היה לי את העונג להתראיין במספר תוכניות ברדיו 102 בהן נדרשתי לענות כמומחה למגוון שאלות בתחומי הקריירה והעסקים. 
הנה הפרטים על התוכניות ועל השאלות שעניתי. מתחת לנושא ולפירוט יש לינקים לשמיעת התוכנית, לרוב כ-10 דקות. את התוכנית מנחה יניב שוורצמן, עו”ד, מגשר ומומחה לסכסוכים.
1. קונפליקט בין בני זוג כאשר אחד מהם רוצה לפתוח עסק ולעזוב לשם כך משרה טובה והכנסה נדיבה
השאלה:
אשתי רוצה להפסיק להיות שכירה בתחום ההייטק ולהגשים חלום ולהיות עצמאית (בתחום האירועים / ארגון אירועים / הפקה). אני יודע שהיא מוכשרת אבל אני שומע הרבה סיפורים על עצמאיים ויש לנו 3 ילדים ומשכנתא על בית חדש שקנינו. לכן אני מתנגד לזה בשלב הזה ולכך שהיא תעזוב לגמרי את העבודה שלה שמכניסה כסף שאנחנו צריכים בשביל הביטחון הכלכלי. יש בינינו המון המון מתחים ואנחנו רבים על זה מלא. נראה לי פשוט חסר אחריות. מה נכון לי לעשות?
ותשובתי:
בגדול, יש לידידנו השואל 2 אפשרויות. להמשיך להתנגד לאשתו או לקבל את רצונה. בואו נבחן את ההתנגדות כאופציה. האם יש לה סיכוי לעבוד? מניסיוני האיש ומעבודה עם אלף אנשים בצמתי שינוי התשובה שלילית. צורך לשינוי הוא לא חיידק שיעבור בעזרת כדור כזה או אחר. אלא אם האישה כמה שנים לפני הפנסיה, סביר שחוסר שביעות הרצון שלה עוד יעמיק, יפגע באיכות חייה ובתפקוד שלה כאם וכבת זוג. אתה לא רוצה אישה מדוכאת ועצבנית, שתפגע בילדים רגשית ותמרר את חייך, נכון? זה מתכון בדוק לגירושין.
עכשיו, אני מבין את דאגתך. זה הכי לגיטימי בעולם לחשוש לביטחון הכלכלי של המשפחה. אך האם החשש הזה מוצדק? אולי כן ואולי לא. אני מציע לחפש את הדרך איך לעשות את שינוי הקריירה בדרך שלא תפגע בביטחון הכלכלי של המשפחה. ויש דרכים כאלו, כי שינוי כזה לא קורה בבת אחת. זה גם האינטרס של אשתך. לכן, אפשר לעבוד בשת”פ עם האישה ולחפש ביחד את הדרך הכי טובה לעשות זאת. אפשר לבנות תהליך הדרגתי עם מינימום השפעה על המצב הכלכלי. לדוגמה, להתחיל להרים את העסק במקביל לעבודה הנוכחית, עוד הרבה לפני שמתפטרים ממנה.
לבסוף, נחזור רגע להתחלה. קרוב לוודאי שההתנגדות שלך לשינוי שלה לא תעזור, בטח לא בטווח הארוך. לכן, עדיף לך להתחיל לשתף פעולה. קרוב לוודאי שאשתך אחראית כמוך ולא תרצה להביא שואה כלכלית על המשפחה. לכן, בניה נכונה של התהליך, בשת”פ מלא ביניכם ובעבודת צוות תהיה דבר נכון יותר עבורך, כאשר בכל נקודה בדרך תהיה לך את הזכות להשפיע ולוודא שהסיכון מחושב.
לסיכום, מומלץ שזה יהיה בהדברות ובטוב, ולא במריבה שלא תקדם כלום.
להאזנה:
2. 5 טיפים למניעת סכסוך במיזוג משרד אדריכלים
השאלה:
אנחנו משרד אדריכלים קטן שעוסק בעיקר בעיצוב פנים וברישוי כבר עשר שנים. יצא לי לעבוד בפרויקט עם אדריכל שמתמחה בעיקר בבניינים גדולים. אנחנו רוצים למזג בגלל השוק המאוד מאוד קשה. יש ממש ריב קשה בין השותפים שלי וביני אם לעשות מיזוג או לא ברמת מחשבה של דרכנו לאן. יש לי כמה שאלות:
1. האם מיזוג הוא לא פצצה מתקתקת שתפרק את השותפות בפנים?
