תפריט
חיפוש באתר ובבלוג
סך כל הפוסטים בבלוג
297
פוסטים אחרונים
קטגוריות
עמוד הפייסבוק שלי

האם זה לגיטימי לחוש רגשות שליליים?

מאת:

חגי שלו

התשובה הקצרה היא: "כן בוודאי!". אנחנו הרי בני אדם ובני אדם חווים לעיתים רגשות שליליים אז זה בהחלט לגיטימי! איל לשחרר רגשות שליליים
התשובה הארוכה היא יותר מורכבת.

עולות כאן כמה שאלות:

  • האם נכון מתי שהוא לנסות לטפל ברגשות השליליים, ואם כן, מתי?
  • מה הדרך הנכונה לטפל בהם?
  • איך אפשר לסלק אותם, או לפחות לעמעם אותם?
  • מהם תנאי הסף הנדרשים כדי לשחרר רגשות שליליים באפקטיביות?

כאשר פרסמתי את הפוסט שלי על מודל אפר"ת – איך לשלוט ברגשות שלנו ולנהל באפקטיביות, קיבלתי לא מעט ביקורת, מדוע אני לא נותן לגיטימציה לרגשות שליליים. 

 

אז הנה לעניות דעתי התשובה הארוכה לשאלה שבכותרת:

מעבר לאנושיות והטבעיות לחוש רגשות שליליים ולתת להם ביטוי, מומלץ בשלב מסוים להמיר אותם ברגשות חיוביים. כל אדם יבחר לו את העיתוי המתאים לו. המלצתי החמה היא בין דקות בודדות לשעות בודדות. העדפתי האישית היא לדקות.

זה לא רעיון מקורי שלי ומורים רבים מנחים קודם כל להרגיש טוב כבסיס לכל שאיפה לשינוי ושיפור בחיים, וביניהם ג'רי ואסתר היקס וקווין טרודו

לפני שאני מאיר מדוע זה נכון בעיני להמיר רגשות שליליים בחיוביים, הנה דגש חשוב:

בשום פנים ואופן אין להתעלם מרגשות שליליים ואין להדחיק אותם. 

כל מה שאנו מתנגדים לו מתחזק ומתעצם ולכן יש לקבל את הרגשות השליליים ולתת להם ביטוי. 

מעבר לכך, לאחר פרק זמן מסוים שכל אחד יבחר לעצמו, מומלץ להמיר את הרגשות השליליים בחיוביים, כי:

  • זה לא כיף להיות ברגשות שליליים לאורך זמן. בנוסף, יש להם נטייה להסלים וקל משם לגלוש לדיכאון.
  • רגשות שליליים גורמים לנו לתגובות שליליות לא רציונליות שפוגעות בנו ובסובבים אותו. לא כיף להיות איתנו במצב זה ואנו עלולים לומר ולעשות דברים שנתחרט עליהם.
  • כל שהייה מתחת לקו תוקעת את ההצלחה שלנו. הרחבתי על כך בפוסט נפרד

 

לאחר שנתנו לרגשות השליליים ביטוי, מה עושים?

אלך רגע לסוף התשובה – מיישמים את הכלי הטוב ביותר לסילוק רגשות שליליים – מודל אפר"ת

אך לפני כן, מומלץ לעשות כמה דברים, כך שיישום אפר"ת יהיה אפקטיבי יותר:

