שלו

חגי שלו

רבים וטובים משקיעים המון בפיתוח המודעות שלהם. שאלות אפשרות והזדמנות, איך להגדיל את יכולת הבחירה
זה טוב, יפה וחשוב, אך האם בכוח המודעות בלבד לחולל שינוי?
כמה אנשים מודעים אתם מכירים שהם מתוסכלים כי הם לא יודעים לתרגם את המודעות הגבוהה שלהם לתוצאות?
הם יודעים בדיוק מה תוקע אותם אבל עומדים חסרי אונים בפני האוטומט שלהם, “הזבל” שיושב להם במוח הלא-מודע וקובע 95% מהתוצאות שלהם.

גם בניהול, מהם הכישורים החיוניים כדי להיות מנהל טוב?

הרעיון לפוסט זה צץ כשקראתי הבוקר מאמר של Harvard Business Review (HBR), מהמקורות הכי נחשבים בתחום הניהול.
המאמר פורסם בגלובס ב-15/6/22 תחת הכותרת: מנהלים מצליחים לא מפחדים מהפתעה, תסכול וכישלון. הם מקדישים זמן למחשבה עליהם.
הנה ציטוט מהפסקה הראשונה של המאמר:
אמפתיה, תקשורת, יכולת הסתגלות, אינטליגנציה רגשית, חמלה – כל אלה הם הכישורים שאדם צריך כדי לשגשג במקום העבודה ולהפוך למנהיג גדול. מיומנות אחת שלעתים קרובות פחות מדברים עליה היא רפלקציה, התבוננות עצמית. מחקרים מראים שהיא יכולה להבדיל בין אנשי מקצוע יוצאי דופן לאנשי מקצוע בינוניים. היינו מרחיקים לכת וטוענים שהיא הבסיס ממנו צומחים כל הכישורים הרכים האחרים“.
וזה מאד מזכיר ואף חיזק בקרבי את הדרך והשיטה שלי לביצוע שינויים ולהצליח, שאני מתמיד בה כבר מאז 2006:

ידע הוא כבר לא כוח

דורות גדלו על החינוך הנאור שאמר: “תלמד, תשכיל ואז תוכל להצליח”.
או: “תלמד מקצוע טוב ותוכל להצליח בחיים”.
אצל האימה היהודייה “מקצוע טוב” = רו”ח, עו”ד, רופא ומהנדס.
בתקופות שידע טוב אפשר היה לרכוש בעיקר באקדמיה זה היה נכון.
אבל העולם השתנה.
הידע היום זמין לכל ילד בכמה הקשות בטלפון החכם שלו.
גוגל הפך להיות האקדמיה של החיים ואין אדם, צעיר או בוגר, שלא מחפש בגוגל מידי יום תשובות לשאלות.
היום לא צריך לזכור כמעט כלום. בגוגל יש תשובה לכל שאלה.

ידע הוא חשוב, אך מה שפותח את הפתח לשינוי זו יכולת התבוננות עצמית

שלא תבינו אותי לא נכון, ידע הוא חשוב.
אבל מה שמבדיל בין הצלחה לכישלון הוא לא הידע, אלא היכולת ליישם את הידע.
ומה מאפשר ליישם את הידע? איך אדם יכול לשנות התנהלות קיימת, לשפר אותה בעזרת הידע, כדי לרכוש הרגלי חשיבה, הרגלי התנהגות, אמונות וניהול רגשי טובים יותר?
התשובה היא – פיתוח יכולת ההתבוננות העצמית.
מדוע?
כיהודי טוב אענה בשאלה, אפילו בכמה:
כמה פעמים החלטת על שינוי הרגלי תזונה כי (למשל) למדת שיותר מידי סוכר מזיק לבריאות (=ידע) אבל כוונותיך הטובות הובילו אותך “לגיהנום”?
טוב, אני לא ממש מתכוון לגיהנום, אלא לאכול יותר מידי מתוקים למרות הידע המוקדם.
כמה פעמים נשבעת לעצמך ש”לא אצעק יותר על הילדים שלי” (כי למדת שזה חינוך לא טוב) ובכל זאת זה בכל פעם מתפלק לך למרות הכל?
כאשר יש לך את המודעות זה לא מספיק לשינוי; מה עוד חסר לך כדי לשנות הרגלים רעים?
התשובה – יכולת התבוננות עצמית, זיהוי ההרגל הרע בפעולה בזמן אמיתי ובחירה לשנות אותו.
ואז, כשבכל פעם תבחין כשאותו הרגל קלוקל בפעולה ובכל פעם תבחר לשנות אותו נקודתית, יחול השינוי הנחשק.
כלומר, התרגול של הבחירה הנקודתית שוב ושוב יחולל לאורך זמן שינוי במוח הלא-מודע שלך, בדיוק כמו שרכשת כל הרגל אחר לאורך חייך:
הליכה, רכיבה על אופניים, קרוא וכתוב, נהיגה, צחצוח שיניים בוקר וערב ועוד.
את כל ההרגלים הללו רכשת באמצעות התבוננות עצמית – בחירה – ותרגול לאורך זמן, עד שהם הוטמעו במוח הלא-מודע שלך והפכו להרגל חדש, טוב יותר, הפועל מעתה ואילך בצורה אוטומטית ללא צורך במחשבה ותשומת לב מיוחדת.

ואיך כל זה מתקשר ל-HBR הנ”ל?