2. האם מיזוג זאת הדרך הנכונה עסקית/משפטית לגדול? אולי חברת בת או כל רעיון משפטי ומסחרי אחר. אשמח אם תוכל לתת הכוונה בעניין.
ותשובתי:
מיזוג יכול להצליח או להיכשל, הוא לא בהכרח פצצה מתקתקת כמו גם לא בהכרח סיפור הצלחה.
הנה כמה נקודות לתשומת לב:
- מיזוג מהווה מנוף לצמיחה מהירה יותר מאשר צמיחה אורגנית. אך זה קורה רק אם יש סינרגיה. כלומר: א. ללקוחות של אחת הפירמות אפשר להציע את שירותי הפירמה השנייה, ב. המיצוב החדש בשוק מאפשר לקבל לקוחות שכל פירמה לבדה לא הייתה יכולה לקבל, ג. שאפשר ביחד להיכנס לתחומים חדשים.
- נשמע שהשואל הוא הפירמה הקטנה במיזוג, אז השאלה היא מה יהיה מבנה השליטה החדש ואם לשותפי הקטנה תהיה השפעה על מה שקורה בפירמה הממוזגת.
- מיזוג יכול להביא לחיסכון בהוצאות, בעיקר הוצאות אדמיניסטרציה.
- כל שינוי הוא איום על האוטומט האנושי, כי אנשים מפחדים משינויים. לכן, תקשורת ישירה מול העובדים היא קריטית ובעיקר כשרוצים לשמר את הטובים שבהם.
- תהליכי מיזוג נוטים לקחת זמן וגוזלים תשומת לב ניהולית רבה, מה שפוגע בעסק בטווח הקצר. לכן חשוב להיערך מראש, לתכנן את המיזוג ובעיקר לפעול מהר.
- שיתופי פעולה שאינם מיזוג הם גם דרך טובה לצמיחה, עם נותני שירותים משלימים ולפעמים גם עם קולגות.
- יש עוד פרמטרים לקחת בחשבון וחשוב לכן להיעזר בייעוץ מקצועי. למשל, האם התרבות העסקית של 2 המשרדים מתאימה?
- ואחרון חביב: אני תמיד בעד לצאת ביחד לפני שמתחתנים. מדובר באנשים וצריך לראות שיש כימיה ושטוב ביחד. לכן, מומלץ להתחיל בשת”פ לפני המיזוג. חפשו תחום לעבוד עליו ביחד וראו אם טוב לכם זה עם זה.
להאזנה:
3. חלוקת בונוסים לעובדים – איך לעשות זאת נכון
השאלה:
בונוסים הם מצד אחד תמריץ לעבודה, מהצד השני הם אחת הסיבות המרכזיות לריבים ולסכסוכים בעבודה מכיוון שהם מייצרים ציפייה שלא תמיד מתממשת (“אבל עבדתי קשה, לא הצלחנו בגלל נסיבות חיצונית” וכדומה). מה דעתכם? האם “להרוג” את מונח הבונוסים במקום עבודה? והאם ניתן ליצר מנגנון בונוסים אישי שיתמרץ ולא ידכא?
ותשובתי:
מה שלא נמדד לא מנוהל. אם אתה כמעסיק לא מודד ביצועי עובדים ולא מתגמל אותם, אתה לא מנהל את המשאב האנושי כמו שצריך. מעסיק חייב לקבוע קריטריונים לביצועים שחשובים לו, לתקשר אותם לעובדים ולתגמל עליהם.
לכן, בונוסים הם חשובים ולפעמים קריטיים, במקום שבו יש קשר ישיר בין תגמול לתוצאות, כמו מכירות.
בסקר שפורסם בשבוע שעבר בדה-מרקר תגמול כספי עדיין מדורג מס’ 2 במה חשוב לעובדים. לא הייתי מוותר עליו כ”כ מהר. אלא מה, חשוב לתקשר את הבונוס ולהסביר את סכומו. [הפרמטר מס’ 1 שחשוב לעובדים – יחסים בעבודה].
חשוב לא לעשות זאת רק בעת חלוקתו, אלא לתת לעובד משוב שוטף במהלך השנה ולהכין אותו להשפעות עבודתו על הבונוס שלו, כדי שכלום לא יבוא בהפתעה.
חשוב גם לכרוך אותו בפרמטרים רלבנטיים ברי מדידה שהעובד יכול להשפיע עליהם. לא לקבוע בונוס ע”ס פרמטר אחד, אלא כמה, כך שהשפעה שלילית של מרכיב אחד תמוצע ע”י מרכיבים אחרים.