  1. קודם כל לקבל את הרגשות השליליים. הזכרתי זאת קודם ושווה לחזור על זה כאן, כי הנטייה האוטומטית של מרבית בני האדם היא להתנגד לכל דבר שלילי שקורה לנו. התנגדות ואי-קבלה של רגשות שליליים גורמת לפוקוס על מה שלא עובד, וזה מגדיל ומעצים את הרגשות השליליים. רק מה שאנו מקבלים מתחיל להשתנות, כי אי קבלה מכחישה את התופעה השלילית ומה שמוכחש, כביכול לא קיים ואז אי אפשר לשנות את מה שאינו קיים. זהו מנגנון מאד טריקי, מה גם שהאוטומט של רוב בני האדם הוא להתנגד. 
    לקבל את הרגשות השליליים זה לא אומר להשלים איתם לנצח. זה אומר שרק אחרי הקבלה אפשר יהיה להתחיל לשנות אותם. 
  2. "קרוב משפחה" של לקבל הוא לשחרר את הצורך בשליטה ובוודאות. גם זה מנגנון טריקי, כי מי אינו רוצה שליטה ו-וודאות בקשר לעתידו? אך לגבי רוב רובם של הדברים אין לנו שליטה ו-וודאות וכל ניסיון להשיג אותם הינו התנגדות למצב הנוכחי והעצמת הרגשות השליליים.
  3. לאחר מיכן חשוב להיות במיקוד שליטה פנימי מלא. זה אומר לראות את עצמנו כמקור למה שקורה לנו ולרגשות השליליים שלנו, ולא להאשים אף אחד במר גורלנו. משמעות הדבר היא להתגבר על הנסיבות שגרמו לרגשות השליליים ולפעול לשנות אותן. אני מכנה את זה להיות אַל-עַל נסיבתיים
  4. במצב של רגשות שליליים, "מתחת לקו", המסוגלות שלנו היא אפסית. לפעמים, אין לנו את הכוחות הנפשיים כדי לצאת מזה. ולכן, אחד הדברים הראשונים שחשוב לעשות לפני יישום אפר"ת הוא להתחבר לאני הגבוה שלנו. הכוונה לאותו חלק גבוה שלנו, מסוגל, מתמודד, כל-יכול, אופטימי, חיובי, מודע, רוח האדם, נפש האדם, או הנשמה שלנו. שווה לקרוא את הפוסט בלינק ולהבין איך עושים זאת. 
  5. כחלק מהקבלה של הרגשות השליליים חשוב לא לשפוט את עצמנו. כי גם אם טעינו, הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות היא לא ללמוד מטעות שנעשתה. ושיפוטיות עצמית אינה מאפשרת למידה, כי היא פוקוס על מה שלא עובד ומורידה מתחת לקו. 
    יתרה מכך, אפילו קיטורים ותלונות פוגעים ביכולת שלנו ליישם את אפר"ת, כפי שאני מסביר בפוסט הזה. במשפט אחד: אפילו שזה מאד מקובל במקומותינו, כל קיטור ותלונה מורידים את הנטל מעצמי ותולים את הסיבה ואת המקור לשינוי במשהו חיצוני לי. וזה מיקוד שליטה חיצוני שפוגע ביכולתי לשנות את מצבי. 

רק לאחר שסימנו V על הנקודות הללו, הבא ניגש ליישם את מודל אפר"ת ואז אפקטיביות היישום תגדל פי כמה וכמה. 

 

ואחרי יישום אפר"ת?

תרגול, שוב ותרגול ועוד תרגול.

אין מספיק מילים בפי כדי להדגיש כמה אנשים עושים הכל נכון אך לא מתמידים ביישום. כי השינוי הוא לרוב אבולוציוני, לא רבולוציוני. השינוי הוא כמו שריר, שרק אם מפעילים אותו שוב ושוב הוא יוצר שביל חדש ביעד העד שלנו, קרי – במוח הלא מודע שלנו, ששם יושבים כל הרגלי החשיבה שלנו. 

וכאן גם מתחבר עיקרון הפוקוס והאתגר הוא לא לתת למחשבות לגלוש למה שאנו לא רוצים (שזה האוטומט), אלא לנווט אותן למה שאנו כן רוצים. 

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות "לייק", להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה "אינטליגנציה רגשית":

שיתוף הפוסט ברשתות החברתיות:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתוב/כתבי תגובה

אהבת את התוכן?
רוצה עוד תכנים בחינם?

רוצה להסתייע בי בשינוי קריירה או בעסק שלך?