עוד לפני התשובה לשאלה שבכותרת, הנה סרטון וידאו קצר, מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי, שמסביר את עיקרי הנוסחה לביצוע שינויי בהרגלים, על בסיס העקרונות הנ”ל:


וזה בדיוק מה שאומרים החוקרים במאמר לגבי הבסיס לפיתוח כישורי ניהול מיטביים.
מה שמבדיל מנהלים טובים מאחרים היא היכולת שלהם להתבונן בעצמם ולבחור ליישם ביום-יום שלהם יותר אמפתיה, תקשורת, יכולת הסתגלות, אינטליגנציה רגשית וחמלה.
ומה שמאפשר להם לפתח כישורים אלו זו יכולת התבוננות עצמית – רפלקציה.
כך מאירים החוקרים: “תרגול של רפלקציה עוסק כולו בלמידה, בהתבוננות על היום שעבר כדי להרהר בהתנהגות שלנו ובהשלכותיה. הוא דורש לשבת לבד, לקחת רגע לעצמך כדי לחשוב מה התרחש, מה עבד, מה לא, מה ניתן לעשות ומה לא. רפלקציה דורשת אומץ. היא מחייבת מחשבה ושיקול דעת. כדי ליהנות מהיתרונות שלה, יש להפוך אותה להרגל, אבל זה לא פשוט“.
בדיוק, זה לא פשוט לפתח יכולת התבוננות עצמית כי אף אחד לא לימד אותנו להתבונן בעצמנו.
צריך לתרגל התבוננות עצמית בהתמדה ובנחישות כדי להפוך אותה להרגל.
החוקרים מציעים את הדרך הבאה לפיתוח רפלקציה:
לכתוב יומן של האירועים החריגים שאירעו במשך היום ולשים לב לכל מה שהיה שם, לרבות התחושות והרגשות.
מידי פעם ולפחות פעם בשבוע, לקרוא ביומן, ללמוד מהמקרים ולהחליט (לבחור) איך לנהוג בהם בעתיד.
הנה זה כאן בלשונם:
תקראו שוב את היומן שלכם. יש דברים שאתם מסוגלים לראות אחרת כעת? נסו לחשוב על עצמכם כעל צופה ניטרלי. כעת תשאלו: איך אפשר לוודא שהדבר לא יקרה שוב? במקרה של כישלון, אתם עשויים לגלות טעות שאפשר ללמוד ממנה. במקרה של הפתעה, אתם עלולים לגלות שצריך לכייל מחדש ציפיות לא מציאותיות. במקרה של תסכול, אתם עשויים להבין שצריך להשתפר בהסתגלות לבלתי צפוי“.

ויש דרך יותר בדוקה ושיטתית לבחירה חוזרת ונשנית שיוצרת שינוי:

עם כל הכבוד ל-HRB, יש לי דרך יותר מובנית ויסודית מאשר לכתוב ביומן ולהסתכל בו מידי פעם.
לשיטתי, יצירת נקודות התבוננות מובנות במשך היום באמצעות תזכורות, כאשר בכל שבוע עובדים על הרגל קלוקל אחר, מהקל אל הכבד, יוצר הרגל של התבוננות עצמית.
ואז, בזמן אמיתי, זה כמו שזבוב על הקיר משדר לך מה קורה איתך או חבר טוב לוחש באוזנך, באפשרותך להבחין בהרגלים שלך בעת התרחשותם.
פתחת לעצמך את הדרך לא רק לדעת איפה אתה מועד, אלא גם לבצע בחירה קטנה לשנות את ה-ממ”מ שלך (מחשבות, מילים, מעשים), לפי העניין, בזמן אמיתי, כדי לתרגל את השינוי עד להטמעתו במוח הלא-מודע שלך.
הנה כאן ההסבר המלא איך עושים זאת:

אז אם שני פרופסורים מכובדים מחזקים את שיטתי, דייני!
הנה כאן המדריך המפורט איך ליישם כל זאת והספר שמרחיב עוד יותר גם על הכלים ליישום תהליך השינוי – “נוסחת מה בתוך“.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

להרשמה לערוץ היוטיוב שלי נא ללחוץ על האייקון:

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים:

2 מחשבות על “מה קריטי לשינוי הרגלים? מהו הגורם האחד והעיקרי שנוהגים להזניח בכל שינוי והוא קריטי, גם לניהול איכותי?”

  1. היי חגי,
    לא הבנתי למה התבוננות עצמית (האם זה זהה למודעות עצמית?) עוזרת לי ליישם יידע.
    האם בכך שאני מתבונן ורואה שאני לא מיישם ואז מחליט ליישם? או בדרך אחרת?
    תודה רבה !
    דניאל

    הגב
    • הי דניאל ותודה על תגובתך.
      התבוננות עצמית, כשמה כן היא, היא היכולת להתבונן בעצמך ולזהות את ה-ממ”מ שלך בפעולה בזמן אמיתי: מחשבות, מילים ומעשים.
      היא שונה ממודעות עצמית כי המודעות – מהשורש י.ד.ע. – היא ידע שיש לך, אשר בהיעדר התבוננות עצמית אינו מספיק לבחירה ולכן גם אינו מאפשר שינוי.
      נכון, ההתבוננות על בסיס הידע הקודם שיש לך (למשל – “אני דחיין”) מאפשרת לך לזהות את ההרגל הקלוקל ולבחור לשנות אותו – ליישם את השינוי.
      ללא ההתבוננות, המודעות לבד אינה יוצרת שינוי אלא לרוב רק תסכול.
      מקווה שזה ברור ואני כאן לכל שאלה נוספת.
      שלך בידידות,
      חגי

      הגב

כתיבת תגובה

אהבת את התוכן?
רוצה עוד תכנים בחינם?

רוצה להסתייע בי בשינוי קריירה או בעסק שלך?