להאזנה:
4. דוגמה אמיתית! איך אימא חד הורית יכולה לעבור משכירה מתוסכלת לעצמאית מצליחה ב-6 חודשים בלבד
השאלה:
אני שכירה מתוסכלת, אימא חד הורית שחרדה למשכורת ולביטחון התעסוקתי. אך אינני מרוצה במקום עבודתי. שינוי קריירה נראה לי חסום ובלתי אפשרי, ולכן אני תקועה. מה באפשרותי לעשות?
ותשובתי:
האזן לראיון משותף שלי עם רויטל יפת שעשתה שינוי כזה בליווי שלי. כל הפרטים בראיון!
להאזנה:
5. איך מגדירים הצלחה, בעיקר בקונפליקט עם אחר?
השאלה:
איך מגדירים הצלחה? הרי בכל משא ומתן, בכל תהליך, במיוחד בתוך קונפליקטים, ההגדרה של המונח הצלחה מגדירה את הניצחון. נשאלת השאלה מהי הדרך הטובה ביותר להגדיר הצלחה. זה הרי שרירותי אבל דרמטי לתחושת הניצחון. אנחנו יכולים להשיג המון אבל אם הגדרנו הצלחה בצורה מופרזת לא נהנה התוצאה גם אם אובייקטיבית ההצלחה היא מדהימה.
ותשובתי:
הצלחה מתרחשת כאשר אני מצליח להשיג את מה שאני רוצה להשיג, את מה שחשוב לי.
וחשוב להגדיר זאת מראש!
זה בהלימה לאדם שאני, בהתאם לסולם הערכים שלי ולחזון.
אני לא רואה את זה כלהשיג יעד ספציפי דווקא, אלא ספקטרום של יעדים בכל תחומי החיים: קריירה, כסף, אושר, יחסים חברתיים, זוגיות, הורות, פנאי ועוד.
זה גם לא משהו נקודתי קבוע. זו סקלה. למשל: אם מדובר בכמות כסף שאני רואה כהצלחה, אז אולי 10 זה טוב, 20 זה טוב מאד, 30 זה מצוין ומה שמעבר לכך זה פנטסטי.
אפשר לסכם הצלחה כמצב של שביעות רצון ואושר. כי מה הכי חשוב לנו אם לא להיות מאושרים?
ואושר הוא מצב פנימי וניתן להשגה למרות נסיבות חיצוניות שליליות וחוסר הצלחה לכאורה.
ואם אדם שמבחוץ יש לו הכל אך אינו מאושר – זו לא הצלחה.
איך להשיג הצלחה?
- להיות בייעוד שלנו – לעשות מה שאוהבים ומדליק אותנו
- לתכנן, רצוי שיהיה חזון
- להיות “מעל הקו” – במצב רגשי חיובי, אפשר ליצור את זה
- לקבל טעויות ולא לשפוט את עצמנו על אי השגה
- סבלנות והתמדה – זו אבולוציה, זה מרתון
- וכמובן להיות בעשייה מתמדת
להאזנה:
6. איך ליצור שינוי תודעה לאדם שנמצא בחובות, מתודעת חסר לתודעת שפע?
השאלה:
איך עושים שינוי תודעה לאדם שנמצא בחובות, נמצא במוד חייב, שכל הזמן חושב ועסוק באיך לגמור את החודש ואיך לשלם את תשלום החובות הבאים. האם יש דרך לשנות תודעה בלי לשנות מצב כספי או שעד שלא יסדיר את החובות הוא יהיה באותו מוד שרידותי. שאלת הביצה והתרנגולת.
ותשובתי:
בהחלט יש דרך לשנות תודעה לשפע בלי לשנות קודם מצב כספי.
אך קודם כל בוא נבין שהסדר הנכון לשפע הוא לא קודם לעשות כסף כדי שתהיה תודעת שפע, אלא קודם תודעת שפע כדי לעשות כסף.
2 דוגמאות ידועות ומהירות לזה: אנשים עשירים שפשטו רגל יודעים מהר מאד לחזור לעשות כסף כי יש להם תודעת שפע גם אין להם כסף. ואנשים עניים שזכו בלוטו ומהר מאד איבדו את הכסף כי אין להם תודעת שפע.
בעולם ההצלחה יש 2 מושגי מפתח בהקשר זה – DOING ו- BEING. רוב האנשים חושבים שקודם צריך לעשות משהו כדי להיות מישהו. כלומר, קודם DOING ואח”כ BEING. וזו טעות. באנגלית קוראים לנו Human Being ולא Human Doing, אך את ה-Being הזה אף אחד לא מלמד אותנו. מלמדים אותנו: תעבוד, תעשה, תפעל, תתאמץ, תלמד ואז תוכל… להצליח! רוב האנשים פועלים כך אך לא מצליחים. כי הנוסחה הזו שגויה!
בעברית אנו אומרים שסוף מעשה במחשבה תחילה. וביתר דיוק – הכל מתחיל מהסטייט אוף ביינג שלנו.
ובחזרה לשפע, רוב האנשים הם נסיבתיים, תלויים בנסיבות של החיים שלהם, ואם יש חובות, אז מצבם המנטלי ירוד ומשם אין תודעת שפע ואין כסף. הטריק הוא להיות אל-על נסיבתי. להיות במצב מנטלי ורגשי חיובי למרות הנסיבות הקשות.
וזה שריר שאפשר לאמן אותו, לא רק לשפע, גם לרזות, להיות מאושרים, לעשות ספורט, לשפר הרגלים ותכונות אופי, ועוד הרבה דברים אחרים.
לצערי יותר קל לאנשים לקחת כדורים, לטפל בסימפטום, במקום במקור. יש היום כדורים לכל דבר, נגד דיכאון, נגד הפרעות קשב, וגם “כדורים” כמו: קניות שאין בהן צורך, אלכוהול, סמים ועוד “כדורים” כדי להיות מאושרים.
האושר, השפע, הבריאות, ההצלחה ובעצם הכל, מתחיל מפנים, מהסטייט אוף מיינד או סטייט אוף ביינג ולכן משם נכון להתחיל!
לסדרת פוסטים מפורטת על פיתוח תודעת שפע תן כאן קליק
להאזנה:
7. טיפים לעסק הקטן בהתמודדות עם משבר הקורונה
השאלה:
כיצד מייעלים את המצב? מה אפשר לעשות כאשר המצב הכלכלי חמור? האם יש דרך לצאת מחוזקים מהמשבר?
ותשובתי:
למצב שנוצר עקב הקורונה יש פתרונות מנטליים ופרקטיים.
לפני שאני מדבר על טיפים פרקטיים, אני חייב מילה על הצד המנטלי. לכל היבט מעשי יש שורשים מנטליים עמוקים שמשליכים עליו בצורה מהותית אפילו מכריעה. כמו אפליקציות שמנסים להריץ על מערכת הפעלה מלאה באגים ווירוסים. נכון הן קורסות.
לכן, הטיפ אולי הכי חשוב שיש לי לומר הוא: נסו לשמר את השגרה כמה שאפשר. על תרפו. אל תעצרו. אל תגידו אף לקוח לא בא ולכן אני סוגר. חזקו את עצמכם מנטלית, וותרו על התירוצים והדחיינות, נווטו את מחשבותיכם לטריטוריות חיוביות, שמרו על אופטימיות, התרחקו מאמצעי התקשורת שמלאים בנבואות זעם.
כי יש דבר אחד שמתקיים בכדור הארץ כבר 4 מיליארד שנים והוא גם ימשיך לקרות – מחר תזרח השמש.
ועכשיו לפתרונות פרקטיים…
להרחבה על פתרונות מנטליים ופרקטיים תן כאן קליק על הלינק
להאזנה:
8. האם זה הזמן לעצור בעסק או להמשיך כרגיל? טיפים להתנהלות עסקית בזמן משבר הקורונה.
השאלה:
האם זה הזמן הנכון להשקיע, להמשיך כאילו הכל כרגיל או דווקא רגע לעצור הכל ולראות לאן השוק הולך. מה הדבר הנכון לעשות בשעת משבר ואיך נכון לעשות זאת?
ותשובתי:
לדעתי נכון רגע לעצור. לא לחודש ואפילו לא לשבוע. לימים ספורים, ולשאול את עצמנו כמה שאלות:
- מה החזון שלי? מה התוכניות ארוכות הטווח שלי? מה באמת חשוב לי להגשים ולממש?
- אם הייתי עד כה במסלול המתאים להשיג זאת, מה פסק הזמן הזה מאפשר לי? במה אני יכול להשקיע עכשיו כדי להחיש ולדייק את המסלול הזה כשנחזור לשגרה?
- אם לא הייתי עד כה במסלול במתאים להשיג את מה שחשוב לי, מה פסק הזמן מאפשר לי כדי לשנות את המסלול?
“המצב” הוא אכן לא טוב אובייקטיבית, אך מה שחשוב הוא הפרשנות הסובייקטיבית של כל אחד מאיתנו אליו. כל מה שלא חייבים לבטל אל תבטלו. האגו שלנו מספר לנו סיפורים שזו שעת חירום ואין פניות לדברים חשובים אחרים. זה בדיוק ההפך: הזמן הזה שיש לכולנו פתאום בשפע הוא הזדמנות לזרוע זרעים שיניבו לנו פירות טעימים בהמשך. חשוב למלא את הזמן בפעולות מועילות, תשתיתיות, שהן השקעה טובה בעתיד שלנו, במקום לתת לחרדות ולפחדים להציף אותנו ולמלא את סדר יומנו. המשבר עשוי להיות הזדמנות למי שלא ממוקד במשבר אלא בהזדמנויות שהוא פותח.
מצד אחד להשקיע זה נכון, אך לא כאילו הכל כרגיל.
חשוב לזהות את ההשקעות הכי כדאיות. ומה יעלה לי הכי מעט, או בכלל לא. לדוגמה: אני השקעתי בהפיכת הספר שלי להתרגל להצליח גם לספר קולי. לקחתי מדריך שאני משתמש בו שיווקית ועדכנתי אותו לראשונה מאז 2013! אח”כ הקלטתי אותו והנה יש לי עוד מוצר. התחלתי במהלך להכניס בוט לאתר שלי שיגדיל לי את ההמרות, עיביתי את התכנים באתר, למדתי כמה דברים חדשים שחיכו לי הרבה זמן, הגברתי את הפעילות הספורטיבית שלי, ועוד ועוד.
הכי חשוב זה להתמקד ביום שאחרי, כי מחר תזרח השמש. ומי שטורח בערב שבת יאכל בשבת.
להאזנה:
9. מי “אכל אותה” יותר במשבר הקורונה, שכירים או עצמאים? לכאורה עצמאים. האמנם? 13/4/20
מה נכון לקחת בחשבון לטווח הארוך אם אתה שכיר ואם עצמאי? ובאילו צעדים לנקוט?
השאלה:
אתה עוסק הרבה בהתנהלות מנטלית, שינויים, הצלחה, יחסים, תקשורת, ניהול, כלכלה ומייעץ להרבה עצמאיים איך לצאת לעצמאות ויש לי 2 שאלות אליך:
- האם לאור משבר הקורונה לא נוצר משבר אמון קיומי ממש אצל עצמאיים בקשר ליכולת ולרצון שלהם להמשיך להיות עצמאיים?
- האם השינויים וההצלחה הם לא מנת חלקם של הבינוניים ומעלה? האם אני שנמצא בשבר יכול רגשית לקבל החלטות, האם אני שאני בעימות קשה שמאיים על האני שלי, על רכוש, זכויות, משפחה יכול לקבל החלטות טובות ולהצליח?
ותשובתי:
בוא נתחיל מהשאלה הראשונה – משבר אמון לעצמאים.
כיהודי טוב, אענה לך בשאלה: ואצל השכירים זה אחרת? האם משבר הקורונה שגרם בבת אחת ליותר ממיליון מובטלים לא יוצר משבר אמון קיומי אצל השכירים ביחס למקום העבודה שלהם? אתה יודע שכ-120 אלף שכירים מתים בשנה בארה”ב כתוצאה ישירה של תנאי עבודתם?” (פרופ’ ג’פרי פפר, אוניברסיטת סטנפורד).
אני עובד גם הרבה עם שכירים שרוצים לעשות שינוי בקריירה. יש המון כאלו! קראתי מחקר של גלופ שמתייחס לארה”ב לפיו 75% מהשכירים אינם אוהבים את עבודתם וחלקם הגדול רוצה לעשות שינוי בקריירה. בארץ השיעור הזה כנראה דומה.
קצב השינויים היום מוכיח ששכיר לא יכול לסמוך על מקום עבודתו שיספק לו תעסוקה ופרנסה עד סוף חייו. שכיר שם את כל הביצים שלו בסל אחד, וזה המעסיק שלו, כאשר זה לא בשליטתו אם הסל נופל והביצים נשברות! ומה עושים שכירים שפוטרו והם מעל גיל 50? נכון, יש בשוק העבודה הפליה בגין גיל. קוראים לזה גילנות.
עוד לפני המשבר, “מנתוני שירות התעסוקה ב–2018 עולה כי כ–65% מדורשי העבודה בני 50 ומעלה לא מצאו עבודה עד לסוף תקופת דמי האבטלה. כרבע מאותה אוכלוסייה לא מצאה עבודה במשך שנתיים.”
כלומר, גם להיות שכיר זה “לא משהו” היום.
ובחזרה לעצמאים: הם לפחות עוסקים לרוב במה שהם אוהבים. להם יש יותר מלקוח אחד. אצלם יש פיזור של הסיכון. אני לא חושב שהמשבר ישנה משהו אצל העצמאים, כי גם לשכיר, בעיקר מעל גיל 45, אין ביטחון. אני חושב שמי שעצמאי עושה זאת לרוב מתוך חזון, תשוקה, ייעוד ועוד מילים יפות וחשובות. תלוי מתי יסתיים המשבר, אך לרובם יש סיכוי טוב לחזור למסלול. העבר מלמד שאחרי משבר יש תקופת צמיחה מטורפת. האתגר הגדול של העצמאים הוא לשרוד את התקופה, לשנות את עצמם ואת העסק שלהם, כי העולם לא יחזור להיות אותו הדבר.
וזה מביא אותנו לשאלתך השנייה:
אני יכול לדבר עד מחר על מה מחולל הצלחה, לעצמאי ולכל אדם. ברור שהצלחה קשורה לכישורים, תכונות ויכולות, ויש אנשים, יחידי סגולה אגב, שנולדו עם זה.
אך לרוב, הצלחה היא לא עניין של כישורים מולדים, אינטליגנציה, מעמד או מזל. זה עניין של בניית הרגלים, אמונות, ביטחון עצמי ואינטליגנציה רגשית. ואת זה כל אחד יכול לקדם ולשפר. מעט אנשים נולדים עם כישורים שיוצרים להם את ההצלחה. רוב האנשים מפתחים אותם. הקושי כאן אצל מרבית האנשים הוא שזה לרוב תהליך, אבולוציה, מרתון, ולרוב האנשים אין את הרצון להשקיע בכך. רוב האנשים מחפשים את המזל, את הברכה מהרבי, את הספר המיוחד הזה, הרעיון הייחודי, הבוננזה, המכה, את האינסטנט. הם לא מוכנים להשקיע בשביל ההצלחה, וזה מה שמשאיר אותם בבינוניות.
ועכשיו לענות לך על השאלה: כל עצמאי שנמצא בשבר יכול לצאת ממנו ולהוציא מתוק מעז, אם הוא פתוח לשינויים, מחויב לעשות את מה שצריך, ומוכן להפוך להיות האדם המצליחן שהוא רוצה להיות…
הבסיס הוא לדעת לנהל את הרגשות שלך. אצל מרבית האנשים השבר קורה אוטומטית, הדכדוך, אולי הפיוז משתחרר, עולה להם הסעיף ופוף! אך זה לא חייב להיות כך. לכל אדם יש את היכולת לשלוט ברגשות שלו ולהתנהל בדרך רציונלית, שקולה, עם אנרגיה טובה, יוזמה ואחריות. כשהוא חיובי גם להרוויח עוד 13 נקודות ב-IQ שלו, לפעול באפקטיביות וכמובן להצליח הרבה יותר.
להאזנה:
10. איך מייצרים אמינות בעסקים?
השאלה:
איך מייצרים אמינות? מה הדברים החשובים ביותר על מנת ולשמור על אמינות או מוניטין שלך? כללי עשה ואל תעשה כדי לבנות לעצמך “שם טוב”.
ותשובתי:
הכי חשוב זה יושרה. אתה לא חייב להיות מושלם, הכי מקצועי שיש, אך אתה חייב להיות ישר כמו סרגל כדי לבנות מוניטין טוב. אומר ועושה. להיות המילה שלך! Always under promise and over deliver. הבטח פחות ממה שאתה יכול ותן יותר ממה שהבטחת. זה כלל מפתח לאמינות ולמוניטין טוב. לצערי במציאות הישראלית זה לרוב הפוך. כלומר, אני ממליץ לעולם לא להבטיח תוצאות כשאינך יכול לעמוד בהם, או שאתה עלול לא לעמוד בהם. חשוב מאד להיות זהיר.
אם אתה באינטגריטי ולפעמים טועה, ומי לא טועה, יגיבו אליך הלקוחות בסלחנות. במקרה כזה, קח אחריות ותקן את הנזק, אם נגרם נזק. אם לא עמדת בהבטחתך, תתנצל והבטח מחדש. זה אפילו יחזק את המוניטין שלך על אף הטעות.
לצערי אני רואה הרבה את חטא היוהרה. נותני שרות באמת רוצים לעשות טוב מכל הלב, אך האגו יותר מידי מוביל ומדיח אותם להבטחות שווא. במדינה קטנה כמו שלנו עלול להיות לכך מחיר יקר. אנשים עצבניים ידם קלה ברשתות החברתיות ולפעמים נעשה נזק בלתי הפיך בקעקוע השם שלך בגוגל לנצח. אח”כ לך תוכיח שאין לך אחות.
במקרה של מחלוקת כדאי ליישב אותה בטוב. בשום פנים ואופן לא להגיע לבית משפט. הסבל והזמן הופכים את זה ללא כדאי, מה גם שאף פעם אתה לא יכול לדעת אם יפסקו לטובתך. להתפשר, לגשר ולסגור את העניין זה הכי טוב. גם אם זה עולה לך כסף.
חשוב מאד לאסוף עדויות מלקוחות. לי יש באתר 250 כאלו. וזה לא אומר שכל הלקוחות תמיד מרוצים, רק אם יש מי שמבאיש את ריחי, הוא טיפה בים. כדי להישמע אמין אני ממליץ לעשות סטטיסטיקות של הצלחת הלקוחות שלך ולפרסם זאת. למשל – 80% מהתהליכים שלי מסתיימים בהצלחה. כי הלא אנשים יודעים שאין 100% ואם אינך מדבר על כך הם עושים ספקולציות ונעשים סקפטיים.
לבסוף שירותיות: לענות מהר, מכל הלב, לראות את האדם ואת צרכיו.
לסיכום, אנשים מעריכים יושרה ואף אחד עוד לא הואשם בכך שאמר אמת. יושרה לדעתי יותר חשובה ממקצועיות!
להאזנה:
11. איך מבדלים שכיר או עסק בשוק? עד כמה חשוב להיות ייחודי ושונה, ואיך ליצור בידול?
ותשובתי:
זה אולי נשמע טריוויאלי ואבסורדי, אבל קודם כל מומלץ להיות שונה. יש לנו נטייה מאד חזקה לעשות את מה שכולם עושים. אפקט העדר קוראים לזה. אם כולם עושים קורסים דיגיטליים אז גם אני אעשה. כי אם כולם עושים כך, אז זה בטח נכון. ותשובתי היא שאם אתה עושה את מה שכולם עושים אז אין לך בידול. ואז אתה יודע מה הבידול היחידי שלך יכול להיות? המחיר. להיות זול יותר מאחרים. וזה לרוב לא מתכון טוב להצלחה ולשרידות לאורך זמן. לכן, אל תעשה באופן אוטומטי את מה שכולם עושים. חשוב מה נכון לך ולעסק שלך.
למי שקשה למצוא בידול, הנה בידול שעובד מצוין: שירותיות ברמה גבוהה! היא עדיין לא קיימת בארץ מספיק. אז מי שנותן שרות ברמה גבוהה הוא שונה לטובה.
דבר נוסף לבידול הוא בחירת נישה קטנה יחסית. וזה הפוך ממה שהרוב חושבים: “אני אבחר נישה גדולה כדי שיהיה לי קהל יעד כמה שיותר גדול וממנו אשיג הרבה לקוחות”. זו גישה שגויה. העולם שלנו הופך לעולם של התמחויות. פעם היה רק רופא כללי שטיפל בכל המחלות. אח”כ נוספו התמחויות, כמו אורתופדיה. לפני כמה שנים שברתי את שורש כף היד. אתה יודע איזה רופא חיפשתי? אורתופד שמתמחה בשורש כף היד.
ככל שהצרכים של אנשים יותר ספציפיים, וזו מגמה עולמית, כך הם מחפשים וקונים ממומחים בתחומים הספציפיים שהם צריכים. אם היה לנו מספיק כסף היינו מפרסמים שלטי חוצות באיילון. אך זה כמובן לא פיתרון אפקטיבי למרבית העסקים. ככל שאתה נישתי יותר, כך הפרסום שלך ממוקד יותר, זול יותר ואפקטיבי יותר.
דבר שלישי זה מיתוג. ליצור עקביות במסרים ובנראות, בהתאם למי שאתה, הייחודיות שלך וכמובן קהל היעד. אוטנטיות היא מילת מפתח כאן. ככל שאתה יותר “אתה” כך הבידול שלך בא לידי ביטוי בטבעיות, יותר נוגע בקהל היעד ומניע אותם לרכוש. הקהל היום מתוחכם וקשה לעבוד עליו. Walk your talk מכנים זאת באנגלית.
ודבר אחרון זה תכנון. לא נכון לשווק “בשלוף”. אסטרטגיה שיווקית היא קריטית להביא את הייחודיות שלך לידי ביטוי עקבי וליצור בידול בשוק לאורך זמן.
ואגב, כל מה שאמרתי כאן נכון גם לגבי שכירים! לסיכום: היה שונה מאחרים כעיקרון, תן שרות מעולה, בחר נישה קטנה שמתאימה לך, מתג את עצמך באותנטיות ותכנן את השיווק שלך!
להאזנה:
11. להתגבר על הפחד משינוי קריירה
השאלה:
עם השינויים התכופים בשוק העבודה כיום, איך מתמודדים עם הפחד מהלא נודע? למשל, שכיר שחושב להפוך לעצמאי או פרילנסר, איך יוכל לעשות זאת נכון תוך התמודדות עם הפחד?
ותשובתי:
קודם כל, להוציא סקטורים מסוימים שהרוויחו ממשבר הקורונה, לכולם יש אתגרים בחזרה למציאות תעסוקתית שונה, לשכירים ולעצמאים.
הפחד הוא טבעי, אנושי ונורמלי לחלוטין. כבני אדם אנו סולדים משינויים. לכן, האתגר של השכירים הללו הוא קודם כל מנטלי: איך להתגבר על חוסר הוודאות, הפחד מפני קשיי הקיום, חוסר ביטחון תעסוקתי, דאגות ועוד.
יש טעות אחת רווחת אצל רבים מהם: הם עסוקים בתלונות, בהאשמות ובקיטורים ובכך מתמקדים בצד הלא נכון של המטבע. מבלי להיכנס לשאלה אם המדינה מנהלת את המשבר נכון מבחינה כלכלית, בין אם לשכירים או לעצמאים, כשאנו עסוקים בבעיות אנו מפספסים את ההזדמנויות. יש לנו סברה שאם נעסוק בבעיה אז נוכל גם לפתור אותה, וזו טעות. עיסוק בבעיות יגדיל אותן ודווקא ירחיק אותנו מהפתרונות.
עכשיו, כדי להיות מסוגלים למצוא פתרונות, אנו חייבים לראות את עצמינו כמקור של כל מה שקורה לנו בחיים. נכון, תגיד בצדק: לא אני גרמתי לקורונה הזו! בהחלט, אענה לך, הקורונה היא נסיבות שאינן תלויות בך, אבל, וכאן יש אבל גדול, יש לך בחירה לבחור איך להגיב לנסיבות.
תמיד, אבל תמיד, יש מוצא, אם מחפשים אותו, ועל זה נכון לשים את הפוקוס.
לדוגמה, הזכרת בצדק שרוב השכירים לא אוהבים את מקום עבודתם. מחקר של גלופ שמתבסס על 10 מיליון איש מצא ש”פחות מ-30% מהאנשים העידו שהם אוהבים את עבודתם ועובדים במה שהם טובים בו. המחקר הראה שלקבוצה זו יש פי 3 סיכוי לדווח על איכות חיים מצוינת“.
אם כך, מאחורי הפחדים וחוסר הוודאות, רוב השכירים קיבלו מתנה: הזדמנות לשינוי תעסוקתי. הפוקוס שלהם צ”ל על מציאת אלטרנטיבה תעסוקתית שמתאימה יותר לכישורים ולרצונות שלהם. יש דבר כזה, קוראים לזה “ייעוד” וגדולים ממני אמרו שלכל אדם יש ייעוד. לשכירים האלו אני ממליץ לחפש בגוגל אבחון תעסוקתי, הכוונה תעסוקתית או ייעוץ קריירה, ולמצוא מישהו שיסייע להם לעשות את השינוי.
נקודות נוספות להתמודדות עם הפחד: לא לנסות להימנע או לברוח מהפחד. אלא להתמודד איתו, בצעדים קטנים, צעד אחר צעד. חשוב להבין את ההתנגדות האוטומטית שיש לכולנו משינוי ולא לתת להתנגדות הזו לנהל אותנו.
לסיכום, לרוב השכירים שנפגעו מהמשבר, יש הזדמנות שבלי המשבר כנראה שלא היו מנצלים, והיא לעשות שינוי תעסוקתי, בין היתר לעצמאים או לפרילנסרים, לשפר את הסיפוק והאושר שלהם מעבודתם, וכך גם להצליח יותר בטווח הארוך! כי הכסף שאנו מרוויחים הוא לעולם תוצאה של מה שאנו יודעים ואוהבים לעשות!
להאזנה:
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
“שינוי הרגלים“:
